פרוטוקולים/ועדת חוקה/5406



5
ועדת החוקה, חוק ומשפט
20.06.02

פרוטוקולים/ועדת חוקה/5406
ירושלים, כ"ד בתמוז, תשס"ב
4 ביולי, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי



פרוטוקול מס' 492

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
מיום חמישי, י' בתמוז, התשס"ב (20 ביוני, 2002) בשעה 10:45

א. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – הודעת סוחר במקלטי
טלוויזיה ), התשס"ב-2002
ב. צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת לחוק), התשס"ב-2002
ג. תקנות העבירות המינהליות (קנס מנהלי – מסירת הודעה אודות
תנאי עבודה), התשס"ב-‏2002
ד. צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת לחוק), התשס"ב-2002
ה. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – חיקוקי צרכנות) (תיקון),
התשס"ב-2002

חברי הוועדה: אופיר פינס –פז - היו"ר

עו"ד חנה מצקביץ – יועמ"ש, רשות השידור
יצחק קמחי – הממונה על הגנת הצרכן, משרד התמ"ס
יפעת רווה – משרד המשפטים
דלית רנרט – משרד העבודה והרווחה
אלי בן גרא – ההסתדרות
ד"ר יוסי ברג – המועצה לצרכנות, יועמ"ש ראשי

סיגל קוגוט

דורית ואג

לאה קיקיון








תקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי – הודעת סוחר במקלטי טלוויזיה), התשס"ב-2002

שלום לכם, אני מחדש את הישיבה. הנושא – תקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי – הודעת סוחר במקלטי טלוויזיה). אלה הן תקנות של שר המשפטים. שר המשפטים אומר כך: "סעיף 29א לחוק רשות השידור.. קובע חובה על סוחר שמכר או השכיר מקלט טלוויזיה לשלוח הודעה על כך לרשות השידור. עבירה זו מתאימה להוות עבירה מנהלית מכמה טעמים. ראשית, יסודותיה פשוטים וברורים. שנית, קביעתה כעבירה מנהלית תאפשר אכיפתה ללא צורך בהפעלת המערכת העמוסה של התביעה המשטרתית ובתי המשפט, ושלישית, הדבר יאפשר ענישה כספית ללא סטיגמה של רישום פלילי, שאינה נדרשת לאור מהות העבירה". זה נראה לי סביר.

האם באמת בעלי חנויות לא מדווחים על הרכישות?

אנחנו ניסינו להפעיל את האמצעים העומדים לרשותנו. יש בודדים שמדווחים, הרוב לא מדווחים.

אז איך אתם יודעים למי יש טלוויזיה ולמי אין?

יש לנו כל מיני שיטות. אנחנו מקבלים ממרשם האוכלוסין מידע שמותר לנו לקבל.

מי קבע אם מותר לכם לקבל אותו או לא?

זה על פי חוק. הדברים מפוקחים על פי חוק הגנת הפרטיות. את אותם פרטים שמותר לנו לקבל אנחנו מקבלים. אנחנו שולחים הודעות גישוש לזוגות שנישאים. יש סוחרים ששולחים לנו הודעות, אבל מרבית הסוחרים, בדרך כלל הסוחרים הגדולים – לא שולחים.

האם ההתנהלות הזו של הודעות גישוש מקובלת?

אני לא באתי מוכנה עם פרטים לגבי איך אנחנו יודעים - -

את מייצגת את רשות השידור. יכולת להביא את מנהל אגף הגביה. ברגע שאת הגעת, את אמורה לייצג את כולם.

לעניין של סעיף 29 – אנחנו ניסינו בזמנו להגיש תלונה למשטרה בנושא הזה. המשטרה לא הסכימה לטפל בנושא כזה, וזה גם טבעי שאלה הם לא נושאים שהמשטרה אמורה להתעסק אתם. אנחנו חשבנו שזה המקרה הנכון לקבוע שזו היא עבירה מנהלית, בגלל הסיבות האלה שהועלו כאן.

על כמה היום מדווחים לכם? ממש בשוליים? אני שואל את משרד המשפטים – אני לא בטוח שצריך את החוק פה. אם אני לא אאשר את העבירה המנהלית, ממילא – כאילו אין חוק.

זו אינה עבירה מהחמורות בספר החוקים שלנו.

למה אני צריך להכריח בעל חנות לשלוח הודעה לרשות השידור?

כל עוד קיימת אגרת הטלוויזיה, אם הם לא נותנים את הדיווח הזה, בעצם אין שום דרך לאכוף, ואז אפשר לבטל את האגרה. זה, בעצם, האמצעי היחיד והעיקרי שיש לנו.

אבל זה אמצעי שלא עובד באופן מוחלט. היא אומרת לי שדרך הכלי הזה לא מקבלים מידע.

זה לא עובד כי הסוחרים היום לא מדווחים.

אבל הם עדיין גובים, ויש להם מידע.

אני לא יודעת עד כמה. זו עדיין דרך שעדיפה בעיניי, על דרכים אחרות.

אבל הם לא אומרים לך שהם יפסיקו בדרכים האחרות.

הגביה שלנו אינה גביה אופטימלית. אנחנו, למשל, יודעים שמספר המנויים לכבלים רב יותר מציבור משלמי האגרה, ואז נשאלת השאלה – הרי אם, לכאורה, מנויי הכבלים צריכים לשלם גם אגרת טלוויזיה, איך זה קורה?

כמה אנשים משלמים אגרה?

קרוב ל- 900 אלף בתי אב.

וכמה טלוויזיות יש, להערכתכם? בכמה בתים יש טלוויזיות?

לפי המידע שבידינו, מנויים היום בכבלים בסביבות 1,400,000. זאת אומרת שיש פער ניכר. כל מי שיש לו כבלים אמור לשלם אגרת טלוויזיה.

יש גם כאלה שלא מחוברים לכבלים, והם בעלי טלוויזיה.

יש מקומות שאין בהם כבלים.

זה מיעוט, יחסית.

אני מעריך שיש בסביבות 1,700,000 עד 1,800,000 בתי אב שיש להם טלוויזיה. ואתם גובים בערך על חצי מזה.

קיבלנו מכתבים מהפרקליטות שלא מעבירה - - מגישים דו"ח למשטרה, והמשטרה - -

אבל למה העבירה היא לא על האדם הרוכש?

גם על האדם הרוכש.

אנחנו הרי לא יודעים מי רכש.

אתם יכולים לעשות מפקד בתים. אדם שלא משלם – נקנס.

כאשר עושים חיפושים בבתים הפגיעה עלולה להיות יותר גדולה.

בסך הכל, מאחר שמרבית התקציב של רשות השידור הוא מהאגרה, וזה בא לממן את הפעילות שלה - -

זה קודם כל בא לממן את מכבי תל אביב. אני אאשר את התקנות אחרי שאני אדע מה עשיתם בקשר לזה.

מה שייעשה הלאה זה כבר לא עניין משפטי.

תודיעי לבראל שאני מקפיא את ההחלטה עד שאני אדע מה קורה בעניין מכבי תל אביב. רשות שידור שנותנת 7.5 מיליון דולר בשנה לקבוצת כדורסל, כולל זכויות על פרסום שתעשה קודם כל סדר בבית, ואחר כך שתבוא אלינו בבקשה לאשר כל מיני דברים. אני מאד מצטער. אני מוכן להעמיק את הגביה ולעזור בכל דבר, בתנאי שאני אדע שקורים דברים נכונים שם. מה שקורה הוא דבר לא נכון, בעיניי. אין שום דבר כזה בכל מקום בעולם. לא שמעתי על דבר כזה. הם פנו בזמנו לערוץ 2, הם פנו לכבלים. ההצעה הכי גבוהה שמכבי תל אביב קיבלה מערוץ 2 זה לפי מיטב ידיעתי 1.5 עד 2 מיליון דולר, בלי זכויות פרסום.

אני אעכב את הבקשה. מתי אתם מסכמים את הנושאים האלה של חלוקת כספי רשות השידור? בעיניי זה חלוקת כספים כמו הקצבות לעמותות. אם אתם לא לוקחים את זכויות הפרסום, איך אפשר לקרוא לזה חוץ מאשר הקצבות לעמותות? מה, אתם פילנתרופים? אני רוצה להבין את העניין הזה. מה, זה לא ביזנס? אני מבין שבערוץ המסחרי יש ביזנס, לפעמים מרוויחים ולפעמים מפסידים. מה זה? – זה פילנתרופיה.

נמתחה באמת ביקורת - -

כל הכנסת מדברת על זה, רק שתדעי. זה עלה במליאה הרבה פעמים, מכל סיעות הבית.

אני חושבת שיש צדק בביקורת שנמתחה על ההסכם עם "מכבי". אני חושבת שזה לא הדבר היחיד שאפשר למתוח עליו ביקורת ברשות השידור. מי שמנהל את רשות השידור זה לא היועץ המשפטי, אלא המוסדות, ואלה ההחלטות שהתקבלו. אלה סדרי העדיפויות שנראו להם נכונים, לדעתם, לטובת הציבור. אני אעביר את המסר. הם חשבו שמכבי תל אביב היא נכס לאומי וחשוב להעביר את השידורים לציבור. לגבי התשלומים – לא הייתי שותפה למו"מ.

אז מי עושה את החוזים האלה?

המו"מ היה בידי מנכ"ל הכספים. על כל פנים אני רוצה לומר שאנחנו, מבחינה משפטית, הודענו שסיימנו את החוזה עם מכבי. מה שאני שומעת לאחרונה הוא שיש ניהול משא ומתן חדש עם מכבי. זה לא מעלה ולא מוריד לעניין ההודעה שהודענו להם על הפסקת החוזה. אני הודעתי להם שהחוזה שנעשה אתם הסתיים.

לי אין בעיה שרשות השידור תשדר את המשחקים של מכבי תל אביב. השאלה היא באיזה מחיר, על חשבון מה, באיזה סדרי עדיפויות, כשיש גירעונות מהסוג הזה וכשאין הכנסות מהשידורים האלה. זו רשות ציבורית ובעיניי מכבי תל אביב היא אכן סוג של נכס לאומי, אני מסכים אתך. עם זאת, אנחנו לא עוסקים בפילנטרופיה. לא ראיתי שמשדרים את משחקי נבחרת ישראל בכדורסל ונותנים להם סכומים כאלה.

אני מבקשת, אם יורשה לי, להפריד בין הדברים. מן הראוי שיתקיים דיון ציבורי, זה בהחלט נושא ראוי לדיון, אבל אולי צריך להפריד אותו מהנושא הזה, שאנחנו מנסים להוביל אותו כבר הרבה מאד זמן, שהוא בבחינת אות מתה בספר החוקים כי אנחנו לא מצליחים לקיים אותו. לפחות מה שקיים היום שיקבל איזשהו כלי שאפשר יהיה לקיים אותו.

אני אשקול בהחלט להפריד בין הדברים, אבל אני רוצה לשקול את זה יחד עם מנכ"ל רשות השידור. אני אבקש להזמין אותו לדיון הבא. אני לא מצביע נגד אישור התקנות, אני מבקש לקיים עוד דיון. אני רוצה שיוזמן לכאן מנכ"ל הרשות באופן אישי. אנחנו נחזור לדיון הזה בעוד שבוע עד 10 ימים.

הייתי מבקשת שמנהל אגף הגבייה גם יהיה נוכח בדיון.

היה לנו את החוק של שאול יהלום על כללי אתיקה של שידורים בשבת. אני שלחתי לכם את הנוסח שהתגבש עם הרשות השניה ועם הכבלים. האם הוא הגיע אליכם, והאם יש לכם כוונה לאמץ את הכללים, על מנת שלא נצטרך לחוקק?

בהחלט, אך השאלה היא כזו – אנחנו כבר קיבלנו החלטה והודענו לכם. אתם רוצים שנאמץ את הנוסח הזה, אין לנו בעיה.

תודיעי לנו את זה?

אני מודיעה.





צו העבירות המינהליות (קנס מינהלי – מסירת הודעה אודות תנאי עבודה), התשס"ב-2002

אנחנו עוברים לצו העבירות המינהליות (קנס מינהלי- מסירת הודעה אודות תנאי עבודה). זה צו של שר המשפטים וגם של שר העבודה והרווחה. זה בעקבות הדברים שנעשו פה לפני זמן מסוים.

כן. לא הייתי שותפה להם. החוק תוקן לאחרונה ופורסם בחודש מרץ.

התקנות לגבי החוק ייכנסו היום עד מחר לתוקף. החוק הוא חוק חדש לגמרי. קיימנו דיון לפני חודשיים בנוגע לחוק הודעה מוקדמת לפיטורין והתפטרות שגם הוא חוק חדש, והאופי שלו בסופו של דבר, מבחינה של החובה של המעביד למסור הודעה, הוא דומה. אנחנו חושבים שיקל על משרד העבודה והרווחה לאכוף את החוק אם נהפוך את העבירה של מסירת ההודעה עצמה לעבירה מנהלית. לא מדובר בעבירה שהיא מאד חמורה. מדובר בעבירה של אחריות קפידה, שהעונש עליה הוא 9,600 ₪. אנחנו סבורים שראוי יהיה לאכוף אותה, פרקטית, באמצעות הפיכתה לעבירה מינהלית.

הסעיפים שאתם מדברים עליהם נכנסים לתוקף מספטמבר,לא רטרואקטיבית.

יחד עם החוק.

מה אתם מציעים, לגוף העניין? איך ההודעה הזו צריכה להיראות?

ההודעה הזו תהיה ערוכה באמצעות תקנות, מכוח החוק. בחוק עצמו יש פירוט.

הכלל קבוע בסעיף 1 לחוק שאומר שמעביד ימסור לעובד, לאחר שהעובד התחיל לעבוד אצלו הודעה בכתב שבה יפרט את תנאי העבודה של העובד לפי הוראות החוק. סעיף 2 נכנס לתוכן ההודעה, ואומר שיפורטו תנאי העבודה של העובד בהודעה, יהיו בה פרטים על זהות העובד וזהות המעביד, תחילת תאריך העבודה, ועוד. הפרטים החשובים הם סך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה, האורך של יום העבודה, יום המנוחה השבועי, סוגי תשלומים ותנאים סוציאליים.

עיקרי המידע הרלבנטיים ליחסי העבודה. העובד מקבל את הפירוט באמצעות הודעה בכתב.

תוך כמה זמן?

תוך 30 יום מיום תחילת העבודה.

איך יידעו את כל המעסיקים וכל העובדים בדבר הזה?

אני הבנתי שהתאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, כמו גם ההסתדרות – נערכים לזה בצורה טובה מאד. יש כוונה להפיץ ידיעונים שמפרטים את החובה.

אתם טוענים שמי שלא יעמוד בזה יקבל קנס מנהלי של 1,500 ₪.

כן. הכוונה למי שלא ימסור את ההודעה.

גובה הסכום מותאם למה שעשינו בחוק תקנות מינהליות בנושא של אישור לעובד על פיטורין. יש שתי קטגוריות. קטגוריה אחת היתה שבה העובד מבקש במפורש מהמעביד, והמעביד לא נותן לו. הקנס שקבענו על זה הוא 3,000 ₪. היתה קטגוריה שהעובד לא ביקש, אבל לפי החובה שבחוק המעביד צריך לתת לו תוך 7 ימים, ואז זה יכול להיות גם מקרה של התרשלות, וקבענו על כך קנס של 1,500 ₪. לכן התאמנו כאן את גובה הקנס לאותו מקרה שבו יכול להיות שהעניין נבע מהתרשלות ושכחה.

זה קנס די גבוה. אתם צריכים לקחת בחשבון שלא כל המעסיקים הם מעסיק שיש לו 500 עובדים במפעל. שם, דווקא, הדברים יעבדו. איפה תהיינה תקלות? – במפעלים ובמקומות עבודה שיהיו בהם 3-4 עובדים, או 10 עובדים, מקומות שאין בהם מנהל כוח אדם, עסקים קטנים.

אבל מצד שני – לנהל כתבי אישום - -

לא, אני בעד הקנס, אני חושב רק שהשיעור שלו גבוה מידי. במקומות הגדולים תהיה הנחיה למנהל כוח אדם, והעניין יעבוד. במקומות הקטנים – שם תהיינה הבעיות ושם גם יגבו את הקנסות, קנס כזה על מקרה של רשלנות הוא גבוה מידי. החוזרים של ההסתדרות או של התאחדות התעשיינים לא מגיעים למקומות כאלה. הבעיה היא לא בגופים הגדולים.

יש קבוצה גדולה מאד של 100 אלף עובדים שעובדים בחברות כוח אדם ושם בדרך כלל נעשות העבירות האלה. הבעיה היא לא עם מפעלים של 2-3 עובדים. יש מקרים שרק אחרי שהעובד סיים את העבודה מוסרים לו מה התנאים.

הצעתי עכשיו אבחנה בין מעביד שהוא תאגיד לבין מעביד פרטי.

ומה עם חברות כוח אדם? לדעתי הוא צודק בזה.

זה גם תאגיד.

זה יהיה במסגרת הקנסות היותר גבוהים. החלטנו להעלות את זה קצת לחברה, ו- 1000 שקל למעביד פרטי. כך זה יוצא סביר.

בסדר, האבחנות האלה מקובלות, עשינו אותן כבר כמה פעמים. אנחנו נאשר.


























תקנות העבירות המניהליות (קנס מינהלי – חיקוקי צרכנות)
(תיקון), התשס"ב-2002

מדובר בעצם בשינוי בעקבות שינוי חקיקה שנעשה, שהעביר את העבירות בנושא הזה מחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים לחוק הגנת הצרכן, בתוספת מספר הוראות, בעיקר בנושא של חובת הצגת המחירים בשקלים. היום כבר כל הנושא הזה מוסדר בעבירות מינהליות. אנחנו מבקשים לעשות את ההתאמה הזו לשינוי החקיקה.

מתי שינוי החקיקה הזה קרה?

לפני שבוע, ב- 12 לחודש זה נכנס לתוקף. אני חושב שמן הראוי לברך שסוף סוף מעבירים חקיקת שעת חירום בענייני צרכנות. זה צעד אחד קדימה.

אני מסכים. מה לגבי גובה הקנס המינהלי?

צריך לעדכן את הקנסות ואנחנו יכולים גם לעדכן את זה בצו של שר המשפטים. לכן נעשה את זה לחוד.

מה גובה הקנס על הצגת מחיר שלא בשקלים?

הכוונה היא כשאין הצגת מחירים.

אם אין הצגת מחיר, או שהמחירים מוצגים לא במחיר שקלי אלא במחיר דולרי.

לא את כל הסיפור הכנסנו לגדר עבירות מינהליות. לא חשבנו שזה ראוי. למשל, בתחום של הבדל מהמחיר על המוצר לעומת מה שמחייבים את הצרכן בקופה. יש התייחסות לזה כאן, בסעיף, בתיקון לחוק. בסעיף 17 (ב)(ד) בעניין המחיר המחייב אנחנו רואים בזה עבירה של הטעיה. על פי סעיף 2 זו עבירה הרבה יותר חמורה, וכמובן אין מקום להטיל לגביה קנס מינהלי.

אנחנו מדברים עכשיו רק על סימון מחירים?

כן, הצגת מחירים.

כל העבירות המנהליות שקשורות לצרכנות.

בנושא של הצגת מחירים זה בשני תחומים, בעיקר: אלף, הצגת מחירים על מוצרים. בית, הצגת מחירים, במקום שנדרש לעשות זאת, לגבי שירותים. נכון להיום קיימים שני צווים ויש להם אזכור נפרד

אז מה גובה הקנס?

כיום זה 400 שקל. אנחנו נעשה עדכון לפי המדד, עם המדדים האחרונים.

ולתאגיד זה כפל. אם זו עבירה חוזרת זה כפל על כפל?

כן.

לעבירה חוזרת, אם זה לפרטי – אז כפל, ואם זה תאגיד זה כפל על כפל.

אם כך, זה יכול להגיע עד 1600 שקל, בערך.

כן, בעבירה חוזרת.

נראה לי סביר. מה המצב בתחום הזה, מישהו יודע?

אם התקבל קנס מינהלי – מקבלים דו"ח.

והליכי הוצאה לפועל, וכן הלאה?

יש מקרים שמוגשים גם כתבי אישום. אם ניתן קנס מינהלי ל "סופרסל" בגובה של 1600 שקל זה מגוחך. יש פה איזושהי פשרה מסוימת. כמובן שבמקרים של חברות גדולות - -

ובכתב אישום איזה קנס בית המשפט נותן?

זה הגיע ל- 50 אלף שקל.

אנחנו נאשר את הבקשה ואת התקנות. תודה לכם, הישיבה נעולה.






הישיבה ננעלה בשעה 11:30