פרוטוקולים/ועדת חוקה/5047



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
14.5.2002

פרוטוקולים/ועדת חוקה/5047
ירושלים, ח' בסיון, תשס"ב
19 במאי, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 469
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, ג' בסיוון התשס"ב (14 במאי 2002), שעה 10:00

א. הצעת חוק לתיקון דיני הקנין הרוחני (תיקוני חקיקה), התש"ס-2000 -
אישור לקריאה שניה ושלישית – הצבעה.

ב. צו חתימה אלקטרונית (קביעת תוספות לחוק), התשס"א-2001 – הודעה
לפרוטוקול.

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז – היו"ר

עו"ד טנה שפניץ - משנה ליועץ המשפטי לממשלה
עו"ד האוורד פולינר - יועץ לרשם הפטנטים, משרד המשפטים
עו"ד אלן זיסבלט - ממונה בכיר על חקיקה וייעוץ, משרד המשפטים
עו"ד צחי בר-ציון - לשכה משפטית, משרד האוצר
עו"ד ארנן גבריאלי - לשכת עורכי הדין
מיכל חכמי - יו"ר אגודת עורכי הפטנטים

סיגל קוגוט

דורית ואג

אביגיל זכאי








הצעת חוק לתיקון דיני הקנין הרוחני (תיקוני חקיקה), התש"ס-2000

אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר-יומנו הצעת חוק לתיקון דיני הקנין הרוחני (תיקוני חקיקה), התש"ס-2002. בבקשה, נציג משרד המשפטים, תציג את ההצעה הממשלתית.

הצעת החוק מבוססת על אמנות בינלאומיות: אמנת פריס – שמדינת ישראל חברה בה כבר יותר מ-50 שנה - ואמנת הטריפס, אמנות שמדינת ישראל מחוייבת ליישם אותן מאז שנת 2000.

ההצעה באה לתקן דברים הנוגעים לפטנטים ומדגמים, מה שנקרא בלשון המקצוע דין קדימה. לפי נוסח החוק היום האפשרות לטעון דין קדימה מותנית באזרחות של בעל הבקשה לפטנט. לפי האמנות אין זה מוצדק להתנות את הגשת הבקשה באזרחות של בעל הבקשה. כל עוד מישהו הגיש את הבקשה בחוץ-לארץ במדינה שחברה באמנת פריס, או במדינה החברה בארגון הסחר העולמי, הוא זכאי להגיש את הבקשה בישראל במועד הספציפי וליהנות מדין קדימה. דין הקדימה אומר שהתאריך של הגשת הבקשה בחוץ-לארץ יראו בו תאריך של הגשת הבקשה בישראל ואם בעל הבקשה היה הראשון להגיש את הבקשה, כי בפטנטים כל הקודם זוכה. זה הרקע לסעיפים 1 ו-2.

כל היתר מדבר על החלפת המלים "מדינת איגוד" למלים "מדינה חברה". בגלל אמנת הטריפס אנחנו חייבים לתת את ההטבות האלה לא רק במדינות שהן חברות באיגוד של אמנת פריס אלא בארגון הסחר העולמי.

יש שני עיקרים להצעה הזאת: 1. התאמת מונחים. באמנה מופיע המונח "מדינת איגוד" ומבקשים להחליף ל"מדינה חברה". 2. המהות, לפיה אדם שהגיש בקשה באיזו שהיא מדינה לרשום את האמצאה שלו ומגיעים לו 12 חודשים כדי שהוא יוכל לרשום אותה גם בישראל בלי שמישהו אחר יגנוב לו אותה, לא יהיה חייב להיות דווקא אזרח ותושב. אם, למשל, ישראלי המציא משהו והוא הגיש בקשה לרשום את האמצאה בארצות-הברית ואחר-כך בא לארץ ומבקש לרשום את האמצאה לפי הדין הישראלי, יספרו לו את 12 החודשים מהיום שהוא הגיש את זה בארצות-הברית.

אם הוא לא ישראלי, הוא יכול לרשום פטנט בארץ?

כן.

גם בדין הקיים הוא יכול לעשות זאת. מה ההבדל?

אנגלי שיגיש היום בקשה ראשונה בצרפת ואחר-כך הוא יבוא לישראל לבקש את דין הבכורה, יגידו לו: את הבקשה הראשונה שלך לא הגשת בארץ שאתה אזרח או תושב בה אלא בארץ אחרת ולא ניתן לך את זכות הקדימה. זה מנוגד גם לאמנת פריס וגם להסכם הטריפס.

זה הדין בכל המדינות?

כן. לפני זמן רב הבאנו תיקונים כדי להתאים את הדין שלנו להסכם הטריפס שהוא היום ההסכם הבינלאומי המחייב. עכשיו אלה השאריות בתחום הקנין הרוחני כי חלק מהדברים נשכח.

יש למישהו הסתייגויות מההצעה הזאת?

אני מבקשת ללבן את השאלה של התחילה. מוצע פה להחיל את החוק רטרואקטיבית מה-1 בינואר 2000. החוק הזה נועד להגן על קנין, על מי שהגיש אמצאה ורוצים לגנוב לו אותה. אבל אם מישהו כבר נרשם, ועכשיו אני אומרת שהוא חל רטרואקטיבית, המשמעות היא שהחוק מפקיע רישומים של אדם שהסתמך על הדין הישראלי הקיים גם אם הוא הסתמך עליו שלא כדין. אתה עושה כאן דבר רטרואקטיבי שבדיעבד משנה זכויות.

זה לא יפגע באף אחד אבל זה יכול להועיל למישהו.

אם אתה קובע שתחילתו של חוק זה ב-1 בינואר 2000, אתה לוקח שנתיים שהיו בהן כל מיני עניינים – אני לא יודעת אם היו – וכך אתה משנה את הזכויות בדיעבד. אם אתה רוצה להועיל אתה יכול להגיד שתחולתו של חוק זה גם על בקשות שהוגשו לפני תחילתו, ובלבד שלא נרשם על שם מישהו אחר. כך אתה לא פוגע בקנין של מישהו אחר למרות שמישהו ניצל לרעה את הדין הישראלי.

הטריפס מחייב אותנו ל-1 בינואר 2000. לא צריך לשכוח שזה היה הדין גם לפני התיקון. היתה אמנת פריס אבל לא היתה מגבלה שהוא יהיה אזרח או תושב של המדינה שבה הוא הגיש את הבקשה. אם כותבים שהחוק יחול רטרואקטיבית מה-1 בינואר 2000, אנחנו משאירים את הדין הקיים ומבטלים את התיקון שהוכנס כאן בטעות. לדעתי, לא פוגעים בזכויות של אף אחד. להיפך, יכול לקרות שלמישהו לא נותנים את הפטנט בגלל התקלה הזאת.

ואם כבר נתנו לו את הפטנט?

לא קרה כלום. נניח שאזרח הגיש בקשה בצרפת ואחר-כך הוא בא לישראל להגיש בקשה. אז אומר לו פה רשם הפטנטים: אתה לא אזרח או תושב צרפתי ולכן אתה לא יכול להסתמך על זכות הקדימה. היום אנחנו באים לתקן את זה.

אם רשמו את הפטנט על שם מישהו אחר?

אז אין ספק שדחו אותו שלא כדין ובניגוד להוראות אמנת פריס והסכם הטריפס.

נכון, אבל זה לא בניגוד לדין הישראלי.

לא נלך לחקיקה רטרואקטיבית.

אפשר להגיד שזה יחול על בקשות שהוגשו טרם תחילתו של חוק זה, ובלבד שלא נרשם על שם מישהו אחר.

אם נעשה את זה רטרואקטיבית, אנשים יגישו משפטים ויגידו: נתת את הפטנט למישהו אחר, אז נצטרך לקחת את הפטנט ממישהו אחר ולתת אותו לאיש הזה, והכול בחקיקה רטרואקטיבית.

למי שהגיע לו כדין.

את זה יקבע בית-המשפט. פה אתה אומר לי כמחוקק: תהיה צד במשפט.

למיטב ידיעתנו אין אף מקרה כזה.

בתקופה שאני מכהן כאן כיושב-ראש אני לא זוכר שקיבלנו החלטה רטרואקטיבית באופן כל כך בוטה כשהמועד הוא ינואר 2000 בזמן שאנחנו במאי 2002. יכול להיות שדורית זוכרת.

לא.

היו משמעויות רטרואקטיביות לחקיקה שלנו אבל לא באופן כל כך בוטה.

לא סביר שהיה אפילו מקרה אחד.

נוכל לקבל את ההצעה של גב' קוגוט שזה חל מה-1 בינואר 2000 אבל זה לא גורע מזכויות שנרשמו.

לאור הפסיקה הישראלית שאומרת שחקיקה ישראלית באה לתת תוקף בדין הפנימי לאמנות בינלאומיות, צריך לפרש אותה לפי האמנות הבינלאומיות.

לצערי יש הרבה אמנות בינלאומיות שישראל חתמה והממשלה אישררה אותן אבל החוקים הקשורים בהן לא עברו.

צריך לזכור שהסכם הטריפס היא האמנה הבינלאומית היחידה שיש לה שיניים וסנקציות.

הנוסח יהיה: התחילה של החוק תהיה עם כניסתו של החוק לתוקף. התחולה תהיה גם לגבי בקשות שהוגשו מינואר 2000.

אני מאשר את הצעת חוק לתיקון דיני הקנין הרוחני (תיקוני חקיקה), התש"ס-2000, לקריאה שניה ושלישית.



צו חתימה אלקטרונית (קביעת תוספות לחוק), התשס"ב-2002

אנחנו עוברים לצו חתימה אלקטרונית (קביעת תוספות לחוק), התשס"ב-2002.

צו החתימה האלקטרונית אושר בוועדה אבל היו הערות של כל מיני גופים שהתבקשנו לברר אותן וצריך לאשר אותו סופית בנוסח הבא. לגבי הערת אזהרה, היום אין דרישת חתימה ולכן הצו לא רלוונטי. לגבי כרטיסי חיוב, אכן הוכנסה הוראה שזה יפוג בעוד תשעה חודשים. הסעיף של כללי הבנקאות נותר בעינו. המונח בפקודת החברות היום הוא "שטרי מניה למחזיק כתב זה" ולא "כתב מניה". את הסכם העברת המניה לא צריך להכניס לתוספת מאחר שאין סכנה שהעתקים רבים שלו יפגעו במישהו בגלל התוכן. תיקנו טעות סופר בסעיף קטן (7), ההפניה היתה לא נכונה לכן התקנה הנכונה היא 272.

אני מאשר את ההודעה הזאת.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15