פרוטוקולים/ועדת חוקה/6022



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
6.11.2002

פרוטוקולים/ועדת חוקה/6022
ירושלים, ז' בכסלו, תשס"ג
12 בנובמבר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי


פרוטוקול מס' 538
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום רביעי, א' בכסלו התשס"ג (6 בנובמבר 2002), שעה 10:05

א. מועד הבחירות
ב. קיצור מועדים והוראת שעה בעניין פנקס בוחרים מיוחד – אישור לקריאה ראשונה

חברי הוועדה: מיכאל איתן - היו"ר
קולט אביטל
טלב אלסאנע
משה ארנס
זאב בוים
עזמי בשארה
יעל דיין
נסים זאב
דוד טל
שאול יהלום
אליעזר כהן
יוסי כץ
יוסף לפיד
ענת מאור
מרינה סולודקין
אברהם רביץ
נחמה רונן
איוב קרא

שר האוצר סילבן שלום
שר המשפטים מאיר שטרית
יושב-ראש הכנסת אברהם בורג
חה"כ אפי אושעיה
חה"כ תמר גוז'נסקי
חה"כ זהבה גלאון
חה"כ משה גפני
חה"כ עבד אלמאלכ דהאמשה
חה"כ מוחמד כנעאן
חה"כ חיים כץ
חה"כ מרדכי משעני
חה"כ אברהם פורז
תמי אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית
אורי יוגב - משרד האוצר, הממונה על התקציבים
גדעון סער - משרד ראש הממשלה, מזכיר הממשלה
עו"ד יהושע שופמן - משרד המשפטים, משנה ליועמ"ש
עו"ד דלית דרור - משרד המשפטים
שלומית לביא - משרד מבקר המדינה, עוזרת בכירה למבקר המדינה
עו"ד נורית ישראלי - משרד מבקר המדינה, יועמ"ש
מוטי בס - משרד מבקר המדינה
איטה וצלר - משרד מבקר המדינה, מנהלת אגף
לביקורת מימון מפלגות
עו"ד אהוד שיל"ת - משרד הפנים, המפקח הארצי על הבחירות
משה שיפמן - עוזר חה"כ גפני
עו"ד דפנה הולץ - מרצ, יועמ"ש
גבי דאוס - מרצ

סיגל קוגוט
(עוזרת – תמי סלע)

דורית ואג

אסתר מימון



מועד הבחירות

רבותי, אני מבקש לפתוח את הישיבה. אני מבין שהנושא שבו אנחנו עוסקים הוא נושא חשוב במיוחד לאנשים שנמצאים כאן, הוא חשוב למדינת ישראל, ואני מאוד מבקש שהדיון הזה, למרות התנאים הבלתי-אפשריים של ועדות הכנסת. פעם ראשונה כיושב-ראש ועדה אני מנהל ישיבה כל כך מוצפת אנשים. אני רוצה להעיר הערה שתמיד חשבתי עליה מהצד כחבר, שהתנאים הפיזיים הבלתי-אפשריים של ועדות הכנסת גורמות לוועדות להתנהל בצורה מבישה, וזה אף פעם לא הוסיף לנו כבוד. לפעמים אנשים שואלים למה זה קורה. חלק נכבד קורה מכך שאנחנו נמצאים בתנאים בלתי-אפשריים. אי-אפשר לנהל דיון בהיקף כזה גדול בתנאים האלה. חדר כזה יכול להכיל 20-25 איש. יש כאן מספר כפול, עם תקשורת וכן הלאה. אני מקווה שבמשכן החדש של הכנסת תהיה הפרדה נכונה, כמו בפרלמנטים אחרים.

יהיה לי קשה מאוד לנהל את הישיבה הזאת אם לא נשמור על שקט, ואני דורש מכם מה שלפעמים אני לא עומד בו, כשיושבי-ראש מבקשים ממני, אני מודע לזה, אבל התנאים קשים, ואני מבקש שיתוף פעולה.

על סדר-היום של הוועדה, על רקע ההודעה על פיזור הכנסת ועריכת בחירות על-פי חוק יסוד הממשלה בתוך 90 יום מהמועד שבו פורסמה ההחלטה ברשומות, מתעוררת השאלה, האם לכנסת יש מה לומר באשר למועד הבחירות. על-פי החוק, בתוך 14 יום מהיום שבו נוצרה העילה לפיזור הכנסת, הכנסת רשאית, בחוק, לשנות את מועד הבחירות. מובן שמדובר כרגע בפיזור הכנסת על-ידי החלטה משותפת, שבה מעורב ראש-הממשלה והנשיא, אז אי-אפשר לסכל את החלטתם על-ידי כך שהכנסת תעביר חוק שמועד הבחירות יהיה מעבר לאותם 90 יום שנקבעו. אבל החוק קובע שקיצור התקופה אפשרי.

רבותי, הישיבה הזאת תתנהל בשני חלקים. אני אעלה את הנושאים שעל סדר-היום, בקצרה, ללא דברי הסבר - מועד הבחירות; אישור לקריאה ראשונה של הוראת שעה בעניין פנקס בוחרים מיוחד, שאנחנו חייבים לצורך הבחירות, על מנת לאפשר לכל אלה שאינם מופיעים בפנקס הבוחרים הנוכחי, בני 18 עד ליום הבחירות, להצביע; אנחנו רוצים להביא אישור לקריאה ראשונה של הוראות שעה בענייני בחירות במתכונת מצומצמת מבחינת ההוצאות הכספיות: הגבלת תקרת ההוצאות וצעדים נוספים שקשורים במהלך הזה. זה מהלך שהוא תוצאה של משא-ומתן שהתנהל בשבועות האחרונים בין חבר הכנסת אופיר פינס, שייצג את מפלגת העבודה, וביני, שקיבלתי לצורך העניין הזה מנדט מהליכוד.

שתי המפלגות הגדולות רוצות להרוס את הקטנות.

זה לא נוגע למפלגות הקטנות, זה רק מגביל את הגדולות. זה לא פוגע במפלגות הקטנות.

נקיים גם סריקה של מספר חוקים שנמצאים בצנרת, שקשורים לקיום הבחירות.

על מנת שהישיבה הזאת תוכל להתנהל באיזו צורה, אני אחלק אותה לשני חלקים מבחינת מה שאנחנו צריכים לעשות. יהיה חלק של התייחסויות כלליות, שיתקיים עכשיו, ואני אתן את רשות הדיבור לאורחים; ויהיה חלק שבו נצטרך לעשות עבודה אפורה של שעות ארוכות ורבות על מנת לדון בחקיקה ולעשות חקיקה במהירות, אבל לא חקיקה חפוזה. זו חקיקה מאוד מסובכת, שתדרוש הרבה עבודה. מטבע בדברים, אני מבקש כרגע לתת את רשות הדיבור ליושב-ראש הכנסת. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת, אני מבקש, בפתח הדברים. לחזק את ידיו של יושב-ראש הוועדה. אני חושב שהמאמץ הגדול מאוד שיושב-ראש הוועדה עשה. עם חבר הכנסת אופיר פינס, דווקא לגבי הסיעות הגדולות, הוא דבר בעל חשיבות עצומה בתקופה הזאת. אני לא יודע אם הציבור רצה את הבחירות או לא רצה את הבחירות, אם הוא מבין למה הלכו לבחירות, ספק אם אנחנו מבינים למה הלכו לבחירות. דבר אחד בורר לי, מרגע שיש בחירות במדינת ישראל, העיניים נשואות אלינו, ואנחנו נמצאים במצב כלכלי כל כך מסובך, שאסור לנו במו ידינו, בגלל הרצונות הפוליטיים שלנו לפגוע בדבר הרגיש ביותר היום במדינת ישראל, שהוא שביר מאוד, וזה האמון של האזרח במערכת הפוליטית בישראל. במצב כלכלי, שמצמצמים בכל מקום, אסור להרחיב במערכת הפוליטית. זה בצד האחד.

בצד השני, אנשים צריכים להבין, וזאת פנייה שלא מופנית רק אלינו, אלא מופנית לציבור בישראל, דמוקרטיה וההליכים הדמוקרטיים, יש להם עלות, זאת לא עלות שניתנת לפוליטיקאי. לקחת עם המלגזה את הארגזים של הקלפיות למקום פלוני או אלמוני – זה עולה כסף; לשכנע בוחרים – זה עולה כסף. אסור בשום פנים ואופן להשתמש בכלי התקציבי כדי לפגוע ביכולת הדמוקרטית של כל מי שרוצה וכשיר לכך על-פי חוק, לרוץ לכנסת ולהגיע אל אחרון הבוחרים או אל אחרונת הבוחרות, כדי לייצג אותם.

ההצעה שמציעים כאן יושב-ראש הוועדה יחד עם מזכ"ל מפלגת העבודה, חבר הכנסת פינס, היא באזור האיזון הזה. יותר או פחות, אלה מן הסתם דברים שפתוחים לדיון, אבל התמיכה שלי מוחלטת, כולל לאפשר את הדברים האלה, במידה שצריך חקיקה השבוע, בשבוע הבא. והעליתי הצעה, שהתקבלה על דעת יושב-ראש ועדת הכנסת לפני כמה דקות בוועדת הכנסת, שכל הנושאים שקשורים בחקיקה תקציבית, כדי לגמור את תקציב המדינה כהלכה ולא להפוך אותו לבן ערובה של התהליך הפוליטי, וחוקים שעוסקים בחקיקת בחירות, הכנסת תמשיך בחקיקתם, כדי להגיע למצב שאנחנו מגיעים לבחירות עם חוק נכון ומתאים ועם הגבלה שאנחנו מטילים על עצמנו כך שהביקורת הציבורית הקיימת ממילא תצומצם עד למינימום ההכרחי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הגיבוי שלי ניתן.

תודה רבה, אני מאוד מודה לך, ואני גם מודה לך על כך שאתה מאפשר לנו, תוך כדי הדיונים במליאה, לעסוק בחקיקה ולהשלים את מה שטעון השלמה. אני מבקש משר האוצר לומר את דברו.

בוקר טוב. אנחנו אמורים לדון גם בנושאים התקציביים של מערכת הבחירות. הדבר הזה מחייב התייחסות נאותה שלנו, כבית המחוקקים, למצב הכלכלי שבו אנחנו נמצאים. אנחנו עומדים בפני תקציב מדינה לא פשוט, לא קל, שלמרות שהוא בא בשנת בחירות, הוא לא תקציב בחירות, הוא תקציב כלכלי, וזה מה שהמשק צריך היום. יש בו הפחתה משמעותית של הוצאות המדינה, דבר שאמור לחול על כלל אזרחי המדינה.

בזמן הזה אנחנו צריכים לתת גם דוגמה אישית. אני לא חושב שיכול להיות מצב שבו, כאשר אנחנו באים בתביעות ובדרישות לציבור לצמצם את ההוצאה, להדק את החגורה, אנחנו לא נקטין את יחידת המימון.

אתה מסכים לערבות של המדינה למפלגות?

זה העניין הזה.

לאן ילך הכסף? לממשלה הכושלת? שוב הוא ילך להתנחלויות?

הדבר הזה מחייב החלטה מהירה. אני חושב שכל החלטה אחרת לא תוכל לעבור גם את המבחן הציבורי.

הייתי יושב-ראש מטה הבחירות של אריאל שרון, והיה תקציב, וברגע האחרון היה נראה שזה לא מספיק, אבל הגעתי למסקנה שגם אם היה לי חצי מהתקציב, כמו ליתר המפלגות, זה לא היה משנה את תוצאות הבחירות בעשירית האחוז. כך שבסופו של דבר, נושא ההוצאה הכספית, אם הוא חל על כולם באותה מידה, וההפחתה חלה על כלל המפלגות, זה שומר את רמת השוויוניות.

אפשר בלי כסף בכלל. למה לא? אפשר שהרב עובדיה יוסף ימנה את חברי הכנסת.

אם שר האוצר מכניס את העניין של עלות הבחירות של ראש הממשלה, אולי נקיים דיון בעניין הזה, לגבי העמותות וכן הלאה.

זה לא היה בבחירות האלה, זה היה בבחירות הפנימיות בליכוד.

יש היום צורך לעשות את המעשה הנכון, וזה לא עניין שאני יותר מאחרים, או אחרים פחות ממני. מכאן צריכה לצאת החלטה חד-משמעית, מעבר לעניין של אישור התקציב, גם הגבלת ההוצאה, אבל גם הגבלת ההכנסה. צמצום ההכנסה יאפשר לנו לעשות, בכסף הזה, גם שימושים אחרים, שימושים יותר נכונים ויותר טובים. זה בחלק הראשון.

החלק השני – לגבי הצעת החוק - - -

מהי עמדתך, אדוני השר, לעניין הערבויות של המפלגות?

אני מבקש, עם כל הכבוד, לא לפתוח את הנושא הזה עכשיו.

אני לא אשב פה כל הישיבה.

אני מבקש. ישבו כאן נציגים שלך, נקיים דיון מפורט.

אני רוצה לומר את דעתי בשתי דקות.

אני לא מסכים לכך.

אף פעם לא היה דבר כזה ששר לא יכול לומר את דעתו.

סלח לי, הנושא לא הוצג.

אני רוצה לומר שתי מילים, ואחרי זה תעשו מה שאתם רוצים.

אני לא מסכים לזה. אני מבקש קודם להציג. אם יש לך הסתייגות, ההסתייגות יכולה לבוא לאחר שהנושא הוצג.

קיבלתי את ההזמנה אתמול בעשר בלילה. עם כל הכבוד לך, שיניתי את כל סדר-היום כדי לבוא עכשיו, בשעה הזאת, לישיבה, אז אני מבקש שתיתן לי לומר עוד שני משפטים, ואחר כך ראש אגף תקציבים יאמר את דעתו.

אני מבקש, לא עכשיו. קבעתי את סדר הדיון.

לא היה דבר כזה.

(שר האוצר יוצא מן הישיבה)

הנושא יותר מדי רציני, אנחנו רוצים להגיע להסכמות. אני מבקש מגדעון סער- - -

שר האוצר לא אמר מה דעתו על הערבויות.

נצטרך לטפל בהצעות.

זאת הבעיה העיקרית.

הדיון על הצעת החוק יתקיים במהלך היום, בתיאום עם שר האוצר, שיוזמן להביע את עמדתו, ונשמע את דבריו.

שיישאר כל זמן הדיון, שלא יאמר מילה ויצא החוצה. זה התנאי.

אנחנו עוברים עכשיו לשמוע את מזכיר הממשלה, שיאמר הערת פתיחה כללית, ולאחר מכן נשמע את ההערות לסדר-היום. גדעון סער, בבקשה.

יש פה שני נושאים שהועלו. הנושא הראשון, נושא קיצור המועד. המחשבה של ראש-הממשלה היתה, שצריך ללכת למערכת בחירות מהירה ככל שניתן, לכן גם עשינו מאמץ גדול לפרסם את הצו כבר אתמול, והוא פורסם אתמול בצהרים.

יכולתם להודיע גם לפני שנה.

ראש-הממשלה בורח מהבחירות, תגיד את האמת.

גדעון סער, אתה יכול להסביר למה החלטתם ללכת לבחירות?

זה לא נושא הישיבה, וזה לא הנושא שהוזמנתי אליו.

מיקי איתן, תשתדל קצת להגן עלי, כי אני לא רגיל לדבר כך.

אני בקושי יכול להגן על עצמי, אתה רוצה שאני אגן עליך?

אני חוזר לנושא. היה מאמץ לקבוע את המועד המוקדם האפשרי שניתן. לפי הסמכויות שבידי ראש-הממשלה, המועד הקרוב ביותר יכול היה להיות 28 בינואר. לכנסת יש סמכות לקיצור נוסף. ראש-הממשלה סבור שכל קיצור, מבחינת החיסכון בכספי ציבור, מבחינת פחות ויכוחים פנימיים ושנאה שיש בתקופה כזאת בציבור, הוא לטובת הציבור.

תבטל את הדמוקרטיה, תבטל את הבחירות, תבטל גם את המפלגות. למה לא? זה הכי חסכוני.

- - -

רבותי, למה הצעקות האלה?

אדוני יושב-ראש הוועדה, מועד הקיצור הוא לפי שיקול דעת הכנסת. אבל נדמה, שלו הציבור היה נשאל- - -

אני מציע בחירות בשבוע הבא, זה לא יעלה כסף.

שיעשו משאל עם, וסקר של מינה צמח- - -

רבותי, אני מודיע בזאת, שאם לא נוכל להתקדם, אני אצטרך לעשות הפסקה ולכנס את הישיבה מחדש, ואולי גם להגביל את כניסת האנשים. אני מאוד מבקש מכם: בואו, לא ננקוט היום, בשלהי הכנסת הזאת, בצעדים של סגירת ישיבות. גדעון סער, בבקשה.

החוק נתן לכנסת את האפשרות הזאת. נדמה לי שאם היו שואלים את הציבור האם הם בעד מערכת בחירות קצרה יותר, הוא היה ללא ספק תומך במערכת בחירות קצרה יותר. תמיד טוענים: זה קצר מדי. אבל, לפני שנתיים בלבד, היינו במערכת בחירות קצרה מאוד, פחות מ-60 יום, זה לא הפריע לציבור לומר את דעתו בצורה ברורה מאוד.

זאת תעמולת בחירות.

אתה מזכיר הממשלה. אתה רוצה לסתום פיות לציבור. זה לא יכול להיות. זאת עמדה פוליטית. אתה מזכיר הממשלה.

מותר לו להביע את עמדתו בשם ראש הממשלה.

רבותי, נכון שנדרש כאן קצת יותר זמן, אבל נדמה לי שכל יום שניתן לקצר, זה חשוב וזה לטובת הציבור.

בנושא השני, עמדתו של ראש הממשלה, בלי להיכנס לפרטים של הצעת החוק, שקיצוץ בכספי הציבור המושקעים לעניין הבחירות הוא מהלך נכון, ואני רוצה לברך את יושב-ראש הוועדה ואת חבר הכנסת פינס על היוזמה הזאת. שוב, בלי להיכנס לפרטים.

גדעון סער, מה עם הכספים להתנחלויות?

לאן הולך הכסף שמקוצץ?

הבחירות יתקיימו מחר בארבע בבוקר.

האמת היא, שלא צריך ללכת לבחירות, יודעים את התוצאות...

תמנו גם את הנציגים של המגזר הערבי.

חבר הכנסת טומי לפיד, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, הצעתי לסדר-היום. 90 יום קבועים בחוק כמקסימום. אני חושב שזה יותר מדי זמן, זה בזבוז כסף, אנרגיות והפצת שנאה בציבור.

אווווו

לא ראיתי את גפני צוחק כל כך בחיים שלי.

כמה פופוליזם? כמה אפשר?

על ראש הגנב בוער הכובע.

אדוני היושב-ראש, אני לא מתפלא על התגובה הזאת, כי יש פה נציגים שרואים בפעם האחרונה את הכנסת, והם מפחדים לצאת מפה. אני מבקש לקצר את מועד הבחירות בשבועיים, ואני מציע לדון בהקדמת הבחירות ל-14 בינואר. זה יום ג', זה בדיוק שבועיים פחות מ-90 יום.

אדוני היושב-ראש, אני מציע בחירות ב-15 בדצמבר...

אדוני היושב-ראש, אולי חבר הכנסת טומי לפיד יכול לתת לי דוגמה של הפצת השנאה?

אדוני היושב-ראש, קודם כול ולפני הכול אני רוצה לבוא ולומר לטומי לפיד, יושב-ראש שינוי, שרק בידינו, דהיינו, בידך, אם להפיץ שנאה או לא. על ראש הגנב בוער הכובע.

אוווו. אוהב אדם גדול.

אתה אומר את זה כנציגו של אפי איתם, נכון?

המגן על נוער הגבעות.

לא, הוא נציג הפציפיזם בכנסת...

הוא בעד העלבה של חיילים ושוטרים.

רבותי, מה תגידו לציבור? אני לא מבין. אם את כל הדבירם תגידו כאן, מה תגידו במערכת הבחירות?

זה בחינם. אתה לא מבין?

נכון שבחוק כתוב 90 יום, אבל יש עד הבחירות, נכון למחר, 83 יום בלבד. אין 90 יום. מ-90 הימים הורידו שבוע, כי זה יום שלישי שלפני גמר ה-90 יום, ולכן יש לנו, ממחר, 83 יום. הבחירות נפלו עלינו כרעם ביום בהיר. אם נחלק את התקופה פחות או יותר לחצי, בערך מחצית להיערכות פנימית של המפלגות, יש מפלגות שעוד צריכות לעבור פריימריז, אין מפלגה שלא צריכה לעבור מוסדות- - -

גם בשינוי יש אדמו"ר, יש משוריינים, הכול בסדר.

חוץ משינוי.

אופיר פינס, אתה מקשקש בלי סוף. אתה רוצה להיות עסקן מפלגת העבודה עם קשקשנות כזאת? זה לא מתאים. אתה הרי לא חבר כנסת שולי בואפוזיציה.

מה זו סדרת החינוך הזאת?

אתה אמור להיות פחות פופוליסט.

שאול יהלום, אני מבקש שלא תתייחס אליהם, דבר אלינו.

לפי מה שאומר אברהם פורז יהיו פריימריז בין לפיד לפורז בשינוי.

אתה תתמודד נגד אפי איתם?

אולי תשאירו את התחמשות הזאת לכשתתחיל מערכת הבחירות? דברו לעניין.

אין אף אחד שמתנדנד בין שינוי לבין המפד"ל.

חברים יקרים, יש לי בקשה. האווירה אינה מאפשרת דיון ענייני, כולכם רואים את זה. עם זאת, אנחנו רוצים לדעת איך להתקדם. הנושא שבו אנחנו מדברים זה הקדמת הבחירות מעבר לתאריך שנקבע. אני מבקש את עמדת הסיעות, בלי נימוקים. כל סיעה תגיד מה עמדתה. נראה אם זה בכלל ריאלי, ואחר כך, אם יהיה צריך, נשכנע.

אם נחלק את התקופה למחצית, בערך מחצית להיערכות פנימית, כ-40 יום, ומחצית שנייה, 40 יום, למערכת הבחירות, זאת תהיה מערכת הבחירות הכי קצרה שהיתה אי-פעם. המפד"ל רוצה שהבחירות יתקיימו בעוד 83 יום.

המפד"ל מתנגדת לקיצור. מה אומרת מרצ?

קודם כול, אני רוצה להתחיל מנושא צמצום התקציב.

אני מבקש לא עכשיו.

אדוני היושב-ראש, עמדת מרצ היתה שהבחירות היו צריכות להיות לפני שנה. איפה היו לפני שנה כל הצדיקים שהיום מבקשים לצמצם עוד יותר. אנחנו חושבים ש-28 בינואר זה תאריך טוב מאוד, שיאפשר להפיל את הממשלה הכושלת הזאת.

מפלגת העבודה, מה עמדתכם?

אני מבין שיש פה מסיבת סיום עליזה, וזה בסדר, זה חלק מהעניין.

אצלכם היא עצובה.

אדוני היושב-ראש, אנחנו צריכים לנהוג באחריות. יושבת פה מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית. אם רוצים למצוא חן בעיני הציבור ולהגיד בחירות מחר בבוקר, זה בסדר, אבל צריך לבדוק אתה את לוחות-הזמנים, לראות אם זה אפשרי, לשמוע את עמדתה.

למדתי ממנה לפני דקות מספר שעדיין אין אפילו משרדים להפעלת המערכת. לכן, אני מציע לך, אדוני היושב-ראש, לשמוע את חוות-דעתה המקצועית, כי היא מקצוענית, ועל-פי זה לקבל את ההחלטה.

ההצעה מאוד עניינית, והיא נכונה, אבל יש לי שאלה, האם למפלגת העבודה יש עמדה עקרונית?

עמדתנו העקרונית היא להקדים את הבחירות ככל האפשר, על-פי המלצת ועדת הבחירות המרכזית.

מה עמדת ש"ס?

אנחנו תומכים בעד השארת המצב כפי שהוא - 28 בינואר. 83 יום זה די והותר.

מה דעת האיחוד הלאומי?

אנחנו בעד הקדמת מועד הבחירות ככל שניתן. אנחנו תומכים בהצעה של היושב-ראש ואופיר פינס.

אני אבהיר שוב. ההצעה לקיצור המקסימלי שעומדת על הפרק כרגע, היא ההצעה של טומי לפיד.

אני בעד ההצעה של טומי לפיד.

אני, כאיש ליכוד, גם בעד ההצעה של טומי לפיד.

יש עמדת ליכוד כאן, אין עמדה פרטית של אנשים.

אני רוצה להוסיף עוד נימוק לקצר את זמן הבחירות. ב-21 לחודש יוצאים כמה אלפי מוסלמים לחאג' במכה, והם לא יוכלו להצביע, אלא ב-14 לחודש.

נחמה רונן, בבקשה.

עם כל הרצון להיראות היום טוב בעיני הציבור ובעיני פופוליסטיים, גם כך 90 הימים זה תאריך מאוד צפוף ולחוץ. יש פה מערכות שצריכות להתארגן. אני מציעה לעמוד בלוח-הזמנים של 90 ימים.

חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, ההצעה של טומי לפיד היא הצעה נכונה, גם מהסיבה של קיצור התקופה וגם מהסיבה שזה ייתן אפשרות לאזרחי המדינה, שלא יכולים להצביע, להצביע. למה ועדת החוקה שינתה את מועד ה-4 בפברואר? משום שהיום הזה נופל בתאריך מסוים.

לא שינינו כלום.

28 בינואר שולל מאזרחי המדינה, שמקיימים את מצוות החאג', למצות את זכותם להצביע. לכן אנחנו מציעים להקדים את הבחירות ל-14 בפברואר, ולאפשר להם להצביע.

חבר הכנסת בשארה, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני תומך בהקדמת הבחירות כמה שיותר. אני תומך בהצעתו של טומי לפיד. זה לא בושה להביא בחשבון 6,000 אנשים שנוסעים לחאג', למצווה דתית, שעושים את זה פעם בחיים. הם מחכים לזה שנים. הם לא יכולים עכשיו פתאום לדחות או לבטל את הנסיעה בגלל הבחירות, אלא אם תתקבל הצעתו של משה ארנס ויציבו קלפיות במכה גם לאזרחים הערבים, ולא רק ליהודים מחוץ למדינת ישראל. משה ארנס רוצה שאזרחי המדינה יצביעו בחוץ-לארץ, אז גם ערבים וגם יהודים.

אני מציע, אדוני היושב-ראש, שיקדימו את הבחירות, לפני ה-21 לינואר, לפני הנסיעה למכה.

תמי אדרי, האם ניתן לקיים את הבחירות שבועיים לפני המועד שנקבע כרגע?

מבחינה ארגונית זה יהיה בלתי-אפשרי. אומנם אנחנו מוכנים ככל שיכולנו, אבל אין לנו עדיין משרדים, אין לנו תקשורת. אנחנו צריכים לארגן את כל המערכות הממוחשבות, את כל הפריסה, את כל ההצבעות בחוץ-לארץ. אני לא רואה שנוכל לעשות את זה.

עשיתם את זה פעם ב-60 יום.

גם אז, אם אתם זוכרים, אני מאוד התנגדתי לכך.

תמי אדרי, אם יקצרו בשבוע, האם תוכלו לעמוד בכך?

קשה לי להגיד לכם. נכון שעמדנו בבחירות ב-60 יום, אבל אמרתי אחרי הבחירות, שזה היה נס משמיים שלא היו תקלות. לא היו לנו אפילו חמש דקות לבדוק את מערכות התקשורת. אי-אפשר להעמיד את הבחירות לכנסת במצב כזה שהן ייפלו בגלל ארגון.

חבר הכנסת אופיר פינס – אחרון.

חברים, עם אופוזיציה כזאת, אין בעיה לראש הממשלה. בא ראש הממשלה, גונב את הבחירות, מקצר את הבחירות, בורח מהציבור, ואתם, אופוזיציה של מטומטמים. עוד לא ראיתי אנשים כמוכם.

אתם גרמתם לזה.

מי גרם לבחירות?

אתם רוצים שלא יהיו בחירות בכלל? יש דמוקרטיה פנימית, יש מערכת בחירות, וראש הממשלה עושה פה תרגיל התרגילים, עובד על כולם בעיניים, בורח מהבחירות, ושינוי והמפלגות הערביות עוזרות לו. אני פשוט לא מאמין.

אתם מפחדים מהבחירות.

אתם גרמתם לבחירות.

מי שבר את הממשלה?

עושים לכם פה תרגיל. אתם משוגעים? עובדים עליכם בעיניים.

אופיר פינס, אני מקווה שמערכת הבחירות שלנו תהיה יותר נקייה, ולא תתחיל ישר בהאשמות של גניבות שאין להן שחר ואין להם בסיס. על מה אתה מדבר בכלל? מה גנבו לך? את השלטון? את זה הציבור יגנוב לך.

זה לא בחירות, זה מחטף. הלך ראש הממשלה בשבע בבוקר, בלי להודיע לאף אחד, בלי להתייעץ עם אף אחד, בלי להתייעץ עם המפלגה בכנסת, הוא הקדים את הבחירות. למה שרון מפחד?

מפלגת העבודה פשוט בפאניקה.

אתם גייס חמישי של שרון.

היא שברה את הממשלה.

רבותי, ההחלטה כדלקמן: אנחנו יוצאים עכשיו לאזכרה לרחבעם זאבי. מייד עם תום האזכרה תתקיים כאן הצבעה. אני רק רוצה לומר לכם שההצבעה כאן אינה מונעת מכל חבר כנסת בודד להגיש הצעת חוק בקריאה טרומית. ההצבעה כאן מתייחסת להחלטת הוועדה אם להגיש חוק כזה בקריאה ראשונה, כן או לא.

בשעה 12:00 משביעים את ביבי נתניהו.

לאחר הצגת ביבי כשר החוץ תתקיים כאן ההצבעה. תודה רבה.

אני רוצה שתבינו מה היתה הסיבה שבחוק נתנו אפשרות לכנסת לקצר את המועד. הסיבה היתה, שחששו שמא יום הבחירות ייפול על חג.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:00)

(הישיבה נחדשה בשעה 13:30)

רבותי, אני רוצה לעדכן אתכם. יש ניסיונות, וביקשו ממני להמתין קמעה, כדי לבדוק אם יש אפשרות להגיע לגישור, להצבעה מוסכמת. דבר שני, זכרו, יש סמכות לכל חבר כנסת להגיש גם הצעת חוק בקריאה טרומית, וזה לא קשור כעת לוועדה. ההחלטה של הוועדה רלוונטית לצורך קפיצה על השלב הטרומי והגשת הצעת החוק בקריאה ראשונה, מיידית מהוועדה למליאה. ההיבט הפרקטי של כל מה שאני אומר, שאם לא יהיה כאן רוב, אני לא מאמין שאדם יוכל להעביר בקריאה טרומית הצעת חוק. בשעה 14:00 תתקיים הצבעה.

אנחנו נוריד מהשולחן את עניין מועד הבחירות. נביא את זה להצבעה ונגמור את זה. אחרי זה נעשה תיקון בפנקס הבוחרים, שזה עניין טכני. אחר כך יעלה הנושא של הצעת החוק בקריאה טרומית, להכין לקריאה ראשונה, ואני תלוי בסילבן שלום לגבי העבודה המרכזית שקשורה בכל נושא מימון המפלגות.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:50)

(הישיבה נתחדשה בשעה 14:00)

רבותי, אני מבקש להסביר מה עומד כרגע על סדר-היום. על מנת שנוכל להתקדם בעבודת החקיקה של הוועדה, אנחנו צריכים עכשיו במהירות לטפל במספר נושאים. הנושא הראשון, ואולי הבוער ביותר, זה קביעת מועד הבחירות הסופי. בקביעת מועד הבחירות הסופי תתבקש גם הכנסת להתייחס לפנקס הבוחרים, שהולך אחורה מהיום שבו נערכות הבחירות.

דבר ראשון, אני רוצה להודיע שהזמנתי אתכם לשעה 14:00 על מנת לקיים הצבעה. ההצבעה לא תתקיים, מאחר שיש ניסיון להגיע להסדר, ואני אקיים את ההצבעה ביום שני בבוקר. על מנת להמשיך ללא עיכוב, לגבי פנקס הבוחרים, אני מניח שהבחירות יתקיימו ב-28 בינואר, וביום שני אני מביא את הצעת החוק ל-28 בינואר. אם יהיה שינוי ביום שני, נכניס, בקריאה השנייה ושלישית, את התיקונים הנדרשים.

כל נושאי המימון יתקיימו בישיבה מיוחדת של הוועדה, ועם שר האוצר שיפתח את הדיון. על המועד נקבל הודעה מלשכת שר האוצר, וזה יהיה בהמשך היום או בערב.

נושא נוסף שעומד היום על סדר-יומה של הוועדה זה הצעת החוק הטרומית בדבר התפלגות של סיעה המונה שני חברי כנסת. גם על כך, הדיון וההצבעה יהיו בתום הדיון על פנקס הבוחרים, שיתקיים מייד לאחר שכל אלה, שבאו לעניין הקדמת הבחירות, יעזבו. נדון כאן מייד בהכנת החוק של פנקס הבוחרים לקריאה שנייה ושלישית.

אני רוצה לפנות אליך, אדוני יושב-ראש הוועדה, להפסיק את ההתבזות של הכנסת ושל הוועדה. הנושא של מועד הבחירות נקבע בחוק. הממשלה כשלה, צריך להפיל אותה, ויש מועד לכך.

דבר שני, פיך דיבר על צמצומים לפני שעתיים, ואתה מקדם הצעת חוק בקריאה טרומית, שזה שוחד של הליכוד, כי זה חוק של מימון בחירות.

נדבר עליו כשהוא יעלה.

ההתבזות הזאת היא לא לכבודנו. לכל בית תביאו קיצוץ, ובערבות המדינה אתם עושקים את המדינה במיליארדים. ההתנהלות הזאת מבישה, היא מבזה את הכנסת. אני פונה אליך להפסיק אותה.

חברת הכנסת ענת מאור, כאשר תבוא הצעת חוק המימון, אני מציע שתביני במה דברים אמורים, ותראי שההתבטאות שלך היא לא לעניין.

היא לעניין בעניין ערבות המדינה.

את יודעת על מה ערבות המדינה?

על מימון מפלגות.

לא נכון. הנושא יבוא בצורה מסודרת. למה לדבר על דברים בלי לדעת?

למה אתה מביא את הצעת החוק, שעוסקת בחיים כץ, במחטף?

זה לא מחטף.

חברים, קודם כול, אני רוצה לשבח את מיקי איתן שלא הסכים לדרישה שמכופפת פה את האופוזיציה באופן בלתי-סביר. דחית את ההצבעה ליום שני. אני מקווה שעד יום שני כולם יתעשתו.

אריק שרון הלך לנשיא בהפתעה, בשבע בבוקר, הנשיא היה צריך להתייעץ, כי זה פיזור הכנסת. הוא לא התייעץ, הוא הודיע לחברי הכנסת שריד ופואד.

הם קבעו את 90 הימים לבד, בסדר, אנחנו לא רבים על זה. קיצרו עוד שבוע, בסדר. די, מספיק. יש בכל זאת עוד קבוצות כאן במדינה, אז צריך לנהל את הבחירות בצורה דמוקרטית והוגנת. יש פנקס בוחרים, צריך להכניס את מי שהגיע לגיל 18, יש עוד דברים. לכן, עד יום שני האבק ישקע, ואני מקווה שיתעשתו.

באו אלי גם גורמים בליכוד, חברי כנסת בליכוד, שאמרו: אופיר פינס, אתם צודקים בעניין הזה. צריך קצת הגינות. יש התמודדות, התמודדות לא קלה, לראש ממשלה תמיד יש בעניין הזה יתרונות כמי שמוביל את העניין, אבל אל תדרסו את האופוזיציה.

את המדינה.

לגבי הדיון התקציבי – לצערי, עתותינו לא עד הסוף בידינו. מצד שני, גם לא צריך למרוח את זה. אם אתה מקיים דיון, תודיע לנו מתי הוא יתקיים. אני מבקש שלא תקיים היום הצבעה, אני לא יודע אפילו אם אני אהיה עד הסוף בדיון, יש לי גם התחייבויות אחרות. אני ישבתי אתך על זה, אז אני יודע על מה מדובר. אבל אני מבקש שלא יהיו היום הצבעות. תכין את הדיון, תמצה אותו, ההסכמות יתגבשו, ונצביע ביום שני. קשה מאוד לקיים היום דיון וגם להצביע.

הבקשה שלך היא התפרצות לדלת פתוחה. הצעת החוק, שאנחנו רוצים להביא כמקשה אחת, כוללת מספר בעיות מאוד סבוכות מבחינה משפטית וניסוחית. זה לא יהיה פשוט, אני עדיין לא יודע עם מי נעשה את כל העבודה הזאת, ומי יעבור בשבע עיניים, כמו שצריך לעבור על דבר חקיקה. גם אם אני ארצה, אני מעריך שאם אני אשב מעכשיו על הצעת החוק, ואני מחכה לשר האוצר כדי לפתוח את הדיון בשמיעת העמדות המהותיות, אבל נגיד שכבר הגענו להסכמה, ורק צריך לנסח את הצעת החוק, זה עניין של לפחות שש-שבע שעות עבודה. אני מסכים ומקבל שאני לא בהכרח אביא את הצעת החוק להצבעה עוד היום. ממילא זה עובר מכאן כבר לקריאה ראשונה, זאת אומרת, שאם ביום שני הבא נביא את הצעת החוק למליאה, והמליאה תאשר לנו, אנחנו יכולים, בימים שלישי ורביעי, להכשיר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, ולגמור את החקיקה בשבוע. בלי קשר לוויכוחים, רק בצד המקצועי, יש עבודה מאוד מסובכת. אנחנו הולכים להטיל אחריות פלילית על אנשים, על ראשי רשימה, אנחנו מדברים שם על בעיות של מימון, בעיות שקשורות בתקרת הוצאה וחישובים. זה יהיה לא קל לניסוח. חוץ מזה שיכול להיות שיהיו ויכוחים, אני שומע עכשיו כל מיני הצעות ורעיונות. זה טבעי.

הייתי חרד לעניין הזה, הלכתי לאופיר פינס ואמרתי: הולכת להיות מערכת בחירות, לא ידעתי שזה כבר קורה, זה היה עוד לפני שהחליטו על הקדמת הבחירות. אמרתי לאופיר פינס שאנחנו חייבים לקחת אחריות. אמרתי לו: שתי המפלגות שלנו בגירעונות כספיים, וביקשתי שנצמצם את מערכת הבחירות הזאת ולא ניכנס לעוד גירעונות, והכנו הצעה. כשבאה ההצעה, באופן טבעי אנשים אומרים: הם הגבילו בכך, אנחנו נגביל פי שתיים. נראה אם זה הגיוני. אני לא קנאי להצעה, אבל נעשה את זה בשום שכל, והכי חשוב שתצא תוצאה טובה. כולנו מבינים שמערכת הבחירות צריכה להיות צנועה, ובהוצאה כספית הרבה יותר קטנה ממערכות קודמות.
2.
קיצור מועדים ואישור לקריאה ראשונה של הוראת שעה בעניין פנקס בוחרים מיוחד.

אהוד שיל"ת, בבקשה.

החוק היום קובע פנקס בוחרים שנתי, שמי שרשום בו אלה בני 18 ליום ג' השלישי של חודש חשוון או יום ג' הראשון, אם השנה לפניה היתה מעוברת, כלומר, ליום בחירות מיועד של הכנסת. החוק קובע שאם הבחירות לא יתקיימו באותו מועד, יוכן פנקס בוחרים מיוחד, שיכלול בני 18 ליום הבחירות שייקבע, והחוק אומר שהפנקס הזה ייקבע בחוק. כלומר, לא הוראות מינהליות של שר הפנים או מישהו, אלא צריך לחוקק חוק, וזה חוק הוראת שעה לגבי הכנת פנקס בוחרים. לכן צריך להגיש חוק הוראת שעה ובו תיקונים לגבי החוק הרגיל על הכנת פנקס בוחרים, בלוח-זמנים מקוצר.

לא ממציאים פה את הגלגל, עשינו את זה כבר כמה פעמים, ולכן הטקסט שאנחנו מביאים עכשיו מבוסס על הטקסט שהיה לנו בשנת 1999, בבחירות האחרונות, גם אז הבחירות לא היו במועדן, והתאמנו את התאריכים לאותם הסעיפים, כי אין שם יותר מה לשנות.

אני אעבור על הסעיפים בהצעת חוק הבחירות לכנסת השש עשרה ולראש הממשלה (הוראת שעה), התשס"ג-2002.

הוראת שעה

1. חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ"ט (להלן – החוק העיקרי), יחול על הבחירות לכנסת השש-עשרה ולראש הממשלה שיתקיימו ביום כ"ה בשבט התשס"ג (28 בינואר 2003).

אני מבקש למחוק את המילים "ראש-ממשלה".

זה שם החוק. זה ישתנה אוטומטית בבחירות.

זה ייקרא חוק הבחירות לכנסת.

למה שלא נשנה את זה עכשיו?

כבר שינינו. עשינו חוק התאמה לחוק יסוד: הממשלה החדש, והשם של החוק הזה ישתנה ברגע שתתחיל מערכת הבחירות. הוא ייקרא חוק הבחירות לכנסת.

חוק יסוד: ראש הממשלה, קיים עדיין בתוקף, נכון לרגע זה. שם, בסעיף ששינינו את שיטת הבחירות, קבענו שהשינוי יחול מהבחירות לכנסת השש-עשרה. ברגע שתחל תקופת הבחירות לכנסת הבאה, באופן אוטומטי חל החוק החדש, ואז באופן אוטומטי משתנה השם של החוק. נכון לרגע זה, זה עדיין קיים.

זה לא התחיל ברגע שראש-הממשלה הלך לנשיא?

זה בעצם מתחיל עכשיו.

מאיזה רגע חל החוק החדש?

הוא חל בהדרגה. על מערכת הבחירות, כלומר, שיטת הבחירות, הוא כבר התחיל לחול. על הקמת הממשלה הוא יתחיל לחול רק אחרי הבחירות. זה מדורג. עכשיו, כשאתה הולך להגיש רשימה, אתה תגיש רשימה בלי מועמד לראש-ממשלה. החוק החדש מתחיל בהדרגה להיכנס לתוקף.

למה אנחנו לא יכולים להחליט עכשיו בחוק שלא ייכתבו את המילים "ראש-ממשלה"?

זה לא יהיה כתוב.

יש כאן שאלה אחרת. כששינינו את החוק כתבנו: "הוראות חוק זה יחולו על הבחירות ועל כינון הממשלה החל בבחירות לכנסת השש-עשרה".

"הבחירות", זה מערכת הבחירות.

מה זו המילה "בחירות"?

מה שקורה עכשיו. נוצרה העילה, והדבר הראשון שיקרה זה הגשת רשימות המועמדים. והגשת רשימות המועמדים כבר תהיה לפי חוק היסוד החדש, בלי בחירת ראש-ממשלה.

כל התאריכים שאנחנו דנים עליהם עכשיו, זה עדיין לפי החוק הקודם.

הוא לא ישתנה, רק יימחק שם הפרק שדן בבחירות לראש-ממשלה, ואת זה כבר עשינו.

האם ראש-הממשלה, על-ידי התפטרות, יכול היה לכפות עלינו בחירות רק על ראשות-הממשלה?

לא, משום שההתפטרות שלו היתה פחות משנה לפני המועד המיועד לבחירות לכנסת. אם הוא היה מתפטר לפני חודשיים או שלושה, הוא היה כופה עוד מערכת אחת של בחירות מיוחדות.

תיקון סעיף 1

זה סעיף ההגדרות, ויש כאן הגדרה של היום הקובע. בחוק העיקרי היום הקובע הוא א' בניסן של כל שנה ושנה, שאין לו משמעות אמיתית לגבי הפנקס. הוא מהווה רק מסמר שממנו נמתחים חוטי הזמן קדימה ואחורה. זאת אומרת, בכל חוק הבחירות, במה שקשור לפנקס, החוק לא נוקב בתאריכים, אלא אומר, כך וכך ימים לפני היום הקובע ואחרי היום הקובע, כשהיום הקובע הוא א' בניסן. פה אנחנו אומרים, שבמקום ההגדרה שבחוק, יבוא היום הקובע, ט"ז בכסלו התשס"ג, 21 בנובמבר 2002. המשמעות של היום הקובע בהוראת השעה היא לא סתם מסמר לחוטי זמן, אלא זה היום שבו שולפים את פנקס הבוחרים. כלומר, מבחינתנו זה מחר בבוקר, 21 בנובמבר.

בהגדרה של רשימת בוחרים, אנחנו מוסיפים "בסופה יבוא, בין מודפסת ובין באמצעי אלקטרוני, לרבות אמצעי רישום מגנטי". זה משום שאנחנו מוסרים פנקסים למפלגות, ובלוח-זמנים מצומצם כזה אנחנו לא מוסרים פנקסים מודפסים, אם אתם זוכרים את המשאיות שהיו נוסעות, אלא מוסרים את זה רק במדיה מגנטית.

במקום ההגדרה בחוק העיקרי, בסעיף 1, של "שנת פנקס בוחרים", שהיא מוגדרת תמיד מט"ו באב של שנה אחת עד י"ד באב של השנה שאחריה, וזה הזמן שהפנקס עומד בתוקף, אנחנו מגדירים פה תקופת פנקס, כי מדובר על פנקס אד-הוק לבחירות, וזה "'תקופת פנקס התשס"ג' - התקופה המתחילה ביום ה-68 שלפני יום הבחירות" – זה אותו תאריך שאמרתי, היום הקובע, 21 בנובמבר – "ומסתיימת ביום י"א באב התשס"ג, 12 באוגוסט 2003". האמת היא, שאפשר לסיים את זה עוד קודם, אבל מכיוון שאנחנו תמיד עם י"ד באב, שיישאר.

מה שאני רוצה להוסיף פה, שאני מאוד מקווה, שנעביר את החוק של הפנקס עוד לפני שהכנסת תתפזר, ואז לבחירות לרשויות, שאמורות להיות באוקטובר 2003, כבר נכין פנקס אד-הוק לפי החוק החדש, ולא לפי הפנקס השנתי.

יש פה סעיף של הגשת התפטרות של עובדי מדינה, קציני צה"ל, שוטרים וסוהרים, שזה 100 יום לפני הבחירות. יבוא קצין בצבא או עובד מדינה ויגיד: החלטת עכשיו על בחירות בתוך 90 יום, רציתי להתמודד, ואתה, המחוקק, לא מאפשר לי עכשיו, פגעת בזכות המאוד ברורה שלי להיבחר.

(יושב-ראש הוועדה מיכאל איתן יצא, תפס את מקומו כיושב-ראש חבר הכנסת משה ארנס)

קצין בכיר צריך שישה חודשים.

מה לגבי עובד מדינה?

לגבי עובד מדינה יש תיקון. בסעיף 56(א) לחוק הבחירות כתוב שאם הבחירות נפלו בפתאומיות, כמו עכשיו, לא תחול ההוראה בדבר 100 ימים, אלא עשרה ימים מיום העילה, כלומר, תוך עשרה ימים מאתמול רשאי אותו עובד מדינה לצאת לחופשה או להתפטר, לפי העניין, ואז הוא יוכל להתמודד. החריג היחיד שנעשה בכוונה בחוק של חבר הכנסת ארנס היה לעניין תפקידים בכירים במערכת הביטחון, ושם בכוונה לא החילו את ההוראה הזאת. הכוונה היא לראש השב"כ, ראש המוסד, אלוף, רמטכ"ל וניצב במשטרה. אלה הם בעלי התפקידים שעליהם החליטה הוועדה, שלמרות שמדובר בבחירות פתאומיות, והרצון למנוע פוליטיזציה הוא כל כך גדול, שאם הם לא יעמדו בשישה חודשים שהחוק קובע, אז גם אם הבחירות נופלות בפתאומיות הם לא יוכלו לתקן, כל האחרים – שוטרים בדרגה נמוכה, עובדי מדינה, יש להם עשרה ימים מאתמול לעשות את מה שצריך, והם יוכלו לרוץ.

מה זה התחייבות להבטחת מקום ברשימת מועמדים, שזה 89 ימים?

הבעיה שהצגת היא לא בסעיף שקראת. הבעיה שהצגת היא בחוק הבחירות הקבוע, וסעיף 56 לחוק הבחירות, לא הוראת שעה, אלא הסעיף הקבוע, אומר כך - - -

אין בעיה עם זה?

יש בעיה לאלוף ומעלה, לראש המוסד, לראש השב"כ, אין בעיה לעובד מדינה.

החלפת סעיף 2

סעיף 3 בהוראת השעה מחליף את סעיף 2 בחוק העיקרי: "הזכות להצביע בבחירות לכנסת השש-עשרה נתונה רק למי שרשום בפנקס הבוחרים של תקופת פנקס התשס"ג"

תיקון סעיף 3

בסעיף 3(א) לחוק העיקרי נאמר שבעל זכות לבחור צריך להיות מי שמלאו לו 18 שנים לא יאוחר מהיום הקובע לגיל הזכות לבחור, שזה תמיד יום ג' השלישי של חודש חשוון. פה אנחנו מחליפים למילים "לא יאוחר מיום הבחירות" שהוא צריך להיות בן 18.

החלפת סעיף 13

כאשר שולפים פנקס בוחרים מתוך המרשם, מכינים אותו על בסיס של אינדקס של קלפיות, שזה רשת הקלפיות שלנו בכל הארץ, שזה אומר איזה רחוב, או חלק רחוב, שייך לאיזו קלפי. כל כתובת, כל בית, משויך לקלפי מסוימת. רק על בסיס זה אפשר אז לשלוף את הפנקס. שר הפנים יציע את אזורי הקלפי האלה לוועדת הבחירות מהיום ה-77 שלפני יום הבחירות, שזה 12 בנובמבר, וועדת הבחירות תאשר את זה ביום ה-70 שלפני הבחירות, לא יאוחר מה-19 בנובמבר.

תיקון סעיף 26

הסעיף הבא הוא מין העתקה של הסעיף הרגיל: "לתקופת פנקס התשס"ג יוכן פנקס בוחרים שיכלול כל אדם שביום הקובע", כלומר ב-12 בנובמבר – " היה אזרח ישראל והיה רשום, הוא ומענו, במרשם האוכלוסין כתושב, ויום הולדתו ה-18 חל לא יאוחר מיום הבחירות (להלן – פנקס התשס"ג); לענין פרק זה, 'מען' – לרבות ציון במרשם האוכלוסין של ישוב בלבד".

תיקון סעיף 28

סעיף 28 זה שוב העתקה מהסעיף הקיים, כשההתייחסות היא רק גיל 18 ליום הבחירות, וזה אומר שהפנקס יכלול רשימות רשימות, לכל קלפי רשימה משלה.

תיקון סעיף 29

הסעיף הזה מחליף את היום הקובע הרגיל ביום הקובע שלנו, שזה 21 בנובמבר.

אי תחולת סעיפים 31 ו-32

סעיפים 31 ו-32 לחוק לא יחולו. אלה סעיפים שעוסקים במשלוח הודעה לבוחר, למי שהיה שינוי מהפנקס הקודם. החוק הקבוע אומר ששולחים, בשלב של שליפת הפנקס, הודעה לבוחר, לכל מי שהיה אצלו שינוי מהפנקס הקודם. כלומר, נוסף משהו לפנקס הקודם, או ששינה מען בינתיים, והמען השתנה בפנקס וכן הלאה, שולחים לו הודעה לבוחר. בלוח-הזמנים המקוצר הזה, אין זמן לשלוח את ההודעות לבוחר, אנחנו מוותרים על השלב הזה בהכנת הפנקס.

החלפת סעיפים 33 ו-34 לחוק

סעיפים 33 ו-34 לחוק עוסקים בהצגת פנקס הבוחרים. אנחנו נציג את הפנקס, אבל בהבדל מההוראה הרגילה של הצגת פנקס מודפס בכל רשות מקומית ובכל סניפי מרשם האוכלוסין של משרד הפנים וכן הלאה, אין פנקס מודפס, ההצגה תהיה על-ידי מודיעין טלפוני, על-ידי אמצעים אלקטרוניים אחרים. אני מקווה מאוד שנצליח לעשות באינטרנט את הצגת הפנקס הזה. הפנקס יוצג מהיום ה-58 עד היום ה-55 שלפני הבחירות, קרי, מ-1 בדצמבר עד ה-4 בדצמבר. שימו לב, במקום עשרה ימי הצגה של פנקס כרגיל, יש פה ארבעה ימים, ועוד יום אחד נוסף להגיש ערעורים, כלומר, אפשר להגיש עררים באותם ארבעה ימי הצגה, ועוד יום אחד נוסף.

סיגל קוגוט אומרת שאם יקצרו עוד יותר, ויקדימו את יום הבחירות, לא נוכל לקיים את הצגת הפנקס ואת העררים, לא יישאר לזה זמן. לפחות עררים לבית-משפט לא יהיה זמן להגיש, כי יחסרו לנו שבוע או שבועיים בלוח-הזמנים.

אדם שרואה שהוא לא בפנקס ורוצה לערער על זה, לא יוכל לערער. כבר יש תקדים לכך, כשעשו בחירות ב-60 יום, גם עשו את זה.

בבחירות האחרונות לראש-ממשלה אמרו לנו: בחירות תוך 60 יום, ותכינו פנקס. הכנו פנקס ששלפנו והכנסנו אותו לתוקף, כי לא היה זמן להציג ולא להגיש עררים לשר הפנים.

בבחירות של 1999 גם עשינו פנקס, אבל הצגנו אותו, והיו ערעורים לבית-משפט.

באחת ממערכות הבחירות הקודמות, אני לא זוכר מתי, נדמה לי של 1992, דרשו לוח-זמנים יותר מקוצר, ואכן עשינו הצגה וערעורים לשר הפנים, אבל לא ערעורים לבית-המשפט.

הכול כבר היה, אבל צריך לתת את כל האפשרות לבוחר להתמודד, אם הוא לא מוצא את עצמו בפנקס, ולא צריך לוותר על זה בגלל איזה שבוע שמקדימים בחירות.

איך באנגליה עושים פנקס תוך שלושה שבועות?

בשיטה החדשה זה יהיה. עכשיו אנחנו דנים בהכנת פנקס בשיטה חדשה, שהעררים לא באים רק אחרי שאני שולף את הפנקס. השיטה החדשה אומרת לאזרח: אתה יכול לעיין כל השנה, ואני אזכיר לך, פעם בחודש אני אעשה תשדיר שירות, לך לעיין בפנקס. אבל משעה שמכריזים על בחירות, נופלת הגיליוטינה, שולפים פנקס, מכניסים אותו לתוקף, אין עררים.

מתי זה יהיה אצלנו?

גמרנו להכין אותו לקריאה שנייה ושלישית.

בכלל לא יהיה פנקס שנתי, פנקס יהיה בשביל בחירות. יש בחירות ברשות מקומית, שולפים פנקס לאותן בחירות. יש בחירות לכנסת, שולפים פנקס. את כל העיונים והעררים אפשר לעשות כל השנה, בזמן החופשי.

מה תעשו עם כאלה שיש להם זכות הצבעה בבחירות המוניציפליות ואין להם זכות הצבעה בבחירות לכנסת?

הם ייכנסו לפנקס של הרשות המקומית. הפנקס יכלול גם את אלה שאין להם זכות הצבעה לכנסת. יהיה פנקס הרשויות ופנקס לכנסת.

בפנקס המגנטי שנותנים למפלגות מופיעים כל הנספחים.

לא יהיה נספח, זה יהיה כלול בתווך הפנקס.

הם מופיעים עם ציון.

הם מופיעים בלי ציון.

יש ציון על כל אחד שמופיע בנספח. תצלצל ל"קומפקט" ותשאל מה הסימון לגבי בוחר שהוא בנספח והוא לא בוחר לכנסת. יש סימון מובהק בסרט המגנטי. לא מוסרים את זה סתם כמכלול.

דיברנו על העררים. יש גם עררים אוטומטיים. בתקופה הזאת שבין הזמן שהפנקס נשלף עד סוף תקופת העררים יש גם הודעות רגילות למרשם, שאנשים מוסרים. ההודעות האלה נחשבות כערר שדינו להתקבל, והן מתווספות על העררים, ולכן זה אותו תאריך. המועד האחרון להגשת עררים זה היום ה-54 שלפני הבחירות, וזה ה-5 בדצמבר.

אי תחולת סעיף 42

סעיף 42 לא יחול. סעיף 42 זה סעיף שעוסק בעררים של חברי מועצה על בחירות לרשויות המקומיות, שהוא בחוק הבחירות לכנסת, וזה לא רלוונטי כאן.

תיקון סעיף 43

בסעיף 43 מורידים את הבקשות לפי סעיף 42, שעזבנו אותו עכשיו.

תיקון סעיף 44

סעיף 44 עוסק בהכרעה בבקשות ובעררים על-ידי שר הפנים ומתן תשובות. המועד ששר הפנים ייתן את התשובות לאנשים שערערו, וגם על העררים האוטומטיים - הודעות ללשכת המרשם - יהיה ב-10 בדצמבר, היום ה-49 שלפני יום הבחירות.

תיקון סעיף 46

אדם שקיבל תשובה על ערר והוא לא שבע רצון ממנה, או לא קיבל תשובה על ערר, יכול ללכת לבית-המשפט לא יאוחר מהיום ה-41 שלפני יום הבחירות, זה ה-18 בדצמבר, כדי להגיש ערעור.

תיקון סעיף 49

פסקי-הדין של בתי-המשפט צריכים להינתן לא יאוחר מהיום ה-34 שלפני הבחירות, שזה ה-25 בדצמבר.

החלפת סעיף 54

בהתאם להחלטות בערעורים ובפסקי-הדין שבית-המשפט נותן, שר הפנים ישלים את פנקס הבוחרים לא יאוחר מה-30 בדצמבר, שזה היום ה-29 לפני הבחירות.

החלפת סעיף 55

הפנקס ייכנס לתוקף יום אחד אחרי זה, ביום ה-28 שלפני הבחירות,ש זה ה-1 בינואר 2003.

מסירת פנקס התשס"ג

המפלגות יוכלו לקבל את הפנקס הזה במדיה מגנטית מספר ימים אחרי זה. כתבנו בחוק ביום ה-22 שלפני הבחירות, אבל בדרך כלל יום או יומיים אחרי כניסת הפנקס לתוקף נוכל למסור במדיה מגנטית למפלגות. אני מדגיש שוב, המפלגות מקבלות רק עם מדיה מגנטית ולא מודפס, כי אין זמן להדפיס את הפנקסים.

מרגע שהם נכנסים לתוקף, אני צריך למסור לוועדת הבחירות את רשימות הבוחרים שוועדות הקלפי משתמשות בהן, מין קלפיונים של כל ועדת קלפי, עם הזהותון של כל ועדת קלפי – את זה יש לנו בדיוק זמן להדפיס, כי אני צריך למסור לתמי אדרי את החומר הזה ביום ה-15 שלפני יום הבחירות.

בנוגע לגיל הבוחר, כאשר אתם מעבירים למפלגות את רשימת הבוחרים בפנקס, דיברנו בנוגע להגנת הפרטיות, אם כן או לא לפרסם.

זה לא פה. זאת הוראת שעה.

זה יהיה עם גיל.

מדוע שלא יהיה גיל? אם כך, גם שם לא צריך להיות...

הרעיון היה שבחוברת שבפני ועדת הקלפי יהיה גיל, כי זה אמצעי זיהוי. למפלגות אמרו לא למסור גיל. אני לא מסכים עם העמדה הזאת, אבל זאת ההצעה של שר הפנים, וזה נמצא בדיון. בוועדה עוד לא סוכם הנושא הזה.

עוד תאריך שיש בסעיפים האלה זה הודעה לבוחר, וזה סעיף שנשאר בעינו. עד 21 יום לפני הבחירות אנחנו שולחים לכל הבוחרים שנמצאים בפנקס הבוחרים הודעה לבוחר עם המידע לגבי מקום ההצבעה שלו. זאת אומרת, לא רק מספר הקלפי, אלא גם כתובת הקלפי, והשנה נוסיף לעניין הזה היכן שיש קלפי נכים, יהיה סימול של קלפי נכים על ההודעה לבוחר. לא כל הבוחרים שרשומים בקלפי הם נכים, זו קלפי רגילה. יהיה גם רשום אם יש הוראות גישה מיוחדות לנכים בקלפי המסוימת. נניח שהכניסה הראשית לבית-הספר היא מרחוב הרצל, אבל יש כניסה אחורית לרכב עד למגרש החניה בפנים מרחוב אחר, זה גם יהיה כתוב בהודעה לבוחר. ההודעות האלה יישלחו לא יאוחר מהיום ה-21 שלפני יום הבחירות.

עברנו פה על כל המועדים שאנחנו מתקנים, ונשארו פה שני סעיפים – סעיף 55ג לא יחול. תיקון סעיף 57 לא צריך, כי זה יישאר במועד – את הגשת הרשימות לא משנים.

סעיף 68ג זה קביעת מקומות הקלפי של ועדת הבחירות המרכזית. תמי אדרי, מתי ועדת הבחירות המרכזית תקבע את מקומות הקלפי?

יש כבר.

המועד האחרון לשינוי כתובת. אני צריך לשלוח את ההודעות לבוחר ביום ה-21. אני מציע שזה יהיה לא יאוחר מהיום ה-32 לפני יום הבחירות.

בסעיף הזה שר הפנים מציע לוועדה את מקומות הקלפי, כלומר, באיזה בית-ספר. ועדת הבחירות המרכזית בודקת את המקומות האלה, ואם, ברגע האחרון, מתברר שמוסד שלפני כמה חודשים היה תקין, פתאום עכשיו משפצים אותו ואי-אפשר לעשות קלפי, אז צריך להזיז, ויש לוועדה סמכות, עד 32 יום לפני הבחירות, להזיז את מקום הקלפי למקום אחר.

הצבעה של מוגבלים בניידות. אתם צריכים להודיע גם בכלי התקשורת איך הם יכולים להצביע וגם שידעו אם הקלפי נגישה או לא נגישה. זה אתם שולחים בהודעה לבוחר?

ההודעה לבוחר היא פחות טובה לזה. נניח שהקלפי שאת מצביעה בה היא קלפי נגישה, אז את מקבלת הודעה והשכנים שלך מקבלים. יכול להיות שמכל ה-700 שרשומים שם אין שום נכה, לכן זה לא שווה. זאת רק דרישה שלהם שהם ביקשו שיהיה. לא אכפת לי, שיהיה. ההודעות האמיתיות צריכות להיות בלשכות המודיעין, היכן הקלפיות לנכים, ואם יש סדרי גישה.

(יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מיכאל איתן חזר ותפס את מקומו כיושב-ראש הוועדה).

העלו כאן סוגיות או בעיות? שמעתי שמישהו אומר אם מועמד לא יכול להיבחר- - -

זה לא רלוונטי פה. יש חוק של משה ארנס, שלא קשור לחוק הזה. החוק של ארנס קובע שדינם של ראשי מערכת הביטחון שונה מדינם של עובדי מדינה, לכן, לעובדי מדינה בכירים יש עשרה ימים, ולהם אין עשרה ימים.

אף אחד לא מציע לשנות את החוק?

זה לא רלוונטי כאן.

אין פה שום חבר כנסת שלנו, אבל אנחנו מנסים לשנות את זה, שגם אלוף שלא ידע שיהיו בחירות בעוד 100 יום יוכל להתמודד.

דיברנו על כך כשחוקקו את החוק והסברנו שכאשר יש בחירות פתאומיות סכנת הפוליטיזציה קטנה יותר. הוועדה לא רצתה לקבל את זה. באופן עקרוני אני לא יכול להתנגד להצעה שלך. רק זה שמשנים את כללי המשחק אחרי המשחק זה לא דבר טוב בדרך כלל. הוועדה אז דנה בזה ולא רצתה את זה. אני מסכימה שהגישה שלך נכונה.

הוא עשה חשבון של חצי שנה, פתאום יש לו עכשיו בחירות, הוא רוצה להתמודד, הוא ילך לבית-המשפט העליון ויצליח.

הוא לא ילך לבית-המשפט העליון ויצליח, כי החוק קובע שהוא לא יכול. מה בית-המשפט העליון יעשה? בית-המשפט העליון לא מבטל סתם חוקים.

זה לא סתם. לא נותנים לו את ההזדמנות.

נצביע בקריאה ראשונה על הצעת החוק, בהנחה שאם ישונו התאריכים, ניתן אותם אחרי הקריאה הראשונה.

אני בעד. הצעת החוק מאושרת.

הישיבה ננעלה בשעה 15:45