פרוטוקולים/ועדת חוקה/5972
5
ועדת החוקה חוק ומשפט
28.10.2002
פרוטוקולים/ועדת חוקה/5972
ירושלים, כ"ט בחשון, תשס"ג
4 בנובמבר, 2002
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי
פרוטוקול מס' 530
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שני, כ"ב בחשוון התשס"ג (28 באוקטובר 2002), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 28/10/2002
הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון - החלת הוראות החוק על חוק שירות המדינה - משמעת), התשס"ב-2001, של חברי הכנסת י' דיין, נ' חזן (פ/3087); החלטה על חלוקת הצעת חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ב-2002, של חבר הכנסת נ' לנגנטל, על-פי סעיף 121 לתקנון; תקנות העבירות המינהליות (עבירות בטיחות השיט ומשיטים), התשס"ב-2002
פרוטוקול
א. הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – החלת הוראות החוק על חוק שירות המדינה – משמעת), התשס"ב-2001, של חברי הכנסת י' דיין, נ' חזן (פ/3087)
2. החלטה על חלוקת הצעת חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ב-2002, של חבר הכנסת נ' לנגנטל, על-פי סעיף 121 לתקנון
3. תקנות העבירות המינהליות (עבירות בטיחות השיט ומשיטים), התשס"ב-2002
חה"כ אמנון כהן
חה"כ נחום לנגנטל
עו"ד ענת אסיף - משרד המשפטים
עו"ד אמנון דה-הרטוך – משרד המשפטים
עו"ד יפעת רוה - משרד המשפטים
רבקה שקד - נציבות שירות המדינה, ממונה על הנשים
עו"ד יוסי גווילי - נציבות שירות המדינה, לשכה משפטית
רונית לב-ארי - משרד ראש הממשלה, יועצת למעמד האישה
עו"ד יהודה שטיין - משרד התחבורה, לשכה משפטית
עו"ד רננה שחר - משרד התחבורה, לשכה משפטית
עמוס נוימן - משרד התחבורה, מנהל מח' כלי שיט קטנים
מפקח אבי צומבר - המשרד לביטחון פנים, קצין הדרכה שיטור ימי
גיורה קידר - מבטח כלי שיט קטנים
הילה קרנר-סולימן - מנכ"לית איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
עו"ד רחל בנזימן - האגודה לזכויות האזרח
אסתר מימון
1.
הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – החלת הוראות החוק על חוק שירות המדינה – משמעת), התשס"ב-2001
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בהצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – החלת הוראות החוק על חוק שירות המדינה – משמעת), התשס"ב-2001.
(קורא הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – החלת הוראות החוק על חוק שירות המדינה – משמעת), התשס"ב-2001 – הנוסח הכחול).
לפניך יש הצעה של משרד המשפטים, שהתקבלה על דעת הנציבות - נמצאת אתנו כאן, בדיון, רבקה שקד - ועל דעתי. ההצעה למעשה לא משנה מהמהות של החוק שוועדת החוקה, חוק ומשפט מאוד גאה בו כחוק ראשי ומהפכני של הקניית זכויות לנפגעי עבירות, ואותו חוק יחול על הליכים משמעתיים.
פנינו לנציבות וביקשנו לבדוק את האפשרות להחיל את החוק הזה גם על ההליך המשמעתי. פנינו גם לצה"ל, כי יש שתי קבוצות שלא נכללות בחקיקה רגילה: האחת, הדין המשמעתי של הנציבות, והשנייה, הדין הצבאי. הצבא, בגלל עיכוב טכני, עוד לא העביר אלינו את הנוסח שלו.
אני רוצה להודיע שפניתי למשרד האוצר, כמו שצריך מאז חקיקת חוק יסוד: משק המדינה, ואני רוצה לקרוא את ההודעה שלהם, שלא יהיו אחר כך אי-הבנות במליאה: להצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – החלת הוראות החוק על חוק שירות המדינה – משמעת), התשס"ב-2001, עלות תקציבית נמוכה, אשר קשה לאמוד – פחות מ-5 מיליוני שקלים.
מאחר שאנחנו רוצים לאפשר לחברת הכנסת יעל דיין להביא את החוק לאישור בקריאה ראשונה בשבוע הבא, האם יש מניעה שנאשר אותו כרגע?
לא, אבל מבחינת המיקום, בחוק שירות המדינה (משמעת) יש מיקום יותר נכון, וזה בפרק ההוראות הכלליות.
יש עוד דיון בקריאה ראשונה ושנייה ושלישית.
מי בעד העברת הצעת החוק לקריאה ראשונה? מי נגד?
הצבעה
בעד – 2
נגד – אין
אושר להעביר את הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – החלת הוראות החוק על חוק שירות המדינה – משמעת), התשס"ב-2001 לקריאה ראשונה
ההצעה תחזור לכאן בקריאה ראשונה. אני, כיושב-ראש הוועדה, הנהגתי מדיניות – לכל אחד יש הדגשים שלו והסגנון – שהצעות חוק בקריאה טרומית הן הצעות לסדר-היום. אני לא מקיים דיונים בשלב טרומי בבעיות יסודיות ועקרוניות, לשם כך יש קריאה ראשונה. נוסף לכך אני רוצה שתוכלי להעלות את הצעת החוק כבר בשבוע הבא. החוק יעלה בקריאה ראשונה, יחזור לכאן, ואז ניתן את הדעת, בפרטי פרטים, על הצעת החוק. חבל שנעשה את הדיון פעמיים. תודה רבה.
2.
החלטה על חלוקת הצעת חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ב-2002, של חבר הכנסת נ' לנגנטל, על-פי סעיף 121 לתקנון
רבותי, יש כאן הצעה בעניין הצעת חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ב-2002. אנחנו מתבקשים לאשר למליאת הכנסת העברה של ההצעה של ועדת החוקה, חוק ומשפט לפיצול הצעת חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ב-2002.
בהתאם לסעיף 121 לתקנון הכנסת, מציעה ועדת החוקה, חוק ומשפט להביא בפני הכנסת חלק מהצעת חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ב-2002 (להלן – הצעת החוק), כך שבחלק הראשון שיובא בפני הכנסת יוסדר הנושא של מגורי רבני עיר ורבני שכונות במקום כהונתם, והחלק הנותר, קרי ההסדר שיחול לגבי מגורים במקום כהונתם של רבנים של מועצה אזורית, של יישוב, או של אגד של יישובים במועצה אזורית, יובא בפני הכנסת בנפרד.
הצעה זו נובעת מהצורך, מצד אחד, לשפר את המצב הקיים, בנושאים שעליהם אין מחלוקת, כמוצע בהצעת החוק, באופן מיידי, ומצד שני, להעמיק ולדון בנושא של רבנים של מועצה אזורית, או של יישוב או של אגד של יישובים במועצה אזורית, שיש להם אפיונים מיוחדים.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – ארבעה
נגד – אין
ההחלטה על חלוקת הצעת חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ב-2002, של חבר הכנסת נ' לגנגנטל, על-פי סעיף 121 לתקנון, אושרה.
ההחלטה עברה.
3.
תקנות העבירות המינהליות (עבירות בטיחות השיט ומשיטים), התשס"ב-2002
צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת לחוק), התשס"ב-2002
תקנות העבירות המינהליות (עבירות בטיחות השיט ומשיטים), התשס"ב-2002. אני קורא מכתב שהתקבל מד"ר אפרים סנה: "בהמשך לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בצו ובתקנות שבנדון, מיום 21 במאי 2002 – 1) משרד התחבורה קיבל את עמדת הוועדה הנכבדה שלפיה, לנוכח חומרת העבירות הקבועות בתקנות שבנדון, יש להחמיר את הענישה לגבי עבירות אלה בחקיקה הראשית: פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971, וחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973, וזאת על מנת להעביר מסר לציבור ולבתי המשפט בדבר החומרה שבה רואה המחוקק עבירות אלה; 2) בהתאם, משרד התחבורה פועל, במשותף עם משרד המשפטים, לתיקון החקיקה הראשית האמורה; 3) לפיכך, אבקשך לשוב ולהניח את הצו והתקנות שבנדון על סדר-יומה של הוועדה, לאישורה". האם ההודעה הזאת מספקת אותנו?
היתה עוד נקודה שהוועדה ביקשה מאתנו לשקול מחדש, בקשר לשתי תקנות. מדובר על תקנה 39א לחוק הראשון ותקנה 3א בעניין חובת תעודת משיט ובעניין איסור השטה ללא רשיון. הוועדה אמרה שכיוון שמדובר בעבירות חמורות, שמקבילות בעצם לנהיגה בלא רשיון, מוצדק להפעיל את מערכת בתי-המשפט לצורך העניין הזה. להביא אדם לבית-משפט ולא להסתפק בקנס מינהלי.
נעשתה בדיקה על-ידי יחידת השיטור הימי, והסתבר שהקנסות שניתנים בפועל על-ידי בית-המשפט נמוכים בהרבה ממה שמוצע כאן כקנס מינהלי. אומנם לבית-המשפט יש סמכות לתת קנס יותר גבוה, אבל כיוון שהוא, בפועל, לא נותן את זה, תהיה במקרה הזה הרתעה יותר אפקטיבית אם יוטל דווקא קנס מינהלי. צריך להזכיר שגם אם אדם מבקש להישפט, יש הוראה בחוק העבירות המינהליות, ובמקרה כזה בית-המשפט צריך לתת לו כקנס מינימום את הקנס המינהלי, אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות אחרות שמתקיימות. לאור הנימוק הזה, אנחנו מבקשים שהוועדה תשקול מחדש את העניין הזה.
הטבלה הכי טובה שהוכנה עבורנו בעניין הזה הוכנה על-ידי יחידת השיטור הימי של אילת. אילת, מהבחינה הזאת, היא הדוגמה הכי חריפה. משום שפעילות השיט באילת מאוד ענפה, הסיכונים לבטיחות השיט באילת הם גדולים יותר מאשר בכל מקום אחר. האכיפה שם יותר מסיבית, וגם בתי-המשפט שם יותר מודעים לחשיבות העניין, הם לא מקילים בכך ראש.
כמו שאפשר לראות מהטבלה, הקנסות עומדים במקרה הטוב על 1,250 שקלים, ובמקרה הגרוע 350 שקלים. אנחנו מציעים להטיל קנס של 3,200 שקלים על השטה ללא תעודת משיט, כשאדם, למשל, לוקח אופנוע ים מבלי שהוא עבר שום הכשרה, ואין לו הסמכה.
היום לא נותנים מאסר, נותנים קנסות יחסית נמוכים. כאשר יש פציעה, או, חלילה, מוות, מוגש כתב אישום לפי סעיפים של חוק העונשין של השטת כלי שיט ברשלנות.
יש מקרים שהסתיימו בלא פגיעה, או לפחות בלא פגיעה חמורה. מקרים שהסתיימו בפגיעה חמורה, מוגש עליהם כתב אישום.
הוועדה העירה, אומנם לא הערות ישירות על העבירות המינהליות האלה, אבל היא העירה באופן כללי, שהסעיף של העונש המקסימלי בחוק הוא נמוך מדי, וביקשה שיישקל מחדש הסעיף הזה. נעשתה בדיקה על-ידי משרד התחבורה.
העונש המקסימלי בחוק, לא על העבירות המינהליות, רק אם מגיעים לבית-המשפט - מאסר חצי שנה ו-9,600 שקלים בקנס. על כל העבירות בחוק הזה יש סעיף אחד שאומר, שמי שעובר על העבירות בחוק הזה עונשו – חצי שנת מאסר, כשהקנס השקול, לפי חוק העונשין, זה 9,600 שקלים. זה נראה לוועדה נמוך מדי, וקיבלנו את זה.
הוא פוסק הרבה פחות. הדגשנו שבאילת יש מודעות מאוד גדולה לחשיבות העניין. בתל-אביב נותנים 200 שקלים, בחיפה נותנים 200 שקלים – אלה הקנסות הרגילים.
מיקי איתן, מניעת העבירות יש בהן פיקוח נפש. זה לא צחוק, הדברים האלה נגמרים לפעמים במוות.
החוק קיים. כל מה שרצו זה, להעלות את העונשים. בפועל, כמו שאנחנו רואים, בתי-המשפט אפילו לא ממצים את מה שיש היום בחוק. בדרך כלל אנחנו לא מעלים את העונש, אם בתי-המשפט לא ממצים אותו, אבל אנחנו מקבלים שצריך להעביר מסר לבית-המשפט לקנס יותר גבוה.
בישיבה הקודמת דיברו על שיט במקום רחצה מוכרז, ביקשו מכם להעלות את הקנס מ-3,200 שקלים ל-4,000 שקל.
אני מדברת על כלי שיט גדול: חובת הודעה על הפלגה לחוץ-לארץ – 1,000 שקלים; חובת הודעה על שינוי פרטים – 200 שקלים.
צריך אחידות ופשטות. ברגע שקובעים קנס על חובת הודעה, יותר קל לכולם, וכל העולם יודע מה החוק. אנחנו לא נעמוד על זה, אבל לפשטות יש יתרונות כל כך גדולים. אומרים לאנשים, והם יודעים שאם הם לא הודיעו, לא משנה מה, הם יאכלו אותה בקנס מסוים. יש לזה ערך בפני עצמו. בחקיקות רבות שנעשות כאן, בסוף, אף אחד לא יודע מה קורה. עכשיו אני רואה את זה בעניין הבחירות – לצורך עניין מסוים צריך להודיע 80 יום לפני הבחירות, לצורך עניין אחר צריך להודיע 74 יום לפני הבחירות, ובסוף אף אחד לא זוכר מה צריך לעשות.
צריך להצביע על אישור הצו, להוסיף את חוק הספנים לעבירות מינהליות, ואחר כך לאשר את התקנות.
מי בעד אישור הצו? פה אחד.
הצבעה
אושר צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת לחוק), התשס"ב-2002 פה אחד.
מי בעד אישור התקנות? פה אחד.
הצבעה
אושרו תקנות העבירות המינהליות (עבירות בטיחות השיט ומשיטים), התשס"ב-2002 פה אחד.