פרוטוקולים/ועדת חוקה/5657



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
9.7.2002

פרוטוקולים/ועדת חוקה/5657
ירושלים, כ"ח באב, תשס"ב
6 באוגוסט, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 504
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ט בתמוז התשס"ב (9 ביולי 2002), שעה 11:45

1. הצעת חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ב-2002, של
חה"כ נחום לנגנטל – החלטה על חידוש הדיון בהצעת החוק
(סעיף 124 לתקנון) – הצבעה.

2. הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)(תיקון מס' 8)(תיקון)
(דחיית תחילה), התשס"ב-2002 – אישור לקריאה שניה ושלישית –
הצבעה.

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז – היו"ר
נסים זאב
שאול יהלום

עו"ד יהודית קרפ - משנה ליועץ המשפטי לממשלה
עו"ד דפנה ביינוול - פרקליטות המדינה
עו"ד עודד ברוק - לשכה משפטית, המשרד לבטחון פנים
מפקח מאיר דב ברקוביץ - קצין מדור נוער, " " "
פקד עופר שומר - קצין נוער מרחב מוריה י-ם, המשרד לבטחון פנים
עו"ד בתיה ארטמן - לשכת היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה
ד"ר דבורה הורוביץ - סגנית מנהל שירות מבחן לנוער, משרד העבודה והרווחה
מנחם וגשל - משרד העבודה והרווחה
ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד

סיגל קוגוט

דורית ואג

אביגיל זכאי








הצעת חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ב-2002

אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר-יומנו הצעת חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, והצעת חוק לתיקון דיני הראיות.

אני מתחיל עם הצעת חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ב-2002. הצעת החוק הזאת נמצאת במליאה לקריאה שניה ושלישית ואני רוצה להחזיר אותה לוועדה. אני חושב שהוועדה הביאה הצעת חוק שהיא טובה בהרבה דברים אבל יש בה קשיים ובעיות רבות בכמה דברים ואני מציע להחזיר אותה לוועדה.

אני מעמיד זאת להצבעה. מי בעד?

הצבעה
ההצעה תוחזר לוועדה

אנחנו מאשרים את ההצעה להחזיר את הצעת חוק מגורי רבנים במקום כהונתם, התשס"ב-2002, אל הוועדה.

הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)
(תיקון מס' 8)(תיקון)(דחיית תחילה), התשס"ב-2002

אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)(תיקון מס' 8)(תיקון) (דחיית תחילה), התשס"ב-2002. זו הצעת חוק שנכנסה לתוקף ב-1 ביולי לאחר שכבר שינינו את מועד הכניסה לתוקף והארכנו אותו בשנה או בשנה וחצי.

זה לא שונה, מלכתחילה זה נקבע לשנה וחצי.

היתה פרוצדורה כשהחוק הזה כבר הגיע אלי.

לא על החלק הזה אלא על הורדה של עבירות נגד הגוף. ההצעה המקורית היתה הצעה גורפת לגבי כל העבירות נגד הגוף וזה צומצם לשלוש קבוצות כפי שהן מופיעות היום בחוק. הנושא של התחולה לא שונה, זה נקבע מלכתחילה לעוד שנה וחצי.

זה בא אלינו פעמיים, בפעם הראשונה זה בצורה גורפת על כל עבירות נגד הגוף והתחולה היתה לשנה וחצי.

לא, עבירות נגד הגוף נכנסו מייד לתוקף והיה צריך לשנות את זה רטרואקטיבית. כאשר עשו את השינויים הרטרואקטיביים על מה שנשאר זה הוחל מייד, והחלק הזה נדחה בשנה וחצי.

עכשיו רוצים לדחות שוב את החלק הזה בעוד שנה. הצעת החוק עברה קריאה ראשונה ואנחנו צריכים להכין אותה לקריאה שניה ושלישית.

קיימנו על זה דיון בוועדה למעמד הילד בראשותה של חברת-הכנסת גוז'נסקי ב-1 ביולי. שם אמרתי, זה גם על דעתה של חברת-הכנסת גוז'נסקי, שיש אפשרות להחזיר את הכול לקדמותו, למעט דברים שהוסכם עליהם שהם חייבים להיות בטיפול משרד העבודה והרווחה.

מה זה להחזיר את המצב לקדמותו?

לבטל את החוק כי חלו התפתחויות משמעותיות במשטרה, כפי שהוצגו לנו בוועדה, זה לא אותו המצב שהיה לפני כשנה או שנה וחצי. יש היום מרכז אחד בירושלים ומתוכננים נוספים. הרושם שנוצר אצלי ואצל חברת-הכנסת גוז'נסקי שהדברים שם פועלים. מהניסיון הפרלמנטרי הקצר שלי הבנתי שלמשטרה יש יכולות תקציביות יותר גבוהות מאשר למשרד העבודה והרווחה שם סדרי העדיפויות לא תמיד נכונים. במשטרה השיקולים המקצועיים הם יותר דומיננטיים מאשר השיקולים הפוליטיים.

אין ויכוח על כך שחוקרי משרד העבודה והרווחה יכולים לעשות עבודה מצוינת והיה היגיון להעביר את זה מהמשטרה אליהם אלא שפעם אחר פעם אחר פעם אין כסף לדברים האלה כי סדרי העדיפויות של המשרד הם אחרים, חד וחלק. אני מאמין שבדברים האלה הענין הכספי ייענה יותר טוב במשטרה מאשר במשרד העבודה והרווחה.

אפשר להחזיר את זה חזרה; אפשר להשאיר את הענין במשרד העבודה והרווחה אבל החשש הוא שגם אם נעשה את מה שנעשה נגיע בסופו לתוצאה שלא יהיה כסף.

אפשרות שניה היא לא לקיים עכשיו ישיבה.

לא. יש עכשיו אפשרות להצביע נגד החוק ואז החוק נכנס לתוקף, אבל אין כסף ואז אין חוק ואין ביצוע.

זה הרבה יותר גרוע, גביות ההודאות הן לא חוקיות.

למה? מייד יינתן תקציב למשרד העבודה והרווחה.

מי יתן? למה לא נתנו עכשיו?

כי כל פעם אתה דוחה את זה. אם יש יושב-ראש ועדה שדוחה ברור שאף פעם הם לא יתנו תקציב. אדם אחד יגיש בג"צ ומייד יתנו את הכסף. הרי הם לא מקיימים חוק. יש עוד אפשרות?

יש אפשרות לפשרה מסוימת שצריך לעגן אותה בצורה כזאת שהדבר הזה לא יחזור לפתחנו פעם נוספת. לכן הענין של שנה לא בא בחשבון מבחינתי, אני מוכן לקבוע את התאריך של 1 בינואר 2003 כך שלממשלה תהיה שהות של חמישה חודשים להתארגן ונדע שאז זה נמצא בספר התקציב ויש לזה היערכות.

בבקשה, גב' יהודית קרפ, תציגי את ההצעה.

ה-1 בינואר הוא לא תאריך כדי לקבוע תקציבים. גם אם נערכים לקבוע את זה בספר התקציב, אין תקציב מאושר ב-1 בינואר.

החוק בצנרת כשלוש שנים. דחו את התחולה לשנה וחצי והייתם צריכים להתכונן לחוק הזה במשך שנתיים. עכשיו, כשאנחנו בחודש יולי, את אומרת שב-1 בינואר לא נוכל לתקצב את זה בגלל שדנים במאי?

אנחנו ביקשנו לדחות עד חודש מאי כדי שנוכל לומר שאם אנחנו דואגים לתקציבים באמת יהיו תקציבים.

במשך שנה וחצי לא דאגת לתקציבים, למה להאמין לך שעכשיו תדאגי לזה? את אומרת שנדחה למאי ואז תדעי. יכולת לדאוג לחודש מאי הקודם.

התקציב לשנה הבאה לא מוכן גם לא ברמה של טיוטות מאושרות.

חבר-הכנסת פינס, בדיונים המוקדמים שהיו לי עם חבר-הכנסת יהלום ובכל תהליך החקיקה דובר על כך שאם החוק הזה ייכנס בצורה שהוא ייכנס, הוא כפוף לכך שמשרד העבודה והרווחה יקבל תקציב ייעודי מסוים כדי לבצע אותו. בישיבות שהייתי אתך ובישיבות עם חבר-הכנסת יהלום מעולם לא דובר על כך שמשרד העבודה והרווחה יבצע את החוק מתוך התקציב שלו.

מה העלות של ביצוע החוק?

לפני התכנית ההערכה היתה שהעלות היא 20 מיליון שקל, אבל אם יתקבלו ההצעות שלנו כאן זה יסתכם במחצית מזה.

קשה לקיים את הדיון הזה בלי משרד האוצר.

אני מקבל את מה שאתה אומר, אני חושב שלמשרד המשפטים או לגב' קרפ לא מתאים להציע לדחות את החוק. עכשיו לא צריך לקבל את החוק הזה ולא להגיש אותו, זה מה שילחץ על המערכת ואז יבוא לכאן האוצר ויגיש לנו תכנית שסוכמה יחד עם משרד העבודה והרווחה לפי לוח זמנים ונעשה את הדברים, אבל כאשר אתה דוחה עכשיו את החוק אתה מוריד את הלחץ.

אתה צריך להבין את ההיבטים שנובעים מזה.

אני מבין את ההיבטים, ברור שאין חקירה אבל אז גם שר האוצר, שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה יבינו את ההיבטים.

אני הייתי מחזיר את הכל למשטרה חוץ מהסעיפים של רצח, הריגה וניסיון לרצח, שזה דבר שמוסכם על כולם וגם לא בעלות גבוהה. שאול, משרד העבודה והרווחה הוא משרד גמור שלא מטפלים בו, הוא לא מסוגל לעשות את זה, אי-אפשר להתעלם מהמציאות. ד"ר קדמן הציע שהעבירות הקשות של רצח, ניסיון לרצח והריגה יהיו במשרד העבודה והרווחה ובאמת הוא מסוגל לטפל בזה פחות או יותר בכוחותיו הוא, את יתר העבירות אני מציע שנחזיר למשטרה. זה הכי אחראי והכי רציני.

אני מסכים לפשרה לפיה העבירות הקשות של רצח, ניסיון לרצח והריגה יעברו מייד למשרד העבודה והרווחה והם יתארגנו לזה כאשר את שאר התחולה נדחה למאי, זאת אומרת, למשך 10 חודשים מתוך הנחה שהם ישיגו תקציב. אם בינתיים המצב ישתנה במשטרה, יהיו מרכזים בכל הארץ, אז יביאו הצעה ונדון בזה, הענין הוא שאני לא סומך עליהם.

המשטרה לא חוקרת במרכזים, חוקרי ילדים חוקרים שם.

המשטרה חוקרת במרכזים ילדים מעל גיל 14.

המרכזים לא רלוונטיים לביצוע החוק.

בבקשה, ד"ר קדמן.

אני רוצה לנסות להציע הצעת פשרה שלפחות מהשיחות שלי בשבועיים האחרונים אני יודע שהיתה מקובלת על כל הגורמים הנוגעים בדבר. יש שלושה מרכיבים: מרכיב אחד, העבירות החמורות והטראומטיות מאוד מבחינתו של הילד שהן רצח, הריגה וניסיון לרצח והן יועברו מיידית, כלשון הצעת החוק המקורית, ב-1 ביולי לידי חוקרי הילדים. מספר המקרים האלה הוא נמוך ביותר.

מרכיב שני, הדחייה של שאר החוק לא תהיה לשנה שלמה, אני גם לא יודע אם תהיה כנסת ב-1 ביולי כי זה ערב בחירות וחבל על הזמן. עם זאת אני חושב שאפשר ללכת לקראת משרד העבודה והרווחה ולא לקבוע את התאריך של ה-1 בינואר אלא 1 באפריל או תאריך שאיננו שנה.

מרכיב שלישי שאני מציע להוסיף אותו: בתאריך בו ייכנס החוק לתוקף הוא ייכנס בצורה מסומנת. בחוק יש היום גם עבירות קלות שמגיעות למסה מספרית גדולה. למשל אם ילד העיף כדור לגינה של השכן והוא נתן לו סטירת לחי, או כששני ילדים רבו בבית-ספר ואחד דחף את השני ונפלה לו שן, לא צריך בשביל זה חוקרי ילדים. זה יקטין גם את הענין של העלויות.

על איזה עבירות אתה מדבר?

רק על חבלה חמורה של ממש.

אני שואל את המשטרה אם אפשר לחיות עם ההצעה של ד"ר קדמן.

עם חלק ממנה.

עד הבוקר הסכמתם לה.

זה בסדר שהחלק שדוחים אותו פה יהיה כפוף לשינויים שייערכו. לגבי מה שנכנס לתוקף יש לנו שתי בעיות: האחת, נושא תאונות הדרכים כי אם אנחנו מחליטים על סתם רצח והריגה – זה חלק מהסיכום שד"ר קדמן לא אמר אותו – זה לא ייכנס כי לא נתחיל להעסיק את כל מערך התנועה בעבודה עם חוקרי ילדים בהרבה חקירות כשלבסוף רק חלק קטן מגיע לענין הזה. השניה, נושא הפיגועים. דיברנו הבוקר עם השב"כ והם אמרו שאני יכול להגיד את הדברים בשמם. למרות שלא הם חוקרים את הילדים אלא המשטרה היא זו שחוקרת אותם, כאשר קורה אירוע יש חשיבות למירב המידע שמתקבל באותו רגע מכל מי שהיה נוכח במקום. אם הם צריכים להיכנס למצב שבו לגבי ילדים עדים שהיו שם הם יצטרכו לחכות שיבוא לשטח חוקר ילדים שלא נמצא בזירה זה לא בא בחשבון מבחינתם והם ביקשו להוציא את זה.

לכן אם רוצים ללכת לדבר שאנחנו מסכימים עליו, הוא גם הגיוני וגם בר ביצוע צריך ללכת מיידית על עבירות של רצח והריגה במשפחה כשזה בוצע במשפחה. אפשר לבצע את זה מיידית, זה לא קשור בשום תקציבים וממילא זה מוציא את שאר הדברים.

אם האשה החוקית הרגה את המאהבת, היא בת משפחה?

זה במשפחה.

בבקשה, מר וגשל.

ההצעה של ד"ר קדמן בצורה שהיא מנוסחת כרגע בשאלה מה ייכנס ומה יידחה היא על דעתנו. אנחנו מסכימים שאותן עבירות שהן מחוץ למשפחה והן לא מאוד חמורות יוצאו מהחוק הזה.

אנחנו מוציאים חלק גדול, אנחנו לוקחים מיידית חלק, מה נשאר בדלתא?

בסעיף (ד) בתוספת נכללות כל העבירות נגד בן משפחה, או על-ידי בן משפחה כשזה כולל גם אחים ואחיות, כלומר קטטות בין אח ואחות. מדובר היום על 22,000 תיקים לשנה של סכסוכים בין בני זוג והעדים לסכסוכים האלה הם בדרך כלל יותר מאשר ילד אחד. זו כמות אדירה של ילדים.

לא 22,000 ילדים.

בסדר, אז זה 15,000.

כאשר הילד מול ההורים אתם צריכים לחקור הכי הרבה.

בקשר לתחולה, מבחינתנו אין כאן התעקשות לדחות לשנה או לחצי שנה. אסביר למה התבקש 1 ביולי ולמה כאשר דיברתי עם ד"ר קדמן הסכמתי לסוף מאי. הסיבה היא טכנית: מרגע שהתקציב ייכנס לתוקף כדי לבצע את החוק אני צריך לצאת למכרז, לתת את הזמן לענות למכרז, לפתוח את המכרז, לפרסם בעתון שאני מחפש חוקרים, אני צריך להכשיר אותם ובמקביל אני עושה את הפעולות הנדרשות, זו פעולה של חמישה חודשים. מכיוון שחוק התקציב במדינת ישראל לא נכנס לתוקף כרגיל ב-1 בינואר, אם אתה יכול לנסח את הדברים כך שמרגע שייכנס חוק התקציב יהיו לי חמישה חודשים אני מוכן לזה.

אנחנו נאשר זאת בתנאים האלה ואני רוצה להוסיף – אבקש לעקוב אחרי זה כי אני לא אהיה פה. אם ב-31 בדצמבר, או ב-1 בינואר, כאשר התקציב מאושר יתברר לוועדה שהסעיף הזה לא תוקצב אני מבקש שהוועדה תיזום הצעת חוק שאנחנו מורידים את הכול ממשרד העבודה והרווחה ומשאירים הכול בידי המשטרה כי מה שיקבע זה התקציב.

אני אומר לך שאם אתה אומר את זה כבר לא יהיה תקציב. או שאתה מכריח את משרד האוצר, או שאתה נכנע.

הייתי עושה דבר אחר: הייתי מעביר היום 6-7 מיליון שקל מהמשטרה אל משרד העבודה והרווחה – בחוק.

אז אנחנו מוכנים לבדוק את הנתונים ולראות אם מגיעים ל-20,000.

הייתי מעביר היום את הכסף בהעברה מסעיף לסעיף ונותן חמישה חודשים כשהתחולה היא ב-1 בינואר. אם אין ממשלה, נהיה ממשלה.

אני אתך.

אני רוצה להיות צמוד לחוק היסוד ואני מציע שנעביר עכשיו 5 מיליון שקלים – שהוא סכום להיערכות ראשונית של החוק – מתקציב המשרד לבטחון פנים אל תקציב משרד העבודה והרווחה לביצוע החוק. אם הממשלה לא תרצה – החוק יפול, הכול יפול.

זו פעם ראשונה שאני שומע שעובדים כך.

הצענו לכם הצעות, לא הצלחתם להביא תקציב, לא הצלחתם להסתדר ביניכם, משרד האוצר לא בא לישיבה.

תעביר את יחידת חוקרי הילדים והם יהיו ת"פ המשטרה.

אם הממשלה מתנגדת, אני לא רואה איך האוצר יסכים בשלב זה לחוק מסוג כזה שאין לו תקדים. התוצאה היא שהחוק נופל.

האוצר נוהג כך כי יש יושב-ראש ועדת חוקה פראייר שרוצה לדחות את החוק. היינו צריכים להגיד: יש בלאגן, לא מעניין אותנו, תבצעו את החוק.

אז עכשיו אנחנו מעבירים תקציבים. אם המשימות עוברות מן המשטרה זה אומר שהכסף יעבור מן המשטרה אל המשרד השני.

אף אחד לא יכול להגיד מספרים כי מדובר על הכנסת מקרים שבהם ילדים היו עדים לכל מיני עבירות אלימות במשפחה כי כל עבירה שמישהו עשה נגד מישהו יש לו בוודאי איזה ילד, אח או בן שאולי ראה זאת. מישהו יכול לדעת בכמה מקרים מדובר? בכמה מן המקרים האלה היה מישהו שראה? כמה מהעדים האלה היו קטינים וכמה מאלה שהיו קטינים הם מתחת לגיל 12 שהחוק הזה חל עליהם? אם ניקח את כל היקף חקירות האלימות בין בני זוג ונגיד שיש 20,000 חקירות ובכל מקרה יש כמה ילדים עדים נגיע למספרים אסטרונומיים. זה לא הגיוני. היה צריך לומר את זה הפוך: מתוך 20,000 חקירות יש מעט חקירות שבהן היו ילדים עדים ומתחת לגיל 12.

בשביל זה אנחנו רוצים 5 מיליון ולא 20 מיליון שקל.

היום נחקרים 8,000 ילדים מתחת לגיל 14 שמעורבים בעבירות מין והם קורבנות לאלימות של אחראים. כשאתה מוסיף לזה את כל העבירות ואת כל הסכסוכים בתוך המשפחה, המספר של 20,000 נראה לך מוגזם? אתה טועה.

אני מסכים להצעה שהתקציב יועבר.

מה פתאום?

אנחנו רוצים את סכום הכסף בשביל לעשות את החקירות שנידרש לעשות מהמשטרה או ממי שיתן. אלא מאי? צודק מפקח ברקוביץ שלא נוכל לעשות את הדברים עכשיו אלא רק בפרקטיקה.

יכולתם לשבת אתם.

אין להם נתונים.

אפשר לעשות הערכות.

אני מסכים לגבי 5 מיליון השקלים ובכל מקרה צריך להעביר את התקציב כי אין מחלוקת על העקרון וגם סדר העדיפות ברור. המשטרה היא שתחליט מה סדר העדיפות שלה מבחינת חקירת ילדים וכאשר מדובר בילדים שנפגעים סדר העדיפות צריך להיות יותר גבוה מאשר אם יש סכסוך בין הורים. אנחנו יכולים לאשר את העקרון והם יסתדרו עם התקציב.

נקבע שמה שנכנס לתוקף מיידי הן עבירות של רצח, ניסיון לרצח והריגה, להוציא תאונות דרכים ופיגועים.

כולל את המשפחה.

נמצא נוסח מתאים.

אם אנחנו מכניסים עבירות רצח שהן לא רק בתוך המשפחה זה אומר שזה בכלל לא בתחום של נוער ולא תחום האלימות במשפחה, זה אומר שכל מערך החקירות הכללי של המשטרה יצטרך לעשות את ההכשרה של חוקרי ילדים.

אין 10 מקרים כאלה בשנה.

בסדר גמור, אנחנו מדברים רק על רצח, ניסיון לרצח והריגה בתוך המשפחה.

לא, זה לא יענה על המצב.

שמענו אתכם, התייעצנו אתכם ולא קיבלנו. אם רוצים לעשות זאת מיידית צריך להתחשב באילוצים ולכן זה יהיה רק בתוך המשפחה.

דבר שני, כל העבירות שהן חבלה בכוונה מחמירה יוצאות מהחוק ונשארות במשטרה.

הסעיפים שיורדים הם 368ב ו-368ג שמדברים על עבירות שנעשו על-ידי אדם שאינו אחראי על הקטין, אלה עבירות של חבלה של ממש והתעללות ואין כל סיבה שחוקרי ילדים יחקרו אותן.

כל מה שנמצא בדלתא הן עבירות רצח, ניסיון לרצח והריגה שאינן במשפחה, הן לא נכנסות מיידית, אנחנו דוחים אותן והן ייכנסו מתי שנחליט.

פסקה (ד) - עבירות לפי סעיפים 329(1) ו-333 נדחו. פסקה (ה) נכנסת מייד לתוקף רק לענין עבירות בתוך המשפחה.

לא כולל תאונות דרכים ולא כולל פיגועים.

אני מציע שכל מה שנשאר ייכנס לתוקף ב-1 במאי, שזה הכי רחוק האפשרי.

כל הדלתא, גם רצח מחוץ למשפחה.

רצח מחוץ למשפחה עד ה-1 במאי?

בישיבה עם חברת-הכנסת גוז'נסקי והיו"ר דיברנו על כך שאת החלק הזה דוחים לזמן שיוחלט עליו כדי שאפשר יהיה להוציא את הדברים בצורה מוסכמת ולא כשכך זורקים הצעות.

אתם ממשלה? כמה ביזיונות. תבואו עם עמדה מתואמת. גם כך אנחנו עושים דבר שאנחנו לא רוצים לעשות. אין לכם ועדת שרים לענייני חקיקה? אין לכם קבלת החלטות?

ועדת שרים לחקיקה דחתה הכול. גם שם נאמר במפורש שתהיה דחייה ויצטרכו להגיש נוסח מסודר.

היה לכם מספיק זמן, שנה וחצי.

מה חשבתם שיהיה בסוף שנה וחצי? איזו הזנחה זאת.

אנחנו חקרנו שנה וחצי.

את הענין של הרצח אי-אפשר לדחות.

הענין של הרצח במשפחה הוא מיידי, במקרי הרצח האחרים אי-אפשר להיערך לזה מהרגע להרגע, אפשר לדחות זאת לפחות זמן.

כמה מקרי רצח כאלה יש?

היא הנותנת, אלה מעט מקרים שיחייבו הרבה מאוד השקעה ואמצעים.

אני קובע שמקרי הרצח, הניסיונות לרצח ומקרי הריגה אחרים ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2003.

הענין הוא שאי-אפשר להיערך בלי תקציב.

תלכו לאוצר, תלחצו עליו, תשגעו אותו. מדובר על 10 מיליון שקל.

אנחנו מסכמים שהכניסה של החוק תהיה מיידית לגבי רצח, ניסיון לרצח והריגה במשפחה. באותם מקרים שזה לא במשפחה, למעט פיגועים ותאונות דרכים, הכניסה היא ב-1 בינואר, כי זו לא בעיה כספית אלא בעיה ארגונית. בבעיה ארגונית אפשר לטפל בחמישה חודשים, בוודאי שמשטרת ישראל שאני מעריך את יכולת הארגון שלה יכולה לעשות זאת. לא הייתי אומר את זה על משרד העבודה והרווחה.

אני מקווה שזה לא כולל את הפקידים.

לא, אני מדבר על דרג מקבלי ההחלטות. אני יודע שיש הרבה עובדים מסורים ואיכותיים שלצערי עובדים בלי שום גיבוי.

לגבי עבירות האלימות האחרות במשפחה שנמצאות בדלתא, אנחנו נותנים לזה היערכות עד ה-1 במאי כי פה יש אלמנט תקציבי.

יש פה סעיף תחולה רטרואקטיבי. האם היו חקירות מ-1 ביולי 2002 עד היום?

חקירה שמתנהלת – מתנהלת.

לא נעשה את זה רטרואקטיבי אבל נגיד שאין בזה כדי לפגוע בחקירות שכבר התחילו.

אנחנו מאשרים את הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)(תיקון מס' 8) (תיקון) (דחיית תחילה), התשס"ב-2002 לקריאה שניה ושלישית.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30