פרוטוקולים/ועדת חוקה/4631



5
ועדת החוקה חוק ומשפט – 31.1.2002

פרוטוקולים/ועדת חוקה/4631
ירושלים, ב' באדר, תשס"ב
14 בפברואר, 2002

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 430
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
שהתקיימה ביום ה', י"ח בשבט התשס"ב, 31.1.2002, בשעה 09:00


ס ד ר ה י ו ם

א. צו איסור הלבנת הון (כניסה לתוקף של פרקים ג' עד ה' לחוק), התשס"ב2002- - אישור הצו.

ב. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון) – התשס"ב2001- - מועצה מקומית כפר יונה – אישור הצו.

ג. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ב2001- - עיריית ערד – אישור
הצו.

ד. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – אישור לעובד על תקופת עבודתו), התשס"ב2002- - אישור הצו והתקנות.

חברי הוועדה: היו"ר אופיר פז-פינס

עו"ד יהודה שפר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, משרד
המשפטים
עו"ד יפעת רווה, משרד המשפטים
מיכל צוק, משרד המשפטים
רפ"ק יהודה טברסקי, המשרד לביטחון פנים
מפקח אבלין בן-שלום, קצינת מדור חקירות המשרד לביטחון פנים
הלית בר, משרד הפנים
עו"ד דליה רנרט, הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה
טל נדב, איגוד הבנקים
אריה יוסקוביץ, איגוד הבנקים
אלי ביהרי, איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים
עו"ד מירב מירון, היועץ המשפטי, עיריית ערד
יוסי שמחון, מנהל מחלקת תברואה, עיריית ערד
עו"ד הלל קרונפלד, היועץ המשפטי, מועצה מקומית כפר יונה

דרור קרידי

דורית ואג

חבר המתרגמים בע"מ



א. צו איסור הלבנת הון (כניסה לתוקף של פרקים ג' עד ה' לחוק), התשס"ב2002- - אישור הצו

ב. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון) – התשס"ב2001- - מועצה מקומית כפר יונה – אישור הצו.

ג. צו העיריות (עבירות קנס) תיקון), התשס"ב2001- - עיריית ערד – אישור הצו.

ד. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – אישור לעובד על תקופת עבודתו), התשס"ב2002- - אישור הצו והתקנות.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק
ומשפט.


א. צו איסור הלבנת הון (כניסה לתוקף של פרקים ג' עד ה' לחוק), התשס"ב2002- - אישור הצו

נמצא אתנו עורך-דין יהודה שפר שנבחר לעמוד
בראש הרשות לאיסור הלבנת הון ואנחנו מאחלים לך הצלחה רבה. התפקיד הוא חשוב, אחראי ומורכב ואנחנו מקווים מאוד שאכן תצליח גם למגר את הלבנת ההון כתופעה מהמדינה וגם לשנות את תדמיתנו ומעמדנו בעולם העסקי והמשפטי.

תציג את הצו ותן לנו סקירה. פברואר היה החודש שבו סוכם שהרשות תתחיל לעבוד ואני מבקש לדעת איפה אנחנו עומדים.

תאריך היעד על-פי החוק הוא ה17- בפברואר
ובמועד הזה אנחנו אכן נהיה ערוכים במשרדינו החדשים בבית הדר דפנה לקלוט את הדיווחים הראשונים מהגורמים הפיננסיים. בשבועות האחרונים אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם נציגי הבנקים שנמצאים כאן ועם יתר הסקטור הפיננסי לגיבוש הכללים והפרטים של הגופים האמורים.

מבחינה משפטית יש לנו עוד ארבעה דברים להשלים כאשר אחד מהם חשבנו להביא בדחיפות היום ואני מודה לוועדה על ששיתפה פעולה בעניין הזה מבחינת לוח הזמנים הקצר שהבאנו את הנושא, וזו הכרזה רשמית על כך שב17- בפברואר אכן נהיה ערוכים ונתחיל לעבוד.

יש לנו עוד שלושה דברי חקיקת משנה, כללים לאבטחת המידע אצלנו, תקנות דרכי הדיווח ואנחנו נגיש אותם לשולחן הוועדה ביום ראשון לאחר ישיבת ועדת שרים.

אני מתנצל מראש על לוח הזמנים הקצר. מרגע שאני והצוות החדש נכנס, אנחנו עובדים בתפוקה של 300-250 אחוזים ובקשתי מהוועדה לראות אם אפשר אפילו בשבוע הבא להכניס את הנושא כדי שהציבור יוכל לקבל את הדברים האלה לפני מועד הכניסה לתוקף. בכל מקרה ב17- בפברואר נתחיל כפי שהתחייבנו וכפי שהודענו בציבור. אני עומדים לקלוט את הדיווחים ואני חושב שיש חשיבות גדולה לכך שעמדנו בתאריך.

הבנקים יכולים לעמוד בזה?

כן.

לכולם יש תחושה של דחיפות בעניין.

מה יהיה מספר הדיווחים היומיים שאתם
מעריכים שתקבלו?

מדובר בסדר גודל של עשרות אלפים.

אני מתכוון לסדר הגודל היומי.

אני לא יכול לומר לך מספר וזה גם לא יהיה
אחראי.

הערכה.

נתנו סטטיסטיקות לבנק ישראל. אנחנו מדברים
במצב שבו אנחנו יכולים להסיק מסקנות מסדרי הגודל. אנחנו מעריכים שבכל המערך הפיננסי יהיו מספר אלפים של דיווחים סובייקטיביים שאלה הם אותם דיווחים שבנויים על חריגות. בדיווחים האובייקטיביים יהיו מספרים הרבה יותר גדולים בסדר גודל של עשרות אלפים.

למה אתה קורא אובייקטיביים וסובייקטיביים?

רמות הדיווח השונות נבנות בשני מסלולים.
האחד, מסלול שכאשר אתה מגיע לערכים מסוימים, ללא כל קשר לעובדה אם זה חריג או לא, אלא אם זה ערך מסוים כספי או היקף מסוים, נוצר דיווח שמחשב מדבר עם מחשב.

ואיך אתה קורא לו?

זה הדיווח האובייקטיבי כאשר אין מגע יד אדם.

עובדתי.

כן.

זה מוגדר בצו כדיווח לפי גודל פעולה.

סוג דיווח אחר זה הפעלת שיקול הדעת, הבחינה
והבדיקה על-פי פרמטרים מוגדרים במצבים השונים והוא מבוסס למשל לגבי המערכת הבנקאית על חריגות, על דבר שאיננו תואם את מודל ההתנהגות הבנקאית בהיכרות עם הלקוח. אם אנחנו לוקחים בנקאויות אחרות בעולם, שאפשר לעשות איזושהי פרופורציה לפעילות שלנו, אנחנו מגיעים למסקנה שסדר הגודל שציינו יהיה סדר הגודל. אין ספק שזו העמסה יוצאת מגדר הרגיל על נפח הקיבולת של הרשות והיא תצטרך להתארגן לדברים האלה. זה כמובן ייעשה בהדרגה ואנחנו לא מצפים שזה יהיה מיידי. זו תהיה בנייה הדרגתית של יכולת קליטה בעניין הזה.

הכמות איננה בהכרח האיכות, אבל עיקר העומס
יבוא מגופים סובייקטיביים כי שם כל סיפור שמישהו מספר, הוא בהחלט דבר שמחייב בדיקה. גופים אובייקטיביים זה פול ענק של פעולות רגילות שהציבור מבצע שאין שום סיבה לחשוד בהם. הם נכנסים למאגר גדול אצלנו ואנחנו תוך חודש עד חודשיים נסיים כבר את השלב הראשוני של אותה מערכת שאמורה לבצע את העיבוד.

הגיע מידע עובדתי בהיקפים גדולים, עליו התווסף
מידע סובייקטיבי שהפעילות הזאת היא א-נורמלית מבחינת הלקוח, הבנק וכדומה. זה מגיע אליכם. מה אתם עושים עם זה?

המנדט שלנו הוא לבצע בירור של העניין הזה,
חקירה מודיעינית של העניין הזה, יש לנו סמכות לבקש פרטים משלימים מהגורמים.

מי מבצע את החקירה המודיעינית?

אצלנו ביחידה. הרשות. צריך להבחין כי אנחנו לא
מבצעים חקירות פליליות.

אמרת שאתה אוסף מידע מודיעיני.

אני יכול לעזור ליהודה בעניין של ההגדרה.

אנחנו כרגע נמצאים בשלבים מתקדמים של גיוס
כוח אדם, ארבעה אנשים בשבוע הבא, עוד 11 בתוך שלושה-ארבעה שבועות, ושני בכירים אצלנו שלחנו לקורס חוקרים פיננסיים. אנחנו בונים צוות עם רקע מתאים שיוכל לבצע את המחקר. אנחנו גם לומדים את מה שקורה בחו"ל.

יש אישור מהאוצר? מנציב שירות המדינה?

אישור לגיוס כוח אדם?

לגיוס כוח אדם זה, בדרגות שכר סבירות.

אמרתי לך שאנחנו נהיה ערוכים לקלוט את זה
ולעבד את זה ולא אמרתי דברים בעלמא. מחודש מרץ נהיה צוות של עשרים איש, שזה מה שהוקצב בשלב הראשון. האנשים יהיו בעלי רקע מתאים בתחום החקירות הפיננסיות ואנחנו גם נבצע איזושהי הכשרה שלהם, לימוד של התחום ברמה בינלאומית. אם נגיע למסקנה שהעומסים הם גדולים, אני אהיה הראשון שאגיש את ההצעה המפורטת בעניין הזה. מה שחשוב להדגיש הוא שאנחנו גוף מודיעיני בלבד וכל אימת שיתגבשו ראיות לכאורה, הן יוגשו או לשב"כ, אם זו סוגייה של מימון טרור, או למשטרה, אם זו סוגייה של הלבנת הון, וזה לפי המנדט בחוק של העברה לגורם חקירתי להמשך החקירה המלאה.

איך אתם עובדים עם השב"כ? אתם מעריכים שיש
מערכת תוך-ישראלית שיש לה יכולת להלבין כספים לטובת מימון פעילות טרור?

אני לא רוצה לומר דברים בעניין הזה. זה חלק
מהמנדט שלנו. אני התחלתי כבר בסדרת פגישות עם האנשים המתאימים גם בשב"כ.

השב"כ רואה בכם אורגן שיכול לסייע לו.

בהחלט. מבחינה ציבורית חשוב שיודגש כאן
שהמאגר הוא מאגר מאובטח וסודי שבחזקת משרד המשפטים והעברת המידע היא במתכונת מאוד מצומצמת לפי המנדט שנותן החוק. זה לא כלי חדש שיש למס הכנסה או לשב"כ לחדור לפרטיות של האנשים.

אני רוצה לחדד את הדברים של יהודה כי צריך
מאוד מאוד להיזהר במינוחים בעניין הזה. תפקידה של הרשות הוא לנהל את המאגר. לנהל את המאגר, פירושו שהרשות הזאת היא מכשיר אמון.

לנהל, לאבטח ולעבד.

נכון. הרשות היא מכשיר אמון בידי כל הציבור.
אנחנו מפקידים ברשות של מדינת ישראל את מירב המידע הרגיש שיש למדינת ישראל בתחום הכלכלי, כולל מידע על הפרטים, על האנשים.

היתרון בקיום המאגר ועריכתו שלמאגר יש יכולת בדיקה אינטגרטיבית של המידע וזה חשוב שיהיה לנגד עיני יושב-ראש הוועדה. המאגר זה המקום הראשון שבו יש יכולת לעשות בדיקה מצרפית של המידע, יכולת לאחד וליצור אלמנטים מסוימים. למאגר הזה יש יכולת לשאול שאלות חזרה את הגופים נותני המידע להשלים את המידע, והוא למעשה הצומת שתחליט אם המידע הזה יוצא החוצה לרשויות המדינה. זה תפקיד מאוד מוגדר. זה תפקיד של שיבר. הם יושבים על משהו שהוא מחליט ברגע מסוים אם למידע יש משמעות מבחינת הלבנת הון או אין לו משמעות מבחינת הלבנת הון. זה לא רק כלי אלא זה תפקיד פיקוח מהמעלה הראשונה בעניין הזה. בכל המדינות חלק גדול מהמידע נזרק לפח.

אין ספק שהרשות יכולה להיות אורגן משמעותי
במאבק הזה נגד הפשע המאורגן, נגד הלבנת הון ומימון טרור.

גם עלינו יש פיקוח ויש לנו חברות בנות של מנהלי
תיקים וגם שם יש מספר בעיות. שמעתי את נציג הבנקים שאומר שהוא יכול להתארגן, אבל לנו יש רק שלושה חודשים ולא 18 חודשים, ויש לנו כמה בעיות.

למשל, סעיף 2(ז), זיהוי נותן ההוראה. כאן אני תלוי במערכת הפיננסית החיצונית. אני כבר יודע שיהיו הרבה מאוד מקרים שתהיה התנגשות בין החוק לבין הנאמנות שלי כלפי הלקוחות. אם מישהו מפקיד כסף באמצעות בנק לאומי, אני לא בטוח שאני אצליח לזהות אותו ואז מה אני אעשה עם הכסף הזה? אסור לי להפקיד בחשבון של הלקוח כי לא בטוח שזיהיתי אותו באופן מוחלט, כך שאני אשאיר את הכסף במעבר.

קיבלתם לדעתי תשובות בדיון שהתקיים בוועדה.

לא קיבלנו תשובות. בדקתי ולא קיבלנו תשובות.

חלה עליכם חובה, כפי שהדבר קורה בכל מדינות
העולם, לזהות את הלקוחות שלכם.

אני מזהה את הלקוח, אבל איך אני יכול לדעת אם
מישהו – נניח הלקוח עצמו או הבן שלו או הדוד שלו – נכנס לבנק לאומי ואומר שהוא רוצה להעביר 54 אלף שקלים לחברה המרכזית לשירותי בורסה, לחשבון מספר זה וזה. קיבלתי אבל בנק לאומי לא תמיד נותן לי את כל הפרטים ואז הכסף הזה באיזשהו מקום יהיה בטיילת.

"לא יבצע חבר בורסה פעולה שאינה חייבת בדיווח לפי סעיף 3 בלא שיזהה את מבצע הפעולה, ירשום את שמו ואת מספר זהותו, שמבצע הפעולה אינו רשום כבעלים וכמורשה חתימה". קיבלתי כסף דרך בנק לאומי, 58 אלף שקלים שמיועד ללקוח מסוים, אבל אני קודם כל לא זיהיתי אותו ואני לא בהכרח קיבלתי את האינפורמציה מבנק לאומי האם זה בעל החשבון, האם הוא ערב או מורשה חתימה, והשאלה היא מה אני אעשה עם הכסף הזה. אין לי בעיה לדווח לכם, אבל הכסף הזה יהיה בטיילת, יהיה במעבר, ואסור לי לבצע.

יזמין אותך מנהל הרשות לפגישת עבודה כדי
לפתור בעיות.

שלושה חודשים זה מעט זמן.

אנחנו יודעים, דנו בזה וחבל שלא היית אז בדיון
למרות שהיו אנשים אחרים מטעמך. אין לי טענות אליך, אבל דנו בזה והכרענו לאחר ששמענו את כל הצדדים. עסקנו בזה שעות והכרענו. אי-אפשר לחזור אחורנית.

אין שיתוף פעולה עם מרשם האוכלוסין למרות
שניסינו.

אנחנו מסייעים גם בעניין הזה. כל גוף שפונה
אלינו, אנחנו מנחים אותו לגורמים המתאימים.

אני מציע שתקיימו פגישה. אין סיבה שהחבורה
הזו תהיה מוטרדת. לשם כך אנחנו עוקבים אחר יישום החוק באופן שוטף, כדי לוודא שהביצוע יהיה אופטימלי לקראת ה17- בפברואר.

המסגרת החוקית היא לא קדושה ותמיד אפשר
לעשות שינויים.

ודאי. אין לי ספק שעוד ייעשו שינויים כהנה
וכהנה גם בחוק הראשי וגם בתקנות המשנה. זו התנסות תוך כדי תנועה ובוודאי שיהיו עוד שינויים.

בנושא ניהול התיק אחרי שלושה חודשים. אם יש
לי תיק ולא הצלחתי לאתר את הלקוח, הוא נמצא בחו"ל או מסיבה אחרת, אני עומד בפני פיחות ואז אסור לי לקנות הגנה דולרית מכיוון שאסור לבצע פעולה בחשבון כי הוא לא הזדהה בהתאם לכל הכללים. השאלה כאן היא האם הלקוח לא יתבע אותי באופן אישי והאם אין ניגוד בין חוק ההסדרה.

יש לך פוליסת ביטוח לנושאים האלה?

יש לי. להוציא כסף זה בסדר, אבל להגן על התיק,
לפעול בחשבון, לדעתי צריך לתת איזושהי הגנה. אני בטוח שהלקוח יאמר שהוא לא שמע, הוא היה בחו"ל, היה חולה ולכן לא הצליח להגיע.

אולי כדאי שתיידעו את הלקוחות שלכם.

אנחנו מיידעים. אנחנו כבר התחלנו בזה אבל לא
הצלחנו להגיע לכולם ולא נצליח להגיע לכולם. יכולות להיות בעיות מהסוג הזה ואין התייחסות.

אני מקווה מאוד שתהיה. בכל אופן, אני מציע
שאחרי הפגישה שתתקיים בעניין שלכם, תוציאו לי מכתב שיסכם ויאמר איפה אנחנו עומדים לאחר הפגישה הזאת ואנחנו נמשיך לעקוב אחרי הדברים.

עורך-דין שפר, תציג את הצו שאני מבין שהוא מאוד קצר ומאוד ברור.

הצו הוא קצר. אנחנו מדברים על סעיף 35(ב)
המחייב את שר המשפטים לקבוע מועד לתחילת חובת הדיווח. כאן נקבע מועד שהוא המאוחר שהוא ה17- בפברואר ואנחנו מבקשים שהוועדה תאשר את זה כדי שהכל יצא לציבור באותו תאריך, שהחל מאותו יום ואילך יש חובת דיווח. חובת הדיווח גם חלה לגבי אזרחים נכנסים ויוצאים בשערי המדינה לגבי מזומנים והמחאות נוסעים.

זה כבר מוכן?

זה מוכן והמכס מוכן.

זאת אומרת, הכל מתחיל ב17- בפברואר.

הכל מתחיל ב17- בפברואר. תחולת הפרקים ג' עד
ה', זה כל מערכת הדיווחים.

מי שנוסע מה17- בפברואר לחו"ל, הוא צריך
לדווח על טפסים מיוחדים – מכל סכום מסוים - עם כמה כסף הוא יוצא ועם כמה כסף הוא נכנס.

אני מאשר את הצו.

אני רוצה לאחל לך ולצוות שיעבוד אתך ושכבר עובד אתך הרבה מאוד הצלחה.

אני רואה ברשות הזו רשות חשובה מאין כמותה במלחמה בהלבנת הון במדינה, שזו בהחלט תופעה חמורה שגרמה נזק כפול, קודם כל ברמת ההתנהלות העסקית בישראל, כי כסף שחור הוא מאוד בעייתי מהרבה מאוד בחינות, פעם בגלל שלא משלמים עליו מס ושנית, בוודאי כסף מולבן שעלול להיות מיועד לשימושים של עולם תחתון, שימושי פשע ושאר מרעין בישין כגון אלה. שנית, זה גרם לנו נזק גדול, גם למערכת הבנקאית שלנו ולמערכת הפיננסית בכלל, למעמדה המשפטי של ישראל בעולם, לאובליגו שלנו כמדינה וכולי. זה עסק מאוד מאוד חמור.

לצערי אנחנו סיימנו את כל העניין הזה כתוצאה מהרבה מאוד לחץ בינלאומי ופחות מדי מרצון שלנו שבא מאתנו. אני מצטער על כך כי חשבתי שזה יהיה אחרת, אבל התוצאה היא בסופו של דבר אותה תוצאה ובמקרה הזה בוודאי ניתן לומר טוב מאוחר מאשר אף פעם לא. יכול להיות שאם היינו עושים את זה לפני מספר שנים, גם את החוק וגם את הכלים, היינו חוסכים לעצמנו הרבה עוגמת נפש והרבה אי-נעימות ותוצאות שליליות, אבל חבל לבכות על חלב שנשפך.

אנחנו נמצאים עכשיו ערב העניין ואני מקווה מאוד שכולנו נרגיש החל מה17- בפברואר שאנחנו פועלים במערכת פיננסית שונה. יחד עם זאת צריך לשמור תמיד על האיזונים, על צנעת הפרט, על הזכות של הפרט להשתמש בכספו באופן חוקי בצורה חופשית, ללא התערבות ובלי העין הגדולה שמסתכלת עליו. צריך תמיד לשמור על האיזונים האלה ואני מקווה מאוד שאכן תדעו לשמור עליהם.

אני מציע שתפרסמו לפני ה17- בפברואר מה עומד לקרות. אני מקווה מאוד שתצליחו למנות את כל מאגר כוח האדם הנדרש למרות שאני לא מאמין שתספיקו לעשות את הכל עד ה17- בפברואר.

הרבה הצלחה.

תודה רבה על שיתוף הפעולה. אני חוזר ומבקש
לקיים בשבוע הבא ישיבה בנושאים הבאים שלנו.

נעשה מאמץ.










ב. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ב2001-, מועצה מקומית כפר יונה – אישור הצו

הצו מאושר.



ג. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ב2001- - עיריית ערד – אישור הצו

יש כאן ארבעה חוקים כאשר חוק אחד עוסק
בפיקוח על כלבים וחתולים וחוק שעוסק במודעות ושלטים. אלה חוקים שהחליפו חוקים ישנים שכבר היו להם צו המועצות המקומיות לפני שערד הפכה לעיר. מאז נחקקו חוקים חדשים ואנחנו מעונינים שגם במקרה הזה יהיה לנו את המכשיר של עבירות הקנס, על-מנת לשפר את יכולת האכיפה שלנו.

בנוסף לשני חוקים אלה, יש כאן שני חוקים שנחקקו בשנים האחרונות בנושא של ניקוי מדרכות ופיקוח על שווקים.

האכלת כלב בידי אדם במקום ציבורי – בעיני זה
לא מחייב קנס וכך גם לגבי האכלת חתול.

אני מסכימה עם אדוני.

זה חסר תקדים. אני כבר עברתי כאן הרבה מאוד
צווים של עיריות ורשויות מקומיות וזה עוד לא היה לי.

הרעיון היה מבחינת ההיבט של הניקיון, אבל אני
מסכימה עם אדוני שאפשר לוותר על זה.

אם כן, את זה אנחנו נמחק.
כניסת אדם חולה במחלה מדבקת לשוק – זה גם כן דבר בין מוזר למוזר מאוד. השאלה גם מה זאת מחלה מדבקת.

הסעיף מופיע גם בחוק לדוגמה של רשויות
מקומיות, חוק עזר לדוגמה, והרעיון שעומד מאחוריו הוא הבעייתיות שבמחלות מדבקות במקום צפוף. אני מסכימה שכיום כשאנחנו מסתכלים על זה, זה נראה משהו שקשה לאכוף אותו כי הפקח לא יעמוד עם מדחום ויבדוק למי יש שפעת.

הבעיה שרוב המחלות שמדבקות, מדבקות לפני
שמאבחנים אותן.

נכון.

אני מסכימה.

אם כן, גם הנושא הזה יורד.
אני לא מסכים לעוד דבר. מה זאת אומרת שכדי להכניס חיות מחמד לשוק צריך לקבל אישור מראש העירייה? ערד היא מקום כזה קשה וקשוח? באתי עם הכלב שלי לשוק, אני צריך לקבל אישור מראש העיר? אם י שלו מחסום והוא לא יכול לנשוך ולא יכול לאכול, מה הבעיה שלנו?

מדובר בבעלי חיים. שלא יכניסו לדוגמה חמור
לשוק בלי אישור.

הוא צריך לבוא ללשכת ראש העיר ולקבל אישור?

לא. ראש העיר זה הניסוח הכללי של החוקים אבל
זה הוא או מי שהסמיך.

אנחנו נמחק כאן את חיות המחמד.

צריך לכתוב למעט חיות מחמד כי כתוב חיות
וחיות זה אומר כל חיה. צריך בצו עצמו לכתוב במפורש למעט חיות מחמד.

בסדר.
מה זאת אומרת "כניסת אדם לשוק או הימצאותו בשוק בימים ובשעות בהם הוא סגור"? השוק הוא בסופו של דבר רחוב.

לא. השוק הוא מגרש שהוכשר לנושא הזה, הוא
מקורה וסגור עם מחסומים ושער ולמעשה הוא מקום פרטי של העירייה. אנשים הפכו את המקום למגרש חניה ולכל מיני שימושים אחרים שלמעשה לא מיועדים להיות בו. השוק עובד יום בשבוע בלבד. כלומר, אנחנו לא רוצים להגיע למצב שמישהו יחנה שם טרקטור וילך הביתה. אין לי בעיה שמישהו יעבור מצד לצד, אבל שלמשל לא יחנה שם.

זה ניצול לא נכון של משאבים. אם יש לך שטח
ואתה מפעיל אותו יום בשבוע במקום שבעה ימים בשבוע, אני צריך לקנוס את העירייה ב490- שקל, שזה הסכום המירבי על פי החוק הזה, על בזבוז כספי ציבור.

זה לא מדויק.

אני מסכים אתך שזה לא מדויק, אבל יש בזה
משהו.

השוק לא משמש רק כשוק אלא הוא משמש גם
לפעילות ציבורית של העירייה.

אתה לא תוכל להכניס לכאן אף אחד אלא תצטרך
לקנוס את כולם.

העירייה אולי תבחר לעשות במקום פעילויות
שונות.

השוק מיועד גם לפעילות ספורטיבית.

השאלה על מה אתה מדבר. אתה מדבר על השטח
המקורה אבל גם על מגרש החניה.

מגרש חניה אמור לשמש חניה. מגרש החניה צמוד
לשוק והוא פתוח באופן חופשי.

עמוד 3, סעיף 3(2)(א), טאטוא עסק, נעביר את זה
ל215-.

סעיף 12(ד) קובע שאם אין דרישה מראש
העירייה, לא ניתן למעשה לבצע שינוי.

נכון. ללא דרישה מפורשת של ראש העירייה.

לדעתי הסעיף לא מנוסח בצורה מספיק בהירה.
סעיף 12(א) אומר: "ראש העירייה רשאי לדרוש הודעה בכתב מבעל ועניין המחזיק בו לבצע את העבודות המנויות להלן או מקצתן בהתאם לתוכנית, לוחית מספר, מספר מואר וכולי".

סעיף (ג) אומר: "בעל בניין המחזיק בו שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף קטן (א) ימלא אחריה". זה במצב שהוא לא ממלא.

סעיף (ד) אומר: "לא יבצע אדם עבודה מהמנויות בסעיף קטן (א) אלא אם התקיימו שני אלה:

1. הוא ממלא אחר דרישה על כך מאת ראש העירייה.

2. לפי הפרטים, התנאים והמועדים הקבועים בהודעה כאמור בסעיף קטן (א)".

אני הבנתי שמדובר בכך שההודעה והדרישה אחת הן. זאת אומרת, יש הודעה, אתה פועל על פי ההודעה ובהתאם לתנאיה.

הסיטואציה שאני הבנתי היא סיטואציה של
יוזמה של מחזיק בנכס שעושה תיקון בנכס לאותם עניינים ללא הודעה מראש של ראש העירייה, לפי סעיף ד(1), והשאלה כאן היא האם הוא עובר על החוק. לכן אני רוצה שזה יהיה אך ורק סעיף ד(2).

אתה מסתכל כאילו יש כאן פיצול, מצד אחד יש
הוראה שקובעת איך לעשות כללית, ומצד שני יש חזרה על דרישה ספציפית. אני חושבת שזה אפשרי.

זה ממש בניגוד לדימוי שלי את העיר ערד. אתם
רוצים שכולם יהיו ממש ממושמעים.

יש סעיף שנראה לא סביר אבל אז אמרו שהוא
בחוק עזר לדוגמה.

אולי זו דוגמה ישנה.

אבל זו דוגמה קיימת ומחוקקת.

את סעיף 12(ד) תיקנו או שהוא מניח את הדעת?

12(ד)(2).

בכפוף לתיקונים שתיקנו, אנחנו מאשרים את
הצו.



ד. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – אישור לעובד על תקופת עבודתו), התשס"ב2002- - אישור הצו והתקנות.

אני מבין שזה מצב שמישהו רוצה אישור ומישהו
לא רוצה לתת לו אישור ואז אנחנו בעצם מחייבים אותו לתת לו אישור.

יש שני מצבים וזה מכוח החוק עצמו.
אנחנו מדברים על סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים או להתפטרות.

סעיף קטן (א) אומר: "מעביד ייתן לעובדו בסיום העבודה אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד-מעביד".

זה לא מותנה בבקשה של העובד אלא הוא צריך לתת לו את זה.

סעיף קטן (ב) אומר: "לא נתן מעביד לעובד אישור כאמור בסעיף קטן (א) עד תום 14 ימים מיום העבודה האחרון של העובד או עד תום שבעה ימים מיום דרישת העובד בכתב לפי המוקדם מביניהם, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין".

מה גובה הקנס?

9,600 שקלים. זה הקנס המקסימלי שבית-משפט
מוסמך לפסוק וזו הדרגה הכי נמוכה בשיקול דעת בית-המשפט. בית-המשפט יכול גם לקנוס במאתיים שקלים, אבל זו הדרגה הכי נמוכה שקיימת היום בחוק העונשין.

ואתם רוצים ללכת על הפרוצדורה הזו?

אנחנו רוצים שזו תהיה עבירה מינהלית.

אתם רוצים ללכת במסלול עוקף בית-משפט.

לייעל את המערכת.

מבחינת העבירות המינהליות אנחנו מציעים
הבחנה בין שני סוגי המקרים. יש פה מקרה אחד שבו העובד ביקש מהמעביד אישור והמעביד לא נתן לו, שזה בעינינו מקרה יותר חמור. יש מקרה שהמעביד לא נתן מיוזמתו ולא תמיד העובדים מודעים לזכויות שלהם ולא תמיד העובד יבקש את זה. המעביד אמור לתת את האישור גם אם העובד לא מבקש.

זה אישור סטנדרטי?

כן. למעשה זה אישור סטנדרטי וזה אישור
משמעותי מבחינה זו שברגע שרשומה תקופת העבודה, זה עוזר לעובד גם לצורך שירות התעסוקה, גם לצורך מס הכנסה, גם לצורך ביטוח לאומי.

גם אם יהיה פעם ויכוח על תנאים סוציאלים, על
פנסיה וכולי.

נכון.

יש תופעה כזו שמסרבים לתת אישור?

כן.

זה חוק חדש אבל החוק הזה נוצר כתוצאה
מדרישה בשטח כי מעבידים רבים שרצו להתנקם בעובדים שלהם פשוט לא נתנו להם אישורים. הם אמרו שאין להם שום חובה חוקית לתת אישור ואותם לא מעניין אם העובד רוצה ללכת לשירות התעסוקה כדי לקבל דמי אבטלה או לא.

אם כן, אתם מציעים 1,500 ו3,000-?

1,500 שקלים כאשר העובד לא ביקש ו3,000-
שקלים אם הוא כן ביקש.

1,500 שקלים זה במסגרת החובה שחלה על
המעביד תוך 14 יום.

מי מקבל את התלונות, משרד העבודה?

כן. מסתבר שיש על זה גם הרבה דיונים
בבית-הדין לעבודה.

איך המעביד יודע שהוא חייב לתת אישור כזה?

החוק היום מחייב אותו.

באיזה חוק זה?

חוק חובת מתן הודעה מוקדמת לפיטורים. זה
היה צו הרחבה.

שם החוק הוא חוק חובת מתן הודעה מוקדמת
לפיטורים, אבל הסעיף הוא אישור לעובד על תקופת עבודתו וזה סעיף 8.

פרט טכני אחד. זה סעיף 2(א).

נכון.

אנחנו מאשרים את הצו ואת התקנות.
אני מודה לכם.








הישיבה ננעלה בשעה 09:45