הכנסת החמש-עשרה_________נוסח לא מתוקן

8
ועדת העליה הקליטה והתפוצות
26.10.99
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 14

מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום שלישי, ט"ז בחשון התש"ס – 26 באוקטובר 1999 שעה 10:00

חברי הוועדה: נעמי בלומנטל – היו"ר
יולי אדלשטיין
ויקטור בריילובסקי
יצחק גאגולה
סופה לנדבר

דפנה זומר - אחראית על נושא ארגונים, המשרד לקליטת העלייה
אריה קורת - מנהל אגף קליטה בקהילה, המשרד לקליטת העלייה
ציפי פינקוס - מנהלת אגף התאחדויות, הסוכנות היהודית
רוני ארד - רפרנט קליטה, משרד האוצר
שמעון ליברמן - יו"ר מועצת ארגוני עולים
גבי לוי - מועצת ארגוני עולים
סידני שפירא - יו"ר פדרציה ציונית דרום אפריקה
פרנק שטיין - מגבית בריטניה בישראל
בלה גולדברג - מנכ"ל עמותת "שילוב"
מילכה גרוס - התאחדות עולי אמריקה הלאטינית
שפרה לויצקי - מועצת ארגוני עולים
דיסון נחליאל - חשב, התאחדות עולי קנדה ואמריקה בישראל
ששון סימן-טוב - בית כורש
ליאוניד סמוליאנוב- עמותת אלטרנטיבה
שרה פוליצינו - מועצת ארגוני עולים
אתי פרץ - יועצת מועצת ארגוני עולים
אנה איסקובה - מועצת ארגוני עולים
אורי טמיאט - האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
אפרים חולמיאנסקי – מנכ"ל הפורום הציוני
רות בר-און - מנכ"ל המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ לשעבר
אלכס גולדפרב - יועץ קליטה ומרכז פרוייקטים למניעת אלימות, מרכז
השלטון המקומי
שלומית דרוקר - יו"ר המח' לקליטת עולים בויצ"ו

וילמה מאור

עפרה הירשפלד

התאחדויות וארגוני העולים – תקצוב ופעילות.




התאחדויות וארגוני עולים – תקצוב ופעילות

אני פותחת את הישיבה עם נציגי התאחדויות העולים ומברכת אתכם שהגעתם לכאן. נמצאים אתנו חברי הכנסת שבוודאי גם הם יאמרו את דברם.

אני חושבת שהדברים די ברורים וידועים ולכן הישיבה יכולה להיות קצרה. אנחנו מדברים על התאחדויות העולים, כאשר התקצוב שלהן , ונמצא כאן חבר-הכנסת יולי אדלשטיין שהיה שר הקליטה עד לא מזמן ויוכל לתת לנו עוד מידע מה נעשה במשרד הקליטה ואיפה זה עמד בזמנך במשרד הקליטה. הנושא איננו כל-כך פשוט, אבל עם זאת אני חושבת שאולי נוכל קצת להתקדם.

על הפרק עומד למעשה תקצוב הפעילות של התאחדויות העולים. בעבר היו לנו כבר ישיבות בנושא הזה. עמדתי היתה, ועדיין, שבאופן עקרוני אני מברכת על קיומן של התאחדויות העולים והפעילות שלהן, ואני גם בעד כל גוף שהוא עמותה, שיהיה לו בסיס לתפעול. אנחנו מצפים כמובן שיהיה מקסימום של עבודה בהתנדבות, ורוב העבודה בהתאחדויות, כמו גם בעמותות אחרות היא עבודה התנדבותית. אלא שצריך להיות לזה בסיס: חדר, מזכיר או מזכירה, ובדרך-כלל רצוי גם שיהיה מנכ"ל, כדי שכל אלה יגרמו לכך שתהיה פעילות, כי קשה מאד להפעיל את ההתאחדויות כשאין לך בסיס מינימלי של מנגנון, אפילו קטן מאד.

הבעיה שהיתה אז ועדיין קיימת, ואולי כאן יעלו רעיונות איך ניתן לפתור אותה, היא בקרה. בעבר דיברנו על מה שקורה בתוך ההתאחדויות. מצד אחד אתה רואה התאחדויות שעובדות יוצא מן הכלל, נותנות מענה, קשובות, עושות עבודה מצוינת, משתפות בתוך המערכת אוכלוסיה גדולה של עולים מאותה ארץ רלבנטית, ומצד שני אתה רואה התאחדויות שהן כמעט פיקטיביות. משהו כתוב על הנייר, 2 – 3 פעילים , לא קורה שם שום דבר והאנשים שבאים מאותה ארץ אפילו לא יודעים שקיימת התאחדות כזאת.

אין ספק שצריך לקבוע איזה שהם קריטריונים ואיזו שהיא בקרה כדי שההתאחדויות תפעלנה כיאות כדי לקבל תקצוב. לא הייתי ממליצה על תקצוב גורף אם אני לא יודעת מה עושה אותה התאחדות. בזמנה גם הסוכנות היהודית תקצבה התאחדויות, ההקצבות האלה יורדות ואנחנו יודעים מהו מצבה של הסוכנות. מאידך גיסא, אני חושבת שמן הראוי היה שמשרד הקליטה יסייע להתאחדויות.

אבל נשאלת שאלה. למשל, יש לנו ממדינה מסוימת עלייה עצומה של מאות אלפי אנשים, עם התאחדות אחת, ולעומת זאת יש לנו לפעמים עליה קטנה יותר ולה יש חמש התאחדויות. השאלה היא איזה קריטריון יקבע מי יהיה הגוף המייצג של אותה עליה. למשל, לעולי אתיופיה יש ארגון גג. האם הוא באמת מייצג את רוב העולים מאתיופיה, או יש ארגון אחר שמייצג אותם יותר? אני לא יכולה לדמיין לעצמי איזה שהוא רעיון, משום שתמיד אמרתי: זאת עמדתי, ואותו דבר קורה לי גם בתנועת הליכוד. אני בעד גופים רבים שיפעלו. מי שפועל ויש לו נגישות לציבורים רחבים ומצליח לעזור להם ולתת להם מענה, ורוב העבודה שנעשית היא בהתנדבות, אני בעד. אני לא רוצה לעשות צנטרליזציה של גוף אחד, שבסופו של דבר יש לו השם אבל הוא לא עושה דבר. וגם אם הוא עושה משהו, השאלה אם הוא נותן מענה למקסימום הצרכים הקיימים.

לכן, אין לי פתרון לגבי גופים שונים שפועלים כהתאחדויות של כמה גופים, קבוצות עולים שמגיעות ממדינה זו או אחרת. אבל לשם כך אנחנו מקיימים את הישיבה הזאת ואני מקווה שנצליח בתום הישיבה לצאת עם כמה המלצות למשרד הקליטה ולשרת הקליטה, ואם לא נקבל מענה, נגיע גם לראש הממשלה בהקשר הזה.

חבר-הכנסת אדלשטיין, אולי אתה רוצה לתת לנו תמונת מצב, כי אתה בוודאי מכיר את הנושא טוב מאד.

תודה רבה. כל אלה שנמצאים כאן מכירים את הנושא, גם חברי הכנסת ובוודאי נציגי הארגונים ולכן אציין רק כמה נקודות קצרות. קודם-כל, השאלה הכללית שבה פתחת היא שאלה של מדיניות כללית בנושא הזה. אני חושב שכדאי לומר מלכתחילה שהמדיניות הכללית בשנים האחרונות היא כן לתמוך בארגונים ובפעילות שלהם ולראות בהם לא מטרד בנושא קליטה אלא בעלי ברית מאד חשובים. אני גם לא מעלה על הדעת שמישהו יכול להגיד עכשיו "לא". הארגונים פעלו טוב במשך כמה שנים והיו שותפים מלאים ועכשיו אנחנו נשנה את המדיניות. אינני חושב שזה דבר הגיוני, ואני גם לא חושב שזה אפשרי. תרשו לי להניח שהמדיניות הזאת תימשך מצדם של משרד הקליטה בוודאי, ומצדם של גופים אחרים.

אבל יש כאן, לדעתי, כמה מלכודים שכדאי לנו להתיחס אליהם, ואני מאד מברך על שכינסת את הישיבה הזאת. הדברים הבעייתיים מבחינת פעילות הארגונים הם: א. אופי המימון. מימון של משרדי ממשלה, כפי שכולנו יודעים, ובוודאי אחר-כך, אריה קורת שהוא מנהל אגף בכיר במשרד הקליטה , היה שם לפניי ונמצא שם אחריי ועובד עם ארגונים הרבה שנים, אני מניח שהוא יוכל לפרט. אבל אופי המימון הוא כזה שהארגון בעצם מקבל איזו שהיא התחייבות ומתחיל לפעול וההתחייבות ודאי לא עולה על 50% ממימון הפרוייקט, ובעצם זה מעמיד את הארגונים במצב , ולא כולם מסוגלים לזה, שהם צריכים לפעול עם מינוס בבנק. לא כל ארגון מסוגל לעשות את זה, לא כל ארגון מוכן לקחת את הסיכונים האלה, ולכן לפעמים, במיוחד הארגונים היותר חדשים, שזה לא מוריד מחשיבותם, נכנסים לאיזה שהוא "פלונטר", מקבלים התחייבות של משרד ממשלתי – במקרה זה של משרד הקליטה – ואחרי זמן-מה חוזרים ואומרים: בעצם אנחנו לא נתחיל את הפרוייקט, כי אין לנו לא מקורות נוספים ולא יכולת לקחת עכשיו הלוואות.

הדבר השני, והוא לדעתי הדבר שנצטרך לתת עליו את הדעת – יש קביעה ברורה בשאלה מה ממומן על-ידי משרדי הממשלה, ועל כך דנו בזמנו עם הרבה מאד נציגים של ארגונים שנמצאים כאן , ולא מצאנו את הפתרון. יש הוראות שהממשלה מממנת רק את הפעילות, היא לא מממנת לא משכורות, לא חדר שעליו דיברת וגם לא מזכירה. לכן במצב הנוכחי, כשהסוכנות, כפי שציינת, די נסוגה מבחינת המימון של התאחדויות וארגונים אחרים, בעצם הדבר נופל בין הכסאות. הממשלה עדיין פועלת לפי אותן הוראות ואי-אפשר להאשים בזה אף אחד. אלה הוראות של החשב הכללי והיועצים המשפטיים, והארגונים צריכים – אני לא רוצה להשתמש במלה לרמות – אבל לעשות כל מיני קונצים על-מנת להראות מאיפה בא המימון להחזקת מזכירה, שהיא דבר הכרחי, או להחזקת מחשב, או בעצם להפסיק את הפעילות כי אין שום תשתית.

לכן, לדעתי השאלה היא מאיפה תמומן, אם בכלל, תשתית הארגונים, שאלה דברים צנועים, קטנים אבל הכרחיים לפעילות.

דבר אחרון, שהוא אולי לא בעיה אלא הצעה שלי מבחינת המדיניות. תמיד מתעוררת השאלה, ואת נגעת בזה ובצדק רב בדברייך, גברתי היושבת-ראש, מי מייצג את מי ולמה צריך לממן איזו שהיא התאחדות שמן המדינה הזאת דווקא בשנה האחרונה באו 300 עולים ומה בעצם זה כל-כך חשוב.

אני חושב שאנחנו צריכים, ברוח הדברים שלך לבדוק את הפעילות של ארגון זה או אחר ולא לנסות לבדוק מי מייצג את מי כאן במקרה זה. גם מכיוון שלא נגיע רחוק ואף פעם לא נכריע בשאלה, מכיוון שיש התאחדות עולי אוקראינה, האם זה עושה את התאחדות עולי ברית-המועצות לשעבר פחות מייצגת, כי כביכול התאחדות עולי אוקראינה מיוצגים שם ולא שם. אני חושב שכאן אנחנו לא נכריע בשאלה הזאת.

אסיים את דבריי ודווקא בחיוב. יש כאן נציגי ארגונים שיכולים לפרט. לרוב אלה ארגונים שמייצגים את ארצות הרווחה, אבל לאחרונה גם ארגונים שונים של עולי ברית-המועצות לשעבר, שפועלים לא רק בתוך הקהילה שלהם. אי.סי.איי . ובריטיש ... סוסייאטי עשו פרוייקטים נהדרים גם עם עולי ברית-המועצות וגם עם עולי אתיופיה. הפורום הציוני וארגונים אחרים עשו פעילות טובה מאד עם עולי אתיופיה ופרוייקטים ועם אחרים.

לכן כאן לא כדאי לבדוק מי באמת מייצג את מי, כי זה שארגון נקרא "עולי משהו", זה לא אומר שאסור לו לפעול עם עולים ממדינות אחרות, וזה לא אומר שהוא לא פועל. תודה.

תודה רבה. חברת-הכנסת לנדבר, בבקשה.

לפני שנה – שנה וחצי יזמתי דיון בנושא התאחדויות עולים, כי אמרתי שבגלל שאני יושבת-ראש אחד הארגונים אני גם יודעת שיש בעיה מאד-מאד עמוקה והיא בעיית שנים והגיע הזמן שאנחנו נפתור אותה.

חבר-הכנסת אדלשטיין דיבר על מימון ועל אופי המימון. יש דברים שנראים פרוזאיים ביותר, אבל בחיי ארגוני העולים זו שאלה של חיים ומוות. מפני שכל אחד מאתנו מבין היום שטלפון, חשמל ונסיעות של אותם מתנדבים, חדר, עורד-דין ודברים אלמנטריים שהם מקצועיים ביותר שבלעדם אי-אפשר, אלה דבר שדורשים מימון.

אני חושבת שאת נגעת בענין שהיום רוח הפעילות היא חזקה מאד ובגלל זה יש היום הרבה עמותות בשטח. מצד אחד זה דבר טוב, אבל מצד שני זה דבר מאד שלילי מבחינה זו שכאשר אנחנו עומדים מול הסוכנות היהודית או מול משרד הקליטה, אומרים לנו: אתם צריכים להוכיח ביחד, וכשיש ארגון גדול הרבה יותר קל להוכיח.

אנחנו עומדים עכשיו מול דרישה של הסוכנות לאחד שני ארגונים מאד גדולים: התאחדות יוצאי ברית-המועצות לשעבר והפורום הציוני. אנחנו מוכנים לכך. יש בעיות עם זה, כמובן, מפני שלא אנחנו הקמנו את ארגוני העולים, והארגונים הקיימים היום עומדים מול הרבה מאד בעיות לא קלות.

קריטריונים הם דבר לא קשה, כי גם בסוכנות וגם במשרד הקליטה עמדנו, כל הארגונים שנמצאים עכשיו פה, מול דרישות. אבל אנחנו מתארגנים ועומדים מול הדרישות ומול הקריטריונים ושום דבר לא משתנה.

אני חושבת שמדינת ישראל כמדינה שקולטת עליה צריכה לתת סטאטוס לארגוני העולים. אני זוכרת שכאשר גולדה מאיר היתה ראש ממשלה היא אמרה שאינטגרציה כוללת הרבה מאד דברים, ואחר מהם הוא שאותם מתנדבים שעלו מאותה מדינה, שממנה אחר-כך באים עולים חדשים, מי שיכול לקלוט אותם בצורה הרבה יותר טובה ומוצלחת אלה האנשים שמדברים באותה שפה ואומרים להם: אני עברתי את זה, גם אתה תעבור ותצליח.

הגיע הזמן שממשלת ישראל תתן את הדעת על ארגוני העולים. ומאחר שאנחנו מתחילים לדון עכשיו על תקציב המדינה , והדיון יימשך כמה חודשים, אני חושבת שטוב תעשי אם תכניסי את הנושא הזה לתקציב, כי לדעתי זה צריך להיות בתקציב.

ארגוני העולים לא מסוגלים לקבל כסף אחרי שהם ביצעו את הפעילות. קשה לבצע פעולות כשאין כסף, ואם את צריכה להוכיח שהיו לך הוצאות ואת צריכה לקבל 200 אלף , את צריכה להוכיח 600 אלף ₪, וזה כמעט בלתי-אפשרי. ארגוני העולים גם לא יכולים להחזיק עורד-דין או רואה-חשבון, כי מדובר בסכומי כסף אדירים.

אנחנו מקבלים אתכם בברכה ואנחנו רוצים שתפעלו. מה שבעצם לא יכולים – או כן יכולים אבל יכולים לקבל תמיכה מארגוני העולים, גם במשרד הקליטה וגם בסוכנות, למה שלא יעשו? שהם כן יעשו, ואנחנו נגיד להם: אנחנו אתכם. ואתכם זה גם בכספים.

כפי שאני מכיר את הדברים מקרוב, יש לי הרבה מאד לומר בנושא הזה. חלק מהדברים אני יכול לומר בפורום רחב, וחלק אחר לא. למשל, יש הרבה מאד התאחדויות לעולי רוסיה ואתיופיה. לכל עליה יש ההתאחדויות שלה. השאלה היא אם יש פיקוח רציני על הנושא הזה, כי אם ההתאחדויות יעבדו בצורה רצינית, זה יכול לעזור להם לקבל תקציבים יותר גדולים. מצד שני, ההתאחדויות שפחות פעילות, או בכלל לא פעילות, פשוט לסגור אותן.

לא לסגור אותן, אבל להפסיק להעביר להן תקציבים.

כן, כי אני יודע שיש הרבה בזבוז והוא בא על-חשבון אלה שעובדים, וחבל.

ועוד שאלה. מי קבע שהתאחדות אחת מייצגת את העולים מגרוזיה, מרוסיה ומאתיופיה וההתאחדות האחרת לא? אני יודע שהסוכנות היהודית מממנת התאחדות אחת ואת השנייה היא לא מממנת, וכך עושה גם משרד הקליטה. האם אני צודק?

לגבי משרד הקליטה אתה לא צודק.

אם יש לך שתיים או שלוש התאחדויות, היא מממנת הכל.

כן, לפי הפרוייקטים.

אבל אני יודע שבסוכנות היהודית זה לא כך. לכן אני אומר שצריך לבדוק את הדברים ולפקח עליהם, ומי שבאמת עושה למען הציבור יקבל בהתאם. אם כולם עושים דברים מבורכים ויש פרוייקטים, אז צריך לממן את כולם, ולפקח עליהם בצורה ממלכתית.

לדעתי צריך להיות פורום על-מפלגתי, כי בדרך כלל להתאחדויות יש אבא שעומד מעליהם. אבל אם יהיה פורום על-ממלכתי שיפקח עליהן, זה יהיה לברכה לכולם.

חבר-הכנסת גאגולה העלה עוד פעם את ענין הפיקוח, ושתוכח למעשה פעילות אמת באותם גופים. אם הפעילות תוכח, שיהיו כמה התאחדויות. כי לא אחת קורה שמישהו שם שלט ואומר: אני התאחדות עולי כך וכך, ואחר-כך מתברר שהוא לא עושה דבר. לעומת זאת גוף אחר, שאת השם חטפו לו כבר, הוא לא יכול לקרוא לעצמו "התאחדות עולי כך וכך", אז קוראים לו בשם אחר והוא בעצם עושה עבודה הרבה יותר גדולה מאשר הגוף שנתן לעצמו שם בומבסטי.

אלה הדברים שעומדים על סדר-יומנו וננסה להתקדם.

אני מקווה שלתוצאות הדיון הזה יהיו "שיניים", ושלא רק נשב פה ונדון , נקבל החלטות חשובות ובסופו של דבר לא ייצא מהן דבר.

אנא תעקוב אחרינו. חבר-הכנסת בריילובסקי, בבקשה.

אני רוצה לומר שני דברים. האחד, בשביל לעשות איזה שהוא פיקוח ולהציג את כל הספור על העמותות בצורה יותר מאורגנת, אולי כדאי לעשות בכל תחום ספציפי ארגון אמברלה. למשל, עולי ברית-המועצות לשעבר או עולי אתיופיה. בתוך אמברלה כזאת יכולות לעבוד כמה עמותות, אבל ייתכן שאז הדברים יהיו יותר קלים. למשל, מספיק רואה-חשבון אחד ועורך-דין אחד לכל העמותות שעובדות בתחום.

שנית, אפשר להעריך את משקלו של כל ארגון על-פי סקרים, שעל-פיהם נוכל לראות איזה ארגון ואיזו עמותה יותר פופולרי ועושה יותר.

כל חבר עמותה משלם דמי חבר. אם אני לא שייכת לארגון מסוים, הוא אצלי לא פופולרי. אבל אם אני חברה בארגון ואני משלמת דמי חבר - - -

אבל בסקר אפשר לראות את זה.

סקר לא יכול לתת לך שום אינדיקציה, כי את יכולה לקחת את הספרים של כל ארגון ולראות כמה חברים משלמים דמי חבר.

חברת-הכנסת לנדבר, אני לא מאמינה שיהיה תקציב לסקר. כל עמותה מדווחת מהו מספר חבריה, אבל אפשר היה להכניס עוד מדד כדי לבדוק אם אותה התאחדות באמת עושה את הפעולות שהיא אמורה לעשות. את לוקחת איזה שהוא מדד ואומרת שאת עושה סקר. זה היה יכול להוסיף עוד נדבך מבחינת הקריטריונים. אני לא שוללת את זה, אני רק חושבת שאף פעם לא יהיה תקציב לסקרים, כי סקר הוא דבר יקר. לכן יתבססו יותר על דברים אחרים.

רק לעמותות שלא עובדות זה יכול להיות עוד יותר יקר.

נכון, אני מצדדת בזה.

מר אריה קורת, בבקשה.

חשבתי להתיחס לדברים בשלב יותר מאוחר, אבל בכל זאת אומר משפט אחר. אנחנו באמת בהתלבטות קשה מאד במשרד לגבי שנת 2000. לגבי שנת 1999 ניסינו להגיע אל מקסימום העמותות והארגונים, כי האמנו בסופו של דבר שהארגון הוולונטרי הוא בעצם הגשר אל החברה הישראלית. יצאנו בפרסום והכנו ימי הדרכה והסברה ואכן בשנת 1999 פנו למשרד 450 עמותות וארגונים.

בכמה הסתכם התקציב לנושא הזה בשנת 1999?

בסופו של דבר, לאור הפניות הרבות של הארגונים, הגדלנו את מסגרת התקציב לכ-12 מיליון שקל. בסופו של דבר רק כ-300 ארגונים קיבלו סיוע.

המגמה שלנו היתה שלא אנחנו כאנשי ממסד נקבע מי יהיה הגוף שייצג את העולים, אלא העולים עצמם יהיו אלה שיחליטו מי ייצג אותם. לכן יש היום בהחלט מצב חיובי וטוב, שלגבי עולים מחמ"ה יהיו כמיליון איש, אז יש מספר ארגונים שמייצגים אותם. כל ארגון מייצג תחום מוגדר, מהנדסים או אחרים. לאחר-מכן יש הרבה מאד ארגונים – יוצאי בוכארה, קווקז או גרוזיה, ואנחנו בהחלט מעודדים את זה.

עם זאת, יש עוגה אחת והיא מתחלקת לפרוסות בהתאם למספר האנשים שרוצים ליהנות ממנה, ואז המנה שכל ארגון מקבל היא קטנה יותר.

כפי שאמרתי, השנה הגדלנו בצורה משמעותית את מסגרת התקציב. באנו לקראת הארגונים בכך שלראשונה נתנו מקדמות לארגונים הגדולים, והשנה לראשונה נתנו גם תקורה ממוסדת ולא מתחת לשולחן, על הפעילויות שלהם. זאת אומרת, שני הנושאים האלה בהחלט באו לקראת הארגונים.

אנחנו נמצאים היום בתהליך של בחינת הנושא לקראת שנת 2000 ואנחנו בהתלבטות מאד קשה בנושא הזה. אנחנו יושבים כעת על תבחינים חדשים למתן סיוע לארגונים. התבחינים האלו לראשונה יפורסמו כך שכל ארגון יידע מה הארגון השני מקבל, וכל ארגון גם יידע על-פי איזה מדדים ניתנו כספים. מבחינה זו זאת בהחלט התפתחות טובה.

עם זאת, יש בעיות שעלו במהלך השנה, כמו הנושא של אישורי רשם העמותות, שהוא כלי שבא לפקח. אני חושב שחשוב מאד שהתהליך הזה קיים. האישורים של רשם העמותות בעצם די עיכבו את התהליך של מתן התחייבויות של המשרד, ואם אכן רצינו שבשנת 1999 לקראת ינואר-פברואר נוכל כבר להודיע לכל ארגון את גובה ההקצבה, בעצם אנחנו מוצאים את עצמנו עד היום, בחודש אוקטובר, לגבי מספר ארגונים בבעיה, מאחר שטרם ניתן אישור רשם העמותות.

בנושא של רשם העמותות אני מציע לקיים פעם דיון ואפילו להזמין את רשם העמותות, כי הנושא הזה חשוב. אני חושב שלקראת שנת 2000 הוא יהיה מאד חשוב, כי זה בעצם אחד הגורמים שאומר: הם חשובים, זה תהליך של פיקוח, של בקרה על-מנת לדעת איזה ארגון פעיל ואיזה ארגון לא, אבל מצד שני יש תהליכים שכדאי לבחון אותם.

לדעתי, כמו שיש אישור מס הכנסה אחת לשנה, כך צריך להיות אישור רשם העמותות אחת לשנה, ושלא יקרה כמו שקורה השנה בפועל, שבמהלך השנה ארגונים עוברים מסטאטוס לסטאטוס. זאת אומרת, ארגון שבפברואר אושר וקיבל אישור של רשם העמותות, אנחנו מוצאים עצמנו היום, בחודש אוקטובר, עם סירוב לגבי אותו ארגון. זה תהליך מאד מורכב, מאד בעייתי, שבהחלט יש מקום לבחון אותו, אבל עם זאת אנחנו צריכים לברך על הכלי הזה של רשם העמותות, כי הוא נותן מענה לנושא הפיקוח והבקרה.

כדי להדגיש עד כמה חשובים דברי מר קורת, אני רוצה לתת לכם דוגמה שהיא נשמעת אולי
צינית, אבל יושבים פה כמה ארגונים שאולי כבר נתקלו בזה. אם כעקרון יוצאי דרום-אפריקה צריכים להתחשבן עם "בריטיש... סוסייטי או עם אי.ס.איי. , אין דבר יותר פשוט: כותבים תלונה לרשם העמותות על אי-סדרים בארגון. דבר ראשון שעושה רשם העמותות – הוא מודיע למר קורת שאסור לו לממן את הארגון הזה עד תום הבדיקה.

כלומר, יש כאן איזו שהיא מציאות שמחייבת דיון מאד רציני עם רשם העמותות. כי מצד אחד כולנו בעד מינהל תקין, אבל מצד שני אי-אפשר להגיע לאבסורד שאני מרוע לב יכול לשתק לגמרי פעילות של כל ארגון מבחינה מימונית, וכל מה שזה דורש ממני הוא מכונת כתיבה וסבלנות להדפיס עליה מכתב פעם בשבועיים ולשלוח אותו לרשם העמותות. אנחנו אומרים את זה מתוך בכי של ארגונים רבים.

מר קורת דיבר על 12 מיליון שקל. אני רוצה לדעת איך מתחלק הסכום הזה בין ארגוני עולים של אתיופים ובין ארגונים של יוצאי ברית-המועצות לשעבר. בשנה שעברה נפגשתי עם מר קורת. הוא הבטיח לי 300 אלף שקל, ולקראת סוף השנה אמרו לי: יש לך אישור ל-50 אלף שקל. זה היה אבסורד, כאשר הפרוייקט עמד על 900 אלף שקל. לכן אני רוצה לשמוע איך נעשית החלוקה.

הכספים ניתנים כפוף לתבחינים ולקריטריונים. לדוגמה, בהתאם לגודל הגוף, הארגון, הפריסה הגיאוגרפית שלו. מדרך הטבע ארגון שיש לו פריסה גיאוגרפית רחבה, יקבל יותר מאשר ארגון שיש לו פריסה נקודתית או ישובית. הדברים האלה פתוחים, ואם אתה רוצה אני מוכן לחשוף בפניך את כל ההקצבות שניתנות לארגונים. תבין שאין כאן בעיה, חס וחלילה, שאיזה שהוא ארגון קיבל פחות מארגון אחר מסיבה זו או אחרת.

תודה רבה. גב' ציפי פינקוס, מנהלת אגף התאחדויות במח' העליה והקליטה בסוכנות היהודית. בבקשה.

אני רוצה לחלק את דבריי לשניים: אחד, לגבי המהות והחשיבות של הישיבה הזאת והפעילות של הוועדה ושל הכנסת לקבע את הנושא הזה של קיום ארגוני עולים. זה לא יכול להיות שהמדינה לא תסייע לקיום ארגונים שהם אלה שעושים ביום-יום את קליטת העליה.

מדינת ישראל והסוכנות היהודית יכולות לקבע את הזכויות. מי שמסייע למצות לעולים את הזכאויות שלהם, מי שהולך עם העולה אל המתווך וזה שפוגש אותו בשדה התעופה וזה שמתעניין מה קורה אצלך ביום-יום ומה קורה עם הילדים, ואיך אתה מסתדר עם ביטוח הבריאות, בנוסף לנו אנשי הממסד, אלה ארגוני העולים, ולא יכול להיות שבגלל תשתית ארגונית שנדרשת לקיום שלהם, שהיא בסך-הכל תקציב מדינה אפס קצהו, פשוט צריכה להיות הכרה של המדינה שצריך להשקיע בקיום של הארגונים. זה אומר להקצות תקציב לתשתית , שהיא לא בשמים. הארגונים האלה לא יושבים במשרדים מפוארים והם לא מעסיקים צוות מאד גדול. הם בעיקרם ארגונים שיש להם הרבה מאד מתנדבים שעושים את עבודת היום-יום שצריך לעשות אותה.

אנחנו מדברים על תקציב מאד צנוע של משרד, רואה-חשבון וכל מה שנדרש על-פי חוק העמותות. אלה הדברים שארגון צריך שיהיו לו ומישהו צריך לדאוג לכך.

עד השנה, עם כל הקושי התקציבי שיש היום לסוכנות היהודית,וזה לא סוד, השתדלנו מאד לשמור על הארגונים. לצערי, הסוכנות היום צריכה לעשות בחינה מחדש, וגם המגביות שמממנות את הסוכנות היהודיות אומרות לנו מה כן ומה לא. ומאחר שעיקר הדגש היום הוא על תפקידי הסוכנות בעליה, בעליית הצלה ופחות בקליטה, התקציבים האלה מצטמצמים, וזה לא אומר שאנחנו יכולים לעבור על זה לסדר-היום.

אני רוצה לספר לכם מה קורה אצלנו היום בתחום הזה, ואנחנו מדברים כבר על שנת 2000. הסוכנות היהודית עובדת עם 27 התאחדויות עולים, שבתוכן יש מספר מדינות מאד מצומצם, בעיקר בארגונים דוברי רוסית ובאיראן. באתיופיה אנחנו עובדים עם ארגון הגג, אם כי אני יודעת שיש הרבה מאד עמותות שטוענות שהן גם עוסקות בתחום של קליטת עליה, ולא רק. אבל במדיניות של הסוכנות נקבע שאנחנו נעבוד עם ארגוני הגג. זאת אומרת, אותה אמברלה שחבר-הכנסת בריילובסקי דיבר עליה, שמאגדת בתוכה את הארגונים שקבעו שמטרתם לעסוק בקליטת עליה, הארגונים האלה עוסקים גם בדברים אחרים, כמו בשימור מורשת וכיוצא באלה.

אנחנו בעצם מתיחסים בעיקר לפעילות של הארגונים בתחום קליטת עליה באותן פעילויות שהזכרתי קודם, שנראות לנו מאד קריטיות בעיקר בקליטה הראשונית של העולים.

בשנת 1996 נקבעו קריטריונים להקצבות לארגונים. בדיוני חבר הנאמנים שיתקיימו ביום ששי אני מניחה שנגיע עם מודל חדש של סטנדרטיזציה של קריטריונים. זאת אומרת שיש לנו אפילו נוסחה מתמטית שמביאה אותנו לאותם קריטריונים שהם אובייקטיביים, הם מדידים, שלוקחים בחשבון את מספר העולים מאיזה ארץ מוצא הם הגיעו, זאת אומרת הענין הזה של הפער התרבותי שהעולה צריך לגשר כדי להיקלט. אנחנו מדברים על שפה, כי אנחנו יודעים שלעולה דובר רוסית הרבה יותר קל מאשר לעולה שמגיע מאיראן, שלא דובר רוסית ולא אנגלית ולא שפות אחרות שמאד מדוברות בארץ. זאת אומרת, יש לנו רשימה שלמה של פרמטרים שיחד אתם, בנוסחה הזאת אנחנו מגיעים להקצאה של הארגון.

אנחנו מצמצמים מאד את הנושא של התשתיות, לצערי, ואני חושבת שאתגר מאד גדול היום של הוועדה הזאת הוא שלא ייווצר פעם בין הנסיגה שלנו לבין החלטות הכנסת לתקצוב של הארגונים האלה, כי אתם תפסידו אותם.

מה היה התקציב של הסוכנות היהודית להתאחדויות בשנה קודמת ומהו התקציב לשנה הבאה?

בשנת 1999 התקציב עמד על 3,460 מיליון דולר. השנה אין לנו עוד מסגרת תקציב. אנחנו ממש בתוך הדיונים עכשיו. ועדת הכספים תיפגש היום אחר-הצהריים ואז נקבל את המסגרת, וביום ששי נהיה יותר חכמים.

יש כאן עוד דבר שצריך לציין, כי רוב הפעולות שלנו מתבססות על כספים של הסוכנות היהודית, כי הם מעבירים לנו את הכספים באופן שוטף. לא כל האנשים בארגונים עובדים בהתנדבות וצריך לשלם להם משכורות בתחילת החודש, ואם לא הסוכנות היהודית, אין לנו ממה לשלם בעד כל הדברים האלמנטריים.

איך אתם קובעים מי ארגון הגג ומי איננו ארגון גג? אני יודע שיש כאלה שמייצגים את עצמם, אבל אם תשאלי אנשים בשטח, אף אחד לא מכיר אותם.

קשה לי לענות על השאלה בהיבט ההסטורי, כי אני קצת למעלה משנה בתפקיד, ואני באתי לאיזו שהיא מציאות שבה יש אותה רשימה של 27 ארגונים שהוקמו באיזה שהוא תהליך שהתקיים בסוכנות היהודית לגבי ההחלטה באיזו מידה הארגון הזה יציג או עושה את הפעילות למען קליטת עליה.

אנחנו בהחלט ממליצים למספר ארגונים שטוענים לייצוג של העולים מאותה ארץ מוצא, לעבוד יחד כארגון אחד, ויש לנו הרבה דוגמאות. לפני שנכנסתי לתפקיד היו לנו ארבעה ארגונים של עולי גרוזיה והיום הם ארגון אחד. היו שלוש עמותות של עולי הודו והן היום ארגון אחד. לעולי איראן יש שני ארגונים. אנחנו לא נוכל לעבוד עם שניהם, יש החלטה שהם חייבים להיות אחד , ויש החלטה גם לגבי הארגונים הגדולים של עולי ברית-המועצות לשעבר, שגם הם צריכים, לפחות ביחס אלינו, להופיע כארגון אחד.

זאת היתה שאלתי קודם, למה אתם לא בודקים את הדברים כל פעם מחדש, כי הדברים משתנים בשטח. מה שהיה לפני שלושים וארבעים שנה זה לא מה שקורה היום. אם החלטנו לפני ארבעים שנה שצריך לממן גוף כלשהו והגוף הזה באמת ייצג אותם, אחרי כמה שנים הגוף הזה לא מייצג אותם ואתם לא בודקים את זה.

הבדיקה שלנו בשנת 2000 תכלול את האלמנטים שאתה מדבר עליהם, כי אנחנו נבחן בעצם פעילות של הארגון, לא עצם זה שהוא ישנו והוא מציג את עצמו ככזה. ההקצבה תהיה בנויה על מספר הפעילויות שהארגון עושה לקליטת עליה. זאת אומרת, ארגון שיש לו נציג בשדה התעופה, מבחינתנו יש לו את נקודת הפעילות שמשקלה דולר, עשרה דולר או מיליון דולר – זה מה שיחליטו. ארגון שיש לו את אותה רשת מתנדבים שמלווים את העולים בצעדיהם הראשונים, הוא זה שיקבל את ההקצבה לפעילות של הליווי.

אנחנו נקים מערך של בקרה ואני מקווה שנשפר את דרכנו.

יש לנו קושי, כי אין לנו שליטה על הסוכנות היהודית ואנחנו לא יכולים לפקח עליה. לכל היותר אנחנו יכולים להמליץ להם לעשות כך או כך. באשר למדינה, אנחנו אלה שאמורים לפקח ולראות שהיא פועלת כשורה.

לי יש השגות לגבי פעילות הסוכנות. אני יודעת שנציגי ההתאחדויות שנמצאים כאן הן התאחדויות שדי נהנות מהסיוע של הסוכנות. אבל לעומת זאת יש הרבה מאד ארגונים מצוינים שהסוכנות לא מסייעת להם. היום מוצאת חן בעיניי יותר הדרך של משרד הקליטה מאשר הדרך של הסוכנות, משום שכל השנים אני בעד זה שהארגונים יפעלו. אני חושבת שחבר-הכנסת גאגולה ואני פחות או יותר תמימי-דעים, אני לא יודעת לגבי אחרים. אני מקבלת את העמדה של משרד הקליטה, לקבוע קריטריונים שיבחנו פעילות, שיבחנו את מספר החברים ואת כל המערך הדמוקרטי שמתקשר לזה. וגם מה שאמר חבר-הכנסת בריילובסקי, אפילו אם היה תקציב, לעשות סקר למי אתה פונה.

לפי ההיגיון שלך, את ממליצה לנו לא להתאחד עם הפורומים.

נכון, זו דעתי. אני לא מסכימה עם העמדה של הסוכנות היהודית. אני מקבלת את עמדת משרד הקליטה לקבוע קריטריונים ושהם יבחנו ויסייעו בהתאם לפעילות. אבל אני לא יכולה לפקח על הסוכנות היהודית.

לכן אני אומרת שאנחנו משנים את השיטה. בקריטריונים המעודכנים שלנו אנחנו מאד דומים לשיטה של משרד הקליטה. הקושי של הארגונים היום הוא מי ישלם להם את התשתית, וזאת בעצם הבקשה שלי. כי אנחנו אומרים היום לארגונים: אנחנו נתקצב פעילות בעיקר, לא את ההצהרה ולא את הרצון הטוב ולא את ההסטוריה. אנחנו נממן ונבדוק אתכם רק לפי פעילות שלכם, וזאת הגישה של משרד הקליטה.

נעבור כעת לנציגי הארגונים. רשות הדיבור לשמעון ליברמן, יושב-ראש מועצת ארגוני עולים. בבקשה.

אנחנו רוצים שתשמעו מה יש לנו לומר לפני שאתם מביעים דעה, כי אנחנו כל היום עובדים בשטח.

קודם-כל אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה חברת-הכנסת נעמי בלומנטל שהעלתה את הנושא הזה והיא תמיד תומכת בנו. אני רוצה להודות גם לחברי הוועדה סופה לנדבר ואופיר פינס-פז שתמיד עוזרים לנו, וגם לחברי הכנסת החדשים שצריכים ללמוד את הנושא לפני שהם מציעים מה לעשות עם ה"אשמים" – אנחנו, אם לתת לנו או לא לתת לנו, בלי לדעת מה אנחנו עושים.

אנחנו נציגים של 28 ארגונים והתאחדויות עולים, מהגדולים ביותר בארץ. הרבה שנים אנחנו עובדים ואנחנו מקבלים תקציב מהסוכנות היהודית. צריך להיות ברור שאנחנו לא "פראיירים". אנחנו עובדים יחד הרבה-הרבה שנים וטיפלנו פחות או יותר בתקופה האחרונה בקרוב למיליון עולים מכל הארצות.
***
התקציב שלנו הוא רק מהסוכנות. אבל איך אנחנו לקיים את כל הפעולות, שהן: דיור, חשמל, בנין, ארנונה? על כל זה אתם לא מדברים. נכון, אנחנו מקבלים ממשרד הקליטה בעד הפעילות שלנו, אבל איך אפשר לעבוד בלי מנגנון? בלי מזכירה ובלי טלפון? ותיכף אבקש משפרה לויצקי להסביר קצת יותר טוב את ענין הכלכלה שלנו. אני מבקש לשמוע מפינו מה המצב. הגענו לקו האדום, וכפי שזה נראה בסוכנות היהודית, בעוד שנה-שנתיים המצב יהיה יותר גרוע.

תרשמו לפניכם שאין לנו שום עזרה, אנחנו לא מקבלים גרוש לקיום של ההתאחדות. אין גרוש. כאן אתם מדברים לתת כסף לזה ולזה. אנחנו צריכים לדבר קודם-כל על העקרון לתת לנו ואחר-כך נדבר על חלוקה לרוסים, לארגנטינאים, מי מקבל ומי לא. אבל להחליט שצריך להיות תקציב. תודה רבה.

אתה אומר שאין בכלל תקציב. אחר-כך נדבר על תשתיות, אבל אנחנו בכל-זאת שומעים שיש תקציב של 12 מיליון שקל.

אני אמרתי שלתשתיות אין גרוש. זה מה שכואב לנו ולכן ביקשנו לקיים את הישיבה הזאת.

אין ספק שחברי הכנסת המכובדים הם הדוברים הטובים ביותר של מועצת ארגוני עולים הם אמרו את כל הדברים הנכונים, גם שמענו מחברי הכנסת וגם מאריה קורת וגם מגב' פינקוס.

חשוב לציין שארגוני העולים מקבלים היום מימון מהסוכנות היהודית, מח' עליה וקליטה, לתשתית. זה כבר נאמר קודם ולא אוסיף. חשוב לציין שהמימון הזה היה בשעור של 70% או 80% מהוצאות ההפעלה של הארגונים לפני חמש או שש שנים. היום בממוצע אנחנו מדברים על רמת תיקצוב למשכורות, לתשתית, לארנונה, בסדר גודל של 20% - 25%. חשוב לציין גם שרבים מ-28 ארגוני העולים שאנחנו מדברים עליהם לא כולם מתבססים על מתנדבים. הרבה מאד נעשה על-ידי אנשי מקצוע בשכר. חשוב גם להגיד שארגוני העולים לא ישבו בצד וחיכו שהדברים ייעשו למענם על-ידי הרשויות. הרבה מאתנו יצאנו לפעולות עצמאיות של גיוס כספים, לפעולות של שיתוף בין ארגוני העולים על-מנת לייעל, לאגם משאבים ולעשות דברים יחד. הרבה מאתנו עברו לאחרונה שלבים של פיתוח, אסטראטגיה והתייעלות ולבחון את עצמנו איזה שירותים אנחנו נותנים, האם עדיין מה שהיה לפני עשר שנים רלבנטי גם היום.

חשוב להגיד שכולנו בוגרי המחלקה לעליה וקליטה של הסוכנות היהודית ושל מח' התמיכות של משרד הקליטה בנושא של אדמיניסטרציה, פיקוח ציבורי, רישום נאות אצל רשם העמותות, כולנו עוברים את זה מדי שנה. כך שאם אנחנו היום עוברים למנגנון חדש, אנחנו עוברים עם מנגנון בקרה ציבורי מסודר. אנחנו לא מתחילים מאפס.

אנחנו בעצם מציעים לממשלה שותפות. תשתמשו בנו כארגונים שכבר יעילים, ממוסדים ויודעים את העבודה, ואני מקווה שחבריי פה עוד יהיו יותר ספציפיים לגבי השירותים. יש לכם פה מנגנון מסודר שטוב לכולנו להשתמש בו היום כדי לא להכביד על הממשלה נטל נוסף בעתיד.

המטרה שלנ ו היום, כמו שאמר מר ליברמן, למסד את העקרון של תיקצוב תשתית לארגוני עולים. תודה.

תודה רבה. מר ששון סימן-טוב, נשיא ארגון בפועל של יוצאי איראן, בבקשה.

רבים מהעולים שמגיעים הם בבחינת סומא בארובה, ואז באים הארגונים להושיט להם יד ולהוביל אותם החל משדה התעופה דרך משרד הקליטה, משרד החינוך, לשכת העבודה, ועוד.

תמיד אמרתי שאם לא היו ארגוני עולים היינו צריכים להקים אותם, או הממשלה ואתם הייתם צריכים לדאוג להקים אותם. והם קיימים בהתנדבות. אנחנו עושים את העבודה בהתנדבות, עם כל הלב, וכדי להמשיך את ההתנדבות דרושים כלים. הכלי הוא תקציב לקיום התשתיות.

אני מברך על פעולת משרד הקליטה שעושה את עבודתו, כדבריו, לפי הפעילות. כל ארגון מגיש למשרד מה הוא עושה והמשרד מאשר, לפי הבנתו.

הסוכנות היהודית עשתה כך בעבר והיא ממשיכה לתקצב את הארגונים תקציבי תשתית, אבל הסוכנות היהודית נמצאת בנסיגה תקציבית. אני לא בטוח שבעוד שנה-שנתיים-שלוש שנים יהיה לה התקציב הזה. אם יש חלוקה של עליה לסוכנות, קליטה – לממשלה, אז ארגוני הקליטה גם כן צריכים להיות סמוכים על שולחן הממשלה, על שולחן הכנסת. כלומר, אתם צריכים לתקצב את הארגונים מבחינת תשתית.

הערה נוספת לגבי ארגונים רבים. אני הולך לפי האמרה שאומרת: קנאת סופרים תרבה חוכמה, ולפיכך קנאת ארגונים תרבה עשייה. זה לא פסול, יכולים להיות שניים או שלושה ארגונים לאותה עדה . מי שיוכיח שהוא עושה יותר – יתוקצב, ומי שלא – לא יתוקצב. תודה.

אני מדבר מהצד המקצועי של ההתאחדויות.

כאחת ההתאחדויות הגדולות רציתי שתבינו את החשיבות שלנו לא רק מבחינת קליטת עולים ברגע שהם מגיעים ארצה. אנחנו כביכול מובילים את כל השרשרת של האיש שעדיין חי בחוץ. מבחינת עידוד עליה, מבחינת הטיפול באיש שעדיין נמצא בקשר עם שליח הסוכנות, ואם אין במקום שליח של הסוכנות היהודית, האנשים פונים ישירות אלינו. זאת אומרת שהטיפול בעידוד עליה מתחיל בשליחת נציגים לחו"ל לעבוד עם האנשים ולדאוג שהקליטה של הבן-אדם תהיה הטובה והמוצלחת ביותר.

השרשרת הזאת כלולה גם בטיפול של כל הרשויות, והיום אנחנו מוכרים על-ידי הרשויות כנציגי העולים. משרד הקליטה הזמין אותנו לשבת בכמה ועדות, כך גם הסוכנות היהודית, והיו גם פניות מהמוסד לביטוח לאומי, שמכירים בנו כנציגי העולים. אנחנו נצטרך להמשיך כך, אבל זה יהיה קשה ללא תשתית.

מי מתקצב אתכם היום?

הסוכנות היהודית. אחת הבעיות היום היא שרוב הארגונים צריכים להשתמש במכשירים המועטים שיש להם כדי לגייס כסף במקום לעבוד מאה אחוז עם העולים, וזה עצוב מאד.

תודה רבה. רשות הדיבור לליאוניד סמוליאנוב, מנכ"ל "אלטרנטיבה", וראש אגף קליטה בעיריית פתח-תקוה. בבקשה.

אפתח בכמה דברים כלליים, קודם-כל בקשר לדברים שאמר חבר-הכנסת בריילובסקי. אי-אפשר למדוד, לא בסקרים ולא במספר חברים שום ארגון ושום התאחדות. כי יש ארגון שיכול לעשות רק טיולים, ואז כולם יידעו עליו שזה הארגון שעושה הכי הרבה. זה לא נכון, כי יש ארגון אחד, אפילו מקומי, שמקיים פעילות בשביל הנוער. עבור נוער ההורים לא כל-כך משלמים, והוא צריך הרבה יותר כסף, אבל לא מכירים אותו הרבה יותר אנשים.

מה אתם עושים?

אנחנו פועלים בעשרים סניפים, משדרות עד קרית-שמונה בפרוייקטים חברתיים-חינוכיים, וגם עזרה פרטנית בנושא זכויות האזרח, ביטוח לאומי ועוד. פונים אלינו גם בבעיות של סכסוכי שכנים, שאנחנו לא כל-כך יכולים לפתור אותן, אבל זאת עובדה.

מישהו מתקצב אתכם?

אנחנו קיימים רק שנתיים. פנינו השנה למשרד הקליטה. לא נראה לי שנקבל השנה תקציב, כי נודע לנו ב-6 באוגוסט שה-8 באוגוסט הוא היום האחרון לפניות.

זה רק לגבי חינוך.

הכוונה לתקציב חינוך.

לפי דעתי יש מקום לוועדה שלא מחליטה שום דבר, אבל שתפקידה להיות גוף שאפשר לפנות אליו ולדעת מה הן התמיכות של כל המשרדים.

זה הסוד השמור ביותר במדינה.

יש לא מעט ארגונים , שהם יותר קרובים מבחינת הפעילות שלהם למשרד המדע או למשרד החינוך או למשרד הרווחה, ומשום-מה כולם אומרים: יש משרד קליטה, שהוא יטפל ויתקצב. לא נראה לי שתקציבי הקליטה עומדים לגדול בצורה כזאת משמעותית שריבוי ארגונים יקבל מענה ממשרד הקליטה.

ארגוני גג ו"אמברלה", כל זה טוב ויפה. אני מניח שיש היום כעשרה, אם לא יותר ארגונים שחושבים עצמם כארגוני גג וארגונים שמייצגים את כל העולים. זה נכון, אבל צריך להבין – ופה אני מדבר כראש אגף קליטה בעיריית פתח-תקוה – אני בשום פנים לא רוצה לתקצב ארגון ארצי בתקציב מקומי, אלא אתקצב ארגון מקומי. לכן ארגונים רבים פותחים לא סניפים אלא עמותות מקומיות שמתוקצבות על-ידי העיריה, ואנשים שיודעים את העבודה מבינים על מה אני מדבר. לסניף של התאחדות עולי ברית-המועצות הרבה יותר קשה לקבל תקציב מהעיריה מאשר עמותה באותה עיר. גם על זה צריך לתת את הדעת.

אין פה פתרונות שרירותיים. אי-אפשר להגיד: אנחנו נקבע קריטריונים ולפיהם נשפוט. הדרך הטובה ביותר היא לשפוט לפי הפרוייקטים.

אני מבינה שעיקר התיקצוב שלכם בא מהרשויות המקומיות.

לא, גם מקרנות פרטיות.

תודה. גב' שלומית דרוקר, אחראית על הקליטה בויצ"ו.

אני רוצה קודם-כל שתצאו מתוך הנחה שאנחנו באותו צד של משרד הקליטה. אנחנו לא אחד נגד השני. משרד הקליטה, עם כל הרצון הטוב, לא יכול לעשות את כל העבודה, ואנחנו ארגוני המתנדבים יכולים להיכנס להרבה מאד מקומות שמשרד הקליטה לא מגיע אליהם. ויצ"ו הוא ארגון שמרושת בכל הארץ, אלפי מתנדבים נמצאים בכל מקום וזה כוח עבודה.

כשאנחנו שמים את כל המועדונים ואת כל התשתיות שלנו, ואנחנו צריכים להראות כסף מול כסף, את כל זה צריך לקחת בחשבון. כי אם כל הארגונים מתלבטים בתקורה, במשכורות, במזכירות וכו', את זה אנחנו מעמידים לרשות העבודה שלנו. אנחנו ארגון שיש לנו את זה, אנחנו משתמשים בכוח העבודה שלנו שקיים לפעילויות, בין היתר בקליטת עליה ולפעילויות נוספות.

אתם עושים עבודה מצוינת. מי עוזר לכם בתיקצוב הקליטה?

משרד הקליטה שותף אתנו ברוב הפעילויות, על-פי פרוייקטים, עד כ-30%. הסוכנות עזרה לנו השנה ב-5000 שקל בפרוייקט מסוים, ויש לנו גם מתנדבים.

את בעצם מציגה מודל אחר, של ארגון נשים, למשל, ויש ארגונים אחרים. את אומרת: לי יש התשתית, אני לא צריכה מכם מזכירה ודברים אחרים.

קחו בחשבון שאני שמה כסף מול כסף.

אנחנו מדברים על ארגוני עולים, לא על ארגונים שנהנים כדי לתת להם עוד קצת שמנת.

סליחה, אני מבקשת קצת כבוד. ויצ"ו עושה עבודה מצוינת והיא לא עושה את זה כדי לקבל קצת שמנת.

אני רק רוצה להציג מודל מסוים. גב' דרוקר לא שוללת קיומם של ארגוני עולים. היא אומרת: זה סוג הפעילות שלנו, תעזרו לנו.

לי יש תקציב מתוך ארגון הנשים שלי, לי מספיק תיקצוב לפי פעילות. זה מודל מסוים שאתם פועלים על-פיו. תודה רבה.

אורי טמיאט, בבקשה.

אני דוגל בשיטה של תכנון. אני תומך בדברים שאמר מר סימן-טוב – מרבה נסיון מרבה חוכמה. האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה הוקמה באופן וולנטרי על-ידי אנשים שהם לאו-דווקא מהקהילה. אנחנו פועלים בעשרה ישובים ומעורבים גם במאות פרוייקטים ברמה הארצית. באגודה עובדים היום 18 איש ואני חייב לומר שאנחנו לא מקבלים שום תקציב ממשרדי הממשלה. את כל הכסף אני משיג בעצמי.

לפני שנה ישבתי עם שר הקליטה יולי אדלשטיין ודיברנו על פיתוח פרוייקט לנוער מנותק בתל-אביב ובעוד כמה ישובים בכל הארץ, פיתוח תוכנית שנקראת "נקודת מפנה", לבני-נוער שיהיו 24 שעות במוסד. הקצבנו לפרוייקט הזה 600 אלף שקל והצלחתי להשיג את הכסף הזה. באתי לשר הקליטה, סיפרתי לו והוא אמר: אני מעמיד לרשותכם 300 אלף שקל. כתבנו מכתב והגשנו הכל בצורה מסודרת. כאמור, היה לי הסכום הזה, ומשרדי הממשלה היו צריכים להיות שותפים באותו סכום. ופתאום משרד הקליטה אומר לי פעם 50 אלף שקל ופעם 30 אלף שקל. בסוף השנה אמרו לי: בוא תחתום, תשלח לנו נייר, ניתן לך 50 אלף שקל. אמרתי: אני מוותר על הסכום הזה. כי כל התקציב של 600 אלף שקל, לא ממקורות של המדינה, יכולתי להביא למדינה ולהשקיע בהם – לא קיבלתי שיתוף-פעולה ממשרד הקליטה.

אני אומר את זה כאן כדי שתבינו שעמותה היא גוף שמכניס הרבה מאד כסף ומעסיק הרבה מאד אנשים. ההכנסות של הארגונים הן 39 מיליון דולר בשנה. הארגונים משיגים את הכספים בחוץ-לארץ.

כמה שנים אתה בארץ ובמה עסקת לפני כן?

אני מורה במקצועי. 17 שנים אני בארץ.

חשוב מאד לתכנן דברים מראש. יש לי בעיה מאד גדולה, שאני מבקש מידע ואני לא מקבל אותו. שאלתי את מר קורת איזה סכום מוקצב לטובת יוצאי אתיופיה, ואני לא מקבל תשובה.

מדברים עכשיו על התאחדויות וארגונים. מהסוכנות היהודית אני יודע שארגון הגג מקבל 350 אלף דולר בשנה.

320 אלף.

350 אלף דולר היה לפני שנה. אני לא יודע מהו הסכום השנה. אף פעם לא הגשתי בקשה, כי אמרו שרק איחוד הארגונים מקבל. השוואה תקציבית ביני לבין איחוד הארגונים בהיקף הפעילות זה הבדל עצום, אבל לא זאת הנקודה. הם לא יתנו את הכסף, כי זאת התאחדות יחידה, והם נותנים להתאחדות יחידה.

אני יודע שלעולי רוסיה נותנים לכמה התאחדויות, ולעולי אתיופיה לא נותנים. אולי כדאי לקחת את כל העניינים האלה ולתכנן אותם ברמה הלאומית איך רוצים לשחרר את הכסף הזה. אני יודע על עמותה מסוימת שמנסה לעבוד עם עולי אתיופיה. כואב לי מאד שהיא מקבלת כסף ממשרד הקליטה, אבל אני לא יכול להגיד למשרד הקליטה: אל תתנו כסף. יש להם קשרים, חברים, נסיון ומקצועיות, ובשם כל אלה לא רק התקורה, כל ההוצאות של העמותה הזאת ממומנות על-ידי משרד הקליטה.

אתם אנשים בעלי נסיון. בואו נשב ונעשה תכנון. לדעתי, יש לנו הרבה מאד כסף שזורם ואין לו תוצאות.

זה נכון. תודה רבה. כשהיה כאן בזמנו שר החינוך לשעבר נתן לנו נתון מדהים, של 200 מיליון שקל לחינוך בקרב ילדי עולי אתיופיה. יוצא שכל ילד מסתובב עם כמיליון שקל על הגב. כשאתה מדבר על תכליתיות, השאלה היא אם הכסף מגיע לנצרך. לדעתי הוא לא מגיע.

יש לנו היום שר חינוך חדש שהיה חבר מאד פעיל בוועדה. החלטנו אז לעקוב לאן הולך הכסף הזה, כי זה לא הגיוני שיש תקציב כל-כך אדיר ובסוף אנחנו רואים תוצאות כל-כך דלות. הכסף נעלם איפה שהוא בדרך.

כפי שאמרתי, צריך לפתוח הכל מחדש.

למשל עם הסוכנות היהודית יש לי בעיה. האמריקאים, שהמלה שלהם מתרחבת מדי פעם בסוכנות, באים היום ואומרים: אני אקבע לכם את סדרי העדיפויות. לכן אותו תקציב שהיה להתאחדויות מצטמצם והולך, ואמרה זאת גב' פינקוס קודם לכן. אז מי אנחנו חברי הכנסת שנלביש היום קריטריונים, והכל ייעלם. לכן, יש לנו בעיה בכל מה שקשור לסוכנות היהודית. בכל מה שקשור למדינה אנחנו יכולים לפתוח דף חדש.

לגבי הסוכנות, את אותו תקציב שנותנים לגוף מסוים, מי אמר שהם עושים יותר מאשר גוף אחר?

מעשית זה יהיה קשה היום לפתוח הכל מחדש. מה שקשור למשרדי ממשלה אחרים זה דבר אחר.

אבל הכסף נזרק לזבל. כבר 20 שנה לא ראיתי פעיל של גוף מסוים בשדה התעופה. הם מקבלים תקציבים ואני לא מבין לאן הולך הכסף.

הסוכנות היהודית מצהירה היום שאין לה כסף והסכום לקליטת עולים יהיה יותר ויותר קטן, ואנחנו נצטרך לגלגל את זה על ממשלת ישראל. אותם קריטריונים שהיו בסוכנות, ייתכן שצריך לאמץ אותם וייתכן שצריך להעביר אותם לארגוני העולים, כי זה ה"בייבי" שלהם ולא אנחנו נגיד להם מה לעשות. הם יודעים איך לקלוט עולים.

באשר לויצ"ו, אני ממש מלאת הערכה למה שויצ"ו עושה, אבל פה אנחנו דנים בארגוני עולים. אני חושבת שאנחנו צריכים להזמין לוועדת העליה והקליטה, אולי בשיתוף ועדה נוספת, נציג של קרן העזבונות ולשמוע איזה כספים יש בקרן ומה מהם מיועד לקליטת עליה, איך מתקצבים את ארגוני העולים על-ידי אותן קרנות, המלצות שאנחנו ניתן לארגוני העולים ואנחנו נעביר את הכסף לארגונים. את ההמלצות יתנו הארגונים עצמם, ובעצם ארגון הגג של ארגוני העולים.

כשוועדת הכספים תאשר הקצבות לעמותות שונות, היא גם תאשר את העמותות שבעצם יפנו לקרן, למשרד הקליטה או לראש הממשלה, ויקבלו את התקציבים. אני חושבת שמאחורי השגת הכספים עומד אבא או אפוטרופוס, אבל אני בהחלט חושבת שצריכים לגלגל את הענין על ממשלת ישראל.

אני בהחלט מסכימה אתך שצריך לגלגל את זה על הממשלה, אבל יש לנו חילוקי-דעות בשאלה מי אמור לקבל בדיוק את התקציבים.

בסדר, אז יש קריטריונים שארגוני העולים בעצמם יפקחו עליהם.

החשיבות של הישיבה הזאת היא בזה שנמצא פתרון שיחזק יותר את הארגונים ואת ההתאחדויות. הקשבתי היטב לדברים ונזכרתי שלפני עשר שנים דנו בוועדת העבודה והרווחה באותו נושא, אבל לא על הארגונים אלא על הקשישים. עובדה, למשרד הקליטה יש תקציב. חברי הכנסת יכולים להתאמץ ולהעלות מעט את התקציב , אבל זה לא יתן את הפתרון.

אותו דבר לגבי הסוכנות היהודית. שם בענין הקשישים היו משרד העבודה והרווחה והאפוטרופוס הכללי. השתתף בדיון משה קצב שהיה אז שר העבודה והרווחה, והוא אמר: לא. מה שקיים קיים. להקים מועצה ציבורית למען הזקן שתגייס כספים, שהולכים לאיבוד כפי שנאמר כאן, והכספים האלה יבואו לעזרת אותם דברים שלא משרד הקליטה ולא הסוכנות היהודית יכולות לעשות לא השנה ולא בעוד עשר שנים, ואז יהיה חבל על ישיבה כזו ועל עוד כמה ישיבות כאלה.

ואכן, השר קצב ביקש מזמנו מגב' שולמית שמיר, ראש ממשלת ישראל דאז, והיא לקחה על עצמה את הנושא. וראו פלא, אחרי ששה חודשים במבצע טלתרום אחד, של הטלוויזיה הישראלית, גויסו שני מיליון דולר ועוד אלפי פריטים שעזרו לקשישים.

מה שקיים קיים. אי-אפשר לצפות לא מהממשלה ולא מהסוכנות היהודית, שכל שנה מקצצים בתקציב. בואו נמליץ ליושבת-ראש הוועדה, שהיא מאד דינאמית ואני מכיר אותה הרבה שנים, להקים מועצה ציבורית. תבחרי באדם המתאים שיעמוד בראש הפירמידה הזאת, בלי קשר לתקציבים הקיימים. המועצה הזאת תאסוף כספים בלי סוף, לא מהקיים. אני אומר לכם, נדהמנו מהסכומים שקיבלנו מכל מיני חברות שמעוניינות לחזק את העולים. המועצה קמה, היה בה גם רואה-חשבון בהתנדבות, והמועצה הציבורית הזאת תוכל לתת פתרונות לבעיות שמעלים כאן רוב הארגונים.

תודה רבה. מר נחליאל דיסון, החשב של התאחדות עולי אמריקה וקנדה בישראל, בבקשה.

בישיבה הקודמת בהשתתפות השרה יולי תמיר היא העלתה את הנושא של קליטת ילדי יורדים. רציתי לציין שהתאחדות עולי אמריקה עושה פעילות בתל-אביב עם ילדי יורדים, וזו פעילות שמשרד הקליטה בעצם מעוניין ורוצה בה. לצורך הפעילות הזאת אנחנו צריכים מקום, תשתית.

אני רוצה לחזק את כל מה שנאמר פה קודם. התשתית מאד-מאד חשובה לנו בשביל דברים שחשובים לא רק לנו אלא לוועדה זו, לממשלת ישראל ולעם ישראל.

עמותת "שילוב" מפעילה היום 12 פרוייקטים בתחומי קליטת עליה, תעסוקה, חברה, תרבות ונוער בסיכון. התקציב שלנו הוא 2.1 מיליון ₪, שמתחלק: שליש משרד הקליטה, שליש פעילות של הארגון ושליש מקרנות שונות.

אתמול הייתי בייעוץ בשתי"ל ונודע לי שמתקימת הישיבה הזאת, ביטלתי הכל והגעתי לכאן, כי בשנים האחרונות הייתי עסוקה מאד שלא הגעתי לוועדות העליה והקליטה והחינוך, שלפני-כן הייתי פעילה בהן. יש לי הרבה מאד ציפיות שמכל מה שנאמר פה תתקבל בסופו של דבר החלטה וייצאו המלצות שיקדמו מאד-מאד את הענין.

הקשיים של ארגוני העולים ושל קבוצות שבדרך להתארגנות לעמותות הם אדירים. דובר פה שבעיקר רוצים לעודד או לתקצב את רוח ההתנדבות. אני רוצה לומר שאני מכירה היום בשטח התנדבות של אנשים וקבוצות במשך שנים, שעובדים כבר בצורה מקצועית והם בהחלט יכולים לקבל כסף, אבל הם עוד לא למדו להגיע למקורות מידע כיצד עושים זאת ולפי איזה כללי משחק פועלים במדינה.

אני אף פעם לא הגדרתי את עצמי כארגון גג, למרות שכבר באים מהצד ואומרים לי: יש לך 27 ארגונים, יש לך 70 ארגונים, אז את כבר ארגון גג. במשך שנה "שילוב" עזרה למספר ארגוני עולים להגיש בקשות ולנהל פרוייקטים בצורה מקצועית. כי הגישה שלי היא שאם ארגון לומד לקבל את התקציב הראשון שהוא 5000 או 10,000 שקל כדי לנהל את הפרוייקט לפי כל הקריטריונים של משרדי הממשלה ושל כל הגופים המתקצבים, ואז היא עושה את הפעילות כמו שצריך , ואנשי מקצוע ממשרד הקליטה, מהסוכנות היהדות ומקרנות מכירים בפעילות הזאת, ולכן אני אומרת שאחד הקריטריונים הוא לבחון באמת מהי פעילות מועילה וטובה. לדעתי זה הקריטריון החשוב ביותר.

אם אתה לומד בפעם הראשונה כיצד לבצע פרוייקט כזה , אתה מכפיל ומשלש את התקציב שלך, כי למעשה אז יש לך זכות קיום.

אנחנו עבדנו שנה לגמרי בהתנדבות. הגשנו עזרה, ורק אז הבאנו את אריה קורת, את שלומית כנען שהיתה מנכ"ל משרד הקליטה, גם אנשי קרנות, וקיבלנו הכרה בפרוייקט שנקרא הדרכת עמותות או קיבוץ עמותות, מצד הקרנות, שלזה יש קריטריונים מסוימים לזכות קיום.

היום יש קשיים אדירים. אני חושבת שעשיתי ליולי אדלשטיין הרבה יותר בעיות מאשר יוצאי אתיופיה, וגם לאריה קורת. לקח להם שנה להכיר בבעיה של מהנדסים עולים ולהכיר שיש צורך בתעסוקה מקצועית למהנדסים עולים. או עד שהוועדה של משרד הקליטה, היה צריך להביא הוכחות בשטח שהארגון צריך להתקיים והתקבלה החלטה כן לתקצב 10% של תקורה בפרוייקטים.

אני מציעה שיקום פה גוף או ועדת היגוי לקביעת קריטריונים, ושהוא יעבוד בצורה זריזה מאד, כי יש הרבה מאד דברים לא פתורים. למשל, ועדות, עד שהן מתכנסות, עד שמחליטים על התבחינים. עכשיו קיבלנו כספים של ועדת תמיכות בנושא תמיכות, שעבר ממשרד החינוך למשרד הקליטה.

טוב שאת מעלה את הדברים האלה, אבל הם די ידועים.

מר גולדפרב, בבקשה.

הרשויות משתתפות בהקצבת העמותות על-פי קריטריונים ונהלים שהחוק קובע. אחת הדוגמאות היא פרוייקט למניעת אלימות שאנחנו מנהלים יחד עם משרד הקליטה. אני יכול להתחייב בפני הוועדה

דיברו כאן על תשתיות. יש פה עמותות שרוצות להיכנס לשותפות ויש להן תקציב. בנושא של מניעת אלימות נוכל לתת להן תשתיות. תשתיות תוכלו לקבל כבר בנתניה, בראשון-לציון, באשדוד, באשקלון ובשדרות. בשדרות יש מבנה חדש, אנחנו מתחילים שם פרוייקט. מחר בבוקר אתם יכולים לגשת לעבודה.

אני יכול להתאמץ ולפעול בקרב הרשויות האחרות. אם תביאו את התקציב, אנחנו ניתן את התשתיות.

בסדר גמור. מר גולדפרב מייצג בוועדה את מרכז השלטון המקומי. אני לא יודעת מה קורה לגבי ההתאחדויות, אבל עמותות שונות מקבלות תקציבים לא מעטים מהרשות המקומית. יש לפעמים גם עמותות מקומיות.

רשות ה

רשות הדיבור לאפרים חולמיאנסקי, מנכ"ל הפורום הציוני. בבקשה.

רבות דובר על הצורך בתשתיות. אוסיף רק מלה אחת, שיש מגמה כלל-עולמית לחזק ארגונים ציבוריים. קראתי מחקר מעניין שנעשה במדינת אילינוי, שהממשלה שם ממליצה על שמוש נרחב בגופים ציבוריים על-מנת לייעל פעילות אדמיניסטרטיבית בכל המדינה. כלומר, הם מוכיחים, עם סטטיסטיקה, שבצורה כזאת הדברים נעשים ביעילות יתרה ובפחות כספים.

אני חושב שממשלת ישראל צריכה לאמץ את אותו מודל ולהגיד שאנחנו לא באים להתחנן לכסף, שאנחנו טובים ודברים חשובים אחרים, מפני שזו למעשה משימה שאנחנו עושים מטעם הממשלה, כמו שאנחנו עושים אותה מטעם הסוכנות היהודית. זה משנה את הגישה ואת העמדה.

באשר לקריטריונים, אני חושב שנאמר כאן הרבה על נושא התכנון, מעקב ובקרה. את כל זה ניתן לעשות רק כאשר יש קריטריונים מוצקים, שיש לגבי הקריטריונים פחות או יותר דעה מוסכמת.

אנחנו היינו אחד הארגונים הראשונים ששלח רשימת קריטריונים מטעמנו לסוכנות היהודית. חלקית אני שמח איך הדברים התגלגלו. כלומר, הקריטריונים שאחר-כך יצאו מהמעבדה של הסוכנות היהודית לא מקובלים עלינו במאה אחוז, כי אני חושב שלא תמיד הדגש מושם על הדברים הנכונים לגבי האוכלוסיה שאנחנו מייצגים.

עשינו תהליך למידה מתוך הארגונים, במה עוסקים הארגונים, במה הם רוצים לעסוק, מה מעניין אותם ומה הם מסוגלים לעשות.

יש לי על זה די הרבה בקורת.

כמו שאמרתי, לאחר הכינוס של חבר הנאמנים ביום ששי אנחנו קצת ניקח חמצן ואז נשב עם הארגונים ונציג לכם את הקריטריונים החדשים.

אני בסך-הכל שנה וחצי בתפקיד. אנחנו משתדלים להתמצא כמה שאפשר, גם מבחינת קריטריונים שזה חשוב גם לבדיקה ולמעקב עצמי , כלפי פנים ובוודאי כלפי חוץ. אני חושב שאם הוועדה הזאת באמת מעוניינת לקדם דברים בצורה רצינית, צריך לקבוע פחות או יותר לוח זמנים ואנחנו נגיש תוך חודש-ימים קריטריונים ולהיות הגוף המוביל, או שותף בכל צורה שהיא כדי לזרז את הדברים ושתוך חודשיים נהיה כבר עם קריטריונים מוסכמים. ברגע שיש קריטריונים אפשר לדבר על הגוף המפקח ועל החלטה זו או אחרת.

אחד הדברים שאני מדגיש ואני חושב שהוא חייב להיות בקריטריונים אלה פרוייקטים מוגדרים שהארגון מבצע, ולא רק הנושא הייצוגי. בנושא הייצוגי אנחנו גוף מספיק גדול ואנחנו לא צריכים להסביר מי אנחנו ומה אנחנו עושים. אנחנו שותפים בהרבה מאד ארגוני גג.

גם אצלנו יש קרוב ל-70 ארגונים חברים. גם אנחנו נותנים תשתיות פה ושם ואפילו איפשרנו גם לסוכנות היהודית וגם למשרד הקליטה ליהנות מהתשתית שלנו. כלומר, אנחנו בהחלט לא סגורים וכל מי שמעוניין להיות חבר אצלנו הוא נהנה, כמיטב יכולתנו, מהעוגה.

עם זאת, בנושא הייצוג, עם כל הכבוד, אני לא חושב שהארגון שלכם צריך לגרום לביורוקרטיה נוספת, עוד מזכירה ועוד משהו. אני חושב שהארגון שלכם צריך להבהיר בדיוק מה הוא רוצה להשיג ולמה הוא מבקש כספים. אם זה לנושא "לובינג", הוא יבורך. אם זה לנושא של הפעלת השטח, יש ארגונים שמתמחים בזה יותר.

אתה נמצא פה היום בגלל הפעילות של מועצת הארגונים.

זה מה שאמרתי בנושא "לובינג", שאני מברך על זה. זה מקובל. אבל קצת מוזר היה לשמוע שאתם טיפלתם במיליון עולים.

אני חושבת שאנחנו לא בדיוק יודעים על מה אנחנו דנים. אנחנו איך שהוא דנים על פעילות של ארגונים וכמה המדינה צריכה להשתתף בפעילות הזאת. מפני שהשתתפות של ארגונים וולונטריים, הסוכנות היהודית ואחרים, זה ספור שהוא מחוץ לתחום של יכולת ההשפעה של הוועדה הזאת.

לדעתי, הארגונים האלה הם חלק ממה שקרוי היום במערב "החברה האזרחית", ואני חושבת שזה מתפקידה של המדינה ושל הממשלה לעזור בהרחבת התשתית של הפעילות הזאת.

מצד שני, כאשר אנחנו מדברים על קריטריונים ועל פעילות פרטנית אנחנו צריכים, לדעתי, לקחת בחשבון קודם-כל את אותם הכיוונים שהמדינה רוצה להוביל בהם. זאת אומרת, התהליכים האינטגרטיביים ובהתאם לתוכניות של משרדי ממשלה שונים שיכולים אז להשתתף בפרוייקטים אלה. אני לא חושבת שמשרד הקליטה יכול וצריך חמישים שנה לתחזק כל דבר שקשור במישהו שעלה מתי שעלה. מפני שאם גם המדע וגם הטכנולוגיה, גם הרפואה וגם התרבות וגם כל דבר אחר מסתבר שקבוצה מסוימת תישאר חמישים שנה בבעלותו של משרד אחד, זה משרד אפרטהייד, זה לא משרד לקליטת עליה.

לדעתי צריך קודם-כל לקבוע מה הכיוונים בהם המדינה רוצה לעודד את הפעילות ולכיוונים אלה צריך לרכז את העזרה הכספית, כאשר אז אולי נגיע למצב שהוא הפוך למצב היום, כאשר המון כסף הולך להמון מטרות, אנחנו לא בדיוק מבינים מה הכסף הזה משיג, ואנחנו גם לא בדיוק מבינים מה רצינו להשיג, מפני שאף פעם לא דנו מה הן בעצם המטרות שאנחנו רוצים להשיג, מה הכיוונים שאנחנו מבקשים מהארגונים האלה ללכת בהם. לא ירצו – לא ירצו, אבל המדינה מתחזקת את מה שהיא חושבת לחשוב ולנחוץ. יש מקורות נוספים, פרטיים או ארגוניים, ששם יכולה להיות דעה לגמרי אחרת לגבי כיוונים והם יתחזקו את הכיוונים האחרים.

את מעלה כאן שאלה שלמעשה עלתה במשך הישיבה. אולי הדברים לא נאמרו כפי שאת העלית אותם, אבל הם בהחלט נמצאים בשטח. למה כוונתי? אין ספק שהטוב ביותר היה יכול להיות – ודווקא הסוכנות היהודית היא דוגמה לא טובה לענין הזה , שמנציחים איזה שהוא מצב הסטורי שהיה במשך השנים. אני גם אמרתי, משום שהתקציבים פוחתים והולכים, אני לא רואה אפשרות היום שהסוכנות תשנה הרבה מדרכה. אנחנו ננסה לשמור על הקיים כדי שלפחות לא יתמוטט מה שיש מטעם הסוכנות. לא נראה לי שאם נבוא היום לסוכנות ואפילו נמליץ לה על שינויים מרחיקי-לכת, שהיא תוכל היום לעמוד בזה, משום שהמגמה של הסוכנות היא לצאת מכל הנושא הזה בכלל. לכן, ככל שנערער את המערכות שם, זה לגבי הסוכנות.

לגבי המדינה יש כאן שאלה כמה זמן – והיא עולה לא אחת בוועדה – כמה זמן בן-אדם נחשב לעולה. את מי אנשים מייצגים ומה הם הצרכים של עולה ומי אמור לטפל בזה.

יש פה ארגון שמייצג מהנדסים עולים. עד אשר למהנדסים שהגיעו בשנה איקס ממדינה מסוימת, או מכל המדינות, יש בעיות ייחודיות לעומת המהנדסים המקומיים. יש להם בעיה והם צריכים להיות מאורגנים כדי להשיג את ההפרש הזה.

נכון. זה בדיוק מה שאנחנו מעלים.

אם אנחנו מחליטים שהמטרה שלנו כן לבצע איזו שהיא פעולה אינטגרטיבית וכן להקטין את מספר המהנדסים שצריכים את העזרה שלנו, אנחנו צריכים ללכת בכיוון הזה.

את מעלה כאן שאלה רוחבית וגדולה מאד שבהחלט ראויה לדיון. אבל בישיבה זו, בכל מה שקשור לסוכנות היהודית, אין לנו השפעה מי-יודע-מה, אנחנו רק יכולים להמליץ. לגבי המדינה הכוח שלנו רב יותר ואנחנו יכולים יותר לבקר. דרך אגב, באשר לסוכנות, אני נגד יותר מדי צירופים ולכפות עליהם. אני בעד זה שהכנסתם קריטריונים לתוך הפעילות של הסוכנות. אדרבה, כמה שתוכלו לסייע, אנחנו מברכים על כך. להגיד לך שוועדת העליה והקליטה תמליץ שהסוכנות היהודית תעסוק יותר בקליטה מאשר להביא לעולים מארצות מצוקה – גם אין לי פה הפורום שימליץ על כך. לכן, מה שתחליטו תבורכו, וכלל שתעזרו יותר להתאחדויות, אדרבה.

גם אני רוצה מכם כסף, אני אקבל? אני חושבת שהם לא יקבלו, מפני שאתם כבר די סגורים, אתם תומכים בכמה גופים ותמשיכו לתמוך בהם כל זמן שיאפשרו לכם. כך זה נראה לי. אולי תגדילו את הקריטריונים. אם יש אפשרות שתצרפו ארגונים חדשים, אדרבה. אם זה פתוח, תשובתך בבקשה למר טמיאט ולאחרים שיושבים כאן.

רשות הדיבור לאתי פרץ, ואחריה – אריה קורת. בבקשה.

על השולחן עולים היום שני דברים ערכיים מאד שקשורים למערכת יחסי הגומלין בין המדינה כממסד לבין המדינה כמי שמאפשר למערכת של העשייה הציבורית החברתית להתקיים בתוך כללים כאלה או אחרים, שההיגיינה צריכה להיות חלק מהם.

ברגע שאנחנו מדברים על התזה הזאת, צריך להבין שיש גבול דק מאד בין תמיכה וסיוע לבין הלאמה. היום בפועל – ואני לא מדברת, חלילה, על אריה קורת או על ציפי פינקוס. אני לא מדברת על האנשים. אני מדברת על חלק מכללי המשחק של ועדות התמיכות, כולל העזבונות.

דרך אגב, לא אחת עלתה שאלה מאד קשה, איך יכול להיות שהעזבונות, שאמורים להיות הכספים הכי פחות ממסדיים, מי שמבקש צריך ללכת דרך משרד ממשלתי. זה טובל ושרץ בידו. אנחנו נאבקים לנתק את הזיקה הזאת.

אני חושבת שאת מרימה פה כפפה מאד-מאד משמעותית בגיזרה הזאת ששמה ארגונים של קליטה. מכיוון שהיועץ המשפטי לממשלה קבע ב-1998 הלכה מאד, ואני חושבת שהיא בריאה מאד. דרך אגב, אלה תשובות לחלק מהאנשים שדיברו כאן, שלא יהיה כפל משרדים לאותו תחום. אני חושבת שהחלק הזה, מכיוון שכללי המשחק, אם הבקורת של משרד אחד היא בעייתית... ואת פתחת ואמרת דבר נכון מאד, שאנחנו זעקנו אותו בישיבה הראשונה בכנסת הארבע-עשרה. אמרנו לכם: היום החלק של השיווק, החלק של הפמפלטים כובל את המוצר. אתם תיתקלו בארגון שעושה דברים נפלאים ואין לו יכולת לעבור את מחסום ההסברה והיחצ"נות, ותראו אנשים שיושבים פה סביב השעון, מחוברים לרשת והם יצופו כעשייה.

אלה ואלה צריכים שתהיה להם זכות אמירה בכללי משחק הוגנים. הדרך היא בקביעת תקציב שהמדינה קובעת אותו, שהוא לא במקום התמיכות. לתמיכות יש כללים אחרים. אנחנו בטוחים שיש פה קריטריונים ותבחינים שהם כללי משחק, שהם לגיטימיים באותה מסגרת.

אנחנו אומרים שמשרד הקליטה, כי זו החלטה של היועץ המשפטי לממשלה – היא הכתובת. דרך אגב, אנחנו ממתינים לפגישה שהובטחה לנו עם השרה יולי תמיר. – שמשרד הקליטה יקבע בחוק התקציב את סעיף התקציב שאומר: הכסף הזה מיועד לתקצוב הארגונים. ואז משיגים שלושה דברים. א. הכסף הזה הוא ייעודי, ואם צריך להזיז אותו, צריך לפנות מחדש אל ועדת הכספים. ב. הוא כפוף למבקר המדינה, לפי כל הכללים. ג. הוא שקוף.

דרך אגב, אני מציעה לך, אורי טמיאט, תסתכל בעמוד האחרון של חוק התקציב ותראה את סכומי התקצוב של ועדות התמיכה של כל משרד ממשלתי על כל ארגון שהוא נתן למעלה מחמישים אלף שקל, זה מופיע פה. הדברים שקופים.

גברתי היושבת-ראש, בהמלצתך היתה לנו פגישה עם היועצת המשפטית של ועדת הכספים. כמו שאמרנו, ההמלצה היא של משרד הקליטה. מועצת הארגונים היא שדולה, היא לא כופה. זה גוף שיצר לו "לוב", שכל הארגונים יכולים ליהנות ממה שהגוף הזה עושה. זו לא ועדה מסדרת של הארגונים.

אנחנו מבקשים מאד לנסות לפעול שלחוק התקציב לשנת 2000, שיש אפשרות, כולל הרזרבות, ומי כמוך מכירה את זה טוב מאד, קודם-כל שהשנה הזאת זה יבוא לידי ביטוי בסכום כזה או אחר כאמירה.

דבר שני, לקבוע דיון עקרוני, ואני חושבת שאת דיברת על זה כבר בפגישה הראשונה, וגם חברי-הכנסת אופיר-פינס וסופה לנדבר – שתיקבע ועדה שתכלול את ציפי פינקוס, אריה קורת, משרד המשפטים – לא משרד המשפטים כרפרנט אלא גם היועץ המשפטי לממשלה, את מבקר המדינה ונציגי הארגונים – לשבת על המדוכה ולקבוע קריטריונים וסנדרדים. כי מה עושים הסטנדרדים? הם יוצרים כללי משחק פומביים שמאפשרים – א. זכות כניסה לאותה מסגרת. ב. חובה. הם נותנים זכות אבל גם מולידים חובה.

הערה אחרונה, ברשותך, גם להכניס אחריות פלילית לגורם המקבל והמדווח, ואי-התישנות. כי אצל רשם העמותות החלק הזה הוא בעייתי. אני זורקת פה כפפה, כי אני חושבת שגם העמיתים שלי פה מוכנים להרים את הכפפה הזאת, בחלק של הדיווח. אני לא מתכוונת לאף אחד, אני מדברת על עם ישראל, החברה הישראלית, הוותיקים והחדשים. העליה היא תעשיה גם ערכית וגם כלכלית. יש מי שעושה בה עבודת קודש ויש מי שעושה ממנה עבודה. צריך להבחין בגבול הדק איפה המדינה כמדינה מתגמלת מערכת שעושה את העשייה למען לבין אלה שזה הוועדה המסדרת שלהם. בחלק הזה הדרך הראשונה היא – א. לקבוע תקציב עקרוני. ב. לקבוע סטנדרדים. ג. ליצור חובה ומחוייבות.

תודה רבה. לאתי פרץ יש גם הרבה מאד נסיון בוועדות הכנסת. אין ספק שמגיעים לה כל השבחים.

מצטיירת תמונה שלמעשה אנחנו די מכירים אותה. הבעיה שלנו, שאתם נתקלתם בה, אלה אותם 400 – 500 ארגונים שפונים אליכם ואומרים: אני הכי נהדר, אני עושה את מה שאני רוצה לעשות. בעקרון, אני חושבת שכולנו תומכים, ואני מסכימה עם הדברים שאמר מנכ"ל הפורום הישראלי.

אלה ואלה המטלות שאני הצבתי לעצמי מבחינת קליטת עליה בכל תחום שהוא. אני מחפש מי יעשה את זה. בעבר המדינה עשתה הכל. היום היא מנסה להפריט את כל זה גורם לי לתקנים, בזבוזים ולניפוח תקציבים. אתם גוף וולונטרי, אני דורשת מכם שתעשו את העבודה בצורה הטובה ביותר. בוודאי שלמדינה זה טוב, ואני מאד דוגלת בזה. כי אם באמת הגוף הזה מבצע את מה שהמדינה אמורה לבצע, ויוצא שהמדינה במקום להקציב מיליון שקל, לאותה פעילות היא יכולה להקציב 700 אלף שקל, הרווחנו, כי 300 אלף שקל זה התנדבות. לכן אני חסידה גדולה של סוג כזה של פעילות.

מה הבעיה שלנו? קודם-כל למפות את הצרכים. שנית, מי הגופים שאני יכולה לסמוך עליהם שהם יעשו את העבודה הזאת, וזאת אולי הבעיה העיקרית.

אני מעריכה מאד את העבודה שלכם, ונראה לי שזה מה שאתם מנסים לעשות. גב' איסקובה דיברה עוד יותר רחב, מתי העולה מפסיק להיות עולה, האם זה רק משרד הקליטה או זה פרוייקט לאומי. דרך אגב, גם הנושא של אינטגרציה יכול להפוך לחלק מפרוייקטים של משרד הקליטה. כי אם אנחנו רואים מהנדסים או אנשי רוח עולים חדשים, למה הם לא מתערבים בין אנשי רוח ישראלים? הרי יש נתק מוחלט. אם יקום עכשיו ארגון, ואת תגידי שאחת המטלות של המדינה היא שלא יהיה הנתק הזה, ואז יש גוף שאומר לך: הנה, אני עושה עכשיו מפגשים באופן קבוע בין אנשי רוח עולים לבין ותיקים , ובזה אני מקיים איזו שהיא מטלה.

בואו תעשו את המבחן, את הקריטריונים, אבל לפחות לחלק מאתנו תתנו את הכסף הבסיסי להחזיק את הארגונים. הרי אנחנו רואים מצוקה אמיתית כאשר הם אומרים שהם סוגרים את הדלתות, הסוכנות היהודית מפסיקה לתקצב לנו את מה שגב' דרוקר אמרה שיש להם בויצ"ו, את המשרד ואת המזכיר, את הטלפונים, את הדברים הבסיסיים שאנחנו חייבים כדי להפעיל את המשרד. אני לא יכול רק לפעול לפי תקציב של פעילות, כי זה גורם לי לשקר, ואנחנו יודעים איך משקרים. אם התקציב הוא 50 אלף שקל, אתה כותב: טלפונים – כך וכך, זה חלק מהפעילות, ואתה משקר ועל-ידי זה מחזיק את העובד. ואין חשק לעשות את זה. מעדיפים לכתוב: יש לי עובד, טלפונים וכו'. אל תעמיס לי את זה על הפעילות, כי אני לא רוצה לשקר.

השאלה מה אתם כמשרד הקליטה חושבים לנכון לעשות. מהו התקציב לשנה הבאה לנושא הזה, ומה אתם מתכוננים לעשות.

כפי שציינתי גם בהתחלה, הנושא נמצא בתהליך חשיבה ובחינה מחדש לגבי כל הנושא של הסיוע. כי האמת היא שגם אנחנו די נדהמנו מהמספר הגדול של הארגונים שפנה למשרד לקבלת סיוע בשנת 1999. חשוב לציין, יש סעיף תקציבי ייעודי לנושא התמיכות.

לתמיכות, לא לארגונים.

סליחה, לתמיכות, והתמיכות הן לארגונים בגין פעילות של הארגונים. יש תקציב ייעודי והוא מפורסם בעתון. בכל העתונות יש פרסום שמצויד בדיוק מהי המסגרת התקציבית של המשרד לאותה שנה בגין תמיכה בארגונים. כי צריך להבין, בנוסף לתמיכה בארגונים, המשרד
מסייע היום לכ-100 רשויות עבור כלמעלה מ-2000 תוכניות בישובים שנותנות מענה לתחום החברתי והתרבותי. הפעילות באפיק של התמיכות לארגונים הוא אפיק נוסף.

בכלל, אנחנו מאד משתדלים בנושאים של שקיפות ואחידות שוויוניים במתן סיוע, זה היום נר לרגלי המשרד. הדברים שקופים, אחידים ושיוויוניים.

כאמור, במהלך החשיבה שלנו אנחנו נבחן מחדש את נושא אחזקת הארגונים. אבל רבותי, אני לא משלה את עצמי ואני לא רוצה להשלות אתכם. זה קודם-כל פונקציה של כסף, ואני לא מאמין שלמשרד יהיו בשנת 2000 המשאבים לתת לאפשר מימון אחזקה ל-200 או ל-300 ארגונים. אנחנו, בניגוד לסוכנות היהודית, לא יכולים להרשות לעצמנו להחליט שעובדים רק עם 20 ארגונים. אנחנו עדיין לא יודעים מה תהיה המסגרת התקציבית, ואני גם לא יודע מתי נדע מהי המסגרת התקציבית. אני לא יודע מתי זה יהיה.

הצפי שלנו הוא גם אפילו על קיצוץ מסוים בתקציבים.

זה לא מה שהשרה אמרה. היא אמרה שבתקציב של משרדכם לא קיצצו.

אז אני חוזר בי. אנחנו טרם יודעים מהי המסגרת התקציבית. כאשר נדע מהי העוגה שעומדת לרשותנו לסעיף הייעודי הזה ששמו תמיכות, נבחן בדיוק איך וכיצד המשאבים יחולקו ועבור מה. אבל גם אם לא יהיה קיצוץ, ואם יהיה גידול משמעותי, אני לא מאמין שנוכל להיכנס לאפיק הזה של אחזקת ארגונים. ללא ספק נעשה הכל על-מנת להרחיב את הפעילות, אבל אני חייב לשתף אתכם בתסכול אישי שלי. אני מודה, תהליך מתן ההתחייבויות לגופים היה קשה, מייגע, מתסכל. אבל רבותי, לא יכול להיות שבסוף אוקטובר אני נמצא עם ביצוע מזומנים של פחות מ-10%. אני מקיש אחת משתיים: או שהארגון לא עשה את הפעולה - - -

אם הישוב יקבל חמישה או ששה חודשים לתוך השנה, אם לא – במקרים מסוימים בשמונה חודשים אחרי תחילת השנה, איך אני יכול להציג פעילות?

לא יכול להיות שהתאחדות גדולה כמו שלך, הקצינו פעם ראשונה אחרי הרבה מאד שנים שלא הקצינו כספים, 60 אלף שקל, ובסוף אוקטובר אין לי ייצור של שקל אחד מההתאחדות שלך.

אין דיווח.

או שלא נעשה כלום או שאין דיווח. אני מכיר את הנושאים, אבל ברגע של אמת גם לי יש בעיה, כי אני עם הנתון הזה מגיע בסוף השנה לאוצר ואני עושה תוספת תקציב לתמיכות. יגידו לי: על מה אתה מדבר בכלל? קודם-כל תבצע מה שקיבלת.

קחו את האפיק של העזבונות. נכון שאפיק העזבונות גם הוא בעייתי, וטוב שהוא ממוסד. חייב להיות פיקוח וטוב שיש פיקוח ובקרה על כל שקל שהמדינה נותנת לכל ארגון ולכל אחד, גם אם זה באפיק עזבונות או באפיק התמיכות.

השנה הגישו פחות משבעים ארגונים בקשות מקרן עזבונות לקבלת כספים. נכון שזה מייגע, אבל יש פה אפיק של המדינה שמאפשר לארגון לקבל כסף.

אמרתם: או-או. נכון?

אמרנו שאתה לא יכול על אותו פרוייקט להגיש לשני אפיקים. היה פיקוח.

משרדי ממשלה נותנים רק באפיק אחד.

אני לא מבין. אם יש אפשרות, למה לא מנצלים אותה?

יכול להיות שהקשיים שאתם עורמים הם כל-כך גדולים, שאנשים מוותרים. נניח שהם רוצים לעשות פעילות טובה ויש להם מתנדבים, והקשיים הביורוקרטיים לקבלת התקציב הם כל-כך גדולים, שהם לא עומדים בזה.

דרך אגב, אילו היה כוח-אדם שיכול היה לטפל בדבר הזה, התמונה היתה שונה. אני נתקלתי בזה בעבר בעמותות, שאין להן כוח-אדם, למשל, להתקשר ל-200 אנשים שיבואו לפעילות, כי הכל נעשה בהתנדבות.

דווקא פה אני כן תומכת שתהיה איזו שהיא תשתית, שיהיה כוח-אדם שיוכל לעשות את העבודה הזאת.

בכנסת הקודמת אתה הצעת, וזה היה רעיון מצוין שכולנו הסכמנו וחיכינו לקיים דיון משותף בין משרד הקליטה בראשותך, לבין ארגונים שקיבלו ו/או פוטנציאל, לקיים דיון – א. על מה שקורה. ב. על נושא הדיווח. ג. על זמן קבלת הכספים, כדי לא לעשות עוד מאותו דבר אלא להשביח את הקיים.

בוא תאשרר את ההחלטה ונרים אותה.

אני חותם עליה ומאשר אותה.

נכון שהתהליכים היום יותר מורכבים. צריך להבין, ההנחיות האלה הן לא הנחיות של המשרד. היום יש הנחיות של החשכ"ל, של הלשכה המשפטית ושל רשם העמותות, שבהחלט מכבידות. ברשותכם, אקריא רק משפט אחד, ואני מצטט: אני לא יכול להמשיך כך. את כל זמני אני מבזבז על מילוי טפסים. הפקידות שולטת ומכתיבה. על כל פסיק לא מעבירים כספים, כאילו שמישהו החליט לחסל אותנו.

לא אמר את זה מנכ"ל "שילוב" ולא אף אחד מהיושבים פה. אמר את זה מנכ"ל ה"קאמרי".

אין ספק שיש היום קושי איום לארגונים באפיק של קבלת הכספים מהמדינה. אני אומר, יש בזה מן הצדק. היום שלחנו רואה-חשבון חיצוני. אני לא רוצה לעשות פה עוול, כי זאת הכללה גסה. חלק מהדו"חות שמגיעים הם קשים ביותר, מבחינת דו"ח רואה-חשבון , ואני לא רוצה לפגוע באף אחד. ארגונים שלא דיווחו נכון, וכיוצא באלה דברים. אלה כספי מדינה, כשכל אחד מאתנו צריך לדאוג שאכן יהיה מינהל תקין, מוסדר, אז מדרך הטבע התהליכים לוקחים יותר זמן.
עם זאת, עובדה שויצ"ו מקבלת את מה שהיא צריכה לקבל.

אם כל אחד מאתנו יודע שהוא יכול כאדם פרטי לקבל סכום מסוים כמענק מהמדינה, והוא רק צריך לדווח, אז הוא יישב כל היום וכל הלילה להכין דו"ח דיווח כדי לקבל את המשאב הזה. נכון, ההתחייבויות הגיעו באיחור, והכל נכון, אבל בסוף אוקטובר ביצוע מזומנים של פחות מ-10%?

חבל.

זה לא פשוט.

יש גם בעיה בין ביצוע ובין דיווח על הביצוע. יש אצלנו פרוייקטים שמבוצעים אבל טרם דווחו, מכל מיני סיבות.

תבין אותי, אני סוגר את העסק בסוף דצמבר.

אריה, עשית פה מעשה שהוא קצת לא הוגן. יש לי פרספקטיבה של שני הצירים האלה. הציר של הדיון היום איננו הציר של התשובה הסופית שלך. אתה לציר הזה של קבלת התמיכות צריך להפעיל מקל וגזר. אני מצטרת.

בוא נפתח מערכות של דיווח אחורה-קדימה וכללים, אבל הציר של הדיון היום, המענה שלו איננו בתמיכות. אם ניתן להשביח את התמיכות ולהכניס להן קריטריונים של תקצוב הארגונים לפי כללים, אף אחד לא אמר - - -

העמדה של גב' פרץ היא העמדה שלנו. היא לא עובדת לבד.

יפה מאד.

אמרתי פעמיים, ואני חוזר. לא יכול להיות שבמשך שנה שלמה את לא דיברת אתי אפילו פעם אחת, לא ראית אפילו תבחין אחד של המשרד.

סליחה, ביקרתי אותך?

גב' פרץ, אל תהפכו את זה לוויכוח אישי.

אני חושב שהמשרד כמשרד, בנושא התמיכות בשנת 1999 עשה צעד ענק, ועובדה שאני הופתעתי. פעם ראשונה שאני יושב בפורום כזה ואני לא מותקף על הנושא של תהליך התמיכות, וזה בהחלט מצביע שהתקדמנו.

אני מבין את הקושי, ודיברנו על זה לא אחת. נכון להיום המשרד כמשרד לא נכנס לנושא של אחזקה שוטפת של הארגונים. האפיק שהוא קבע לעצמו היה אפיק הפעילויות. אמרתי, מאחר שאנחנו נמצאים בתהליך של בחינה, אנחנו שוב נעלה את זה, שוב נבחן את זה, אבל בואו נהיה מודעים להשלכות הכספיות, כי זאת בעצם הבעיה. זאת אומרת, אין כאן אידיאולוגיה שבגינה אנחנו לא נכנסים לאפיק. הבעיה היא קודם-כל כסף. יהיו משאבים – בשמחה נפתח גם את הנושא הזה.

האם יש לך במשרד מספיק כוח-אדם כדי לבדוק את זה? בוא נסתכל מהצד האידיאולוגי ונגיד שכולם טובים וכולם רוצים לעשות רק יותר טוב. עזוב את הרמאים ואת השחיתויות ואת אלה שרק רוצים לקדם את עצמם. נניח שזה בשוליים. בוא נגיד שיש עשרות ארגונים שרוצים רק לעשות טוב. יושבים פה אנשים שאני יודעת שהם עושים עבודה מצוינת. אבל נראה לי שאין לכם מספיק כוח-אדם גם כדי לקבוע את הקריטריונים, גם כדי להחליט מי כן ומי לא.

נניח שתלכו לכיוון של כן לעזור בתשתיות. איך תחליטו מי כן ומי לא יקבל? זאת בעיה. אני לא יודעת אם יש לכם מספיק כלים כדי להתמודד עם זה, כי אולי אנחנו מפספסים, אולי אפשר לעשות עוד פעולה התנדבותית ועוד יותר פעילות ולהגיע לעוד סיוע. יכול להיות שיש הרבה מאד מתנדבים בנושאים של חיפוש עבודה, גיור ונושאים אחרים שעומדים על הפרק, אם היה מישהו שיכול לתעל אותם, אילו היה יותר סיוע.

אין ספק שנושא כוח-אדם הוא בעייתי, והלוואי והיה לנו כוח-אדם נוסף. אבל אני אומר לכם במלוא האמת: לא יהיה מצב שבגלל חוסר כוח-אדם באגף ובמשרד לא נוציא לפועל איזו שהיא מדיניות שיכולה לסייע לארגונים. גם אם יהיה צורך לשבת כל היום וכל הלילה, אנחנו נשב, עם כוח האדם הקיים וניתן את המענים לארגונים.

תודה רבה. אני דיברתי עם חברי הכנסת לפני הישיבה. מתגבשת המלצה לפיה אנחנו בעקרון תומכים בהתאחדויות ובארגונים השונים שפועלים למען העולים. אנחנו בעד שתהיה בקורת מחמירה ביותר, ושיגובשו קריטריונים. אני חוזרת ואומרת שעם הסוכנות היהודית יש לנו בעיה. שיהיו סטנדרדים, שיהיו קריטריונים, שיהיו מדדים מקובלים. זה הכיוון שלנו מבחינת המלצות הוועדה.

דרך אגב, הצטערתי מאד לשמוע, וכנראה שזאת לא רק אשמה של הארגונים, שרק 10% מכל מה שתוקצב למטרת סיוע ותמיכות אמנם נוצל.

לא דווח עדיין. יש זמן עד דצמבר, ונתנו ארכה נוספת. אבל עם זאת, זו איזו שהיא אינדיקציה מבחינתנו שכולנו צריכים לבחון אותה.

בסדר גמור. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.




הישיבה נסתיימה בשעה 12:25