פרוטוקולים/ועדת חוקה/4743



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
5.3.2002

פרוטוקולים/ועדת חוקה/4743
ירושלים, כ"ג באדר, תשס"ב
7 במרץ, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 446
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, כ"א באדר התשס"ב (5 במרץ 2002), שעה 10:00

1. הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (סמכויות מזכיר ועדת קלפי);
2. הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה)(סקרי דעת קהל);
3. הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה)(סמכויות יושב-ראש ועדת הבחירות
המרכזית) – אישור לקריאה ראשונה – הצבעה.

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז – היו"ר
זאב בוים
נסים זאב
דוד טל
שאול יהלום
יהודית נאות

עו"ד דלית דרור - משרד המשפטים
תמי אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית
עו"ד איילת פישמן - הפיקוח על הבחירות, משרד הפנים
עו"ד דן צפריר - לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה
איטה וצלר - מנהלת אגף לביקורת מימון מפלגות, מבקר המדינה
נורית ישראלי - יועצת משפטית, משרד מבקר המדינה
עו"ד תומר קרני - לשכה משפטית, רשות השידור
סרן עדי בן-שך - יועץ משפטי, גלי צה"ל
משה רונן - ידיעות אחרונות
יניב נוי - גאלופ
ד"ר מינה צמח - מכון דחף
חנוך סמית - מכון סמית
גבי דאוס - מרצ
עו"ד פנחס מעוז - יועץ משפטי, מפד"ל
עו"ד נדב עשהאל - יועץ משפטי, ש"ס
יהודה אוחנה - ש"ס
צוקית אהרון - המרכז

סיגל קוגוט

דורית ואג

אביגיל זכאי






1. הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (סמכויות מזכיר ועדת קלפי)
2. הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה)(סקרי דעת קהל)
3. הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה)(סמכויות יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית)

אני פותח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. אנחנו עוסקים היום בנושאי בחירות. לאחרונה קיבלתי מכתב ממשרד הפנים, מגב' איילת פישמן, לגבי הצעת החוק של חבר-הכנסת ארנס ועידכונים לגבי מספר ישראלים ששוהים בכל רגע נתון בחוץ-לארץ. כתבת לי שיש 450,000 אזרחים בגירים בחוץ-לארץ ברגע נתון, שמחזיקי דרכון בתוקף 245,000 ומחזיקי דרכון שאינו בתוקף וניתן להארכה 50,000.

אלה נתונים שקיבלתי ממרשם האוכלוסין ואין לי להוסיף על זה. פנקס הבוחרים הוא בערך 4.5 מיליון בוחרים, זאת אומרת שהשוהים בחוץ-לארץ מהווים כ-10% וכל בוחר עשירי נמצא בחוץ-לארץ.

לפי הנתונים של הבחירות ב-1999 זה 4,285,000.

בבחירות לראש הממשלה זה היה יותר מ- 4,500,000.

זה הרבה יותר ממה שחשבתי. לא שאני מציע להוציא אותם מספר הבוחרים – למרות שזה מה שצריך לחשוב עליו, לעשות לפחות REGISTRATION , מי ששוהה בחוץ-לארץ מעבר ל-X שנים והוא רוצה שתישמר לו זכות ההצבעה צריך לבקש שתישמר לו זכות ההצבעה. למרות שהנתון לא מדויק יש אומדן ש-450,000 ישראלים לא נמצאים פה. כל הזמן אני חי בתחושה קשה שיש רמאויות גדולות בבחירות למרות שיכול להיות שאני טועה, מה שהוכח הוכח, מי שהורשע הורשע ואנחנו יודעים הכול. אבל אם יש מספר של 450,000 איש שמופיעים בספר הבוחרים ותמיד אפשר לנסות להצביע במקומם, אי-אפשר לעבור על זה לסדר היום. אין לי כרגע הצעה אבל זה מחייב דיון וראוי שהשופט ידע על הנתון הזה. דבר שני, זה נותן לי אינדיקציה מסוימת לגבי מספר היורדים בלי שהגדרנו מה זה יורד.

הנתון של 450,000 כולל גם את האנשים שנסעו לשבוע.

15,000 או 20,000 ישראלים מטיילים בחוץ-לארץ אבל אם אני עושה מכפלות אני מגיע למספרים של 700,000-800,000 יורדים כולל הקטינים, או יותר, דבר שצריך להדליק נורה אדומה. יש צורך בחשבון נפש כי מדובר במימדים משמעותיים. זו מדינה שתמיד היה קשה לחיות בה, גם היום קשה לחיות בה, אבל זה לא קשור רק לזה. זה קשור לתחושה של ה"ביחד" שהלכה לאיבוד, לסקטוריאליות כשכל אחד לעצמו ולעובדה שאנחנו חיים בעולם גלובלי מודרני שבקלות יחסית רבים יכולים למצוא את עצמם במקומות אחרים. אני לא בטוח שהציונות ניצחה קודם כל בתוך העם היהודי.

אנחנו דנים היום בהצעות חוק לקריאה ראשונה מתוקף הסמכות של ועדת החוקה לחוקק חוקי בחירות. הצעה אחת מדברת על סמכויות של מזכיר ועדת קלפי. בראשי פרקים הכוונה היא שמזכיר ועדת הקלפי לא יהיה רק פקיד טכני אלא הוא יהיה בא כוח המדינה, לא הממשלה, כדי לוודא שמה שקורה בקלפי תקין ומסודר. כמובן שאותו מזכיר לא יכול להיות פעיל פוליטית, הוא לא יכול להיות חבר במפלגה פוליטית ולא להיות קשור לעניינים פוליטיים.

הצעת החוק השניה מציעה טיפול בכל מה שקשור בסקרי דעת קהל ביום הבחירות. לבקשתה של סיגל קוגוט הממ"מ הכינו ניתוח השוואתי מעניין מה קורה במדינות שונות. יש מדינות שבהן בכלל אין הגבלות, יש מדינות בהן יש הגבלות מלאות, יש מדינות שיש בהן הגבלות חלקיות. כשאני מדבר על הגבלות הכוונה היא למועדים מתי אסור לפרסם סקרים וגם מה צריך להיות בסקר ומה אסור שיהיה בסקר, חובת שקיפות וכדומה. המגבלה לא קשורה דווקא בלוח זמנים.

נדרשנו לנושא הזה בעקבות החלטה של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, כבוד השופט מישאל חשין, שעסקה בפרסום באתר אינטרנט של "מעריב" ערב הבחירות האחרונות לראשות הממשלה. הוא אסר על "מעריב" לפרסם את ה-SO CALLED סקר שלו. גם בעקבות הדו"ח שלו שמסכם את מערכת הבחירות האחרונה הוא התייחס לנושא הזה והמליץ לחוקק בענין הזה ואנחנו הרמנו את הכפפה בצורה מתונה יחסית.

הנושא השלישי נוגע לסמכויות של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית בכל מה שקשור להטלת קנסות והוצאת צווים. זה חלק מההצעה.

הצעה אחת היא חוק התעמולה שכוללת שלוש הצעות, ההצעה השניה היא חוק הבחירות.

הדיון יהיה משולב. בבקשה, סיגל קוגוט, תציגי את הנושאים ונקיים דיון.

הנושא הראשון נוגע למזכיר ועדת הקלפי. מועלות הצעות לתעודות זהות חכמות ולניסיונות לזהות אנשים כדי שלא יהיו רמאויות בבחירות. יש שיטה פשוטה שיכולה להביא לשיפור. כיום מזכיר ועדת הקלפי ממונה על-ידי הוועדה המרכזית, גם היום היא מעבירה אותו סדנאות וקורסים ובמהלך יום הבחירות הוא בקשר אתה. מזכיר ועדת הקלפי יושב שם לכל אורך יום הבחירות, בשונה מחברי ועדת הקלפי שהם אישים פוליטיים, לא עוברים הכשרה מקצועית ומתחלפים מדי מספר שעות ולא נמצאים לאורך כל היום.

משנת 1969 בכל דו"ח של מבקר המדינה הוא מציין את התקלה הנובעת מחוסר מקצועיות של חברי ועדת קלפי שלא נותנים סמכויות למזכיר. היום המזכיר הוא ידה הארוכה של ועדת הבחירות והוא עובר הכשרה אבל מבחינת החוק אין לו סמכויות והוא כפוף להוראות של יושב-ראש ועדת הקלפי. מבקר המדינה התריע על שני סוגים של תקלות ובפן המקצועי גם ועדת הבחירות המרכזית ראתה זאת. תקלה אחת היא חוסר מקצועיות וחוסר בקיאות בנדבכי התקנות והמזכיר הוא זה שיכול לתת עזרה אמיתית ולהכריע לפי ספר החוקים שאותו מעבירה לו ועדת הבחירות.

גם בקונפליקט בינו ובין יושב-ראש ועדת הקלפי?

לפעמים. הוא יודע אבל הוא לא יכול לפסוק בשום דבר.

אין לו שום מעמד, הוא המזכיר שמביא את העפרונות והעטים והוא מקבל בשביל זה הרבה כסף.

הוא מקבל אותו הדבר אבל הוא מקבל את זה ליום שלם.

דבר שני עליו עמד מבקר המדינה הן תקלות מסוימות בטוהר בחירות שהיו יכולות להימנע אם המזכיר תמיד חייב להיות. לפי החוק, למזכיר אין השפעה, לפעמים הוא צריך להצביע והוא איננו ואז רואים פתאום שכל החיילים באותו ישוב מחוקים ואחר-כך מסתבר שהם גם הצביעו בצבא ופותחים תיקים. חברי ועדת הקלפי מתחלפים כל הזמן ואי-אפשר לדעת מי מהם היה ומתי הם מחקו אותו החייל שהצביע בצבא ומישהו אחר הצביע במקומו. לכן המליץ מבקר המדינה שלא רק המזכיר יהיה מקצועי אלא גם היושב-ראש וחברים מסוימים. התקיימו מספר דיונים בענין זה בוועדת החוקה ונטענו כמה טענות שהיינו צריכים להתחשב בהן ולכן הוצע הנוסח הנוכחי שהוא נוסח של פשרה.

ראשית, נטען שיש פעילים מפלגתיים שמצפים לשבת ולהיות מעורבים ביום הבחירות גם מתוך יוקרה וגם מתוך ענין כלכלי. שנית, המזכיר עצמו הוא לא איש פוליטי אבל ייתכן שהוא איש פוליטי מוסווה. לכן הוצע נוסח שלא מקבל את כל ההמלצות שהמליצו גורמים מקצועיים שעסקו בזה, לרבות השופט מצא שהמליץ גם בנושא הזה אחרי שהוא היה יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית.

הנוסח אומר שהרכב ועדת הקלפי יישאר אותו הדבר עם יושב-ראש וחברים, הסיעות לא ייפגעו במובן הזה שמספר החברים שלהן וההרכב הסיעתי שלהן יישאר אותו הדבר. מה שמשתנה הוא שלמזכיר יינתנו שתי סמכויות עיקריות והן לא עיקר הסמכויות כי משאירים בידי היושב-ראש את הניהול השוטף של הקלפי. כפי שאמרתי ההרכב של הוועדה יישאר אותו הדבר, הסכומים שמשולמים לפעילים יישארו אותו הדבר. שתי הסמכויות שהמזכיר מקבל הן: זיהוי הבוחרים – סמכות שהיום היושב-ראש נותן לו אבל מעכשיו החוק יתן לו סמכות זו; הסמכות השנייה – וידוא שאדם שנכנס עם מלווה אכן עומד בתנאי החוק שקובע מי האיש שזכאי להיכנס עם מלווה לקלפי. כל הנושאים של ספירת הקולות והכרעה בקולות פסולים נשאר בידי הוועדה.

מה יקרה ברגע שאותו מזכיר יצא לשתות או להתפנות?

לפי החוק ועדת הבחירות המרכזית מראש תשלח לו מחליף.

ברמה מרחבית יש אנשים שמוחזקים רק כרזרבה ומחליפים, זה לא חדש. הסמכויות המוצעות של המזכיר הן מינוריות.

רצינו להציע הצעה שהחברים יוכלו לתמוך בה. בנוסף, מטילים על המזכיר חובות מוגברים: א. שהוא לא יהיה פעיל במפלגה, או בפעילות פוליטית שלוש שנים לפני הבחירות; ב. נסיבות מחמירות בעבירות שיש היום בחוק הבחירות ואם הוא עצמו עוסק בזיופים או בסיוע לזיופים עונשו יהיה גדול יותר מאדם רגיל שעושה את זה.

אתם הנחתם שהמזכיר הוא זה שעבר הכשרה והוא מתמצא. האם לא צריכה להיות גם בחינה?

יש קורס של חמש שעות ויש בחינה ומי שיש לו יותר משתי שגיאות בבחינה לא מתקבל.

אומרים פה שלמזכיר לא יהיה עבר פוליטי שלוש שנים קודם. אני מזכיר זאת כי פעם חבר-הכנסת לשעבר חגי מירום לא התקבל ליושב-ראש רשות הנמלים רק בגלל עברו כחבר כנסת במפלגת העבודה. האם במדינת ישראל יש לך אדם שאין לו השקפת עולם כזו או אחרת? אני מביא לדוגמה את התנועה שלנו. אין לנו מרכז, אין מזכירות ואף אחד לא יכול להגיד שאדם הוא פעיל של מפלגה כי הוא לא חבר בשום גוף, יש לנו מועצת חכמים נקודה. הרי כל אחד מאתנו מביע פעמים את השקפתו, פעמים לא.

אין בעיה עם השקפת עולם, הענין הוא לא להיות פעיל וחבר ממש במפלגה באופן פורמלי.

מי שתראו אותו בעצרת מחאה נגד בית-המשפט העליון, תגידו שהוא פעיל במפלגה חרדית?

לא.

אבל מי שעסק בבחירות קודמות בהסעת נוסעים לקלפיות הוא פעיל.

הנושאים האחרים הם תיקונים לחוק התעמולה. התיקון העיקרי נוגע לנושא הסקרים שההשופט חשין המליץ להסדיר בחוק. ביקשנו מהממ"מ שיעשה מחקר על-מנת שלא נסטה לחלוטין מהמסורת שנהוגה במדינה מאז ומעולם וגם שחברי הכנסת יתרשמו מה מקובל בעולם בנושא הזה, כי היו כאלה שרצו להגביל את הסקרים בצורה מסיבית ולמנוע פרסום שבוע או יותר לפני הבחירות, דבר שפוגע בזרימת המידע ובאפשרות של האזרח לגבש עמדה פוליטית, וגם בחופש הביטוי, לכן רצוי להגביל אותו במשורה ובמידה ההכרחית. המודל שנבחר כאן עיקרו חובת גילוי עם הגבלה מינימלית על פרסום סקר חדש ביום הבחירות. הסקרים יפורסמו, תהיה חובת גילוי לגבי זהות המזמין, המממן, השאלות ושיטת השיקלול על-מנת שמי שירצה לתקוף את הסקר יהיה לו מידע על היריב אבל הסקר יוכל להתפרסם.

כמו כן, מי שלא ינהל את הסקר בשיטה סטטיסטית מקובלת של סקרים אלא עושה מהם משאלים באינטרנט שממילא לא יכולים לנבא שום דבר, יצטרך לציין זאת בהבלטה. האיסור יהיה על פרסום ביום הבחירות של סקר חדש.

מה ההבדל בין פרסום באינטרנט שלא יכול לנבא שום דבר, לבין פרסום של סקר של הדמות הכי בכירה במדינת ישראל שאומר שלש"ס יהיו 10 מנדטים והם מקבלים 17 מנדטים?

בענין הזה אין הבדל. בסקרים שלא בשיטות מקובלות יצטרכו לציין שהם לא נעשו לפי שיטות סטטיסטיות מקובלות.

יש לנו נתונים בשאלה כמה אנשים מגבשים את דעתם על-פי הסקרים?

זו אחת המחלוקות הקשות ביותר לכן לא רצינו להגביל יותר מזה. כל המגבלות וחובות הגילוי האלה חלים גם ברשויות המקומיות כי חוק התעמולה חל גם עליהן, לא רק לגבי הכנסת.

תיקון נוסף הוא מסירת מידע למבקר המדינה, כמו שעשינו לגבי שלטי חוצות ורדיו אזורי על-מנת שמבקר המדינה יוכל לאכוף גם את חוק מימון מפלגות. גם כך הוא יכול לפנות ולקבל מידע מכוח סמכותו של החוק אבל על-מנת שהמידע יישמר ואפשר יהיה לעיין בו לגבי עורך הסקרים ומזמין הסקרים יש חובת גילוי למבקר המדינה לפי דרישתו.

שלושת הנושאים האחרים הם לבקשתו של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. היום הוא מוסמך להוציא צווים לפי חוק התעמולה. לפני הבחירות האחרונות הוסיפו לו סמכות לגבי קמיעות. בשעתו ועדת החוקה הציעה ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית שיהיו לו סמכויות להוציא צווים גם על עבירות נוספות לפי חוק הבחירות. כלומר, במקום עבירות פליליות והעמדות לדין עדיף שמלכתחילה הוא ימנע עבירות אם יש הפרעה לבחירות או עבירות אחרות. הוא חשש שהוא לא יוכל להתמודד עם המסה אבל אחרי הבחירות האחרונות הוא הגיע למסקנה שהוא יוכל לעשות זאת. לפיכך מוצע כאן שהסמכויות של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית להוציא צווי מניעה יחולו גם על עבירות לפי חוק הבחירות ולא רק לפי חוק התעמולה.

התיקון השני לבקשתו של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית נוגע ליכולת שלו להטיל קנסות. לטענתו, הוא נתקל בהליכים קנטרניים ובהאשמות שווא כאשר באים אליו כל מיני גופים והוא מקיים דיונים רבים שהם דיוני סרק. הוא רוצה שבמקרים קיצוניים תהיה לו אפשרות להטיל את ההוצאות על הפונים.

לא די שהוא דוחה את העתירה או את הבקשה?

חלק גדול מצווי המניעה מוצאים כשמנצלים את תעמולת הבחירות.

הדבר האחרון הוא הפרדה בסעיף העונשין של חוק התעמולה שקובע היום חצי שנת מאסר וקנס של 9,000 שקל. מציעים להעלות את הקנס בעבירות שהן אינטרס כלכלי מובהק, כגון בעבירות של איכות הסביבה – גם היום הקנסות לפי חוק איכות הסביבה הם רציניים אבל לקנס של 9,000 שקל אין שום הרתעה. אם למשל חברת חוצות לא מחלקת באופן שוויוני, לפי החוק, את שילוט החוצות שלה, מעבר לקנס של 9,000 שקל היא יכולה להיות נתונה לקנס מכסימלי של 150,000 שקל.

ברמה העקרונית אין לי בעיה עם הצעות החוק, הן לא קיצוניות אבל אני סבור שלגבי היכולת של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית להשית קנס לאחר שהוא דחה עתירה, זה צעד אחד יותר מדי. בשבתו כיושב-ראש הוועדה די אם הוא לא מקבל את העתירה.

הוא יכול לדחות אותה על הסף.

על סמך תגובה בכתב אבל לא על הסף.

צריכה להיות זכות טיעון.

קנס של 150,000 במקום 9,000 זה מוגזם.

אני מציע שלא ניתן לשופט יכולת להטיל את הקנס.

אנחנו נקבל את ההמלצה.

בבקשה, מר חנוך סמית.

השאלה הבסיסית היא מה לא טוב בענין הסקרים.

לפי ההערכה של השופט, ושלי כחבר ועדת הבחירות, יש תחושה שסקר ביום הבחירות עצמו עלול להשפיע על האדם שהולך לבחור ואומר: אם כך, אני מצביע כך. הענין השני הוא שהיום יש סקרים שהם אינם סקרים, שרלטנות לשמה לאו דווקא למטרות שליליות, סתם לרייטינג או למשאלים. אמרנו שחייב להיות גילוי נאות כדי שאדם ידע לפחות שזה "באבע-מעשעס". אנחנו לא מונעים את הפרסום אלא רק שאדם ידע שזה לא סקר.

שזה לא סקר, זה שקר. אני רוצה לחדד את השאלה. אם חנוך סמית יוציא סקר עם הטיה כזאת או אחרת, הוא פוגע בסופו של דבר בעצמו כי הוא יפסיק להיות אמין ולא יתייחסו לסקרים שלו. אם תתקבל תוצאה הפוכה קיצונית לצד השני הוא כורת את הענף עליו הוא יושב. אני לא מכיר אדם שרוצה לעשות את זה.

אולי צריך לעשות משהו לגבי יום הבחירות. בבחירות האחרונות ראינו קצת שינויים. עשינו סקר לילה לפני הסוף והגענו לעתון האחרון, ה"ג'רוסלם פוסט" ובסקר שעשינו יצאנו עם התוצאות שהופיעו אחרי כן בין 62% ל-63%, זה לא יכול להיות יותר מדויק. קיבלנו את הסקר ב-10 בלילה, נתנו את התוצאות לעתון והם פרסמו את זה בבוקר. התוצאה היתה נכונה, זה אומר שאין השפעה. ביום הבחירות עקבנו אחרי זה בשיטה טלפונית אבל זה היה לצרכים פנימיים. בבחירות ב-1996 עם נתניהו ופרס, היו לנו סקרים והחלטנו בפעם הראשונה לבדוק את הנושא בלילה. בלילה קיבלנו את התוצאה של נתניהו. אני נעצרתי ולא נתתי את הנתונים כי פחדתי שאם מישהו יפסיד יגידו משהו על מה שאנחנו עושים. לכן נתנו את זה לטלוויזיה חיצונית, ל-BBC ול-CNN והם פרסמו את התוצאה בשמנו. אני חושב שזה היה נכון כי חשבתי שאסור להוציא סקר ביום הבחירות שיכול להשפיע אפילו תיאורטית על התוצאה.

אפילו ההרגשה שלך אומרת לך שביום הבחירות לא מפרסמים סקר.

צריך להיות נוהג שלא מפרסמים סקרים ביום הבחירות. דבר שני נוגע לשאלה מה עושים עם הסקרים שהם לא סקרים. הטלוויזיה והעתונות צריכים להיות ערים בענין הזה ולא לפרסם דברים כמו בארצות-הברית, ובמידה מסוימת בבריטניה, יכול להיות שהמכונים הטובים והמוכרים צריכים לבנות מסגרת ותהיה הבחנה בין מכונים מוכרים לבין מכונים לא מוכרים למרות שאני יודע שזה לא מבטיח שום דבר. הסטנדרטים שכתבתם פה הם נכונים וכל הדברים שכתובים פה אנחנו עושים אותם.

יש פה חובת פרסום אם הסקר נעשה שלא בשיטות סטטיסטיות מקובלות. האם אין מחלוקת מה הן שיטות סטטיסטיות מקובלות?

בוודאי שיש מחלוקת, יש גם ענין של משקלות.

באיזה אופן היית מגדיר בחוק סקר שהוא לא סקר אמיתי.

זה קשה. למשל, בניו-יורק זה לא מונע מהם לפרסם בעתונים תוצאות לא טובות של שאלות בטלפונים.

אנחנו רוצים שיהיה כתוב שזה לא סקר שנערך לפי שיטות סטטיסטיות מקובלות. האם המונח הזה קביל מבחינה מקצועית?

קשה לענות על כך.

בבקשה, ד"ר מינה צמח.

אני מסכימה עם כל מלה שאמר חנוך סמית. אני מבינה את רצונו של חוקר שיש לו נתונים קצת שונים והוא בטוח שהם נכונים והוא רוצה שזה יתפרסם. חנוך נהג בדרך הנכונה כאשר הוא פרסם את זה דרך טלוויזיה זרה. גם אני נגד פרסום תוצאות ביום הבחירות.

הדעה שהציבור הוא עדר היא לא כל כך נכונה. המציאות מראה שלסקרים יש כמה כיווני השפעה והכיוון השכיח ביותר במדינת ישראל הוא שימוש רציונלי בסקרים. כלומר, לפעמים אנשים לא רוצים לתת יותר מדי כוח לגוף מסוים, הם מקבלים את המידע וזה מידע שמטייב את החלטת ההצבעה. את נותנת לאדם יחידת מידע והוא מחליט, כמו מאמר בעתון. אני זוכרת שב-1984 הסקרים טעו. תשדיר הבחירות האחרון של מפלגת העבודה היה מסיבת נצחון כשבליכוד הופיע אלי בן-אלישר, זכרו לברכה, ואמר: תאמינו לי, הסקרים צודקים, אנחנו הולכים "להידפק" בגדול ומי שרק רוצה להעניש אותנו שיראה את הסקרים ולא יצביע כך. זו היתה אינפורמציה שטייבה את החלטת ההצבעה. הסקרים משפיעים כיחידת אינפורמציה אבל בשום פנים ואופן לא בכיוון של חוק העדר, זה לכאן ולכאן.

כל הנושאים שכתבתם כאן מקובלים עלי. לגבי השיטות הסטטיסטיות המקובלות, בשיקלולים קשה מאוד להסביר את זה.

אולי לחייב לכתוב את אחוז השגיאה.

זה מחויב פה. יש לך מונח יותר טוב בשביל סקר שהוא לא סקר?

אם מפרסמים את שם המכון – אני מקווה שנגיע לאיגוד של מכונים שכבר שנים מנסים להקים אותו – זה יועיל.

שגם יהיה לכם קוד אתי כי בתחום שלכם נדרשת אתיקה.

אבל כל אחד יכול לפתוח מכון מחקר. יש איגוד של הסטטיסטיקאים שהמכונים הרציניים חתמו והצטרפו לזה. באשר לשיקלולים כתבתם זאת בצורה סתומה. צריך להגיד לפחות את המשתנה או המאפיין שלפיהם נעשו הסקרים. בכל מדגמי הטלפונים שלנו יש הטיה מובנית בשיטה שלנו. במדגמים באמצעות הטלפון סכמתית אי-אפשר לראיין יותר מאדם אחד במשפחה כי אנשים לא מוכנים שיחזיקו להם את הטלפון. כשאנחנו מראיינים אדם אחד ממשפחה באופן מובנה אנחנו נותנים ייצוג יתר למשפחות קטנות וייצוג חסר למשפחות גדולות. יש לנו שיטות לתקן את זה ואנחנו עושים זאת. זה אחד השיקלולים. לכן במקום להגיד סתם שיקלולים אולי אפשר לכתוב לפי איזה מאפיינים מתקנים את ההטיה.

בסעיף קטן (6) כתבנו: "השיטה בה משתמשים כדי לחשב מחדש את הנתונים ועל-מנת לקחת בחשבון את תוצאות המשתתפים אשר לא הביעו דעה". זה כולל גם את אלה שכן השיבו.

זה לא עונה על הבעיה. זה צריך להיות המאפיינים או המשתנים.

בסדר, נכתוב: המאפיינים, במקום השיטה.

בבקשה, גב' נורית ישראלי, ממשרד מבקר המדינה.

אנחנו מברכים על החוק הזה ומסתכלים עליו גם מנקודת ראות של מימון מפלגות, שזה התחום עליו מופקד מבקר המדינה. כבר בחוק הקיים יש שני מודלים. לגבי פרסום חוצות יש חובת מסירת הודעה למבקר המדינה; לגבי שידור תעמולה המודל הוא: ידווח למבקר המדינה לפי דרישתו. לדעתנו צריכה להיות חובת דיווח ולא רק "לפי דרישתו" בגלל המאפיינים של עריכת סקר שהם כאלה שאם לא ידווחו, למבקר המדינה לא יהיה מקור עצמאי לדעת מה נעשה. במקום "לפי דרישתו" אנחנו מציעים שייאמר: למסור הודעה, המודל שקיים פה. לדעתנו, הדיווח צריך לכלול גם את שמו של מזמין הסקר, פרטי העיסקה, התמורה שנקבעה, התשלום שנתקבל והגורם המשלם.

הערה נוספת מתייחסת לתקופה שבה תהיה חובת הדיווח. אתם הפניתם לסעיף 10(א) לתקופת הבחירות. לדעתנו, מטעמי מימון מפלגות התקופה צריכה להיות רחבה הרבה יותר וכלל בלתי מוגבלת כי נעשים סקרי בחירות לא רק בתקופה הזאת.

אם מבקר המדינה רוצה ליזום חקיקה אנחנו נברך עליה רק שהוא צריך להביא זאת לוועדה לביקורת המדינה. אני באתי לענין ספציפי והוא: סקרים ערב הבחירות בעקבות הביקורת של השופט חשין. על גבי זה אתם רוצים לעשות את כל התיקונים?

לא, אלה הערות בעלות אופי טכני.

לא רק מפלגה ולא רק בחסות מישהו, אלא מינה צמח ב"ידיעות אחרונות" או אולי גם ב"מעריב" מפרסמים סקר 24 שעות לפני הבחירות. את רוצה שהוא יגיד לך כמה משלמים למינה צמח? בשביל מה?

אני צריכה לדעת מי מממן.

"ידיעות אחרונות" אומר: אני עורך סקר ונותן את הסקר למכון דחף. מה זה מעניין אותך? זו כניסה לכיס הפרטי.

אתה יודע איזה סמכויות יש היום למבקר המדינה לפי חוק ועדות החקירה? הוא יכול לשאול כל מיני שאלות.

זה לא חל על "ידיעות אחרונות", החוק הזה חל על מפלגות ועל רשימות מתמודדות והן חייבות למסור את הפרטים למבקר.

גם לגבי בעלי זיכיון ברדיו אזורי כתוב פה בחוק הזה שצריך להגיד את זהות המממן ואת פרטי העיסקה.

זה קיים, אין פה חידוש. לגבי התקופה, בלי ליזום חקיקה שונה היינו מציעים לעשות חפיפה בין תקופת הדיווח לבין התקופה הרלוונטית בחוק מימון מפלגות.

יש לכם דיווחים כל העת.

לא. בהתחלה הצענו שזה יחול גם על התקופה השוטפת. בדו"ח האחרון שנגע לליכוד, הסקרים שעלינו עליהם שלא שולם עבורם היו בתקופה שוטפת ולא בתקופת הבחירות. בכנסת הקודמת לגבי מפלגת העבודה זה היה במקרה בתקופת הבחירות. תקופת הבחירות שמופיעה כאן לא מקבילה לאורך התקופה שבחוק מימון מפלגות, בחוק מימון מפלגות התקופה קצת יותר ארוכה למעלה מ-100 יום, תלוי מתי יום הבחירות.

בבקשה, מר נוי מגאלופ.

אני רוצה לתמוך במבקר המדינה בנושא הסקרים. האם מכון שמפרסם סקרים לא מדויקים או סקרים שמוטים לכיוון מסוים כורת את הענף עליו הוא יושב? החוק הזה צריך להתייחס לשאלה על איזה ענף יושב מכון סקרים. פה נכנסת האתיקה במכוני הסקרים. אנחנו רואים שבישראל הענף עליו יושבים המכונים הן בעיקר המפלגות, המדיה לא מכסה את ההוצאות של כל הסקרים הפוליטיים. מכון הסקרים מוצא את עצמו ממומן על-ידי גוף זה או אחר, או על-ידי נציג של אחת המפלגות. לצורך הדוגמה, באותו מכון יושב מי שעושה סקרים ל"מעריב" והוא עושה סקרים גם לאהוד ברק. הסקר הזה ממומן על-ידי אהוד ברק, "מעריב" כמעט שלא מממן את הסקר הזה והענף שעליו יושב המכון הוא אהוד ברק ולא "מעריב". אם רוצים לעשות דבר חכם צריך לנהוג כמו ה-CNN ו-USA TODAY וכל העתונים והמדיה בחוץ-לארץ ולומר שמכון מחקר שרוצה לפרסם את תוצאות המחקרים עד חודש לפני בחירות אסור לו לעבוד במקביל עם גוף פוליטי, אחרת לא יכול להיות שאין שם השפעה על התוצאות. אם המסקנה היא שלסקרים יש השפעה על אנשים ומה הם הולכים להצביע, אם לחיוב או לשלילה, ההשפעה הזאת צריכה להיות על-ידי זה שמכון הסקרים יהיה נייטרלי ולא יורשה לעבוד עם גוף פוליטי או נציג פוליטי במקביל לפרסום במדיה.

חובת גילוי לא מספיקה פה?

לא, כי ההטיה היא משמעותית.

הרי בחובת הגילוי שאת מבקשת, סיגל, לא יופיע שמשה יעקובוביץ הוא הסוקר הראשי והוא גם עובד לאהוד ברק. אהוד ברק לא מפרסם, הוא לא נכנס לחוק, הוא רוצה לדעת לעצמו וזה שמקבל משכורת שמנה מאהוד ברק יושב בגאלופ ואז את לא צריכה את השם של הסוקר.

אמרנו שהחובה הזאת צריכה להיות במשך כל התקופה וזה מכסה את הענין.

כל מכון שעושה סקר פרטי לביבי או לברק לא יוכל לעשות סקרים כלליים?

בדרך כלל זה אותו סקר ונגזרות משם השאלות שמתאימות למי שמממן את כל הנושא. זה קרה גם אצלנו בגאלופ. אם יש מישהו שמממן אצלך סקרים ב-100,000 דולר בחודש ובמקביל בשביל עשרות דולרים אתה עושה סקר לעתון, אתה לא תפרסם שאלה שפוגעת במממן העיקרי שלך.

אם תצטרך לגלות שאתה עובד עם אחד המועמדים גם באופן פרטי, זה לא ירסן אותך?

צריך לכתוב בריבוע ליד הסקר שהחברה מבצעת סקר גם עבור מועמד זה וזה והקהל יעשה את החישוב שלו.

בבקשה, מר מעוז מהמפד"ל.

לגבי איסור פרסום. אם סקר הוא תעמולת בחירות, אין סיבה שהאיסור יהיה רק ביום הבחירות אלא כמו כל תעמולה וזה צריך להיות יום לפני כן. כמו שאסור לך לעשות תעמולת בחירות בערב אז באותו ערב אתה גם לא מפרסם סקרים.

זה צריך להיות 24 שעות.

מ-7 בערב.

7 בערב זה 12 שעות לפני פתיחת הקלפיות, כמו תעמולת הבחירות.

מטריד אותי שנאמר כי ועדת קלפי חדלה להיות בעלת קוורום ברגע שהמזכיר לא נמצא. נכון שיש ממלא מקום מסודר אם המזכיר צריך לצאת להפסקת צהריים אבל אם הוא ילך לשתות משהו או ברגע שהוא יצא לשירותים יתחילו לפסול פרוטוקולים בנימוק שהוועדה פעלה ללא קוורום. הניסוח הזה מאוד גורף וצריך לעשות זאת בצורה יותר גמישה.

אתה רוצה למנוע מצב שבו מזכיר הקלפי יוצא לחמש דקות ואז פתאום כל החיילים נמחקים.

אבל את רוצה שבאותו רגע ועדת הקלפי תפסיק הכול?

כן.

בחוק הבחירות לכנסת ולראש ממשלה (מזכיר בעל סמכויות בוועדת הקלפי), בסעיף 21א(ב), אני מבקש להוסיף פסיק אחרי המלה "מפלגה".

בסדר.

דבר אחרון. האם יש מאגר לבחירת מזכירים?

אנחנו מגייסים את המזכירים מקרב עובדי המדינה, עובדי הרשויות המקומיות ומורים. בנוסף, יש רשימה שנמצאת לעיון בוועדת הבחירות המרכזית.

האם אפשר לקבוע שהמאגר ייקבע על-ידי יושב-ראש ועדת הבחירות? הוא לא מחפש את האנשים.

אלה ההנחיות שלנו לוועדות האזוריות.

הנחיות יש, אבל זה לא בחקיקה.

השאלה היא אם יש קריטריונים למזכיר. האם בחור בן 19 או 20 יכול להיות מזכיר?

כן, מגיל 16.

הקריטריון הוא שהמזכיר עובר ראיון אישי ושהוא עובר את הבחינה. אני מניחה שלא יקחו איש בן 90.

הוועדה היא פוליטית ויראיין אותו מישהו פוליטי.

לא, מראיינים אותו בוועדת הבחירות האזורית. בפעם האחרונה לא היה זמן אבל בדרך כלל יש אגרת שיוצאת בחתימת השופט ונציב שירות המדינה אל כל עובדי המדינה מדרגה מסוימת, כך שזה לא יכול להיות מישהו בן 16.

השאלה היא אם אפשר לכתוב שמזכיר צריך להיות בעל דרגה מסוימת ואם הוא מורה אז בעל ותק של חמש שנים. אני רוצה שיהיה אדם אחראי ומיושב ולא ילד.

אם נגביל כל כך לא יהיו מזכירים. אנחנו צריכים 10.000 אנשים, בירושלים, בתל-אביב ובחיפה אין בעיה, אבל בפריפריה יש בעיה. בעפולה, למשל, יש פחות עובדי מדינה ואז פונים יותר למורים. יכול להיות שעובדים שם מורים שנה שנתיים ולא רוצים לעבוד שם יותר וכך אין לך מורים עם ותק של חמש שנים. לפני שקובעים דבר כזה בחוק צריך לבדוק את הדברים.

אני מציע לקבוע בחוק קריטריון מינימום של שלוש שנות ניסיון.

אם יש מחסור יורדים ברמה, אם אין מחסור אפשר לעשות אפ-גריידינג בדרישות.

זה סביר אם כותבים שזה מדרגה מסוימת אבל הוותק מפריע לי.

מדרגה מסוימת זה בסדר, אני דיברתי על מורים.

נניח שמורה עבד רק שנה אבל הוא עבר את הקורס והבחינה, אז מה איכפת לי אם הוותק שלו שנה?

התעוררה פה שאלה אם להשאיר את הסעיף שמקנה ליושב-ראש ועדת הבחירות להטיל הוצאות אישיות על מי שמגיש בקשות סרק. אני מבקש להשאיר את זה.

בבקשה, מר משה רונן מ"ידיעות אחרונות".

אני מופיע היום בשם "ידיעות אחרונות" ולא בשם אגודת העתונאים.

אין לי הערות לנוסח הקיים. סעיף (ו) מדבר על כך שביום הבחירות אי-אפשר יהיה לפרסם סקרים. זו הגבלה על חופש הביטוי אבל היא מידתית וסבירה. אני מתנגד להצעה שנשמעה פה לחייב אותנו לפרסם את פרטי העיסקה הכספית עם מכון הסקרים.

אין חובה לפרסם אלא לדווח למבקר המדינה.

בבקשה, מר תומר קרני מרשות השידור.

אין לנו הרבה הערות. בעקרון, סעיף 16ה(ב) מקובל עלינו. אני רוצה להעיר לסעיף המדבר על מי שעורך סקר. לדעתנו, צריך להבהיר יותר שמדובר במי שעורך את הסקר בפועל ולא בגוף המזמין או הגוף המשדר. דבר שני, לסעיף הסנקציות, סעיף 17. יש סעיף אחר בחוק, סעיף 15(ב) שאומר שרשות השידור לא תישא באחריות פלילית או אזרחית בנוגע לשידורי תעמולת בחירות. לדעתנו צריך להחיל את הסעיף הזה גם בנושא הסקרים.

למה? אתה לא אחראי אם מישהו משמיץ מישהו אחר בתעמולה, אבל אם אתה לא מפרסם בחובת גילוי למה שלא תישא באחריות?

אתם תישאו בכל אחריות.

לגבי כפל הקנס שמגיע ל-300,000 שקל, זה גבוה מדי.

נוריד את הקנס.

בבקשה, נדב עשהאל.

לגבי הרחבת הסמכויות של יושב-ראש הוועדה לדון בכל עבירה על חוק הבחירות או על חוק רשויות מקומיות. כשכותבים פה: עבירה על חוק הבחירות או על חוק התעמולה, האם הכוונה היא רק לפרק העונשין או לכל החוק? אני רואה בעיני רוחי מה יקרה כאשר כל אחד שלא הכניסו אותו לספר הבוחרים יגיד שזו עבירה על חוק הבחירות, יגיש עתירה וכן הלאה.

כן, רק לפרק העונשין. זו עבירה פלילית. אם אתה רוצה נפנה לפרק.

בצורה כזאת יושב-ראש ועדת הבחירות יהפוך לערכאה שיפוטית. הוא מוציא צווי מניעה לכל דבר והאכסניה לא מתאימה. למה אתה מכניס את הסמכות שלו דווקא בחוק התעמולה? יש לו סמכות כללית בכל הנושאים.

בענין ההוצאות, זו קטסטרופה, זה לא יכול להיות, כל סיעה תחטוף מאות אלפי שקלים.

לא נאשר את זה.

חברת-הכנסת יהודית נאות, בבקשה.

אני הגשתי הצעת חוק להרחבת סמכויותיו של יושב-ראש ועדת הבחירות גם לנושא חוק הבחירות, זה היה בנפרד ולא כחלק מחוק התעמולה. נדמה לי שפה הרחבתם יותר מדי. "סרק" זה לא אובייקטיבי אלא מדד סובייקטיבי, אין דבר כזה. לא איפשרנו לעשות זאת בפני יושב-ראש ועדה מחוזית, אנחנו מאלצים אנשים לשכור עורך דין, להגיע לירושלים, לבוא במועד, זה לא כל כך סרק. ה"סרק" זה העונש כאשר היושב-ראש מחליט נגדך. מי שמקבל צו מניעה מתפרסם בעתון שיושב-ראש הוועדה לא קיבל את דעתו. כולם יודעים שיושב-ראש ועדת הבחירות הוא שופט עליון ויש בזה החלטה שיפוטית, לכן אני גם לא מהססת לתת לו סמכויות אבל בוודאי לא בקנסות.

לגבי הסקרים. כשמנהלים בחירות אי-אפשר שיהיו מועדים שונים לכל מיני דברים. אם אתה יודע שב-12 השעות האלה אתה לא יכול לפרסם תעמולה בעתונים, אתה גם לא יכול לפרסם סקרים. צריך לאחד את התאריכים ואז כולם ידעו במה מדובר.

אני מבקש תשובה לגבי ניגוד האינטרסים.

זו השאלה היחידה שלא הכריעו בה כי רוצים להכניס פה חובת גילוי של מי שמבצע סקר שעובד גם עם מועמד ספציפי או מפלגה ספציפית באופן פרטי. פה הציעו איסור עיסוק אבל נראה שאפשר להסתפק בחובת גילוי. זאת אומרת, הוא עשה סקר ובין הפרטים שהוא צריך לגלות זה שהוא עובד באופן פרטי עם מועמד מסוים. נציג גאלופ הציע שבכלל נאסור עליו לעשות סקרים.

זה גרוע.

כשאנחנו מקפידים שלא יהיה לכם ניגוד עניינים זה גרוע? למה?

זה יהיה פתח לרמאויות ולא תוכלו לעמוד בזה. אני חושבת שצריך להשאיר את הענין ליושרה של החוקרים הרציניים. אני פתרתי את הבעיה על-ידי כך שאני לא עובדת עם שום מועמד בלעדי, אני לא עובדת עם שום מפלגה בלעדית, אני עובדת בעת ובעונה אחת גם עם מפד"ל, מרץ ומפלגת העבודה. אם חוקר עובד עם גוף אחד בלבד והוא חוקר-הבית של הגוף הזה עלולות להיות בעיות. מה שעושים היום מפלגות ומועמדים – אני אומרת לכם את זה ממקור ראשון - הם עובדים דרך המתווכים וקל לנחש מי המתווך ועבור מי אתה עובד. אם שואלים אותך, בקלות אתה יכול להגיד שאתה לא יודע. הפתרון הוא, שתקבעו בחוק שמותר לפרסם סקרים רק למי שחבר באיגוד.

אנחנו לא יכולים להטיל מגבלה על חופש העיסוק.

אני רוצה לשאול אם סעיף (ה) בעמוד 2 מכוון רק לסקרים לפרסום, או לכל סקר?

רק לסקרים לפרסום. נבהיר שזה רק לפרסום.

אני מסכם את הישיבה.

הסעיף לגבי סמכויות יושב-ראש ועדת הבחירות להטיל הוצאות על תלונות סרק יורד.

סקרים ביום הבחירות עד 12 שעות לפני פתיחת הקלפיות, כמו תעמולה.

אם הבחירות ביום שלישי, אז ביום שני "מעריב" ו"ידיעות אחרונות" יוצאים עם סקר, וזה 24 שעות לפני כן. מותר לעשות תעמולה ביום הזה? לא.

עד 7 בערב.

אם הטלוויזיה תשדר ב-5, אז ב-7 בערב אסור לה לשדר שידור חוזר?

מוכרחים לחתוך באיזה שהוא מקום. אשאיר זאת בשתי גירסאות: הגירסה של 7 בערב, הגירסה של 7 בבוקר.

לגבי הקנסות, הדעה של רוב חברי הכנסת היא שאין זה הגיוני להעלות את הקנס מ-9,000 ל-150,000.

המשרד לאיכות הסביבה מבקש לעשות הפרדה בין הקנסות לגבי לכלוך לאחרים.

עשינו את זה, הפרדנו.

מה הוא סכום הקנסות?

א(1) – 9,600; א(2) – 19,200; א(3) – 49,000.

נקבע את הקנס ל-19,200 שקל.

מה עם פריטי הדיווח למבקר המדינה?

אנחנו לא משנים את התקופה ובדומה לשילוט חוצות אנחנו מוסיפים את: פרטי העיסקה, תמורה שנקבעה והגורם המשלם.

מה עם הרחבת התקופה ל-100 ימים? סעיף 2(א) חל תמיד.

את יוצרת עוד תקופה כי יהיו לך 90 ימים לרוב העבירות וסעיף 2(א) חל תמיד, ופתאום תקבעי 100 ימים על סקרים?

לגבי ניגוד עניינים נקבע סעיף מיוחד שלא ננסח אותו כרגע אלא נסמיך את היועצת המשפטית שלנו לנסח אותו ובו ייאמר כי במקרים שסוקר עובד באופן בלעדי – כלומר, באופן קבוע – עם יותר מגוף או מועמד אחד, אזי יחולו עליו כללים של ניגוד אינטרסים. הם יצטרכו לגלות את זה.

כשהוא עושה סקר בחירות, בין הפרטים שהוא יצטרך לגלות יהיה שהוא עובד גם עם מועמד ספציפי באופן מתמשך.

גב' צמח, נניח שעכשיו יש בחירות לכנסת. יכול להיות שאת עובדת גם אתנו, גם עם הליכוד, גם עם המפד"ל וגם עם מרצ?

כן, ואני מודיעה את זה לכולם.

יכולה להיות סיטואציה שיבוא אליה רק אופיר פינס, תעשה אתה חוזה שמן ובמקרה כזה יש בעיה לסקרים של "ידיעות אחרונות".

חוקר שעובד עם תקשורת לא יכול להיות חוקר-בית בלעדי של מפלגה אחת. אתם צריכים לסמוך על היושרה של החוקרים.

שאול, שניכם מסכימים שאם עובדים עם גורם אחד בלבד יש חובה לפרסם.

ננסח את זה.

אם אפשר לנסח את זה – תנסחו, אם אי-אפשר – תשאירו זאת בטעון עיון ונדון בזה אחרי הקריאה הראשונה, לא צריך להיחפז.

אני רוצה להעמיד את זה להצבעה.

כולל החוק לגבי מזכיר הקלפי? מה עם מאגר המזכירים?

למה שזה יהיה בחוק?

יהיה כתוב בחוק שהמזכירים ייבחרו מקרב עובדי המדינה, עובדי הרשויות המקומיות והמורים לאחר שעברו את הקורס והבחינה.

ואם הוא סטודנט, הוא לא יכול להיות מזכיר? למה לא?

חייל בחופשה יכול להיות מזכיר? לא.

סטודנט רוצה להתפרנס, למה לא?

אני מעמיד להצבעה את החוק המדבר על דרכי תעמולה – שני חוקים - בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
החוק אושר

הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון – סקר בחירות), התשס"ב-2002, אושרה בקריאה ראשונה.

לגבי החוק של סמכויות המזכיר. אתם רוצים שהמזכירים יבואו ממאגר. מי יקבע את המאגר?

יש על כך החלטה של ועדת הבחירות מ-1973, כשהחוק הזה התחיל. הכוונה היתה שהמזכירים הם מקרב עובדי המדינה, רשויות מקומיות וגם מורים ממשרד החינוך והרשויות המקומיות. אנחנו משתדלים שכך יהיה אבל במקרים חריגים זה אחרת. למה? אלה עובדים בדרגות גבוהות יחסית שקשורים למקום עבודה מסוים. עובד מדינה חותם על סודיות ונאמנות. אם מחר קורה משהו יודעים בדיוק איפה למצוא אותו. סטודנט – היום הוא פה, מחר הוא שם.

מה שאת אומרת סביר.

למה שזה יהיה בחוק?

אל תספרו לי שעובדי הרשויות המקומיות הם נטולי פניות. אפשר למצוא כל אדם גם אם הוא סטודנט. אי-אפשר להגיד שכל המזכירים יבואו מעובדי המדינה, זו פגיעה בזכות של אחרים להיות מזכירים. סטודנט שנה שניה למדע המדינה לא ראוי להיות מזכיר ועדת קלפי? או סטודנט למשפטים, או למתימטיקה? גם סטודנט לביולוגיה. עובד עיריה זה גם עובד זבל.

אנחנו מדברים על עובדים מדרגות מסוימות.

מזכיר לא יהיה חבר מפלגה בשלוש השנים האחרונות לפני הבחירות. זה חייב להיות בחוק.

בענין מאגר המזכירים, אני נוטה להכניס את זה לחוק אבל אני מציע שסיגל קוגוט תעבוד על זה לקראת הקריאה השניה והשלישית. זה רעיון נכון. חברת-הכנסת נאות, את צודקת אבל האלטרנטיבות יותר גרועות. נדון בזה.

זה לא יהיה נושא חדש.

לא.

אני מעמיד להצבעה את הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש ממשלה (מזכיר בעל סמכויות בוועדת הקלפי). מי בעד? מי נגד?

הצבעה
החוק אושר

החוק אושר פה אחד לקריאה ראשונה.

הישיבה הסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:40