פרוטוקולים/ועדת חוקה/5515
5
ועדת החוקה חוק ומשפט
17.7.2002
פרוטוקולים/ועדת חוקה/5515
ירושלים, י"ג באב, תשס"ב
22 ביולי, 2002
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 509
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום רביעי, ח' באב התשס"ב (17 ביולי 2002), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 17/07/2002
חילופי יושב-ראש הוועדה : בחירת יושב-ראש הוועדה - הצבעה.
פרוטוקול
סדר היום
חילופי יושב-ראש הוועדה: בחירת יושב-ראש הוועדה – הצבעה.
נכחו
¶
חברי הוועדה: אופיר פינס-פז – היו"ר היוצא
מיכאל איתן – היו"ר הנכנס
יוסי כץ – יו"ר ועדת הכנסת
קולט אביטל
אפי אושעיה
טלב אלסאנע
יעל דיין
נסים זאב
שאול יהלום
אליעזר כהן
יוסף לפיד
ענת מאור
נואף מסאלחה
אמנון רובינשטיין
נחמה רונן
מוזמנים
¶
יושב-ראש הכנסת אברהם בורג
נשיא בית המשפט העליון פרופ' אהרון ברק
שר המשפטים מאיר שטרית
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטין
פרקליטת המדינה עדנה ארבל
השופט דן ארבל - מנהל בתי-המשפט
פרופ' קנת מן - הסניגור הציבורי
עו"ד דורי פינטו - סגן הסניגור הציבורי
פרופ' מרדכי קרמניצר - נשיא מועצת העתונות
עו"ד אורנה לין - לשכת עורכי הדין
היו"ר אופיר פינס-פז
¶
אני מתכבד לפתוח בפעם האחרונה, לפחות בעתיד הנראה לעין, את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. על-פי הפרוטוקול אני מתכבד להעביר ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר-הכנסת יוסי כץ, את ניהול הישיבה, בבקשה.
היו"ר יוסי כץ
¶
אנחנו נמצאים במעמד מאוד מכובד של נשיא בית-המשפט העליון, שר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטת המדינה, חברי כנסת נכבדים, יושבי ראש ועדות, אורחים נכבדים. לא בכדי מתקיים הטקס הזה במעמד כל כך מכובד. תפקיד יושב-ראש ועדת החוקה חוק ומשפט הוא אחד התפקידים החשובים, אם לא החשוב ביותר, בעיצוב דמותה של החברה, בשמירה על שלטון החוק ובשמירה על המשטר הדמוקרטי של מדינת ישראל. לא יכול להיות ספק שיש ראשי ועדות שבענייני כלכלה ובטחון תפקידם נחשב יוקרתי, תפקיד יושב-ראש ועדת החוקה חוק ומשפט הוא תפקיד ממשי לעיצובה של החברה הישראלית.
חבר-הכנסת אופיר פינס שירת בראשות הוועדה בצורה שבהחלט מעוררת התפעלות. הטמפרמנט שלו, היכולת שלו, אומץ הלב הפוליטי שלו הביאו אותו לאן שהגיע. הוא מסיים תקופת שירות לא ארוכה מבחינת שנות השירות שלו בתפקיד הזה אבל בהחלט עם טביעות אצבע שחותמן ניכר במערכת החקיקה הישראלית ובעבודת הכנסת.
מחליף אותו חבר-הכנסת מיכאל איתן, שהוא אחד הפרלמנטרים הוותיקים שכבר שירת כשר בממשלת ישראל אבל עיקר חותמו ניכר דווקא בפעילותו הפרלמנטרית, העקשנות הטבועה בו, יכולת העמידה על שלו דרך הרצאת טענותיו, יסודיות עבודתו והכנת שיעורי בית. ללא ספק כמשפטן הוא ימלא את התפקיד בצורה שתוסיף עוד נדבך לעבודת העבודה.
ברשותכם אני מביא את המלצת ועדת הכנסת לבחור בחבר-הכנסת מיכאל איתן כיושב-ראש ועדת החוקה חוק ומשפט ואני מתכבד להעמיד זאת להצבעה. מי בעד המלצת ועדת הכנסת ירים את ידו? מי נגד?
הצבעה
ההצעה לבחור את חבר-הכנסת מיכאל איתן כיושב-ראש ועדת החוקה חוק ומשפט נתקבלה
היו"ר יוסי כץ
¶
נגד אין. חבר-הכנסת מיכאל איתן, אני מברך אותך על כניסתך לתפקיד ומעביר אליך את ראשות ניהול הישיבה. הישיבה שלך.
היו"ר מיכאל איתן
¶
האמת היא שאופיר ארגן את כל האירוע הזה ואני צריך לנהל אותו. עוד לא עשינו חפיפה אז אולי תנחה אותי, אופיר.
נשיא בית-המשפט העליון פרופ' אהרון ברק
¶
אני מודה על שהזמנת אותי, ובאמצעותי את הרשות השופטת כולה, להשתתף באירוע הזה.
אני בא לברך את חבר-הכנסת אופיר פינס על שירותו כיושב-ראש הוועדה. בשירות זה גילה רגישות לצרכיה של הרשות השופטת והתחשבות בבעיותיה המיוחדות. גם אם לא בכל ענין וענין ראינו עין בעין הרי על הכול השקפנו מנקודת מבט משותפת של הצורך לחזק את עצמאותה של הרשות השופטת.
אני מבקש לברך את היושב-ראש החדש, חבר-הכנסת מיכאל איתן. אני משוכנע כי בהגינותו, ביושרו ובערכים הדמוקרטיים הטבועים בו עמוק הוא יקדם את עבודת הוועדה ויתן ביטוי לצרכיה של הרשות השופטת ולעצמאותה.
תרשו לי לעמוד על מספר היבטים של היחסים בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. שלוש הרשויות השלטוניות – המחוקקת, המבצעת והשופטת – יונקות את כוחן מחוקתה של ישראל הקבועה בחוקי היסוד שלה. במסגרת זאת יש לכנסת ייחוד משלה, שהרי היא לא רק רשות מחוקקת במסגרת החוקה אלא גם רשות המכוננת את החוקה עצמה. לכנסת, מוענק, איפה, תפקיד מרכזי בדמוקרטיה החוקתית שלנו. פגיעה בכנסת היא פגיעה בדמוקרטיה. עלינו להבטיח קיומה של כנסת חזקה המפקחת כראוי על הרשות המבצעת, והמחוקקת חוקים ראויים לדמוקרטיה הצעירה שלנו.
בשל עמדת הבכורה של הכנסת יש להבטיח כי ההסדרים הראשוניים ייקבעו בחוק של הכנסת ולממשלה תואצל רק הסמכות לקבוע בחקיקת משנה הסדרים משניים. אם מבקשים לשמור על מעמדה הראוי של הכנסת במשטר הדמוקרטי שלנו, יש להבטיח שההכרעות הגורליות ואמות המידה להכרעות החשובות תיעשנה בחקיקה הראשית של הכנסת ולא בחקיקת משנה של הממשלה. בצד רשות מחוקקת חזקה ואפקטיבית צריכה לעמוד רשות מבצעת חזקה ואפקטיבית המגשימה את המדיניות הלאומית במסגרת החוקתית ובמסגרת החוקים שהכנסת קבעה. כן יש להבטיח את קיומה של רשות שופטת, עצמאית, העומדת על משמר הדמוקרטיה וזכויות האדם. רק כאשר כל אחת מהצלעות של המשולש מגשימה כראוי את תפקידה, מובטחת הפרדת רשויות ראויה.
תפקידה של הפרדת הרשויות אינה ביעילות הממשלה, תפקידה הוא בהגנה על החירות של כל אחד ואחד. הפרדת רשויות זו אינה מבוססת על יריבות בין הרשויות אלא על יחס של כבוד הדדי ביניהן. כל רשות ותפקידה שלה, כולן גם יחד מגינות – כל אחת בדרכה – על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת קיים דיאלוג חוקתי המבוסס על שותפות. הכנסת מכוננת חוקי יסוד ומחוקקת חוקים, היא השותף הבכיר. בית-המשפט מפרש את חוקי היסוד והחוקים, הוא השותף הזוטר. השותפות מתבטאת בכך שהכנסת מחוקקת חוקים, חוקתיותם לאור חוקי היסוד נבחנת בבית-המשפט המפרש את חוקי היסוד ואת החוקים וקובע יחס ביניהם. כאשר בית-המשפט קובע שהחוק אינו חוקתי, הענין חוזר לכנסת. בכוחה לחוקק את החוק מחדש תוך הסרת החלק הלא חוקתי. בכוחה לחוקק את החוק עם החלק הלא חוקתי על-אף האמור לענין חוק יסוד: חופש העיסוק. חוק זה יהיה תקף לתקופה מוגבלת בלבד. בכוחה לשנות את חוקי היסוד עצמם ולחוקק החוק מחדש לאור חוק היסוד המתוקן. חוק חדש זה אף הוא עשוי לבחינה חוקתית וחוזר חלילה.
הוא הדין בחוק שחוקקה הכנסת כאשר בית-המשפט מפרש אותו פירוש מחייב. אם פירוש זה אינו נראה לכנסת בכוחה לשנות את החוק כפי שפורש ולחוקק תחתיו חוק חדש אשר יגשים את רצונה של הכנסת. חוק חדש זה יעמוד אף הוא לפרשנותו של בית-המשפט וחוזר חלילה. זו השותפות עליה דיברתי.
מן הראוי להדגיש כי שינוי חוק שפורש בבית-המשפט באופן המביא לתוצאה השונה מזו שנתקבלה על-ידי הפירוש אין בו התערבות אסורה של הכנסת ברשות השופטת. החוק החדש אינו מפרש את החוק הישן ואין בו התערבות שלא כדין בתפקיד החוקתי של בית-המשפט בפירוש החוקים. החוק החדש יוצר מציאות נורמטיבית חדשה בה רוצה הכנסת. זו זכותה, זה כוחה. אין בכך כל חוסר כבוד כלפי הרשות השופטת. כמובן, יש לבחון תמיד את תוכן התיקון בחוק היסוד או בחוק הישן אם ראוי הוא לגופו. אם תוכנו אינו ראוי הביקורת עליו אינה צריכה להתמקד בכך שהוא שינה מפסיקתו של בית-המשפט – עוקף בג"צ, אלא בכך שהוא פוגע בערכיה של ישראל – עוקף ערכים.
עצם קיומו של הדיאלוג החוקתי יוצר מתח בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת. מתח זה טבעי הוא ורצוי הוא. השופט למד במשך השנים לחיות עם מתח זה והוא הופך טבעי לו. שביעות רצון מתמדת ביחסים בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת עשוי לעורר חשד שאחת מהן, או שתיהן, אינן ממלאות את תפקידן כראוי בחברה דמוקרטית. ביקורת על פסיקתו של בית-המשפט ראויה היא והיא מיטיבה עם בית-המשפט עצמו, הדברים מתחילים להידרדר כאשר הביקורת אינה עניינית והיא הופכת להשתלחות חסרת רסן. על כולם לדעת ולזכור כי אין לה לרשות השופטת לא חרב ולא ארנק, כל שיש לה הוא עצמאותה ואמון הציבור בה. על אלה צריכה הכנסת לשמור.
עניינים שונים הקשורים לניהול בתי-המשפט באים בפני הכנסת אם במסגרת חוקי היסוד ואם במסגרת החקיקה הרגילה. נציגים של מערכת בתי-המשפט מתייצבים בפני הכנסת ומסבירים את עמדתם. אין בכך כל ניגוד לעקרון הפרדת הרשויות אלא הגשמתו הראויה. השופטים המופיעים בפניכם אחראים לניהול הרשות השופטת. הם מופיעים בפני ועדות הכנסת בענייניהם שלהם ובכך מסייעים לנציגי הרשות המבצעת המופיעים בעניינים שלהם לעבודתה של הכנסת.
נשיא בית-המשפט העליון הופיע בפני ועדות הכנסת בענייני הרשות השופטת מאז קום המדינה. הדבר מסייע לעבודת הכנסת ומבטיח את תפקידה הראויה של הרשות השופטת. על כן אני עצמי הופעתי בפני ועדת החוקה חוק ומשפט בעבר בענייניה של הרשות השופטת ואשמח להופיע בעניינים אלה בעתיד. הוא הדין במנהל בתי-המשפט ובשופטים אחרים המופיעים בפניכם על דעתי.
דוגמה יפה לשיתוף פעולה זה בענייני המערכת השיפוטית הוא ענין האומבודסמן בו עסקה הוועדה לפני מספר ימים. הרעיון של האומבודסמן הוא שלנו, הצענו אותו כבר לפני מספר שנים. הצעת החוק המקורית לא נראתה לנו, שכן היא לא שמרה מספיק על עצמאותם של השופטים. הבאנו את הצעותינו לשר המשפטים והן נתקבלו על-ידו. הוא הביא את ההצעות המשותפות לנו לוועדה. הצעותינו התקבלו בעיקרן ואנו מברכים על ההתפתחות החיובית הזאת אשר תביא להגברת האמון בבתי-המשפט.
ברכות חמות, כאמור, ליושב-ראש היוצא וליושב-ראש הנכנס. מקווה אני כי כמו בעבר גם בעתיד נקיים מערכת יחסים תקינה וראויה בין שתי הצלעות החשובות הללו במשולש הרשויות. , שכן, בסופו של דבר לכולנו מטרה משותפת: לשמור, לקיים ולהגן על ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; לשמור ולקיים את המדינה, בטחונה ושלומה; לשמור ולקיים את כבודו וחירותו של כל יחיד ויחיד; לשמור ולהגן על מרכזיותם של הכנסת ושל בתי-המשפט במערך החוקתי שלנו. תודה.
יו"ר הכנסת אברהם בורג
¶
רבותי יושבי-ראש הוועדה, אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, מכובדי וידידי נשיא בית-המשפט העליון, שר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, עדנה, כל חברי הכנסת הנוכחים, כל האורחים והמוזמנים. ראשית, אני מבקש להתנצל בשם יושב-ראש ועדת הכנסת ובשמי על כך שבשעה 10 נפסיק להקשיב לנאמר כאן ונלך להקשיב לנאמר בוועדת החוץ והבטחון כי זה יום שיש בו הרבה מאוד חילופים שאנחנו עושים אותו בוועדות הכנסת.
ועדת החוקה חוק ומשפט תמיד היתה ועדה איכותית של הכנסת במובן שהיא אחת מאותן ועדות שאמורה לייצג ומייצגת לא אחת יותר את המימד הערכי של העבודה הפרלמנטרית מאשר הפוליטי. דבריו של נשיא בית-המשפט העליון באשר לאיזונים שצריכים להיות בין שתי הרשויות צריך להקשיב להם קשב רב משום שהמתח הגואה בין חקיקה לבין פסיקה, ובין פסיקה לבין חקיקה הם דברים שמוליכים לא אחת למתיחויות מאוד מעניינות כשתפקידנו לשמור על שליחותנו ברשות המחוקקת תוך כדי שמירה על עצמאותה ואיכותה של הרשות השופטת אבל הדיון כנראה לא ייעשה כאן, לא עכשיו ובוודאי לא על ידי.
לפני כמה רגעים החלפנו שני ראשי ועדות. אני רוצה להגיד מלה לאופיר. יש לו תכונה נפלאה, כל תפקיד שהוא עושה הוא מזדהה אתו עד הסוף כמה שהוא רק יכול, לפעמים עד כדי קיצוניות מוגזמת. אני מקווה שאף אחד לא ייפגע אבל אמרתי לו לא אחת: לפעמים אתה חושב שאתה אהרון ברק של הכנסת. אמת ויציב? התכונה הנפלאה שלו להזדהות עם כל תפקיד, כמו שאמר חבר-הכנסת יוסי כץ, מוליכה אותו הלאה. אני שואל את עצמי עם מי הוא יזדהה בתפקיד הבא שלו.
כל מי שמקבל אדם כמו אופיר במערכת הציבורית שבה הוא פעיל ושורה מתברך. אני אומר את הדברים מן השפה ולפנים משום שלצערי הפוליטיקה, בצד שאופיר ואני משתייכים אליה, מידלדלת בכוחות צעירים, ערכיים. לא תמיד צריך להסכים לכל הערכים אבל תמיד אני מעריך ערכיות מאחורי דברים נחושים ואמיצים. אין לי כל ספק שבכל תפקיד אליו הוא ילך אופיר יקח אתו את אומץ הלב הציבורי, את הנחישות ואת המוחלטות לעמוד על שלו במערכת שלפעמים לא עומדת על שלה ולפעמים פשוט אין לה את שלה. אופיר, אני מאחל לך הצלחה רבה. כמו שזכיתי להיות לידך בתפקידים שלך כאן בכנסת אני מקווה שגם בתפקידים הבאים אעשה כמיטבי להפריע לך במינימום.
לגבי מיקי. אני חושב שאני אביע כאן עמדה של הרבה חברי כנסת. כשאני רוצה לדעת מה אני חושב אני מקשיב למיקי. לא תמיד אני מסכים עם עצמי ולכן אני לא נוקט אותה העמדה. ללא ספק מיקי הוא קול מאוד ייחודי בנוף הפרלמנטרי שלנו במובן שהאמת הפנימית שלו קודמת לכל אמת אחרת, קודמת לאמת המפלגתית, לאמת התנועתית, לאמת המניפולטיבית ולאמת הפוליטית, האמת הפנימית תחילה ואחרי כן נראה איך מסדרים במקום את שאר הדברים. הוא מהאנשים שיש להם אמת פנימית כל כך נחושה שהיא מוכוונת תמיד. ביחסי עם מיקי יש לנו, מצדי לפחות, כל הזמן הרבה אהבה והרבה פעמים אי-הסכמה, אני יכול לומר שזו אמת פנימית שמקורה המעין שממנו היא נובעת, מעין הצדק, צדק צדק צדק רודף. פרשנותו של הצדק היא שונה אבל תמיד אתה מרגיש שזה בא ממקום של הגינות ומיקי איתן הוא אדם הגון. אמרתי לו כבר כמה פעמים שאם יש מישהו שאני שמח שהוא נבחר להיות יושב-ראש הוועדה הזאת הוא מיקי, הוא היה המועמד שלי לא בליכוד אלא בכנסת כולה. אני מאוד שמח על כך שזכינו.
יו"ר הכנסת אברהם בורג
¶
לא, זה כבודו במקומו מונח וזה כבודו במקומו מונח. אני שמח, כי זה ראוי לוועדה, ראוי למיקי. ראוי לנו שמיקי הוא היום יושב-ראש ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
הדבר היחיד שאגיד לכל מי שנמצא כאן מהרשויות האחרות, לנשיא בית-המשפט העליון בראשם ולשר שטרית המייצג את הרשות האחרת, אגיד אותו בצורה חיובית: אתם עוד תתגעגעו לאופיר. תודה רבה ובהצלחה.
שר המשפטים מאיר שטרית
¶
קודם כל אני רוצה להיפרד בצער מאופיר כיושב-ראש הוועדה. מאז הקמתה של הממשלה הזאת כשר המשפטים אני יכול להעיד שזכיתי לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם אופיר למרות שלא אחת התווכחנו גם בתוך הוועדה וגם מחוצה לה. שיתוף הפעולה היה תמיד לגופו של ענין וגם הוויכוחים היו לגופו של ענין.
שיתוף הפעולה המלא הביא לכך שבמשך השנה הזאת השלמנו שורה ארוכה מאוד של חוקים חדשים בתחום המשפט ובתחום אכיפת החוק במדינת ישראל. ניסיתי למנות אותם הבוקר וזה סדר גודל של 20 חוקים שהושלמו מההתחלה ועד הסוף, חלקם חוקים פשוטים, חלקם חוקים יותר קשים.
אני חושב שהכותרת של השנה הזאת מבחינת החוקים שעשו טוב לאזרח ושינו בצורה משמעותית את חייהם של הרבה אנשים זה חוק הקנסות בו ביטלנו את המצב הקודם כאשר היתה בכל שנה הכפלה של הקנסות. נקטתי בחוק במבצע שביטל רטרואקטיבית את הכפלת הקנסות הללו, דבר שהביא לגבייה של 267 מיליון שקל לקופת האוצר. אנשים שילמו ואמרו תודה.
החוק השני, שהתקנות שלו אושרו רק בשבוע שעבר הן תקנות שכר טרחת עורכי הדין. החוק שאושר בא לסייע לכל המשפחות נפגעי המשכנתאות SO CALLED אלה שבגלל פיגור זמני במשכנתא בגין פיטורים, או בגין מחלה, היו מוצאים את עצמם מהר מאוד מחוץ לבית שלהם לא בצדק אלא מתוך עוול גדול שהמערכת עשתה להם. תיקון החוק הזה יוריד מהפרק כמעט 90% מהמקרים שהיו נזרקים מביתם. יותר הם לא ייזרקו מביתם כי התקנות מאפשרות לאנשים לשלם את החובות שלהם בצורה הוגנת וניתן להם מספיק זמן לעשות זאת.
לכן אני מודה לך מאוד, אופיר, על העבודה המאוד יפה שעשית בוועדה. אני אומר בצער שאנחנו נפרדים מפרלמנטר מעולה – לא מהכנסת כמובן – לטובתה של מפלגת העבודה כמזכ"ל המפלגה ואני מאחל לך הצלחה בתפקידך, רק אל תגזים יותר מדי.
אני שמח מאוד לקדם את מיקי איתן כיושב-ראש ועדת החוקה חוק ומשפט. מיקי ואני חברים ותיקים הרבה שנים ואני חושב שאף אחד מהיושבים פה לא מכיר את מיקי כמו שאני מכיר אותו. היינו שותפים לדרך, להרבה מאבקים ולהרבה רעיונות. אמרו פה, בצדק, שמיקי לוחם על מה שהוא מאמין בו. לא אחת הוא עמד לבדו מול ים שלם, נגד הזרם, וללא חשש מחה בקול ועמד על דעתו. מצאתי שברוב המקרים בהם הוא נלחם הוא גם צדק. הוא נלחם נגד שחיתויות במפלגות, כולל במפלגה שלנו, בפנים ובחוץ ללא חשש, נגד שחיתויות בציבור, נגד עוולות. הוא נלחם ביושר תוך עשיית שיעורי בית לפרטיהם. אנחנו נמצאים בכנסת הרבה שנים ואני זוכר אותו בדיונים שבהם הוא נאבק ומביא אסמכתאות ונתונים אחרי שהוא חקר את הנושא לעומק. אני בטוח שאנחנו מקבלים יושב-ראש ועדת חוקה מצוין. אין לי ספק שיהיה בינינו שיתוף פעולה לא פחות מזה שהיה ביני לבין אופיר, אולי יותר. זו טובתה של המערכת שהיום עומד בראש הוועדה מיקי. אחד התפקידים הכי אפקטיביים בכנסת הוא יושב-ראש ועדה, ויושב-ראש ועדת חוקה על אחת כמה וכמה.
מיקי, אני מאחל לך הצלחה רבה מכל הלב. אני שמח שמחנה שטרית השתלט על מערכת המשפט.
אופיר פינס-פז
¶
אני מודה שאני נרגש היום. אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לכאן, בראש וראשונה לנשיא בית-המשפט העליון, לשר המשפטים, ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליטת המדינה, למנהל בתי-המשפט, לסניגור הראשי, לפרופ' קרמניצר, לחברי הכנסת ובראשם ליושב-ראש הכנסת.
אני סוגר תקופה מאוד קצרה באופן יחסי – שנה וארבעה חודשים – ומאוד אינטנסיבית. כשהייתי יושב-ראש סיעת העבודה שאלו אותי הרבה אנשים למה אני עוזב תפקיד פוליטי לכאורה לראשות ועדה. לא הבינו את המהלך. בדרך כלל לא מבינים אצלי מהלכים, זה בסדר, גם לא מבינים למה אני הולך להיות מזכ"ל מפלגת העבודה, אבל יבינו. אני החלטתי ללכת לתפקיד הזה משום שתמיד הוא ריתק אותי. זה תפקיד שיש בו יכולת השפעה, לפי דעתי הגדולה ביותר בכנסת – לא ברמה הכוחנית אלא ברמה המהותית, הערכית, הקונסטיטוציונית על עבודתה של הכנסת כמחוקקת.
זו הוועדה שאליה מגיעים למעלה מ-40% מכלל החוקים שמגיעים לכנסת. בתקופה הזאת ניסתה הוועדה לעשות את העבודה באינטנסיביות עצומה. כדי לסבר את האוזן, בתקופה הזאת השלמנו מההתחלה ועד הסוף חקיקה של 56 חוקים מרגע החקיקה ועד סיומה. בתקופתי קיימה הוועדה 225 ישיבות, אני לא מדבר כרגע על האיכות אלא על הכמות.
אופיר פינס-פז
¶
זה מספר גדול מאוד של ישיבות.
בעיני, מעבר לעבודת החקיקה בוועדה שהיא ראש וראשון, תפקיד הוועדה הוא לשמש מערכת שנותנת גיבוי למערכות שלטון החוק במדינת ישראל. אנחנו מומחים בהקמת שדולות פרלמנטריות בכנסת לנושא כזה ולנושא אחר, וזה בסדר, אבל למערכת שלטון החוק ואכיפת החוק אין לובי בכנסת. לצערי קם לה לובי הפוך בכנסת שפועל נגדה. בביקור שקיימנו אצל מפכ"ל המשטרה אמרתי שהיום יש חברי כנסת – לפחות סיעה אחת מובהקת ששמה לה ליעד להחליש את משטרת ישראל בכלל ואת אגף החקירות בפרט ולייצר להם דה-לגיטימציה ונתתי דוגמאות. יש בכנסת הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לאגף החקירות. זה דבר שהדעת לא סובלת ודבר שלא נשמע. היה כאן מאמץ כוללני רחב מימדים כדי להקים במהלך הקדנציה שלי בית-משפט לחוקה, מהלך שבכוחות משולבים הצלחנו לסכל אותו ולשמור על עצמאותה של מערכת השפיטה בישראל. כשאני אומר "כוחות משולבים" אני לא מתבייש, אני גאה על כך.
הפרדת רשויות הוא ערך חשוב בדמוקרטיה אבל כשיש הפרדת רשויות אין הכוונה שהרשויות לא תדברנה בינן לבין עצמן ואסור להן לתאם מהלכים כשמדובר בנושאים שהם BUILT IN לתוך המערכת. לי אין על מה לדבר עם כבוד נשיא בית-המשפט העליון בכל מה שקשור לחקיקת כל חוק כאן בכנסת, אבל חובתי להידבר עם נשיא בית-המשפט העליון, בוודאי עם שר המשפטים, בכל דבר חקיקה שיש לו השפעה ישירה על מערכת השפיטה בישראל. היעלה על הדעת אחרת? מצאתי את עצמי מותקף על זה שאני מקיים הידברות עם שר המשפטים ועם נשיא בית-המשפט העליון. זה אלמנטרי ומתחייב מהתפקיד, אי-אפשר לעשות אותו אחרת. כשאנחנו עושים דבר חקיקה בכל ועדה של הכנסת אנחנו מזמנים את הגורמים הקשורים לדבר החקיקה לשמוע את דעתם, אם יש להם השגות, אם יש להם מה לומר. איך ייתכן אחרת?
אני מודה שבדבר אחד אני מאוכזב. אני מאוכזב מכך שלא הצלחתי להוסיף חוק יסוד נוסף לספר החוקים של מדינת ישראל. אמנם קידמנו הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות לקריאה ראשונה, אבל נאלצנו להסתפק בכך. האצנו הקמתה של ועדה ממשלתית-קואליציונית בראשותו של פרופ' נאמן לקידום חוקי יסוד בתקווה שהוועדה תמלא את תפקידה.
אני אומר לכל מי שעוסק במערכת המשפט בישראל, אני אומר את זה לך, מיקי: להציב יעד של חוק יסוד נוסף משמעותי – אני לא מדבר על חוק טריוויאלי – בתקופה הזאת הוא יעד בלתי ריאלי. לפי דעתי מה שצריך לעשות היום הוא לשמור על הקיים. יש כאן כוונה לבטל חוקי יסוד שכבר נחקקו, יש כאן כוונה לצמצם חוקי יסוד שכבר חוקקו, ויש כאן כוונה להקים בית-משפט לחוקה כשהמשמעות של המכאניזם הזה היא לרוקן מתוכן את חוקי היסוד. היום אנחנו בשלב המגננה ולא בשלב הפריצה אבל אני מקווה שנחזור לשלב הפריצה.
מעבר לסיכול הקמת בית-המשפט לחוקה אני רוצה לומר דברים לגבי הנושאים שאני ראיתי אותם חשובים. הייתי אומר שבעיני, חוק יסוד: משק המדינה שהגביל את בולמוס החקיקה הפרטית היתה יוזמה מכריעה. אני יודע שיש חברי כנסת רבים שחולקים עלי בענין הזה אבל לעת הזאת, במצב הקיים, זה היה דבר שהיינו צריכים לעשות אותו ואני שמח שעשינו אותו.
אני שמח שהובלנו את הרפורמה בבתי-המשפט. הצעד הראשון היה חשוב מאוד. אני לא בטוח שאדבר בהתלהבות על החוק כולו אבל הצעד שעשינו בבית-משפט השלום היה חשוב.
אני שמח שהתייצבנו עם היועץ המשפטי לממשלה וחוקקנו את חוק איסור הסתה לאלימות. למרות שהוא נפל התעקשנו, עיבדנו אותו עוד פעם ועוד פעם עד שהעברנו אותו.
אני בהחלט מרוצה מכך שהוועדה בראשותי ביטלה את חוק דרעי, אני רואה בזה הישג חשוב מאוד לוועדה ולכנסת. אני שמח שתיקנו את התקנות לענין החצי, תקנות שיצרו דפוסי עבודה אחרים לוועדות השחרורים. עשינו עבודה מרחיקת לכת בכל מה שקשור לעבירות של אלימות במשפחה.
עשינו גם תיקונים בחוק יסוד
¶
הכנסת, מה שנקרא חוק ישראל כץ. זה היה חוק מאוד בעייתי אבל בסופו של דבר חוקקנו אותו במתכונת נכונה עם מעורבות מוחלטת של בית-המשפט העליון. חוק שהובא אלינו כחוק בלתי אפשרי הפכנו אותו לחוק שלפי דעתי מדינת ישראל יכולה לחיות אתו למרות שהוא לא פשוט גם היום.
טיפלנו בנושא הריגול החמור. זה היה ביוזמתו של מיקי ואני רואה בזה דבר חשוב.
עשינו הרבה עבודת פיקוח לגבי האזנות סתר, תו תקן הכליאה בבתי-הסוהר ובכל נושא האסירים, הסניגוריה הציבורית ששמרנו עליה כעל בבת עינינו, נושא מדיניות סגירת תיקים על-ידי התביעה הכללית שדנו בו, נושא אכיפת החוק שדנו עליו עם השר לבטחון פנים ועם המפכ"ל.
הדיון האחרון שקיימנו היה על בית-הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. אני רואה בו דבר מדאיג ומסוכן שמחייב היערכות כוללנית של מערכת השפיטה הישראלית וכל מערכת החוק בישראל – כנסת, ממשלה והרשות השופטת.
אני רוצה לברך את מיקי איתן. אמרתי שאני לא אתחלף עבור כל אחד, הודעתי עבור מי אני לא מתכוון להתחלף כמובן על-פי ההסכם הקואליציוני שלנו. הודעתי שאתחלף עם כל אחד ממפלגת הליכוד אבל אני בהחלט שמח להתחלף בעבור מיקי איתן. מיקי הוא חבר כנסת שאני מעריך ומוקיר. אני אפילו לא רוצה להגיד שלא תמיד אני מסכים אתו כי אני יותר מסכים מאשר לא מסכים. הוא איש ישר עם אינטגריטי. אני חושב שבתפקיד יושב-ראש ועדת החוקה צריך להיות אדם ישר עם אינטגריטי, משפטן או לא משפטן. אני לא הייתי משפטן אבל אני לא חושב שזו הבעיה. קודם כל הבעיה היא הסט הערכי, תפישת העולם, היושר והאינטגריטי. אני מקווה שאתה תבוא מנקודת המוצא שאני יצאתי ממנה.
אופיר פינס-פז
¶
נקודת המוצא היתה הערכה וגיבוי למערכת שלטון החוק בישראל תוך ביקורתיות, גישה שלא מקבלת שום דבר כמובן מאליו אבל תוך רצון לגבות את המערכת ולא לפגע בה. יש בבית הזה חברי כנסת שלפגע במערכת המשפט הישראלית נהפך אצלם לקרדום לחפור בו ונגד זה צריך לצאת בכל תוקף. אני רוצה לברך אותך ולאחל לך הצלחה רבה.
אני רוצה להודות לצוות שעבד אתי בוועדה בראשותה של דורית ואג, מנהלת הוועדה. עבדתי עם שני יועצים משפטיים – השופט בדימוס שלמה שהם שעבר לתפקיד אחר, ועורכת-הדין סיגל קוגוט שהגיעה אלינו ממשרד המשפטים. אני רוצה להודות לתמי, למיכל, לנירה וגם לבנות שעבדו אתנו בהקלדה ובפרוטוקולים של הוועדה אסתר ואביגיל.
אני רוצה להודות לחברי הכנסת שליוו אותי בעבודת הוועדה. נמצאים כאן אליעזר צ'יטה כהן, טלב אלסאנע, נחמה רונן, ושאול יהלום שלו יש לי תודה מיוחדת, בהחלט ראיתי אותו כממלא מקומי למרות שזה לא סוכם אבל כך התנהלתי וכך פעלתי. אני רוצה להודות לך, שאול, על הדברים. לטומי לפיד שלא נמצא כאן אבל היה חבר פעיל בוועדה, לאמנון רובינשטיין, ליעל דיין, לנואף מסאלחה ולכל יתר חברי הוועדה שרבים מהם היו מחויבים לדברים שדיברתי עליהם.
אני מקווה שהוועדה תמשיך לפעול במלוא המרץ בענייניה בתפקידים שהיא צריכה לשאת. תודה רבה.
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין
¶
אדוני היושב-ראש היוצא, אדוני היושב-ראש הנכנס, הנשיא ברק, שר המשפטים, פרקליטת המדינה. אני רוצה לאחל הצלחה ליושב-ראש היוצא וליושב-ראש הנכנס.
אני רוצה לומר דברים אחדים בנושא שהזדמנו לטובתו. בשבת קראנו בהפטרת השבוע, הפטרת שבת חזון שקודמת לתשעה באב, בספר ישעיהו "איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים." זו התוכחה. בהמשך אומר הנביא – זו הנחמה: "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה; ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה." הדברים האלה היו מוטו שחזר הרבה בהקמת המדינה, ב-1948, כאשר הקימו את מערכת המשפט – "ציון במשפט תפדה". הלקחים מהצירוף הזה של הפסוקים – יש שם עוד פסוקים חשובים – מלמדים אותנו שהם צריכים להיות על לוח לבנו גם כיום הזה, כמו בממשל בימי קדם גם עכשיו. חברה שמנוהלת באופן שהמשפט וערכיו הם יסודות שלה היא חברה שתצליח וגם להיפך. חכמים אמרו: הווה מתפלל לשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו. שלומה של מלכות זה המשפט.
ההיסטוריה הפקידה בידי כל היושבים כאן, כל אחד בעיסוקו, פקדון יקר מכל יקר - את המדינה הזאת, שלומה, רווחתה וערכיה וכולנו נאמני הערכים האלה. עכשיו עובר לפיד יושבות-הראש של הוועדה החשובה הזאת ואם מביטים על התמונות של מי שכיהנו בתפקיד הזה לאורך למעלה מיובל רואים שעברו כאן נדבכים חשובים בתולדות המשפט במדינה ונבנה נדבך על גבי נדבך.
בעבודה שלנו יש מקום מרכזי לוועדה גם בחקיקה וגם בפיקוח. היושב-ראש היוצא אופיר פינס היה פעיל מאוד גם בזה וגם בזה ומצאנו בו שותף קשוב, הוגן, רציני, מעשי. היו גם חילוקי דעות ואם הם היו זה לא היה במישור המהותי אלא מה שקרוי בעגת התקופה הזאת ספינים תקשורתיים אבל זו דרכו של עולם. בחקיקה השוטפת היה בינינו דיאלוג קבוע וקונסטרוקטיבי ונעזרנו.
הנושאים שהוועדה נכנסה אליהם בתחום הפיקוח היו בעלי חשיבות וגם האירו בזרקור הציבורי נושאים או פינות שראויים לטיפול או לשיפור בתחומים שונים. אנחנו מודים לו על זה. אני חושב שאני מדבר גם בשם עמיתתי פרקליטת המדינה, חבריי בייעוץ ובחקיקה בפרקליטות ואחרים. אנחנו מודים לו על זה ומאחלים לו הצלחה בהמשך.
עם היושב-ראש הנכנס, חבר-הכנסת איתן, היו לנו קשרי עבודה משותפים לאורך שנים בגלגולים שונים, בחלקם גם בחילוקי דעות. אמרו כאן דברים שתמיד חשבתי וגם אמרתי, שהוא גם הגון וביחד עם זה עקשן. אלה תכונות מאוד טובות. אני מקווה שהדיאלוג בינינו בהמשך יהיה כזה שיתן מקום לאמת של כולנו, כי הרי האמת של האחד היא לפעמים לא אמתו העובדתית או הערכית של האחר. הנחישות והמאמץ לטפל בנושאים, שאפשר להעריך אותם מאוד, אני מקווה שנגיע בהם לדיאלוג חיובי ולשיתוף פעולה טוב.
אומר גם מלה בנושאים המהותיים. זו תקופה שבה המאבק למדינת חוק, למדינה יהודית ודמוקרטית, לשוויון בין יהודים לערבים, לגישור בין חלקי החברה הישראלית הוא מן הקשות שידענו. תמיד נהוג לומר את זה אבל זה באמת כך גם בהקשר של מטוטלת הבטחון והזכויות בימים של רצח מזה, ושיסויים והתלהמויות פנימיים מזה.
מעבר למה שקרוי הפשיעה הקלסית, שאנחנו צריכים להיאבק בה, יש בשיח הציבורי נושאים שנוגעים ללב מהותה של המדינה. כדי שהיא תהיה מדינה שמה שאומר הנביא יתקיים בה, כלומר, שצדק ילין בה, צריך להיות יחס יותר טוב בין הצרכים של מערכת האכיפה למשאבים שלה. חבר-הכנסת פינס, היושב-ראש היוצא, הזכיר שנחקקו 56 חוקים. כמעט כל חוק כזה – חלק גדול מהחוקים, לא כולם – מטיל מעמסות חדשות על המערכת ואלה מעמסות שצריך לשאת בהן. הרבה פעמים שר המשפטים תומך בנו וגם גורמים אחרים אבל הרבה פעמים אנחנו מרגישים בדידות במערכת הציבורית, בממשלה ובכנסת. גם אנחנו לא מושלמים לא בקצב ולא בהחלטות אבל המערכת של המשפט הציבורי הממלכתי משתדלת לעבוד בהגינות ובערכיות. היינו רוצים שיהיה המשך של יד עוזרת ולא תמיד זה קורה.
בהקשרים של היחסים הפנימיים בתוך הציבור יש הרגשה כבדה שאני מוכרח לתת לה ביטוי במעמד זה שיש בו חגיגיות, שהמינון בין הסקטוריאליות לבין הענין הממלכתי, ולפעמים המינון בין הנושאים הפחות חשובים לבין הנושאים היותר חשובים הוא לא המינון הנכון. אני רוצה להתפלל שבהקשרים האלה כל אחד מאתנו – אני אומר את זה כמובן גם לעצמי – יביט קצת אל זולתו וזה יעזור מאוד לשלטון החוק.
אני רוצה להצטרף לתקווה שחקיקת היסוד תנוע. היה לי חלום שבקדנציות שלנו נזכה להשלמת החוקה. אני מסופק עם זה עשוי לקרות אבל גם אם לא עליך המלאכה לגמור, אי אתה בן חורין להיבטל הימנה. שוב, בהצלחה.
היו"ר מיכאל איתן
¶
תודה רבה.
את הרשימה הכין היושב-ראש הקודם וחלק מהדוברים ויתרו על רשות הדיבור.
גב' אורנה לין מלשכת עורכי הדין, בבקשה.
עו"ד אורנה לין
¶
בהעדרו של יושב-ראש הלשכה שלמה כהן אני שמחה להיות כאן כדי לברך גם את היושב-ראש היוצא וגם את היושב-ראש הנכנס. יש לכם מכתב מראש הלשכה על השולחן ולכן אני יכולה לעסוק רק בברכות.
החזית של הכנסת היא מאוד מרכזית עבור לשכת עורכי הדין, כמעט על בסיס יומי, ובתוכה ועדת החוקה חוק ומשפט היא היהלום שבכתר. בתקופת כהונתו של חבר-הכנסת אופיר פינס זה היה תמיד דיון מקצועי, ענייני ומה שכל כך נדיר במקומותינו – נעים.
היושב-ראש הנכנס הוא חבר של ראש הלשכה, מוקיר שלו ומכיר הדדית שלושים שנה. בתקופות של היום כאשר הכל משתנה וחולף אני לא מכירה כמעט דבר יותר חשוב מזה. לכן אני משוכנעת שמשני הצדדים תהיה זאת תקופה פוריה וגם כאשר הם יחלקו בדעתם – זה צפוי לקרות לא מעט – הם ידעו לעשות את זה בצורה המקצועית והטובה ביותר.
ברכות רבות ליושב-ראש הנכנס ודרך צלחה ליושב-ראש היוצא.
פרופ' מרדכי קרמניצר
¶
אני רוצה להצטרף לברכות. הדיונים בוועדת החוקה בראשותו של אופיר פינס הצטיינו בענייניות. התרשמתי שלמרות העדר ההשכלה המשפטית לא ביטלת דעתך בפני מקצוענים בתחום המשפט ואני חושב שאין מקום לכך שמי שאינם משפטנים יבטלו דעתם בפני משפטנים. רוב השאלות הן ערכיות כאשר הצד המשפטי נותן איזו שהיא תרומה אבל הוא לא הדבר המכריע.
כמי שמייצג את מועצת העתונות בפני הוועדה הזאת, מנקודת המבט שלי גילית תבונה של מחוקק שלפעמים מתבטאת בצורך שלא לחוקק. בצד הצורך להיות פעיל, להראות הישגים וחוקים שעוברים חשוב לא לחוקק בתחומים שבהם אין הצדקה להתערבות חקיקתית. בתקופה האחרונה יש בכנסת אופנה לנסות להסדיר את הפעולה העתונאית באמצעות חקיקה ובמקום שהנושא הזה יוסדר באמצעות נורמות אתיות, להפוך את האתיקה למשפט.
אני מקווה שאותה תבונה לא לחוקק כאשר לא צריך לחוקק נמצא אותה גם אצל היושב-ראש החדש שעל הגינותו ויושרו אין חולק. אני רוצה לברך אותך חבר-הכנסת איתן ולאחל לך הצלחה רבה במילוי התפקיד שלך.
השופט דן ארבל
¶
אני מצטרף לברכות. הייתי כאן בתקופה אינטנסיבית מאוד עם יושב-ראש הוועדה היוצא, חבר-הכנסת פינס. אני לא זוכר תקופה שבה מנהל בתי-המשפט היה בכנסת כל כך הרבה כמו בתקופה של אופיר פינס. אין שבוע שלא הייתי שם, היו שבועות שהייתי שם פעמיים-שלוש, או מישהו אחר מטעם המערכת. זה מעיד על עבודה חרוצה, אינטנסיבית ומלאת יוזמות של יושב-ראש ועדת החוקה.
בעינינו זו הוועדה החשובה ביותר של הכנסת מפני שהכנסת היא הרשות המחוקקת וזאת ועדת החוקה חוק ומשפט. כפי שנאמר עוברים תחת ידה של הוועדה הזאת 40% מדברי החקיקה של הכנסת. היא מעצבת את הנורמות במדינת ישראל, שזה תפקידה של הכנסת, והיא הוועדה שמובילה את הכנסת ביוזמות האלה. לכן חשוב שיתוף הפעולה אתה.
הנוכחות שלנו בוועדה, כפי שאמר הנשיא ברק, נוגעת אך ורק לעניינים שקשורים ברשות השופטת והיא טובה ונדרשת. כפי שכבר נאמר לא צריך לבקר את ההשתתפות הזאת אלא להיפך, זה מתבקש ונובע מהענין עצמו. אנחנו נמצאים שם גם לעניינים העקרוניים שנוגעים לנו ובין השאר כדי לשים לב לפרטים שהם חשובים. לפעמים בגלל מלה אחת שאיש לא שם לב אליה, בגלל דיון שטחי מחליקה מלה לא טובה והחוק הופך לחוק שאיש לא התכוון לו וגורם אחר-כך לבעיות. כפי שהכרתי את חבר-הכנסת פינס הוא שם לב לפרטים ולא עברה מלה בלי שנשים אליה לב.
כפי שבוועדה לבחירת שופטים הספקתי להכיר מעט את חבר-הכנסת מיקי איתן, שבא במקומו, הוא איש ששם לב לפרטים. אני מציע שהעבודה של הוועדה תהיה יסודית, ששמה לב לפרטים, שחוק שיעבור הוא חוק שהאנשים שדנים בו התכוונו אליו. אני מקדם בברכה את בחירתו ומקווה שהעבודה תמשיך להיות פורה בשיתוף פעולה מלא וכאשר יהיו חילוקי דעות נברר אותם באופן ענייני. הצלחה רבה לשניכם – ליושב-ראש היוצא וליושב-ראש הנכנס.
פרקליטת המדינה עו"ד עדנה ארבל
¶
אני רוצה להסכים עם כל מה שנאמר על חשיבות הוועדה ועל הנושאים שהיא קידמה. אני רוצה להודות ליושב-ראש היוצא על עבודה משותפת. הרבה פעמים היו אי-הסכמות ומחלוקות אבל בסך הכל ידענו שביסוד הדברים קיימת הגישה של גיבוי מערכות האכיפה וגיבוי שלטון החוק, בוודאי מערכות השפיטה. על כך אני בהחלט מודה לך בשמי ובשם הפרקליטות בכל הארץ.
ליושב-ראש הנכנס אנחנו רוצים לאחל בהצלחה ולמרות מחלוקות, שאני צופה שתהיינה, אנחנו מקווים שנשכיל לעבוד ביחד, לסייע במערכת ולקדם את הנושאים שחשובים היום לחברה ולמדינה. בהצלחה.
פרופ' קנת מן
¶
אני רוצה להודות לאופיר פינס על התמיכה הרבה במצבם של החלשים בחברה בכלל ובמערכת המשפט במיוחד. מראשית דרכה של הסניגוריה הציבורית ועדת החוקה היתה גורם תומך, גם על-ידי יושבי-ראש קודמים, ואופיר המשיך את המסורת הזאת. זה היה נחוץ בגלל מצבם של הרבה אזרחים. תודה.
ליושב-ראש הנכנס מיכאל איתן, הנגישות לשירותים משפטיים טרם הפכה להיות זכות יסוד במדינת ישראל, לפחות לפי המצב היום יש חוסר נגישות של קבוצות גדולות. אני מקווה שהוועדה הזאת תמשיך לקדם את הרחבת הנגישות הזאת ואני מאחל לך הצלחה.
שאול יהלום
¶
רבותי יושבי-הראש היוצא והנכנס, כבוד הנשיא, הפרקליטה, היועץ המשפטי לממשלה, הנשיא ארבל, הסניגור הציבורי, האורחים שלנו מהאקדמיה ומלשכת עורכי הדין. אגיד משהו בשם זקני הוועדה.
מניסיון אישי אני יודע שוועדת החוקה היא החשובה ביותר. יש כאלה שיגידו שוועדת הכספים היא החשובה ביותר, היא יכולה להיות חשובה אבל כאן ועכשיו לרגע מסוים כי מחר היא יכולה לשנות אותו תקציב ולהפוך אותו על-פיו, היום לתת הקצבה ל-א' ומחר להוריד אותה ולתת ל-ב'. ועדת החוקה משפיעה לדורות ועד שתשנה יעבור זמן רב. את 56 החוקים שהוועדה העבירה בתקופת היושב-ראש היוצא לא ישנו כל כך מהר וההשפעה שלהם על החברה היא מאוד משמעותית ומכריעה.
אני זוכר שאני הייתי יושב-ראש הוועדה ואחר-כך התמניתי לשר. אחרי כמה חודשים היתה לי שיחה עם כבוד הנשיא אהרון ברק ושוחחנו בשאלה מי משפיע יותר – יושב-ראש ועדת החוקה, או שר במשרד כלכלי חשוב. הנשיא ברק הגדיר נכון שההשפעה של יושב-ראש ועדת החוקה היא השפעה נטו, וההשפעה של שר היא השפעה ברוטו כי עד שאתה מצליח להשפיע כשר בממשלה יוצאת לך הנשמה, עובר המון זמן ובדרך כלל אתה נכשל; כאן בוועדה בשעה של עבודה אינטנסיבית אתה מצליח להשפיע באופן מאוד משמעותי.
כל אחד מאתנו נמצא בהשפעה פוליטית ומביא אתו את המפלגה שלו ואת השפעתה. לכן, למרות שהיושב-ראש הוא חלק ממפלגה ובכיר בה חשוב שהוא יהיה עצמאי למרות המפלגה, וזה קשה. קל לי לברך את יושבי-הראש היוצא והנכנס כי שניהם מצטיינים בכך. אני לא יודע איך הם מתקדמים למרות זאת אבל בכל התפקידים שהם עשו גם אופיר פינס וגם מיכאל איתן הוכיחו שהם לא מוכתבים על-ידי מפלגתם אלא מגלים עמדות עצמאיות, ציבוריות, הוגנות וישרות יותר מעמדות מפלגותיהם בשעה שהיה צריך.
לכן אני שמח לברך את היושב-ראש היוצא וגם את היושב-ראש הנכנס. נאמר כאן שאתה הגון ועקשן ואני מוסיף שאתה גם חרוץ. ההגינות והעקשנות מוכפלות ומשולשות. באחת הקדנציות התקשורת עשתה משאל בין חברי הכנסת לגבי החרוצים שבהם ונדמה לי שמיקי זכה אז במקום הראשון גם מהימין וגם מהשמאל – אז קנאתי בך – ואני חושב שהוא נשאר כך אם לא יותר. אני מברך אותך שתצליח.
כל השבחים שנאמרים כאן על אופיר והסטטיסטיקה שנפרסה כאן צריך לחלק אותה לתקופה קצרה, זה היוצא מן הכלל. זה מראה לך שאם יש לך שנה וזה נראה מעט זמן, אתה יכול להספיק הרבה. ברבע האחרון של הקדנציה יש לך אפשרות להספיק הרבה עם החריצות שלך, מיקי איתן.
בהמשך לדבריו של היועץ המשפטי לממשלה אנחנו נמצאים היום ערב תשעה באב. חכמינו ידעו לומר בצורה יפה שהיה חורבן ושאיבדנו את ריבונותנו לא רק בגלל שהיינו חלשים אלא בגלל שהיינו מסוכסכים, שהיתה בינינו שנאת אחים ודברים שלא יאים לגוף, למדינה ולחברה שרוצה להיות מאוחדת, מלוכדת ומתקדמת. לכן אני מברך אותך שוועדת החוקה בראשותך תתרום להבנה ולאיזון בין כל חלקי החברה והעם.
טלב אלסאנע
¶
אני רוצה לקדם בברכה את נשיא בית-המשפט העליון, את היועץ המשפטי לממשלה, את פרקליטת המדינה, את הנציגים מהאקדמיה ומלשכת עורכי הדין.
אני מברך את אופיר פינס על זה שבמשך התקופה בה הוא היה יושב-ראש הוועדה הוא עשה כמיטב יכולתו כדי לתת את הביטוי המגוון שמייצג את הכנסת, כל אחד עם השקפת העולם שלו, וניסה להוביל לאיזה שהוא מכנה משותף.
אני חייב לציין שבתקופה הזאת נתקבלו חוקים שסותרים באופן מהותי את המדינה ואת הערכים הדמוקרטיים שלה והדמוקרטיה בכללה היא במגננה.
כנציג מיעוט בתוך המדינה אני חייב לציין שהדמוקרטיה נבחנת ותיבדק במידת התייחסותה ויחסה אל המיעוט שחי בתוכה ואילו הזכויות שמובטחות לו הן מכוח היותה של המדינה מדינה יהודית. הדבר היחיד שמשותף לכל אזרחי המדינה שמגן על הזכויות של המיעוט הלאומי שבתוכה הוא המימד הדמוקרטי ובתקופה האחרונה הוא נמצא בשחיקה מתמדת. לצערי, זה בהשפעה של האווירה החיצונית שחברי הכנסת נגררים אליה ומחוקקים חוקים מתוך תחושה של משבר. הבעיה היא שהחוקים האלה לא חולפים עם חלוף המשבר אלא הם יישארו גם לאחר מכן וזה הדבר המסוכן והחמור.
לא במקרה היינו שותפים להתנגדות לבית-המשפט לחוקה כי אנחנו רואים בזה טירוף מערכות. בית-המשפט הוא המבצר של המיעוט שחי בתוך המדינה. כמיעוט אנחנו רוצים להיות חלק מהמדינה, חלק מאזרחיה ולהשתלב בה. התרבות שלנו שונה אבל אנחנו רוצים להיות שווים מבחינת האזרחות. למרות האמון והתמיכה שלנו בעצמאותה של מערכת המשפט והתנגדותנו לניסיון לקצץ במעמדו זה לא אומר שאנחנו רואים במערכת המשפט את תכלית השלמות. יש לנו גם ביקורת לגבי הייצוג שלנו בה. אין שום סיבה שבבית-המשפט העליון ובבתי-משפט אחרים לא יהיה לנו ייצוג הולם כי כל שופט מביא אתו את התרבות וההוויה שלו. הנכס של מערכת המשפט הוא האמון של הציבור בה ובקרב הציבור הערבי יש אמון מלא למערכת המשפט. צריך לשמור על הנכס החשוב הזה, במיוחד כשאנחנו רואים שיש שסע, קרע והתמרמרות. לכן חשוב מאוד לחזק את מעמדה של מערכת המשפט ולשמור עליה.
אני רוצה לברך את חבר-הכנסת מיקי איתן ולאחל לו הצלחה. אני מניח שתיתן ביטוי לדעות הפוליטיות שלך אבל אני מקווה שבמהלך הדיונים לכל אחד תהיה הזדמנות להביע את עמדתו, להגן עליה ולומר את דבריו. אשמח לא להסכים אתך אבל גם אשמח שכל החלטה תהיה מאוזנת, תשמור על הערך המשותף שהוא הערך הדמוקרטי.
ענת מאור
¶
האירוע היום הוא חשוב. אופיר, יש לי הערכה רבה למקצועיות וליכולת הגישור, גם אם חוקקנו הרבה זה אף פעם לא היה ברדידות. מזכירים פה את נשיא בית-המשפט, את היועץ המשפטי לממשלה, את פרקליטת המדינה, את שר המשפטים, את האקדמיה והרבה ארגונים חברתיים, הם באמת באו לביטוי וזה מאוד חשוב. העברנו חוקים חברתיים כמו זה של המשכנתאות, בענין אלימות נגד נשים, ונשים בעסקים, ואלה דברים חשובים.
אני שותפה לתחושה שעשינו גם חקיקת יתר ואני אומרת את זה בדאגה לא אישית אליך אלא אלינו ככנסת. ממשלה מאוד רחבה הצליחה לעשות שינויים בדפוסים ובנורמות דמוקרטיות, בהשקפות ובמושגים. בתכנית לפני שבוע אמר בגין שדברים שלא היו עולים על הדעת לפני שלוש שנים פתאום עולים על הדעת. אלה דברים שלא עלו על הדעת לא רק באמירות אלא גם בחוקים וזו צריכה להיות נורה מזהירה גם בנושא הדמוקרטיה כמו חוק האינתיפדה, גם בעובדה שהכנסת צמצמה את סמכותה לחוקק והשאירה את כל הסמכות לממשלה. מעבר למחלוקת בשאלה אם היה צריך למזער את החקיקה או לא, בהתמסרות ובהשארת החקיקה לממשלה אני רואה נורות אדומות. עם כל המחלוקות זה לא מוריד מההערכה האישית שלי לעבודתך. אני מעריכה מאוד גם את בחירתך כי המדינה היא קודם כל מדינת צדק ולא מדינת משפט לכן העשייה הפוליטית ושינוי ההוויה הפוליטית הם העיקר. תצליח מאוד בדרכך החדשה.
למיקי, אני מצטרפת לכל מה שאמרו עליך. בתור יושבת-ראש ועדת המדע הכרתי אותך בתור יושב-ראש ועדת המשנה לאינטרנט ותמיד אני מזכירה את אמירתו של משה דיין שמוטב לעצור סוסים דוהרים מאשר לבעוט בחמורים אצילים. אנחנו בידיים נאמנות אבל בתקופה שבה יש משבר בדמוקרטיה, כמי שייך למפלגת השלטון המשימה עליך היא עוד יותר גדולה והאומץ והנחישות שלך יצטרכו להיות יותר גדולים כדי לשמור על המשותף הכללי. אני בטוחה שתעמוד בזה ואנחנו נעמוד לימינך ככל שיידרש.
היו"ר מיכאל איתן
¶
תודה.
אנחנו מגיעים לנאום האחרון כאן ואולי הדברים הראשונים שלי בוועדה.
כפי שאתם יודעים סיעת הליכוד החליטה כבר בסוף חודש יוני שהחל מה-1 ביולי אני אהיה מועמד מטעמה על-פי כל ההסכמים ואכהן כיושב-ראש ועדת החוקה חוק ומשפט. אבל בהקשר הזה השנה ה-1 ביולי קצת התמהמה והוא בעצם חל רק היום.
היו"ר מיכאל איתן
¶
חס וחלילה, זה חלק מהתופעות שקורות בחיים הפוליטיים כמו מזגי האוויר הפוליטיים.
זה נתן לי יתרון מסוים משום שהיה לי זמן ללכת ולבדוק מעט מה אני הולך לקבל ואיזו ועדה אני עומד לנהל. הנקודה הראשונה שממנה שאבתי את המידע היתה תקנון הכנסת. בסעיף 13(א) לתקנון הכנסת נקבע כל ענין הוועדות, נמנות שם הוועדות הקבועות של הכנסת ובסעיף קטן (6) מוזכרת ועדת החוקה חוק ומשפט שתחומי עבודתה מבוטאים באותו סעיף בארבעה עניינים: חוקת המדינה; חוקי יסוד; חוקים, וסדרי משפט.
התקנון הוא דבר חוק ששואב את סמכותו מחוק נורמטיבי בכיר יותר. לכן הייתי צריך ללכת לחוק יסוד: הכנסת על-מנת לבדוק האם תקנון הכנסת מסר לי את הדברים שהיה ביכולתו למסור לי. חיפשתי בחוק יסוד: הכנסת איפה הוא נותן לתקנון את הסמכות לחוקק חוקה בישראל. כל מה שמצאתי בחוק יסוד: הכנסת הוא שבסעיף 21(א) לחוק הזה נאמר: "הכנסת תבחר מבין חבריה ועדות קבועות... תפקידי הוועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן במידה שלא נקבעו בחוק, ייקבעו בתקנון."
נחה דעתי לפחות לגבי זה שאני מקבל ועדה. ענין הקמת הוועדה, הקביעה בתקנון מוסדרים לחלוטין אבל איפה נאמר שוועדת החוקה חוק ומשפט יש לה סמכות לטפל בחקיקת חוקה? לא יכולתי למצוא את זה. עצם ההזכרה על-ידי התקנון היא לא מקור סמכות ראוי. כל מה שמצאתי הוא שלגבי "המהות" קובע חוק יסוד: הכנסת בסעיף 1: "הכנסת היא בית הנבחרים של המדינה".
התחלתי לחשוש ואמרתי
¶
אני מקבל לידי ועדה שאני צריך לעמוד בראשה, החברים ששלחו אותי מצפים ממני שאפעל גם בנושאי חוקה ואני לא רואה שלוועדה הזאת יש סמכות לעסוק בענייני חוקה, בכל אופן זה לא כתוב בחוק המרכזי שנותן סמכויות לכנסת. על-פי חוק יסוד: הכנסת לא רק לוועדה אלא גם לכנסת אין סמכות לחוקק חוקה. שאלתי את עצמי מה קורה פה: 1 ביולי הוא לא 1 ביולי, חוקה זו לא חוקה.
המשכתי לחפש והגעתי לחוקי המעבר. היו שני חוקי מעבר: בשנת 1949 היה חוק מעבר מהמועצה המכוננת לכנסת; בשנת 1951 היה חוק מעבר מהכנסת הראשונה לכנסת השניה וגם נאמר שם: ולכנסות שיבואו בהמשך, לא בדיוק בציטוט הזה אבל זו המהות. אז נוצרה קונסטרוקציה שאמרה: בשנת 1949 בחר עם ישראל אסיפה מכוננת שאמורה היתה לקבוע חוקה, לשם זה היא נבחרה. האסיפה המכוננת החליטה בחוק מעבר ראשון להעביר את הסמכויות לכנסת הראשונה. בחוק המעבר השני זה עבר לכנסת השניה וכן הלאה. השאלה היא האם מכוח הדברים האלה יש לי סמכות? לכאורה, אפשר היה לקבל את זה אם לא היה חוק יסוד: הכנסת.
איפה מתעוררת הבעיה? בסעיף 10 לחוק המעבר השני נאמר שהסמכויות יעברו עד אשר ובמידה שלא יחוקק חוק אחר. והנה, הכנסת מחוקקת לא רק חוק פשוט אלא חוק יסוד – יש להניח שהיא נותנת לו את מלוא תשומת הלב – וכל מה שיש לה להגיד בחוק הזה למיכאל איתן הוא שכאשר הוא יהיה יושב-ראש ועדת החוקה ויבדוק מה הסמכויות שלה ושל הכנסת, הדבר היחיד שהיא אומרת לו הוא שהכנסת הוא בית הנבחרים, חוק היסוד לא אומר חצי מלה באשר לתפקידה של הכנסת להכין אותה החוקה.
יתר על כן, בסופו של דבר העם היה זה שנתן מנדט לאסיפה המכוננת לחוקק חוקה. האם האסיפה המכוננת היתה רשאית לקחת אותו המנדט שקיבלה מהעם ולהעביר אותו למישהו מבלי לשאול את העם האם הוא מסכים לענין הזה? נראה לי שאנחנו נמצאים כאן בקושי וגם אני לא מחדש חידושים, כל הדברים האלה כתובים עלי ספר, פסקי-דין ואחד הטוענים את הטיעונים האלה הוא הבוס שלי בוועדת הבחירות המרכזית השופט חשין – אני הסגן שלו שם. קיימת בעיה ואנחנו צריכים להיות מודעים לה.
אני רוצה להזכיר שכאשר הכנסת הראשונה קיבלה על עצמה את הסמכות מכוח חוק המעבר, היא גורפת אתה - על-פי ההשקפה הקובעת שיש לי כל כך הרבה סמכויות לחוקק חוקה – את החלטת הררי. החלטת הררי הטילה חובה על ועדת החוקה של הכנסת. המליאה של הכנסת הראשונה אמרה לוועדת החוקה שיש לה חובה להכין הצעת חוקה למדינה, החוקה תהיה בנויה פרקים פרקים באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסודי בפני עצמו, הפרקים יובאו בפני הכנסת, וכאן יש קושי: במידה שהוועדה תסיים את עבודתה וכל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה.
בגלל קוצר היריעה אני לא רוצה להיכנס לכל הקשיים. מה שהצגתי כאן זה על קצה המזלג, יש רובדים שונים של ויכוחים ופלפולים לכאן ולכאן. אם היה יושב אתנו כאן אדם שהגיע ממדינה זרה והיו מתרגמים לשפתו את הדיון כאן והוא היה מקבל קצת רקע, הוא לא היה יכול להבין מה קורה. יושב-ראש ועדת החוקה של הכנסת מטיל ספק בסמכויות הקנויות לוועדה, בעוד שנשיא בית-המשפט העליון – שהוא ראש הרשות השופטת – דווקא מנמק בהתלהבות רבה, מביא את הטיעונים החזקים ביותר ונמצא בראש החזית של אלה הטוענים שדווקא לוועדת החוקה ולכנסת יש סמכויות מלאות לחוקק חוקה.
התשובה לכל מי שלא זר במדינה ידועה. הסמכות לחוקק חוקה היא גם הסמכות להגביל. לכל מי שרוצה לפרש את החלטות הכנסת - לא החלטת הכנסת שמגבילה את הכנסת מרצון כמו שקיבלה על עצמה בחקיקה הפרטית, אלא החלטות כנסת שנובעות מעצם מהותה ומלשון החלטותיה - אם יש שם איזה שהוא מקור וסמכות להגבלה של הכנסת ולהעברת סמכויות מהכנסת לרשות אחרת, הרי הוא צריך לומר שכל הקונסטרוקציה הזאת נמצאת מכוח הסמכות של הכנסת ושל ועדת הכנסת.
לכן אני יכול לומר בצורה ברורה שעמדתו של כבוד הנשיא היא, שיש חוקה פורמלית במדינת ישראל – שמעתי בצורה ברורה את דבריו השבוע בבית הנשיא שעל-פיהם יש חוקה פורמלית בישראל. אם יש חוקה פורמלית בישראל היא כנראה נוצרה בכנסת, בוועדת החוקה, ואם כך – שם גם המקום להכניס בה שינויים, תיקונים, חידושים, תוספות והפחתות, כמובן בכפוף לעקרונות היסוד של השיטה הכוללת הדמוקרטית שלנו.
אני נשארתי עדיין עם הספקות ולכאן או לכאן אי-אפשר לבנות את כל הקונסטרוקציות האלה בלי להשאיר שטחים שנויים במחלוקת, שטחי עימות, במיוחד כאשר בחוק יסוד: הכנסת עצמו אינה מופיעה הסמכות הזאת כלל ועיקר.
על סמך מה קבע השבוע השופט ברק פעם נוספת שכבר מזה עשור יש לנו חוקה בישראל, השופט ברק מייחס את כתיבת החוקה למהלך שהתבצע בכנסת בחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק. בעקבות חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ב-1992, כתב השופט ברק רשימה תחת הכותרת "המהפכה החוקתית". אז הוא עוד לא קרא לילד בשמו כפי שהוא כינה אותו השבוע בבית הנשיא "יש לנו חוקה פורמלית", הביטוי הזה בא ברבות הימים. הוא כתב שם דברים חשובים שהיו ראויים לתגובה של הכנסת כמוסד מחוקק וכרשות מרשויות השלטון.
הוא כתב שההחלטה שהתקבלה בעקבות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אני מצטט: "גרמה לכך שהמשפט הישראלי לאחר מרץ 1992, מועד כניסתם לתוקף של שני חוקי היסוד, שונה באופן מהותי מזה שהתקיים לפני כן. התפקיד השיפוטי לבש לבוש חדש, לשופטים, ובעיקר לשופטי בית-המשפט העליון, הוענק מכשיר רב עצמה אשר בכוחו לשנות את פני החברה הישראלית." בסיום אותה רשימה הוא כותב: "על רקע זה חשובה במיוחד החקיקה החדשה אשר יצאה מהכנסת ואשר הגבילה את הכנסת וכפפה אותה לעקרונות היסוד. מעתה בית-המשפט יוכל לא רק לפרש חוק הנוגד את עקרונות היסוד אלא גם להצהיר על בטלותו. בכך העניק העם לשופטיו מכשיר רב עצמה. עתה, משהעם נתן לנו את הכלים, נעשה את המלאכה."
איש בדימונה, מטולה, אריאל, עארבה או בני-ברק לא נתן כלים לבית-המשפט העליון לחולל מהפכה חברתית. ספק אם גם בקמפוס ברמת-אביב או בגבעת רם מישהו נשאל האם הוא מוכן להעניק כלי כזה. ספק אם אפילו אלפית מתושבי מדינת ישראל בשנת 1992 ידעו, הסכימו או היו מוכנים לאשר שתושבי מדינת ישראל בשנת 1949, בהחלטה לבחור אסיפה מכוננת, נתנו תוקף להעביר ב-1992 מהעם של 1992 סמכויות מרחיקות לכת לחולל מהפכה חברתית ולהגביל את הכנסת. אני רוצה להודות על האמת, לא בדקתי את הנתונים האלה ולא שאלתי את האנשים בבני-ברק, בעארבה ובמקומות אחרים את השאלה הזאת, זה רק רושם כללי.
אבל בישיבה של האסיפה המכוננת שהתקיימה בשנת 1992, בה חוקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הייתי והשתתפתי.
היו"ר מיכאל איתן
¶
אני יכול להעיד שאיש מהנוכחים במליאה לא העלה בדעתו אפילו ברמז שמדובר בחקיקת חוקה או בישיבה של האסיפה המכוננת. ספק אם מרבית החברים ידעו בכלל מה המושג של האסיפה המכוננת ומה נפקותו.
היו"ר מיכאל איתן
¶
חבר-הכנסת שאול יהלום, מאחר שכבר דיברתי פעם אחת בכנסת 11 שעות, אני לא מתכוון לשבור את השיא הזה בישיבות ועדת החוקה אבל אני גם יכול להבטיח לך שלא אתן שמאורעות כאלה שראיתי בעיני יחזרו על עצמם. אלחם ככל יכולתי שכאשר כנסת ישראל נדרשת לחוק שאמור לחולל מהפכה חוקתית, היא תדע על מה היא מצביעה. כדאי שתשמע את השתלשלות העניינים ואז תפיק את הלקחים.
היו מי שידעו מה קורה אבל היו גם כאלה שהוטעו בצורה קשה, ביניהם ידידך הרב יצחק לוי, חבר-הכנסת אברהם רביץ וחברים אחרים שאמרו במליאה שהם נגד חוקה אבל הצביעו בעד החוק מתוך הבנה שהם לא מצביעים עבור חוקה. אוריאל לין, פרלמנטר מעולה וידידי הטוב מאז ועד היום כיהן אז כיושב-ראש ועדת החוקה והוא אמר בניסיון לשכנע אותם: הכוח לא הועבר למערכת בתי-המשפט, הכוח נשאר בבית הזה. היה רק אחד שהזהיר והתריע אבל מאחר שהיה מדובר בקריאה שניה ושלישית, והוא בעצמו לא היה חבר בוועדה והוא לא הסתייג – לא היתה לו זכות דיבור – הוא ניסה להבהיר לבאי הבית בקריאות ביניים בלתי פוסקות כי מדובר במהלך בעל משמעות מרחיקת לכת שיש לעשותו בדרך של שיקול דעת והבנת מלוא המשמעויות. הוא הזהיר כי חלק מהתומכים מצביעים נגד עצמם ונגד שולחיהם ומחה נמרצות. אני מצטט ממה שהוא אמר: "זו לא דמוקרטיה, זו אוזורפציה. זו בושה לדמוקרטיה שבצורה כזאת מנסים להעביר חוק כזה." הרוב הדומם מיהר הביתה. "תשתיקו את הצעקן הזה" מחה חבר-הכנסת עמנואל זיסמן, חבר האסיפה המכוננת ללא ידיעתו. והכנסת אישרה ברוב של 31 נגד 21 את מה שלאחר מכן הוגדר כאקט חקיקת החוקה של מדינת ישראל. לימים, השר מרידור, שר המשפטים ואחד ממובילי החקיקה - שבמקור באה כהצעת חוק פרטית של אמנון רובינשטיין, אחד האישים הדגולים בכנסת ישראל לדורותיה - אמר: רק חבר כנסת אחד מבין המתנגדים הבין באמת מה התרחש באולם המליאה וניסה למנוע. בגלל מיכאל איתן לא הצלחנו להעביר גם את סעיף השיריון וכמעט נפלנו בגללו במספר סעיפים אחרים.
ידידי היקרים, מעבר לכל חילוקי דעות, מעבר לכל פרשנות של החלטת הררי, של השפעת חוקי המעבר, של ניתוח משפטי זה או אחר, של חקיקת חוק יסוד: הכנסת והעדר ההסמכה המפורשת בו לוועדת החוקה לתקן חוקה - כך לא בונים חוקה, כך לא בונים חוקה.
קיימת מחלוקת לגיטימית ועקרונית בעניינים האלה בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת אולם גם קיימת שותפות שבאה לידי ביטוי בעליונות החוק ועקרונות היסוד של השיטה ובצורך לקיים דיאלוג בין הרשויות בכבוד הדדי ובהבנה שבסופו של דבר מחלוקות ועימותים, אם הם נעשים מתוך אחריות וכבוד הדדי, יש בהם משום הפריה וקידום.
בפרקי אבות, פרק חמישי, פסוק כ"א נאמר: כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים. איזוהי מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי; ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קורח וכל עדתו. הלל ושמאי נחלקו במאות הלכות ואחת ההלכות שבהן נחלקו הם דיני הממזרות. בכל אופן נאמר: יתחתנו האחד בשני. ללמדך, שמחלוקת יכולה להיות ובכל אופן האמינו במכנה המשותף. המחלוקת היתה לשם שמים ולא מנעה את ההתחתנות ואת היכולת לקיים את החיים המשותפים. לעומת זאת, מחלוקת שהיתה לשם שררה, לשם כיבוש כוח וערעור על מנהיגות כמחלוקת קורח וכל עדתו לא התקיימה והסתיימה כפי שהסתיימה.
אדוני הנשיא, אני שולל מכל וכל השתלחויות חסרות רסן של חברי כנסת בשופטי בית-המשפט העליון, כמו גם השתלחויות של שופטים בכנסת ובחבריה. כינויים ושיקוצים שהטילו שופטים בחברי כנסת היו מיותרים כי אנחנו עושים את זה די טוב בעצמנו אחד כלפי השני ולא צריך להוסיף לנו עוד מבחוץ.
אם נדע שגם הכנסת וגם הרשות השופטת משרתות את הציבור ופועלות למענו, הציבור יזכה לפירות השלטון בלי שהוא ישלם בעבורם מחירים מופרזים של הגבלת החירות, מתן שירותי חובה שלא לצורך ותשלומי מסים מופרזים. אך רק אם נקיים משטר של הפרדת רשויות שיש בו ריסונים ואיזונים שבו אין הרמוניה ואחידות דעים בין מרכיבי השלטון לא במישור הפרסונלי ולא במישור הארגוני, אלא מתח מתמיד ותחרות בין האורגנים השונים הפועלים כמיטב יכולתם לקדם כל אחד בתחום אחריותו את כל אזרחיה של המדינה, לרבות בני המיעוטים, לקדם את המדינה שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, מדינה ששואבת את ציביונה הייחודי בקהילת העמים ואת ערכיה הראשונים והבסיסיים מארץ-ישראל, ממורשת ישראל ומתורת ישראל, אני מאמין שאנחנו נמלא כל אחד את תפקידו. ברבות הימים, כאשר נפרוש כל אחד מתפקידו, יהיה לנו סיפוק מיוחד מכך שהצלחנו לחיות בהרמוניה וגם לא להסכים כבית הלל ובית שמאי.
אני רוצה לומר שאעשה כמיטב הדברים שאני דורש גם להיות נאה מקיים. אני משוכנע שהתוספת שלי בעמידה על הדברים האלה תהיה בחיזוק המערכת המשפטית. כבוד הנשיא, אני מגשר בינך במערכת המשפטית לבין חוגים רחבים בציבור שמעבירים ביקורת מוגזמת ובוטה ושיש צורך גדול שהם ישתלבו בהבנה מהי מערכת משפט, מה חיוניותה, מה האפשרויות להעביר ביקורת ולא להסכים אבל יחד עם זאת לקבל את המרות ועליונות החוק שבלעדיהם אין לנו חיים. צריך לאסוף אותם פנימה ולהכניס אותם לתוך המחנה של אוהדי שלטון החוק. דווקא תוך עמידה עצמאית שלי ושל הוועדה – או של חלקה, אני אולי לא מייצג את רוב חברי הכנסת בענין הזה – אנחנו נוסיף ונאדיר את מערכת המשפט.
לסיום, אני רוצה להודות לאופיר. אופיר אשם לא מעט בכך שאני כאן. הוא היה האחראי הראשוני לכך – הוא יזם – את העובדה שהיום אני חבר בוועדה למינוי שופטים. זה בהחלט בזכותו, הוא שיכנע אותי ללכת למשימה הזאת. אני לא מצטער על כך למרות שבהתחלה היו לי איזה שהם ספקות. אני מאחל לו הצלחה גדולה בתפקידו, אבל לא יותר מדי כי אני מעדיף שתצליח בהידמותך לאהרון ברק מאשר בניסיונך להידמות למזכ"ל מפלגת העבודה, מבלי לפגוע בכבודו, גם הוא העדיף ג'וב אחר על התפקיד הזה.
אופיר פינס-פז
¶
הדימוי לא מתאים, אהרון ברק אף פעם לא היה יושב-ראש ועדת החוקה חוק ומשפט. אם אני משווה את עצמי לאהרון ברק, יש לי למי להשוות את עצמי במפלגת העבודה.