פרוטוקולים/ועדת חוקה/5584



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
22.7.2002

פרוטוקולים/ועדת חוקה/5584
ירושלים, כ"א באב, תשס"ב
30 ביולי, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 510
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שני, י"ג באב התשס"ב (22 ביולי 2002), שעה 10:00

א. הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות
לקטינים (תיקון), התשס"ב-2002, אישור לקריאה שניה ושלישית – הצבעה.

ב. תקנות למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות
לקטינים, התשס"א-2001 – אישור התקנות.

חברי הוועדה: מיכאל איתן – היו"ר
נסים זאב
יובל שטייניץ

עו"ד רחל גרשוני - משרד המשפטים
ניצב חנה קלר - יועצת משפטית, המשרד לבטחון פנים
סנ"צ רונה קדמי - עוזרת ליועצת המשפטית, המשרד לבטחון פנים
סנ"צ רחל אדלסברג - ר' מדור מידע פלילי, המשרד לבטחון פנים
סנ"צ אסף שחור - ר' תחום אח"ק, " " "
סנ"צ לרי גולדסמיט - מח' ניהול וטכנולוגיות, " " "
רפ"ק זהבה לייב - מדור תביעות, מחלקת חקירות, המשרד לבטחון פנים
מפקח יפית יקותיאל - המשרד לבטחון פנים
פקד טל שחר-שרון - " " "
קרן גלאון-לכנו - מחלקה משפטית, המשרד לבטחון פנים
עו"ד יבינה זכאי - לשכה משפטית, משרד החינוך
נעמי שטרסר - אגף כ"א בהוראה, " "
עו"ד דורי פינטו - סגן הסניגור הארצי, הסניגוריה הציבורית
עמית שפייזמן - אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד לילה מרגלית - האגודה לזכויות האזרח
ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד
עו"ד הלית כהן - מחלקה משפטית, שדולת הנשים

סיגל קוגוט

תמי סלע

דורית ואג

אביגיל זכאי




א. הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד
המכוון למתן שירות לקטנים (תיקון), התשס"ב-2002
ב. תקנות למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון
למתן שירות לקטינים, התשס"א-2001

אני מתכבד לפתוח את הישיבה הראשונה שלי בתור יושב-ראש ועדת החוקה חוק ומשפט. אני לא בטוח במאה אחוז שלוועדה הזאת יש סמכות לעסוק בענייני חוקה למרות שקוראים לה ועדת החוקה חוק ומשפט. בוויכוח על סדרי משפט, על החלק של הפיקוח על הרשות המבצעת בכל מה שקשור לחקיקת חוקים אין לי שום השגות ואנחנו יכולים לגשת בלי שום היסוסים לבעיה שבפנינו.

כפי שאני מבין הצעת החוק הממשלתית שמונחת לפנינו באה לתקן איזה כשל במערכת הביצוע לענין העסקה של עברייני מין. כבר בקריאה הראשונה הערתי במליאה, אחר-כך ביקשתי גם כאן להבין מה קרה בדיוק, מדוע אי-אפשר היה לבצע את החוק ומה המכשלות העומדות כרגע בינינו לבין היישום כפי שהוא נכתב.

צריך לזכור שכניסתו של החוק לתוקף נדחתה בשבעה חודשים. הוא היה אמור להיכנס לתוקף ב-3 באוגוסט.

נתנו זמן היערכות של שבעה חודשים.

ניתן פסק זמן של שנה להיערכות, זה לא הספיק ולכן ועדת השרים לענייני חקיקה סמכה ידיה על הארכה של עוד כשבעה חודשים.

במקור, התחילה נדחתה לשנה.

חלפה כשנה, מה עשו בה?

החוק הזה הטיל על המשטרה נטל לא קטן.

מה המטלות של המשטרה כפי שהיא הבינה אותן על-מנת לעמוד בדרישות החוק.

החוק הזה בא למנוע העסקה של עברייני מין במוסד כהגדרתו בחוק כשזה כמעט כל מוסד שמכוון לתת שירותים לקטינים: בית-ספר, מרכז תרבות, גן שעשועים, גן חיות, מתנ"ס, קייטנה, בריכה. בחוק הזה יש שני סעיפים עיקריים: 1. איסור העסקה: "מעסיק לא יקבל לעבודה במוסד ולא יעסיק בעבודה במוסד בגיר שהורשע בעבירת מין שאותה ביצע בהיותו בגיר ונידון עליה כשנה מאסר בפועל". 2. "מעסיק לא יקבל בגיר לעבודה במוסד בטרם קיבל אישור ממשטרת ישראל כי אין מניעה להעסקתו לפי חוק זה." צריך לזכור שהמערכת לא היתה בנויה לתת את האישורים ולהיערך לכך.

החוק קבע מנגנון שעל-פיו חובה על כל אדם שאחראי להפעלת מוסד שבו יש קטינים, בכל רגע שהוא קולט אדם לעבודה, אותו אדם צריך לצרף אישור מהמשטרה.

גם אדם עובד.

הוא צריך להביא אישור מהמשטרה שהוא לא הורשע בעבירה של מין ושהוא לא נידון לשנת מאסר בפועל.

אם הוא קיבל פחות משנה זה לא חל, גם לא על קטין. אם הוא נמצא בשלבי חקירה, העמדה לדין וכתב אישום?

רק אם הוא הורשע.

זה חל על אנשים שהורשעו בעבירת מין חמש שנים לפני כניסת החוק לתוקף, זה לא חל על עבריין מין שהורשע לפני למעלה מחמש שנים.

אדם שהורשע לפני שש שנים, אפילו שהוא יושב שנה מאסר ועוד לא עברו 20 שנה זה לא יחול עליו.

בעוד 15 שנה החוק יכסה את כל המקרים שאליהם הוא התכוון.

מבחינת המיחשוב אין לזה משמעות.

עבודת המשטרה מתחלקת לשניים. החלק הראשון היא עבודת המיחשוב בתוך המערכת שאנחנו בעיצומה. החלק השני היא עבודה של מחלקת החקירות שצריך להטמיע בה את הנהלים והתקנות לשוטרים בכל תחנה שאמורים לטפל באנשים שיבואו לתחנות המשטרה ולתת להם את המידע שהם אמורים לקבל.

מי קבע שזה צריך להיות בכל תחנת משטרה? פעם ראשונה אני שומע על דבר כזה. החוק לא קובע איך זה ייעשה.

נעבור למיחשוב. מתי הודיעו לך בפעם הראשונה שאתה צריך לבצע את העבודה.

אני הייתי בכל הישיבות של הוועדה כשחבר-הכנסת פינס היה יושב-ראש הוועדה והחוק התקבל וידעתי בדיוק מתי אנחנו אמורים להתחיל. אמרנו בוועדה דברים מפורשים: שאנחנו לא יכולים להתחיל לעבוד ולפתח את המערכת כל עוד אנחנו לא מקבלים תקציב. מדובר על תקציב של עובד לחצי שנה. האנשים אצלי כולם עסוקים בתחזוקה ובפיתוח מערכות שמתוקצבות. הודענו שאנחנו לא יכולים להתחיל לעבוד.

בגלל שאין לך עובד לחצי שנה. אני מבין שחוק במדינת ישראל, 120 חברי כנסת וריבונות לא יכולים להביא לכך שיהיה עובד לחצי שנה. אני לומד פה דברים חדשים. אני ותיק כאן בכנסת ולא הייתי מאמין שיש דבר כזה.

אנחנו מתעסקים בין השאר בחוקים אחרים שהכנסת חוקקה.

זה לא משנה במה אתם עסוקים. כל מה שאתם עושים זה בסדר אבל חסר עובד לחצי שנה ואי-אפשר לארגן את זה.

זה לא רק עובד לחצי שנה. מדובר על לפחות 14 תקנים שהמשטרה דרשה.

הבעיה של החוק היא רק עובד לחצי שנה.

זה רק מההיבט של המיחשוב אבל המשטרה מסתכלת על מכלול התקציבים שדרושים לה.

נעבור לחלק השני.

אני מאגף התכנון במשטרה. התבקשנו לבדוק איך אנחנו אמורים ליישם את החוק הזה. החלק הראשוני היה החלק של הקמת מחשב וברגע שזה ייכנס צריך אנשים שיטפלו בדברים. בשלב ראשון דיברו על בדיקה של גברים וגם של נשים ודובר על 60 תקנים כי יש מעל חצי מיליון פניות בשנה ואין ספור מקומות עבודה.

את מדברת על היסטוריה ואנחנו מדברים על חוק שנחקק לפני שנה.

בגלל הבדיקה הגדולה של גברים צריך תוספת של 14 תקנים כדי שאפשר יהיה לתת שירות. מדובר על כ-150,000 פניות להערכתנו. זו דרישה מינימלית כי כאן מדובר רק על נתונים שניתן לאסוף אותם.

האם במהלך חקיקת החוק הזה עלתה שאלה של גביית אגרה תמורת הוצאת האישור הזה?

זה לא עלה.

מה אתם אומרים על זה? נגיד שאגרה כזאת תעלה כ-20 שקלים, אם תכפילו את זה ב-150,000 נגיע ל-3 מיליון שקלים בשנה. כמה עובדים אפשר להעסיק בסכום הזה? זה אמור להספיק. סכום של 20 שקל נראה לכם מוגזם בשביל אישור שאדם צריך להביא למקום עבודה?

נכון להיום אדם שבא ומבקש תדפיס של מרשם פלילי משלם אגרה של 28 שקלים, אגרה שהולכת לקופת המדינה.

האגרה בהגדרתה צריכה להיות: גביית תשלום עבור שירות, לא מס. מה אתם אומרים על זה באוצר?

אני לא שמעתי על הצעה כזאת בעבר, אתה מעלה את ההצעה בפעם הראשונה. אני לא יכול להגיב כרגע כי זה דורש בדיקה נוספת.

תבדקו את זה.

יש בזה אבסורד כי האדם לא כל כך רוצה בזה, המוסד רוצה בזה.

הוא רוצה מאוד מאוד כי הוא רוצה עבודה. איך הגעתם לתחשיב של האנשים?

בדקנו את כמות העובדים במקומות שבהם ניתן להשיג נתונים – במקומות פרטיים לא ניתן להשיג נתונים - כמו משרד הבריאות, משרד החינוך ומשרד העבודה.

איך הגעתם למסקנה שאתם צריכים 14 עובדים?

טיפול באדם לוקח 10 דקות.

יש תחשיב מפורט.

יש להניח ש-10 דקות לטיפול באדם זה זמן סביר כי זה לוקח זמן במחשב.

לא רק זה, צריך לבדוק שהבקשה עומדת בהגדרת החוק שמדובר במוסד, לקבל מסמך מהמעסיק שהמועמד הוא מועמד לעבודה במוסד. לא כל אדם שנכנס לתחנת משטרה ואומר שהוא מבקש אישור מקבל את זה.

למה?

כי החוק קובע שלא נותנים את זה לכל אחד, נותנים את זה למועמד לעבודה במוסד.

אבל החוק לא אוסר עליך לתת אישור לאדם שלא הורשע בעבירת מין.

החוק מאפשר לי לתת אישור אך ורק לאדם שהוא מועמד לעבודה במוסד.

אם אדם בא ואומר לך: תני לי תעודה שתהיה בביתי שלא הורשעתי בעבירת מין, אין חוק שאוסר את זה.

לפי חוק המרשם הפלילי לאדם יש זכות לעיין במרשם הפלילי שנוגע לו ואת זה ניתן לעשות תמורת אגרה של 28 שקלים.

לחוק המרשם הפלילי יש שני שמות: חוק המרשם, ותקנת השבים – הרהביליטציה. הקונספציה אמרה שכדי למנוע מצב שבו אדם לא יוכל לקבל עבודה אם פעם הוא ביצע עונש מאסר ויכול להיות שיגידו לו: תביא את המרשם הפלילי שלך, קבעו תוספת של גופים שרשאים לקבל את המידע. לאדם עצמו מותר לעיין ולקבל את הדברים אבל אנחנו לא נותנים תעודות יושר כי על דרך האלימינציה לגבי מי שאין תעודת יושר והוא לא יוכל לספק אותה למעביד אנחנו פוסלים דרך של שיקום לכל מי שאי פעם ביצע מאסר.

הבנתי. אבל כאן אתם עומדים להוציא 150,000 תעודות בשנה ורק לאדם עצמו על-פי בקשתו לא תיתנו אותה? זה מצחיק.

לא ניתן. אנחנו ניתן לו את התעודה אבל בכפוף לזה שהוא ימציא לנו אישור שהוא מועמד לעבודה במוסד. החוק קובע קריטריונים מי יקבל ובאיזה תנאים.

החוק מטיל חובה על המעסיקים אבל הוא לא מונע בעדכם לתת גם למי שמבקש.

המטרה של החוק היא שהאישור לא יגיע למי שלא עומד בהגדרת מוסד. אם ניתן את זה לכל דורש, אין טעם להגדרה המצומצמת של החוק מפני שהאישור יגיע לכל אדם שלא זכאי לראות מידע. האישור מובנה בצורה כזאת שהוא מיועד למוסד.

מה זה משנה לכם? אתם מסתבכים בענין הזה בביורוקרטיה. תצלצלו למוסד ותתחילו לבדוק. בשביל מה כל זה?

כדי שלא תהיינה מיליון פניות למשטרה.

מה, אנשים לא ישנים בלילה והם צריכים תעודה כזאת? סתם יבואו לבקש?

יכול להיות שמעסיק פרטי יבקש מאדם שרוצה לעבוד אצלו שיתן לו אישור שהוא לא מעורב בעבירת מין.

אי-אפשר כך. נחשוב בהיגיון. המטרה בסופו של דבר היא לבדוק כמה כסף עולה לנו וכמה מאמצים צריך כדי לקיים את מערך הבדיקה שבו מוציאים את האישור. אדם צריך להזדהות וצריך לשלוח את זה לגוף המעסיק או לתת לו את זה ביד. אם נותנים לו את האישור ביד, הוא יכול לקחת את זה ולשים בבית. ההבדל היחיד הוא בכך שיהיה כתוב שם: לכבוד בית-הספר העממי על שם אוסישקין, או שיהיה כתוב: לכבוד מיכאל איתן. מבחינת העבודה האם כדאי להשקיע מאמץ בהבדל הזה?

אם היינו בטוחים שאדם יגש מרצונו החופשי לקבל מהמשטרה את התעודה מהמשטרה לא היתה עם זה בעיה. הבעיה היא שזה יכול לשמש מוקד של לחץ אצל מוסדות בכל הארץ להכריח אנשים שרוצים להתקבל לעבודה להמציא תעודה כזאת. הרעיון בתקנת השבים הוא לאפשר רהביליטציה, שיקום, ורק בתנאים של החוק הזה. לכן צריך להיזהר ולא בכל מקרה לאפשר לכל אדם במדינת ישראל לגשת למשטרה מה גם שזה יכביד על המשטרה מבחינת המשאבים. אנחנו לא רוצים שהחוק הזה ישמש קרש קפיצה ללחוץ על אנשים כך שלעולם הם לא יוכלו להשתקם.

נחזור לאדם שבא למשטרה ואומר: אני אמור להתקבל לעבודה בגן ילדים פנינה בתור מנקה הרצפות ואני צריך אישור. מה אומר לו השוטר – תביא אישור מפנינה?

כתוב בסעיף 3(ד) לחוק: "אישור המשטרה יינתן לפי בקשת הבגיר ובלבד שהמציא למשטרה תעודה מהמוסד כי הוא מועסק בו, או שהוא מועמד לעבודה בו, או על-פי יפוי כוח מטעם אותו בגיר למעסיק או למוסד ובלבד שהמעסיק או המוסד יצהיר שהוא מוסד לפי חוק זה".

הוא בא אליכם עם מכתב בו כתוב: אני הגננת פנינה מבקשת להעסיק את מר שלומי לוי בתור מנקה הרצפות בגן שלנו ואני מבקשת אישור שהוא לא הורשע על-פי החוק וכך וכך. אז השוטר אומר: איפה זה גן פנינה? הוא הולך לבדוק? מה הוא עושה עם זה?

השוטר לא ילך לשאול איפה זה גן פנינה. המכתב לא ינוסח על-ידי כל מעסיק כרצונו, לשם זה יש תקנות וכבר ניסחנו הצעה לתקנות וגם נספחים שהם יהיו טפסים קבועים ואחידים למילוי הפרטים.

הטפסים האלה יהיו גם באינטרנט והוא יוכל להוריד אותם אצלו בבית.

האדם בא למשטרה, לוקח את הטופס, הוא צריך לחזור לפנינה, פנינה תחתום לו על הטופס הזה, הוא יחזור עוד פעם למשטרה ויגידו לו: תלך הביתה וכעבור כמה זמן הוא יקבל את האישור? זה ממש מלבב. יש רק 14 תקנים ואין מי שיחליף את השוטר שיצא למילואים והוא יחזור רק בעוד שבועיים. ואז פנינה תגיד: אני לא יכולה להעסיק אותו בעבודה.

במהלך ההצעה ביקשנו שהמעסיקים יפנו אלינו באופן מרוכז ואנחנו נעביר את המידע למעסיקים. היתה כאן התעקשות שגם לאדם עצמו תהיה אפשרות לפנות לתחנת המשטרה וכך נוסח החוק בסופו של דבר כך שעל אותו ענין יכול לפנות לתחנת המשטרה או המעסיק, או האדם, או שניהם יחד. זה המצב נכון לעכשיו.

החוק הזה כבר נחקק ואני לא מתכוון לעשות בו עכשיו שינויים דרסטיים ואשאיר את זה כך. מי שמחוקק חוקים כאלה ולא מבין איזה השלכות יש לזה אחר כך על הציבור הוא מנותק. החוק הזה יעשה בלאגן וזה יהיה אבסורדי. אני רואה את האנשים הולכים הלוך וחזור, מחפשים את השוטר כדי להביא את האישורים. לא כך צריך לעשות את זה.

מה אני כן מציע לעשות. אני מעדיף שהוא ישלם כסף ויהיה כוח אדם. לכן צריך לבדוק את הענין של האגרה. אתם אומרים שאתם זקוקים ל-14 תקנים כדי לתת את השירות הזה.

בזה מדובר על הערים הגדולות. אמרנו שבפריפריה כוח האדם הקיים יספוג את זה.

14 התקנים חושבו על סמך נתונים בדוקים בלי שנלקחו בחשבון אלפי גורמים פרטיים שלא העבירו לנו נתונים. אנחנו מסכימים שהמנגנון וההיערכות צריכים להיות מאוד יעילים, אחרת ישותקו אלפי מקומות עבודה כי אי-אפשר יהיה להעסיק אדם ללא האישור הנדרש.

אמרנו את זה בכל הישיבות לאורך כל הדרך. כל הגופים אמרו שהם לא מוכנים לשלוח אל המשטרה רשימה מרוכזת כי זה דורש היערכות רבה מבחינתם ועדיף שגוף אחד יעשה את זה. במשטרה אנחנו צריכים לעשות משהו פרטני ומבחינת פיתוח מערכות זה יותר מסובך כי צריך לפתח מערכת אחת עבור קליטת נתונים פרטניים של כל אחד בתחנת המשטרה, וגם מערכת עבור קליטת נתונים מרוכזים באמצעות דיסקט.

לא הוזכר כאן נתון נוסף של פטור מוועדה שצריך גם כן להכניס אותו למערכת. עבריין מין שעומד בהגדרות כאן יכול לפנות לוועדת מומחים ולקבל פטור. לכן צריך לתכנן את המערכת בצורה כזאת שהיא תהיה מעודכנת עם כל הפטורים.

תסביר לי את הקשיים במיחשוב. איזה משימות אתה צריך לעשות על מאגר הנתונים הקיים אצלך על-מנת לבנות את המערכת הזאת.

אני צריך להתייחס לכמה מאגרי נתונים. מאגר נתונים אחד הוא מאגר המרשם הפלילי של המשטרה שמאפיין בדיוק על איזה עבירות מין מדובר. אני צריך ליצור מסך מיוחד לשוטר ושאילתה אינטראקטיבית כי לא מדובר רק על הפנייה לקבצים אלא כל הדברים מסביב.

זה יום-יומיים של עבודה.

אנחנו צריכים לפנות בקובץ המרשם הפלילי ברשומה של אותו אדם, לבדוק את התאריכים המתאימים.

כל זה שאילתה אחת.

זו שאילתה מורכבת כי זו לא רק פנייה לקבצים עצמם אלא צריך לפתח מימשק חיצוני. אני לא יודע אם אתה מכיר את המערכת הקיימת במשטרה, סביבת המערכות הקיימות היא סביבה ישנה שהוקמה בסוף שנות השבעים תחילת שנות השמונים, זו טכנולוגיה פשוטה אלא שצריך ללמוד אותה ולהכירה וזה לא ביום אחד. אחרי שאנחנו מפתחים את המימשק למשתמש הוא יכול לעשות שאילתה אלטרנטיבית מול הקובץ המרכזי של המרשם הפלילי, אנחנו פונים למרשם הפלילי ובודקים אם לאדם יש הרשעה שנידון בגינה לשנת מאסר. והיה ויש לו, צריך להתבונן בקובץ מאסרים כי יכול להיות שהשופט נתן שנת מאסר אבל בפועל הוא ישב פחות כי הורידו לו שני שליש או דברים אחרים. צריך לשים לב לפרטים.

בשביל זה אתם יושבים בוועדת החוקה וכדי לדאוג לאחידות. היה איכפת לחברי הוועדה אם זו תהיה שנה בפועל או לא?

כן, היה איכפת והתעקשו על זה. אנחנו הסברנו שעבריין יכול להיות מסוכן גם אם הוא נידון לפחות משנה מאסר.

זכותם של חברי הכנסת לדרוש שתהיה שנה אבל כאן מתחילים בשאלות אם זה פחות משנה או לא.

זה לא רלוונטי. לא משנה כמה הוא ישב, כתוב: נידון לשנה.

מה אתה אומר על זה, מר שחור?

אני עושה מה שאומרים לי היועצים המשפטיים.

צודקים מי שאומרים שזה מי שנידון למאסר בפועל, אבל עדיין צריך לדעת מתי האדם שוחרר כי זה 20 שנה מיום השחרור.

20 שנה מיום השחרור ממאסר.

הבנו. אתה צריך את יום השחרור על-מנת לעשות התאמה. ביני לבינך, אתה צריך בשביל זה עובד לחצי שנה?

מר גולדסמיט עוסק בזה והעבודה בעיצומה.

לעשות שאילתה כזאת לוקח חצי שנה?

אם רוצים שזה יעבוד כמו שצריך. אפשר לעשות את העבודה מהר אבל זה לא יהיה יסודי ואי-אפשר יהיה להשתמש בזה.

יש לפני תכנית עבודה שהכנתי למר גולדסמיט, אני יכול להקריא לך ולהסביר.

תשאיר לי אותה, בבקשה.

אני גם צריך לאגור את כל האישורים שנתתי כי יש עוד הרבה פרטים מעבר לעבודה המיחשובית.

אני רואה שזו תכנית לשמונה חודשים.

אנחנו נגמור את חצי השנה שלנו בסביבות אמצע דצמבר ואז מתחילה כל ההתנעה בשטח.

אני לא מומחה במחשבים אבל קצת שמעתי מה קורה שם. אם במדינה נורמלית לוקח חצי שנה להכין שאילתות כאלה אני כנראה לא חי בעולם הזה. מדינה נורמלית ומתקדמת שיש לה חברות כמו "קומברס" וצועדת בקידמת הטכנולוגיה צריכה חצי שנה לשאילתה במאגר שיגיד מי מכל אלה שנמצאים במאגר הממוחשב הורשעו למעלה משנה ומתי השתחררו?

בשוטף אני עובד מול חברת "קומברס" ואני מזמין אותך לראות את זמני התגובה שלהם. מערכות שנבנות מהר גם נראות כך. מדובר פה בשאילתה מאוד רגישה שבה צריך להיזהר מלהגיד למישהו שהוא עבריין מין בעוד שלא מגיע לומר לו את זה.

אנחנו משנים את כל התשתית שלנו למערכת חדשה שבה זמן הפיתוח יהיה הרבה יותר מהיר. החוק הזה היה במערכת הישנה אבל כשנעשה זאת במערכת החדשה הכול יהיה יותר מהיר. זה לא יהיה מהיום למחר.

מאחר שאתה המומחה ולא אני, אני מקבל את הדברים שלך ואבדוק כמה זמן לוקח דבר כזה.

בבקשה, נציגת משרד החינוך.

התאריך הקובע בחוק היה ה-1 באוגוסט. זה היה מאוד נוח למשרד החינוך כי שנת הלימודים מתחילה בספטמבר ורצינו להיערך לקליטת המורים עם הבדיקה הזאת. נאמר לנו שאין מה לפנות ולכן לא הפנינו את העובדים.

אני רוצה להסב תשומת לבכם שאם יתקבל התאריך של ה-1 במרץ הוא בעייתי מאוד בשבילנו כי המורים מתקבלים היום לעבודה. מבחינת תנאי העבודה והסכמי השכר שיש לנו עם הסתדרות המורים אין שום אפשרות להפסיק את עבודתם של המורים במרץ ולהכריח אותם ללכת לקבל את האישור הזה.

משרד החינוך לא התנגד לזה.

בגלל זה אני אחוקק חוק שאי-אפשר לבצע אותו?

אם הם היו מעלים את זה אולי היינו חושבים על מועד אחר שמתאים למשרד החינוך. ברגע שיש ועדות שרים לחקיקה משרדי ממשלה לא מעלים את הדברים בוועדות הכנסת.

אני דוחה בתוקף את ההערה שלך. את רוצה להגיד שאם היא רואה שיש בעיה עם המורים בחודש מרץ, כאשר החוק ייכנס לתוקף, אז בגלל שוועדת השרים לא שמה לב היא תשתוק גם פה?

אני שמעתי על זה אתמול בפעם הראשונה. גם אין לי שום סנקציה להכריח את המורים בחודש מרץ לבקש את האישור הזה. בקיץ אני יכולה להגיד להם: אם אתם לא מביאים אישור אני לא יכולה להעסיק אתכם.

אני לא הייתי שולח אף מורה לשום מקום. הייתי מעביר את רשימת המורים במחשב עם תעודות הזהות, יעשו סריקה ויגידו לך.

זה לא פשוט. אני צריכה מהם יפוי כוח שהם מסכימים לזה, אני לא יכולה לפנות אל המשטרה בעצמי. אני גם לא רוצה יפוי כוח, אני רוצה שהאנשים ילכו ישירות למשטרה.

אני לא רוצה שהם ילכו. למה?

כדי שיהיה יותר נוח למשרד החינוך.

חוץ מהבעיה של חודש מרץ יש בעיה של אנשים שעובדים כבר חמש שנים במערכת ואת כולם אנחנו צריכים לבדוק. אני לא יכולה להכריח אותם לתת יפוי כוח.

אל תכריחי אותו, אל תעסיקי אותו.

אבל הוא כבר עובד קבוע במערכת חמש שנים. יש שני דברים: 1. אסור לי לקבל עובד חדש שאין לו הכשר. 2. אסור לי להמשיך להעסיק מי שכבר בתוך המערכת במשך חמש השנים האחרונות שלא יהיה לו הכשר. לגבי אלה שכבר בתוך המערכת חמש שנים הם כבר קבועים, אני לא יכולה לפטר אותם אלא אם התברר שהם באמת עברייני מין. יכול להיות מישהו שנמצא במערכת חצי שנה ולפני שלוש שנים הוא היה בבית-סוהר. צריך שתהיה לי סנקציה לקבל את הסכמתם שאני אבדוק אותם או שהם ייבדקו בעצמם.

החוק קובע חובה על המעביד וחובה על העובד. נניח שיש עובד שכבר נמצא בעבודה והוא אומר למעביד שלו: אני לא רוצה להביא את האישור, לך תביא את האישור בעצמך. מה אתו?

אין סנקציה נגדו. אבל היא יכולה לקבל יפוי כוח מכל העובדים שלה.

אבל הוא לא רוצה לתת לה יפוי כוח ואחרים לא יכולים לקבל יפוי כוח. אם העובד לא רוצה להביא אישור המעביד לא יכול לעשות כלום, וללא יפוי כוח הוא לא יכול לקבל את האישור ואז החוק לא מתבצע.

לפי חוק המרשם הפלילי משרד החינוך זכאי בכל מקרה לקבל מידע פלילי לאו דווקא לגבי עבירות מין אבל גם לגבי עבירות מין. בהיבט הזה היא יכולה לקבל את המידע בלי אישור של העובד. על-פי החוק חובה על העובד לדווח למעסיק שלו כי אם הוא ייתפס יש לו בעיה.

ומה קורה אם הוא הסתיר מידע?

יש פה סנקציה של מאסר וגם המוסד יצא חייב בקטע הזה.

יש הרבה חוקים שאנחנו מחילים אותם מעכשיו והלאה. בחוק הזה קבענו דברים לגבי קבלת אנשים לעבודה, לגבי העבר קבענו שאם נודע למעביד, הוא חייב לפטר את העובד.

על המעביד יש חובה לא לקבל לעבודה ולא להעסיק אבל אין קורלציה מושלמת בין החובה של המעביד לבין הנושא של האישור.

הפרשנות המשפטית שקיבלנו היא שמעתה והלאה אסור להעסיק בלי שעובד מביא אישור שהוא נקי. לגבי העבר אסור למעסיק לקבל לעבודה ולהעסיק אם הוא יודע אבל אין חובה של הפרוצדורה בענין הגילוי האקטיבי. אם נודע לו בוודאי שאסור לו להמשיך להעסיק פדופיל כזה אבל אין לו חובה לבלוש אחרי עובדיו.

לא זה מה שהבנתי מהייעוץ המשפטי שלנו. לנו נאמר שאלה שנמצאים במערכת חמש שנים נצטרך לבדוק אותם.

כשמדברים על אלה המועסקים חמש שנים הכוונה היא שהם ייכנסו למאגר של אלה שהם עברייני מין לפי החוק.

במשרד החינוך יש היום אלפי עובדים וצריך לבדוק אם אין בתוכם כאלה שבחמש השנים האחרונות לא הורשעו עם שנה מאסר.

אני רוצה להבהיר כמציע החוק. לגבי עובדים חדשים צריך לבדוק. לגבי העבר לא הטלנו חובה על מעסיק ללכת ולבלוש אחרי עובדיו או להתחקות אחר עברם במשטרה. כן הטלנו עליו חובה שאם הוא יודע, או שמישהו מיידע אותו, בוודאי שהוא לא יכול להתעלם ולהגיד: הוא אמנם פדופיל אבל זה לפני התחלת החוק. לכן הוא חייב לפטר אותו.

זאת גם הפרשנות אצלכם?

ברגע שהבגיר לא מביא אישור אסור להעסיק אותו. האיסור מוטל גם על קבלה לעבודה וגם על העסקה אבל האישור נדרש רק לגבי קבלה לעבודה.

אם כך, מה שאומר חבר-הכנסת שטייניץ הוא הפתרון לסוגיה הזאת.

אז לא צריך לבדוק אותם?

גבירתי, עכשיו את יכולה להיות מוכנה בזמן או שגם אם נוריד לך את כל הקשיים גם אז לא תהיי מוכנה בזמן?

זה מצוין לגבי הבעיה של אלה שעובדים חמש שנים. מה לגבי חודש מרץ?

בשנת הלימודים הקרובה, בטפסי חידוש ההעסקה של המורים, כל מורה חדש שיבוא כדי שתעסיקו אותו אתם צריכים לומר לו: עליך לתת לנו יפוי כוח. נקודה. הטופס הזה צריך להיות מוכן אפילו אם לא יהיה צורך להשתמש בזה. המשטרה תהיה מוכנה ואתם תשלחו לה בחבילה אחת את כל יפויי הכוח, הם יסרקו את זה ותוך יום – לא במשך חצי שנה – הם יתנו לכם תשובה.

בבקשה ד"ר קדמן.

קודם כל אני רוצה לברך אותך עם כניסתך לתפקיד ולאחל לך הצלחה.

אני מוכרח לומר משפט אחד שאיננו מכוון באופן ספציפי נגד המשטרה. לאחרונה אני נתקל בתופעה בה הרשות המבצעת מתעלמת מהרשות המחוקקת. עם כל הדיונים האלה בחוק שלפנינו היה להם זמן שנה שלמה לעשות את הדברים עם משרד החינוך, עם המשטרה ועם כל מי שמעורב בזה.

משרד החינוך מוכן.

למה עכשיו, שבוע לפני שהחוק נכנס לתוקף, מתחילים לקיים דיונים לכמה זמן לדחות את זה? אותו הדבר היה בחוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים) כששם היתה תקופה של שנה וחצי להיערך ושבוע ימים אחרי שהחוק נכנס לתוקף באו לפה בבקשה רטרואקטיבית לדחות אותו בעוד שנה.

אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה להכין "רשימה שחורה" של כל המקרים האלה בהם הרשות המבצעת לא מבצעת את החוקים. ברגע שהיא תגיע למספר מרשים נחפש דרכים להמשיך. אתם יכולים לעקוב אחרי זה?

בוודאי.

הערתי את ההערה הזאת כי מימד הזמן אצל ילדים הוא בעל חשיבות עצומה. כאשר אתם אומרים: נדחה את הענין בעוד חצי שנה, תחשבו מה זה אומר לגבי הילד הספציפי בו מדובר. הבאתי אתי סיפור. בשבוע שעבר הוגש כתב אישום נגד אדם שביצע שורה של מעשי סדום ומעשים מגונים. בין היתר הוא ביצע את המעשים בעת שעבד כנהג הסעות, כמנקה בבית-ספר.

הוא ישב שנה?

אני לא יודע. אני לא מדבר כרגע על השאלה איך המחשב של המשטרה יתפוס אותו, אני מדבר על מציאות בה אנשים שיש להם נטייה לפגוע בילדים הולכים דווקא למקומות כאלה שהם נגישים בשבילם למגע עם ילדים. לכן גם חבר-הכנסת שטייניץ יזם את החוק הזה. לכן יש מאמץ להכניס את החוק הזה לתוקף כמה שיותר מוקדם.

אני רוצה להציע הצעה פרקטית. אני לא יכול להתמודד עם הטיעונים של המשטרה אבל אני מציע לקבוע פה דבר אחד: לגבי העסקה של עובדים חדשים תוטל מייד על המעסיק – לא בעוד שמונה חודשים – לפחות חובה אחת והיא להחתים על יפוי כוח שמופיע פה, טופס ד' בתקנות, כי זה בעצמו גורם מרתיע. אני מציע לא לדחות את מילוי הטופס הזה כי אם פדופיל או אדם אחר שפוגע בילדים ידע שכאשר הוא הולך לקבל עבודה הוא צריך למלא טופס כזה וידע שבודקים אותו, ולא משנה אם בודקים אותו עכשיו או בעוד חצי שנה, זה מהווה גורם מרתיע. גם אם אתם דוחים חלקים אחרים של החוק אני מציע להפעיל את החלק הזה מייד.

אני רוצה לציין שהתקנות עדיין אינן בתוקף כי החוק עוד לא בתוקף.

אפשר לאשר היום את התקנות.

החוק נמצא כרגע בהכנה לקריאה שניה ושלישית ואנחנו יכולים לכתוב בו כל מה שאנחנו רוצים, וגם את זה ולהתאים את התקנות.

גם בלי תקנות אפשר להחתים על יפויי כוח.

נכון. אנחנו יכולים להפיץ את הנוסח של הטופס. רציתי להעיר שבמקרה הזה הבעיות של 14 התקנים הן באמת קשות.

אני מדבר על רצף של חוקים. הבעיות של 14 התקנים היו קיימות גם קודם.

יש לנו רשימה ענפה של חוקים לא מתוקצבים שנחתו עלינו בשנה האחרונה. אנחנו מנסים לעשות כל מה שאפשר כדי שהמנגנון יהיה יעיל.

לגבי אבטחת מידע, האם כל עסק יכול לבקש מידע ואתם תדעו אם הוא כן ביקש שם עבודה או לא?

לכן הטפסים בתקנות מחייבים אותו להצהיר שהוא מוסד על-פי הגדרת החוק, החובה היא עליו. הוא גם צריך יפוי כוח, והוא גם צריך לסמן שהוא מוסד על-פי החוק ובטופס פירטנו את הדברים.

אני רוצה לציין שאת התקנות הבאנו היום לא כדי שיאשרו אותן אלא כדי להראות שלא יהיה כאן שום עיכוב נוסף משום שהתקנות כבר מוכנות וברגע שיהיו תקנים והיערכות נוכל להיכנס ישר לפעילות.

למה אי-אפשר לאשר את התקנות היום?

מפני שעליזה רוזן צריכה לעבור עליהן.

אני רוצה להצטרף לדברים שאמר ד"ר קדמן. במקרה הזה אני יכול להגיד שעברה חצי שנה מאוד קשה על המשטרה ופה אפשר לקבל איזה טעם לקולא כי המצב לא היה קל מבחינתה ומבחינת המשרד לבטחון פנים.

ההצעה של ד"ר קדמן היא מאוד חשובה. בעובדה שיתנו יפוי כוח משיגים שני דברים: א. הרתעה. הפדופיל יגיד: הם רוצים יפוי כוח והולכים לחשוף אותי. ב. ברגע שהחוק ייכנס לתוקף אנחנו מחייבים את המעסיק לברר גם לגבי העובדים שנכנסו בשמונה החודשים האחרונים. יהיה פה עיכוב אבל לא יהיה מצב שבו פדופילים עדיין יכולים להיכנס למערכת כי בעוד שמונה חודשים יחשפו אותם. ההצעה הזאת פותרת חלק מהנזק שנגרם על-ידי עיכוב החוק.

נעשה את זה ונעשה גם הוראת מעבר כי אתם רוצים שניתן יהיה לפטר אנשים שעכשיו מתקבלים לעבודה למרות שהחוק ייכנס לתוקף רק בעוד שמונה חודשים.

זה מאוד חשוב שבאפריל אפשר יהיה לפטר את העובד.

אני רוצה להבהיר. העובד נותן לי עכשיו יפוי כוח. בחודש מרץ נודע לי שהעבירה חלה עליו – אז גמרנו.

ההצעה הזאת היתה איזו פריצת דרך לגבי היכולת להטיל מגבלות על עבריינים קשים, במקרה זה עברייני מין, גם אחרי השחרור שלהם מהכלא. פריצת הדרך הזאת לא היתה קלה כי בהתחלה משרד המשפטים, השר ביילין, התנגד מטעמים של ליברליות. אני כבר מודיע שהנחתי הצעה חדשה שתחסוך למשטרה הרבה כסף ואולי תייתר את הענין הזה והיא הצעה של המתכונת ההולנדית שקובעת כי עברייני מין חמורים נגד קטינים בכלל לא יוכלו להשתחרר מהכלא בישראל כל עוד הם לא עוברים טיפול תרופתי של סירוס כימי. אם זה יתקבל, הם ממילא יחכו בכלא עד שהם יפסיקו להוות גורם מסוכן לציבור.

אני שומע את המלים האלה ואני כבר מתחיל להיבהל. לא כל דבר שיש בהולנד אני צריך לקבל, אני מקבל מה שהיה בסיני.

יש בצנרת הצעת חוק המרשם והיידוע שעכשיו קוראים לו הגנה על הציבור מעברייני מין ויש שם משהו דומה.

זו תכנית שלמה לפיקוח ומעקב אחרי עברייני מין. מה שהציע חבר-הכנסת שטייניץ זו אופציה אחת.

מה שאתה מציע הוא בעצם מאסר עולם.

הם לא ישתחררו כל עוד הם לא יהיו מוכנים לקבל טיפול תרופתי ולהפסיק להפוך לשור מועד שמסכן ילדים וקטינים. כך מקובל בהולנד ובעוד מדינות.

אנחנו לא דנים בזה כרגע.

יש לי שאלה. לפי הטופס בתקנות, יפוי הכוח ניתן שמית לאיש מסוים ובמשרד ממשלתי קשה לתת יפוי כוח לפקיד אחד.

את צודקת, צריך לכתוב את זה בלי שם.

אם אתם רוצים שנבצע את זה עכשיו צריך לתקן את זה.

תוציאי הנחיה מינהלית, למה צריך חוק? החוק קובע שמשרד החינוך יקבל יפויי כוח. איך המשרד מקבל את יפויי הכוח הוא קובע לעצמו בהנחיה מינהלית.

האם לפי דעתכם כמשפטנים אני יכולה לא לכתוב שם? אנחנו נמצאים עכשיו קרוב לחודש אוגוסט והזמן קצר. אם אני לא מוכרחה לכתוב את השם אני רגועה.

אפשר לא לכתוב את השם. אין בעיה שתעשו את זה בדרך אחרת מהטופס הזה.

המשטרה ביקשה תוספת של עובדים, אנחנו לא ביקשנו עובדים נוספים כי יצאנו מתוך הנחה שנשלח את העובדים ישירות למשטרה. אם אנחנו הולכים לכיוון של יפוי כוח זה המון עבודה.

הדרך הכי קלה שלנו כמחוקקים, כשופטים, כפקידים זה לזרוק הכול על האזרח וזה יהיה מצוין: הוא ילך, הוא ירוץ, תשלחו אותו לפה, תשלחו אותו לשם. בואי נחשוב למי יותר קל. כמה מורים חדשים יש לכם?

4,500.

את יודעת שהחוק לא חל כרגע על נשים.

כל אחד מ-4,500 האנשים האלה צריך לנסוע באוטובוס, ללכת הלוך וחזור. איזה בזבוז של ימי עבודה זה עולה למשק כשאפשר לעשות את זה במרוכז. כולם מביאים את זה כאשר הם ממילא באים לבית-הספר או למשרד ואז אתם שולחים את זה במרוכז.

האיש הוא הראשון שידע שהוא מחויב לזה כי אחרת הוא לא יוכל להשתבץ.

כאן זו דוגמה שלממשלה יותר קל מאשר ש-4,500 איש כל אחד בעצמו יעשה את העבודה הזאת. זו עוד קצת עבודה למשרד.

מתוך 4,500 עובדים חדשים שמתקבלים בשנה כמה גברים יש? לדעתי מדובר ב-100 גברים.

20%. בבתי-הספר התיכוניים האחוז הוא יותר גבוה.

אני מהאגודה לזכויות האזרח ויש לנו הערה טכנית לתקנות.

לא דנים היום בתקנות.

אפשר להעביר את כל ההערות בכתב.

מתי נאשר את התקנות?

נביא אותן.

אנחנו מבקשים שזה לא יהיה יומיים לפני כניסת החוק לתוקף.

אנחנו יכולים לסכם את הדיון. ראשית, אני מקבל את הדברים של מר קדמן שהתריע כאן על תופעה בה מתקבלים חוקים – היום זו דוגמה טובה – ועוברים חודשים רבים שבמסגרתם הרשות המבצעת צריכה לבצע את החוק אבל ימים ספורים לפני תום מועד ההפעלה פתאום נזכרים להגיע לכאן. נדמה לי שהאורות האדומים בדבר אי-היכולת לבצע את החוק במועדו נדלקו אצלכם כבר לפני מספר חודשים. היה ראוי ורצוי לתת לנו לפחות הודעה מוקדמת: שחוק זה וזה לא נוכל לבצע אותו כרגע. יכול להיות שאז היינו יכולים להתערב ואולי כן לדאוג לתקנים, או שהכנסת היתה משנה את תקציב המשטרה – אני מעלה אפשרויות.

לפני ארבעה חודשים הודענו ליושב-ראש הוועדה אופיר פינס שאין תקציב ואנחנו לא מממשים את החוק. הוא שלח מכתב לשר לבטחון פנים.

אני שמח שניתנה הודעה כזאת. אם יש עוד חוקים בצנרת שאתם לא מסוגלים לעמוד בביצועם, אשמח אם תודיעו לנו.

יש לנו כמה הערות. הערה אחת נוגעת להסתייגות שהגישה סיעת חדש ויכול להיות שצריך להכניס אותה לתוך החוק. לא כתוב שההסמכה לשר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה היא באישור ועדת החוקה חוק ומשפט. על-פי החוק הזה כל התקנות מאושרות על-ידי ועדת החוקה ואלה תקנות רגישות כי מדובר שם גם על ועדת הפטור. לכן אנחנו נוסיף את זה.

דבר אחר. בחוק המקורי ראינו שהתחולה על נשים תהיה עתידית ובצו של השר. עדיין יש חוסר קורלציה כי גם על אשה אסור להיות מועסקת אם היא עבריינית מין – החובה היא עליה – אבל היא לא יכולה להשתמש במנגנון האישור. אם אותה אשה פונה אל ועדת הפטור היא עדיין לא יכולה לבקש אישור מהמשטרה. אני מבינה שבמערכת החינוך רוב המועסקות הן נשים ואתם לא רוצים להיות מוצפים בבקשות של נשים אלא שאחוז העברייניות שבהן הוא זעום ביותר. אם אשה פנתה לוועדת הפטור זה אומר שהיא עבריינית מין כי אחרת היא לא היתה פונה לוועדת הפטור.

בכל המערכת מצאנו רק אחת כזאת.

אנחנו רוצים שלפחות אשה שפנתה לוועדת הפטור תוכל לבקש אישור מהמשטרה. אז נעשה הוראת שעה עד שכל החוק הזה יוחל בהדרגה על נשים. לפחות עד אז אשה שפנתה לוועדת הפטור תוכל לבקש אישור מהמשטרה.

נבין את הסיטואציה מהחיים. יש אשה שהיא יודעת שהיא עבריינית והחוק חל עליה. היא לא יכולה לקבל אישור מהמשטרה אבל היא יודעת שיש ועדת פטור. היא הולכת לוועדת הפטור ומקבלת פטור. בזה היא גמרה את הענין, למה היא צריכה אישור?

היא לא צריכה אישור.

היא צריכה אישור. העבירה הפלילית על אשה שהורשעה היא גם אם היא קיבלה פטור, כך מנוסח סעיף העבירה.

האמת היא שיש פה חוסר עקביות.

אני מציע שתפסיקו להתפלפל. לא צריך שום אישור.

יש כמות קטנה של נשים. למה לא לתקן את זה?

במה ירשיעו אשה שיש לה פטור?

אפשר יהיה להרשיע אותה. יועץ משפטי נורמלי לא יעמיד אותה לדין אבל סעיף העבירה מנוסח כך שאסור לה להיות מועסקת במוסד אם היא הורשעה בעבירת מין.

אלא אם כן יש לה פטור. הפטור מיועד למקרים מיוחדים שבהם מותר להיות מועסקים.

אבל הפטור יכול להיות רק לתקופה.

כתוב: אישור שניתן בתקופת השנה שקדמה לקבלה לעבודה. ואילו הפטור יכול להינתן גם לפני חמש שנים על עבודה אחרת.

הפטור הוא גורף, הוא לא פטור למעסיק זה או אחר. זה פטור שאומר שלמרות שהאדם עבריין אין בו יותר סכנה.

למה לא לחייב אותה להביא אישור בשנה שקדמה לכך? אם כבר מתקנים, אפשר לשפץ את זה.

אין צורך. נתקן ואחר כך מישהו ימצא שעשינו דבר יותר גרוע ממה שיש היום.

למרות השנה, האישור נכון רק ליום שבו הוא ניתן.

לכן רצינו לחייב את האישור, הפטור נכון למועד שבו הוא ניתן, לא האישור, את האישור צריך להביא באופן עדכני ואילו את הפטור לא.

נקבע עוד ישיבה ואתם תנסחו את הדברים.

אין צורך בישיבה נוספת. אתה יכול לקבוע עכשיו מה הפרמטרים שאתה מאשר לקריאה שניה ושלישית.

לא תהיה ישיבה נוספת אבל ינוסחו כל ההערות שהושמעו פה ולפני שאנחנו מעלים את הנוסח הוא יועבר לכל הגורמים כאן. בענין האגרה אצטרך להתייעץ עם חברי הכנסת ולשמוע מה עמדת האוצר.

עמדת משרד האוצר היתה שעל המשטרה לממן את החוק מתקציבה המאושר. אם הרשות המחוקקת מנחה אותה לביצוע החוק הזה, היה עליה לקדם את הטיפול בחוק הזה בסדר עדיפות כלפי מעלה. בשנתיים הקרובות, 2002 ו-2003 תיתוסף תוספת משמעותית ביותר למשטרה. נכון שהרוב הולך לטיפול בטחוני שוטף אבל יש מזה רסיסים של תקציב שיכולים ללכת למימון פעולות חשובות אחרות. מדובר ב-600 מיליון שקל כשהעיקר הוא לבטחון שוטף אבל פה ושם יש למשטרה יד לקדם דברים חשובים אחרים לראש סדר העדיפות.

לדעתי אין פה מקום לאגרה, לא כל דבר צריך לסרבל ולקחת עליו אגרה. מדובר פה בדבר פשוט ויעיל. אישית, אני תומך בהגדלת תקציבי המשטרה אבל זה לא קשור לענין, לא על כל דבר צריך לקחת אגרות.

זו חכמה קטנה להטיל על הרשות המבצעת עוד ועוד מטלות ולהגיד להם: לא תקבלו כסף. כל היסוד של הפרלמנטריזם הוא התאמה בין החובה של הרשות המבצעת לבצע דברים לשירות האזרחים לבין הנכונות של הרשות המחוקקת לאשר מסים עבור זה.

אני מסכים אתך אבל קודם כל אני לא חושב שעל כל דבר צריך להטיל אגרה. שנית, במקרה הזה העלות של גביית האגרה תצטרך להכפיל את האגרה ובסוף זה יצא יותר יקר מכל החוק. שלישית, עשינו חוק שמגביל חקיקה פרטית ל-5 מיליון שקלים. רביעית, לא הגיוני להטיל אגרה על שירות כזה כי אנחנו מתחייבים לדאוג לילדי ישראל מפני אותה קבוצה קטנה של פדופילים שפוגעים בהם פגיעות אנושות. רוב הציבור שהולך לקבל את הפטור הזה הוא נקי כפיים לחלוטין שבסך הכל צריך אישור שהוא לא עבריין, הוא לא מקבל פה איזה שהוא שירות נוסף. אומרים לציבור הזה: אנחנו רוצים לסנן עבריינים אז בוא תוציא תעודה שאתה לא עבריין. זה לא במקום לדרוש ממנו אגרה. זה שירות שלא עולה כל כך הרבה כסף עד כדי כך שהמדינה צריכה להנהיג פה אגרות. מדובר פה במשרד קטן ויעיל שאוסף את הנתונים בבתי-המשפט ומספק אותם למערכת. ייתכן שהדבר הזה חוסך כסף במקום אחר אז עכשיו נוריד אגרות מהורים בבתי-ספר כי אולי יצטרכו פחות עובדים סוציאליים כדי לטפל בפחות ילדים פגועים? זה לא הגיוני.

אדם מבקש להיות נהג מונית, אומרים לו: לך למשטרה ותביא תעודת יושר. אז הוא הולך ומשלם אגרה. מה ההבדל?

בצדק לא רצית לטרטר אותו כדי להביא את האישור אז למה להכריח אותו לשלם כאשר רוב האזרחים ורוב המורים חפים מפשע ולא עשו דבר, כפי שאמר וצדק חבר-הכנסת שטייניץ? אנחנו מעוניינים להוציא מהמערכת את אלה שאולי כן עשו משהו.

בסופו של דבר משלמים עבור זה, הכסף לא צומח על עצים. אדם בא לבקש שירות ספציפי לצורך ספציפי ואתה אומר לו: זה עולה כסף.

לא האיש בא לבקש, יש גם חזקת חפות, האיש לא עשה שום דבר ואז אני אומר לו: למרות שלא עשית כלום אני צריך לבדוק והוא עוד צריך לשלם על זה.

נהג מונית אומר: אני צריך לשלם 28 שקל על תעודת יושר, ומורה שצריך להביא אישור מקבל את זה בחינם. אני בסך הכל רוצה להוציא רישיון לעבוד במונית, למה אני אשלם והוא לא ישלם? מה ההיגיון? אני רואה שיש כאן חילוקי דעות ולא נקבל החלטה בענין הזה. בכל אופן אני מבקש את עמדת האוצר לכך. לא ניעצר בחקיקה של החוק עד לבירור הסוגיה של האגרה. אם יש מקום לחשוב על הענין של האגרה, ניערך בהתאם.

מישהו רוצה לומר משהו?

אני מעמיד את החוק להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
החוק אושר לקריאה שניה ושלישית

פה אחד אושרה לקריאה שניה ושלישית הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (תיקון), התשס"ב-2002.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30