פרוטוקולים/ועדת חוקה/3997



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
11.11.2001

פרוטוקולים/ועדת חוקה/3997
ירושלים, ה' בכסלו, תשס"ב
20 בנובמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 380
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, כ"ה בחשוון התשס"ב (11 בנובמבר 2001), שעה 10:30

א. תקנות סדר הדין הפלילי (גביית חוב בשל קנסות שלא שולמו במועדם), התשס"ב-2001
2. צו בסדר הדין הפלילי (הארכת תקופת תשלום), התשס"ב-‏2001
3. תקנות סדר הדין הפלילי (תיקון), התשס"ב-2001

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז - היו"ר

עו"ד לבנת משיח - משרד המשפטים
עו"ד יפעת רווה - משרד המשפטים
עו"ד יוסף פרייס - המשרד לאיכות הסביבה, לשכה משפטית
נצ"מ רחל גוטליב - המשרד לביטחון פנים, סגנית היועמ"ש
רפ"ק אוסנת בורקנטל - המשרד לביטחון פנים, מדור תנועה
רפ"ק שלומית שמעוני - המשרד לביטחון פנים, אגף תנועה
סימה מזרחי - משרד התחבורה, ממונה - רכב ונהיגה
ציון מזרחי - משרד התחבורה, סגן מנהל אגף הרישוי
חסידה קופרברג - משרד התחבורה, מנהל אגף שירותי מידע
עו"ד חוה ראובני - משרד התחבורה, הלשכה המשפטית
אורי סער - מנכ"ל הנהלת בתי-המשפט
עו"ד לאה רקובר - הנהלת בתי המשפט
עו"ד נועה בן-אריה - מרכז השלטון המקומי

שלמה שהם
(מתמחה - דרור קרידי)

דורית ואג

אסתר מימון
1.
תקנות סדר הדין הפלילי (גביית חוב בשל קנסות שלא שולמו במועדם), התשס"ב-‏2001
2. צו סדר הדין הפלילי (הארכת תקופת תשלום), התשס"ב-‏2001
3. תקנות סדר הדין הפלילי (תיקון), התשס"ב-‏2001

אני פותח את הישיבה השנייה של ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר-היום: תקנות סדר הדין הפלילי (גביית חוב בשל קנסות שלא שולמו במועדם), התשס"ב-2001; צו סדר הדין הפלילי (הארכת תקופת תשלום), התשס"ב-2001; תקנות סדר הדין הפלילי (תיקון), התשס"ב-2001. הנושא הראשון, תקנות סדר הדין הפלילי (גביית חוב בשל קנסות שלא שולמו במועדם). מי מציג את התקנות?

ב-26 ביולי פורסם תיקון 32 לחוק סדר הדין הפלילי, אשר אמור להכניס לתוקף, בסוף נובמבר, הוראות חדשות בקשר לחישוב של תוספות הפיגור המתווספות לקנסות. באותו תיקון נקבעה גם הוראת מעבר רחבה אשר מחילה על כל קנסות העבר, שלא התיישנו ושטרם שולמו, את תוספות הפיגור החדשות, אשר ייכנסו לתוקף לפי החוק החדש. התנאי לזכות בתוספות הפיגור המופחתות הוא בכך שאדם ישלם את כל החוב עד תום המבצע, בלשון עממית, שאמור להסתיים בתום חמישה חודשים מיום תחילתו של החוק, בסוף אפריל. כלומר, מי שישלם את כל קנסות העבר בין 27 לנובמבר ל-27 באפריל, יזכה בתוספות נוספות, לפי החוק הדש.

הוראת המעבר הזאת חייבה להיערך ולקבוע תקנות, כדי ליישם את הסיכום, והתקנות שנמצאות לפניכם הן התקנות שבאות ליישם את התיקון הזה.

אנחנו ודאי נעבור על עיקר ההוראות שבתקנות האלה, סעיף, סעיף, שההסדר הקבוע הוא, שהרשויות המופקדות על מתן הקנסות, ישלחו הודעות תשלום לכל החייבים, כאשר תוספות הפיגור מחושבות לפי החוק החדש. אם במקרה הודעות אלה לא יתקבלו, כלומר, אדם יודע שיש לו קנסות כאלה, והוא לא קיבל הודעה בסוף 40 הימים שקבענו בתקנות שיישלחו ההודעות, תהיה לו אפשרות לפנות לרשויות המתאימות, לפי מי שהגיש את הקנס, והוא יופנה למקום שהוא יוכל לשלם בו את הקנס, לפי התוספת המופחתת.

נתקלנו בבעיה מסוימת בקשר לחייבים המתגוררים ברשות הפלסטינית. אנחנו יודעים שאין אפשרות בכלל של המצאת ההודעות האלה, לכן נציע הסדר אלטרנטיבי: יהיה פרסום בציבור עבור האנשים האלה, שיש אפשרות לזכות בתוספות המופחתות, והם ייפנו לגורם המתאים כדי שיוכלו, גם הם, ליהנות מההפחתות האלה.

מה קורה עם תיירים? תייר עשה עבירה, קיבל קנס, לא שילם את הקנס. מה קורה? אלה חובות אבודים?

נכון.

במבצע הזה נכללים רק אנשים שהם מעל סדר גודל של תשעה חודשים לפחות.

למה לא מתייחסים באותה צורה למי שגר בשטחי איי?

בגלל אי-השהות שלהם בארץ.

אין שום יכולת לאכוף את זה?

אם הרכב בבעלות חברת השכרה, חברת ההשכרה מחויבת. בעל הרכב הוא אחראי לתשלום הקנס. אם חברת ההשכרה בעלת הרכב, פונים לחברת ההשכרה, אם לא, בעל הרכב.

כלפי תושבי הרשות שעוברים עבירות בשטח "סי", יש מימוש אכיפה מלא, כי קבעו הוראות מיוחדות באמצעות צו מושל. לא יכול להיות שבשטח "סי" תהיה אכיפה ויהיה מימוש אכיפה, וכלפי תושבי רשות, שעוברים עבירות בישראל, שהשהות שלהם היא בדיוק כמו בשטח "סי", ואפילו יותר, לא תמומש האכיפה כלפיהם.

תלוי איזה סוג של אכיפה.

בכל עבירות התנועה: בעבירות קנס ובעבירות שהן על ברירות משפט, ואין הזמנות לדין, יש מימוש אכיפה מלא יותר.

אלה התקנות הראשונות שאנחנו מבקשים לאשר. הצו שהוצג לפניכם, צו סדר הדין הפלילי (הארכת תקופת תשלום). שמנו לב שהחוק נכנס לתוקף ב-26 בנובמבר, ומכיוון שאנחנו רוצים להקל עם האזרחים, כדי שלא יהיו חישובים מסובכים, מוצע להאריך את המבצע הזה כבר עכשיו, עד סוף אפריל, כדי שזה לא יסתיים לקראת סוף החודש, שיהיה לא ברור. אנחנו חושבים שזה יקל עם האנשים, שידעו שתוקפו הוא עד סוף אפריל, כלומר 30 באפריל.

קבענו בהוראות המעבר חמישה חודשים.

זה אמור להיות מ-27 בנובמבר עד 27 באפריל, אז הם מושכים עוד שלושה ימים.

26 באפריל זה מועד לא עגול. 30 באפריל זה למען הנוחיות.

אתם יכולים על-פי החוק לסחוב ארבעה ימים.

באישור ועדת החוקה. אנחנו יכולים להוסיף מה שהוועדה מאשרת.

התקנות האחרונות שאנחנו מבקשים הן התקנות הרגילות. כלומר, אלה הטפסים הרגילים שנשלחים לתשלום. כיוון שלפני החוק היתה דרישה של תשלום כפל קנס, והיום אין יותר כפל קנס, אנחנו צריכים להתאים את הנוסח של הטופס, כדי להביא את זה לידי ביטוי.

(קוראת סעיפים 1(1), 1(2) לתקנות סדר הדין הפלילי (גביית חוב בשל קנסות שלא שולמו במועדם), התשס"ב-2001).

למה אני צריך לתת סמכות לכל "בעל תפקיד אחר ברשות המקומית"?

הסעיף הזה לא מאפשר לתת את הסמכות לכל בעל תפקיד אחר, ופה אני מבקשת להעיר שזה צריך להיות.

למה הוא לא נותן סמכות?

כיוון שמדובר ב"בעל תפקיד אחר ברשות המקומית". הערתי את תשומת לבה של עורכת-דין משיח בשעתו באמצעות חברה, שזה צריך להיות "או מי שראש הרשות הסמיכו לכך". צריכה להיות איזו הסמכה של ראש הרשות לאותו אדם לבצע את פעולת הגבייה או את פעולת האכיפה. היום יש עבודה גם באמצעות חברות הגבייה ברשויות המקומיות וגם במסגרת חוק התקציב לשנה הזאת מנסים לבצע הסמכה מפורשת שלהם בפקודת העיריות של עובדי חברות הגבייה האלה. כאשר הם יקבלו את ההסמכה שלהם, והסמכה על-פי דין בטופס מראש הרשות המקומית, על-פי הטפסים לפי פקודת העיריות, זאת תהיה הסמכה כדין, והיא תהיה כפופה לקריטריונים שהיועץ המשפטי לממשלה היום קובע.

כשזה יקרה - - -

עובדי חברות הגבייה מועסקים בפועל מזה כמעט עשור.

אני לא רוצה.

יש עם זה בעיה.

אני לא רוצה להחיל את זה בחוק הזה. אתם רוצים לשנות חקיקה בפקודת העיריות, אני אשמח.

לא צריך לשנות חקיקה. החקיקה עד היום אפשרה לנו לבצע את הפעולות האלה באמצעות חברות הגבייה, בעוד שהתקנת התקנות האלה אוסרת את הפעולה הזאת. זה לא דבר שהיה אסור בעבר, ולכן אני מבקשת להעיר את תשומת לב הוועדה.

פה יש עניין למבצע מיוחד, שהוא גם מוגבל בזמן והוא גם לנושא מסוים מאוד.

המבצע הוא בלי שום קשר. המבצע הוא מבצע לחמישה חודשים, שבהם אנשים משלמים סכום מופחת, בעוד שבעוד חמישה חודשים מהיום הם יהיו כפופים לחוק החדש, שאין בו כפל קנסות. במצב הדברים הזה, הגובה של הרשות המקומית, שהוא לא בעל תפקיד בתוך הרשות, אלא מי שהרשות הסמיכה אותו לכך, יצטרך לבצע עבור הרשות את פעולת האכיפה והגבייה, אם יהיה שימוש בחברת גבייה, וזאת על מנת להגביר את יכולת הגבייה של הרשויות המקומיות, ולא לשים להם מכשול.

מה לגבי הפיקוח, איזה חברות לוקחים? יש הרי בעיות קשות עם חברות הגבייה האלה.

הבעיות האלה כרגע עומדות על סדר-היום הציבורי וגם על סדר-היום המשפטי, בבית-המשפט העליון ואצל היועץ המשפטי לממשלה, בבדיקה מקיפה.

נתת את התשובה.

לא, הסמכויות כרגע, של חברות הגבייה, הן לאלה שמתמנים על-פי הרשאה של ראש הרשות המקומית. הבחירה של חברת הגבייה שעובדת ברשות נעשית בדרך-כלל על-פי מכרז ועל-פי קריטריונים ברורים מבחינת החוק, כאשר ההכפפה היא, פחות או יותר, כמו בחוק ההוצאה לפועל, זאת אומרת, בחינה של החברה שמבצעת את הפעולה ובחינת העובדים בה.

מה עמדת משרד המשפטים?

אנחנו מסכימים עם ההערה שלה, משום שאנחנו יודעים שיש רשויות מקומיות, שאם לא נאפשר להן את ההרחבה הזאת, הן לא יוכלו בכלל להפעיל את המבצע. התקשר אלי, למשל היועץ המשפטי של רמת-גן.

בשביל מה יש להם אגפי פיקוח וגבייה?

יש להם אגפי פיקוח וגבייה, כאשר כוח-האדם שם למעשה לא מספיק לשם ביצוע פעולות הגבייה והאכיפה, ולכן הם נעזרו במשך שנים בחברות גבייה, כשגם בתי-המשפט המוסמכים בירכו על העניין הזה.

משרד המשפטים מקבל את זה?

אנחנו מקבלים.

צריך לנסח את זה בצורה מסודרת.

"מי שראש הרשות המקומית הסמיכו לכך."

אני מציע: ראש הרשות המקומית ואישור מועצת העיר או הנהלת העיר.

ההסמכה היום היא לא באישור מועצת העיר, ההסמכה היא לפי פקודת העיריות. יש צורך לעשות תיקון לפקודת העיריות אם עושים דבר כזה.

אני לא אסכים לכך. אחת משתיים: או שראש העיר יהיה לו דין ודיין, והוא יצטרך לתת דין וחשבון בפני מישהו, או שאני לא אסכים לזה.

ראש הרשות המקומית נותן דין-וחשבון על-פי סעיף 221 לפקודת העיריות.

אני לא מסכים לזה. אני לא אתקן את זה, ואפשר למשוך את התקנות. תחשבי על זה עד סוף הישיבה.

אנחנו עוברים לסעיף 1(3).

(קוראת סעיף 1(3) לתקנות סדר הדין הפלילי (גביית חוב בשל קנסות שלא שולמו במועדם), התשס"ב-2001)

פה יש רשימה של קנסות שלא משולמים באוצר המדינה, אלא לקרנות המוקמות על-פי חוק, והמשרד לאיכות הסביבה הוא זה שאוכף את החיקוקים האלה, ולכן הוא רשות מוסמכת לנושא.

(קוראת סעיף 2 לתקנות סדר הדין הפלילי (גביית חוב בשל קנסות שלא שולמו במועדם), התשס"ב-2001)

תיאמתם את התקנות האלה עם משרד האוצר? מישהו מוכן לומר לי מה ההערכות הכספיות של המבצע? מה ההערכה שלכם לגבי רווח והפסד והמבצע.

קודם כול, אנחנו נרוויח, לא נפסיד. ישבנו עם אגף תקציבים, כשביקשנו לתקצב את המבצע. אנחנו יכולים להסתמך על מבצע קודם, שהיה לפני כ-10 שנים. שם שילמו קרוב ל-50% מהקנסות.

צריך להבין שבקנסות ברירת המשפט של המשטרה, אין שום תהליך אכיפה, זאת אומרת, מאפס אפשר להעלות למשהו. דבר שלא נכון לגבי קנסות של בתי-משפט, ששם המרכז לגביית קנסות כן עוסק באכיפה שלהן.

ההערכות שלנו מדברות על 35% מהקנסות ששולמו. אנחנו לוקחים בכוונה את ההערכות המחמירות.

איזה סכום זה?

אם ייגבו 35% מהקנסות, על-פי ההנחות שלנו, אנחנו מעריכים שלאוצר ייכנס וכ-120 מיליוני שקלים.

מה ההוצאה על המבצע?

עד עכשיו 10 מיליוני שקלים.

מה ההוצאה הכוללת עד שייגמר המבצע? מה התכנון שלכם?

להנהלת בתי-המשפט אין כסף למבצע, וקיבלנו תקציב מיוחד מאגף התקציבים למבצע הזה. נכון להיום קיבלנו בפריסה, בשנת 2001 עד 2002, 10 מיליוני שקלים, שזה לא מספיק. ביקשתי פגישה נוספת עם אגף תקציבים. ב-19 בחודש היא תתקיים. אנחנו זקוקים לפחות לעוד 2-2.5 מיליוני שקלים. וזה כרגע מה שנראה לנו עלות המבצע. חשוב שתדע, אדוני, שהנהלת בתי-המשפט תורמת פה הרבה מאוד מבחינת אנשים ומשאבים על מנת לקדם את המבצע, כי אנחנו רואים בזה עניין ערכי.

(קוראת סעיף 3 לתקנות סדר הדין הפלילי (גביית חוב בשל קנסות שלא שולמו במועדם), התשס"ב-2001)

לאחר שייצאו במשלוח ההודעות, עדיין יהיו אנשים שלא קיבלו את ההודעות האלה.

דיברנו על סניף דואר.

שינינו את זה. בהמשך לדיונים שהיו, אנחנו לא יכולים להעביר את הקובץ הזה לרשות הדואר.

אתה יודע מה אתה עושה לבתי-המשפט? יהיו לפחות 30% שלא יקבלו הודעות.

אני בא משם. יותר מ-35% לא יקבלו. אנחנו עובדים על העסק הזה כבר שלושה חודשים, ואנחנו נערכים לזה. אם אתם רוצים, אני אפרט בפניכם את ההיערכות של בתי-המשפט לטובת הנושא הזה.

השאלה אם אי-אפשר בכל זאת סניף דואר.

אי-אפשר להעביר את המידע, כי אתה צריך להחזיק את כל המידע על אזרחי מדינת ישראל במקום פרטי.

נאשר את זה.

(קוראת סעיף 4 לתקנות סדר הדין הפלילי (גביית חוב בשל קנסות שלא שולמו במועדם), התשס"ב-2001)

כמה כסף יש שם? כמה פלסטינים חייבים?

אנחנו לא יודעים.

יש לך שוברים.

אנחנו מקבלים את כל הנתונים על הקנסות מהמשטרה. עכשיו אנחנו בתהליכי קבלת הנתונים, וזה צריך להיות צמוד ליום פתיחת המבצע, כי הנתונים מתעדכנים יומיום - אנשים משלמים, וכן הסטטוס של הקנסות.

שר המשפטים אמר שאף אחד לא משלם.

יש כאלה שמשלמים.

לגבי הפלסטינים אני חושב שזה מיותר וזה מטיל עלינו עומס. משרד המשפטים התעקש להכניס את זה.

ממילא אתם לא צריכים לעשות כלום, לפי התקנה.

אנחנו מפיצים בעיתונות.

אתה חייב לשלוח להם, ורצינו למנוע בזבוז כספים לשווא.

זה בלאו הכי לא יגיע.

אי-אפשר לשלוח בדואר?

יש מנגנון מסובך, שעומד בראשו בחור בשם נידם.

ניסינו לברר אם יש אפשרות לקבוע מקום מרכזי, ושום דבר לא הלך.

גם אי-אפשר להכריז שהאנשים האלה לא זכאים, אפילו אם הם רוצים לשלם.

למה אי-אפשר להתקזז מול הרשות הפלסטינית? להחליט שזה הסכום, להודיע לרשות הפלסטינית שיש מבצע, שהיא יכולה לשלם בחצי מחיר.

זה לא הרשות, אלה אנשים פרטיים.

למה את גובה מחברת רכב עבור אדם?

כי הרכב הוא בבעלות החברה.

(קוראת סעיפים 5 ו-6 לתקנות סדר הדין הפלילי (גביית חוב בשל קנסות שלא שולמו במועדם), התשס"ב-2001)

מה לגבי התוספת?

התוספת היא פירוט הטפסים. יש שני טפסים זהים במהותם: הטופס הראשון מתייחס לקנס שהוטל על-ידי בית-המשפט, ואילו הטופס השני - לקנס שהוטל בהודעת תשלום קנס. בטקסט מודיעים לאדם, שלפי המידע שברשותנו יש לו כך וכך קנסות, ושעל-פי החוק החדש שהתקבל הוא זכאי לקבל תוספות פיגור מופחתות.

מה זה "לפי המידע שברשותנו"? הטופס הוא לא 100%, עלול להיות מצב שבו אזרח יבוא, יקבל את הטופס, ישלם את הכסף, יהיה בטוח שהוא גמר את הסיפור, ויסתבר ששכחתם עוד קנס אחד.

ישלחו עוד אחד. על כל אחד כתוב המקור של הקנס. יש מספר תיק, ויש התאריך שבו הוטל הקנס.

נניח שגם אני עושה חשבון, ויצא לי חשבון אחר. היכן אני מערער על זה?

סעיף ד.

בתקנה לא צריך לכתוב פעמיים, אבל בטופס אפשר לכתוב שיש לך זכות לערער.

בטופס שהוא מקבל, הוא מקבל מספר טלפון שבו הוא יכול לברר בקשר לקנס, אולי זה לא הוא, זה מישהו אחר, אולי הקנס פחות גבוה או הקנס הוא יותר גבוה.

יענו שם?

אנחנו מקימים מוקד מאויש בשיתוף עם המשטרה, ואני מקווה שכן יענו.

למישהו יש הערות על הטופס? חסר משהו? יש משהו מיותר?

נניח שהרשות לא שלחה, היא התרשלה, טעתה, לא הגיע בדואר וכן הלאה. האם הזכות הזאת תישמר לאזרח?

יישמר לו עד סוף המועד המפורסם.

אם חמישה חודשים לא שלחתם, הוא הפסיד?

אלא אם יבוא ויוכיח למה הוא לא קיבל.

הוא התייצב וקיבל הודעה על קנס אחד, והיה עוד קנס שלא נמסר. על מי האחריות?

אם הם לא שלחו, הם לא יודעים על זה. על-פי החוק הקיים, האחריות של המדינה לתת לו ליהנות מהמבצע. זאת טעות של המדינה.

אנחנו מעלים את כל הקנסות האלה לאתר האינטרנט, כל אחד יוכל לראות את הקנסות.

אני אוכל לדעת כמה קנסות יש לאדם מסוים?

תכניס תעודת זהות, ותמצא את הפרטים שלך. כמו שבודקים היכן בוחרים.

זאת בעיה, כי אני יכול לקחת את תעודת הזהות שלך ולברר על הקנסות שלך.

חברים, אנחנו עוברים לצו סדר הדין הפלילי (הארכת תקופת תשלום), התשס"ב-2001.

(קוראת צו סדר הדין הפלילי (הארכת תקופת התשלום), התשס"ב-2001).

(קוראת תקנות סדר הדין הפלילי (תיקון), התשס"ב-2001).

למישהו יש הערות?

אני מבקשת הצעה לגבי סעיף 2 בתקנות סדר הדין הפלילי (גביית חוב בשל קנסות שלא שולמו במועדם), התשס"ב-2001. אני מבקשת שכל עובד, שהסמיכו לכך ראש הרשות, יהיה כפוף לסעיפים 3(4)(1) ו-3(4)(2) לפקודת העיריות, כפי שהוצע במסגרת חוק ההסדרים.

סעיפים 3(4)(1) ו-3(4)(2) אומרים שכל עובד כזה יהיה כפוף לאותם כללים שעובד הרשות ועובד ציבור כפוף אליהם, היינו, אחריות פלילית, אחריות ציבורית. הוא ייחשב כעובד ציבור לכל דבר ועניין.

זה מקביל להצעה שמועלית כרגע במסגרת חוק ההסדרים, וזה גם תואם את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, להכפיף את אותם עובדים לכללים של סדר ציבורי ושל מינהל תקין. זה בהחלט יענה על כל הדרישות.

ההסמכה של ראש הרשות משלימה את ההגבלה הזאת, כי ההסמכה תהיה, כמובן, על-פי דין ועל-פי טופס הרשאה כדין. הסמכה שכזאת שלמעשה תקבע שאותו עובד לא ביצע את התפקיד המוטל עליו במידת הזהירות הראויה, יהיה כפוף לאותם כללים של 3(4)(1) ו-3(4)(2) לפקודת העיריות.

למשרד עורכי-הדין שאתם מעסיקים, אתם קוראים לו עובד?

לא, על משרד עורכי-דין, פקודת העיריות מחילה דין אחר, סעיף אחר. לגבי משרד עורכי-דין, הרציו אומר שעורך-דין כפוף לאותם כללי מינהל תקין וסדר ציבורי שעובד חברת גבייה אינו כפוף אליהם. לכן, גם במסגרת ההליך הציבורי וגם במסגרת היום שדנה בחברות הגבייה, החריגו את ההסתייגות בעורכי-דין במסגרת העניין הזה.

השאלה היא לא עורכי-הדין, השאלה בדרך כלל היא לגבי אותן חברות גבייה, או חברות גבייה שעורכי-הדין מעסיקים מטעמם.

הכוונה היא לחברות גבייה שהרשות מתקשרת אתן באמצעות מכרזים, על-פי חוק המכרזים.

לפעמים אנחנו יודעים איך זה נראה.

אנחנו מתכוונים להחיל עליהם את אותו דין שחל על עובד ציבור, כמשמעותו בפקודת העיריות.

השאלה אם זה פותר את הבעיה.

אני חושב שזה פותר את הבעיה מכל הכיוונים. זה בהחלט מכפיף אותו לביקורת שהיא הרבה יותר רצינית אפילו מהביקורת שקיימת לפי סעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל, שדנה במוציאים לפועל.

גם שם יש בעיה קשה מאוד, רק השבוע קראנו על אדם שהתאבד, כשבאו אליו ההוצאה לפועל. אם על קנס של העירייה, יבוא מישהו, והאווירה תהיה בוטה, אני לא צריך לספר לך איך זה נראה, או שיהיו עיקולים, הרי יש להם סמכויות נרחבות מאוד, אני לא בטוח שאפרופו זה שקולומבוס מת הייתי שם גם את העניין הזה.

אגב, ההצעה שהיושב-ראש העלה תספק מענה שהוא פחות נוח מהבחינה הזאת.

שהוא יהיה עובד רשות מקומית?

לא, עובד רשות מקומית זה בלי שום קשר. אני אומרת שאם הוא ייעשה על-ידי עובד שראש הרשות הסמיכו לכך, באישור המועצה, הוא יהיה פחות כפוף לביקורת מאשר לפי סעיפים 3(4)(1) ו-3(4)(2), ששם הוא כפוף לאותה ביקורת שכפוף אליה עובד ציבור.

ה"מאכלת" הזאת שמוצבת מעל לראשו של עובד כזה היא רבה יותר גדולה מאשר מי שהסמיכו אותו בצו, וזה הכול, או מי שכפוף לאיזו החלטה של מועצת הרשות. זאת ביקורת שהיא ביקורת פלילית, היא ביקורת ציבורית. היא בהחלט נרחבת.

התקנות האלה מתייחסות, למרות שהרשויות המקומיות אמורות לגבות לעצמן את הקנסות, אנחנו גובים את הקנסות של המדינה במבצע הזה, הן מתייחסות רק לתקופת המבצע. אין אכיפה בתקופה הזאת, אין עיקולים. אין לך ממה לדאוג. בתקופת המבצע אין אכיפה. המבצע כולו הוא פריבילגיה. מה שיקרה אחרי המבצע, לפי החוק, הקנס חוזר ליום של כניסת המבצע לתוקף.

היא אמרה שאנחנו נשארים עם התקנות גם אחרי חמישה חודשים.

אלה תקנות למבצע בלבד.

אני מבקשת להבהיר. המטרה היא לא לשלוח את עובד חברת הגבייה לבית של החייב. הכוונה היא שפעולת הגבייה, בהקשר הזה, תיעשה גם על-ידי חברות גבייה. לדוגמה, עיריית רמת-גן, עיריית חיפה, מדי פעם גם עיריית תל-אביב, הן מציבות אנשי חברות גבייה שמבצעים את הפעולות האלה לעתים גם עבור הרשות.

פה זה וולונטרי. פה אין שום עניין של גבייה.

אני אקל עליך, אני מכיר את זה מהתקופה שהייתי מנהל המרכז לגביית קנסות. רוב הרשויות המקומיות, אין להן שום מנגנון גבייה, כי הן לא הקימו, כמו שמשטרת ישראל לא הקימה, שום מנגנון גבייה של ברירות המשפט. רצית - תשלם שם, לא רצית - לא שילמת. הדבר היחיד הוא, שיש פריבילגיה למשטרת ישראל, שהם יכולים להוציא עיכוב רשיון נהיגה. אנחנו, כמרכז לגביית קנסות, כשיש קנסות של בתי-משפט שלא שולמו, אנחנו עושים פעולות אכיפה שאנחנו יוזמים. לכן צריך מנגנון ניהולי, לא אכיפתי, למבצע.

נראה לי שהתיקון הזה סביר, ההצעה של עורכת-הדין נועה בן-אריה.

התקנות האלה לא עוסקות בכלל בפעולות הגבייה פרופר של עיקול וכן הלאה. פה מדובר רק על משלוח ההודעות, והפניה לתשלום. לכן חברות הגבייה לא שייכות.

הן שייכות במובן אחר.

חברות הגבייה שולחות את ההודעות?

גם חברות הגבייה.

יש עיריות בארץ שאין להן כלום. אם אין להן חברת גבייה חיצונית זה כמו פרילנס.

אנחנו נקבל את ההצעה. אני מבקש לנסח אותה בתקנות. אני מאשר את התקנות.

תקנות סדר הדין הפלילי (גביית חוב בשל קנסות שלא שולמו במועדם), התשס"ב-2001 אושרו בכפוף לשינוי שהוחלט עליו.
צו סדר הדין הפלילי (הארכת תקופת תשלום), התשס"ב-2001 אושר.
תקנות סדר הדין הפלילי (תיקון), התשס"ב-2001 אושר.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10