פרוטוקולים/ועדת חוקה/5582



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
23.07.2002

פרוטוקולים/ועדת חוקה/5582
ירושלים, כ"א באב, תשס"ב
30 ביולי, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 513
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ד באב התשס"ב (23 ביולי 2002), שעה 16:00

הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 13), התשס"ב-2002. אישור לקריאה שנייה
ולקריאה שלישית – הצבעה.

חברי הוועדה: היו"ר מיכאל איתן
שאול יהלום
אופיר פינס-פז

אליעד ויינשל, עו"ד - משרד המשפטים
צחי בר ציון, עו"ד - משרד האוצר
אסי מסינג, עו"ד - משרד האוצר
יוסי ורדי - יועץ שר הביטחון לענייני התיישבות
ליאורה צברי, עו"ד - הלשכה המשפטית, משרד הביטחון
אילנה ניר - משרד הביטחון
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים
יוסי גטניו - ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים

עו"ד סיגל קוגוט

דורית ואג

שלומית כהן






הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 13), התשס"ב-2002

אני פותח את ישיבת הוועדה. נציג האוצר, בבקשה.

לפי חוק חובת המכרזים, הותקנו תקנות בעניין העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית של מערכת הביטחון. לפי סעיף 9(ג) בחוק חובת המכרזים, תוקפן של התקנות פג ב-31 במארס 2002. אנחנו כעת מציעים להאריך את החוק, ומכוח זה גם את התקנות, עד סוף מארס 2003.

כלומר, בעוד כתשעה חודשים. האם אתם מכינים כבר את ההנחה?

מה קורה בתקופת הביניים שלא היו תקנות?

אסור היה לתת העדפה.

לפי מה שהבנתי, הם הציגו הוראת מעבר שאומרת שבמידה שזה יאושר הם יוכלו להעדיף, ואם לא אז לא.

אנחנו קבענו במכרזים שיפרסמו מה-1 באפריל שהתקנות לא בתוקף, ואנחנו לא יודעים מתי הן יחזרו לתוקף. אנשים שמציעים במכרזים בתקופת המעבר יציינו שהם מבקשים העדפה ויענו על כל דרישות ההעדפה שבתקנות. אם כשייפתח המכרז התקנות יחזרו לתוקף, הם יקבלו את ההעדפה. אם לא, הם לא יקבלו את ההעדפה.

אבל חלק כבר נפתחו קודם.

ואסור היה לתת את ההעדפה.

חלק נפתחו ולכן לא קיבלו את ההעדפה בתקופה הזאת.

יש כאן מצב של מחדל. אם אנחנו מדברים בהנחה שאנחנו רוצים את התקנות האלה, אז בחודשים אפריל, מאי, יוני ויולי, ארבעה חודשים לפחות, שזה שליש שנה, אנחנו סידרנו את אזורי קו העימות.

זה לא שסידרנו. משרד הביטחון חתר כל הזמן לאי פקיעת התקנות או לחידוש המהיר שלהן. היתה לנו מחלוקת בעניין הזה עם משרד האוצר, ורק משיושבה המחלוקת עשינו הליכי חקיקה מרתוניים כדי להביא את זה לאישור הוועדה.

אפשר לקבל הסבר של נציג האוצר?

אנחנו באופן עקרוני מתנגדים בדרך-כלל להעדפות במכרזים, כי זה יוצר עיוות כלכלי. כשאתה נותן העדפה לגורם מסוים, אתה בעצם משדר לו אי התייעלות, כי אתה נותן לו פור מסוים על גורמים אחרים. משרד הביטחון כל הזמן טוען שיש מפעלים מסוימים באזור קו העימות שהם מאוד חיוניים להם, ולכן אנחנו כל פעם מוכנים להאריך.

איזו עדיפות הם מקבלים?

זה מתחלק לשלושה סדרי גודל של עדיפות. האחד זה אזור א', שמקבל 15% אבל לא במחיר אלא בצורת זכות סירוב ראשונה, דהיינו אפשרות לרדת למחיר הזול ביותר במרכז הארץ, אם ההצעה שלו לא עולה על 15% ממרכז הארץ.

נניח שהיה מכרז ובמרכז הארץ הגישו הצעה על חולצה ב-100 שקלים, ומפעל מאזור עדיפות א' הגיש ב-120 שקלים ואחר הגיש ב-113 שקלים. מה קורה במקרה כזה?

מי שהגיש הצעה ב-120 שקלים, דהיינו מעל 15% מסכום ההצעה הנמוכה, נפסל מראש. מי שהגיש 113 שקלים והוא מאזור א', מאפשרים לו לרדת למחיר של ההצעה ממרכז הארץ ואז הוא לוקח את המכרז במחיר של 100 שקלים. זאת לא העדפה במחיר, זאת העדפה בצורת זכות סירוב ראשונה.

אבל למה אתם פוסלים את בעל ההצעה של 120 שקלים מלרדת ל-100 שקלים?

מפני שהתקנות מקדמת דנא, משנת 1995, קובעות כך וזאת היתה ההסכמה.

אני לא אוהב סוג תשובה כזאת, כי את לא אומרת לי שזה נבון או הגיוני, אלא כי יש תקנות.

יש בזה היגיון, ואני אסביר. אנחנו קבענו שהעדפה של 15% תינתן עד גבול של 15%.

מי שניגש למכרז, יוצא מתוך הנחה שהמכרז הוגן, כלומר שאם אני אגיש מחיר זול יותר אני אזכה ולכן אני יכול למשכן הרבה דברים כדי לזכות. ככל שאתה נותן לאנשים זכות סירוב ראשונה, אתה מחבל בהגינות. ככל שהמרחק בין המחיר שלך יותר גבוה, אתה עוד יותר מחבל בהגינות. נניח שאחד יגיד 200 שקלים ואני מציע 100 שקלים, הרי לא ייתכן שתאפשר לזה שהציע 200 לזכות אם הוא הציע מחיר כל-כך גבוה כשאפשר להציע ב-100 שקלים. לכן האחוז הוא כמה אתה מוכן למשוך את ההגינות של התחרות החופשית. ככל שאתה מושך יותר, אתה מחבל בהגינות ובמוסריות.

זה נכון, אבל היכולות של המפעלים באזורים האלה מוגבלות ממילא. כשבאים מכרזים שמנים, הם לא יכולים לייצר ולספק. לכן אני מציע לא לתת להם זכות סירוב בתוך מכרז, אלא כביכול לצאת לגמרי מהמכרז ולתת להם זכות אם הם יכולים להשתתף בכמויות כאלה ואחרות.

מה שהאוצר אומר בעניין עידוד התחרות הוא נכון, אבל התחרות צריכה להיעשות בתנאים פחות או יותר שווים. אם אנחנו רוצים לעודד מפעלים שנמצאים באזורים מרוחקים, זאת הדרך.

אתה מציע שלא יהיה גג עליון, ואז המדינה תפסיד. נניח שאני בעל מפעל, אני מהמר על המכרז, כי אני לא יודע מה יש בתיבה. אני עושה קלקולציה הכי דחוקה ובסוף אני לוחץ את עצמי ואני יודע שאם לא אלחץ את עצמי טוב, במקרה הטוב 15%, לא ידברו אתי. לפי דבריך אני אגיש הצעות גבוהות.

לפי דבריי אתה לא תגיש בכלל. אני לא מציע שהם ישתתפו במכרז.

אני אתן תמונה נוספת איך בכל זאת המדינה הלכה לקראת אזורי עדיפות. למשל במכרזים של עד כ-200 אלף שקלים המכרזים נערכים רק בתוך אזורי עדיפות לאומית, בלי השתתפות מרכז הארץ, וזה הפיצוי שהמדינה חשבה שהיא בכל זאת נותנת לאזורי עדיפות לאומית. זה סכום שנקבע בשנת 1995 והוא מעודכן, הוא עומד על 185-190 אלף שקלים.

יש עוד העדפה שאנחנו נותנים בכסף, העדפה לאזורי עימות באצבע הגליל בצפון. מדובר ברשימה של יישובים שקבעו שהם בדרגת סיכון ביטחונית גבוהה מאוד, והם מקבלים העדפה במחיר. דהיינו, אם הצעתם היתה עד גבול של 15% ממרכז הארץ, הם מקבלים את המכרז במחיר הצעתם, דהיינו אם הציעו ב-113 שקלים לעומת 100 שקלים במרכז הארץ, הם מקבלים את זה ב-113 שקלים. כך חשבה המדינה שהיא מפצה במקסימום במצב הכלכלי הקיים את תושבי אזורי העימות.

נציג האוצר, האם אתה מאמין שתוך שנה תיפטרו מהבעיה הזאת, במצוקה הכלכלית הקשה של עכשיו?

אנחנו בכוונה עושים את זה לשנה.

זה כבר לא שנה, זה תשעה חודשים.

זה מקרה.

כל שנה הם מביאים את החוק או יום לפני או יום אחרי שזה פוקע.

יש כאן גם ערכיות של ועדת חוקה. ועדת החוקה צריכה לשדר למשרדים שכך לא יכול להיות. לא יכול להיות שישאירו מצב כזה באמצע.

מה אתה מציע?

אני מציע שנאריך את זה עד אפריל 2004.

אנחנו מתנגדים, כי אנחנו סבורים שצריך לחדש כל פעם. הרעיון הוא איזון מסוים. כמדיניות כללית אנחנו חושבים שלתת העדפות למכרזים זה לא הפתרון האידיאלי, אלא יש פתרונות אחרים כמו מתן פטורים או סיוע ישיר למוסדות.

אם אתה מאריך את זה מעבר לשנה, יכול להיות שזה ייחשב כהצעת חוק פרטית.

לא, זאת הצעת חוק ממשלתית. זאת לא הסתייגות, זה ייהפך לחלק מהצעת הוועדה. ההסתייגות תהיה שלכם לקצר את זה.

הממשלה תהיה רשאית למשוך את החוק.

נכון. אבל זאת לא הצעת חוק תקציבית.

אז תסכימו על שנה מהיום.

אין לי סמכות. זה עלה בוועדת שרים לחקיקה וזה עבר כלשונו לשנה, לכן אני לא יכול כרגע לשנות.

אני לא מבקש את הסכמתך, כי אתה אומר שאין לך סמכות. מכיוון שאנחנו רוצים להניח היום את הצעת החוק, יש שתי אפשרויות. או שנגד דעתכם נדחה לשנה פלוס החודשים הבאים, או בהסכמתכם לשנה מהיום. אנחנו מבקשים שתודיע לנו בשעה הקרובה באיזו אופציה בחרתם. אני מוכן להוסיף סעיף נוסף, לפיו ביום שבו משרד האוצר יביא את ההטבות החילופיות שבהן אתם רוצים לפצות אותם מול זה, אנחנו נבטל גם את זה, אם זה יקרה במהלך השנה הקרובה.

אני מטפל בעניין הזה מהקיץ שעבר, והאוצר מתנגד לעניין. ישבנו עם שר האוצר ועם מנכ"ל משרד האוצר ורק בפברואר 2002 הוציאו תזכיר חוק להפצה. זה עבר ועדת שרים לחקיקה על הצעה של הממשלה. אני מתפלל שמה שאתה מציע יתקבל, אבל אני חושש שהאוצר ימשוך את הצעת החוק.

האם הוא ימשוך בגלל כמה חודשים? הרי ממילא האוצר יכול למשוך את הצעת החוק, אז מה אני יכול לעשות?

אם תאשר לו את מה שהוא הגיש, הוא לא ימשוך אותה. אני חושש שכתוצאה מהשינוי לא יהיה אפשר להביא מחר את הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

זאת בעיה של האוצר.

הבעיה היא שלאוצר לא אכפת שזה לא יעבור.

האוצר רוצה להרוג את החוק.

האוצר לא רוצה להרוג את החוק. הם יודעים יפה מאוד שזה ייקח יותר משנה עד שיתארגנו להסדר החלופי, כולם יודעים את זה.

ישבתי עם מנכ"ל האוצר, ואין כל דיבור על הסדר חלופי.

אנחנו נחליט להאריך את זה בעוד שנה.

אני צריך להתייעץ עם הייעוץ המשפטי, כי אני לא יודע אם יש לנו סמכות לשנות אחרי שזה עבר ועדת שרים לענייני חקיקה.

אין פה בעיה של סמכות. הוועדה מחליטה, והממשלה צריכה להחליט האם היא מושכת את הצעת החוק.

מי בעד הארכה בשנה? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – 3
נגד – אין

אם כך, אנחנו מאריכים עד ה-31 ביולי 2003.

תודה רבה.




הישיבה ננעלה בשעה 16:30