פרוטוקולים/ועדת חוקה/5886



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
22.10.2002

פרוטוקולים/ועדת חוקה/5886
ירושלים, י"ח בחשון, תשס"ג
24 באוקטובר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 527
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, ט"ז בחשוון התשס"ג (22 באוקטובר 2002), שעה 10:00

א. הצעת חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת ולרשויות מקומיות (פנקס הבוחרים), התשס"ב-2002.
ב. הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון – פנקס הבוחרים), התש"ס-2000, של חה"כ יהודית נאות וקבוצת חברי הכנסת (פ/1309) – דיון בנושא חניה לנכים ליד קלפיות ביום הבחירות.

חברי הוועדה: שאול יהלום – מ"מ היו"ר
אליעזר כהן

תמי אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית
עו"ד דלית דרור - משרד המשפטים
עו"ד אהוד שיל"ת - המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים
עו"ד איילת פישמן - הפיקוח על הבחירות, משרד הפנים
עמית לנג - אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד צחי בר-ציון - הלשכה המשפטית, משרד האוצר
עו"ד אסי מסינג - משרד האוצר
מהנדס יצחק לביא - אגף תעבורה בתחבורה הציבורית, משרד התחבורה
סנ"צ שולמית שמעון - ר' חוליית תעבורה, המשרד לבטחון פנים
עו"ד נטע דגן - ארגון "בזכות"
שמואל חיימוביץ - נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות
יואב קריים - מטה המאבק של הנכים

סיגל קוגוט

דורית ואג

אביגיל זכאי








א. הצעת חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת ולרשויות
מקומיות (פנקס הבוחרים), התשס"ב-‏2002
ב. הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה
(תיקון – פנקס הבוחרים), התש"ס-2000 -
דיון בנושא חניה לנכים ליד קלפיות ביום הבחירות

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא שלנו היום עוסק בשאלה האם נכניס תיקונים בדיני בחירות לכנסת ולראש הממשלה ובדיני בחירות לרשויות המקומיות. אנחנו מדברים על הצעת חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת ולרשויות (פנקס הבוחרים), התשס"ב-2002, ועל הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון – פנקס הבוחרים), התש"ס-2000 - דיון בנושא חניה לנכים ליד קלפיות ביום הבחירות. פתחנו חלון בשני החוקים כי ביקשנו לדון בשני נושאים באופן ספציפי. היום נדון בנושא שהזכרתי ובשבוע הבא נדון בנושא השני.

קיבלתי לשולחני מכתב שנציגי מרכז השלטון המקומי לא יכולים להגיע לישיבה. הם ביקשו למסור לוועדה ולרשום בפרוטוקול שמרכז השלטון המקומי יקבל כל החלטה שתתקבל בוועדה.

מר אהוד שיל"ת, המפקח על הבחירות, אנחנו לא מתקנים דבר בחוק. תן לנו תמונת מצב מה קורה עם הנכים בבחירות כולל: הגעתם לקלפיות, חנייתם והצבעתם. אני מבקש להתייחס למגוון של נכים: כסא גלגלים, עוורים, חרשים, אנשים נמוכי קומה במיוחד.

ההתייחסות בחוק להליך החוקי הקבוע היום הוא למוגבלי ניידות. בחוק נקבע מדד מסוים לקלפי שהגישה אליה וסידורי ההצבעה בה מותאמים למוגבלי ניידות. לפני הבחירות הקודמות היו ישיבות כאן בוועדה ובמשרד המשפטים יחד עם נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות. ועדת הבחירות המרכזית יחד עם משרד הפנים הקימו צוות שעובר בכל הארץ מישוב לישוב ומרשות מקומית לרשות מקומית, בתיאום מראש עם העיריות, כדי לבדוק את כל מקומות הקלפי. הצוות הזה עובד קצת יותר משנה.

לפני שנה, לפני שהצוות הזה התחיל לעבוד, היו 316 קלפיות נגישות למוגבלי ניידות מתוך 7,500 קלפיות. הצוות הזה הספיק לעבור ב-65 רשויות מקומיות מתוך כ-200. הצוות הזה עובד, בודק מפות ועורך מדידות עם אנשי הרשות המקומית.

בתיאום עם נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות קיבלנו מהם מפרט טכני של שאלות מה הם צריכים. על כל מקום כזה הם ממלאים את כל המפרט ולפי זה אנחנו קובעים את המקומות שהם נגישים. בינתיים אני מדבר על הגישה החיצונית ולא על הסידורים הפנימיים כי הם אינם בעייתיים. בסידורים הפנימיים הפתקים מונחים על שולחן שגובהו לא יותר ממטר, זאת אומרת, אדם שניגש לשם עם כסא גלגלים יכול לראות את הפתקים ולשים אותם במעטפה, כך שמבחינת סידורי ההצבעה אין בעיה.

ב-65 ישובים אלה מתוך 316 הקלפיות היו לפני שנה 116 קלפיות שהוגדרו נגישות. אחרי העבודה של הצוות הזה יש לנו ב-65 ישובים אלה 417 קלפיות נגישות.

הבנתי שהם סוקרים.

לא, זה לא סקר. זה צוות משותף לוועדת הבחירות ולמפקח על הבחירות והם מקבלים הנחיות משותפות. הצוות מתאם פגישות עם הרשות המקומית, נכנס לבית-ספר ובודק. אם זו קלפי שקודם הוגדרה כנגישה לנכים הוא בוודאי בודק אותה אבל הוא מחפש עוד מקומות מתאימים.

הוא לא מחליף קלפיות ולא בונה רמפות.

לא.

אם מ-116 הצוות הגיע ל-417, האם 300 הקלפיות הנוספות האלה היו נסתרות, היו קודם, לא הוגדרו והצוות גילה אותן, או שהצוות עשה איזו פעולה אקטיבית, למשל, פסלו בית-ספר א' וקבעו את בית-ספר ב'?

היו עוד מקומות שהתאימו בנגישות שלהם ולא הוגדרו ולכן לא ידענו עליהם מראש. היו מקומות של קלפיות לנכים שלמרות שהוגדרו קודם כמתאימים, התברר לפי הבדיקה של הצוות שהם לא מתאימים ולכן מחקנו אותם. עיקר הפעולה של הצוות הוא לגבי מוסדות חדשים ולכן הם יושבים עם אנשי הרשות המקומית. במשך השנים בנו עשרות ומאות מוסדות בכל הישובים בין אם אלה מתנ"סים חדשים, בתי-ספר, בתי יד-לבנים וכן הלאה. אנשי הצוות איתרו את המקומות האלה, בדקו אותם ומשהתברר שהנגישות מתאימה למוגבלי ניידות הוספנו אותם לרשימה. לכן הקפיצה הזאת במספרים. העבודה של הצוות הזה היא לא מהירה. בחלק גדול מהישובים הם חוזרים לישוב עוד פעם אחרי חודש-חודשיים.

אם יש לך רשימה של 7,500 קלפיות ותיקות בישובים ותיקים, הצוות הזה החליף שם בערך 200 קלפיות. למשל, הוא איתר את בית יד-לבנים ואמר: זו תהיה קלפי במקום בית-ספר "שחל".

יכול להיות שבבית-ספר "שחל" היו 4 קלפיות, ובבית יד-לבנים יש מקום ל-2 קלפיות, לקחתי 2 קלפיות מבית-ספר "שחל" והעברתי אותן לבית יד-לבנים והשתנתה רשימת הקלפיות הטובות, הם לא מייצרים קלפיות.

אני מניח שאם הצוות יגמור את עבודתו, מתוך 7,500 קלפיות יהיו 1,000 קלפיות פלוס-מינוס.

יכול להיות. הסקר עדיין לא נגמר. הוא לא הסתיים בחיפה, הוא עוד לא נעשה בירושלים ובעוד ערים גדולות אחרות. אחת המועצות שהם יצטרכו לבקר בה היא כפר תבור עם 300 הבוחרים שם, זה ישוב עם קלפי או עם 2 קלפיות; כשהולכים לישובים יותר גדולים התוספת של קלפיות שאפשר לקבוע אותן כנגישות היא יותר גדולה.

כשהם חוזרים אלינו עם הדו"חות המפורטים, לפי סיכום מראש שהיה עם גב' אופיר, אנחנו מעבירים את הדו"חות האלה לנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות. בדו"ח כזה כתובים כל דרכי הגישה והמידות של המיתקן, של בית-הספר, המלצה איפה למקם את הקלפי אם יש מקום מסוים או שכל מקום באתר הוא טוב. הדו"ח הוא מאוד טוב ומפורט. נניח שצריך להנמיך מדרכה, או שיש חניה ליד בית-הספר אבל אין שם סימון לחניה לנכים, הם יפנו לאותה רשות ויגידו: בבית-ספר X הכול בסדר חוץ מזה שצריך להנמיך מדרכה או שצריך לסמן שני מקומות לחניה לנכים, או שאת הידית בשירותים – גם זה נבדק – צריך להחליף. אם המוסד לא מתאים, אנחנו כלל לא פונים; אם המוסד מתאים ויש נקודה או שתיים שמהוות בעיה, פונים לרשות המקומית ואומרים: נא להנמיך את המדרכה.

יש מעקב?

צריך שיהיה מעקב ודיברתי על כך עם מר חיימוביץ. נניח שניקח עיר כמו פתח-תקוה ולפי הסקרים בשני בתי-ספר צריך להנמיך מדרכה, בשלושה בתי-ספר צריך לשלט חניה, ובעוד שלושה בתי-ספר צריך לעשות עוד פעולות. אלה דברים קטנים והרשות לא תתמוטט תקציבית כי לא בונים מחדש את כל בית-הספר. אם יצביעו נקודתית על הבעיה ויהיה מעקב אפשר יהיה להצליח.

אתה מצפה שהמעקב יהיה מטעם הנציבות?

כך סיכמנו.

נניח שמתקדמים ויש 1,000 קלפיות למוגבלי ניידות. כמה קלפיות מחייב היום החוק?

קלפי אחת לכל 20,000 תושבים, ובכל ישוב לפחות קלפי אחת.

אתה אומר שכרגע אתם ממלאים את הוראות החוק ובכל ישוב יש קלפי אחת ובנוסף יש עוד מאות קלפיות. מה מחייב היום החוק לגבי חניית נכים?

אני לא מכיר את החוק לגבי החניה. החניה קשורה לחוקי התכנון והבניה, לא לחוק הבחירות.

זאת אומרת, היום אין בחוק הבחירות חובה על חניה לנכים בקלפיות?

יש חיוב של חניה אבל לא בחוק הבחירות.

נניח שאני מוגבל ניידות, מה יקרה לפני הבחירות, איך אדע על מקומן של הקלפיות האלה?

בבחירות לכנסת עוסקת בזה גב' תמי אדרי ובבחירות לרשויות המקומיות אנחנו במשרד הפנים מקימים מרכזי מידע טלפוניים, ובבחירות האחרונות גם באינטרנט, לשם אדם יכול לפנות ולשאול באיזו קלפי הוא מצביע ובאיזו כתובת נמצאת הקלפי. לבקשתו יתנו לו שם גם את רשימת האתרים הנגישים. אדם כזה יכול לבחור לאיזו קלפי הוא ילך, הוא לא רתוק יותר לקלפי מסוימת אפילו לא בישוב שלו. למשל, אם הוא יודע שביום הבחירות הוא יהיה בטבריה, בהבדל מכל אחד מאתנו שרתוק לקלפי שלו הוא יכול ללכת לקלפי נגישה בטבריה ולהצביע שם כי הם מצביעים במעטפות כפולות.

האם הפרוצדורה של מעטפות כפולות נוהגת באותה קלפי בישוב או בכל 1,000 הקלפיות?

בכל קלפי שהוגדרה כנגישה למוגבלי ניידות.

זאת אומרת, כרגע יש 417 קלפיות בהן יש פרוצדורה של מעטפות כפולות. אם הוא רוצה להצביע במעטפה כפולה הוא לא צריך ללכת לקלפי היחידה אלא בכל 417 הקלפיות, שאולי יהיו 1,000 קלפיות, יהיו מעטפות כפולות?

כן. יש מזכיר נוסף שאמור לטפל באנשים האלה והוא מצויד במעטפות כפולות. יש טכניקה איך מייד בסיום ההצבעה מעבירים אותן.

בהנחה שבסוף הסקר נגיע ל-1,000 קלפיות יהיה מזכיר נוסף והוא יהיה מצויד בכל הפרוצדורה של מעטפות כפולות. אמת?

אמת.

בכל לוחות המודעות של הרשויות המקומיות רשומות כל הקלפיות וגם אלה המתאימות לנכים.

אני רוצה להדגיש את הדברים. נניח שנמצא מבנה חדש של בית-ספר או של מתנ"ס שהוא נגיש לחלוטין ואפשר להקים שם 4 קלפיות, אני מקים שם 4 קלפיות ובכל אחת מ-4 הקלפיות האלה יהיה מזכיר נוסף ותהיה אותה הפרוצדורה.

אנחנו נמצאים כאן במתח בין 1,000 קלפיות למוגבלי ניידות לבין 7,500 קלפיות?

זה המתח של המציאות כי גם אנחנו שואפים ליותר.

אנחנו מדברים פה על חוק, לא על התנדבות. לפי החוק שקובע קלפי אחת בישוב אנחנו מצויים כרגע עם 200 קלפיות, ועם 800 קלפיות בהתנדבות מתוך רצון טוב או נסיבות אחרות.

בבחירות הקודמות היו 316 קלפיות. אם יש ישוב קטן שאין בו מבנה או מזכירות אז אין קלפי.

זו עבירה על החוק.

זו לא עבירה, זה כתוב בחוק.

יש סעיף 68א(ג).

אני קורא את הסעיף הזה: "נוכחו יושב-ראש הוועדה המרכזית וסגניו כי בישוב אין מקום קלפי כאמור בסעיף קטן (א) ולא ניתן להתקין באמצעים סבירים מקום קלפי כאמור, רשאים הם להורות כי האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על ישוב זה".

זה לא קרה.

אדוני היושב-ראש, דיברת על קלפי אחת בישוב. אמרתי מראש שיש רשויות מקומיות קטנות שבסך הכל יש בהן קלפי אחת או 2, או 3 קלפיות. אי-אפשר לעשות סטטיסטיקה ולקחת ממוצע בין כפר תבור לתל-אביב.

לא עשיתי ממוצע אלא הסתכלתי בחוק. לפי החוק אתה חייב לפתוח לפחות קלפי אחת בישוב ואם בישוב יש מעל 20,000 איש אתה צריך להכפיל את המספר. לכך התכוונתי. לפי החישוב הזה, בהנחה שלא הזדקקנו לסעיף קטן (ג), יש 316 קלפיות שהחוק מחייב, זה שהצוות מצא 1,000 קלפיות הרי כל שאר 700 הקלפיות זה בהתנדבות כשהחוק לא מחייב אותך לגביהן. אמת?

החוק מחייב אותי במיוחד לאחר הסעיף שהוכנס ערב הבחירות האחרונות. דבריך לא מובנים לי, אנחנו עושים את העבודה הזאת בהתנדבות?

אתם עושים את העבודה ברוח החוק כי לפי החוק אתם חייבים קלפי אחת בישוב, כולל ההכפלות של 20,000. כאן אתה מספר לנו על הצוות הטוב ועל מה שעושה הנציבות – כל זה ברוח החוק. אם לא היית מקים את הצוות ואומר לי שיש רק 316 קלפיות היית יכול לומר לי: אני ממלא אחר הוראות החוק היבשות. אמת?

כן.

מדובר במקומות ציבוריים שממילא צריכים להיות נגישים ומדובר בהוצאות לא גדולות. חששתי שיש כאן איזה שהוא בזבוז אבל כל מה שדרוש כאן דרוש ממילא לפעילות של המיתקן. לכן צריך פה השלמות.

האם אתה יכול לומר בכמה מקומות ב-417 הקלפיות יש חניה?

אין לי את הנתונים, אני צריך להכין אותם.

מה קורה עם שאר מוגבלי הניידות. מה הפרוצדורה לגבי אנשים נמוכי קומה מאוד מאוד, נניח שהם החנו את האוטו והם מגיעים לקלפי ונכנסים אליה. האם יש איזה שהוא סידור או פרוצדורה לגביהם?

יש סעיף כללי בחוק שמדבר על מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע את הפעולה הפיזית של ההצבעה – הפעולה המעשית של ההצבעה לא המנטלית – רשאי להביא אתו מישהו לתוך הפרגוד שיעזור לו בהצבעה. זה הפתרון שהמחוקק נתן לכל סוגי המוגבלות בין זמני ובין קבוע.

סעיף 75(ב) אומר: "מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה לבדו רשאי להביא אתו מלווה שפרטיו יירשמו בפרוטוקול כדי לעזור לו בפעולת ההצבעה." יש סייגים שמלווה לא יכול ללוות יותר משניים.

נראה לי שצריך להכניס כאן סעיף של מוגבלות, זה לא מום ולא מחלה.

עיוור זקוק לזה מאוד.

"מוגבלות" זה לא טוב כי יש מוגבלות שכלית. המחוקק לא התכוון לכך שמישהו יצביע במקום מי שלא מבין מה הוא עושה.

אני מבקש לנסח הגדרה על מה להחיל זאת ונתקן את זה.

אני מבקש לשמוע מארגונים שמייצגים אנשים עם מוגבלות ומאנשים עם מוגבלות שיגידו בצורה ספציפית וברורה מה הם מבקשים. בבקשה, גב' נטע דגן מארגון "בזכות".

העברנו אתמול לאדוני הצעה – רק אתמול ידענו על הדיון הזה – שגם הועברה בעבר לוועדה. אנחנו מבקשים לנסח מחדש שלושה סעיפים.

קודם כל, כל הקלפיות צריכות להיות נגישות. הצענו שתי אפשרויות: או ששר הפנים יכין בתוך 5 שנים תכנית להנגשת הקלפיות, או שהוא יתקין תקנות ויקבע את לוח הזמנים, אולי בפריסה של זמן וקביעה של חריגים אבל נקודת המוצא היא שכל הקלפיות צריכות להיות נגישות לאנשים עם כל סוגי המוגבלות ולא שנשאף ל-1,000 מתוך 7,500.

בנוסף, אנחנו מציעים להסמיך את שר הפנים להתקין תקנות איך להנגיש את הקלפיות גם לאנשים עם מוגבלויות אחרות. אפשר לעשות זאת כבר לקראת הבחירות הבאות, לא צריך לפרוס זאת על פני תקופה ארוכה כי לא מדובר בהרבה דברים, צריך להנמיך קלפי לאדם נמוך קומה, צריך שילוט מתאים לאנשים עם מוגבלות בראייה.

לפי הגישה של ארגון "בזכות" - יכול להיות שמשרד הפנים היה מסתפק בזה - את לא מציעה שתהיה קלפי אחת בישוב לאנשים נמוכי קומה, אמת?

כן.

את צריכה לתת פתרון כולל או שתציעי שבכל קלפי יהיה שרפרף או סולם קטן. את צריכה לומר מה את מבקשת. אם כל השולחנות בקלפיות יהיו נמוכים אנשים שאין להם מוגבלות אולי יצטרכו להתכופף הרבה כדי לראות את הפתקים. את צריכה לומר למה את מתכוונת בדיוק.

ברמת החוק לא צריך להיכנס לשאלה האם כל קלפי תהיה לנמוכי קומה. אגב, אם גובה השולחן הוא 75 ס"מ, קלפי שמותאמת לאנשים בכסאות גלגלים מבחינת הגובה מותאמת גם לנמוכי קומה.

את רוצה למחוק "נמוכי קומה"?

הם לא יכולים לעבור לקלפי נגישה, הם רשומים בקלפי שלא מתאימה לצרכים שלהם.

כל השולחנות בכל הקלפיות בארץ הם בגובה 75 ס"מ.

אם כך הורדנו "נמוכי קומה".

מכון התקנים אומר איך להנגיש מקומות ציבוריים לאנשים עם מוגבלות ולא כולם רלוונטים לקלפיות. אני לא חושבת שזה המקום אבל צריך לשבת ולבדוק סעיף סעיף. לא צריך לעשות את זה בחוק, לדעתי, החוק צריך להסמיך את שר הפנים לעשות זאת מתוך מודעות למוגבלויות אחרות. אני מציעה להפריד בין הטווח הקצר – אלה דברים שניתן לעשות אותם היום – לבין הטווח הארוך, למעט חריגים. ההצעה שלנו היא שיהיה סעיף אחד לטווח הקצר, וסעיף אחד של תכנית לטווח הארוך.

סעיף נוסף נוגע לאנשים עם מוגבלות שגרים במוסדות שאין להם שום דרך להשתתף בבחירות וצריך להחיל עליהם את ההסדר של המעטפות הכפולות.

לגבי הרעיון שאדם עם כל מוגבלות אחרת יצטרך להיכנס תמיד עם עוד אדם לקלפי זה דבר שפוגע בסודיות של הבחירות ובחשאיותן שזה אל"ף-בי"ת במדינה דמוקרטית.

לגבי עיוור את מסכימה?

צריך לשאול אם יש פתרונות אחרים בעולם.

אפשר לתת לו פתק לפני כן.

אני מעדיף לפגוע בעקרון הזה ואז המזכיר יצביע אתו, מאשר איזה בוס מפלגתי שיתן פתקים לכל העוורים במדינה.

גם היום זה לא אסור, כל אדם יכול להיכנס לקלפי עם פתק.

אם הוא נכנס עם פתק זה מנוגד לעקרון החשאיות אבל יש עוד עקרון והוא שאנחנו לא בודקים בכיסיו של אדם. אם הישות הדמוקרטית רואה שאדם נכנס עם פתק לדעתי היא אומרת שזה לא בסדר.

לא בטוח. הוא יכול להיות פעיל מפלגה ולבוא עם הפתק של המפלגה שלו. כל אדם יכול להשיג איזה פתק שהוא רוצה לא רק בתוך הקלפי וזה יכול להקל עליו בכך שהוא לא יהיה תלוי רק במלווה בתוך הקלפי. אם רק בקלפי יש פתקים, הוא חייב מלווה אלא אם כל הפתקים הם בכתב ברייל. הוא יכול לדאוג שיהיה לו פתק לפני שהוא נכנס לקלפי.

אם אנחנו קובעים, לדוגמה, שהמלווה זה אדם שבא אתו זו אולי בעיה, אבל אם אנחנו קובעים שהמזכיר הבלתי תלוי מלווה זה אחרת.

הוזכר כאן הפתרון של כתב ברייל. נניח שהפתק יהיה חצוי וחלק ממנו יהיה בכתב ברייל.

אין מדינה אחת בעולם שיש בה פתקי הצבעה בכתב ברייל.

אנחנו לא צריכים ללכת תמיד לפי מה שיש בעולם.

מר חיימוביץ, מה הדרישות שלכם בנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות?

לגבי המוגבלות בראייה אפשר לפתור זאת בקלות על-ידי כך שהפתקים יהיו עם אותיות גדולות ועם רקע נוגד עבור מוגבלי ראייה; עבור עוורים צריך להדפיס את האות בכתב בולט קצת ואז אפשר יהיה לחוש זאת עם האצבע ולדעת בדיוק מה כתוב שם כי זו רק אות אחת וזה לא כל כך מורכב.

האם אתה אומר את זה לגבי 100 פתקים בקלפי, או לגבי כל הפתקים בקלפי? האם אתה אומר שכל הפתקים בקלפי של כל המפלגות לכל האנשים ייעשו כך, או שאתה רוצה ליצור פרוצדורה מסוימת לעוורים? אם אתה אומר שכל הפתקים של כל המפלגות יהיו בכתב ברייל, אתה משלש את ההוצאות של המפלגות ושל ועדת הבחירות פי כמה וכמה.

אני לא בטוח בזה ולא הזכרתי כתב ברייל.

אני מצפה שכאשר אתה בא לכאן תבדוק את הדברים.

לא בדקתי את העלויות. לגבי רקע בגוון נוגד זה דבר שכבר קיים. מה שבעייתי הוא הכתב המובלט. יכול להיות שאפשר להשתמש בקצת יותר צבע בזמן ההדפסה.

צריך לקחת בחשבון את הנפח אם הכתב מובלט.

כנציג הנציבות אני מצפה ממך שתבוא עם הצעות מעשיות שנבדקו. אני יכול להגיד למשל שהעיוור יצביע מהבית, או דרך לוויינים. אם תחתן את הילדים שלך, אם ירצה ה', תנסה להזמין בדפוס הזמנה בכתב בולט או בכתב רגיל ותראה את ההפרש.

לגבי השירותים לא הגדרנו זאת כחובה כי לא רצינו למנוע הגדרה של מקומות קלפי נגישים בגלל שהשירותים לא בסדר. לא פסלנו מקומות כאלה.

לגבי חניה. חוק התכנון והבנייה מדבר על חניה לנכים במסגרת של היתר בנייה. בנין שנבנה מ-1972 ואילך יש לצפות שיהיו לידו חניות לנכים במסגרת החניון שלו. לעומת זאת, אין שום חוק שמסדיר חניה לנכים ברחוב, מחוץ למגרש וליד מבנים ישנים. רוב הקלפיות מוצבות בבתי-הספר והחניה לנכים רלוונטית למורים או להורים ואיננה רלוונטית לתלמידים אלא בכיתות הגבוהות בתיכון לכן ברוב המקומות האלה לא מסומנת חניה לנכים. השאלה היא האם צריך לדרוש מהרשויות המקומיות להתקין חניות לנכים רק בשביל יום הבחירות. אני לא יודע אם זה תואם את האינטרס הכללי הציבורי. אנחנו מבקשים שלפחות ביום הבחירות יהיה הסדר שיבטיח חניה לנכים במקומות שבהם הקלפיות נגישות.

הוא רוצה תימרור זמני.

לגבי מוגבלי ניידות האם אתה מסתפק בפרוצדורה שסיכמתם עם משרד הפנים וועדת הבחירות, דהיינו שהפרוצדורה הזאת תביא לכם לבסוף 316 קלפיות לפי החוק, ועוד 700-800 קלפיות בהתנדבות כשהבעיה שנותרה היא בעיית החניה; או שאתה מצטרף לדברי נציגת "בזכות" שלא מסתפקת בכך אלא דורשת שבמועד מסוים כל הקלפיות יהיו נגישות למוגבלי ניידות?

אנחנו מצטרפים לעמדת "בזכות".

בבקשה, נציג משרד האוצר.

אני מתייחס לעמדת עורכת הדין של ארגון "בזכות". ראוי שנזכור שהעלות של העמדה הזאת יכולה להיות משמעותית הן למדינה והן לרשויות המקומיות. האוכלוסיה של המוגבלים מהווה אחוז מסוים מהאוכלוסיה הכללית ואם יש מספר מסוים של קלפיות לאוכלוסיה הכללית, צריך להנגיש את הקלפיות באופן יחסי. כולנו חיים תחת מגבלה מסוימת של תקציב ולא ניתן לבוא ולדרוש דרישה חסרת כל בסיס וכל היגיון על-פיה כל הקלפיות תהיינה נגישות.

מר לנג, חובת כולנו לכבד את חוקי מדינת ישראל, בוודאי בכנסת ובוודאי בחדר הזה של ועדת החוקה. אתה לא צודק בכך שאתה אומר שאין לזה בסיס. יש סעיף מטרה כללי בחוק. תואילי בבקשה לקרוא אותו, גב' קוגוט.

סעיף 68א(ט) אומר: "סעיף זה מטרתו להבטיח את מימוש זכותם של אנשים המוגבלים בניידות להצביע במשך פרק הזמן שיעבור עד למתן אפשרות גישה עצמאית ובטוחה בכל מקומות הקלפי בארץ."

מופיע בחוק שהמטרה היא להגיע לכל מקומות הקלפי בארץ לכן אי-אפשר להגיד שאין לכך בסיס ואין לזה היגיון. הסעיף שקראה היועצת המשפטית מחייב כי הוא בחוק, החוק כבר קבע לנו את ההיגיון, זה כבר לא בידינו. מטרתנו לקבוע מה יהיה קצב ההגעה לסעיף (ט). כאן אתה יכול לומר שמשיקולים תקציביים אתה לא יכול להגיע למטרה הזאת תוך שנה או שנתיים.

אני מבין שהמטרה היא לאפשר לכל אדם עם מוגבלות להגיע בצורה נוחה לקלפי ולהצביע.

לקלפי שלו.

אפשר להשיג זאת בוודאות לא באמצעות הנגשת כל מספר הקלפיות. אני הייתי תושב תל-אביב ואני יודע שהקלפיות סמוכות זו לזו. יש קלפי בבית-ספר ברחוב טשרניחובסקי, וכ-20 מטר משם בצד השני יש עוד קלפי ברחוב שהוא מזלג שאינני זוכר את שמו. אני הצבעתי פעם בקלפי זו ובפעם אחרת בקלפי השניה. לפי דבריך צריך להנגיש את שתיהן ואני חושב שמספיק להנגיש רק קלפי אחת.

משרד הפנים לא בונה את הקלפיות לפי רשימת המוגבלים, יש לו רשימות לפי אזורים או לפי אל"ף-בי"ת.

עדיין תגיע אל המטרה שלך בלי להנגיש את כל הקלפיות.

ההצעה שלך היא שמישהו יעשה רשימה של כל המוגבלים והנכים, את הרשימה הוא יעביר אל המפקח על הבחירות, המפקח יסמן כוכב ליד כל אדם כזה ולפי הכוכבים הוא יעשה קבוצות ולפי זה הם יצביעו.

זה מה שצריך להיות בטווח הארוך.

אחר-כך יהיו כמה סוגים, כל אדם נכה יהיה מסווג, נעשה כמה סוגי קלפיות ויכול להיות שיהיו קלפיות למוגבלי ניידות, יכול להיות שיהיו קלפיות עם כתב ברייל ומשרד הפנים יחליף מכאן לכאן. זאת הפרוצדורה? זה מסובך וקשה לי לתפוס את זה אבל אולי שר האוצר ושר הפנים ישבו וידברו על זה בוועדת השרים לחקיקה.

לא לזה התכוונתי. בתהליך של הנגשת הקלפיות ניתן להסתכל גם על רשימות מינהל האוכלוסין לגבי מקומות המגורים.

זה לא בנוי כך ועכשיו זה לא צוות לסיעור מוחין. בחוק כתוב "בכל מקומות הקלפי בארץ."

המטרה היא לאפשר לכל אדם בעל מוגבלות להגיע לקלפי באזור שבו הוא גר ואני עדיין עומד על דעתי שבוודאות ניתן להגיע לזה בלי להנגיש את כל הקלפיות.

אז תבנה תכנית כזאת, תשב עם משרד הפנים ותביא אותה. אני לא רואה שיכולה להיות הצעה כזאת. יש לי הצעה יותר טובה: שכל הנכים יהיו בקלפי אחת בישוב, מה איכפת לי שיסעו עוד חצי קילומטר? יהיה גטו הנכים. אתה מביא לי דוגמה מרחוב טשרניחובסקי בתל-אביב. יש היגיון שאומר: אני מאפשר קלפי עם ריכוז של נכים ואז אתה מרכז אותם בקלפי מעבר לרחוב; אחר יגיד לפי אותו היגיון: אני מרכז אותם בקלפי אחת בישוב. למה דווקא ברחוב טשרניחובסקי ולא ברחוב אחר?

אתה מנסה לסלף את מה שאני אומר. בערים גדולות בהן יש מספר גדול של קלפיות הן נמצאות אחת ליד השניה. אם יש קלפי אחת מונגשת אין צורך להנגיש עוד שלוש-ארבע קלפיות מסביב לה.

אבל צריך להעביר אותם הנכים והמוגבלים לאותה קלפי ברשימת הקלפיות במחשב. אמת?

אמת.

בדמוקרטיה במדינת ישראל זה לא בנוי בצורה שיתחילו לחבר אנשים מכל מיני קבוצות וזה לא בנוי כך גם מבחינת הפרוצדורה.

אני לא רואה את הקושי.

השיטה היום איננה כמו שאתה מציע, היום זה יכול להיות גבר או אשה, איש גבוה או נמוך, מוגבל או בלתי מוגבל, החלוקה היא אחרת. כשאתה עברת מקלפי אחת לקלפי השניה זה בוודאי בגלל שהאוכלוסיה במקום השתנתה, או בגלל שנוסף בנין גדול ולא מפני שיום אחד החליטו להעביר אותך בגלל השם הספציפי שלך, הם לא יודעים את השם שלך.

מה זה משנה? ההצבעה נשארת הצבעה. אם יש לך 4 קלפיות באזור רבוע מאוד קטן ניתן להסתפק בהנגשה של קלפי אחת מהן מכיוון שמספר האנשים המוגבלים באוכלוסיה הוא נמוך יחסית. אם יש 4 קלפיות שאמורות לטפל ב-50,000 אנשים ומתוכם יש 500 מוגבלים, זה לא מספר האוכלוסיה אלא הוא נמוך יחסית וניתן להסתפק בקלפי אחת בתוך המתחם של 4 הקלפיות האלה.

אבל הם לא מעבירים אנשים עם כוכבים מקלפי לקלפי. זו לא השיטה.

זו השיטה שצריכה להיות במקום להנגיש אותן 4 הקלפיות לאותם 500 אנשים.

אז תביא הצעה לשינוי החוק, כרגע זה החוק.

אם הפרשנות שלך לחוק היא נכונה, מדוע הוא עושה סקר? למה הוא לא מנגיש את כולן?

בגלל הטווח הארוך, הוא רוצה לעשות זאת בשלבים בגלל התקציב.

אני לא מסכים לתשובה הזאת.

גם היום כאשר החוק מחייב קלפי אחת בישוב הם לא הלכו לכיוון שלך. מר לנג, עם ההיגיון שלך היינו משאירים את המצב של קלפי אחת ל-20,000 והיינו מעבירים את כל הנכים לשם. לא עושים את זה ואומרים: נכה יכול להצביע בכל מקום בארץ – אני לא פוגע בו – בפרוצדורה של המעטפות הכפולות.

אם גם היום הם יכולים להצביע בכל קלפי בשיטת המעטפות הכפולות – על אחת כמה וכמה.

לא בכל קלפי אלא במקום שיש מזכיר. מה שמגשר בין המצב הקיים לבין סעיף (ט) בחוק הן המעטפות הכפולות ולא השיטה שלך. גם היום במצב העני שלנו לא הלכו לשיטתך ולא ריכזו נכים בקלפיות אלא קבעו את המנגנון של המעטפות הכפולות. הפרוצדורה לא תהיה ריכוז אלא נמשיך בזה עד שנניח מחר יהיו 2000 קלפיות עם מעטפות כפולות עד ל-7,500 קלפיות. אתה מציע מהפכה, אולי תשב עם משרד הפנים וועדת הבחירות ועם ארגוני הנכים, תראה אם יש רשימות בביטוח הלאומי. עד עכשיו שמעתי שהביטוח הלאומי ומס הכנסה הקימו 1,000 צוותים והם לא יכולים לאחד את המחשבים אבל יכול להיות שפה יקרה נס.

אם אני מבין נכון, עד היום היו קלפיות מרוכזות לנכים?

לא ברשימת המצביעים אלא בתנאים הפיזיים. הנכים האלה שאתה מדבר עליהם לא מצאו את שמם ולכן הם הצביעו במעטפה כפולה.

הוא לא עומד על כך שיפסיקו להשתמש בשיטת המעטפות הכפולות, הוא אומר שאפשר להסתפק בהנגשה של פחות קלפיות.

מר לנג מציע לאתר את הנכים והמוגבלים. נניח שהוא יגדיר אזור והוא יגיד שבכל קלפי מבין 4 הקלפיות יהיו 5,000 איש ובקלפי אחת הוא ירכז את הכוכבים. לפי זה לעולם לא צריך להנגיש את הקלפיות כי אפשר לעשות זאת בשיטה שהוא מציע.

נציג האוצר דיבר על ההוצאות הגבוהות. הרי הקלפיות נמצאות בדרך כלל במבני ציבור ובמוסדות חינוך וברגע שינגישו את מבני הציבור לא תהיה בעיה של נגישות לקלפי.

ברור שלפי חוק בנין ערים מוסדות ציבור צריכים להיות נגישים. משרד האוצר לא נותן היום כסף להתקין מעלית בבית-ספר לכל הכיתות והוא אומר: אם יש ילד נכה אחד, נקים את הכיתה שלו בקומה הראשונה וכל עוד אפשר אין צורך במעלית. הם לא נותנים היום תקציב למוסדות חינוך, זה לא משפיע עליהם. מר שיל"ת אמר כאן שהצוות המשותף שלכם מאתר את המקומות האלה, מעביר את הקלפיות למקומות האלה ואפילו מרכז בהם הרבה קלפיות.

צריך להיזהר מהשיטה שהוצעה פה. א. לא כל נכה הוא ידוע; ב. הקלפיות הנגישות משרתות לא רק נכים אלא גם קשישים ואנשים שמוגבלים בניידות מכוח משהו אחר שהוא לא נכות.

כרגע הוועדה לא הולכת לשינוי השיטה.

ארגון "בזכות" אומר שהמטרה שלו בסעיף (ט) היא להגיע לכל הקלפיות, ל-7,500 הקלפיות, והם רוצים לקבוע לוח זמנים כי הם לא רוצים זאת בהתנדבות. לדוגמה – אני אומר זאת לצורך הדיון – נקבע שבשנה הבאה יהיו 2 קלפיות בישוב וכל קלפי על 10,000 אנשים, בעוד שנתיים נכפיל וכן הלאה, זאת אומרת, נקבע את הטווח שבו אנחנו ממלאים את סעיף (ט) כדי שכל הקלפיות יהיו נגישות ונקבע את הפרוצדורה. מה דעתכם?

היא הציעה ששר הפנים יקבע את לוח הזמנים בתקנות, לא בחוק.

אני מסכים לכל מלה שאומרת נציגת ארגון "בזכות". בבסיס, מוסדות הציבור צריכים להיות מותקנים ולצורך זה יש חוק התכנון והבנייה שאומר איך בונים מוסדות ציבור כי הבחירות הן אינן אלה שבונות את מוסדות הציבור. אני לא מכיר את חוק התכנון והבנייה אבל יש בו היגיון שאומר: כן צריך חניות למוגבלי ניידות, או לא; או שכן צריך מעלית למוגבלי ניידות, או רמפה, כלומר יש חוק שמסדיר זאת. אנחנו יודעים שגם היום לא כולם בונים את מוסדות הציבור לפי החוק, חלק בונה לפי החוק וחלק לא. אני מסכים שצריך להנגיש את כל המוסדות, באיזה טווח של זמן? אינני יודע, זה לא עניינו של חוק הבחירות להנגיש את כל מוסדות הציבור בארץ, זה עניינו של חוק התכנון והבנייה.

הנושא הזה לא עלה פעם ראשונה בהקשר לבחירות אלא הוא עלה פה לפני שנה וחצי או שנתיים. ישבו פה כמעט כל חברי הוועדה והיה ברור להם שהמסגרות שעושות את הבחירות אלה לא מסגרות של בנייה, תכנון, הריסה ובנייה מחדש. הן ועדת הבחירות המרכזית, הן פקיד בחירות ברשות מקומית מוקמים לחודשיים, מארגנים את הבחירות ונעלמים מהשטח. הם לא יכולים לתכנן שינוי פיזי במוסדות לטווח רחוק.

בוועדת החוקה היו ויכוחים ואדוני ביקש להכניס את סעיף המטרה כדי שזה לא יישאר תלוש, אבל זה לא הוכנס כדי שהגופים שעושים את הבחירות ישנו את הפרצוף של מוסדות הציבור בארץ, יהרסו חדרי מדרגות, יבנו רמפות, יבנו מעליות ויקבעו חניות. הגופים שעוסקים בבחירות אינם מסוגלים לעשות זאת כי זה כמו משרד בינוי ותשתית חדש.

לכן אני לא רואה זאת כעבודה בהתנדבות כמו שהגדרת פה. יש הבדל אם אני משקיע מאמץ לאתר מקומות ולתת כמה שיותר, לבין זה שאני צריך לשכור צוותי מהנדסים שיעברו על הדו"חות האלה, יצאו לשטח למדוד, יגישו תכניות לוועדת תכנון מקומית בכל ישוב לרמפה או למדרכה ואני אוציא מכרז לקבלנים על-מנת לבצע את העבודה עם מפקחי עבודה. זה תפקידו של מי שמארגן את הבחירות? כל מה שאני צריך לבדוק הוא שתהיה קלפי ויכניסו מעטפות.

למה לא טענת את זה על סעיף (א)? הנאום חוצב הלהבות הזה היה צריך להיות גם על הקלפי הבודדת.

הקלפי הבודדת היתה קיימת.

יכול להיות שהיא לא היתה קיימת.

אם אין קלפי – ועדת הבחירות יכולה לפטור את המקום הזה.

בסדר, אתן לך פטור וסעיף (ג) יישאר. מה ההבדל בין סעיף (א), סעיף (ב) וסעיף (ג) לבין מה שאנחנו רוצים עכשיו שבמקום שיהיה כתוב 20,000 יהיה כתוב 10,000? אני מדבר על עקרונות. אני זורק רעיונות ל-10 השנים הקרובות.

אם אתה תכתוב 10,000, אחפש קלפי אחת לכל 10,000. אני חושב שבחלק מהישובים יש גם פחות מזה ובמקום שאין – אין. הבעיה היא ששר הפנים יהיה אמור בסופו של דבר להנגיש את המקומות שאינם מונגשים לפי לוח זמנים, היום אנחנו מאתרים את המקומות הנגישים.

אחד הפתרונות הוא שאותו הצוות יאתר מקום אחר ויעביר את הקלפי למקום נגיש. אני רוצה שזה יהיה כתוב בחוק ושהשאיפה תהיה לא ל-1,000 קלפיות אלא ל-7,500 קלפיות עם חריגים.

גם היום זה כתוב בחוק.

בעקרונות אין בינינו ויכוח, כמו שהסכמת ל-10,000 ולקלפי אחת, כוונתי היא להשאיר את סעיף (ט), סעיף המטרה, אבל לשנות את החוק כך שכבר בשנה הקרובה אוכל להכניס לחוק את 1,000 הקלפיות לפי הסקר שלך, אני אומר את זה בצורה בלתי מדויקת. אני לא מבקש התנדבויות אלא שזה יהיה בחוק כדי לשפר אותו.

אני לא מסתפק בזה, אני רוצה שבעוד שלוש שנים – אני לא יודע אם עכשיו נקבל את התיקון – זה יהיה לכל 5,000. זה לא התפקיד שלך כמפקח על הבחירות אבל תפקידו של שר הפנים לדאוג שמוסדות הציבור יהיו נגישים.

לפני שנתיים כאשר ביקשת להכניס את סעיף המטרה איש מחברי הכנסת בוועדה לא העלה בדמיונו שתבוא בעוד שנתיים ותגיד שאתה רוצה לתת לו שיניים, כי אם היית אומר את זה אז הם היו אומרים: אנחנו לא מסכימים לסידור הזה כי אף אחד מהם לא יסכים לחבל בבחירות. אם יהיו חיוב כלשהו או על ועדת הבחירות המרכזית, או על שר הפנים לקחת מברג ולשנות משהו בבית-ספר – אנחנו נתנגד לזה; אם החיוב הוא לאתר עוד ועוד מקומות קיימים – אנחנו מסכימים והולכים עם זה. ניסוח דו-משמעי שנאתר עוד מקומות ואם אין אז שר הפנים יצטרך לקחת מברג לא נסכים לו.

מר לביא, לפי רוח הדברים כאן מה דעתך על ההצעה של מר חיימוביץ שביום הבחירות תהיה חובה על הרשויות המקומיות לסמן בתמרורים ניידים זמניים מקומות חניה לנכים, ונקבע מספר של חניות? בישיבה הקודמת אמרו: אפילו אם אנחנו יכולים להגיע קרוב ככל האפשר לקלפי הרי פעילי הבחירות תופסים לנו את המקום, או המוניות וכל מה שאנחנו צריכים הוא שיסמנו לנו כמה מקומות.

ברמת העקרון זה נשמע הגיוני, הבעיה היא של אכיפה. אם אין מי שמשגיח אז לא עשינו כלום. הואיל וממילא בחזית המבנה עומד משגיח או שוטר, צריך לסמן קטע של כביש בנקודת ההתחלה ונקודת הקצה ואז מי שמשגיח לא יתן לחנות שם. הסיטואציה בשטח היא כזאת: יש קלפי בבית-הספר, כל אחד בא עם הרכב הפרטי שלו ומנסה למצוא את מקום החניה הקרוב ביותר. כלומר, ללא השגחה לא נצליח. לכן בין אם מציבים תמרור זמני, ובין אם מסמנים את קטע הכביש, יותר חשוב שיהיה מי שישגיח ואז זה בהחלט יכול לעבוד.

יכול להיות שבאותו רגע השוטר צריך לעסוק באיזה מתפרע בקלפי ובגלל זה יתפסו להם את המקומות. אנחנו מדברים על תימרור. אני יודע שאם אני חונה בחניה של נכה אני מקבל 500 שקל קנס.

התמרור תופס רק אם זה נרשם בוועדת התימרור.

יש תמרורים זמניים לעבודה בשטח וכאשר מזיזים תחנות של אוטובוס. הבעיה היא לא התמרור כי הוא אמצעי עזר בלבד, חייב להיות שם גם מי שירשום דו"ח ואז סידור כזה יכול לעבוד.

מי מוסמך להציב תמרור זמני?

הרשות המקומית.

מר שיל"ת, מה הפתרון שלך לגבי מוסדות שבהם יש נכים כמו בית-חולים?

יש הצבעה בבתי-חולים.

יש דוגמה של מוסד שיש בו נכים שהוא לא בית-חולים?

נאות-הדסה ליד נהריה הוא מוסד שנמצאים בו נכים פיזיים והוא לא מוגדר כבית-חולים.

אני מסכם את הישיבה.

1. הכנסנו בסעיף 75(ב) נוסח שיהיה יותר רגיש למוגבלויות.

2. אנחנו משאירים את סעיף (ט) כסעיף המטרה, אבל אנחנו משפרים את סעיפים (א), (ב) ו-(ג). אני מציע לוועדת הבחירות, לנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות ולארגון "בזכות" לחשוב על שיפור. על פניו נראה לי שנלך לכיוון של הכפלה ובכל ישוב יהיו 2 קלפיות, וזה יהיה על כל 10,000 ולא על 20,000. אינני יודע אם בכל ישוב יש צורך ב-2 קלפיות, אולי זו טעות אבל אני מבקש לשפר את הפרופורציות.

3. בקלפיות האלה נטיל חובה על הרשויות המקומיות להציב תמרורים זמניים לנכים ובאופן גס אני מציע 2 מקומות חניה, אפשר לחשוב גם על 3 מקומות או על מקום אחד. צריך לבדוק את הפרוצדורה והמשמעות מבחינה משפטית כדי שהדברים יהיו ברורים. אני מבקש זאת מנציגת משרד המשפטים ומנציג משרד התחבורה.

4. אני מבקש מגב' אדרי וממר שיל"ת לברר לגבי מוסדות שבהם רתוקים אנשים מוגבלים והם לא מוגדרים כבתי-חולים. יואב קריים אומר שיש מוסדות כאלה.

יש 4 מוסדות כאלה.

בפרק על הצבעה בבתי-חולים ההגדרה של בית-חולים היא כמשמעותו בפקודת בריאות העם.

גב' נטע דגן ומר קריים יעבירו את הרשימה של המוסדות האלה לגב' תמי אדרי ולגב' איילת פישמן.

בתי אבות סיעודיים נחשבים בתי-חולים?

בית אבות כבית אבות הוא לא בית-חולים. יש בתי אבות שיש בהם מחלקה סיעודית ואם יש בה מספר מיטות ותנאים רפואים מסוימים אז רק המחלקה הזאת מוגדרת כבית-חולים. משרד הבריאות יודע על כל מוסד כזה בו יש מחלקה סיעודית וכאשר אנחנו עורכים בחירות אנחנו מתואמים אתם.

נניח שיש בית אבות ברמת-אביב וזה לא בית-חולים. ברור שרוב האנשים שם הם לא תל-אביבים.

בדרך כלל הם מעבירים את הכתובת שלהם לבית האבות.

אם לא – הוא נוסע או שאתה אפילו מסיע אותו חינם.

אם קשה לו ללכת הוא יכול לגשת לכל קלפי סמוכה ולהצביע במעטפה כפולה.

הוא לא צריך להביא שום תעודה שהוא מוגבל?

לא.

אם שברת את הרגל, גם אתה יכול להצביע בקלפי סמוכה.

גם אני יכול להגיד שאני מרגיש לא טוב וללכת להצביע שם?

כן ואף אחד לא ישאל אותך דבר.

אני מניח שהישיבה הבאה תהיה בעוד שלושה שבועות. אני מציע שבתוך שבועיים כל מי שיש לו רעיון כלשהו ישלח אותו ליועצת המשפטית שלנו ונמצא את הפתרון.

1. אנחנו משנים פרופורציות לטובה בסעיפים (א) (ב) ו-(ג), ומשאירים את סעיף (ט).

2. נטפל במוסדות בהם יש נכים והם אינם מוגדרים כבתי-חולים באמצעות גב' דגן ומר קריים שיעבירו את הרשימות לאנשי הבחירות כדי שילמדו את הענין. גב' דרור תבדוק מה ההגדרה המקבילה לבתי-חולים שתאפשר לכלול אותם מוסדות בפקודת הבריאות.

3. בקשר לחניה אנחנו מבקשים שיהיו 2 מקומות חניה זמניים בכל קלפי שקבענו אותה כקלפי נגישה לנכים והרשויות המקומיות יקבלו על עצמן חובה לקבוע את התמרורים המתאימים שהם חוקיים.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30