פרוטוקולים/ועדת קליטה/1953

1
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
15.12.1999

פרוטוקולים/ועדת קליטה/1953
ירושלים, ג' בחשון, תשס"א
1 בנובמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ו' בטבת התש"ס (15 בדצמבר 1999), שעה 09:00

חברי הוועדה: נעמי בלומנטל - היו"ר
ויקטור בריילובסקי
אביגדור ליברמן
סופה לנדבר
גדעון עזרא
גנדי ריגר

אלכס גולדפרב - מרכז השלטון המקומי
חיים פוזנר - מנהל האגף לשירותים אישיים וחברתיים
חיים פלץ - משרד האוצר
מנחם אריאב - ראש עיריית נצרת עילית
מרינה סולודקין -סגנית השרה לקליטת העלייה
נטאשה מיכאלוב - סגן ממונה על התקציבים, משרד האוצר
פנינה אלתי -מינהל גמלאות
רחלה שיפר - מנהלת הרשות לקליטת העלייה

מצבם של העולים החדשים עקב הקיצוצים בתקציב הקליטה והרווחה – הלס"י)-ח"כ אביגדר ליברמן.

אנחנו עוסקים היום בנושא שהוא חשוב ורציני מאוד, מצב העולים החדשים עקב הקיצוצים בתקציבי העלייה והקליטה. בפועל שני דברים. אחד, היתה פה השרה לקליטת עלייה, אנחנו מנסים לדבר איתה כבר למעלה מחודש כדי שהיא תגיע לישיבה. היא היתה בכמה מן הישיבות, ביקשה להשתתף, אבל בכל הקשור לתקציב היא לא נענתה לנו, קיבלנו תאריך משרת הקליטה לסוף דצמבר, אז נראה לי שהדברים לא לעניין. אני מאוד מצרה על כך ואעביר לה את מחאתנו בעניין הזה. בעניינים אחרים היא הגיעה לוועדה והשתתפה, כך שבעיקרון אין לי תלונה חוץ מנושא התקציב. מה שכן, בעקבות המצב הזה ובעקבות המצוקה הקשה שאנחנו צופים בשנה הקרובה לגבי העולים החדשים, ביקשתי מסגנית השרה, חברת הכנסת מרינה סולודקין, שתבוא ותדווח לנו מה באמת קורה. כאשר השרה נכחה כאן היא דיווחה לוועדה במשפט אחד, שלשמחתה לא יהיה קיצוץ בתקציב משרד הקליטה. כשאנחנו רואים את התקציב לפנינו אנחנו רואים שזה לא המצב, משום שמספר העולים עלה, זאת אומרת, כבר באופן אובייקטיבי יש קיצוץ, כי אם אין העלאה והתקציב נשאר כפי שהוא ויש הרבה יותר עולים, ואנחנו מברכים על כך, בפועל יש קיצוץ אמיתי.

דבר נוסף, אנחנו יודעים שישנה שחיקה מתמדת, ואנחנו נקיים על כך ישיבות. יש קיצוצים בתקציבי הקליטה גם ברשויות המקומיות, גם במשרדי הממשלה אחרים. אנחנו נזעקים אל מול המצב הזה משום שאנחנו יודעים שמצבם של העולים החדשים אינו טוב. אין שיפור לא במצב הדיור, לא במצב התעסוקה. אני רוצה להתייחס במיוחד למצבם של המורים העולים, ולשתי תוכניות שמופיעות במשרד המסחר והתעשייה. פניתי גם לשר המסחר והתעשייה לצורך בחינת קיצוצים בתכניות שעלו בפני הוועדה וזכו לשבחים מאין כמותם. מדובר בתכניות שמעודדות תעסוקה ומביאות לכך שמדענים עולים ואנשי מדע מן השורה הראשונה זוכים כתוצאה מתכנית שהיא יחסית זולה מאוד לאפשרות להיות מועסקים, לתרום בצורה משמעותית לכלכלה של מדינת ישראל, כך שבעיני אחד האבסורדים הגדולים זה קיצוץ בתוכניות של בשן ומסר וכל תכניות האיחוד. זה אבסורד שאנחנו לא נוכל להסכים לו בשום אופן. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור בשלב הזה לחבר הכנסת אביגדור ליברמן, שהדיון בהצעה לסדר שלו מתקיים כאן עכשיו לפנינו וההצעה מדברת על מצב העולים החדשים עקב הקיצוצים בתקציבי הקליטה והרווחה, ואני מברכת אותך על הגשת הצעה דחופה לסדר, משום שגם אנחנו נזעקים לנוכח המצב הקשה שבו נמצאים העולים החדשים, האבטלה הקשה, הדיור שלמעשה לא מצא מענה, ועוד הרבה מצוקות אחרות.

אני חושב שדווקא הדיון היום, לאור כל ההצהרות ששמענו בימים האחרונים, הוא חשוב, הוא עקרוני ולצערי גם ספר התקציב לא משקף את מלוא חומרת המצב. אני גם מתייחס לניתוח הנתונים שביצעתי, התייחסתי גם לנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשלטון המקומי. אותו דיון שהיה בוועדה לפני שבוע או שבועיים בנושא שימוש בסמים ואלכוהוליסטים, בעיקר בקרב בני הנוער הרוסי.

בפתיח כבר אמרה היושבת ראש שקיים פער מובנה בתקציב, והוא לא מדביק את קצב הגידול בעלייה שהיא משמעותית. אני חושב שהממשלה, שבדרך כלל דומה לגוף שלא יודע מימינו ומשמאלו. בהערכות תקציב היינו מצפים ממשרד האוצר שיתקשר למעריך הלאומי בתחום הזה, וללשכת הקשר, יקחו נתונים ויתאמו אותם לתחזיות הרשמית של מדינת ישראל. הדבר לא בוצע, היסוד של התקציב שמכונה הממשלה בדמות משרד האוצר לא מתאים לתחזיות של ממשלה בדמות לשכת הקשר. וזה נותן את הפער היסודי, הבסיסי של אותם %5, שקיים בהערכות של שני גופים ממשלתיים.

הדבר השני, עדי אלדר, שהוא לא חבר בישראל ביתנו, כשפרסם את הנתונים שלו אמר שתקציבי העבודה והרווחה מכסים רק %57 מהצרכים האמיתיים. חייבים להבין שאנחנו נותנים יד לכל התופעות השליליות שאנחנו ראינו במיוחד בשבועות האחרונים בנושא של השיכרות בקרב הנוער, שימוש בסמים. התקיים דיון בוועדת העלייה והקליטה לפני שבועיים והגופים המוסמכים הביאו נתונים או ממדי אסון בקרב עולי ברית המועצות. במיוחד בקרב החברה הצעירה בתחום הסמים והשכרות, אין עובדים סוציאליים, אין מטפלים מקצועיים, אין תקציבים נוספים, וברור הוא שהממשלה תצטרך להוציא כפול מאותם תקציבים דרך שירות בתי הסוהר, דרך קציני מבחן. זה לא קיצוץ, זה לא חיסכון, שום דבר לא ייחסך. אני לא רוצה לחזור על אותם מקרים דרמטיים, המערכת המשפטית והמשטרתית ושירות בתי הסוהר יצטרכו לטפל בהם, ולכן אותם כספים יוצאו ואף כפול מזה. אין פה חיסכון.

לפני שבועיים הוגשו ממדים מדאיגים בוועדה. כל אחד שעיניו בראשו חייב להבין שלנושאים האלו חייבים להקצות כספים שבכלל לא באים לידי ביטוי. אם שלטון מקומי אומר שרבע מהתקציב חסר לו, והתקציב הזה לא מופיע בספר בסעיפי התקציב ששייכים ספציפית לתקציב של משרד קליטת עליה. מר מנחם אריאב יכול לספר לכם כמה כסף, במה עוסקים העובדים הסוציאליים. לשכות העבודה והרווחה, עובדים סוציאליים בשלטון מקומי הם רוב התעסוקה בתחום זה, ואנחנו לא מטפלים בבעיה כואבת זו וזה נחזה עוד לפני שנה. אני נוגע בתקציב עצמו, אנחנו יוצרים בעיה שתעלה לנו הרבה כסף.

לגופו של עניין, אני פונה לנציגת הממשלה שנמצאת כאן למרות שהיא לא הכתובת, אלא באמת אני רוצה לפנות פה בהזדמנות לראש הממשלה, שחושב שהוא יזרים תקציבים לא כדי לפתור בעיה אמיתית של התעסוקה של מדענים, של הנוער, של מהנדסים, אלא על מנת לשנות הצבעה של העולים בנושא האחר לגמרי, אנחנו פה עושים משהו אחר, כולנו מאוחדים בתחום של עלייה וקליטה. אבל לשבץ בתחום הזה לדפוסי הצבעה שלהם, זה פשוט באמת להוסיף חטא על פשע. דבר זה לא ייתכן, וזה גובל בשוחד בחירות, בקניית קולות בכסף, קניית שלטון בכסף. הפנייה כרגע שלי לאגף התקציבים ולמשרד האוצר היא, שלא תתנו יד לנהל כלכלת משאל עם. אני רק מסתמך על ההצהרות הרשמיות של דוברי הממשלה שמתכוונים להזרים את הכסף סמוך לחתימת ההסכם. גם בנושא ההסכם אני מקווה שאגף התקציבים יתן הערכה אמיתית. בשבוע הבא אתן לכם שאילתא בנושא הזה. אם אני קורא אתמול שהיערכות צה"ל ברמת הגולן תעלה 20,000 דולר, שאף אחד לא ישלה את עצמו שהכסף הזה לא יבוא מתקציבי תעסוקה ולא קליטה ולא רווחה. גם הקונגרס לא ייתן חצי מהסכום. זה סיפור אחר לגמרי. אנחנו מדברים על עלייה וקליטה.

לגופו של עניין, לפי סעיפי תקציב, אשמח אם תתקנו אותי, לפחות לפי מה שאני קראתי, התמונה עגומה מאוד. קודם כל נושא של שכר הדירה. בספר התקציב מופיע 46 מיליון שקל בתקציב משרד לקליטת עלייה במקום 92 מיליון, כאשר קצב העלייה גדל. פתרונות דיור לקשישים, 46 מיליון שקל. קחו בחשבון שיש גידול בעליה, ויש גם צמצום במקורות או באמצעות הטלת מס על שכר דירה, אם באמת חוק הדיור הציבורי ייכנס לתוקף. אז גם השוק יצטמצם. הביקוש עולה, יש יותר עולים. כשמקצצים בחצי לא קשה להתנבא מה יקרה בתחום הזה.

סעיף תעסוקה, קיצוץ של 20 מיליון ₪. כלומר, כל הקורסים, כל ההסבות, כל מה שתוכנן כבתי מהנדס, מרכזי בתי מהנדס, כל הסטג'רים, כל מיני תוכניות לסטג'רים לרפואה, מרכזי הכוונה, עלולים להיסגר. אני מדבר על 20 מיליון שקל בתחום תעסוקה. תקציב יזמות, עמד על 47 מיליון שקל, וצומצם ל-15 מיליון שקל. תקציב היזמות באמת היה פתרון אדיר לתת תמריץ גם לעולים שיש להם יוזמה, שיש להם כושר ארגון. ניסיתי לבדוק דרך משרד האוצר האם יזמים עולים עמדו בהחזר אותן הלוואות שקיבלו. רובם, הרוב המוחלט כן עמד בהסדר הלוואות או סיוע שהם קיבלו. סעיף תחום היזמות יצר כ-4-3 מקומות עבודה. מצד אחד האבטלה הגיעה לשיא, מצד שני מצמצמים כל אפשרות תעסוקה שהעולים ייצרו בעצמם. אם אנחנו מדברים באמת באבטלה, לפי נתונים שאינם שייכים ספציפית אולי למשרד קליטת עלייה, אבל אותם נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בימים האחרונים, האבטלה בקרב העולים עומדת על 13.5%, שיא של כל הזמנים, כאשר השיא שקיים בכל האוכלוסייה זה 9.2%. אבל גם כשהאבטלה נמצאת בשיא, גם לצמצם את יכולת העולים לייצר בעצמם מקומות תעסוקה, בלשון המעטה זה לא חכם. שאלתי את כל האנשים שהיו מעורבים בנושא, אם לדעתם נושא יזמות עולים הצליח. כולם אומרים כן, חד-משמעית. אז מדוע לקצץ איפה שהצליח? לו זה היה נכשל, וכולם היו רק מקבלים את הסיוע ולא היו מחזירים ולא היו יוצרים מקומות תעסוקה, אז זה היה מוצדק. אבל הפרוייקט הזה הצליח.

בנושא קליטה חברתית. מרינה תתקן אותי אם אני טועה, תקציב קליטה בקהילה תוקצב ב-20 מיליון ₪, בתוכו תקציב החינוך. מר אריאב היה איתי בעכו כשהייתי עוד מנכ"ל, היינו בסיור, זו היתה הפעם הראשונה שעבדנו יחד על מנת להביא תקציב לקווקזים, לבוכרים ולאתיופים. כלומר, את האוכלוסייה הכי חלשה שזקוקה לאותם תקציבים, אתם משאירים פשוט ללא שום פתרון. מי כמוכם מכיר את העניין של עכו, אז מה יעשו כל אותם ילדים, שלא לדבר על ההורים? מה שברור הוא, שכל התכניות המיוחדות שמיועדות לאותן שכבות הולכות להיסגר. הן ייפסקו עם תחילת שנה זו.

קווקזים ואתיופים, שזה היה פרוייקט משותף של משרד קליטה.

כרגע מתוכנן לסגור 14 מרכזי תרבות בעיירות פיתוח שנועדו להיות אותם מרכזי תרבות לעולים. כל התכניות לזהות היהודית וכל אותם תקציבים שהלכו לרשויות מקומיות בנושא קליטה חברתית הולכים להצטמצם. תקציב הארגונים שיה בשנה שעברה 13 מיליון ₪ הצטמצם ל-4 מיליון ₪. כלומר, כל אותם ארגונים וולנטריים שהיו פעילים, שיצרו הרבה אירועים חברתיים, גיבוש, אותם מפגשי תרבות בין עולים לתרבות ישראלית. כל מה שנועד לאותה השתלבות של עולים ברמה החברתית רוחנית, הולך להצטמצם כמעט ב-70 אחוז. זה אפילו לא בפרומינו, החשב הכללי לא יראה את זה. אבל מבחינת אותם ארגונים זאת פשוט מכת מוות.

עוד דבר שלא מופיע בתקציב המדינה, אבל לדעתי הוא קריטי, כי יש בו אפליה ברורה, הוא הטיפול שהכניס האוצר בנושא חוק דיור ציבורי. מבחינת הקריטריונים הוא קובע שיהיה זכאי מי שכבר רכש דירות לפני 5 שנים עד 12 שנים. כלומר השכבה של עולים לא כלולה ואין לזה ביטוי.

לא. הם מקבלים את הזכויות אחרי 12 שנים. אלו שגרים רק 5 שנים, לפי ההצעה אחרי 12 שנים נשמרת להם הזכות.

רוב האנשים שגרים בדיור ציבורי הם קשישים ותיקים, ואני מאוד מסופק אם חלק מהם בעוד 7 שנים יחיו בכלל, הלוואי שיחיו עד 120 אבל אנחנו יודעים פחות או יותר מה קורה במצב האמיתי. זה פשוט סעיף מפלה שאמנם אין לו ביטוי תקציבי כרגע, אבל יש לו משמעות חברתית עמוקה. גם בתחושות וגם בביטוי המעשי. עד כאן, ואני אשמח לשמוע תגובה.

חיים פלץ יצא, אבל יש כאן דבר שאני חושבת שהוא מאוד משמעותי. דווקא אצל העולים החדשים, ואנחנו מדברים על מאות אלפים שבבסיס זאת עלייה מאוד ברוכה, במקום קיצוץ תקציבים שגורם לכך שאנחנו מורידים אותם לשוליים של החברה הישראלית, למעשה עם תקציבים מתאימים במיוחד לתעסוקה ולתמרוצים מסוג זה היינו יכולים להעלות אותם שיישארו במוקדי הכוח של אנשים שהם מייצרים תעסוקה. אנחנו חוזרים על שגיאות של שנות ה-50'. האוצר צריך לקבל כאן החלטה אם משלמים עוד ועוד מה שגם דרוש, אבל זה עניין של מדיניות.

לקבוצה החלשה מאוד בחברה שזה דור שני, שלישי ורביעי של מצוקה, כאן באה לנו עליה כל כך מבורכת שבתקציבים יחסית לא גבוהים אפשר היה להעלות אותם לרמה שהם יהיו האוכלוסייה החזקה ביותר בחברה הישראלית. ולא מדובר רק על מדענים ואנשים בוגרי אוניברסיטה וכיוצא בזה, אלא גם בנוער מאוד מוצלח שבמקום להגיע לשימוש בסמים ואלכוהול, אפשר היה להכניס אותו להוויה הישראלית בצורה הברוכה ביותר. זאת באמת שאלה של קונספט בסיסי, ואין כאן ניסיון לראות דוגמא קלאסית כמו התכניות בשן ומסר. שמענו כאן שיר הלל במיוחד על תכנית כמו בשן, שמדענים, בוגרי אוניברסיטה, ופרופסורים שעברו את התכנית הזאת באמת הפכו לדמויות היצרניות ביותר שיש. אנחנו שומעים על הצלחה בלתי רגילה כשהם יוצאים לשוק העבודה מבחינת בניית עסקים קטנים, מבחינת בניית מקורות תעסוקה לאחרים. במקום זה מקצצים, אז אנחנו נמצא אותם מחר במקומות ששם צריך לתת הבטחת הכנסה, וזה חבל. נכון שזה עניין של קונספט ונכון שמדינת ישראל צריכה לדאוג לחלשים, אבל יש פה קונספט שהוא מוטעה בבסיס. זה מין קיצוץ כזה. צריך לקצץ, ומקצצים במקום לראות איפה בקיצוץ אתה למעשה מוריד שכבה שלמה של אוכלוסייה למצב שהם הופכים במקום לאוכלוסייה יצרנית לאוכלוסייה נזקקת. זה חבל. זה פספוס אדיר. שמענו מחבר הכנסת ליברמן את הנתונים, ואני מקווה שהאוצר ישנה את עמדתו בעניין הזה. זאת גישה פשטנית ביותר, זה הדבר הכי קל לבוא ולהגיד מקצצים לרוחב. הולכים בכל הדברים 5 אחוז. בכל המקומות 2 אחוז, בכל המקומות 10 אחוזים. במקום קצת לבחון ולהיעזר בכם, גם בחברי הכנסת, גם באנשים שקיימים פה שיכולים לתת עצות איפה כדאי, איך לקצץ ואם צריך לקצץ. אבל צודק גם ח"כ ליברמן ואני מצטרפת לעמדתו. יש לי הערה פוליטית, ואני לוקחת לעצמי את הזכות להגיד אותה. שמענו גם מראש הממשלה וגם משרת הקליטה הערות שהעולים זה איזה שהוא מצבור, מסה מסויימת שהיום על פי סקרים הם עומדים להיות נגד נסיגה מרמת הגולן, והנה, ניתן להם כל מיני פתיונות בדמות תקציבים שהאמריקנים אולי ישלמו והפתיונות האלה ישנו את עמדתם המדינית. אותו דבר שמענו משרת הקליטה שהתראיינה באיזה מקום בחו"ל, באחד הסיורים, במקום להגיע לכאן לוועדה ולתת לנו דיווח אמיתי וכן לדאוג לתקציב של העולים. היא לא היתה כאן ולא מגיעה לכאן, במקום זה נתנה הצהרה שהיא כבר תטפל בעולים כדי שהם ישנו את עמדותיהם. אנחנו צריכים להבין, העולים הם לא מקשה אחת. יש כמים יותר וחכמים פחות, יש נשים ויש גברים. כל אחד הוא דמות בפני עצמה. אני לא מוכנה לקבל בשום אופן שמתייחסים אל העולים כאל אנשים ללא דעות, ללא השקפת עולם, ללא מחשבה, שאני אוכל לשנות את עמדותיהם או שאני אוכל שנות את ההתייחסות שלהם באמצעות זה שאתן להם גרוש כזה או אחר. ויחד עם זה אני רוצה לעודד את האוצר להשקיע בעולים החדשים. זאת השקעה שנותנת פירות ממש בעליל ומיידית. זו השקעה הכי טובה שיכולה להיות.

היה כבר דיון בוועדת הכספים בנושא?

היו כבר כמה.

ומה היה הסיכום?

עוד אין סיכום.

אני רוצה להצביע נגד התקציב.

אני חושבת שזה חשוב.

סגנית השר, חברת הכנסת מרינה סולודקין, בשלב הזה תאמרי את עמדת משרד הקליטה.

אני מאוד מצטערת ומתנצלת שלא היה ביכולתם של השרה ושל המנכ"ל להגיע לכאן. אני חושבת שדווקא הם יכולים לספר מה שנעשה במשרד הקליטה ובמשרד האוצר. הם יכולים להסביר את מדיניות הממשלה והמדיניות של מפלגת ישראל אחת בנושא העולים. לפי מה שאני רואה בתקציב של משרד הקליטה, אני אומרת לכם שזה תקציב לא נכון, לא טוב, זה תקציב מאוד רע לכל מיני התפתחויות גם של חזקים, גם של חלשים בקרב העולים. במשרדנו אני אחראית על שני אגפים. אגף כלכלה, נושא יזמות שקיצצו 30 מיליון. זה לא 5 אחוז. זה קיצוץ של שני שליש. בסעיף יזמות, סעיף 0223 קיצצו 30 מיליון שקל. התקציב היה 45 מיליון שקל. הטענה של משרד האוצר היא שזה לא היה בבסיס של תקציב, והטענה שזה היה לפי הסכמים קואליציונים, כמו כן יש לזה משמעות פוליטית. אז אולי עולים ומפלגות שנכנסו לקואליציה עשו שגיאה, אם אין הסכמים קואליציוניים חדשים שנותנים לפחות אותו תקציב.

אנחנו חושבים שאת צודקת, ובאמת עשיתם שגיאה.

האגף הכלכלי, שזה יזמות, קיצוץ של 30 מיליון, מחלקת תעסוקה קיצוץ 20 מיליון, ומחלקת קליטה וקהילה שזה גם קיצוץ מאוד משמעותי – 20 מיליון. האגף השני שלי שהוא קליטה בקהילה, ואני דיברתי על קיצוץ. אני מאוד מודה למנכ"ל המשרד מר בוריס שנתן את כל הנתונים, אבל נתון אחד חסר לי. יש פגיעה בקליטה במדע, שזה גם באחריותי. בסעיף סיוע למדענים, סעיף 300614, הקיצוץ כל כך משמעותי שקשה לי אפילו לומר. מתקציב של 1.12.99 הקיצוץ הוא 43 מיליון שקל בסיוע באיגוד למדענים. בהשוואה לתקציב 1.1.99 זה קיצוץ של 14 מיליון שקל, שגם זה הרבה מאוד.

זה רק במשרד הקליטה. אחר כך יש קיצוצים בכל שאר המשרדים.

43 מיליון. 14 מכאן ו-43. אני לא חושבת שהאוצר אשם. אם אנחנו כנסת, בית מחוקקים, ואנחנו קובעים את הדברים, אני לא חושבת שזה נכון שיש התערבות יותר של האוצר, בעניינים של עבודות מדיניות הממשלה, ועבודה של משרד.

מרינה, זה לא משרד האוצר. זאת מדיניות שקובע אותה ראש הממשלה. את כל הטענות האלה יכולים להפנות לראש הממשלה, שהבטיח לעולים הרים וגבעות ובזכותם הוא נבחר. זה הפרס שהוא נותן להם.

אני חושבת שראש הממשלה עסוק עכשיו בתהליך המדיני, ויש אולי זרמים במפלגה השולטת שחושבת שאפשר לעשות דברים כאלה. לחבל. זאת חבלה.

השרה היתה כאן ואמרה שלא יהיה קיצוץ בתקציב של משרד הקליטה.

אם אנחנו רואים את התמונה הכוללת ל-1.12.99, אז יש מיליארד 900.000 שקלים בתקציב משרד הקליטה ב-1.12, והצעת התקציב לשנת 2000 זה אותו מיליארד ו-900,000.

כאשר יש עלייה בצרכים.

אני רוצה לומר לכם תחזית.

יש גם יותר עלייה. זה בלי מדע וגם עלייה במספר העולים.

יש לי תואר שלישי דווקא בכלכלה, וכל המספרים ידועים, לא יזמו כאן דברים חדשים. יש איזו שהיא היסטוריה של פיננסים שיודעים איך משחקים עם מספרים. כאן אני צריכה לומר, שיש סעיפים שגדלים בצורה אוטומטית. יש סל קליטה שזה אוטומטי, דיור שאנשים נכנסים. יש סעיפים שיש גידול אוטומטי. אז מה עשו? פגעו בסעיפים אחרים שנותנים לאנשים הרגשה שיש עתיד וסיכוי גם כלכלי וגם חברתי. ניתחנו את המצב במפלגת ישראל בעלייה, יחד עם מנכ"ל המשרד, וכתבנו מכתב למשרד האוצר, אבל במכתבים לא מדברים עם משרד האוצר. ביקשנו עוד 96 מיליון שקלים לצרכים מיידיים בתקציב 2000. אבל מפלגת ישראל בעלייה לא יכולה להצביע בקריאה שנייה ושלישית עבור התקציב שפוגעים בכל הדברים המשמעותיים לעלייה. גם יזמות, גם תעסוקה, גם בתי מהנדס, גם בתי תרבות, גם סיוע במלגות קליטת מדענים עולים. אני לא מתייחסת בכלל לכך שהדיור הציבורי בכלל לא בתחום אחריותי, שם ראיתי דברים מאוד מאוד לא מעודדים, אבל אני מקווה שתהיה ישיבה עם השרה ובנושא של מינהל סטודנטים אתיופים והדיור הציבורי. השרה יכולה לתת מענה לכל העניינים האלה.

בתקציבים קודמים השר לקליטת עלייה בזמנו, חבר הכנסת אדלשטיין, בפירוש הודיע שהוא לא יצביע בעד תקציב המדינה אם לא יתוקן התקציב שקשור בקליטת עלייה. אני רוצה לשמוע את נציגי השלטון המקומי, גם אלכס גולדפרב וגם מר מנחם אריאב ראש עיריית נצרת. אתה גם אחראי בשלטון המקומי על כל נושא קליטת עלייה. בבקשה מר אלכס גולדפרב.

אני מצטט מפרוטוקול דיוני הוועדה, שבכיר משרד הקליטה ציין שתקציב התמיכות עבד על 12 מיליון שקל לפני כחודש וחצי, והניצול באותה תקופה היה פחות מ-10 אחוז. זאת אומרת הארגונים כנראה לא יודעים לנצל תקציבים, לא יודעים לדווח, ואני מבקש מסגנית השרה שאולי תדריך את הארגונים איך לנצל את התקציב.

התשובה של סגנית השרה היתה מאוד קולעת.

יש לזה השלכות לגבי התקציב החדש, אם לא מנצלים את התקציב, אז האוצר באופן מיוחד מקבל. הגשנו פרוייקטים למניעת אלימות, אנחנו מצד מרכז השלטון המקומי עשינו את כל ההכנות הנדרשות והתפקידים לא הופעלו מחוסר תקציב. התקציב החדש אמנם לא מופיע בסעיפי התקציב, אבל נודע לנו שלאחרונה ראש הממשלה אישר את המלצת הוועדה המקצועית 65 מיליון שקל לטובת מאבק בנושא של אלימות.

נודע לנו שבמשרד העבודה והרווחה, ביחידה לקליטת עלייה, התקציב של 99' עמד בסביבות 90-80 מיליון שקל, יקוצץ. עומדים לקצץ את רוב התקציב, ובעצם זו פגיעה חמורה מאוד ברווחת העולים אם אכן הדבר הזה יתקיים.

מדיוני ועדת הכספים, שמרכז השלטון היה שותף להם, אנחנו יודעים על מגמת קיצוץ 50 מיליון שקל ולא מעבר לזה. זה בנושא יזמות ותעסוקה. מצד שני יש בקשה של השרה לתוספת של 70 מיליון שקל. אם אכן הדבר הזה יקרה, זאת פגיעה חמורה מאוד בעולים, זו פגיעה ברשויות זה משפחות במצוקה, יהיו פחות תקציבים לחינוך, זה פחות תקציבים לרווחה, זה פחות גביית מיסים, במצב הנוכחי שבו הרשויות נמצאות זה דבר בלתי נסבל. אני יודע שיש גם דיונים במרכז השלטון המקומי, שיכול להיות שהם נקלעו בסופו של דבר לסנקציות קיצוניות, שאם יהיו באמת קיצוצים דרסטיים ומרכז השלטון המקומי לא יוכל להתמודד עם זה, אנחנו לא נטפל ברווחה. נחזיר את התיקים האלו לממשלה.

הרשות המקומית, שיש בה אחוז מסויים של עולים, מאחוז מסויים הם נחשבים לרשות שמקבלת תמריצים על קליטת עלייה. מנחם, יש אלי פניות מהרבה מאוד ראשי רשויות, שמי כמוך יודע שזה מצב אבסורדי כאשר רשות נמצאת עם 17 אחוז עליה, עד 44 אחוז, אז אולי תצייר לנו מעט את המפה ואולי נוכל לבחון כדי שישונה הקריטריון הזה.

העלייה הולכת וגדלה. אם בחודש ספטמבר הגיעו אלינו 40 תעודות עולה, תעודה זו גם משפחה וגם עובד , הגיעו 120, בנובמבר הגיעו קרוב ל-100. אנחנו מברכים על כך למרות כל המצוקות ועם כל הבעיות.

הוויכוח הוא על עשרות מיליונים ותקציבים, ואני רוצה להוריד את העניין לנושא המקומי. אני רוצה שחברי הכנסת הנכבדים ידעו שעלייה מגיעה, חלק גדול ממנה הוא לא ישים לעבודה כי הוא מעל לגיל 50. מצב התעסוקה הנוכחי לא יספיק לתעסוקה, ואז הוא צריך לחיות ממה שביטוח לאומי נותן לו, 2,400 שקל, או סיוע לשכר דירה של 600 שקלל, אבל צריך לציין ששכר הדירה הממוצע הוא 400-350 דולר. כלומר 1,500 שקל או 1,600 שקל, או 1,700 שקל הולך לשכר דירה. נשאר לו עוד 1,200 שקל או 1,300 שקל שהוא צריך מזה לקנות תרופות, לשלם חשמל ולקנות משהו לבית. ברור שמישהו מהרמה הישראלית, לא יכול לחיות ברמה הזאת, כך לא נקלוט עלייה. ואני מדבר על יחיד ועל משפחה. בספרי התקציב אפשר פתאום לדבר על 66 מיליון או 26 מיליון. רבותיי, לבודד ולמשפחה אין קיום הוגן לקליטת עלייה.

נושא הדיור, אחד הדברים הנוראים. לפני שנתיים הוחלט שבונים 122 יחידות דיור. אני מודיע בהכנעה מרובה שעוד לא התחילו אפילו בראשונה, למרות שכבר אומרים שיש עוד מכרז על 90 יחידות דיור. כדי לסבר את האוזן לאנשים, אנחנו צריכים 1200 פתרונות דיור בנצרת עילית, ובכרמיאל אותו נתון.

בנושא תקציבי הכשרה מקצועית, נושא תקציב היזמות, שהוא אחד הדברים המבורכים. היזמות, נושא המדענים, נושא הכשרה מקצועית שהוא משותף עם משרד עבודה, אני יכול רק לשבח את עבודתם בתחום זה, אך הוא אינו מספיק. מגלגלים אנשים, מורידים את עקומת האבטלה, נכנסים לקורס, מסיימים אותו והאבטלה עולה. נכנסים לקורס יורדת האבטלה. צריך לומר לרשות שמדובר על 44 אחוז עולים, בכרמיאל 36 אחוז עולים. בקריית-גת אחוז דומה, פתאום אחר כך אומרים שראשי הרשויות בזבזניים. ראשי הרשויות לא שומרים על התקציב. מי שצריך לעשות את החשבון הזה צריך גם לתת את הדין וחשבון לעצמו, שלא נדבר בנושא תרבות. אני לא מדבר על מרכזי תרבות בערי פיתוח. 45 אחוז או קרוב למחצית האוכלוסייה נמשכת לתרבות ולפולקלור שהיא הביאה עמה. כל פולקלור של עמים ותרבות הוא מכובד.

יש את האמנים.

גם את זה לא קובעים. התשתיות העירוניות הולכות ונהרסות, גם מבחינה תקציבית. בשנה הקודמת קיבלנו ממשרד הפנים מענק לצורך קליטת עלייה 1,100,000 שקל. מישהו יכול לעשות חשבון מה זה, למה נותנים קודם? אנחנו נותנים עכשיו פטור לאלה שמקבלים רק הכנסה מביטוח לאומי. לשלטון המקומי יש בעיה והיא קשה. אין הוא יודע, איך ייקבע התקציב בוועדת הכספים?

מה הגבייה שלך בארנונה?

בישוב שלי כולו?

כן.

101 אחוז ל-1.12 על מי שיכול לשלם אני לא מרחם.

בשלטון המקומי אתם לא יודעים להתמודד עם גבייה וארנונה.

לא. מתמודדים, יש לי רשויות שכנות. זה דבר אחר. אני אתמודד עם הבעיה, כי אחרת היית מגיע לפשיטת יד. לא רוצה בזה. מי שיכול צריך לשלם, הוא משלם. אבל 40 אחוז אינני גובה כי אינני יכול לגבות.

יש אנשים שיש להם פטור מארנונה.

מהקשישים 2 אחוז אני גובה. אני אומר זאת כי אתם מרימים ידיים בעד התקציב. למטה זה אחרת מאשר רואים את זה מלמעלה, שבאים ומוסיפים.

אנחנו לא נרים יד בעד התקציב.

זה כל התחום הקהילתי החברתי, כולל קליטת עלייה, זו בעיה.

האם יש קריטריון לרשויות מקומיות שמאחוז מסויים של עולים שיש להם הם נחשבים מקבלים תמריצים שקשורים לקליטת עלייה?

יכול להיות שזה כתוב בספר התקציב. הרשות המקומית מקבלת את מימדי הקליטה ממשרד הפנים ולא ממשרד קליטה ועלייה. ואז הקריטריונים הם אחרים.

תודה רבה. ח"כ לנדבר היתה מביאה לנו לוועדה בקדנציה הקודמת נתונים, ממה אמור אותו עולה שדיברת עליו לחיות. יצא שיש לו מינוס כל יום שהוא צריך לקנות אוכל. הוא צריך לקנות לחם. אגב, אין ספק שקשה גם לוותיקים, אנחנו שומעים על מימדי עוני מדאיגים מאוד, אצל הוותיקים בדרך כלל יש מסביב משפחה, ואילו לעולים אין למי לפנות.

במצב כזה מעלים את מחיר הרכב. מי אוכל רכב?

כאשר השרה תגיע לפה, היא תגיד מה המאבקים שלה ואני מאמינה שיש לה מאבק. אני חושבת שעניין קליטת העלייה ומצב העולים קרוב לליבה כמו שהוא קרוב ללב של כולנו. הגיע כבר הזמן שאנחנו כוועדת עלייה וקליטה נדרוש שדברים שקשורים לקליטת עלייה שנמצאים במשרדים שונים יעברו למשרד קליטת העלייה. כי לא יכול להיות שסוגרים או מחסלים את הפרוייקט בשן. אני חושבת שאנחנו כוועדת עלייה וקליטה צריכים לדאוג להמשך הפעילות של בשן. אני חושבת שהפרוייקט הזה ראוי, הוא תרם, הוא תורם ואת הקיום שלו בכלל לא צריכים לשים בסימן שאלה. הפרוייקט הזה צריך להימשך. אתמול דיברתי עם שר התעשייה, אני מתכוונת להיפגש עם שר האוצר, אבל אני חושבת שצריכים להעביר אותו למשרד הקליטה, ושם יטפלו בפרוייקט הזה כמו שכל פרוייקט שקשור לקליטת עלייה ראוי שיטפלו בו.

אתמול דנו בתקציב שיקום, ואני דואגת. מנחם, ראש עיריית נצרת עילית, דיבר על כמה בעיות, אבל אני רוצה לעבור על הבעיות האלה.

אני כן בקואליציה, אבל אני לא מחליפה את העור, ודאגתי לעולים והמצוקה נשארה כמו שהיתה. יכול להיות שיש לי קצת יותר אחריות בגלל שאני בקואליציה. אני חושבת שמה שחסר זה בנייה ציבורית 4,000 יחידות דיור, זה מינימום של מינימום, זה בכלל לא עונה על הצרכים האמיתיים וזה לא יכול להימשך. בתקציב מדינת ישראל הגיע הזמן שבאחוזים מסויימים יהיה ביטוי לבנייה ציבורית, ולא 4,000 ולא 5,000, כדי שבמשך 4 שנים אנחנו נוכל לענות על חלק גדול של צרכים. אני גם אמרתי את זה בוועדות.

האם זה בתקציב?

יש בסך הכל 4,000 דירות. זה היה במשך 3 שנים, זה נמשך גם היום, המספר לא משתנה. זו קטסטרופה בכלל, אני חושבת שמינהל מקרקעי ישראל, ששייך למדינת ישראל, צריך כבר להתחיל לחלק את הקרקעות, צריכים להוציא, אני לא שמעתי דאגה של משרד השיכון על בנייה ציבורית ואני חושבת שגם את זה צריכים להעביר למשרד הקליטה. בנייה לעולים חדשים, צריכה להיות תחת אגף משרד הקליטה. מפני שאף אחד לא מבין מצב המצוקה של העולים.

משכנתאות – לא היה עניין בתחום, לא במשך 3 שנים ואני לא רואה שהוא יהיה בזמן הקרוב. זה מדאיג. יש ירידה בקניית הדירות. הדבר היחידי שהם יהיו מסוגלים לקחת זה המשכנתא, והחזרי המשכנתא מתחילים מ-3,5000 ₪. השתתפות המדינה צריכה להיות לפחות פרופורציה שבן אדם יהיה מסוגל לקנות את זה. המדינה משתתפת במשכנתא בסך של 65,000 ₪, היתר הם לוקחים צמוד. זה משהו פשוט. במדינת ישראל יש לנו מעל 90% קרקע של מינהל מקרקעי ישראל, צריכים להתחיל לחדש ואני חושבת שצריכים לחזור על המפות, על "בנה ביתך" בפרוייקטים של עיריות. יכול להיות שצריך להוסיף עוד כמה פרוייקטים, אבל הם צריכים להיות פתרון לדיור.

הדאגה שלי לקשישים שלנו היא מאוד גדולה. הם כן מקבלים ביטוח לאומי, הם לא מקבלים פנסיה. בקדנציה הקודמת הנחתי את החוק שלי להשוות את הביטוח לאומי למשכורת מינימום, זה לא עבר בקול אחד, אני מתכוונת לעשות את זה. אני מאמינה שאתם, חברי ועדת עלייה וקליטה, תתמכו בחוק הזה. אמנם אני לא מצפה שהאוצר יתמוך, אבל לדעתי הם חיים מתחת לקו העוני. מה שהם היו מוסיפים לא היה משנה את הסכום, זה פחות מ-300 דולר. 1000 ומשהו ₪ כאשר דירה בממוצע זה 450 דולר. אתמול שר השיכון אמר שהם צריכים לעבור לנגב, וגם שם לא ראיתי פתרון דיור. אבל אני חושבת שאף אחד, כולל שר הבינוי והשיכון, לא יכול להגיד לאן עולים צריכים לעבור. איפה שהם בחרו שם הם צריכים להיות ושם צריך להיות להם פתרון והשתתפות של מדינה. צריך להיות עם יד נותנת ולא יד קמוצה.

בכוונתי להקים לובי ובו יהיו שלושה דברים שאמרתי. יכול להיות שנצטרך עוד כמה דברים להילחם עבורם, אני חושבת שסיוע בשכר דירה צריך להיות צמוד לדולר. הם חיים מתחת לקו העוני. אני אמרתי פה כבר פעם אחת שבעצם המצב קטסטרופלי, לאנשים נשאר פחות מ-4 שקלים לקיום ליום אחד. מנחם גם אתה צדקת, זה לא רק תרופות, זה לא רק ביגוד, זה דברים אלמנטריים, אני מדברת על אוכל, פחות מ-4 שקלים, ככה חיים קשישים שלנו.

אני משאירה כמה סעיפים להוסיף לחברי ועדת עלייה וקליטה, אני מבינה שהדאגה שלהם היא אותה דאגה כמו שאצל כולם, אני פשוט אומרת שאנחנו צריכים לעשות מאבק משותף. אני אישית לא מתכוונת להרים יד אם לא יהיה שינוי. לא שיניתי את העור שלי לא אז ולא היום. אני חושבת שיש לנו הבדל באידיאולוגיה וגם על זה לא מתווכחים. כל אחד די מבוגר כדי לחשוב על האחריות שלו כלפי מדינת ישראל, כלפי העתיד של המדינה. אבל בעניין דברים שנמצאים בתקציב במשרדים, וזה לא רק משרד הקליטה, במשרדים שונים, צריך להגיע לפתרון ואני נגד הדברים כמו שהם נראים היום.

נדמה לי שלעולים מחבר העמים אין פה במדינה. הייתי בכנס, לא היה אף ארגון חברתי שמייצג את העולים. היו שם ערבים מפה ועד להודעה חדשה. הם לא דיברו. אנחנו במידה רבה צריכים להיות פה לעולים האלה יחד עם ראשי הרשויות. התקציב יאושר בעוד שבועיים, זה הכל דיבורים בעלמא. שרת הקליטה לא מגיעה לדיון מהסוג הזה. אני לא יודע, היא בטח עושה דבר יותר חשוב. אבל בשבילה זה בית הספר הטוב ביותר שיכול להיות כאשר נפגשים פה האנשים הללו. את אומרת ובצדק, שאת לא יכולה לדבר בשם שרת הקליטה. אבל אני אומר שאנחנו את הפרוטוקול הזה צריך היום להעביר לשרת הקליטה לעשות ישיבה שלא מן המניין ביום שני, שתבוא לכאן ותגיד מה היא מתכוונת לעשות בעניין הדברים שמנחם אריאב עשה ואנשים עשו. הרי הדיונים בוועדת הכספים שלא צלחו, עוד שבועיים התקציב. אנחנו חייבים לעשות דבר שלא מן המניין. דבר שני, צריך לעורר את הדבר הזה בדיון הצעה לסדר יום בשבוע הבא. אנחנו במציאות ננסה לדחוף את העניין הזה בגלל שלאנשים אין פה בדבר הזה. חשוב מאוד שזה לא יהיה ויכוח קואליציה אופוזיציה, אלא לטובת העולים, שהם הדבר החשוב ביותר בהתמודדות העתידית שלנו פה, אני משוכנע בזה. יש עלייה, ואני לא יודע למה תקצבו את הסעיפים ראיתי שיש סעיפים עם עליה. לא יודע למה. אני יודע שבהנהלת המשרד בהוצאות הפקידים יש עלייה. את זה ראיתי גם כן.

לא. יש פשוט יותר עלייה.

לא. יש עלייה, אבל מה זה שייך לעלייה? אני לא יודע. על כל פנים, אנחנו צריכים להיות הכי אופרטיביים שאנחנו יכולים להיות כחברי כנסת. אני מאוד מציע שכל אחד ואחד מאיתנו יציע הצעה לסדר יום לשבוע הבא. מצבם של עולי חבר העמים לקראת תקציב שנת 2000 חשוב מאוד. לדעתי שהעניין יעלה ליו"ר הכנסת. אני מבקש להעביר העתק ליו"ר הכנסת שיהיה לפניו למה אנחנו רוצים את הדיון הדחוף בעניין הזה. אם אני לא הייתי יושב פה בוועדה, לא הייתי יודע משום דבר. אני חבר כנסת מן השורה, קורא עיתונים כמו כל אחד אחר. לא יודע את הדברים האלה. לכן חייבים להעביר את המודעות הציבורית.

נכון מה שאומר ח"כ עזרא. כרגיל אתה מאוד כן ואמיתי, בעצם קורה שאנשים שאינם עולים חדשים, ושאינם מתעסקים בנושא עלייה בציבוריות הישראלית, אינם מודעים למצב. גם על סדר היום זה כמעט לא עולה. יש התקשורת בשפה הרוסית.

זה העניין. אם זה היה לפחות על סדר היום של השרה, אבל גם זה לא נרשם. שלחתי לה מכתבים, היא פשוט לא עונה.

מרינה, כסגנית השר את יכולה לומר לה, אנחנו יותר מחודש מבקשים לקיים דיון מהותי בנושא של תקציב. היינו בזמן. אומרת לי מנהלת הוועדה שכבר לפני חודשיים ביקשנו לדון איתה על התקציב. גם מתוך הידע שיש פה בוועדה וניסיון באמת לשפר את המצב. לא נענינו. התאריך שקיבלנו כרגע הוא סוף דצמבר. אני בהחלט מקבלת את ההערה.

יש דברים שהם מגוחכים. הרי כולם מדברים על כך שהעלייה גברה. יש תקציב בסעיפי התקציב שנקרא קבלת עולים והסעות. שם גם לאור עלייה במספר העולים קיצצנו ב-2 מיליון שקל. לקצץ 2 מיליון שקל דווקא בסעיף של קבלת עולים והסעות? הרי זה ידוע לכולם, זה לא סוד כמוס. הדבר השני שלא עולה מתקציב משרד הקליטה הוא סעיף הכשרה מקצועית במשרד העבודה. היום יש קיצוץ.

יש לי הערה שלא דובר עליה, המאבק באלימות הנוער. עולים שמגיעים עכשיו, מארצות תעשייתיות של ברית המועצות, באים עם הרבה מאוד ילדים. זה לא שהם יודעים מה זה משטרה, מה זה בית ספר, מה זה מערכת חינוך, מה זה מערכת חיים מסודרת. הם חיו 10 שנים במלחמה. אי אפשר להשתלב. ולא עוזר שום דבר. נדמה לי שיש מקום גם כוועדת קליטה, אולי יחד עם משרדי הממשלה, עם הרשויות המקומיות להגיע לאיזו שהיא תכנית לנוער הזה שמוצא את דרכו לעמוד על השבילים שבחברה שלנו.

איפה האנשים שאנחנו מוכנים לדבר איתם ושמוכנים לשנות את המצב?

אני רוצה לבקש ממך ח"כ בריילובסקי שבסיעה שלך תעלה את כל הנושא של העולים החדשים. כי בסיעה שלך, מלבדך, מדובר יותר באוכלוסייה ותיקה שלא מספיק מעורה במה שקורה בין העולים.

כשיש איזו שהיא בעיה, למשל במליאה בכנסת, כל הסיעה עושה הצבעה.

תגיד להם לא רק להיות נגד חרדים. אין לנו התנגדות, אבל אנחנו לא מכתיבים את המדיניות.

יש גם החוק על התרופות.

אני השתתפתי בוועדת כספים בקדנציה קודמת, וכל הזמן אנחנו מדברים. יש כמה נקודות מאוד חשובות לבעיות דיור. 120,000 מקרים סוציאליים עומדים בתור. אני לא יודע איך לפתור את הבעיה. אנחנו מדברים ומדברים אבל אין פתרון לזה. אני מסכים שאין פתרונות.

דבר שני זה צעירים, שאנחנו צריכים לדאוג להם. שוחחתי עם כמה סגני ראשי ערים, וראשי ערים שאומרים שהבנייה לא כל כך חשובה, חשוב יותר פיתוח צעירים, יש כנופויות שנלחמות זו עם זו. יש מקור למה זה קרה. כי מגיעים עולים, הם גרים בשכונות מצוקה, אחר כך יש קיצוצים בקליטה חברתית, איך אפשר לטפל בזה? אנחנו עומדים מול בעיה קשה מאוד. זה צעירים שמארגנים כנופיות ואחר כך אנחנו אומרים שהם אשמים. הם לא אשמים. אנחנו אשמים. אשמה הממשלה והכנסת, שאנחנו רק מדברים ולא עושים כלום.

דבר שלישי, איך ייתכן המצב שיש תוכניות היוזמות מקומות עבודה ולאחר מכן בא הקיצוץ? גם הממשלה וגם משרד האוצר לא חושבים על זה. הם חושבים על איך לקצץ ולא חושבים שזה עוד מעגל אבטלה ועוד כסף לאבטלה, ועוד בעיות. יש עוד כמה דברים. אנחנו לא דיברנו על רשות השידור. יש הודעה שיש קיצוץ גדול, ואני בטוח שהקיצוץ יהיה בשידורים ברוסית. אם בשנים יותר טובות יהיו קיצוצים, עכשיו אני בטוח ששם גם יהיה. אני הייתי בשורש ואמרו לי שהם כמעט לקראת קיצוצים.

לעניין זה, היתה אלינו פניה שנדון בכך, אחר כך הודיעו לנו שלא היה קיצוץ וזה הסתדר.

אני מסכים עם גדעון עזרא. כל אחד יכול פה לדבר שבוע ויש על מה לדבר. אבל צריכים לעשות. הצעה לסדר יום, צריכים לפנות לראש ממשלה, לשלוח מכתב לשרת קליטה. אני לא יודע אם זה מקובל בכנסת, לפני זה לא היה מקובל שחודשיים חיכו לשר או לשרה. זה פוגע בכבוד הכנסת ובכבוד הוועדה, וזה פוגע בוועדה לטובת העיר. אני חושב שאנחנו צריכים בצורה אופרטיבית לעשות ישיבה עם השרה ולפתור בעיות.

עד עכשיו ידענו שיש עדיפות לנושא קליטת עלייה. מזה 9 שנים, מאז 1990, ואני אמרתי כאן, נאמר לי לא לומר זאת, אסור להגיד דברים טובים על האוצר, מדי שנה היה לנו עדכון לפי פורמולה שתלויה במספר העובדים, בכל תקציבי הרווחה. טיפול בבני נוער, טיפול בעולים מאוכלוסיות מיוחדות, אתיופיה, קווקז, שכונות מסויימות שיש בהן כרגע ריכוז. זה העדכון האוטומטי. החל מה-1.1.2000 אין עדכון, זאת אומרת, כרגע אין לנו שום עדכון. התקציב הנצבר משנת 1990 לקליטת עלייה נשאר. אנחנו שומרים אותו בנפרד כדי לגרום לכך שייועד לעולים אבל אין לנו עדכון, אנחנו הולכים כרגע למשא ומתן עם האוצר כדי לראות באילו תחומים כן נתגבר או לא נתגבר לשנת 2000, אבל העניין של העדכון האוטומטי לפי נתונים הופסק. זאת נקודה חשובה. הדבר השני, ואני חושב שלא היה מקום דווקא עכשיו כי אנחנו מקבלים מה שקוראים מתאם אפקט, פתאום העולים שהגיעו ונקלטו, יש בעיות אדירות עם בני נוער, בעיות עם אוכלוסיות קשות, בעיות שלא היינו מודעים להם עכשיו וצריך להשקיע בהם יותר. הן אוכלוסיות יותר מורכבות, לא היה מקום להפסיק לדעתנו את העדכון לפי מספר עולים. סדרי הגודל, תמיד חושבים שמדברים על מיליארדים, העדכון הזה לאוכלוסייה של 60,000 עולים זה סדר גודל של 7 מיליון שקל. אבל ברגע שאין עדכון מתחיל הלחץ. אחרי זה הרשות המקומית מקבלת את המנה, מקבלת יותר עולים, לא מקבלת את העדכונים ומתחילה להילחץ כלפי מטה. בקשר להכשרה מקצועית, בקיצוצים הכלליים שהיו עכשיו במשרדי הממשלה, גם באגף להכשרה מקצועית היה קיצוץ, אבל אני יודע שבמסגרת הדיונים שיש כרגע בממשלה על תיקון תקציבים כנראה שהתקציב של אגף להכשרה מקצועית יתוקן וכנראה שבנושא זה הבעיה תיפתר.

איך אתם מחלקים את זה בנושא של עולים חדשים? איך זה מחולק במשרד?

יש לנו הוראה מפורטת, הוראת המינהל הכללי, עם קריטריונים על הקצאה שכל המשתנים שיש לנו זה גודל האוכלוסייה, אחוז העולים באמת בתוך האוכלוסייה, מספר העולים שהגיעו בשנתיים האחרונות ליישוב. בהתאם לכך ועוד משתנים שיש לנו מנתוני יסוד של המחלקה לשירותים חברתיים, אנחנו מחלקים את התקציבים לרשויות המקומיות. בתחום קליטת עלייה עד לאחרונה יכולנו לענות לרוב רובם של הצרכים, הבעיות היו יותר אולי בהיערכות מתאימה כי לא תמיד משיגים את ההתפתחויות בזמן, עד שאנחנו מבינים מה שקורה בשטח ומשיגים. אבל מבחינת התקציב, עד עכשיו היינו יכולים בתחום הרווחה לתת את התשובה. עכשיו כנראה אנחנו נכנסים לאותו סד של מערכות אחרות.

הסיוע העיקרי של משרד החינוך לקליטת עלייה הוא במתן שיעורי עזר לתלמידים עולים. עלות שעת עזר ממוצעת כ-4,200 שקל לשנה. זאת אולי נקודת אור, אבל בתש"ס לא קוצצה שעה אחת משעות העזר לתלמידים עולים. לתלמידים מארצות הרווחה מופיע בספר התקציב 19,000 ו-174 שעות שבועיות. לתלמידים האתיופים 12,500 וכ-4,000 ויותר שעות עזר שניתנו כתוספת עבור ילדים יוצאי קווקז, בוכרה והשנה גם גרוזיה. התוספת הזאת היא חלקית, הסיוע הוא חלקי, אבל הוא לוקח בחשבון את מי שעלו.

במערכות הקליטה בישראל עולה חדש בין 5 ל-8 שנים, ילד תלמיד עולה חדש משנה ראשונה. אחר כך הוא לגבי הרשות המקומית.

במערכות הקליטה בישראל עולה חדש בין 5 ל-8 שנים, ילד תלמיד עולה חדש משנה ראשונה. אחר כך הוא לגבי הרשות המקומית.

זו הזכאות החלקית שאני מדברת עליה. נכון שהזכאות המלאה היא כשתי שנות לימוד, זה מ-1.11 שנת 1998, ועד תום השנה השנייה. הזכאות החלקית על ה-4,000 פלוס שעות שדיברתי, שהן ניתנות לאוכלוסיות שנמצאות במצוקה מיוחדת, ניתנת למי שעלו מינואר 1991. כל קבוצת העולים האלה שהגיעו מהשנה הזאת מקבלות על פי שעה אחת לכל 4 ילדים ביסודי ושעה אחת לכל שלושה ילדים בחטיבת הביניים. הקריטריונים חדים וברורים. באשר לסל קליטה לתלמיד עולה שנכנס לבסיס התקציב במשרד החינוך, ועל כך אני מודה כל יום, החל מינואר 1995 כ-24 מיליון שקלים ניתנים על פי טבלה של עולים שנמצאים החל מהשנה השנייה ועד השנה הרביעית, כולל לשהותם בארץ. שוב, זה על פי קריטריונים מאוד נוקשים של תאריך העלייה ולא ארץ המוצא. כולם מקבלים על פי אותה טבלה את סל הקליטה לתלמיד עולה, וגם זה עודכן ולא היתה אתו כל בעיה.

אשר לפעולות ויוזמות, שזה למעשה התקציב השוטף, רק היום בצהריים אראה במדוייק מה קרה עם זה. בשנה שעברה היו כ-50 מיליון שקלים לפעולות ויוזמות בקליטת עלייה, שזה בכל הפרוייקטים לשילוב חברתי, העמדת מגשרים, וכך הלאה.

הבעיה העיקרית, שאותה אולי מעלים גם ראשי הרשויות, היא בעצם השעות שלאחר שעות הלימוד. אם אתם אומרים שפחות או יותר בבית ספר מסתדרים עם זה, גם למדנו כאן שהנתונים לא בדיוק מדוייקים, יש נשירה שלא מדווחים עליה, ואז בתי הספר ממשיכים לקבל לעיתים את אותו תקציב. כי הם לא מדווחים על הנשירה של אותו תלמיד. באותו זמן אותם אלפי בני נוער מסתובבים ברחובות והם נחשפים לאלימות. הם בעצמם מתחילים להיות אלימים ונדמה לי שיש פה לקונה רצינית מאוד בין בית הספר לבין מה שקורה לאחר מכן. אני חושבת שנצטרך לדון שוב, עסקנו הרבה מאוד בבני הנוער האתיופים, אבל נראה לי שהתופעה אצל בני הנוער מעולי חבר העמים מתפשטת בצורה מדאיגה.

לתקציב 2000 הצעתי לממונים עלי לבחור את הטיפול בנוער במנותק, כאחד מארבעת המוקדים העיקריים.

אתם לא עסקתם בזה בשעות שלאחר בית הספר. זה משרד העבודה והרווחה.

זה לא שעות, זה מימון קידום נוער. הקבוצות של נערים על פי מוצא עובדות עם המדריכים שלהן באמצעות מנהל חברה ונוער במשרד החינוך. זה לא רק במתן שעות אלא גם הכשרה לעבודה.

זה יהיה אחרי התקציב.

אני מביטוח לאומי, ואני רוצה לתת כמה נתונים על מקבלי הבטחת הכנסה. מתוך 310-114,000 מקבלים הבטחת הכנסה. מתוכם עולים 44,598 איש. הנתונים האלה נכונים למספר המוחלט ביולי 1999. אבל רציתי לציין תופעה חיובית מאוד, מקרב העולים מתוך העילה של שכר נמוך, זאת אומרת עולים שעובדים ומקבלים השלמת שכר, בקרב הוותיקים רק 17.4 מכלל המקבלים. לעומת זאת 24.2 מכלל העולים, כמעט מהמספר המוחלט של 44,000. כלומר המגמה היא חיובית מכיוון שאנחנו רואים שהרבה עולים עובדים וגם מקבלים השלמה לשכרם. עוד תופעה אחת מעניינת, שגם חיובית בקרב העולים, היא המשפחות החד הוריות שמהוות כ-19.8 אחוז, גם הם עובדים. אין לי פה האחוזים, אבל אני יודעת שהאחוז של משפחות חד-הוריות שעובדות למחייתן הרבה יותר גבוה מהנתונים שמסרתי. אני רואה בזה מגמה מאוד חיובית שהם עובדים ובאמת הפתרון הטוב ביותר זה תעסוקה.

יש בסיס מאוד יציב. צריך רק את הכלים בתחילת הדרך כדי להבין. נטשה, היו שינויים מרחיקי לכת ואני מקווה שזה יקדם גם את קליטת העלייה.

נאמרו כאן מספרים קשים מאוד לגבי קיצוצים בכל מיני סעיפים. אני רוצה רק להבהיר שהמספרים הם הרבה פחות נוראים ממה שהוצגו כאן, מכיוון שמה שהוצג כאן זה איזו שהיא השוואה שלפי דעתנו לא נכונה. השוואה בין תקציב על שינויו, כלומר תקציב מעודכן של שנת 1999 , לעומת תקציב מקורי של שנת 2000. תקציב על שינויו כולל תמיד את העודפים משנה קודמת. כאשר אומרים מה היה קיצוץ לא נהוג, וזה גם לא נכון לעשות, להשוות תקציב על שינויו מול תקציב מקורי. תקציב על שינויו מן הסתם כולל עודפים משנה שעברה, כולל כל מיני תוספות שניתנו בשנה מסויימת בהתאם לצרכים אם מדובר בסעיפים קשיחים וכו'. לכן המספרים הם פחות נוראים ממה שהוצג. אני הייתי רוצה להציג את הדברים כמו שאנחנו רואים אותם. אכן התבצעו קיצוצים במשרד הקליטה, אני לא אומרת שלא היו קיצוצים, היה כמובן הקיצוץ שחל על כל המשרדים וכאן היתה בקשה שלמשרד הקליטה תינתן איזו שהיא עדיפות ולא יקוצץ כמו שכל המשרדים האחרים. זו בקשה שאני יכולה לשמוע ולרשום אותה. אבל כל משרד רואה את הצרכים המיוחדים שלו ולא רוצה שיקצצו בו, בסופו של דבר מחליטים לקצץ והממשלה מחליטה ואנחנו לא עושים כאן דבר יוצא מן הכלל. מעבר לזה היה קיצוץ שהחליטה עליו הממשלה ומשרד הקליטה, של 10 מיליון שקל.

הדבר הבסיסי, בסיס נתונים הוא לא מעודכן, לא רלוונטי, מבחינת גל העלייה, כמות העולים. מה שאתם לקחתם הוא לא מתאים לתחזיות של לשכת הקשר.

זה נכון, יש לנו סיכום ממשרד הקליטה שבמקרה שהתחזיות האופטימיות של לשכת הקשר אכן יתגשמו, אז התקציב יתוקן. כרגע אנחנו הולכים לפי תחזית פסימית שיגיעו פחות עולים ויש סיכום בנושא זה.

זאת נקודת מוצא מאוד לא נכונה.

אין תחזית לא אופטימית ולא פסימית. בנושא זה יש מעריך לאומי אחד, כלומר אין מישהו אחר. מי שנותן הערכות לגבי נתוני עלייה זה לא משרד האוצר, זה לשכת הקשר, ואין שם תחזית אופטימית או פסימית, יש תחזית אחת. כמו שאמר המעריך הלאומי בתחום הביטחוני, אותו דבר פה. אתם לא יכולים לקחת שרירותית איזו שהיא תחזית פסימית שנוחה לכם.

את בהחלט אמרת כאן שיש איזה קיצוץ בכל המשרדים, אבל במשרד הקליטה אפשר להוכיח שזה לא הגיוני, משום שאם נניח תכננו על 50,000 עולים ומגיעים 70,000 אז ההיגיון אומר לפחות להשאיר את הקיים בלי שיהיה קיצוץ. זאת אומרת, אפשר להסביר את ההגיון שבדבר. זאת אומרת, אתם כאוצר נציגים שלנו במשרדים הרלוונטיים, ואני מעריכה שתוכלו להציג את זה בצורה כזאת. יש להם את ההגיון.

אנחנו באמת מאוד רצינו לכוון שהקיצוץ במשרד הקליטה לא יהיה בתוכניות ולא יהיה בזכויות של עולים חדשים, דברים שמגיעים לעולים אלא במנגנונים של משרד הקליטה. במשרד הקליטה אנחנו מזהים אפשרות גדולה מאוד של התייעלות, פוטנציאל של חיסכון תקציבי, שכרגע לא ממומש, של עשרות מיליוני שקלים אם משנים את המבנה הארגוני ומתייעלים. ניסינו שכך יהיה המצב, משרד הקליטה כרגע למעשה בחר בדרך אחרת ויכול להיות שהיינו צריכים להתעקש יותר, אבל בסופו של דבר הגענו לסיכום מוסכם לגבי איפה יתבצעו הקיצוצים. אנחנו חושבים שנושא של מחוזות משרד הקליטה חייב שיטופל לצמצם בכוח אדם, לצמצם במקומות. מבנה ארגוני כמו שהוא היום לדעתנו הוא צורך משאבים מיותרים של עשרות מליוני שקלים, וחבל על כך.

אלה דברים מצחיקים מה שאת אומרת. מה כל כוח האדם של משרד קליטה לעומת כל משרדי הממשלה? זה המשרד הכי קטן.

זה משרד שמשרת 1,100,00 איש.

אני חושבת שזה חבל. אני לא מסכימה עם זה. אנחנו חושבים בהחלט, ואני חושבת שגם במשרד הקליטה יש לנו שותפים למחשבה הזאת, שכן יש מקום להתייעל וכן יש מקום לטפל במנגנונים.

ההתייעלות הזאת היא לא פתרון. היא לא יכולה להיות פתרון.

ההתייעלות מירושלים.

על חשבון עולים מתייעלים.

יכול להיות שעל חשבון עובדים מסויימים, העובד הפשוט במחוז יצטרך לפנות את מקומו. זאת אולי הבעיה. אבל לא על חשבון של עולים אני מדברת.

אבל רוב העובדים של משרד הקליטה והלשכות נותנים טיפול ישיר לעולים בשטח.

לא מדברים על קיצוץ בלשכות. נכון, יש הרבה עובדים קבועים ומתמודדים עם הדברים האלה. זה לא משרד ראשון שעושים בו קיצוצים, אבל המשרד בחר לא לעשות את זה.

תודה רבה. נעביר את ההשגות שלנו ואת התכנים של הישיבה. נמשיך לשמור על קשר בישיבה הבאה.


הישיבה ננעלה