פרוטוקולים/ועדת חוקה/4523



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
29.1.2002

פרוטוקולים/ועדת חוקה/4523
ירושלים, י"ח בשבט, תשס"ב
31 בינואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 429
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, ט"ז בשבט התשס"ב (29 בינואר 2002), שעה 12:00

הצעת חוק למימוש תביעות, התשס"א-2001, של חה"כ אמנון רובינשטיין
(פ/2483) – אישור לקריאה ראשונה – הצבעה.

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז – היו"ר
נסים זאב
אמנון רובינשטיין

השופט אלון גילון - סגן מנהל הנהלת בתי-המשפט
עו"ד תמי סלע - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
מירב אביטל - משרד המשפטים
דניאל לימור - אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד אמנון לורך - מומחה
עו"ד אורון גיצלטר - לשכת עורכי הדין

סיגל קוגוט

דורית ואג

אביגיל זכאי








הצעת חוק למימוש תביעות, התשס"א-2001

אני פותח את ישיבת הוועדה. מונחות בפנינו שתי הצעות חוק: הצעה ראשונה של חבר-הכנסת אמנון רובינשטיין למימוש תביעות, התשס"א-2001, כפי שעברה בקריאה טרומית, והצעת חוק מטעמה של הממשלה באמצעות משרד המשפטים שלפי הבנתי אתה מוכן לראות בה מצע לדיון. אתה מהנהן בראשך לאות "כן", משמע נתייחס בדיון להצעת החוק בנוסח הלבן, כפי שהוכנה על-ידי הממשלה, שהוא נוסח יותר מאוזן בין התובע לבין הנתבע.

בבקשה, נציגת משרד המשפטים, תציגי את הנוסח.

הנוסח מכניס סייגים שעליהם סיכמנו עם חבר-הכנסת רובינשטיין בישיבות עם שר המשפטים שבאים גם להגן על הנתבע שהופך לחייב בהוצאה לפועל. בעיה אחת שעוררנו היא שכיוון שזה מוגש ישר להוצאה לפועל, יהיה לנתבע או לחייב, פחות זמן להגיב מאשר במקרה שבו זה עובר דרך בית-המשפט ואחר-כך מגיע להוצאה לפועל. לכן גם הארכנו את זמן התגובה בהוצאה לפועל.

כמה תביעות כאלה יש היום בבתי-המשפט?

בסביבות 140,000, שמהן מחצית תביעות אזרחיות, חלק בסדר דין מקוצר.

אלה עיקר התביעות.

זה מחצית מהתביעות האזרחיות?

זה כמעט 10% מכל התיקים שלנו בבתי-המשפט.

אם החוק הזה עובר, אפשר לעשות איזה שהוא קיצוץ בהנהלת בתי-המשפט?

לא.

למה לא? אפשר להבין שכן. ברור שאם החוק הזה עובר נצטרך להגדיל את ההוצאה לפועל, הרי מישהו צריך לטפל בדברים. יכול להיות שנצטרך להעביר מפה לשם.

עניינה של הצעת החוק הזאת הוא למנוע כפילות מינהלית שקיימת כאשר התביעות האלה מגיעות לבתי-המשפט וחלק גדול מהן מגיע אחר-כך גם להוצאה לפועל. זה לא שהיום הן בכלל לא מגיעות להוצאה לפועל, בתביעות האלה ניתנים ברוב המקרים פסקי דין בהעדר הגנה ואחר-כך הן מגיעות לשם.

כמה מהמקרים הם בהעדר הגנה?

ב-85% מהתיקים אין אפילו בקשת רשות להתגונן. למרות שניתנת רשות להתגונן אפילו לא מוגשת בקשה. מדובר פה על סוג של תביעות שבהן לנתבע כנראה אין עילת הגנה טובה בגלל שהתביעה פשוטה ומבוססת על ראיות ולכן יש עליו נטל להראות שבכלל יש לו עילה טובה ואין לו זכות מוקנית להגיש כתב הגנה. לכן לא מוגשות הרבה בקשות רשות להתגונן. מתוך הבקשות שמוגשות במחצית מהן ניתנת רשות להתגונן.

7%, מחצית מה-15%.

ההצעה הזאת אומרת שברגע שיש סוג של תגובה או התנגדות, חוזרים לבית-המשפט. אלה לא המצבים שמדאיגים אותנו.

אתם מעריכים ש-7% מכלל התביעות חוזרות לבית-המשפט?

מכיוון שהאחוז שמטופל טיפול שיפוטי בבית-המשפט הוא כל כך קטן, עדיף שזה יתחיל בהוצאה לפועל כי ברוב המקרים ניתן פסק דין בהעדר הגנה ומגיע לביצוע בהוצאה לפועל.

לפי ההצעה הזאת חוסכים זמן כתוצאה מטיפול במסלול אחד ולא בשני מסלולים.

חוסכים הוצאות משפטיות.

שכר טרחה.

וכפל אגרה.

למה שכר הטירחה מושת על הנתבע? כשאני תובע אותך בתביעה אזרחית ואת מפסידה, בית-המשפט יפסוק לי הוצאות סמליות. למה ההוצאות לא מייצגות את ההוצאות בפועל? אני מקבל שזה בכפוף לשיקול דעת. למה שהשופט לא ישאל את הצדדים כמה עלה להם הענין ושזה ייכנס לשיקול הדעת שלו?

אין הנחיות בענין הזה.

משום שכאשר בית-המשפט פוסק הוצאות הוא מתחשב בתעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין. יש עורך דין שלוקח 1,000 שקל על תיק ועורך דין אחר לוקח 500 שקל על אותו תיק. אם בית-המשפט יפסוק רק לפי השכר שמקבל עורך הדין, כולם ילכו רק לעורכי הדין הטובים.

בארצות-הברית בכלל לא פוסקים הוצאות מפני שכאשר תבעתי לך בעילה א', כתוצאה מזה נגרם לי נזק מכך שהוצאתי כסף על עורך הדין. תבוא תוכיח את הנזק שלך וזו כבר עילה אחרת, תלך תתבע אותי. תיאורטית אפשר לעשות את זה. נדמה לי שלאחרונה יש הנחיות של הנשיא ברק בענין הזה שאנשים יביאו לשופט ראיות בענין ההוצאות לפני הפסיקה ובית-המשפט יתחשב בענין הזה.

זה מה שאני מבקש. אני אעביר מכתב לכבוד נשיא בית-המשפט העליון כדי לקבל חוות דעת.

הנושא הזה נבחן על-ידי ועדת משנה של הוועדה המייעצת לסדר הדין האזרחי שהוקמה בראשותה של השופטת ברקאי בענין ההוצאות.

פעם היו נותנים רק את התעריף המינימלי, היום כבר יש שיפור ונותנים יותר.

אנסה להציג את הדברים לפי הסעיפים. כמו שאתם רואים הסעיף עכשיו הוא כתיקון לחוק ההוצאה לפועל ולא כהצעת חוק בפני עצמה כי אין סיבה לקבוע חוק נפרד למימוש תביעות, יש לנו כבר את ענין השטרות וביצוע פסקי הדין. פה מדובר על הגשת תביעות בסכום כסף קצוב.

הגבלנו את המנגנון הזה עד 50,000 שקלים ומעבר לכך זה יהיה בבית-המשפט. בסעיף (א) זה עדיין לא חל על כל סוגי התביעות שמוגשות היום לסדר דין מקוצר אלא רק על תביעות שמבוססות על חוק ממש כמו תביעות ארנונה, או על חוזה מפורש בכתב כמו תביעות של החברות הסלולריות. לפי סדר דין מקוצר אפשר להגיש גם תביעות שנעשות על חוזה בעל-פה ולא מפורטת התחייבות שניתנה וגם תביעות של פינוי מקרקעין.

לא כללנו את זה.

יש פה שיפור לעומת סדר הדין המקוצר בתקנות, שם נדרשת ראיה רק על חלק מהתביעה, פה מתבקשים להגיש תצהיר או ראיה אחרת על כל התביעה.

בסעיף (ב) מדובר על כך שהתובע צריך להמציא לנתבע מכתב התראה על כך שהוא עומד להגיש את התביעה.

אני מבקש שזה לא יהיה בדואר רגיל אלא בדואר רשום.

דואר רשום הוא בעייתי יותר מאשר דואר רגיל מכיוון שכאשר אדם נדרש ללכת ולקחת את המכתב ובבית הדואר הוא רואה שזה מטעמו של אדם שהוא חייב לו הוא פשוט לא יקח את זה. הסיכוי שאדם יקח את המכתב הזה בדואר רגיל ויפתח אותו הוא הרבה יותר גדול. בגלל זה יש היום מגמה לעבור להמצאה של המסמך בדואר רגיל גם בעניינים אחרים, לא לגבי כתב טענות ראשוני בבית-המשפט אבל פה מדובר על התראה. ברור שאחר-כך האזהרה תומצא בהמצאה מלאה – כמו שיש בהוצאה לפועל – גם שליח שמודיע על כך ואחרי שלוש פעמים יכולים להדביק את ההודעה.

למה שלא נעשה את זה מלכתחילה?

יש הבדל בין ההתראה לאזהרה.

ההמצאה היא לא של מסמך מטעם בית-המשפט או מטעם ההוצאה לפועל, זה מכתב שהתובע מוציא לנתבע, או של צד אחד שמוציא לצד השני על כך שהוא עומד להגיש תביעה. בכלל לא נכנסנו להליך המשפטי.

אבל יכול להיות שאם ההתראה תגיע ליעדה, היא תחסוך את ההליך כולו. למה שלא נשקיע בענין הזה מאמץ יותר גדול? אם אדם יראה שאין לו בכלל סיכוי לעמוד נגד התובע אולי הוא ישלם. אם הוא לא יקבל את ההתראה, ממילא הוא לא ידע שהולכים להגיש נגדו תביעה להוצאה לפועל והיכולת שלו להתגונן קטנה יותר כי את נותנת לו 30 יום והוא יכול לעשות עם זה משהו.

זה אחד היתרונות. לא נכנסנו לכותלי בית-המשפט או להוצאה לפועל ויכול להיות שזה יאפשר לסיים את הסכסוך בפחות הוצאות ובפחות בעייתיות. הנתונים של הנהלת בתי-המשפט מלמדים שדווקא במסירה בדואר רשום עם אישור מסירה המסמכים חוזרים. לא יודעים איפה הם והתוצאות הן בעייתיות.

הדין בארצות-הברית הוא שאם נמסר דבר דואר למשלוח יש חזקה שדבר הדואר נתקבל על-ידי הנמען. נקודה. סוף. לא משנה כלום. בהמשך להערה של גב' תמי סלע, אני אומר לך שאין דבר כזה שחייב לוקח את הדואר הרשום שלו.

סעיף (ג) הוא פרוצדורלי ואולי נכון יהיה לקבוע אותו בתקנות.

הסכמתי לזה אבל המיקום לא נקבע.

בסעיף (ד) אנחנו מאריכים את המועד להמצאת האזהרה ל-30 ימים כדי לתת לחייב או לנתבע מספיק זמן כדי להתארגן ולהגיב לתביעה.

צריך לחשוב אם זה יהיה כאן או בתקנות.

במקום לכתוב 30 ימים אולי כדאי לכתוב סדר דין מקוצר.

כמה זה בסדר דין מקוצר?

זה 30 ימים אבל בכל פעם משנים את זה.

בהוצאה לפועל זה 20 ימים.

בגלל זה הסכמנו ל-30 ימים.

תקבעו את זה לפי סדר דין מקוצר, כרגע זה אותו הדבר.

ברגע שמוגשת התנגדות, התביעה עוברת לבית-המשפט ורואים אותה כמו תביעה רגילה בסדר דין מקוצר.

סעיף (ה) נוגע לאזהרה. בטופס נאמר היום שהחייב צריך להגיב תוך 21 ימים. הדבר הזה נאמר בחוק ההוצאה לפועל. לכן אמרנו כאן שעל אף האמור בסעיף 7 – הסעיף שקובע את התקופה לענין האזהרה – התקופה פה תהיה 30 ימים.

אני בעד להאריך קצת כי אין לו הליך של בית-המשפט.

לכן באה ההתראה של 30 הימים.

עד שלא מסרו לו אותה הזמן לא מתחיל עבורו.

סעיף (ו) בא להתמודד עם מצב שבו בהוצאה לפועל הוגש פסק דין לביצוע, או שטר, ואז ניתן לנקוט הליכים לפני מתן אזהרה כמו עיקולים וכל מיני הליכי ביצוע.

צריך לאחד את סעיפים (ה) ו-(ו) לסעיף אחד. פעמיים כתוב "על אף". תחשבו על זה. זה יותר אסתטי.

סעיף (ז) בא למנוע תופעה שקיימת היום בשטרות שמגישים את התביעה דווקא לבית-המשפט מתוך אינטרס של שכר טרחת עורכי הדין. כאן קבענו שאם ניתן היה להגיש את התביעה ישירות להוצאה לפועל ולמרות זאת היא הוגשה לבית-המשפט, לא ייפסק שכר טרחה פעמיים.

לא יהיה כפל שכר טרחה.

סעיף (ח) מאפשר לשר המשפטים להגדיל את הסכום שאותו ניתן להגיש במסלול הזה, באישור ועדת החוקה, כמו שזה קיים לגבי תביעות לבית-משפט שלום. הסיפא היא סעיף מעבר.

חבר-הכנסת אמנון רובינשטיין, בבקשה.

אין לי הערות.

בבקשה, אמנון לורך.

בוועדת סדר הדין האזרחי העלה השופט שטרוזמן דעה, אני לא יודע אם היא נשקלה, שצריך שכל התביעות תוגשנה בגלל שגם בתביעות רגילות לא מגישים כתבי הגנה, בוודאי בתביעות קטנות, כי זה לא מעניין את החייב אם הפרוצדורה תהיה כתב הגנה או בקשת רשות להגן. הוא גרס שלא צריך להגביל את סוגי התביעות שמגיעות אלא להגיד שכל התביעות תוגשנה להוצאה לפועל ורק מה שיגישו בו כתב הגנה יעבור לרשם.

נכון, אבל אנחנו הולכים בהדרגה.

נראה לי ש-50,000 זה סכום נמוך קצת. הייתי מעלה את זה ל-100,000 שקל. אם זה יהיה 50,000 שקל זה יפעל לגבי המון חייבים קטנים ואילו החייבים הבינוניים ילכו במסלול הארוך ובכך אנחנו עושים להם הטבה. בסדר הדין המקוצר לוקח הרבה זמן עד הרגע שמקבלים את פסק הדין. אנחנו עושים טובה לאדם כזה כי יחכו לו עד שמוסרים לו מסירה, עד שהרשם יוכל לחתום על הטופס. לוקח שלושה שבועות למסור טופס מסירה.

האם יש לכם נתון סטטיסטי כמה מהתביעות הם מעל 50,000?

הרוב המכריע.

אתה עוזר למי שנקראים "העשירים".

אתה לא עוזר, אתה לא משנה את מצבם.

מי שחייב 100,000 שקל הוא עשיר? בדרך כלל מי שחייב משכנתא זה מעל 50,000 שקל.

דניאל לימור, יש לך הערות? לא. אני רוצה שיהיה כתוב שהחוק הזה חוסך עלות.

על פניו החוק הזה אמור לחסוך.

ללשכת עורכי הדין יש הערות?

צריך לעשות מאוד בזהירות את ההעברה של הסמכויות מהרשות השופטת אל הרשות המבצעת. אנחנו מערבבים פה שתי רשויות בהוצאה לפועל. זה חטא קדמון כי בשום מדינה הרשות המינהלתית היא לא רשות שיפוטית. אצלנו זה קיים רק בצ'קים ובמשכנתאות.

איזו פגיעה יש פה בזכות של אזרח?

לא פעם הגשתי אצל השופט גלים תביעה בסדר דין מקוצר והוא שולח אלי ואומר: למה אתה חושב שזה בסדר דין מקוצר? רשם בהוצאה לפועל לא יעשה את זה אף פעם. צריכה להיות בדיקה בבית-המשפט והוא יכול להחליט אם התביעה הזאת ראויה לסדר דין מקוצר, או לא, או תביעות מהירות של 50,000 שקל. אני לא יודע איך זה משתלב עם התביעות בסדר דין מהיר.

התביעות בסדר דין מהיר לא כוללות את התביעות בסדר דין מקוצר.

לדעתנו, לא בטוח שקיים היום סדר דין מקוצר לתביעה עד 50,000 שקל. זו גישה של משרד המשפטים.

בעקבות הערות שזה לא מספיק ברור, זה נכנס בתיקון שני לתקנות.

בענין של 50,000 שקל אנשים מתגוננים לא משום שבאמת הם חייבים את הכסף. הם לא מתגוננים כי להתגונן עולה סכום יותר גבוה מאשר 50,000 ואם יש סיכוי שהוא יפסיד לא שווה לו להיכנס לזה. במקרה אחר לאדם אין כסף והוא אומר: יהיה פסק דין, אני לא אשלם כי אין לי ממה לשלם, זה יגיע להוצאה לפועל ושם אני אטען לתשלומים, או לפריסה. לכן לפחות לגבי חלקם ההתגוננות היא לא משום שהם חייבים את הכסף, רובם לא מתגוננים משום שזה עולה הרבה כסף.

עד 50,000 שקל אנשים חושבים שהם לא חייבים ומעל 50,000 שקל אנשים חושבים שהם כן חייבים? אני מכיר תביעה על 800 שקלים כאשר אדם לקח עורך דין וזה עלה לו 4,000 שקל. הוא עשה זאת בגלל העקרון.

על-פי החוק הזה ברגע שהוא רוצה להתגונן, זה הולך לבית-המשפט בלי שיקול דעת.

אין שינוי לרעה של אף מתדיין, יש פה מניעת כפילות.

אם שופט בוחר תיק, יש שינוי מצב לרעה.

אני מזמין אותך לשופטים שעושים את זה, זה 500 ליום.

ראש ההוצאה לפועל אישית יתעסק בזה.

ראש ההוצאה לפועל יבדוק כל תיק? הוא יתמוטט.

ממילא הוא מטפל בזה.

לפחות עינם שוזפת את התיק.

בכל מקום ראש ההוצאה לפועל הוא גם רשם בית-המשפט והוא בודק את זה .

אני מציע שבחוק תהיה הנחיה – אני לא יודע איך לנסח אותה – שאומרת שאם רשם, או ראש הוצאה לפועל, או כל גורם בהוצאה לפועל סבור שהפרוצדורה לא נכונה, זה לא סדר דין מקוצר וכן הלאה, תהיה לו סמכות לא להשאיר את זה בהוצאה לפועל אלא להעביר את התביעה.

לכאורה אדם יכול לבוא עם תביעה רגילה להוצאה לפועל, לקרוא לה סדר דין מקוצר, ואם מישהו לא יגיב הוא גמר.

כתוב בחוק "על חוזה מפורש בכתב, ואשר יש עליו ראיה בכתב". הביטוי "מפורש" יכול להיות בהרבה צורות, מי יחליט מהו "מפורש"? אפשר לכתוב: יש ראיה על הסכום או על התביעה.

יש פה שאלות משפטיות כבדות.

צריך לתת לגורם מוסמך בהוצאה לפועל שיקול דעת להגיד שהתיק לא מתאים ולהחזיר אותו לבית-המשפט בלי קשר אם הוא התגונן או לא.

צריך למחוק את המלים "ואשר יש עליו ראיה בכתב".

לגבי הנקודה של 30 ימים שמופיעה בסעיף (ד). הארכת מועד בחוק יכולה להיות רק על-פי טעם מיוחד, בתקנות היא יכולה להיות גם לא על-פי טעם מיוחד. אני מעדיף שזה יהיה בתקנות.

יש נקודה של מילכוד התובע בנושא העיקולים. רוב התביעות בסדר דין מקוצר באות מבנקים ומגופים שמטילים עיקולים ברגע הגשת התביעה. היתה תקופה בה שינו את הסעדים הזמניים ואמרו שזה לא יגרום נזק לנתבע. היום חזרו למצב של עיקול על-פי ראיה מהימנה בכתב. אין ספק שבתביעות מסוג כזה עיקול ניתן כדבר שבשיגרה, בצדק, כי זה כמו צ'ק, יש ראיה בכתב וניתן עיקול.

מה עושים עם כל העיקולים האלה? עושים מכירה פומבית של החפצים?

כן. יש מחסנים וחנויות שמוכרות את הדברים האלה. הם מפרסמים את זה בעתונים.

ממי אפשר לקבל על זה מידע?

מההוצאה לפועל. כממונה על חוק חופש המידע אם יבקשו ממני מידע על מכירה פומבית אין סיבה שלא אתן אותו.

אני מבקש נתונים על סך כל המכירות, סך כל הפריטים, מהי חלוקת ההכנסות ומה עושים עם הכסף.

לגבי העיקולים, כשהיום אתה מגיש תביעה בבית-המשפט אתה יכול להגיש עיקול זמני מיידי, זאת אומרת, לא פגעת בו מבחינת הזכויות שלו. אם אתה לא מאפשר את הדבר ופוגע פה בזכות התובע להגיש את התביעה הזאת בבית-משפט רגיל על-מנת לזכות בעיקולים, אתה מחטיא את מטרת החוק כי רוב התביעות האלה יוגשו בבית-המשפט בשביל לזכות בעיקולים.

איך החוק מאפשר לו לעשות עיקולים?

החייב יודע שיש נגדו תביעה, יש לו 30 ימים והוא מוציא את כל הכסף. היום יש שינוי מהותי בבנקים בנושא העיקולים. פעם אם החשבון היה בחובה, הבנק היה אומר: אדוני, אין כסף בחשבון והעיקול לא תופס. היום אם החשבון בחובה אבל לחברה יש אשראי, מורידים מהאובליגו של אותה חברה את סכום העיקול ואומרים לחברה: את חייבת לשים בצד 50,000 שקל מהאובליגו שלך. אני לא מדבר על עיקולים של ביטוחי חיים.

ההערה נכונה ולא נתנו מספיק את הדעת על הענין הזה.

כמו בביצוע שטר.

צריך לאפשר עיקולים שהם כמו בסעד זמני בתביעה בבית-משפט. זאת נקודה שצריך לבדוק אותה. אני מסכימה שאם לא תהיה אפשרות לעשות עיקולים עם הגשת התביעה להוצאה לפועל, נחטיא את המטרה כי אנשים לא יגישו את זה.

אבל ההליך לא יכול להיות כמו בהוצאה לפועל כי התביעה היא פסק דין על תנאי.

זה כמו ביצוע שטר בבית-משפט, לא כמו בהוצאה לפועל.

אם מתקנים את זה צריך לתקן גם את הנושא של שכר טרחה.

אם מתקנים את נושא שכר הטרחה של עורכי הדין אני מקפיא את החוק. אתם באמת רוצים שנאשר לכם שכר טרחה כפול? לא יהיה חוק.

הם לא רוצים את החוק.

אתה אומר שלא תקבל את החוק וזה מה שלשכת עורכי הדין רוצה.

כבוד השופט אלון גילון, עמדת הנהלת בתי-המשפט.

לנו אין התנגדות לחוק, בפרט שכל התביעות האלה יהפכו בסופו של דבר להיות תיקים אלקטרוניים. בסך הכול מדובר על 7% שמתגוננים בתיקים האלה, כלומר, בלמעלה מ-90% בכלל אין הגנה וזה די שולי.

עדיין יש לכם זמן שיפוטי במובן הזה שאתם צריכים לעבור על כל תיק.

ממילא הרשם מטפל, לכן במקום שהוא יטפל בתיק פעמיים הוא יטפל רק פעם אחת.

המצב הקיים הוא בזבוז זמן שלא תורם שום דבר ואף אחד לא מרוויח מזה.

למה אין דבר כזה בכיוון הפוך? למשל השבוע עיריית ירושלים שלחה לי לשלם 700 שקל על חיוב מים, תמיד אני משלם כ-170 שקל. התקשרנו והפקידה אמרה שזו טעות ושלחו לנו זיכוי שבחודשים הבאים לא נשלם, כי הרי לא מחזירים כסף. איך קורית טעות? מה היה קורה אם לא היינו שמים לב? לך תתבע.

אם מחליטים לקבל את החוק, אני מבקש שיתנו לנו זמן כי זה דורש שינויים בתוכנה.

אני מניח שגם להוצאה לפועל דרוש זמן. אתה מדבר בשם שני הגורמים?

כן. נצטרך לשנות את התוכנה גם בבית-המשפט וגם בהוצאה לפועל. הייתי מבקש שנה.

שנה זה המון זמן.

אם תקבעו חצי שנה – יהיה חצי שנה אבל אני מקווה שאנשי המחשב יוכלו לעבוד על זה.

אני מציע שזה יהיה שישה חודשים.

אם נעשה שינוי בתביעות קטנות ונאפשר לחברות להגיש תביעות קטנות, נחסוך הרבה מאוד.

אני בעד זה, יש לי הצעת חוק כזאת וכמובן שמשרד המשפטים התנגד.

תביעות קטנות זה נושא שמיועד לאזרח הקטן.

שם 99% מהתיקים מסתיימים בפשרה, אין שם פסקי דין כי השופט עובד כמו מגשר. זו פרוצדורה מהירה ויעילה וכך תחסכי לך את כל התביעות של 800, 900 ו-1,000 שקלים של הסלולרי למשל.

היום יש מעבר של הרבה חברות לתביעות ממוכנות.

אני יודע שהיום לנשיא ברק יש גישה להעביר את כל התביעות לגישור בזמן שהן מגיעות לבית-המשפט. פה נפספס את הענין אם זה לא יהיה בהוצאה לפועל.

מה יהיה הנוסח לקריאה הראשונה?

נעשה שינויי נוסח שיבהירו את סעיף (א) ואת סעיף (ד). חלק מסעיף (ד) יהיה בתקנות אבל הסיפא "רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן" תישאר. נוסיף פה גם בקשה למחיקת כותרת, כלומר, זו לא רק בקשת רשות להתגונן אלא כל טענה שאפשר לטעון. ההליך של העיקולים אי-אפשר להציע לגביו עכשיו נוסח, נעשה את זה בקריאה השניה והשלישית. נוסיף פה סמכות של הרשם להעביר לבית-המשפט אם הוא סבר שלא מתאים שזה יהיה בסדר דין מקוצר. נוסיף סעיף תחולה – חצי שנה להתארגנות.

אני מודיע שאת הנושא של הסעדים הזמניים לא נראה כנושא חדש.

אני מעמיד את הצעת החוק להצבעה. מי בעד?

הצבעה
הצעת החוק אושרה פה אחד

החוק עבר והוא אמור לחסוך בהוצאות הממשלה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:50