פרוטוקולים/ועדת קליטה/3117




44
ועדת

פרוטוקולים/ועדת קליטה/3117
ירושלים, כ"ט באייר, תשס"א
22 במאי, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 4
מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימ ביום ד', ט"ו באב התשנ"ט, 28.7.1999 בשעה 09:00

חברי הוועדה: היו"ר נעמי בלומנטל
ויקטור בריילובסקי
סופה לנדבר
אופיר פז-פינס

ישראל שוורץ, סמנכ"ל בכיר לאיכלוס, משרד הבינוי והשיכון נטאשה מיכאלוב, סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר עו"ד אהרון אברמוביץ, מנכ"ל הסוכנות היהודית מייק רוזנברג, מנכ"ל מחלקת העליה, הסוכנות היהודית אריה אזולאי, יו"ר ועדת עליה וקליטה של חבר הנאמנים, הסוכנות היהודית רחל אדג'ו, מנהלת מרכז קליטה, מרחב מרכז, הסוכנות היהודית שפרה שידלוביצקי, מנהלת אגף איכלוס, הסוכנות היהודית גזהו אחיהון, מדריך במרכז קליטה, הסוכנות היהודית פרדה אספריה, מרכז קליטה, מרחב מרכז, הסוכנות היהודית אבינועם בר-יוסף, יועץ תקשורת, הסוכנות היהודית מירה קידר, מנהלת מרכז קליטה מרחב דרום, הסוכנות היהודית יצחק זנבה, מרכז קליטה מרחב דרום, הסוכנות היהודית נגה אסרף, מרכז קליטה מרחב דרום, הסוכנות היהודית צבי כהנא, מנהל מרכז קליטה מרחב צפון, הסוכנות היהודית אסתר אדגואיצאו, מרכז קליטה מרחב צפון, הסוכנות היהודית איוב אמרה, מרכז קליטה מרחב צפון, הסוכנות היהודית שלום כהן, מנהל מרכז קליטה באר שבע, הסוכנות היהודית שמעון ברוקר, סטודנט איוב טצ'לו, סטודנט, דב אוחיון, ממונה על קליטת יהודי אתיופיה, המשרד לקליטת העליה, יהודית כץ-כרמלי-שנהר, מנהלת מחוז ירושלים והדרום, המשרד לקליטת העליה, רוני ארד, רפרנט קליטה, משרד האוצר, רפי כהן, מנהל מינהל האוכלוסין, משרד הפנים, עו"ד מיקי סאן, יועצת משפטית, משרד הפנים, רחל שיפר, מנהלת המחלקה לקליטת תלמידים עולים, משרד החינוך והתרבות, רבקה וייסברג, מפקחת ארצית לקליטת העליה, משרד העבודה והרווחה, דפני מושיוב, משרד העבודה והרווחה, משה בורורוב, סגן ומ"מ ראש העיר באר-שבע, אלה שפיגל, מנהלת רשות הקליטה, עיריית באר שבע, פנחס עידן, ראש העיר לוד, שרה אלפסי, ראש מינהל החינוך, עיריית לוד, שמואל גלמודי, ראש מינהל שירותי הרווחה, עיריית לוד, רותם צחר, מנהל לשכה, עיריית לוד, סמדר בת אדם, יועצת תקשורת, עיריית לוד, אבי בטאו, עיריית לוד, יורם גבאי, עיריית לוד, משה לוי, עיריית לוד, חיים שלום, סגן ראש עיריית קרית גת, אלי אבוטבול, עוזר לסגן ראש עיריית קרית גת, ליאוניד מן, מ"מ ראש עיריית קרית ים, מיכה אודנהיימר, יו"ר הנהלת האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, יואב הס, רכז לובי, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, ניר כץ, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, משה באטה, מנהל ארגון איחוד הארגונים של עולי אתיופיה, טדסה איוב, איחוד הארגונים של עולי אתיופיה, לוקצ'או בראנו, איחוד הארגונים של עולי אתיופיה, מולעלם זמנה, איחוד הארגונים של עולי אתיופיה, שושנה בן דור, יו"ר ארגון צפון אמריקה לעמן יהודי אתיופיה, יפת אלמו, יו"ר מכנף דרום לציון, אברהם נגוסה, מזכיר מכנף דרום לציון, מזל גולדשטיין, ויצ"ו, שלמה מולה, נציג עולים.

וילמה מאור

חבר המתרגמים בע"מ.

קשיים בקליטת יהודי קוארה ברשויות במקומיות

הצעתה של חברת הכנסת נעמי בלומנטל

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות.

אני רוצה לברך את כל הנוכחים. אנחנו מתחילים קדנציה נוספת כשאני ממשיכה לעמוד בראשות הוועדה. כפי שידוע לכם, מאז היותי יושבת ראש לפני למעלה משלוש שנים, אני מקדישה הרבה הרבה מאוד מישיבות הוועדה לעלייתם ולקליטתם של יהודי אתיופיה. עברנו כאן הרבה מאוד עליות ומורדות, בין בשורות ובין אכזבות, ואני מוכרחה לומר שהיתה לנו אכזבה גדולה מאוד לקרוא בעיתון ולשמוע על מה שקרה בבית הספר רמב"ם בנתניה, ששם היו גילויי גזענות ואלימות שאני מוכרחה לומר שהופתעתי. לא תיארתי לעצמי שזה קיים, אבל כנראה אתם בני העדה חווים את זה יותר. אני תמיד חושבת שאצלנו בארץ מזמן אנחנו רחוקים מכל גילוי כזה של אלימות אבל גם העלבות והשפלות. זה פשוט מדהים. אנחנו נצטרך לפעול גם כאן בוועדה ולעשות הסברה, ואולי גם מבחינת משרד הקליטה כדי שתהיה יותר הסברה בהקשר הזה. אני חושבת שאפשר להשיג משהו, אם תהיה יותר הסברה.

אני רוצה לברך את יהודי קוארה שהגיעו לארץ. חיכינו הרבה מאוד זמן. היו עיכובים שלא היו בצדק ושלא לצורך ואני באמת מוכרחה לומר שהיום אנחנו אנשי בשורה. אני חושבת שגם ועדת העליה והקליטה – והיה כאן בזמנו גם חבר הכנסת אדיסו מסאלה ושלמה מולה שהיה אחראי על הנושא במשרד הקליטה, בוודאי גם חבר הכנסת אופיר פינס – עשינו באמת הרבה מאוד כדי לזרז את עלייתם לארץ של יהודי קוארה. אני בטוחה שהלחץ שאנחנו הפעלנו על משרד הפנים, כמו גם רבים מכם, לשלוח לשם יותר אנשים, יותר אנשי משרד הפנים כדי לזרז את מתן הזכאות לעולים, בהחלט סייע ויש כ אן הצלחה גדולה מאוד בשלב הזה. עכשיו אנחנו עומדים במבחן של הקליטה ואני מקווה שזאת תהיה קליטה טובה.

אנחנו מכירים את הקשיים, מכירים את מה שעומד בדרך והנושא שהיום עומד על סדר היום – אני לא מיד אדבר רק על המצוקות – זו הבעיה של הקליטה ברשויות המקומיות. בעבר שמענו התבטאויות של ראשי רשויות כאילו הם אומרים או שהם אפילו אמרו שהם לא יכולים לקלוט יותר מבין יהודי אתיופיה שמגיעים לארץ וביקשו לא להעמיס את כל העול עליהם. אנחנו גם נברר מבחינה תקציבית, מבחינה חברתית, מה קורה למעשה ברשויות. אני לא רוצה להצדיק אותם, אבל אני זוכרת שמאז ומתמיד דיברנו על כך שלא יתכן שתהיינה רק כמה רשויות מקומיות שעליהן יהיה כל העול של קליטת העליה, ולעומת זאת רשויות אחרות שנחשבות לחזקות יותר מבחינה סוציו-אקונומית כמו רמת השרון, כמו תל אביב, כמו רעננה ומקומות אחרים, אליהם לא מגיעים בכלל עולים חדשים והיינו רוצים לשמוע הסבר לכך גם ממשרד השיכון וגם ממשרד הקליטה כי אני חושבת שצריך לשנות את המדיניות הזאת.

אנחנו בראש ובראשונה מברכים את יהודי קוארה שהגיעו לכאן ואולי נשמע כמה נתונים ממייק רוזנברג שאחראי על העליה מטעם הסוכנות היהודית.

אני רוצה לברך את אהרון אברמוביץ המנכ"ל החדש של הסוכנות היהודית והייתי רוצה לתת לך את האפשרות לפתוח את הדיון היום וכולנו רוצים לאחל לך הרבה הצלחה. ועדת העליה והקליטה תהיה לך לעזר אבל גם תבקר כשיהיה צורך בכך.

תודה רבה.

קודם כל, אני מברך על הדיון הזה. אני חושב שהדיון הזה הוא חשוב והוא בא בזמן ויש צורך להעלות עכשיו את הנושא של קליטת יהודי קוארה בישראל.

אנחנו מפעילים ממש בימים אלו, ביום חמישי, את הבאת מרבית יהודי קוארה לארץ. כל אלה שהיו בגונדר ובאדיס יגיעו בימים אלו לארץ, כנראה עד יום חמישי. ישנה עוד קבוצה שמונה כ-500 איש שנמצאים עדיין בקוארה ממש והם יגיעו בסביבות אוקטובר-נובמבר לארץ, תלוי בקצב הגעתם לגונדר, ואז נשלים את העלאת כל יהודי קוארה לארץ.

המבחן הגדול שלנו, של מדינת ישראל ושל העם היהודי, מתחיל עכשיו בקליטתם. הקליטה היא קליטה חשובה מאוד ומורכבת ואני חושב שאנחנו צריכים להתגייס כולנו, הן המדינה והן העם היהודי והן הרשויות המקומיות, כדי לעשות את הקליטה שלהם מוצלחת ומושלמת ובמהירות הרבה האפשרית.

אני יכול לתת נתונים. כפי שאמרת, ב-20 ביוני יצאה משלחת די גדולה של אנשי הסוכנות היהודית ומשרד הפנים. ב-21 ביוני הם כבר היו בגונדר והתחילו בתהליך הראיון והטיפול במשפחות שהיו שם. הם אישרו מעל לאלף איש עד ה-9 ביולי, ועד עכשיו הגיעו, נכון לאתמול, במבצע הנוכחי – זאת אומרת, מה-21 ביוני ועד אתמול – כ-1,300 אנשים שהם כרגע מפוזרים באתרי קליטה שתיכף אפרט אותם. כפי שאהרון אמר יש באדיס עוד כמאה אנשים. חלק מהם כבר עם אישורים והם יעלו כנראה ביום חמישי, ואולי יהיו כמה בודדים שיעלו רק בשבוע הבא ביום שלישי. בעקרון זה מסיים את הקטע הזה של העליה וכפי שאהרון אמר, זה לא מסיים בכלל את המבצע אלא זו רק ההתחלה. המבחן של כל עם ישראל וכל העם היהודי, כך אנחנו רואים את זה, מתחיל רק עכשיו וזה בדרך בה נקלוט את האנשים האלה.

אני שמח לבשר לוועדת העליה והקליטה של הכנסת שנלמדו, לפחות יש סימן שלמדנו הרבה מאוד לקחים מקליטות שהיו בעבר והלקח אולי הכי חשוב הוא שהתקבלה החלטה בממשלה לקלוט את עולי קוארה במרכזי קליטה בתנאים הכי מתאימים לקליטה ראשונית ולא לקלוט אותם באתרי קרוואנים. הסוכנות היהודית התבקשה והתארגנה די במהירות. אני לא אכנס לבעיות הלוגיסטיות שנגרמו לנו, ואני יודע שגם בעיתונות עסקו בנושא הזה ואמרו שאנחנו כביכול זורקים עולים ממדינות אחרות כדי לקלוט את יהודי קוארה, אולם לא כך הם הדברים. בהחלט היינו צריכים לשנות יעוד של חלק ממרכזי הקליטה ובחרנו במרכזי קליטה דווקא שהיו מיועדים להם צעירים, בעיקר צעירים מברית המועצות לשעבר, וההנחה היתה שצעירים בודדים יכולים להיות יותר גמישים בצרכים שלהם בדיור ואנחנו מתארגנים בכל מיני מוסדות חוץ לסוכנות היהודית, יחד עם גיבוי של משרד הקליטה, וביחד עם הסוכנות היהודית נממן ביחד את המבצע הזה, אבל אף אחד לא נזרק לרחוב. כדי לקלוט את יהודי קוארה בדירות שמתאימות למשפחות, היינו חייבים לפנות צעירים בודדים וסטודנטים למקומות אחרים. לא יכולנו לעשות זאת כמובן לבד אלא עשינו זאת יחד עם הממשלה, עם משרד הקליטה.

לצערנו לפני כשנה הסוכנות היהודית נאלצה לפנות את מבשרת ציון בגלל בעיות תקציביות והוועדה הזו דנה בנושא. בעזרת משרד הקליטה, משרד הקליטה נכנס ובעצם לקח את המקום הזה, ובעצם יחד עם משרד הקליטה הקמנו כבר את מרכז קליטה מחדש. נכון להיום יש היום כ-960 יהודי קוארה שנמצאים במקום. זה האתר הגדול ביותר. אנחנו לא חושבים שזה בהכרח טוב שיש ריכוז כזה גדול במקום אחד, אבל פשוט המציאות הכתיבה לנו, כי היו שם מקומות.

מקומות אחרים יש בבאר שבע, שהסוכנות היהודית, עוד לפני המבצע הנוכחי, ואלה הם אנשים מתחילת עליית יהודי קוארה, מבצע שהתחיל בסוף 1998, יש כ-430. אני לא מדייק במספרים כי הם משתנים כל הזמן. אני אומר שרוב היהודים הגיעו לפני העליה הגדולה של החודש האחרון. בלוד יש כיום כ-72, כ-120 בקרית גת, כ-230 בקרית ים וביום חמישי תגיע קבוצה גם לאשקלון. אלה יהיו מרכזי הקליטה שיקלטו את יהודי קוארה.

אנחנו בסוכנות היהודית כבר מתארגנים בכל המוקדים האלה ובכוונתנו להקים כמובן יחד עם הרשויות ויחד עם משרדי הממשלה ויחד כמובן עם משרד הקליטה ועדות היגוי כדי לעשות דבר נוסף. בנוסף לקליטה של אנשי המקצוע, אנחנו חושבים שחשוב מאוד לגייס את החברה הישראלית למשימה הזאת ואנחנו נפנה בוודאי בכל המקומות האלה לעם ישראל כדי לתת כתף, כי יש צרכים וקשה לתאר אותם. אנחנו הגענו פחות או יותר לנוסחאות של כוח אדם, אבל אני יכול להגיד לכם שכל נוסחה של נגיע אליה, זה לא יהיה מספיק כדי לענות על הצרכים. יש צרכים בכל התחומים, ואני לא אפרט פה, אבל בגדול אני שמח לומר שיש היענות גם של הציבור, גם של משרדי ממשלה, ולמרות מה שכתוב בעיתונים, גם של הרשויות המקומיות שאני מבין שזה גם מעמיס עליהן עול. אני בטוח שיחד עם כל משרדי הממשלה ובעזרת ועדת העליה והקליטה של הכנסת אנחנו גם נוכל לדאוג לתת להם את המשאבים הדרושים כדי לקלוט בצורה נכונה את יהודי קוארה.

בקשר לפינוי מרכזי הקליטה, אני חושב שזה שהוציאו משם את הסטודנטים, גרמו לכך שיהיו להם בעיות גדולות להמשיך את הלימודים באוניברסיטאות. אני לא חושב שקליטה נכונה, זה אומר לגרש עולים מחבר העמים ולקלוט שם את יהודי קוארה. אני חושב שאנחנו צריכים למצוא פתרון שהמרכזים יהיו גם בשביל העולם האלה וגם בשביל העולים האלה.

אנחנו נתייחס לזה בהמשך הישיבה.

אני נשלחתי על ידי הסוכנות היהודית לנסות ולראות מה קורה באדיס וגם בגונדר והיינו צריכים לעשות עבודה לוגיסטית מאוד קשה בתנאים מאוד קשים.

אני חושב שמי שהיה רואה את האנשים האלה, אחרי שהם שהו שם שבע שנים, חמש שנים, שלוש שנים, מסיבות אלו ואחרות, וחלק מהמשפחות ראינו ופגשנו אחרי שהם הלכו שלושה שבועות ברגל מקוארה ובאמת עברו תלאות רבות מאוד, משפחות משפחות. באמת אפשר לתאר זאת כמו יציאת מצרים. אפשר היה לראות באמת את הכמיהה שלהם ואת הרצון שלהם לבוא לכאן ולהיות שייכים לעם היהודי. התהליך הזה לא היה כל כך פשוט. יחד עם זאת, ההתמודדות במיוחד היתה בתהליך המיון שהוא לכשעצמו סיפור בפני עצמו, סיפור בעייתי מאוד, במיוחד הסתננות המקומיים, אנשים שבכלל לא קשורים לקבוצה הזאת ועשו מאמצים רבים מאוד כדי לבוא לארץ ואנחנו יודעים בדיוק מה הן הסיבות.

יחד עם זאת, אני מאוד שמח על כך שמעל 1,200-1,300 אנשים אושרו בעבודה אינטנסיבית של משרד הפנים והסוכנות היהודית. אנשים באמת עבדו מ-5:00 בבוקר עד שעה 22:00, כשבממוצע מראיינים 120 נפשות ואחר כך בשעות הערב באמת היתה בדיקת הזכאות שלהם עם הצלבת מידע בארץ וכו'. כשאמרנו למשפחה שהיא נמצאה זכאית לעלות לארץ, הייתם צריכים לראות את האושר בפניהם. כל הפחד שהיה להם והתחושה שהם חשבו שיישארו עוד, ובאמת אפשר להתגאות בעשייה ברוכה כזאת. בסך הכל אנחנו באמת עסקנו בהצלת נפשות.

אני רוצה לומר פה עוד משפט מאוד חשוב. תראו, הציונות של היום היא ציונות מאוד מעניינת. נכון, כל האנשים האלה לא קיימו מצוות ישראל כמו שאנחנו ידענו, הם לא קמו בבוקר ולא התפללו וכן הלאה. אבל אפשר היה לראות את האנשים האלה, מעל 80%, אף אחד מהם לא התנצר למרות שהיו באמת מנותקים. אפשר היה לראות באמת כמה האנשים האלה הם יהודים אמיתיים. כל אלה שהטילו ספק ביהדותם, צריכים לבוא ולומר שהם טעו. מישהו הטיל ספק לגבי יהדותם וזכאותם, וזו הסיבה שהיו בגונדר שבע שנים.

לכן אחרי כל התהליך הזה האנשים האלה הגיעו, ואני בטוח שגם ה-500 שנמצאים בקוארה תחתית יגיעו. נבדקה האפשרות גם להגיע לשם. אני ועוד שלושה אנשים ניסינו להשיג אפילו הליקופטר כדי להגיע למקום, אבל זה מאוד קשה. לא רצינו לחכות לנובמבר ואז להביא אותם. ההנחיה היתה באמת לטפל ביהודי קוארה. להערכתי יש יותר מאלפיים שהם זכאי חוק השבות ואני לא מדבר על מי שטוען לזכאות, אלא אני מדבר על זכאי חוק השבות. בכל מיני מקומות באתיופיה יש לפחות יותר מאלפיים וגם על זה צריך לחשוב, איך מעלים את זכאי חוק השבות ופעם אחת ולתמיד לגמור את הענין הזה.

לעצם העניין. הנושא שאנחנו עוסקים בו הוא קליטת העולים כאן בארץ. אני חושב שצריך לברך את הסוכנות היהודית על שפתחה את מרכזי הקליטה. אנחנו יודעים מה הסתתר מאחורי זה. אנחנו יודעים על החולדות בגבעת המטוס היום, אנחנו יודעים מה קורה בנוה כרמל, אנחנו רואים מה קורה בחצרות יסף. פעם חשבתי שאתרי הקרוואנים יהיו רק לשנה. אבל התבדיתי ואני יודע שזה לא רק לשנה. לכן המחשבה היתה באמת לבוא ולקלוט את העולים. נכון, אנחנו יודעים, יש רשויות שמתמודדות יותר קשה. אני הייתי רוצה לראות את העולים האלה נקלטים בהרצליה, בתל אביב וכן הלאה, אבל מה לעשות ששם אין מבנים ציבוריים ואין מרכזי קליטה? אני אומר לכם באחריות שאם נעשה מאמץ נכון ונקלוט אותם בגישה נכונה, השהות שלהם במרכז קליטה לא תהיה יותר משנה אחת והעולים האלה יכולים אחרי שנה להיות עצמאים וזה לא חשוב איפה הם נקלטים בשלב הראשון. אפשר באמת לעשות את המאמצים האלה, אפשר לגבות את הרשויות האלה שיקלטו אותם, אבל מכאן לבוא ולומר שאנחנו לא רוצים את האתיופים, זה הפך להיות דבר שבאופנה שכל רשות עושה דין לעצמה ובאה ואומרת שהיא לא רוצה עולים. מה אתה לא רוצה עולים, למה? עולים מסקנדינביה כן היית מוכן לקלוט? עולים מארצות הברית היית מוכן לקלוט? רבותי, אני חושב שזה גובל בחוסר אחריות. הציונות בעצם הפכה להיות ציונות של לא חשוב, זה לא אצלנו, לא בית ספרנו.

אני חושב שמדינת ישראל צריכה להיות מרושתת, להיות יותר סובלנית, להביא יהודים על פי חוק השבות ולשים אותם בכל מקום, לקבל אותם ולומר שקודם כל אנחנו קולטים. האיש הזקן הזה יושב לידינו, אני ראיתי אותו איך הוא היה נראה בגונדר. תאמינו לי איך הוא היה נראה. כשאנחנו דיברנו איתו ואמרנו לו שהוא ילך לישראל, הוא אמר שקודם כל הוא רוצה שהמשפחות שלו ילכו והוא יחכה איתנו. עכשיו אומרים לו שהוא לא רצוי פה ברשות מסויימת. איך יכול להיות כזה דבר? אנחנו עוסקים באמת בעולים, בבני אדם שאנחנו צריכים לפתוח את הלבבות ולקבל אותם. אפשר להתווכח על כסף. אתם יודעים מה? הלוואי שהוויכוח שלנו רק יהיה על כסף ושאין משהו שמסתתר מתחת לשולחן.

הדיון הזה הוא דיון חשוב, הרשויות יבקשו את מה שהן צריכות לבקש, אבל בואו לא נהיה באופנה הזאת שאומרים שלא רוצים אתיופים. במבשרת לא רצו אתיופים, בלוד לא רוצים אתיופים, בקרית ים לא רוצים אתיופים, מישהו באשדוד לא רצה, אפילו בקליטה ישירה. מישהו בנתניה לא רצה גם בקליטה ישירה. העולים קנו דירות. אני חושב שמבחינה ציבורית זה דבר שצריך לגנות אותו בחריפות רבה מאוד. אפשר לדבר איך באמת לא יהיה ריכוז, זה נכון, וגם צריך לחשוב חכם. אני חושב שמבשרת ציון, משרד הקליטה, גם מוסדות אחרים, לחצו שהמספר יהיה יותר מ-500 זה לא שהיה טוב, אבל מערכת החינוך הסביבתית של מבשרת ציון יכולה להרשות לעצמה לקלוט את העולים יותר טוב. לכן בסך הכל כרגע אנחנו מדברים על 1,000, 1,400, 1,300 שיפוזרו כמו שהמנכ"ל אמר בכל הארץ. עם עשרים משפחות שנמצאות בלוד, עיריית לוד באמת תפשוט את הרגל?

אני בהחלט מסכימה עם הדברים. אנחנו כולנו שמחים על העליה הזאת, אבל אנחנו צריכים גם להביא את זה לידי ביטוי. נשמעות האמירות האלה של הרשויות שאומרות שהן לא רוצות אתיופים, ואני חושבת שזאת לא כוונתן, אם יורשה לי להגן עליהן בהקשר הזה. הרשויות אומרות, שלהן קשה להתמודד עם האוכלוסיות החלשות יותר, וזאת הסיבה. לא שהם אתיופים או קווקזים או יהודים שבאים מארצות אחרות, אלא הם שואלים למה הם תמיד מקבלים אוכלוסיות שקשה להם להתמודד איתן.

מאידך שמעתי שאומרים גם במשרד הקליטה וגם במשרדים אחרים שהרשויות מקבלות מבחינה תקציבית את כל הסיוע. לשם כך אנחנו כאן. אנחנו תיכף נשמע איזה סיוע מקבלים, האם אמנם מקבלים את הסיוע שהם צריכים לקבל כדי שתהיה קליטה ויחד עם זאת אני פונה, ואני אפנה גם לראש הממשלה בעניין הזה, שלא יתכן שתמיד הרשויות שבלאו הכי יש להם גרעונות קשים, שהם מתמודדים עם אוכלוסיות שצריך להקדיש הרבה מאוד לחינוך, לשיכון, אותן רשויות מקבלות עוד פעם ועוד פעם את האוכלוסיות שקשה להתמודד איתן. לעומת זאת יש רשויות חזקות, כפי שאמרנו קודם לכן כמו הרצליה, רמת השרון, רעננה. נכון שמחירי הדיור יקרים יותר, אבל המדינה, אם היא כבר עשתה את הצעד הנבון והטוב הזה שיבואו לכאן עולים, וזאת המגמה שלנו, צריך שיהיה גם את התקציב המתאים גם ברשויות חזקות כדי לקלוט עולים חדשים מאיפה שהם באים.

אני רוצה לברך את הסוכנות היהודית. העליה הזאת, כמו ששלמה ציין, חמש-שבע שנים המתינה והנה כאשר יש רצון, תוך זמן קצר עלו 1,300 עולים ארצה. זה מאוד משמח. אני עוד רוצה לברך את הסוכנות היהודית על שפתחה את מרכזי הקליטה שלה וקיבלה לשם את העולים. גם על זה מגיעה לה הברכה.

נשארו שם עולים. ביום חמישי חזרתי עם העולים מאדיס, אבל יש אנשים שסובלים שם מאוד, במיוחד מאזור טיגריים, שאף אחד לא מסתכל עליהם. אני באתי מהאזור הזה ואף אחד לא מגן עליהם. הם מאוד סובלים. אני חושב שבאותו רצון שהעלו את העולים האלה, גם את אלה ששם צריכים להביא לכאן. הקלטתי שם אנשים שדיברו והשוחד שם חוגג. אנשי סוכנות שעבדו בעבר קיבלו שוחד רציני מאוד ועוד יהיה לי זמן להוציא את זה החוצה. פשוט מאוד כואב הלב שאנשים נמצאים שם בתנאים קשים מאוד. לכן מדינת ישראל צריכה לפתוח את הלב ולהעלות את האנשים האלה בדחיפות.

לגבי קליטתם בארץ. אני חושב שכל רשות כזו או אחרת לא צריכה למנוע מאותם עולים להיכנס, ללמוד, להיות אזרחים טובים. אם יש לרשות כזו או אחרת, מגיע לה תקציב מהמדינה. אם לרשות מקומית כזו או אחרת מגיע תקציב מהמדינה כדי לקלוט את העולים בצורה הטובה ביותר, מדינת ישראל צריכה לתת את מה שמגיע לה. לא יכול להיות שיפלו בתקציב ועולי אתיופיה לא ייקלטו. לא שמעתי בשום מקום, בשום מדינה, שאומרים אנחנו לא נקלוט. לא שמעתי מישהו אומר שהוא לא יקבל עולים חדשים ממדינות חבר העמים, מארצות הברית וכו'. למה כאשר מדובר בקליטת עולי אתיופיה כולם חוששים, כולם נסוגים, כולם נכנסים לחרדות? אותם עולים לא יישארו באותם מקומות. גם הרצון שלנו הוא לדלל.

להפתעתי הרבה במקום שהעולים האלה יישארו שנה-שנתיים במרכזי קליטה, המדינה עכשיו נתנה משכנתאות ומשום מה היום סגרה את המשכנתאות בפני אותם עולים. הם רוצים להשאיר את העולים האלה במרכז הקליטה עוד עשר שנים? יש אנשים שנשארים במרכז הקליטה והיום הסוכנות היהודית תובעת אותם כדי להוציא אותם משם. בבאר שבע יש מישהו שנמצא במרכז קליטה כבר עשר שנים, רוצה לרכוש דירה ואין לו משכנתא כי הפסיקו את זה. במקום להיערך עכשיו במשכנתאות כדי שאותם עולים יצאו, משום מה הם נסוגים אחורה. אני לא יכול להבין את זה. מחר תתבע הסוכנות היהודית את האנשים האלה כי מרכזי הקליטה יהיו מוצפים ולהם לא יהיה לאן ללכת.

אני מבקשת לשמוע את אחד העולים.

(דבריו מתורגמים לעברית).

הוא אמר שהם היו בקוארה, המתינו הרבה זמן, חשבנו שכולם שכחו אותנו, המשפחות, הקרובים שכחו אותנו, אבל בעזרת ז'ניר ואחרים באו עד הכפר, הלכו קילומטרים רבים ברגל ופתאום באו ועזרו לנו ואנחנו זכינו לעלות למדינת ישראל.

אנחנו רוצים להגיד תודה והוקרה למדינת ישראל שהעלתה אותנו. העליה התחילה אבל לא תמה. יש קרובים שנשארו שם ואני מאוד מקווה שכמו שאנחנו זכינו למדינתנו, אותם אחים שנשארו שם יזכו גם הם לעלות למדינת ישראל.

אולי הוא יכול להגיד לנו איך במשך השנים הוא שמר על היהדות שלו, באיזה תנאים ואיך זה בא לידי ביטוי.

כמו שאבותינו שהיו מדריכים אותנו לשמור את היהדות, אנחנו שמרנו בתנאים לא תנאים את היהדות עד היום. אמנם היה לנו את הקייסים ולא היתה בעיה, אבל בכל זאת, איך שהדריכו אותנו, כך שמרנו עד שעלינו ארצה.

תודה רבה. תאמר לנו פנחס עידן, ראש עיריית לוד, באיזה בעיות אתה נתקל.

שמעתי כאן, שעיריית לוד לא מוכנה לקבל את יהודי אתיופיה ואני רוצה לומר שזה לא נכון. אנחנו מקדמים בברכה את כולם, את כל העולים. כשבני ישראל יצאו ממצרים, רצו לברוח, וכשהגיעו למדבר שאלו את אלוהים, הוצאת אותנו ממצרים בשביל להרוג אותנו במדבר. אני לא רוצה להגיע למצב שישלחו לי עולים ולי יהיה לי את הכלים לתת להם את מה שמגיע להם. זו הכוונה.

על המצב של העירייה לא צריך לבוא ולספר כאן, כולם שומעים על הבעיות של העיר לוד. העירייה מקדמת בברכה את כל העליה ולא משנה מהיכן היא מגיעה. אם מישהו חושב שישים לנו את העולים בפתח – אתיופים או מברית המועצות או מארצות הברית - אין בכוונתי כראש עיר לתת שום שירותים, שום טיפול, אם לא יתנו לי את הכלים לטפל בהם כולל פתיחת שנת הלימודים החדשה.

אני החלפתי את שלמה בתפקיד ובדיוק כשהחלפתי אותן התחיל המבצע הזה. אני חייב להגיד שהמציאות בשטח או האווירה בשטח היא שונה מאוד מהאווירה שנוצרה כאן. יש דו-שיח עם הרשויות ואנחנו מקיימים דיונים עם הרשויות. אני מוכן להתייחס לנושא של לוד בנפרד, אבל אני חייב לתת לך את התמונה הכוללת ואני חושב שזה חשוב שאנשים יבינו את זה. בסופו של דבר העולים נמצאים במרכז קליטה במשך שנה עד שנתיים כאשר רוב ההוצאות במשך השנה הראשונה נופלות על הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה. אני מוכן פה לפרט בדיוק את כל העלויות ואת כל ההוצאות. תבינו שבסופו של דבר החלק הארי נופל בשנה הראשונה על שני משרדי הממשלה האלה. בנוסף לכך מחוברים לכל העשייה הזאת כל משרדי הממשלה האחרים – משרד החינוך, משרד העבודה והרווחה, משרד הבריאות ועוד. אנחנו יושבים עם הרשויות ואנחנו מבקשים מהם לדעת. אנחנו אומרים שהעולים האלה מגיעים לכאן לאתר דיור זמני, הכוונה שלנו, וגם שלהם, והתהליך הזה יהיה הרבה יותר מהיר היום מאשר היה בשנים הקודמות כי בל נשכח שיש כבר אוכלוסייה של מעל ל-68 אלף עולים מאתיופיה שיושבים בישובי קבע, קנו את הדירות שלהם, יש להם קשרי משפחה והם כבר מהווים עזרה לא פורמלית לעולים שמגיעים היום. אתם צריכים לראות כשעולים מגיעים למרכזי קליטה, איך כל המשפחה מחכה ומקבלת אותם ונותנת להם כבר את העצות המעשיות לקראת היציאה לדיור קבע. זה קורה כבר בשלבים הראשונים.

לכן אני טוען שאנחנו יושבים ואנחנו נשב גם עם עיריית לוד, אם זה לא נעשה. לוד בסך הכל קיבלה כ-74 נפש עד היום מכל המבצע הגדול הזה. אנחנו נבדוק יחד איתם מה הצרכים מעבר לאלה שמשרד הקליטה והסוכנות היהודית ומשרדי הממשלה מכסים.

האם זה נכון שהם הגיעו לשם ואפילו לא יידעו את הרשות המקומית שהעולים מגיעים לשם?

אני יכול להגיד לך מה שאני יודע ואני מאוד מבקש לא להיכנס כאן לעימות עם ראש העיר. חבל שנתחיל להתווכח עם העובדות האלה נכונות או לא. אני יודע שהמרחב של הסוכנות היהודית ביקש להיפגש עם ראש העיר, נקבעו שתי פגישות, אבל בסופו של דבר הסגנים שלך כן ידעו על כך.

אין לנו סגנים.

מי זה דוד אדרי?

ממלא מקום.

הוא קיבל הודעה. מנהלת מרכז הקליטה במקום התחברה גם למנהלת מחלקת הקליטה בישוב. אמרתי, אני לא רוצה להיכנס לזה. אני חושב שזה פשוט לא מכובד ולא נכון לעשות את זה בפורום הזה. אנחנו מוכנים לשבת איתם בנפרד לאחר מכן, ואם היתה תקלה, נתקן אותה. אנחנו לא מדברים פה על קליטה של אלף איש אלא אנחנו מדברים בסך הכל על 74 נפש. עשרים משפחות שהגיעו.

אני חושב שחשוב בעיני שהוועדה הזאת תבין שהעולים נמצאים במרכז קליטה זמני, באיזה שהוא שלב, בעוד שנה וחצי-שנתיים הם יצאו משם לדיור קבע. בשלבים הראשונים, בשנה הראשונה, עיקר הנטל, אני אומר לכם ש-95% מהנטל של הטיפול בהם נופל על משרד הקליטה ועל הסוכנות היהודית ומשרדי הממשלה האחרים. לגבי שאר הדברים, אנחנו מקיימים דו-שיח עם הרשויות כדי לראות מהם הצרכים. לפני יומיים היינו בקרית גת, ישבנו עם הרשות, היתה שם נציגות מאוד נכבדה של הרשות וניתחנו איך הרשות הזאת שהצליחה לקלוט יפה מאוד, כ-4,000 עולים במשך השנים, מה הצרכים של הרשות לגבי הקליטה של ה-127 או ה-130 נפש שהגיעו עד היום.

מבחינת התכנון, למרכז הקליטה בלוד יש מקום לעוד עולים?

התכנון ללוד, לפי לוח הסוכנות היהודית, זה היה בין 100 ל-120. זה הסיפור של לוד ובזה זה נגמר.

מה קורה בקרית גת? כמה זמן העולים נמצאים שם?

בשמי ובשם ראש העיר שלנו, מר אלברט ארז, הייתי רוצה לברך את כל העולים שמגיעים מכל קצות העולם. אנחנו קלטנו 4,000 עולים מאתיופיה, ואנחנו מברכים גם על עולי קוארה ואנחנו מאוד מצטערים לשמוע על הטלטלות והתלאות שהם עוברים בדרך. אנחנו מסכימים עם כל מלה ומלה שאמר שלמה, אין לנו עם זה שום בעיה. הענין הוא שהסוכנות היהודית ביחד עם משרד הקליטה הודיעו לנו - אני מתכוון לראש העיר ולי – בשעה 16:00 אחר הצהריים שנתכונן כי היום מגיעים אלינו עולים חדשים מקוארה. אנחנו לא יודעים מה מדובר, לא יודעים בכמה אנשים מדובר, שום דבר לא יודעים. לכן קמה הצעקה ואני קיבלתי גם את הפקס ששלחה חברת הכנסת סופה לנדבר ליושבת ראש ועדת הקליטה של הכנסת. לא יתכן שלא מודיעים לרשות. אין לנו בעיה עם הנושא של הבאתם, הנושא של העליה, אלא ישנה בעיה בקליטה. העליה היא מבורכת ואין לנו שום בעיה. הנטל חייב להיות שווה בשווה, ובפרט שלא מודיעים לאף אחד. באים בשעה 16:00 ואומרים "כזה ראה וקדש".

הבעיה היא כפולה ומכופלת, משום שבמבנה שנמצאים מרכז קליטה שושנה היתה קבוצה של סטודנטים בפרוייקט שנקרא סלע וחלום, סטודנטים שהגיעו מברית המועצות. החבר'ה האלה הגיעו לכאן בודדים, בלי ההורים שלהם, והם מסייעים לנו בנושא של העולים החדשים מחבר העמים שנמצאים בעיר אצלנו, ואני בטוח שזה קורה גם בערים אחרות. אני הגעתי לשם ביום חמישי כאשר הודיעו לי שהם צריכים להגיע בסביבות השעה 9:00 והמתנו שם עד כמעט חצות, הגיעה אלי קבוצה שלמה של חבר'ה צעירים, סטודנטים, כאלה שממש תורמים גם לחברה וגם לעצמם ושאלו מה הם עושים, כי הודיעו להם לפני ארבעה ימים שהם צריכים להתפנות מכאן, לאן נלך? מה אנחנו עושים? אין לנו משפחה, אין לנו כאן הורים, אין קרובים, אין כאן. נתתי להם כרטיס שלי ואמרתי להם שאם יש להם בעיה, שיפנו אלי ואני אפתור להם אתה בעיה.

הם פנו אליך? לא היתה בעיה ולכן הם לא פנו.

לא הודעתם לנו שאתם עומדים להביא את האנשים.

להגיד שאין פתרון לסטודנטים של סלע וחלום זה לא נכון.

היו הסכמים בפרוטוקולים חתומים בין הרשות לבין אותו גוף שמקיים את הנושא של סלע וחלום ואתם באים ומפנים אותם ומביאים אנשים אחרים.

אין שום הסכם.

אנחנו תיכף ננסה לברר את זה.

לא באתי להתעמת איתך אלא אני אומר מה קורה אצלנו ברשות. אני אומר את מכלול הדברים ואחרי כן אתה תיקח מה שאתה רוצה. אם אתה לא מסכים עם זה, יש לנו עובדות בשטח. חבל שלא הבאתי לכאן אחד מהסטודנטים.

אני יכולה גם לדבר על זה.

לסוכנות היה מבנה של כמעט 150 או 160 דירות, יותר נכון אשקוביות, של העולים החדשים. אתם העברתם את זה לחברת עמיגור. בינתיים יש שם קבוצות של עולים חדשים שעלו במבצע שלמה ובמבצע משה, חבר'ה שנמצאים שם ומחייבים אותם היום לשלם הון תועפות. יש לי חברים מאוד טובים, עולים מאתיופיה, שמחייבים אותם לשלם משום שהסוכנות השאירה אותם ולא לקחה אותם לקליטה ישירה. יש שם דירות ריקות ולשם כן יכולתם להעביר את העולים החדשים. אני יודע מה קורה בשטח.

הסוכנות לא אחראית על זה.

אתם הייתם אחראים ואחר כך העברתם. אתה יודע מה אמר לי נציג הסוכנות ונציג משרד הקליטה? לא לציטוט הוא אמר לי, אתם פראיירים. מדוע פראיירים? משום שבאים, מנחיתים עליכם קבוצות כאלה חלשות בעיר, העיר שלכם מוכת אבטלה ומביאים לכם אנשים כאלה חלשים לעיר. אמרתי לו, עכשיו, אחרי שהם נמצאים אתה אומר לי?

אני לא יודע על מה אתה מדבר. אתה מדבר על אי-קליטת עולים.

אני מדבר על הבעיות. אני בעצמי הגעתי לשם, הייתי שם עד שעה 1:00 בלילה כאשר הכנסנו אותם לחדרים שלהם וברכתי אותם אחד אחד. אל תנסה לתקוף אותי משום שאני בעדך ולא נגדך.

הייתי מציע שנטל הקליטה בארץ, כמו שאמרה חברת הכנסת נעמי בלומנטל, יהיה שווה בשווה. כמו שאמר לנו כאן המנכ"ל של הסוכנות שאנחנו לוקחים אנשים ומה לעשות, אין לנו בהרצליה ואין לנו ברעננה, שישכרו דירות. אפשר לשכור דירות, שישכרו דירות ויתנו להם, למשפחות השלמות שיהיו כל אחד במשפחה שלו ובזה בא לציון גואל.

אני מוכרח להפריע לך. אתה כנראה לא יודע באמת איך צריך לקלוט את עולי אתיופיה בשלב הראשון, אם אתה מדבר על שכירת דירות. תאמין לי, אין לך מושג.

אני לא אומר שהאתיופים ישלמו.

אני לא מדבר על הכסף.

אני אומר שיתנו להם מקומות שיהיו כל המשפחות ביחד בכל הארץ. אני מנסה לתת פתרון ואומר שרעננה מנסה להתחמק, שיהיו בהרצליה פיתוח ובכל המקומות האלה.

אני רוצה לומר שבעצם מאוד לא מכובד לראשי הערים שאנחנו נעשה דיון כאן על בעיות שבעצם יכול להיות וכנראה נופלות על ערים למול העולים. לדעתי אנחנו צריכים לקיים דיון, ואני מבקשת שזה יהיה ככה, עם פורום של ראשי הערים, אנשים שממונים על קליטת העליה בערים ואנחנו נדון יחד עם משרד הקליטה והסוכנות על הבעיות של העולים וביחד נפתור אותן. אני חושבת שיש ערים שקולטות עליה במסות ויש ערים, בגלל כמה וכמה סיבות, לשם העולים לא מגיעים. אותן ערים שקולטות וממשיכים לקלוט חייבות לקבל סיוע ממשלתי. בזמן האחרון לא פעם אחת קראתי על ערים שבתקופה מסויימת קלטו עולים, גם ממדינות חבר העמים וגם מאתיופיה, והיום לא מסוגלות לקלוט אותם ומגיעים לדפי העיתונות והתקשורת. לא צריכים לעשות את זה. קודם כל אנחנו מדינה שחייבת לקלוט עליה. היהודים מפוזרים בעולם ואנחנו בית עבורם. אנחנו צריכים ורוצים לקלוט אותם, וצריכים לעשות את זה כך שהעולים לא יסבלו.

אני רוצה לנצל את זה שפורום נציגי סוכנות נמצאים כאן. אני מבינה שהסוכנות אחראית על הבאת העולים ומשרד הקליטה ומדינת ישראל חייבים לקלוט אותם. אתם עשיתם דבר שלדעתי הוא מבורך מאוד. כל הקליטה של נוער שהגיעו בלי הורים, זה דבר שחייבים להמשיך אותו ולא פעם אחת דנו פה בוועדת העליה והקליטה על המשך פרוייקטים. לא יכולה להיות החובה של מדינת ישראל לסייע לסוכנות רק להביא אותם לפה ולקלוט אותם, ולא פעם אחת דיברנו על כך שילדים נמצאים כאן בלי ההורים ואנחנו חייבים לתת משענת ותמיכה.

פניתי לנעמי בלומנטל, יושבת ראש ועדת העליה והקליטה, אבל הוועדה התחילה לעבוד רק לפני מספר ימים ואמרתי לה שיש כמה מרכזי קליטה, כולל העיר שלך וכולל קרית ים, פנו אלי ואני מאמינה שעוד לכמה חברי כנסת, אבל בגלל שהיום הדיונים במליאה התחילו בשעה 9:00, אז חברי הכנסת נמצאים גם שם ויש לנו דיונים. דווקא ועדת העליה והקליטה היא ועדה שכמעט כל ישיבה נמצאים פה חברי כנסת, לא רק חברים בוועדה אלא גם חברים בוועדות אחרות, אבל בגלל הנושאים שנוגעים לכולנו אנחנו נמצאים פה. פנו אלי ילדים שנמצאים בלי הורים בקרית גת ואני פניתי לחברת הכנסת בלומנטל וביקשתי להעלות את זה על סדר היום. אני חושבת שכאשר ילדים כותבים מכתב לסגן ראש העיר, לראש העיר, לחבר כנסת ואומרים שאנחנו בלי אמא ובלי אבא ומבקשים לפנות את מרכז הקליטה, זה לא יכול לעלות על סדר היום דבר כזה. הילדים צריכים להמשיך להיות איפה שהם התחילו להיות עד שהם מסתדרים בחיים. אם לזה צריכים השתתפות של מדינת ישראל, אז חייבים לתת אותה.

אם אנחנו כבר התחלנו לדון עם הסוכנות, אני מבקשת שוב להעלות לסדר היום הלוואת סוכנות שבשנת 1993 הפכה ממענק להלוואה ואנחנו דנו לא פעם אחת גם פה וגם בפורום בסוכנות. הפכנו אותה שוב למענק. אמרנו שזה יהיה במקרי חרום, אבל ועדת החריגים לא עובדת ואני נתקלתי, ואני חושבת שגם את וגם חברי כנסת אחרים, נתקלנו בבעיות החזר של חד-הוריות, אני חושבת שגם את הנושא הזה צריך להעלות על סדר היום.

אני רוצה לשמוע את מר ליאוניד מן, ממלא מקום ראש העיר קרית ים.

אנחנו מברכים את כל העליה. העיר שלנו, מתוך 46 אלף תושבים, מעל שליש הם עליה משנות ה-90 וגם אני נמנה עליהם. אנחנו מקבלים את העליה וקולטים אותה. שמעתי היום כמה משפטים ונאמר שאנחנו חיכינו שבע שנים לעליית יהודי קוארה. אם מדינה מחכה שבע שנים, אז היא חייבת להתכונן כדי לקבל את העליה. אני לא יכול להבין איך יכול להיות דבר כזה שערים שכל מקורות ההכנסה שלהן זה רק מארנונה, אין תעשיה, אין מסחר וכבר קיבלו מעל שליש מאוכלוסיית העולים, איך הם עוד יכולים לקבל ולתת שירותים? מה שעושה הממשלה עכשיו היא מחליטה להביא עולים לקרית ים למשל. האבטלה אצלנו כמעא פי שתיים מהערים השכנות. זה אומר שמביאים לקוחות ללשכת העבודה בעוד שנה ובעוד שנתיים. בקרית ים הביאו כבר 230 עולי קוארה. ישבתי בישיבה עם נציגי הסוכנות ואמרו לי שמתוכנת להביא לקרית ים עד 150 עולים מקוארה. זה היה לפני שבוע ויש לנו פרוטוקול.

אתם אומרים שכל הסטודנטים שעכשיו נזרקים ממרכז קליטה, הם מצאו פתרון דיור. אני יכול להוכיח לכם שזה שקר מוחלט. פנו אלי אתמול שלושה סטודנטים שקיבלו תשובה, הם פנו לנציגי הסוכנות במרכז הקליטה וקיבלו תשובה שאלה שנמצאים שנה שלישית לא מקבלים שום פתרון דיור, תחפשו בשוק והם כבר עוזבים את הלימודים.

מר משה בורוכוב, ממלא מקום ראש עיריית באר-שבע.

הייתי רוצה לברך את כל עובדי הסוכנות על המבצע הנהדר וזה שמגיעים עולים ארצה. באר-שבע כפי שידוע לכם קלטה בזמנו קרוב ל –7,000 עולים יוצאי אתיופיה ונכון להיום יש לנו קרוב ל-500 יוצאי קוארה שמטופלים בצורה לפי דעתי טובה ויעילה, גם על ידי עובדי הסוכנות וגם על ידי מרכז הקליטה וגם על ידי עיריית באר שבע. הצפי שלנו הוא להגיע לכמות תושבים בבאר שבע בשנת 2020 ל-445 אלף איש. כמובן שאנחנו היום, ברגע שאנחנו ב-186 אלף איש, שמחים לכל תושב קבע שמגיע אלינו לעיר, שמחים לקבל את כולם ושמחים לשתף עם כולם פעולה. מה שקורה בפועל, למשל גם בנקודה ספציפית כזאת ובמצבע זה, לפי דעתי גם הנציגים של העדה האתיופית צריכים ללמוד להיות יותר סובלנים, צריכים להרגיש את עצמם חלק מהעם, חלק מהשפחה וחלק מאותה עיר, לדעת שכל עליה שמגיעה זה לא הסוף של העליות לארץ ויהיו לנו עוד הרבה עליות ואנחנו צריכים לדעת לתכנן ולהתכוון אליהם.

אני רוצה להגיד לכם וזה לא בצחוק אלא בשיא הרצינות. שלשום בלילה חלמתי, היה לי שפתאום זורקים את כל היהודים מהודו ואמורים להגיע לכאן שמונה מיליון הודים ואני לא ישבתי ולא תיכננתי מה לעשות ואיך לא לקבל אותם, אבל חשבתי איך לקבל, איך לפתח את מינהלת הקליטה, מה אנחנו נעשה, איך באמת נקבל אותם. בצורה כזאת אני רוצה שגם יעבדו נציגים של העדה האתיופית. הם היום מצליחים להביא את העדה שלהם, מחר הם יעזרו להביא עליות אחרות. חסר לנו שיתוף פעולה אמיתי עם הסוכנות ועם משרד הקליטה כדי שיודיעו לנו בזמן, כדי שנספיק להתכונן, כדי שנגיד מה חסר לאותם אנשים כדי שנוכל לקלוט אותם בצורה כל כך מוצלחת שלא יהיו יותר מקרי רווחה בעיר. היום אנחנו לא יכולים. העיר באר שבע נמצאת עם תיקי רווחה בצורה גרנדיוזית. הכוונה היא שאנחנו רוצים שכל אזרח, כל תושב קבע שיגיע לעיר שלנו יקבל את המקסימום האמצעים כדי להצליח, כדי להיות אחד מהטובים ביותר. זו המטרה. את המטרה הזו אפשר לעשות אך ורק ביחד.

ביחס לבאר שבע עצמה, אני מוסר לכם דרישת שלום חמה מראש העיר, יעקב טרנר, ובדיוק כפי שהוא ציין וכפי שהוא אמר, אנחנו שמחים לכל עולה חדש שמגיע לארץ. שלשום קיבלנו שלוש משפחות מתימן, הגיעו כמו שבסרטים מהאניה. שלוש משפחות עם 17 ילדים. תאמינו לי, נהנינו מכל רגע.

באר-שבע, נכון, קלטה הרבה עולים. אנחנו כארגון, כבני העדה גם כן, אין לנו רצון שיהיו הרבה עולים בעיר אחת. דווקא בבאר שבע מהחדשים התחילו לקנות דירות.

אני יושב ראש בפועל של הוועדה לעליה וקליטה מטעם הנהלת הסוכנות, אבל אני רוצה להקדים בהערה דווקא כראש עיר אשדוד לשעבר שקלט עליה והרבה עליה מכל המגזרים והעיר מבורכת מבחינה זאת.

אנחנו חייבים להבין את הרגישות של הרשויות המקומיות, כי בסופו של דבר העולה איננו מגיע לאיזו מדינה אבסטרקרטית. הוא מגיע לעיר מסויימת, לשכונה מסויימת, לבית ספר של עיר מסויימת ואני מאמין באמונה שלמה שהעול המרכזי, העומק של קליטת העליה נעשה בחברה של כל רשות מקומית ואני שמח על כך שהרבה נציגי העיריות היום גם כאן שקולטים עליה, הם עולים לשעבר מגל העליה האחרון ואנחנו שומעים את זה, וזה בוודאי מבטיח יותר רגישות לקליטת העליה, ויש לברך על זה וזה עבודת הרשויות.

לכן אני בהחלט מאמין שבמאמץ משותף של משרד הקליטה ושל הסוכנות היהודית, ויש לנו תכנית לכך ויש החלטת הנהלה, אנחנו נלך על מנת לבסס את שיתופם מראש של הרשויות באמצעות הרשות שלהם כערים קולטות עליה, כי העולים נקלטים ברשויות ואנחנו נצטרך לעשות את זה יותר טוב.

ביחס למקרה הקונקרטי שאנחנו דנים בו היום. קודם כל, אני רוצה לברך על היש ואני חושב שיש לומר בצורה פומבית לשליחי הסוכנות היהודית שהיו בשטח ולעובדי המערכת שהצטרכו להתמודד עם נושא הקליטה של הסוכנות היהודית בסיוע מלא של משרד הקליטה, שתצא ברכה נאמנה. הצעתי לאנשי קרית ים להיפגש עם הצוות לפני ההגעה וראיתי איזו תחושת שליחות, איזה הכנות מדוקדקות של הצוות המקומי על מנת חס וחלילה שלא נטעה פעם שנייה. לא נרשה לעצמנו דבר כזה. לכן אנחנו בהחלט צריכים לברך אותם, לברך על היש הטוב.

מי שיאמר שבמבצע המהיר הזה מחוץ למהירות שלו שהיא ברוכה, המהירות אחרי שבע שנים, אבל המבצע זה לא ששבע שנים מתכננים את העליה. העליה, לא מחכים, לא רוצים לעלות ודווקא בלחץ אדיר של הסוכנות היהודית ובעזרת חברינו בכנסת והוועדה לעליה וקליטה, התקבלה החלטה על ידי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו שקיבל החלטה והיה צריך לעשות את זה מהר וגם מפחד שהעיתונות תעלה על זה, ואפילו מנענו מכך שמנכ"ל הסוכנות ייסע לביקור שמא הנושא יעורר תשומת לב. לכן בהחלט כשעושים מבצע מהיר, זה לא ששולחים אווירונים ומביאים אלא גם צריך להתארגן עד גונדר ומגונדר לאדיס, זה מבצע מורכב מאוד, ואז נעשות טעויות. אני מאמין, אפילו משרד הקליטה לפעמים בבוקר קיבל את הרשימה. אז בוודאי ובוודאי שהתקבלה החלטה אסטרטגית שיש לברך עליה, שלא חוזרים לקרוואנים, ולכן מרכזי קליטה זו החלטה אסטרטגית. אז מה לעשות, מנסים לראות איפה יותר קל, לא שזה טוב, אלא איפה פחות גרוע לעשות העברות והסוכנות היהודית אחראית על כל מי שהיה במרכז הקליטה וצריך לנייד אותו. על זה אנחנו אחראים.

לכן אני בהחלט חושב שחייבים לקבל את ההצעה של סופה לנדבר ולקיים דיון יותר מעמיק כי צריכים להתכונן. אנחנו בכל זאת מדברים ב-60 אלף עולים לשנה שהסוכנות מביאה היום וראשי הערים הם השותפים. אני מבקש לא לראות באיזה פגם פה ושם איזה כתם שחור אלא בהחלט אנחנו נתקן את זה.

אני רוצה עוד פעם לשמוע מפנחס מה נראה לך. נגיד שהיו טעויות ולא הודיעו לך בזמן, אבל מה נראה לך היום הצרכים שלך כראש רשות. עכשיו יהיו 100 עולים במרכז הקליטה, ומה נראה לך בעייתי, הבעיות המיידיות שאפשר יהיה לסייע בפתרונן.

קודם כל צריכים לשבת עם האנשים שקולטים את האנשים בשטח. יש לי עולים ותיקים שאני צריך לשאול אותם.

אני מנהלת מחוז תל אביב במשרד הקליטה ואני עובדת מולו. מחר תהיה התכנסות של צוות היגוי, גם של נציגי הסוכנות, משרד הקליטה והעירייה. אני יכולה להגיד לך את השמות של הנציגים שלכם שעל פי המלצה של ממלא מקום ראש העיר, אני בקשר אישי איתו בכל הנושא של קליטת העליה, מר דוד אדרי, והוא הציע לי שנציגות של עיריית לוד וצוות ההיגוי מחר בהתכנסות הראשונה והגברת ריטה ריינשטיין, מחזיקת תיק קליטה בעירייה. קיבלתי גם שם, שאני מצטערת, אני לא זוכרת את השם, של עובד העירייה יוצא העדה האתיופית כדי שתהיה גם נציגות של הקהילה. אנחנו מתכנסים מחר פעם ראשונה. ההתכנסות תהיה אצלי כי זה היה ביוזמתי, ביוזמת משרד הקליטה. אני מציעה שלהבא, שההחלטה הראשונה של הישיבה תהיה מחר שלהבא נתכנס בעיריית לוד. אני חושבת שזה המקום הכי מתאים.

נקבל אותך בשמחה.

אני חושב שההצעה של בורוכוב היא באמת טובה. גם בני העדה, אנחנו, גם משה, גם החברים האחרים לא מספיק באמת להצהיר הצהרות. באמת שלא מספיק. צריך לבוא גם למרכזי הקליטה, גם לרשויות וגם לארגוני עולים, לבוא ולהגיד איך אנחנו באמת נרתמים לקליטת העולים. זה מהצד שלנו, אנחנו כבני העדה.
הרשות צריכה לזהות באמת מי האיש בתוך הרשות שאפשר באמת להיעזר בו. הרשות צריכה לבקש משאבים. תראו, היום יש מלא אקדמאים יוצאי אתיופיה שמסיימים את לימודיהם, בערך כ-250 בשנה. אפשר לקחת את האקדמאים האלה, להושיב אותם בתוך הרשות, במערכות של הרשות, במחלקת הקליטה, במחלקת החינוך, במחלקת הרווחה ולהיעזר בהם גם במקצועיות שלהם, גם בעצה שלהם. תאמינו לי שהחברה הישראלית וגם הרשות תרוויח. אם לא נעשה את זה, נלך לאיבוד.

בואו לא נמתח את החבלים באווירה של מתח בין עולים לעולים או מישהו אחר רוצה להרוויח במקום מישהו אחר. לכולם יש מקום. המדינה שלנו מספיקה, יש מספיק מקום לכולם, אבל צריך לחלק אותו נכון. המחשבה שלנו צריכה להיות באמת מחשבה חיובית. אם באמת יש רשות מסויימת שלא קיבלו, לא עודכנו, צריך גם לראות איך אפשר לתקן.

אתה יותר מתייחס לקטע של בני העדה שהרשויות ישתפו איתם פעולה כדי שאפשר יהיה לקלוט טוב יותר ממה שבעבר. אגב, גם אני רציתי להתחבר לענין הזה. ראינו הרבה בעיות שהיו ועלו כ אן בוועדה לגבי הקשר של הורים וילדים ואחר כך הנשירה. אחד הדברים שאני חושבת שחשוב מאוד לשים את האצבע על הדופק זה בהקשר הזה, שתהיה באמת יותר מחוברות לשטח בשיתוף של ההורים. אנחנו צריכים לשתף את ההורים ולעשות זאת בצורה פרטנית, שההורים יהיו שותפים ושיקחו חלק. שלא תהיה קבוצה אחת שכאילו מחליטה בעד אלה שהגיעו, אם זה מהרשות המקומית, אלא שהאנשים שגרים בתוך מרכז הקליטה הם ידברו, אותם הורים שנמצאים, אותם מבוגרים, הקשישים, הצעירים יותר, שיהיו ממש שותפים צעד צעד. אם זה בחינוך, אם זה בשעות אחר הצהריים, אם זה לצרכים שלהם ואני באמת מציעה פה שמשרד הקליטה, בוודאי הרשות המקומית, שמאוד מאוד טיפול פרטני, עד כמה שאפשר.

כאן אני מתחברת למה שלמה אמר. אתם, יש לכם הרבה מאוד ארגונים, שכל ארגון יקח על עצמו רשות אחת. אפשר לפי דעתי להסתדר שלא בתוך מקום אחד יהיו כמה ארגונים. כל ארגון יגיד איזה מקום הוא לוקח על עצמו.

אני רוצה להתייחס לכל המספרים. הרשימות שאני יודע עליהן מדברות, יש חילוקי דעות בין רשימות של הסוכנות לבין רשימות של משרד הפנים, ומדובר על 3,000 עד 3,500 איש. פה אני שומע על עליה של 1,400 אנשים. בין 1,600 לבין 2,100 אנשים, לא יודע מה קרה להם. זה נראה לי שאלה ראשונה.

שאלה שנייה. כשאנשים מגיעים, ואני מצטרף לברכות על המבצע שהתקיים, אני רק שם סימן שאלה למה היה צריך לחכות שבע שנים. למה אנשים היו צריכים למות שם, בפירוש למות שם, חלקם ממלריה וחלקם מכל מיני מחלות בארץ לא חולמים בכלל על זה שמישהו ימות מהמחלות האלה, רק בגלל זה שבמשרד הפנים או במקומות אחרים התרשלו בענין הזה, ובפירוש התרשלו. לדעתי זה דבר מאוד חמור שצריך לתת עליו את הדעת. מעבר לברכות צריך גם לשאול שאלות קשות.

יש כאן שאלה שהיא שאלה מאוד טכנית. מגיע בן אדם לשדה התעופה, חלקם אנשים, ילדים שסבלו מתת-תזונה במשך חודשים רבים, לא מחכה להם שם רופא לפי מיטב ידיעתי. אולי אני טועה, ויתקנו אותי.

יש אחות.

אבל אין שם רופא. צריך לחשוב איך עושים את הבדיקות הרפואיות בצורה הקצרה ביותר כדי שאנשים שזקוקים לטיפול יקבלו את הטיפול ולא יקרו דברים שאחר כך נקרא עליהם בעיתון. לא צריך את זה ואפשר למנוע את זה בקלות.

הענין של אתמול. אנחנו ביקשנו להביא לכאן את מנהיג הקהילה שיושב איתנו כאן לשמחתי. אנחנו נתקנו במשהו שאני שמעתי עליו פעם ראשונה, שצריך לקבל אישור מהסכנות לבן א דם שהוא לא חולה, אף אחד לא טען שהאיש חולה, אתם רואים אותו פה, הוא אמנם נרגש אבל הוא לא חולה, וצריך לקבל אישור ממישהו בסוכנות כדי שהאדם הזה יבוא לוועדה בכנסת. לא הבנתי את זה, מה, מדובר כאן בהסגר?

צריך לקבל אישור כניסה לכנסת. זה ביורוקרטיה שצריך לתת לנו את השמות כדי שאנחנו נגיש אותם בצורה מסודרת למזכירת הוועדה כדי שיינתן אישור כניסה. גם השמות שלנו צריכים אישור.

אני לא רוצה להיכנס לזה, זה באמת ענין פנימי. אני רוצה להיכנס למשהו שהוא הרבה יותר מהותי. אנחנו דיברנו על כל הענין הזה של בית ספר רמב"ם שקראנו עליו בעיתונים ושמענו עליו. הדברים האלה לא קורים סתם, הם קורים משום שיש מדיניות מסויימת. יש מדיניות לרכז הרבה מאוד עולים בתוך בתי ספר מסויימים, ואז קורים שם כל מיני דברים. אני חושב שאת הענין הזה של מדיניות הריכוז, ריכוזיות, צריך לדון בה.

אנחנו יודעים שיש בזה הרבה בעייתיות. מצד שני אנחנו חושבים שהם מפוזרים, אבל הם רוצים להיות ביחד.

אני מדבר על ריכוז בבתי ספר מסויימים. אני לא מדבר על מגורים.

אנחנו נקיים על זה ישיבה נפרדת.

הענין החשוב ביותר שאני חושב שאי אפשר להתעלם ממנו, זה ממשיכים לשבור את המשפחה הגרעינית. אני כבר לא מדבר על המשפחה המורחבת. את הסבא שולחים לעיר אחת ואת הדוד שולחים לעיר אחרת ואת כל המשפחה המורחבת שהיתה באתיופיה ביחד ותיפקדה ביחד, מפזרים אותה. את המשפחה הגרעינית שוברים, עושים את זה בצורה מאוד פשוטה כאשר ילדים בגיל 12, ילדים בגיל 14 נשלחים לפנימיות.

זה לא נכון. אף ילד לא נשלח לפנימיה.

למה אתה אומר לי לא נכון? אפשר לבדוק את זה. במבשרת ציון רשמו ילדים לפנימיות. מפזרים את התא המשפחתי הגרעיני וחוזרים על אותן טעויות שעשו קודם.

אי אפשר לשלול לגמרי את הפנימיות.

תן לי שמות של ילדים שנרשמו בחודש ספטמבר. חשוב הקשר עם ההורים, הקשר הפרטני, משום שחלק מעונינים ללכת לפנימיות ודנו בזה לא אחת.

זכותו של כל הורה להחליט איפה ילמד הילד שלו. אנחנו עשינו הסברה כמו שצריך. אבא שרוצה לשלוח את הילד לפנימיה, אני לא אמנע ממנו את זה. אנחנו בפירוש אומרים שלא הכי טוב ללכת לפנימיה, אבל אם מישהו רוצה, לא נמנע את זה ממנו.

אי אפשר באופן חד צדדי לומר שפנימיות לא ובמשפחה כן. צריך לבדוק את זה. אנחנו בזמנו עסקנו בילדי תימן, ילדים בני שמונה שמוציאים אותם מהבית.

תנו לאנשים אפשרות לבחור לשלוח את הילדים לפנימיות.

אתה העלית כמה נושאים חשובים, אבל אנחנו לא יכולים לדבר כאן על הכל היום.

אנחנו מדברים על עובדות.

אני חושב שמדינת ישראל, משרדי הממשלה, כשעולה מגיע שולחים אותו לעיר בלי ליידע את המקום על בואו. זה פשוט אבסורד. אתם בוודאי יודעים שמגיע האיש ואתם מחליטים לשלוח אותו לקרית גת, אז תודיעו לקרית גת. תעדכנו את הרשות המקומית, אפילו תקימו ועדת היגוי ותכינו אותם בצורה כזאת. הגיעו 13 משפחות ושבוע שלם הצוות במשרד הקליטה ובמרכז הקליטה מסתובב כדי שהעולים יפתחו חשבון בנק בבנק. הבנק אומר שבלי תעודת עולה לא פותחים להם חשבון ולהם אין תעודת עולה.

כשאתם שולחים משפחה, אתם בוודאי יודעים כמה עולה למשפחה בחודש חינוך, סל קליטה וכל דבר. תעדכנו כל אחד. אני חושב שהרשות המקומית לא יכולה לבוא להגיד שלא קולטים את עולי אתיופיה. אפילו זה שאמצעי התקשורת דיברו השבוע שכאילו משתמע מראש עיריית לוד, קרית ים, באר שבע לא רוצים את עולי אתיופיה, אני חושב שזה נותן לגיטימציה לרחוב הישראלי כאילו האתיופים הם כאלה. אסור שיקרה דבר כזה. אנחנו מכניסים גול עצמי. בכל מקום ישנם עולים ותיקים ואנחנו מוכנים להיות לעזר. ראשי הערים, אם נשמע בכלי התקשורת שכאילו אתם נגד האתיופים, זה באמת מצב לא טוב. אני חושב שאנחנו יכולים לעזור לכם במאבקכם לקבל תקציב וקחו אותנו בחשבון.

העליה מאתיופיה עוד לא הסתיימה. שבע שנים, הסוכנות היהודית ומדינת ישראל אטמה את האוזניים ולא רצו לשמוע. עכשיו כשהעולים מגיעים, להשמיע דבר כזה, זה פשוט אבסורד. אנחנו גם תושבי מדינת ישראל וזכותנו להיות שווים איתכם. לכן מה שעבר, עבר. מה שצריך לעשות הוא אלה שנמצאים כזכאי חוק השבות באדיס, בגונדר, בקוארה, בכל מקום, צריכים להמשיך להעלות אותם.

(דבריו מתורגמים לעברית).

הוא ציין קודם כל את התלאות והחוויות הקשות שעברו במעבר מקוארה לגונדר ומגונדר הלאה. הוא מודה על כך לרשות או לאנשים שהחליטו להביא אותם לארץ. הוא דיבר על הקליטה במבשרת ציון והוא מודה שהקליטה היא טובה, התחילו את הלימודים ואנחנו עכשיו מבקשים שירות דת באזור, בית כנסת – ואני יכול לעדכן שאנחנו פועלים לכיוון זה בימים אלה – ובסך הכל הקליטה במבשרת ציון היא טובה מאוד. כמובן שוב הוא חזר על התלאות והקשיים שעברו הוא ובני משפחתו עד הגיעם לארץ והוא מבקש שיתר משפחתו תעלה לארץ.

אני רוצה להוסיף משהו. אני חושב שפה יש כמה ארגונים, אבל לא ראיתי אותם במבשרת וקלטנו הרבה מאוד. תפקידי במבשרת הוא רכז חינוך. יש פה כמה ארגונים שאומרים דברים רק כדי להזכיר את קיומם. למה הארגונים האלה לא באו לשטח לעזור? שמעתי שאומרים כ אן שרשמו את הילדים לפנימיות. תן לי שם אחד ואני אבדוק. נתנו אין סוף הרצאות. אני אומר לך שאני למדתי בפנימיה ואני לא מתבייש בזה וטוב שהייתי בפנימיה, אבל זה לא מה שמכוון אותם. ראיתי שקבוצות אחרות מהסוכנות באו לעזור לנו בקליטה, אבל אתכם לא ראיתי, ולכן אין לכם שום זכות דיבור ואתם לא יכולים לומר מה טוב ומה לא טוב.

אנחנו רוצים לעזור להם והם זורקים אותנו בבעיטה משם והוא אומר לי שאנחנו לא יושבים איתם? על מה אתה מדבר? אמונה לא ישבה איתך?

למה על ראש הגנב בוער הכובע? יש הרבה ארגונים ואתה לא הארגון היחידי.

אתה ציינת את נושא הפנימיות וזה שקר. אתה אולי המתסיס את כל הקבוצה הזאת. אתה לא גדלת בתוך משפחה אתיופית ואין לך זכות להגיד את זה.

מי שבא לעזור, אומרים לו שהוא לא מבין. ביליתי שם זמן רב.

אתה אמרת דברים לא נכונים.

זאת דוגמה קטנה. כולם רבים ובסוף זה נופל על הרשות.

לגבי הרשות. בהמשך לדבריו של שלמה אני רוצה לומר שאם רשות מסרבת לקבל, זו נורמה פסולה וצריך לגנות אותה. היום לא יקבלו אתיופים ומחר לא יקבלו קבוצה אחרת ואני חושב שזו נורמה מאוד פסולה ואנחנו פה בוועדה, כל מי שיושב ושומע, צריך להוקיע את זה.

אני מדריך חברתי במרכז קליטה בבאר שבע. אני רוצה לדבר כאתיופי, כסטודנט וכאזרח מהשורה הראשונה. אני חושב שנעשתה עבודה רבה בקרב יהודי קוארה ואני רואה את הילדים ואני בטוח שהם יסתדרו בכל המקומות. גם העבודה שבתוך המשפחה, הקשר הזה בין ההורים לילדים, הוא בצורה הכי טובה שיש. רואים אתה רצון העז שלהם, את המוטיבציה שלהם להשתלב בחברה הישראלית ואני חושב שזה ממלא את כולנו אנרגיה, ואותי באופן אישי כמדריך שמלווה אותם במהלך כל היום. אני חושב שכולם צריכים לתת להם כתף. הם פשוט הפכו לחלק אינטגרלי בחברה הישראלית. אם כולנו נגלה סובלנות וניתן כתף ותמיכה לאותם עולים שהם באמת באמת נפלאים, כולנו יכולים להצליח במשימה הזאת ובבוא הזמן הם בעצמם יהפכו לחלק אינטגרלי בחברה הישראלית ולא יהיו בשוליים שלה. אני חושב שלכולנו יש עבודה מרובה וצריך לגלות סבלנות רבה כמו שזה נעשה במרכז שלנו, שם הצוות נפלא, מגלה סבלנות, נותן הרבה מעצמו וזאת כדי שתהיה קליטה אפקטיבית בצורה הכי טובה שישנה.

זה שבוע שאנחנו קולטים את העולים ויש אצלנו צוות מאוד מסור לעבודה שלו, צוות סטודנטים שעובד במשך 24 שעות ביממה ומשתדל להשקיע ולקלוט את העולים ולהקל על הקליטה שלהם.

קודם התייחסו לקטע הזה שהעזיבו את הסטודנטים מפרוייקט חלום, אבל אני חושבת שכל עליה שבאה נכנסת על חשבון מישהו אחר. מישהו מפנה, מישהו בא. גם אנחנו סטודנטים כשגרנו במעונות האלה, פינינו את החדרים שלנו כדי לקלוט את העולים האלה מפרוייקט חלום. עכשיו זה התור שלהם לפנות ומישהו אחר צריך להיכנס וכך זה הולך.

בסך הכל אני רוצה לומר שהעולים אצלנו נקלטים די מהר, מבינים את הדברים ואני יכולה לתת דוגמה בקטע הזה של השמות, למה היה כל כך קשה שצריך להיקרא דרך הסבא ולא דרך האבא והם קולטים מהר ומשתלבים די מהר. בכל המקומות מקבלים אותם מאוד יפה.

אנחנו כל הזמן קולטים עולים חדשים על חשבון החלשים.

אני נציג הסטודנטים. אני לא מסכים עם הבחורה מקרית ים שטוענת שקולטים עליה אחת על חשבון עליה שנייה. לא יתכן שדבר כזה יקרה. הכנתי פה רשימה של מרכזים שכבר נסגרו. בית מילמן בתל אביב שכבר נסגר, בית ברודצקי בתל אביב שעומד להיסגר, בית קלמן לוין בחיפה, בית גיורא בירושלים ומרכז קליטה בקרית ים. מדובר ביותר מ-500 סטודנטים עולים שאין להם לאן ללכת. 90% מהם הם לבד בארץ, רובם שלוש שנים בסטטוס של עולה חדש ואנחנו בדקנו את הענין עם האוניברסיטאות, בדקנו את הענין עם מינהל הסטודנטים ופשוט לא תהיה שום אפשרות להשתלב במקומות דיור אחרים.

אנחנו נשב אחר כך כמה דקות סביב הנושא הזה ולא נערב את זה עכשיו כשאנחנו דנים לגבי הקליטה של העולים מקוארה.

(דבריו מתורגמים לעברית).

הוא אומר שהגענו לכאן מגונדר בצורה טובה, וגם פה נקלטו בצורה טובה והדבר שקצת מדאיג אותו הוא זה שיש לו משפחה שנשארה שם, אחים ודודים, והוא מקווה שיעלו גם אותם בהקדם האפשרי.

אני שמחה מאוד לראות את העולים שהגיעו מקוארה בינתיים ונקווה שכולם יגיעו. אני חושבת שצריכים להגיד בפורום זה תודה מיוחדת לשני אנשים שנמצאים פה ואחת שאיננה, שאלמלא הפעילות שלהם לא היינו יודעים על יהודי קוארה, ואלה הם מאיר, זה מיכה וזאת אמונה לנדאו, כי הם בעצם העירו את הדבר לפני שנתיים ואת הפירות אנחנו רואים עכשיו.

אני יכולה לומר מספר מלות הרגעה. אני מייצגת ארגון קטן אבל יש לנו קשר לחלק מהמקומות בהם נקלטו יהודי קוארה. אנחנו עובדים עם הילדים שלהם בבתי הספר ורואים שעם המאמץ הנכון ושיתוף פעולה עם בתי הספר – שאגב, לפעמים זה טוב שיש בית ספר שהוא כבר מנוסה בנושא קליטת היהודים מאתיופיה. אני יכולה לדבר בין היתר על העיר לוד, שם אנחנו עומדים לפעול כבר שנה חמישית, ושם אנחנו רואים שילדים אתיופים מהאוכלוסיות היותר ותיקות, חלק גדול מהם כבר הצליחו להשתלב מאוד יפה בלימודים. אנחנו מברכים על החדשים שמגיעים ואנחנו נרתמים כדי להמשיך בעבודה יחד עם העירייה כדי שגם הם יקלטו.

אני רואה שהמספרים בינתיים הם לא גדולים, זה כמה מאות פה ושם ואלה הם מספרים קטנים. אני רואה שיש כמה ישובים שהם מקבלים עולים שהם חלק מהקואליציה. אני אמנם רק חלק קטן מהקואליציה החינוכית, אבל אני אעביר לקואליציה את העובדה שהם צריכים דרך הוועדות היישוביות לעזור בהיערכות הזאת. אני יכולה לומר שארגוננו כבר קיבל החלטה אמנם ברמה העקרונית, אנחנו מאוד מקווים שבקרוב נוכל לגייס את הכספים כדי גם במבשרת להכין תכנית סיוע לאחר הצהריים לילדים בבתי הספר. רק עכשיו מתחילים לחפש את האמצעים ולכן זה יקח קצת זמן.

אני רוצה רק להראות כמה אנחנו עובדים וכמה הרשות המקומית משקיעה. אם אני מקבלת תקן לעובדת קידום נוער ששנה אני מתחננת, עובדת קידום נוער למגזר האתיופי ואכן סוף סוף מגיע התקן המיוחל והתקן מותנה בהשתתפות של 40% של הרשות המקומית, כשהיום הרשות המקומית עוברת התייעלות ואנחנו פיטרנו נכון להיום 160 עובדים, כולל עובדים סוציאלים, כולל עובדים שכונתיים, כולל עובדים קהילתיים, כולל פסיכולוגים שאין לי, כולל המון תקנים שחסרים לי. מגשרים, היה לי מגשר ואתמול הוא נעלם מפני שצריכים לקחת אותו בחצי משרה לרמלה במקום שהוא יישאר בלוד. מגשר שטיפחנו וסייענו. אז על מה מדברים? נכון, חשוב לנו ואת יודעת בדיוק איך אנחנו קולטים את האתיופים, אתה יודע כמה אנחנו כרשות מקומית מקיעים מעבר לתקציבים שאנחנו מקבלים ומברכים ומקבלים בברכה את הסיוע שאת מסייעת לנו רבות. אנחנו יותר לא יכולים לשאת בנטל התקציבי הזה. לא מסוגלים.

אין ספק שזאת אחת הבעיות.

אני מתמודדת עם זה יום יום. אני מתמודדת עם זה שמישהו בסוכנות אמר להם שאסור להם לחתום על שום מסמך והם מסרבים ההורים לחתום על טופס ויתור סודיות ואני לא יכולה לעשות אבחונים פסיכולוגים לילדים. אני מדברת על דברים כאלה קטנים שמחדירים לעולים מהרגע שהם נקלטים כמו לא לחתום על שום טופס. אני מדברת על מה שנעשה עד עכשיו ואני מדברת מתוך נסיון על מה שקיבלנו עד כה.

על מה את מדברת? עולים הגיעו אתמול ועכשיו את כבר רוצה פסיכולוג? אני אומר לך שהפסיכולוגים מקלקלים את הילדים האלה. לפני שעושים דיאגנוזה, אתם הולכים עם זה. קצת תחשבו, תשמעו גם את בני העדה.

אולי תבוא לבקר ותראה במה המדובר.

שלמה, היא מתמודדת, אתם ביחד, אתם צוות.

זה בסדר, בבקשה, אבל אתמול העולים הגיעו וכבר רוצים לעשות להם אבחון פסיכולוגי.

אל תנסה להיתמם. אני לא מדברת על מה שהגיע אתמול, אני לא מכירה את אלה שהגיעו אתמול, לא הודיעו לי על אלה שהגיעו אתמול. אני מדברת על מה שאנחנו מתמודדים יום יום ושעה שעה. אם אני זועקת את הכאב, אתה צריך להיות אתי כי אכפת לי מהעולים האלה. אני רוצה לתת להם את השירות הטוב ביותר.

אני חושב שנאמרו כאן הדברים המתאימים. תוך שלושה שבועות עם כל הקשיים העלינו קרוב ל-1,500 איש. אם הבנתם נכון, אנחנו עובדים בשיטה של המיטה החמה. אנחנו מדברים כאן על מספרים יחסית קטנים ואני טוען שכל מה שעלה על השולחן כאן הוא בר פתרון. לא אמרתי שאין בעיות, אבל אפשר לפתור אותן.

אני רוצה לשמוע מישראל שוורץ האם יש שינוי לגבי המשכנתאות במדיניות, כפי שתיאר משה באטה. אנחנו מבינים כאן שקודם כל הכל מבורך, הכל יבוא על פתרונו, ואני בטוחה, בטח אם ועדת העליה והקליטה נכנסה לענין, אבל אני רוצה לשאול האם יש שינוי במדיניות.

לפני כמה חודשים עשינו עדכון של משכנתאות לעולים שגרים בקרוואנים, גם בגלל שהם העולים שפחות זמן נמצאים בארץ ביחס לעולים שאז קרו במרכזי קליטה, וגם בגלל שתנאי המגורים בקרוואנים והלקחים, עצם העובדה שמפנים אותם למרכזי קליטה מראה שבקרוואנים זה לא כל כך מוצלח. עשינו עדכון סיוע של 60 אלף שקל לטובת הקרוואנים. היום במציאות שנוצרה שמגיעים עולים חדשים ומשוכנים במרכזי קליטה, אנחנו במגעים עם משרד האוצר כדי להשאיר את הענין הזה, אבל זה לא נכון להגיד שאלה שבמרכזי קליטה לא מקבלים. הם לא מקבלים את העדכון האחרון. אנחנו במגעים עם משרד האוצר ואני מקווה שנצליח.

אני רוצה להודות לכולם, במיוחד אלה שנמצאים בשטח וגם כל העובדים שנמצאים, העובדים הסוציאלים בני העדה. אני באמת מבקשת לעודד את הפעילות שלכם במקום. מבחינתנו יש לכם את הסיוע המוסרי.

ראשי הרשויות, אני מציעה שבעתיד ננסה להימנע מלומר שלא רוצים עולים כאלה או כאלה, כי זה יוצר קונוטציות לא טובות ואין צורך בזה. בסך הכל אתם עושים מעל ומעבר למען העולים החדשים ובשבילכם זה עול נוסף. אנחנו מכאן נעקוב ואנא תיידעו אותנו אם באיזה שהוא מקום לא מגיע מידע.

אגב, מה קורה עם משרד הבריאות?

יש כשל בנושא של הבדיקות.

אני רואה שנציג משרד הבריאות לא הוזמן, אבל אנחנו נטפל בנושא מבחינת משרד הבריאות.

אני רוצה להודות לכולכם ולומר שבאמת הצעקה של הרשויות המקומיות נגד הקליטה, נפסיק עם זה, זה לא כדאי לומר את הדברים, זאת נורמה לא טובה ונגרם נזק לעולים ונוצרת גם תדמית שלילית. יחד עם זאת אנחנו נדאג לכך ונפעל יחד לתקצב את הרשויות המקומיות כדי שיוכלו לקלוט עולים.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55