פרוטוקולים/ועדת חוקה/5123



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
28.5.2002

פרוטוקולים/ועדת חוקה/5123
ירושלים, י"ט בסיון, תשס"ב
30 במאי, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 478
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, י"ז בסיוון התשס"ב (28 במאי 2002), שעה 10:00

הצעת חוק ציון שם ההורה בטופס, התש"ס-2000, של חה"כ נעמי חזן
וקבוצת חברי הכנסת (פ/1572) – אישור לקריאה ראשונה – הצבעה.

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז – היו"ר
דוד טל

נעמי חזן

עו"ד אביטל שטרנברג - מנהלת מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אחמד סרסור - מתמחה, משרד המשפטים
ציון שבת - מנהל תחום בקרה, משרד החינוך
עו"ד סוקיינה שלבי - הלשכה המשפטית, " "
עו"ד גלית לביא - הלשכה המשפטית, משרד הפנים
עו"ד רינה נשר - הלשכה המשפטית, " "
טובה ידידיה - מנהלת אגף אוכלוסין, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד עודד ברוק - הלשכה המשפטית, המשרד לבטחון פנים
עו"ד אידית טטנוביץ - נעמ"ת
ציפי ברקוביץ - עמותת מיח"ד לעתיד

סיגל קוגוט

דורית ואג

אביגיל זכאי








הצעת חוק ציון שם ההורה בטופס, התש"ס-2000

אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר יומנו הצעת חוק ציון שם ההורה בטופס, התש"ס-2000, של חברת-הכנסת נעמי חזן. בבקשה, תציגי את החוק.

זו הצעת חוק שלי ושל חברי כנסת מכל סיעות הבית כולל כאלה שהם כבר לא חברי כנסת, או שרים, או סגני שרים.

היום יש במדינת ישראל נוהג שבטופס רשמי, טופס של בית-חולים וכו' מציינים בדרך כלל את שם האב. זו תולדה של דרכי הרישום בעבר לפני עידן המחשבים. זה יוצר בעיות חמורות לאנשים, בעיקר לילדים שהם יתומים, לילדים שהאב לא קיים ולמשפחות הרוסות.

מה זה אב לא קיים?

הוא לא ידוע, או לא מזוהה. במקרים מסוימים זה אב שנטש את המשפחה בגיל צעיר ובכל פעם שמבקשים לציין את שם האב זה מעלה סדרה של רגשות מאוד קשים.

לדרוש שם הורה בטופס, זה יכול להיות או האב או האם. בכל הרישומים בתעודות הזהות יש גם שם אב וגם שם אם.

למה לא שני ההורים? אם יש לו הורה אחד הוא יכתוב הורה אחד, אם יש לו שניים הוא יציין שניים.

אין לי בעיה לכתוב שם הורים בתנאי שאין חובה לכתוב את שם שניהם. אני רואה ילדים אחרי גירושים של הורים שיש להם קושי בציון שם אחד מההורים. אפשר לכתוב שם ההורים, זה מספיק.

פעמים רבות יש אותו שם משפחה ואתה מנסה לוודא ששם האב הוא כזה ולכן הוא מתייחס לאדם הספציפי הזה, כמו כהן ישראל, כהן יצחק.

אני לא מציע לבטל את שם האב.

אין פה בשום פנים ואופן הצעה לבטל את שם האב אבל צריכה להיות אופציה.

הדרך הנכונה לטפל בזה היא לא לתת אופציה אלא לציין את שני השמות, או לכתוב: אין לי, חס וחלילה, אמא או אבא, או האם זכרונה לברכה. אני לא מציע שהילד יצטרך לבחור. את מכוונת בעיקר למשפחות חד-הוריות.

נכון, שליש מהמשפחות החד-הוריות הם אלמנים ואלמנות.

גם במשפחה בה הזוגיות היתה נהדרת יכול להיות שהאב נפטר ואז הילד יתום. הבעיה היא יותר לגבי ילד שהאב לא מזוהה ואולי גם האם לא יודעת מי הוא.

נכון, יש למשל הפריה מלאכותית ולא יודעים מי האב. בשביל זה אני לא צריך למחוק את האב, אני יכול להוסיף את האם.

לפעמים אתה חייב למחוק.

לכן נקבע שזה יהיה שם ההורים, ואז הוא יכתוב: שם האב לא ידוע. אלה לא מקרים רבים.

היום מדובר על 100,000 משפחות חד-הוריות, מתוכן 26% רווקות שקיבלו תרומת זרע, או
שהאב לא ידוע, למשל, גבר נשוי שהאשה לא רצתה לפרק את משפחתו.

בסדר, לכן נכתוב שם ההורים.

בתנאי שאין פגיעה.

אני נגד פגיעה ואני גם נגד בחירה.

בבקשה, נציג משרד החינוך.

במשרד החינוך אין לנו בעיה בענין, כי ממילא שמות ההורים מופיעים בכל הטפסים. יש רק בעיה אחת, במיכון עושים התאמה של הטפסים שלנו למה שמופיע במרשם האוכלוסין. מה שהתלמיד רושם בטופס זה נעשה כבדיקת זיהוי, כולל שמות ההורים ומספר תעודת הזהות. אם נוצרת סתירה בין מה שכתוב בטופס לבין מה שמופיע במרשם האוכלוסין מה שתופס הוא מה שכתוב במרשם האוכלוסין, אחרת אנחנו במצב של זיופים במערכת.

הרישום הכי מתקדם הוא במרשם האוכלוסין, הבעיה היא הטופס.

אם זה מסודר במרשם האוכלוסין אין לנו שום בעיה.

לא תהיה פה בחירה, גם מסיבות בטחוניות. אני לא רוצה שהוא יבחר מה שנוח לו, אם אין לו אב הוא יכתוב: אב לא ידוע. הטופס יכלול ציון שם שני ההורים בלי המלה "חובה" ובלי המלה "רשות".

מה עושים היום עם ילד כזה?

הוא לא ממלא את הטופס בקטע הזה.

נציג משטרת ישראל, בבקשה.

החוק הזה מחייב תיקוני חקיקה במספר גדול של חוקים - בחוק השמות, בחוק השיפוט הצבאי ועוד.

בעשרות חוקים.

נעבור על רשימת החוקים לקראת הקריאה השניה והשלישית. סיגל קוגוט תבדוק מה המשמעויות של הענין הזה מבחינת חקיקה עתידית.

השאלה היא אם החוק הזה שווה בנזק המלך? אם התרומה היא לא כל כך גדולה לעומת סריקה שאנחנו צריכים לעשות בעשרות חוקים אחרים וב-20,000 טפסים, אני לא יודע אם זה שווה.

אם יש לכם רשימה של החוקים – תגידו אותה.

אין לנו התנגדות שיצוינו שמות שני ההורים אם יינתן לנו זמן להתאים את המערכת המשטרתית לענין. אנחנו מבקשים שלא לבטל את שם האב, זו כיום האינדיקציה שלנו, במיוחד במגזר הערבי שם לשם האב יש משמעות חשובה מאוד.

זה מקובל. אני לא מתכוון לבטל את שם האב ואני גם חושב שלא נכון לתת בחירה בענין הזה משיקולים שאת מעלה חברת-הכנסת נעמי חזן. מצד אחד, הנימוק שאת מעלה נכון ואי-אפשר להתעלם מהמציאות הישראלית בה יש ילדים שלא יודעים מי האב; מצד אחר, לא נכון לתת בחירה.

בבקשה, גב' ברקוביץ. את מי את מייצגת?

אני נציגה של מיח"ד לעתיד, ארגון של משפחות חד-הוריות. למשל, מי שרוצה להיות נאמן בעל-חיים כתוב בטופס שם האב והגעתי עם זה עד למשטרה כי נאמר לי שזו הנחיה שלהם. יש אבסורד בכך שברוב המסמכים במשרד הפנים, בקופות-החולים, בבתי-החולים ובבנקים, בהרשמה לכל מוסדות ההשכלה למיניהם מהגן ועד האוניברסיטה כתוב: שם האב. אני נמצאת בעמותה תשע שנים והיו פניות רבות בנושא הזה. אפילו ועדי הורים פנו אלינו לנסות להיאבק בענין הזה. יש לכך משמעות חזקה למשפחה החד-הורית, הילד מגיע למצב של מבוכה כאשר הוא צריך לכתוב את שם האב. אם הוא יגיע למצב שבו הוא יצטרך לכתוב את שמות שני ההורים גם פה הוא ייתקל בבעיה אבל הוא לפחות לא יצטרך להתנצל למה אין בכלל אב.

מה רושם ילד של משפחה חד-הורית?

יש הוראה מפורשת בחוק מרשם האוכלוסין בסעיף 20 על רישומו של ילד שנולד לאם פנויה. רושמים את שם האב רק אם האב חותם ואם פונים לבית-משפט.

בבקשה, נציגת נעמ"ת.

כארגון נשים אני מציינת את האלמנט של שוויון אבל צריך לזכור גם את האלמנט ההלכתי. לפי ההלכה היהודית הילד הולך אחר אמו, יהדותו נבחנת על-פי אמו, היותו ממזר או לא נבחן על-פי אמו. לכן לא צריכה להיות שלילה של האב אלא האופציה הנוספת.

בבקשה, נציגת משרד הפנים.

אין לנו שום התנגדות לוואריאציה שהצעת שאפשר להוסיף לכך, אבל לא צריכה להיות פה בחירה פרט למקרים שבהם אין אב. ברוב הטפסים אצלנו זה כבר כך.

בבקשה, נציגת משרד המשפטים.

אין לנו התנגדות שתתוסף רובריקה של שם האם אלא שצריך לקחת בחשבון שיש לזה עלויות. הייתי שמחה אם לדיון הבא יאלצו את משרד האוצר להגיע לכאן.

על-פי תקנון הכנסת אנחנו חייבים לזמן את האוצר בהכנה לקריאה ראשונה של הצעות חוק. הזמנתי אותם לא רק בגלל העלות הכספית אלא גם כי להם יש הרבה טפסים. הם הודיעו לי שאין להם ענין בהצעה. לאור זאת אמרתי להם שאני מבקשת לקבל בכתב תשובה על השאלה האם יש לחוק עלות תקציבית על-פי סעיף 138 לתקנון. הם הודיעו בפקס ליושב-ראש הוועדה שמבחינה תקציבית אין להם בעיה.

הם לא מבינים את הקונספציה של מה שהולך להיות. אנחנו גם נפעל מטעמנו.

רציתי להבהיר שלא מדובר פה למשל על טפסים של בתי-חולים שאינם בתי-חולים ממשלתיים, מדובר אך ורק על טפסת של משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. צריך להגדיר במדויק על איזה גופים אנחנו מחילים את זה.

בג"צ אליס מילר הוא מעניין לגבי העלויות של שוויון ומה חברה דמוקרטית עושה. אם הבעיה היא לתכנת מחדש את המחשבים, אני יכולה לספק את התוכנה בחינם, ובצה"ל עם שני כפתורים אפשר לשנות זאת בעלות מזערית. אני לא חושבת שזו הבעיה.

בבקשה, נציגת המוסד לביטוח לאומי.

באופן עקרוני אין לנו התנגדות להוספת שם האם אבל שם האב משמש לנו בעיקר לעניינים פרקטיים של איתור במקרה שיש איזה שהוא שיבוש במידע. כמובן שזה יקח זמן עד שהטפסים יוחלפו.

בעוד 20 שנה ישבו פה מחוקקים ויגידו: אנחנו לא צריכים את שם האב, אנחנו מסתפקים בשם האם.

נעשה סעיף תחילה של שישה חודשים כדי לתת למשרדים להתארגן.

אפילו שנה.

לא, שישה חודשים.

שישה חודשים מהצעת החוק זה כמעט שנה.

בהצעת החוק לקריאה ראשונה אנחנו מדברים על הצעת חוק ציון שם ההורים בטופס, לא ההורה. הטופס הוא מסמך רשמי של מדינת ישראל או רשות מקומית שהוצא מכוח חוק, או תקנה. חוזר המנכ"ל לא רלוונטי לענין. אנחנו יודעים למה אנחנו מתכוונים.

או כל הוראה רשמית אחרת.

מה זה - תקנה, חקיקת משנה? בסדר.

לקראת הקריאה השניה והשלישית אני מבקש להביא לכאן את רשימת החקיקה השלמה שנצטרך לתקן בה תיקוף עקיף.

איך יהיה סעיף 2?

נשפץ אותו ונכתוב שבטופס יהיה ציון שמותיהם של שני ההורים.

בסדר. סעיף התחילה יהיה שישה חודשים.

אני מעמיד את הצעת החוק להצבעה. מי בעד?

הצבעה
הצעת החוק אושרה פה אחד

הצעת חוק ציון שם ההורים בטופס אושרה פה אחד לקריאה ראשונה.

תודה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30