פרוטוקולים/ועדת חוקה/5039



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
14.5.2002

פרוטוקולים/ועדת חוקה/5039
ירושלים, ח' בסיון, תשס"ב
19 במאי, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 470
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, ג' בסיוון התשס"ב (14 במאי 2002), שעה 11:00

א. הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון – החמרה בענישה),
התשס"ב-2000, של חה"כ נחום לנגנטל (פ/2090);
ב. הצעת חוק פקודת סימני מסחר [נוסח חדש](תיקון – החמרה בענישה),
התש"ס-2000, של חה"כ נחום לנגנטל (פ/2089) -
אישור לקריאה ראשונה – הצבעה.
ג. הפרת זכויות יוצרים וזיופי מוצרים – הצעות לסדר-היום של חה"כ:
נחום לנגנטל (4067), יהודית נאות (4132), יאיר פרץ (4087).

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז – היו"ר
קולט אביטל
ענת מאור
נחום לנגנטל

עו"ד טנה שפניץ - משנה ליועץ המשפטי לממשלה
עו"ד דליה איש-שלום - משרד המשפטים
עו"ד אלן זיסבלט - ממונה בכיר על חקיקה ויעוץ, משרד המשפטים
עו"ד תמיר אפורי - משרד המשפטים
עו"ד הווארד פולינר - " "
עו"ד עמית אשכנזי - " "
שירלי אבנר - " "
רפ"ק אהרון גרונדמן - ראש יחידת קנין רוחני, המשרד לבטחון פנים
פקד אפרת חושן - קצינת קנין רוחני, המשרד לבטחון פנים
עו"ד דבי מילשטיין - לשכה משפטית, משרד התעשיה והמסחר
מנחם גרניט - הרדיו, רשות השידור
יצחק זוננשיין - הטלוויזיה, רשות השידור
עמית אבנר - איגוד לשכות המסחר
אילי גורליצקי - יו"ר אשכולות
סרן עדי בן-שך - יועץ משפטי, גלי צה"ל
עודד לבינסון - גלי צה"ל
עו"ד דפנה בר-צורי - המועצה לשידורי כבלים
עו"ד דני גוטפריד - עיל"ם
מיכל חכמי - יו"ר אגודת עורכי הפטנטים
עו"ד ארנן גבריאלי - לשכת עורכי הדין

סיגל קוגוט

דורית ואג

אביגיל זכאי



א. הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון – החמרה בענישה), התש"ס-2000
ב. הצעת חוק פקודת סימני מסחר [נוסח חדש](תיקון – החמרה בענישה), התש"ס-2000
ג. הפרת זכויות יוצרים וזיופי מוצרים – הצעות לסדר-היום

אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר-יומנו: הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון – החמרה בענישה), התש"ס-2000, והצעת חוק פקודת סימני מסחר [נוסח חדש](תיקון – החמרה בענישה), התש"ס-2000, שתיהן הצעות חוק של חבר-הכנסת נחום לנגנטל. אני מודיע שהוספנו לכך גם הצעות לסדר-היום שהועברו לוועדה בענין הפרת זכויות יוצרים וזיופי מוצרים, של חברי-הכנסת נחום לנגנטל, יהודית נאות ויאיר פרץ.

לפני שאני פותח את הנושא אני חושב שהוועדה הזאת לא יכולה לעבור לסדר-היום על פרשת איצ'ה יעקב (יצה), שזוכה היום בסעיף המרכזי שאומר: מי שמסר ידיעה סודית שאינו מוסמך לכך והתכוון לפגוע בבטחון המדינה. כפי שאמרתי הוא זוכה בסעיף הזה. הסעיף שבו הוא הורשע: מי שמסר ידיעה סודית שאינו מוסמך לכך.

הוועדה הזאת תיקנה את חוק העונשין לפי הצעה של חבר-הכנסת איתן ועשינו בו שינויים, אם כי הם לא ממש רלוונטיים להאשמות אלא לנושאים של חזקה והעברת נטל ההוכחה. למרות שעשינו מעט סדר בסעיף הזה אני קורא למשרד המשפטים לעצב אותו מחדש בצורה יותר שיטתית ומסודרת.

אני מוכרח לומר שמלכתחילה הוועדה הזאת הביעה פליאה על כך שהתביעה הכללית הלכה מלכתחילה על סעיף ההאשמה של ריגול חמור. לא הובאו בפנינו כל החומר והמימצאים אבל היה ברור לגמרי שיצה לא העביר שום דבר במתכוון לגורמי אויב. יכול להיות שהוא רצה לפרסם דברים שהיה ראוי שלא יפורסמו, יכול להיות שהוא רצה להוציא ספר לאור שבסופו של דבר לא יצא לאור על בסיס נתונים שלא היו צריכים לצאת לאור. אבל בין זה ובין הפיכתו של האיש כחשוד בריגול נגד מדינת ישראל יש מרחק רב.

אני מברך אותו על זיכויו. בלי ספק נגרם לאיש נזק ציבורי בלתי ניתן לתיקון, שלא לדבר על סבל עצום, הוא לא ילד בן 20, הוא אדם מבוגר ששנים רבות תרם למדינה.

אין לי אתו שום היכרות אישית אבל אני חושב שכל הפרוצדורה היתה מוגזמת, אני כבר לא מדבר על דברים שנמסרו כאשר הוא נעצר בתחילה כאילו נעצר המרגל הכי קשה נגד ישראל. אני לא מצטט במדויק אבל הרושם שנטעו בציבור הוא שנתפס אדם ששיתף פעולה עם האויב וריגל נגד מדינת ישראל. לא דובים ולא יער. לנו זה היה ברור גם לפני פסק הדין. במצבים מן הסוג הזה צריכים לנהוג משנה זהירות כי מדברים בגורלות של אנשים.

חבל שהיינו עדים להתנהלות מאוד מביכה בפרשה הזאת. היתה הרשעה וצריך להיות גזר דין לכן אני לא רוצה להוסיף מעבר לכך. אנחנו שמחים שלפחות הכתם שהוטל עליו כאילו הוא ריגל לטובת האויב נמחק והאיש זוכה. צריך ללמוד מהענין הזה לגבי ההתנהלות העתידית בדברים מן הסוג הזה. אני לא רוצה להקל ראש בשום דבר שקשור לגילוי סודות גם שלא במתכוון ולא למטרות רעות, צריכים להיות מאוד זהירים בזה. בסעיף הזה הוא כן הורשע ובית-המשפט יאמר עוד את דברו.

אתה צודק בענין הזה במאה אחוזים. ועדת החוקה צריכה לבדוק באיזו שהיא צורה את התהליך של דרך החקירה ודרך ההעמדה לדין עם כל הנוגעים בדבר. אני לא רוצה להגיד בצורה קיצונית שמישהו צריך לתת את הדין אבל לא יכול להיות שבפרשה הזאת רק צד אחד יתן את הדין הציבורי, האנושי, על כל ההיסטוריה שלו והצד האחר רק הפסיד במשפט.

אחרי שהמשפט יסתיים, לא כרגע, אני מתכוון ליזום בוועדת החוקה דיון ולקרוא למי שעסק בענין הזה – גם לתביעה הכללית וגם למשרד הבטחון – כדי לברר את ההתנהלות הזאת. היתה כלפיו התייחסות מאוד קשה עם דרישות קפדניות. זה גם עלה לו הון תועפות כי הוא היה במעצר ייחודי בבית-מלון על חשבונו, כולל השומרים. זה היה מאוד מרחיק לכת ועל-פי פסק הדין כנראה לא נדרש. הלכו רחוק מדי, מהר מדי וקיצוני מדי וחבל.

אנחנו לא ידענו שהענין הזה יעלה על סדר-היום ואין פה נציג של הפרקליטות שיוכל להגיב על הדברים. אנחנו מרגישים לא נוח שאין פה מי שיענה.

במיוחד שזה ענין אינדיבידואלי ולא נורמטיבי מבחינת הוועדה.

אני מקבל את ההערות שלכן, הן במקומן. לא ידעתי שזה על סדר-היום של בית-המשפט למרות שאתמול היתה איזו אמירה על כך. משום שהוועדה עסקה בחוק הזה במהלך המשפט ובגלל שנשמעו פה הערות מלא מעט חברי כנסת תוך כדי המשפט שלא נתנו להן ביטוי, אני חושב שהדברים האלה לא יכולים לעבור ללא תגובה. זכות התשובה נתונה למשרד המשפטים ולגורמים שעוסקים בנושא ואנחנו נזמין אותם ונקיים דיון לאחר שיהיה גזר דין מתוך פנים צופות קדימה כדי לא להגיע להתנהלות מסוג כזה במקרים עתידיים. החוק כפי שהוא היה מלכתחילה היה דרקוני ומרחיק לכת, תיקנו בו תיקונים מסוימים וחשובים אבל לא מספיקים. שוב אני פונה אל משרד המשפטים למחלקת החקיקה בבקשה שתעשו בחינה מחודשת – אמרתם לנו את זה – של כל הסעיפים האלה בחוק העונשין כדי לייצר מצב חקיקתי שנותן מענה למציאות הלא פשוטה הזאת מבחינתה של מדינת ישראל. אגב חלק מההתנהלות קשור לכך שהסעיפים בחוק הם בעייתיים וכתוצאה מזה יכול להיות שכתבי האישום היו בעייתיים. עם זה אני חושב שמלכתחילה אפשר היה להתנהל אחרת בסוגיה הזאת. כאמור, נקיים על זה דיון נפרד בוועדה לאחר גזר הדין.

אנחנו גם נקיים דיון בוועדה לגבי בית הדין הפלילי הבינלאומי שעומד להיכנס לעבודה ב-1 ביולי. אנחנו רוצים לבחון את ההשלכות של הענין מבחינתה של מדינת ישראל. הדיון הזה יתקיים בתוך שבועיים-שלושה עם היועץ המשפטי לממשלה, הפצ"ר והגורמים המעורבים בכך כדי שלפחות אנחנו נדע מה המשמעויות של הענין הזה לגבי המדינה ואזרחיה.

אנחנו עובדים להצעות החוק. אני מציע לשלב את הצעות החוק, אין סיבה לדון בהן בנפרד, הן עוסקות פחות או יותר במוטיבים דומים של החמרה בענישה בנושאים שהיום מופקרים.

הצעה אחת היא על זכויות מבצעים ומשדרים וההצעה השניה היא על פקודת סימני מסחר.

אנחנו עושים את זה לא פעם.

הם יובאו ביחד, יידונו ביחד ויוצבעו ביחד במליאה.

אני מאחד את שתי הצעות החוק כדי שהן תבואנה לקריאה ראשונה בצוותא. מי בעד?

הצבעה
ההצעה לאחד את הצעות החוק נתקבלה

אישרנו את איחודן של הצעות החוק. בבקשה, חבר-הכנסת נחום לנגנטל.

קודם כל אני מודה לך ולוועדה שמצאתם לנכון לדון בהצעות החוק.

אני מתנצל שהדיון הזה התעכב משום שבקריאה הטרומית מציע החוק התחייב שהוא יקדם את ההצעות בעצה אחת עם הממשלה. אני יושב פה גם מטעם הקואליציה ואני פועל פה בוועדה על-פי הכללים הנהוגים. לכן ביקשתי ממציע החוק לתאם את ההצעות עם משרד המשפטים ולצערי התיאום לקח זמן. אם נסכם היום את הדיון נוכל לרוץ עם זה לקריאה שניה ושלישית. אני מפנה תשומת לבכם לכך שעל השולחן מונחים נוסחים חדשים של משרד המשפטים ואני מבקש שתעיינו בהם כי הם יהיו הבסיס לדיון. הם יותר רחבים ויש בהם הפרדה בין מעשה פשע שנעשה באופן מסחרי בכוונת מכוון במטרה לעשות בכך שימוש ולהפוך זאת לפרנסה, לבין מעשה שהוא לשימוש פרטי.

זה בהנחה שאנשי משרד המשפטים יעזרו לי בפרסום ואכיר להם טובה על כך.

ההצעה הזאת הוגשה לפני שנתיים בעקבות שבוע הזמר העברי שחל לפני שנתיים שעשינו אותו אז בפעם הראשונה. בין שאר הדברים שעמדו אז לנגד עינינו במרקם גדול שצריך לעסוק בנושא של הפרת זכויות יוצרים למדנו שלמדינה הזאת צריך לקרוא: מדינה של דיסק אחד, אחד קונה את הדיסק, משכפל את זה בכמה מיליוני עותקים ומשחרר את זה לכולם, וכל אותם אנשים שעמלו, פעלו, יצרו והשקיעו ממיטב כספם ומרצם אין להם תמלוגים מהחברות. כתוצאה מזה יש פעולת דומינו והחברות כבר לא רוצות לעשות הפקות יקרות ליוצרים, היוצרים מתקשים לתת את זה לאמנים וכך הענף כולו לוקה בבעיות חמורות. זה בקשר ליוצרים.

במקביל היה אותו הדבר גם בפקודת סימני המסחר לגבי ייבוא מותגים דרך ג'ינסים, מוצרי הלבשה והנעלה ומוצרים נוספים שמיובאים למדינת ישראל. היבואנים משלמים כסף רב על הזכות להיות יבואנים בלעדיים או מקבילים של אותו המוצר כשהסחורה עצמה עולה להם הרבה מאוד כסף כי זו סחורה מקורית.

בין שאר הפעולות העברתי שתי הצעות חוק בקריאה טרומית. ההצעה הזאת עברה ביום הראשון לכהונתו של השר מאיר שטרית כשר המשפטים. זה היה חלק מפעילות במסגרת היותי יושב-ראש ועדת המשנה לענייני תעשייה מסחר והייטק בוועדת הכספים ובסיומה העלינו כמה חוקים, ביניהם שתי הצעות החוק הללו ואז התחייבתי לתאם את כל פעולותי עם הממשלה. התחייבנו אז על שישה חודשים וזה לקח קצת יותר. לפני כארבעה-חמישה חודשים הודיע לי שר המשפטים כי מאחר שהם לא הגישו הצעה הוא מציע שנתקדם בהצעות שלנו כי זה דבר ערכי שצריך להתקדם בו. דא עקא, במשך ארבעת החודשים הללו כבר קיבלנו את ההצעה ממשרד המשפטים שיותר מרחיבה ועל פניו אין לי התנגדות לגביה. היא משפרת מאוד את המצב הקיים אבל זה צריך להידון עם בא כוחם של היוצרים ונמצאים פה גם נציגים של הערוץ הראשון, גלי צה"ל, הטלוויזיה. אחרי שהם יעירו את הערותיהם ובהנחה שהם יסכימו וההצעה תיראה להם, אפשר להתלכד סביב הצעותי והצעותיו של משרד המשפטים. אני מבקש מהוועדה לאשר את החוקים ולהעלותם לקריאה ראשונה.

בבקשה, נציגת משרד המשפטים.

באופן כללי עשינו פעילות הרבה יותר כוללת מבחינת הנושאים הפליליים והגשנו הצעת חוק ממשלתית בנושא של זכויות יוצרים. היא הונחה עוד לפני הפגרה והיא צריכה לעבור קריאה ראשונה בשבוע הבא. הדברים שלובים ולכן זה תואם עכשיו הצעה ממשלתית בנושא של זכויות יוצרים.

אני מניח שבקריאה השניה והשלישית נדון בשתי ההצעות יחד.

אפשר.

גם אני הגשתי הצעת חוק אבל היא תקועה אי-שם בגלל הצעת החוק הממשלתית בענין זכויות מבצעים. הייתי רוצה לדעת מה קורה עם זה. מזה כמה חודשים אני מנסה לקיים דיון עם משרד המשפטים ואני לא מצליחה.

נפגשו אתך והסבירו את הבעייתיות.

נפגשתי אתכם והובטח לי שתוך חודש אשמע מכם. בינתיים עברו כמה חודשים. האם גם הנושא שלי כלול באותה הצעת חוק?

בהנחה שההצעה שלכם עוברת בקריאה ראשונה ומגיעה אלינו לקריאה שניה ושלישית, יש מניעה מבחינתכם שנקיים דיון משולב בהצעות של חבר-הכנסת לנגנטל ובהצעה של חברת-הכנסת אביטל?

כן, אלה הצעות שונות לגמרי. ההצעה של חברת-הכנסת אביטל מעלה סוגיות שונות, היא לא פשוטה ויש לנו הרבה מה להגיד עליה. השקענו עכשיו את מירב המאמצים בקטע הפלילי ואני מציעה לקדם אותו.

אני רוצה להבהיר לחבריי ממשרד המשפטים: אני מבין שיש בעיות, אני נותן לכם זמן לטפל בבעיות ועד אז תסכמו את הדברים עם חברת-הכנסת אביטל. אם לא תמצאו את הזמן וחברת-הכנסת אביטל לא תקבל תשובות ברורות להצעת החוק שלה, למה אתם מסכימים ולמה אינכם מסכימים – יכול להיות שהיא מסכימה עם מה שאתם לא מסכימים עליו והיא תבין את המניעים שלכם – הרי אביא את הצעת החוק שלה לדיון עם ההצעות שלכם לקריאה ראשונה. ההצעה שלה כבר עברה בקריאה טרומית. יש גבול כמה זמן מושכים ענין מבחינת חברי הכנסת. אני בעד עבודה מתואמת ומשותפת וחברת-הכנסת אביטל התחייבה לתאם אתכם את המשך החקיקה, אז תתאמו. אני מבקש לקיים את הישיבה הזאת באופן קונסטרוקטיבי ולראות איפה יש מכנה משותף שאפשר יהיה לעבוד אתו.
בבקשה, מר עמית אשכנזי.

אנחנו מכבדים את ההנחיה של יושב-ראש הוועדה. אני רוצה לחדד את הדיון. המוקד של שתי הצעות החוק הפרטיות של חבר-הכנסת לנגנטל הוא בהיבטים הפליליים של הפרה של זכויות קנין רוחני, ובהמשך של זכויות מבצעים ומשדרים וסימני מסחר. עולם הקנין הרוחני מקנה לאנשים שזכאים להגנה על-פי החקיקה הזאת זכויות אזרחיות חזקות מהסוג של זכות קנין וזכויות שמאפשרות למנוע מעשים מסוימים. התפיסה בעולם היא שלא מתערבים באמצעות סנקציות פליליות כמעטפת נוספת על ההגנה של זכויות הקנין הרוחניות האזרחיות, החזקות מאוד מלכתחילה, אלא במקרים שבהם אנחנו עדים להם לצערנו במדינה כמו תופעות חמורות של פירטיות לצורכי מסחר. הדבר הזה גם מצא ביטוי באמנה הבינלאומית הכי חשובה כיום, הטריפס.

נקודה נוספת שהזכירה גב' שפניץ. הצעת החוק הממשלתית שפורסמה ב-11 במארס עוסקת בהחמרה משמעותית ובהרחבה של הסנקציות הפליליות על פגיעה בזכויות יוצרים. דיני זכויות היוצרים הם שמגינים נגד ההפרות של פגיעות מתופעות של פירטיות. כלומר, זכויות היוצרים מגינות היום גם על היוצרים בשר ודם וגם על מפיקי תקליטים, מפיקי סרטים וכל בעלי הזכויות האלה. כשמדברים על פירטיות העבירה היא לא במאטריה המובהקת של חוק זכויות מבצעים.

נאמנים לעקרון שדיברנו עליו, שבא לביטוי גם בהצעת החוק הממשלתית לגבי זכויות יוצרים שלא כל דבר שהוא הפרה אזרחית מגינים עליו באמצעות סנקציה פלילית, על כך בנויה ההצעה הזאת. אני אומר בסוגריים שהתיקונים שמציעה חברת-הכנסת אביטל נוגעים במפורש להיבטים האזרחיים של הזכות, כלומר, ליחסים בעולם האזרחי ולא בעולם הפלילי.

ההגנה המרכזית שניתנת למבצע גם בחוק שלנו, גם באמנות הבינלאומיות וגם באמנת טריפס שבה אנחנו חברים, היא הזכות למנוע הקלטה ראשונה של הביצוע החי שלו. ההתפתחות ההיסטורית נבעה מהתפתחות אמצעי ההקלטה המודרניים. פעם, בתחילת המאה, מבצע היה בא ומופיע, נותן את הביצוע שלו, ואם הוא לא קיבל תשלום על הביצוע הוא לא היה מופיע בפעם הבאה. ברגע שבאותו אירוע ספציפי ניתן להקליט את הביצוע שלו נוצר מצב שבו הוא גם מתחרה עם ביצועים עתידיים כמו למשל במקום לשים תזמורת אתה שם את זה מתקליט ואתה כבר לא צריך ביצוע חי.

בנוסף, לביצוע יש ערך כלכלי. ה"בוטלגים" המפורסמים של בוב דילן של שנות השישים. "בוטלג" זה מושג שמלווה אותנו בזווית הפלילית, מדובר בתביעה על ביצוע לא חוקי. מבחינתנו זה האקדח הטעון. השימוש בביצוע של המבצע ללא הסכמתו מתחיל להסתובב בעולם, אפשר להקליט אותו, אפשר להפיץ אותו ולעשות בו שימושים מסחריים. זו פגיעה קשה בזכויות המבצע.

בהתאם למגמה שהינחה חבר-הכנסת לנגנטל אנחנו מחמירים את העונש על ביצוע לצורכי מסחר מחצי שנה שנקבע היום בחוק לשלוש שנים, לרבות הקנסות הגבוהים שנקבעו. זה מקביל לעבירות בהצעה הממשלתית על זכויות יוצרים. במקרה של זכויות המבצע אנחנו מוסיפים גם את הנושא של הפצה לצורכי מסחר של אותו חפץ מפר ופוגעני, הפרה שנעשתה ללא הסכמה. זה לגבי המבצע.

לגבי המשדר אנחנו מקנים הגנה מקבילה לגבי תביעה של שידור שנעשתה ללא הסכמה של המשדר. ההגנה הזאת מקבילה להגנה של המבצע. במקרה שבו מישהו הקליט שידור ללא הסכמה של המשדר – לפי זכות אזרחית שקיימת היום למשדר בחוק זכויות מבצעים ומשדרים – אנחנו קובעים סנקציה פלילית כמו לגבי מבצע על מי שהקליט ללא הסכמה של המשדר, או מפיץ דבר כזה לצורכי מסחר.

בנוסף, יש הוראות חשובות בהצעה הזאת שהן מקבילות להצעה הממשלתית במקרים של הפרה שנעשית על-ידי חברה. יש אחריות שחוזרת בחזרה למנהלים בסעיפים מסוימים וזה חידוד של הענין לעומת מה שקיים היום בחוק זכויות מבצעים. יש גם כפל קנס במקרה שהעבירה נעשית על-ידי תאגיד. זאת כדי להשוות ולהשלים את ההרתעה הפלילית להרתעה הפלילית שיש בהצעה הממשלתית בחוק זכויות יוצרים. אנחנו מקווים שזה ישפר את המצב.

מר פולינר, בבקשה תציג את פקודת סימני מסחר.

אנחנו מתעסקים רק בהיבט הפלילי של סימני מסחר. הדברים העיקריים מתייחסים להחמרה בענישה משנה אחת עד שלוש שנים, פלוס קנס גבוה יותר, אחריות על מנהלים בחברה וכפל קנס בתאגיד. עם זאת אנחנו מגדירים יותר את יסודות העבירה ובמקום לכתוב בחוק הנוכחי את המשתמש, אנחנו מגדירים את יסוד העבירה של "מסמן לשם מסחר" ו"מייבא לשם מסחר".

כל המונחים הסטריליים האלה נוגעים לתופעה של המוצרים המזויפים. זה כולל שעונים?

כל דבר. בתכל'ס, המטרה היא לתפוס את הזיופים בשוק. החוק גם מגדיר את הכוונה להונות לא בהכרח את הקונה הישיר אלא גם קונים לא ישירים.

מה המצב היום בחוק? אם אדם נתפס כשהוא מכר שעונים מזויפים ב-5 דולר מה מצבו?

במקרה של זיוף אפשר להרשיע אותו והעונש הוא עד שנה מאסר.

נציג המשטרה, בבקשה. מה תפקידך?

אני ראש המערך המשטרתי שעוסק בקנין רוחני. לפני שנתיים המשטרה הקצתה 27 תקנים לטובת האכיפה הפלילית בענין זה כשיש יחידה ארצית אחת שאני עומד בראשה. יש ארבעה צוותים במחוזות תל-אביב, מרכז, צפון ודרום, שמונים בין שלושה לחמישה אנשים ואני מנחה אותם מקצועית. זה כולל את הטיפול שלנו במודיעין. אנחנו מטפלים ברמה הארצית בפרשיות שחוצות מחוזות ובפרשיות מוכרות והצוותים אמורים למצוא את האיזון הנכון בין רמת הטיפול בנקודות המכירה לבין טיפול במפיצים, יצרנים ויבואנים. אנחנו עוסקים בקשת רחבה של עבירות קנין רוחני – גם בסימני מסחר וגם בזכויות יוצרים.

מה העליתם בחכתכם? כמה אנשים תפסתם, כמה כתבי אישום הוגשו, כמה אנשים הורשעו ומה יצא מזה? יש לך נתונים?

לא נתבקשתי להביא לכאן נתונים. מזכרוני אני יכול להגיד שמשנת 2001, כשהמערך התחיל לעמוד על רגליו, עד היום הוגשו כתבי אישום ב-170 תיקים, זו התקדמות משמעותית.

לגבי הרשעות, 80 אנשים כבר נדונו. אנחנו מדווחים באופן שוטף לוועדת שרים, לגב' שפניץ ולשר המשפטים. הקצב הוא של מערכת המשפט, זה לא קשור לעבודת המשטרה.

יש לנו דו"ח מפורט על האכיפה בקנין הרוחני מהמשטרה, המכס ומס הכנסה. אם זה מעניין את הוועדה נמציא לכם את הנתונים.

בוודאי שזה מעניין אותנו. למה הוועדה נדרשת להצעת החוק? הרי אם היינו יודעים שאנשים נתפסים ומטופלים כהלכה לא היינו צריכים את החוק של לנגנטל. התחושה היא שאפשר לזייף פה חופשי-חופשי, לשכפל ולהעתיק ולעשות מזה כסף. אתה לא צריך להיות זמר גדול, מספיק שיש לך את הקול שלו ואז לזמר אין מה לאכול ומי שמשכפל ומעתיק נהיה מיליונר. אז לא צריך לשמוע דיווח? אולי תגידו לי שהכול נהדר ובכלל לא צריך את החוק. אני יכול להתרשם כאילו אתם והמערכות עובדים כל כך טוב שלא צריך את החוק של לנגנטל.

אין ספק שמשנת 2000 המצב השתפר מאוד.

נדרשת החמרה בענישה כי הענישה כפי שהיא מופיעה בחוק היא רף המכסימום. הלוואי שהיינו מגרדים את סף המינימום בכל מיני תיקים. אני יכול לציין שלושה תיקים שבמהלך השנה וחצי האחרונות נסתיימו במאסר בפועל של למעלה משנה ולא בעבודות שירות. במקרים אלה זו לא היתה הרשעה ראשונה אלא על בסיס של מאסר על תנאי שהופעל בהרשעה קודמת ובמקרה אחד הופעל אפילו מאסר על תנאי בעבירות רכוש. אפרת חושן תציג פה נתונים על הענישה הממוצעת. לפני שלושה חודשים נתנו הרצאה גם לפני שופטים מחוזיים וגם שופטי שלום. אחר-כך הופיעו בפני חלק מהשופטים תיקים של קנין רוחני אבל גם אחרי התערוכה והמצגת שהצגנו בפניהם לא ראינו שיפור גדול בענישה. צריך לאלץ אותם להעלות את הרף.

אם אני מבין אותך נכון, אתה כגורם שאוכף את החוק לא שבע רצון מפסקי הדין ומרמת הענישה.

בוודאי.

היית מצפה שבמקרים שבהם יש הרשעה, גזר הדין יהיה יותר חמור.

גם גזר הדין וגם שהקנס יהיה יותר אפקטיבי ויפגע בכיסו של הנאשם.

הייתי רוצה לחדד את הדברים.

את התובעת?

לא. כתבי האישום מוגשים ברוב חלקי הארץ על-ידי המשטרה, אני יועצת משפטית ומנחה משפטית בכל הסוגיות החדשות שעולות, איך חוקרים, איך מכינים את התיק ואני מלווה את הבעיות. אני משתדלת לאסוף נתונים כדי שתהיה לנו תמונת מצב. לכן אנחנו תומכים בחוק. אני בטוחה שהגופים שנפגעים היום רוצים לראות אכיפה יותר גדולה. מהצד נראה שהמשטרה פותחת המון תיקים ומוגשים הרבה מאוד כתבי אישום. אני חושבת שהבעיה היום היא לא באכיפה אלא ביכולת ההרתעה. אם אותה אכיפה מסתיימת בקול ענות חלושה, בעצם הרענו את מצבנו ורק הוכחנו לאנשים שאפילו משתלם להם לעמוד לדין ועדיין בסוף התהליך יצא להם מזה רווח.

ביום רביעי אנחנו דנים בנושא של הקזינו כשסוגרים ופותחים אותו ושוב סוגרים ושוב פותחים אותו. הקנס שם הוא בערך 2,000 שקל?

9,000 שקל.

משוגע מי שלא פותח קזינו. מכה אחת על הרולטה זה יותר מאשר כל הקנס, הפתיחה והסגירה.

בטבריה היה מקרה שבו אחרי הוויה-דולורוזה עד שתפסו אותו ועד שהביאו אותו למשפט הוא קיבל בסוף קנס של 1,000 שקלים.

היו מקרים שבהם קנסו ב-500 שקל.

אז אני צריך ליזום הצעת חוק?

בקשר לתיקים שהסתיימו, האם היו הרשעות?

לא היו זיכויים. יש תיקים שמסתיימים ללא הרשעה אבל זה לא זיכוי, יש אקט סלחני כלפי הנאשם ולא קוראים לו הרשעה אבל הוא לא זיכוי.

מה העונש הממוצע?

אי-אפשר להצביע על עונש ממוצע. בגזרי הדין האופטימליים שופטים קונסים נאשם בגין עבירה בודדת ראשונה שלו בנושא ב-10,000-20,000 שקל קנס. הממוצע הוא נמוך בהרבה. על עבירה ראשונה בתחום לרוב מקבלים קנס של אלפי שקלים בודדים או סביב 1,000 שקלים ומאסר על תנאי. רק על רצידיבסטים, עבריינים שחוזרים על העבירה שוב ושוב, מוטלים קנסות כבדים יותר או עבודות שירות.

מר אילי גורליצקי. מה זה אשכולות?

אשכולות היא חברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל, זה התאגיד היציג בנושא של תמלוגים בקנין רוחני.

למה אמ"י לא נמצאים בדיון?

בנושא הזה אמ"י הוא איגוד מקצועי וכמובן שאנחנו מייצגים גם אותם. אנחנו מייצגים את כל האיגודים ובעיקר את רוב האנשים שבכלל לא מאוגדים. בזכויות מבצעים אנחנו מייצגים את כולם על-ידי כתבי העברה שבהם מעבירים לנו את הזכויות.

אנחנו בעד התיקון לחוק בנושא כזה וכל דבר שנותן שיניים לחוק אנחנו בעדו. חבריי ידברו רבות איזה נזקים גדולים וכבירים זה עושה ליוצר, למפיק - כי בלי מפיק אין הקלטות ודברים אחרים - וכמובן למבצעים עצמם. אבל התיקון הזה הוא הטעיה, הוא לא מספיק. אני חוזר עכשיו מכנס חירום על הכשלון והקריסה של ההפקה המקורית בטלוויזיה. הייתי עד עכשיו למעשה הפגנתי שמעיד על מצוקה ענקית של אמנים ויוצרים.

צריך להבין שבשביל ליצור ולבצע יצירות אמנותיות אנחנו זקוקים לסביבה אוהדת, רק בסביבה אוהדת אנחנו יכולים לייצר את מה שאנחנו יודעים לייצר. יש לנו הרגשה שבשנתיים האחרונות הסביבה איננה אוהדת. אני אומר בצורה בוטה שמשרד המשפטים לא אתנו. יש זכויות מבצעים בסיסיות. בעוונותי אני לא עורך דין אבל אני יודע בדיוק מה קורה בכל מקום בעולם ואני יודע מה צריך לקרות כאן. יש דברים שהם בעליל לא שוויוניים והם קשורים בסעיף 2
ובעיקר בסעיף 3 של החוק. לא יעלה על הדעת שדברים כאלה עדיין יכולים להיכתב.

חברת הכנסת אביטל הגישה תיקון לחוק. אחר-כך נפגשנו עם השר, נמסרו לו אינפורמציות שונות, הכול מעומעם ועם עשן. עובדה שבמשך שנה וחצי לא היה כלום, שום מענה. במדינת ישראל יש גישה לקנין הרוחני שמקומה לא יכירנה במדינת ישראל. כאשר היצירה קורסת במדינת ישראל אנחנו צריכים תמיכה ולא דברים שמאפשרים כל מיני פרצות וכאשר מישהו נמצא אתנו במשא-ומתן הוא יוכל לחגוג עלינו.

יש מה שנקרא גמול קלטות, תיקון חקיקה של שנת 1996. היום בשנת 2002 אין כלום. אתן לכם דוגמה לסכום שהוצא, 1,200,000 שקל יש לכל הגופים יחד – יוצרים, מפיקים ומבצעים. רק "אדמי", שהוא הגוף המקביל לנו בצרפת, מקבל בסביבות 90-100 מיליון שקל בנושא הזה. אם צרפת היא פי עשרה מאתנו, באופן יחסי היינו צריכים לקבל 10 מיליון שקלים אבל אנחנו מקבלים בערך 250,000.

עכשיו יש תופעה חדשה. יש לנו הסכמים עם גופים שונים. לכל הגופים יש בעיה עם גלי צה"ל. בא משרד המשפטים ובאמצע השנה אומר "פוס", זה לא נראה לנו, אנחנו רוצים לדבר על כל הסיפור. הם לא משלמים לנו כסף. אני מייצג היום את הדעה ואת המעשה ואני מודיע שבנושאים האלה אנחנו יוצאים לרחוב. הנושא הראשון נוגע לגלי צה"ל. אנחנו הולכים לעשות פעולה כמו לפני 20 שנה שהשבתנו משהו וכתוצאה מזה קיבלנו מה שקיבלנו. לא תהיה דרך אחרת. אני אומר לכם באחריות מלאה: במשרד המשפטים מנשבות רוחות שלא מתאימות לנו. אני יודע שיגידו שזו הצגה ודברים כאלה אבל תדעו שזה נובע ממצוקה אמיתית. אנחנו נצא לרחוב כדי שדברים שקשורים לתביעות צודקות ייענו. אנחנו נלחמים שנה וחצי – וכלום, אין אפילו דו-שיח עם מי שהגישה את ההצעה. אנחנו מברכים על הצעת החוק, זו תחילת הדרך, וככל שנקדים ייטב.

אם מישהו רוצה לשנות, להוסיף – אנא. בבקשה, חברת-הכנסת אביטל.

אני מדברת על הצעת החוק 2090, סעיף 3(א)(1)(א) שאומר "עושה עותק מפר של ביצוע לשם מסחר בו". החוק מתייחס לכך שהעותק כבר מוכן. העבירה מתחילה עם זה שמטביע. לכן אני מציעה להוסיף בכל הגדרה גם את מי שעושה את ההטבעה.

בסעיף (2), כמה שורות לאחר מכן כתוב: "בסעיף קטן זה 'עותק מפר' – 'טביעה של ביצוע או שעתוק של טביעה של ביצוע'". זה ענין טכני.

אני מייצג את קול-ישראל. רציתי לשאול. אם מדובר על מבצעים ומשדרים, איפה נמצאים המשדרים הפירטיים, כל אותן תחנות פירטיות שפועלות תחת כל עץ רענן ואין פוצה פה ומצפצף. אני לא מדבר כרגע על ההוראות החוקיות של חוק המוסיקה, הם בוודאי לא משלמים תמלוגים וזכויות יוצרים. איפה זה עומד?

יש הצעת חוק ממשלתית לנושא הזה אבל זה תחום אחר. תחנות פירטיות מוסדרות בחוקי התקשורת. התחנה עצמה היא לא חוקית וזה מישור אחר של עבריינות.

למה העבריינות לא יכולה להיות כפולה?

אם יש תחנה פירטית והיא גם מפירה זכויות מבצעים, בוודאי שאפשר להעמיד אותה לדין על שתי העבירות.

עשיתם את זה?

אני לא יודעת, אני צריכה לבדוק.

בהמשך לשאלה של מנחם גרניט, אם היום ערוץ פירטי יעבור על החוק הזה, אפשר יהיה להעמיד אותו לדין?

כן.

המשטרה מודעת לזה? היא מתעסקת עם הרדיו הפירטי בעניינים האלה?

לא בזיקה לקנין רוחני כי יש פה ענין של פרשנות משפטית.

משדר פירטי מוסדר בחוקים אחרים. החוק פה מדבר על זכויות אזרחיות של משדרים חוקיים ואומר שחוץ מהזכויות האזרחיות הקיימות, כאשר עושים סדרה של מעשים שקבענו כאן, גם מפירים את הזכויות האזרחיות במישור הפלילי. נושא של שידורים פירטיים מוסדר בחקיקה אחרת אבל אין ספק שאם משדר פירטי ישדר שידור חי מהופעה של שלמה ארצי, זה יהווה הפרה.

וכשהוא משדר תקליטים של שלמה ארצי זו לא הפרה?

זו לא הנקודה.

אם תפסיקו את השידור הפירטי בגלל קנין רוחני, כל הכבוד לכם.

אני לא יכול לקבל את התשובה הזאת. לא יכול להיות שיש פה מצב שמישהו משדר ברדיו פירטי ולא מעניין אותו לא המבצע, לא המשדר, לא תמלוגים ולא דבר אחר. קודם כל אתה נותן לו יתרון כפול, שנית הוא עבר על החוק. המשטרה אומרת שיש בעיה להגיש כתבי אישום על הקנין הרוחני. אז תדאגו שעכשיו לא תהיה בעיה.

צריך להבין מהי מהות הנורמה.

הבעיה היא לא חוקית, הבעיה היא הנורמה הפוליטית שלא עוסקים ברדיו הפירטי.

אני לא מאמין שהגורמים המשפטיים במשרד המשפטים מונחים על-ידי נורמות פוליטיות.

ממשלה מסוימת הקימה את ערוץ 7 הפירטי.

ראש היחידה הארצית יכול להבין שמחר בבוקר הוא יכול לטפל בזה, או לא?

לא.

איך הוא יוכל לטפל בזה עכשיו לפי החוק?

אתה יכול לקבוע עבירה נוספת על מי שהוא משדר פירטי.

בבקשה, תכתבו את זה. עמית אשכנזי הודיע לי שכרגע אי-אפשר לטפל בענייני קנין רוחני ברדיו הפירטי. לא כל כך חשוב לי למה. אני עושה עכשיו בוועדה חוק ואני רוצה שזה ייכנס לחוק ומחר הוא יוכל ללכת לרדיו הפירטי ולהגיד לו: אני יכול להעמיד אותך לדין לא רק על זה שאתה פירטי אלא גם על פגיעה בקנין הרוחני.

זה שהוא פירטי לא מוציא אותו מגדר העבירה.

בגמרא נאמר: קים ליה בדרבא מיניה, כלומר, אם אדם עושה עבירה חמורה מאוד, אני לא מעמיד אותו לדין על העבירה היותר פשוטה. אם אדם עובר עבירה חמורה של תחנה פירטית, אני לא אעמיד אותו לדין בעבירה זוטרה כמו קנין רוחני. אני מקווה שלא זה הפירוש. אם אדם עשה עבירה לא איכפת לי אם הוא פירטי או לא. הוא השתמש בזכויות יוצרים שלא כדין – תכה אותו, תקבע לו שלוש שנים בכלא. אותי לא מעניין אם הוא ישב בכלא בגלל שהוא תחנה פירטית או בגלל שהוא הפר זכויות יוצרים. יש יחידה שכבר עובדת בתחום הזה ויכול להיות שממנה יצא המזור לתחלואי המדינה הזאת ברדיו הפירטי.

לא כל מערכת יחסים בקנין רוחני שמהווה הפרה אזרחית ראוי שתהיה פלילית. מערכות היחסים בתוך קנין רוחני הן מורכבות, יש אזורים שמתאימים לתחום הפלילי ויש אזורים שלא מתאימים לתחום הפלילי. למשל בפטנטים אין בכלל עבירה פלילית, אתה יכול להפר פטנטים באיזה סכומים שאתה רוצה וזו לא עבירה פלילית, ולא במקרה.

זו שמירה על איזון מסוים כי המערכת היא גדולה.

אפשר להוציא צו מניעה בבית-המשפט. אני שמעתי שיש תחנות רדיו לא חוקיות אבל הן משלמות תמלוגים. אלה שני מישורים נפרדים. אם הן לא משלמות, אפשר להגיש תביעה.

למען ההגינות צריך לומר שערוץ 7 מקפיד על זה, חייבים להגיד את האמת.

האם הסיבה שברדיו הפירטי השידורים לא נחשבים עבירה היא בגלל שמה שנחשב עבירה לפי החוק המוצע פה היא עשיית העותקים והמכירה המסחרית. לכן בין אם זה רדיו פירטי, או לא, זה לא נחשב עבירה כשלא מדובר בענין מסחרי. בזה רציתם לטפל בצד האזרחי ולא הבחנתם אם זה פירטי או לא. העבירה בחוק הזה היא שימוש מסחרי ועשיית עותקים, זה לא מטפל ברדיו פירטי.

נכון.

למה זה לא מספיק חשוב בעיניכם כדי שזה יהיה עבירה פלילית כאשר אדם שידר בלי לשלם על זה כלום.

גנב בחושך עד שאתה תופס אותו אתה צריך להביא אותו לדין פלילי, אבל שידור זה לא דבר שנעשה בחושך בלי שאף אחד יודע עליו. להיפך, זה נעשה בפומבי כדי שאנשים ישמעו אותו, זו פעולה שנעשית לאורך זמן מהבוקר עד הלילה כל ימי השנה. אפשר להגיש נגדו תביעה אזרחית בכל רגע נתון ולקבל צו מניעה, לקחת לו את מכשירי השידור, את הבית. זו סיטואציה שונה לגמרי מערוץ שיושב באיזה מקום במרתף, משכפל דיסקים ומוכר אותם בשוק. פה צריך להילחם בסנקציות פליליות.

אנחנו מנהלים חמש שנים משפטים עם הרדיו האזורי ולא מגיעים לשום דבר. אתה צריך לתת שיניים לחוק ולומר: שידור לא חוקי זו עבירה על החוק.

אתה אומר: אם גלי צה"ל לא משלמים לי, אני רוצה שזה יגיע למצב של סנקציה פלילית על-מנת שהאחראים לזה בגלי צה"ל ישבו בכלא או ישלמו קנס.

נכון.

והם אומרים שנעשה את זה בתחום האזרחי.

נשאיר את הנושא הזה בטעון עיון, אני לא מתחייב על כך שאנחנו יורדים ממנו, אני רוצה לחשוב עליו. החוק הולך עכשיו לקריאה ראשונה ולקראת הקריאה השניה והשלישית אני לא בטוח שזה לא צריך להיות בפנים. יש בעייתיות עם הענין האזרחי ויש פה שימוש לרעה בסיטואציה הקיימת, זו תחרות לא הוגנת לטובת הפירט. אז מישהו יגיש נגדו משפט, בינתיים הוא ירוויח את הכסף שלו ויעשה צחוק מהכול. אני לא רוצה להכריע בזה עכשיו.

בבקשה, נציג גלי צה"ל.

בכל רעה חולה מאשימים את גלי צה"ל. מתקיימים דיונים משפטיים כשמאחורי גלי צה"ל עומד בסיס רחב. כאשר מתבררת תביעה ויש פסק דין, גלי צה"ל משלמים וגם מלכתחילה שילמו. נכון שבפרק הזמן האחרון יש חילוקי דעות אבל הם נידונים, אף אחד לא מוותר, אף אחד לא ברח לשום מקום.

כמה זמן נמשך הבירור?

הענין של בירור משפטי החל לפני זמן קצר מאוד. נתגלעה מחלוקת בין גלי צה"ל לבין חלק מבעלי הזכויות אשר נוגעת לחוסר סדר באופן הגבייה וגובה הגבייה מגלי צה"ל. הנושא שאילי גורליצקי העלה לא רלוונטי לנושא הדיון. יש לנו הרבה מה לומר לאילי גורליצקי אבל זה לא רלוונטי.

נאמר כאן שגלי צה"ל לא משלמים. בחלק מהמקרים מול חלק מבעלי הזכויות גלי צה"ל, או משרד הבטחון, שמו כסף בצד לענין הזה.

האם הלנת שכר זו עבירה פלילית או אזרחית?

זו לא עבירה פלילית.

נציג לשכת עורכי הדין, בבקשה.

יש לי שתי הערות להצעת החוק בענין סימני המסחר. בחוק הקיים היה כתוב בתור הוראה כללית שכל העבירות האלה נעשו מתוך כוונה להונות. עכשיו מחקו את המלים "מתוך כוונה להונות" ובדברי ההסבר נאמר: "בבואו להכריע בדבר קיומו של יסוד נפשי, יכול בית המשפט להתחשב בין היתר בתשובה לשאלה אם עשה בעל הסימן הרשום שימוש בפועל..." וכו'. בתי-המשפט קבעו את התיבה "מתוך כוונה להונות" כשהמפר ידע שהסימן הוא רשום, זו היתה הפרשנות המשפטית. אם אנחנו מוציאים את התיבה הזאת, יכול להיות שחסר לנו משהו. נניח שהאדם לא ידע שהסימן הוא רשום והשתמש בו. אני לא יודע מה פירוש "יסוד נפשי" ואיך בית-המשפט יפרש אותו. לכן אני לא בטוח שהשמטת המלים "מתוך כוונה להונות" היא רצויה.

הערה שניה. סעיף קטן (ג) אומר: "המוסר מידע כוזב". בדין הקיים כתוב: "עושה או גורם שיעשה רישום כוזב בפנקס או כתב הנחזה בשווא כהעתק של רישום בפנקס". כלומר, כאן היה צריך להביא ממש לרישום סימן מסחר כוזב. בהצעה שלפנינו הרחיבו מאוד את העבירה כשאומרים "המוסר מידע כוזב". כל מי שבמהלך טיפול אצל רשם סימני המסחר ימסור איזו עובדה שאחר-כך יתברר שהיא איננה נכונה צפוי לכאורה לשלוש שנים. ייתכן שזו הרחבה גדולה מדי, נדמה לי שהנוסח הקיים הוא יותר מדויק והוא אומר: אם על-ידי כך הוא הביא לרישום כוזב. זה הבדל גדול. אני לא בטוח שזו כוונת המחוקק אבל זה עלול להתפרש כך.

לפעמים אפשר למסור מידע כוזב בטעות.

זה לא יכול להיות בטעות, זו עבירת מודעות. אני שואלת אם זו היתה עבירה תוצאתית ועכשיו לא?

כן, בפירוש. לפי סעיף קטן (5) זו עבירה תוצאתית.

הערה נוספת. בשנת 1996 המחוקק קבע שהזכות שהיתה קודם ליוצר ולמבצע שלא יקליטו בבית ללא רשות מבוטלת. שללו זכות ואמרו בחוק שתמורת השלילה הזאת אוצר המדינה יפצה את היוצרים והמבצעים מדי שנה בסכום של 5% מכלל התקבולים מהקלטות הריקות שנמכרות הביתה וישלם את זה לתאגידים היציגים של היוצרים והמבצעים והם יחלקו אותם. זה היה בשנת 1996. עכשיו שנת 2002 והיוצרים, המבצעים וכל יתר בעלי הזכויות לא קיבלו עד היום הזה אגורה אחת. עד שהוועדה שהתמנתה מכוח החוק קבעה את הסכום המגיע עברו שלוש-ארבע שנים ומאז העסק מתעכב בכל מיני תירוצים. הסכום הוא פעוט וזניח אבל עד היום לא שולמה אגורה אחת.

על איזה משרד מוטלת האחריות לכך?

שר האוצר, ושר המדע, התרבות והספורט, הם מינו את הוועדה, הוועדה קבעה והם צריכים לשלם את הכסף.

בבקשה, נציג הטלוויזיה.

אני נציג ערוץ 1 בטלוויזיה. אני מתייחס להצעה 2090. אם אין שם דיוק לגבי השידור אין שם שום דבר רלוונטי מבחינתנו. אצלנו אין מכירה של דברים, יש שידור של דברים. יש תכניות שלנו כמו "טברנה" "כלבוטק" ו"פוליטיקה" שנלקחו למקום אחר ולתכניות אחרות בלי אישור. אומרים שיש זמן מסוים שבו מותר לעשות את זה כמו ל"רק בישראל", לחדשות ולספורט. אני לא מדבר על קטעי ארכיון שצריך לשלם עליהם אבל לא משלמים. כערוץ 1 אנחנו הכר הכי נרחב לקחת ממנו דברים ולשדר במקומות אחרים. גם אם תכניות יהיו עם הרייטינג הכי גבוה לא ימכרו אותן כקלטות, זה לא רלוונטי, שנייה אחרי שהתכנית נגמרת היא לא מעניינת אף אחד. אבל בזמן שהתכנית נמצאת אפשר לקחת ממנה קטעים ולשבץ במקום אחר. אני יודע שמוותרים על כל סוג של תביעות אזרחיות בענין הזה כי יודעים שלא יוצאים מזה. אם מרחיבים את החוק בענין זה או לא, זה דבר שנתון לשיקול דעתה של הוועדה וזה יכול לעזור או למנוע את התופעה הזאת . בפורמטים שאנחנו משדרים לעולם אנחנו לא יכולים להשתמש בחומרים מזויפים, לא בדיסקים ולא בקלטות ביתיות. הדבר היחיד הוא לא לשדר.

אתם יוצרים טלוויזיה ולוקחים לכם את מה שאתם יוצרים.

ההצעה היא להפוך את הענין של שידור לעבירה.

בבקשה, גב' דליה איש-שלום.

לא השמטנו את "היסוד הנפשי" אלא החלפנו אותו בביטוי: "ועלול להטעות בכך אדם אחר". הכוונה היא שאדם מודע לסיכוי שאדם אחר יוטעה ואין צורך במטרה לשאוף להטעות כמו בעבירות מרמה.

השאלה היא אם זו הפרשנות הנכונה.

כן, זו נסיבה, הופכים את "היסוד הנפשי" של מטרה לנסיבה בעבירה.

לנושא של מידע כוזב. אתה יכול למצוא עבירות דומות בחוקים שונים למשל חוק רשם העמותות ועוד חוקים. לרשות רושמת יש אינטרס ציבורי למנוע העברת מידע כוזב.

העונש הוא מוגזם. זה ניסיון לרצח, זה לא רצח.

אפשר לחשוב על העונש. יש עבירות דומות שעונשן שנה, יש עבירות שעונשן שלוש שנים.

אני מציע לחלק את העבירה הזאת לשניים: אחד, להשאיר את הנוסח הגורף אבל מי שמוסר מידע להפחית את העונש לגביו, זה צריך להיות פחות משלוש שנים. שניים, הנוסח המצומצם להותיר אותו וברמה התוצאתית לקבוע מאסר של שלוש שנים.

נראה לי שאפשר להפחית את העונש, אנחנו לא עומדים על שלוש שנים. התוצאה של הרישום היא לגמרי מקרית. אם הרשם מגלה שהמידע כוזב הוא לא ירשום.

ברצח אחד ירה לו במקרה ביד ולא בראש אז הוא קיבל ארבע שנים ולא מאסר עולם. למה זה לא אותו טיעון?

בסעיף הגורף נקבע שנה. את הנוסח המצומצם נשקול, תבחנו אותו לקראת הקריאה השניה והשלישית, אולי נשאיר אותו עם עבירה של שנתיים.

אולי בסעיף (1) בחוק זכויות מבצעים ומשדרים אפשר להוסיף: אלה דינם מאסר חצי שנה, או כפל קנס וכו': א. מטביע ביצוע ללא הסכמת המבצע. ב. עושה עותק. ג. עוסק במכירה.

זה קיים.

בקשר לאכיפה אני רוצה לומר שהמשטרה היא חוד החנית אבל גם המכס וגם הפרקליטות מאוד פעילים.

לדיון הבא אני מבקש להזמין גם את הפרקליטות וגם את המכס. אני גם מבקש דו"ח מסודר לדיון הבא.

לגבי בתי-המשפט. כאן זה ענין אזרחי ולא פלילי כמו רצח, מכות וכיוצא בזה. לכן בתי-המשפט התייחסו לכך בצורה כזאת. עשינו פעולה מאוד נמרצת ובבית-המשפט יש אמירות שזו מכת מדינה וצריך להחמיר בעונשים. ההשתלמות לשופטים שמר גרונדמן דיבר עליה נעשית כבר פעם שלישית בנושא של קנין רוחני. הפרקליטות מופיעה בעצמה בטיעונים לעונש כדי להסביר את חומרת הענין. נתנו שנה בפועל, זאת אומרת, המגמה היא בשיפור אדיר וגם חבר-הכנסת לנגנטל יעיד על כך.

נכון.

אני מקבל את זה. עם זה יש מצבים במדינה שבהם כדאי לעבור עבירות ולהיות עבריין וזה בלתי נסבל. צריך לראות פה את התועלת מול המחיר. זה בולט בקזינו, מי שיש לו היום קזינו הוא משוגע אם הוא סוגר את העסק, לא יקרה לו כלום. יקנסו אותו, יסגרו אותו, הוא יפתח עוד פעם ושוב יסגרו לו את העסק, כדאי לו. אותו הדבר פה, אם עבריינים שמזייפים, מקליטים ומשווקים נתפסים, אז הם יקבלו עונש קטן או קנס של 2,000 שקלים. הענין רווחי וכדאי להם. האכיפה צריכה להיות מרתיעה והענישה צריכה להיות מרתיעה ואדם ידע שאם הוא עושה את זה זה עלול לעלות לו בחיים מבחינת היכולת הכלכלית שלו. לזה צריך לשאוף.


אני מעמיד את החוק לאישור בקריאה ראשונה. מי בעד?

הצבעה
הצעת החוק אושרה פה אחד

הצעת החוק אושרה פה אחד.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:25