פרוטוקולים/ועדת חוקה/3873



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
30.10.2001

פרוטוקולים/ועדת חוקה/3873
ירושלים, ט"ו בחשון, תשס"ב
1 בנובמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 372
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, י"ג בחשוון התשס"ב (30 באוקטובר 2001), שעה 10:00

הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור עשיית קעקוע בגופו של קטין),
התשס"א-2000, של חה"כ יצחק סבן וקבוצת חברי הכנסת (פ/2423) –
אישור לקריאה ראשונה – הצבעה.

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז – היו"ר
נסים זאב
יצחק סבן
אברהם רביץ

עו"ד ענת אסיף - משרד המשפטים
עו"ד אביטל שטרנברג - " "
סנ"צ רונה קדמי - משטרת ישראל
פקד מאיר דב ברקוביץ - קצין מדור נוער, משטרת ישראל
עו"ד קרן גלאון - לשכת היועץ המשפטי, המשרד לבטחון פנים
עו"ד דבי סולו - לשכה משפטית, משרד הפנים
אשר גרנר - מח' שירותי חירום ותפקידים מיוחדים,משרד הפנים ד"ר מיקי דור - שירותי רפואה, משרד הבריאות
עו"ד אילנה מישר - משרד הבריאות
עו"ד נועה בן-אריה - מרכז השלטון המקומי
הילה לבל - מועצת התלמידים
דניאל בוליצ'וף - ביזארט, נציגי מקעקעים
מיכאל אלוקוב - ביזארט, " "

שלמה שהם

דרור קרידי

דורית ואג

אביגיל זכאי








הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור
עשיית קעקוע בגופו של קטין), התשס"א-2000

אני פותח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. על סדר-יומנו: הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור עשיית קעקוע בגופו של קטין), התשס"א-2000. חבר-הכנסת סבן יזם את הצעת החוק בצוותא עם חברי כנסת רבים מסיעות שונות בבית, חברים שמייצגים מפלגות דתיות או מפלגות ימניות. הצעת החוק ברורה אבל חבר-הכנסת סבן יציג אותה לנוכחים ונקיים עליה דיון. בבקשה.

הצעת חוק זו באה בעקבות פניית הורים, לאו דווקא דתיים או לא דתיים, שביקשו למנוע מילדיהם לעשות כתובות קעקע בגופם. ילדים מגיל צעיר מאוד באים הביתה – אותו הורה שפנה אלי מדבר על ילד בגיל 13-14 – ומגלים שאחד הילדים עושה את הדבר הזה בגופו ואז כולם נסחפים וגם כן רוצים לעשות קעקוע. ההורים מתנגדים לזה אבל אין בידם שום אפשרות למנוע מהילד לעשות זאת. הצעת החוק הזאת באה למנוע מאותם ילדים לעשות את הקעקוע ללא אישור הורים.

הצעת החוק הזאת לא מדברת על ילדים אלא על קטינים וקטינים הם כבר לא כל כך ילדים.

כשהגשתי את הצעת החוק בא אלי שר המשפטים וביקש לדון על הענין של הגיל והסכמתי לזה.

יש כאן נייר של לשכת עורכי הדין שנציגיהם לא נמצאים פה.

משרד המשפטים, מה התייחסותכם להצעת החוק?

הממשלה לא התנגדה להצעת החוק וחשבה שיש מקום לדון בנחיצות שלה. אם ייקבע איסור כזה אפשר לדון על גיל 16. דבר נוסף חשוב, אם ייקבע איסור כזה השאלה היא איפה אפשר יהיה לאכוף אותו ומה התיוג שלו. אפשר לחשוב על חוק רישוי עסקים גם מבחינת החומרה וגם על אפשרויות האכיפה.

בענין הגיל נתפשר, הבעיה היא איך לדאוג לאישור ממשי. לשכת עורכי הדין הציעה כמה הצעות.

מבחינת עבירה אפשר לכתוב שנדרשת הסכמה של אחד ההורים בלי לכתוב איך ההסכמה הזאת תהיה. מבחינה מעשית זה יהיה לא פחות מכך שההורה יבוא עם הילד או שהאישור הוא מאוד משכנע. זה בעייתי כי אם הילדים מאוד רוצים לעשות זאת הם עלולים לזייף אישור. אם בעל העסק יסתפק באישור ולא יבדוק קצת מעבר לזה ולא יטלפן או לא יבקש מההורה לבוא יכול להיות שהוא יואשם בעצימת עיניים. זה בעייתי.

נציג המקעקעים, מיכאל. מה דעתכם על הצעת החוק הזאת?

אנחנו מקיימים את החוק הזה גם בלי הכנסת כי הרבה זמן אנחנו לא עושים קעקועים לקטינים. יש לנו שני סטודיו ליגליים.

איפה הסטודיו שלכם?

ברחוב הלל בירושלים. בדרך כלל אנחנו לא עושים לקטינים כלום והם לא נכנסים לקהילה שעושה את זה. הקטינים שנכנסים אנחנו זורקים אותם החוצה בצורה פרימיטיבית.

גם לא לנערים בני 17?

נערים בני 17 לא נמצאים במערכת שלנו.

אתם מבקשים תעודת זהות?

אנחנו מבקשים גם תעודת זהות, גם את ההורים וגם מתקשרים בטלפון.

כמה זה עולה?

מ-150 שקל ומעלה.

אם הם מביאים אישור מההורים אתם כן עושים קעקוע?

הם יכולים להביא מההורים שלהם ואנחנו כן עושים. הילד הכי צעיר שעשיתי לו קעקוע היה ילד בגיל 7 וגם האבא, הסבא שלו והאמא של הסבא שלו באו לעשות קעקוע.

זה סימן משפחתי?

כן, זה סימן משפחתי שכולם ביקשו לעשות וכולם יודעים שכאשר הילד עובר את גיל המעבר זה מתפזר בעור.

זה מסוכן?

לא נראה לי, לא ראיתי אף מקרה של סכנה בקעקוע בגוף אדם.

יש לנו דיווחים על זיהומים.

זה בלתי הפיך?

עכשיו יש ניתוחי לייזר ואפשר להוריד קעקוע.

בבנין וולפסון בירושלים, בקומה השלישית.

כמה סטודיו כאלה יש בארץ?

יש קצת מעל 30, פלוס 10 סטודיו לא חוקיים, אלה שפותחים את הסטודיו בתור ביזנס עד שהם מקבלים רישיון והם ממשיכים בלי רישיון עד שהם נסגרים.

רישיון עסקים רגיל? הרי לחצי מהעסקים במדינה אין רישיון עסק.

אנחנו יכולים לעשות קעקוע ל-5 קליינטים ביממה וזה נמשך בין 15 דקות עד שמחליטים ועד ל-15 דקות שאנחנו עושים תחבושת.

זה כואב?

בדרך כלל כאב סביר.

כמו אצל רופא שיניים?

אני חושב שפחות, תלוי על איזה איבר, יש אזורים שבהם יש רגישות יותר גדולה ויש אזורים בהם הרגישות פחות גדולה.

כל מי שבא לעשות את זה חושב שזה לכל החיים או שהוא חושב שבעוד חודש זה נעלם? אתם אומרים לאדם: אתה הולך לעשות דבר שלא תוכל לחזור בו? אתה מצייר את החברה שלך אבל בעוד שנה תהיה חברה אחרת ותמיד היא צריכה לפגוש את החברה הקודמת?

יש לך קעקועים?

כן, הנה, זה לתמיד. זה קעקוע טרייבליסטי, קעקוע קהילתי והוא תמידי. יש לי עוד קעקועים ואם אתם רוצים אני יכול להראות אותם.

אני חושב שצריך לקעקע את הסמל של הכנסת.

לגבי חברי כנסת אני לא יודע אבל אזרחים רגילים עושים את זה ומקעקעים את הסמל של בית"ר, את הסמל של ירושלים, מגן דוד ועוד כל מיני דברים.

המשרד לבטחון פנים, בבקשה.

אנחנו סבורים שבסעיף קטן (ד) אין מקום להפנייה לשר לבטחון פנים. יש הוראה דומה לגבי משקאות משכרים ולגבי סכינים שם גם כן היתה הפנייה לשר לבטחון פנים ומדובר במקרים שמסכנים את שלום הציבור. פה, להבדיל, זה ענין יותר חינוכי או בריאותי שקשור למשרד הבריאות.

את צודקת, זה צריך להיות שר הבריאות, או שר הפנים, או שר התעשיה והמסחר או אף שר.

זה מי שקובע בתקנות את הצורה של השלט, זה ענין טכני.

זה לא ענין טכני של שלט, השאלה היא מי הגורמים שיאכפו את זה.

במצב הנוהג הקיים אנחנו מצביעים על בעיות אכיפה של משטרת ישראל ואני מניחה שהמשטרה תרחיב בזה. אנחנו סבורים שהמקום הנכון לחוק הוא לא בחוק העונשין.

אין ספק. בבקשה, סנ"צ קדמי.

בהמשך למה שאמרה עורכת דין גלאון אני סבורה שלא נכון שהדבר ייאכף על-ידי המשטרה. לא מדובר פה במעשה שהוא עבירה מובהקת על-פי טיבו שהמשטרה תפעיל סמכויות דרסטיות לגביו. מדובר בתחום יותר חינוכי, רווחתי ויחסים בין הורים לבין ילדים. לכן אין שום סיבה שהמשטרה תיכנס לתמונה, זה דרסטי מדי.

עסקנו פה בנושא של איסור מכירת סכינים לקטינים, זאת אחרי שנקבע איסור על מכירת משקאות משכרים. שני הדברים האלה דורשים מהמשטרה מאמץ רב וגם אותם קשה מאוד לאכוף ולא נראה לי שאפשר להוסיף עוד תחום שלא עומד באותה רמת חומרה. מעבר לכך, באופן זה אתה מעביר לקטינים מסר שאתה מעמיד להם במדרגה שווה את כל רשימת הנושאים האלה. השאלה היא אם אין פה ענין של תפסת מרובה לא תפסת.

אני שואל את משרד הבריאות: האם זה מסוכן או לא?

זה כן מסוכן אבל אני רוצה להעמיד את הדברים בפרופורציה. יש פה נציגים של מוסד שהוא כנראה ממוסד, מאורגן ושומר על היגיינה. אני לא יודע לנקוב באחוזים אבל ראיתי איך עושים את זה באילת בישיבה על חוף הים ומדובר על אנשים שאי-אפשר יהיה אחר-כך לאתר אותם. יש לנו דיווחים מרובים על זיהומים מקומיים, מהספרות יש לנו דיווחים גם על העברה של איידס כאשר משתמשים בכלים שהם לא חד-פעמיים, גם על דלקת כבד נגיפית מסוג B. זה לא משהו תמים. נקודה שניה, אנחנו מדברים עכשיו על קעקוע אבל כל הפירסינג נכנס לאותה קטגוריה. מבחינת הסיכון זה מהווה אותה הבעיה.

עקרונית משרד הבריאות בעד החקיקה אבל נושא האכיפה הוא בעייתי. לנו אין אמצעים לאכיפה, אני לא יודע למי יש אמצעי אכיפה בתוך המשפחה.

כוונת החוק לא היתה לפנות למשפחה אלא לאלה שמבצעים את זה.

הבעיה היא שהממשלה באה לכאן ובלי להתבייש היא אומרת: החוק חשוב אבל אני לא יכולה לאכוף אותו אחר-כך. אז מה, רוצים שלכנסת יהיו רשויות אכיפה?

נציגי משרד הפנים, בבקשה.

אנחנו מסתייגים מהסעיף של קביעת תקנות ותנאים לגבי קביעת שלט. משרד הפנים איננו הגוף הראוי לקבוע זאת. אם המטרה של החוק היא להסדיר מצב שבו אדם לא ייפגע מבחינה בריאותית נכון שמשרד הבריאות הוא שיקבע את הדברים, אנחנו לא גורם מקצועי שיכול להחליט.

הפריט מופיע בצו רישוי עסקים ונקרא 1(4)(ג) בצו: "כתובת קעקע – מקום לעשייתם". מי שנותן היום את הרישיון היא הרשות המקומית כשמשרד הבריאות הוא חלק מנותני האישורים, המשטרה לא, מפני שזה לא מופיע במטרה של חוק רישוי עסקים.

מבחינתנו הצעת החוק כמות שהיא נכונה מפני שכיום הרשויות המקומיות לא עומדות בעומס וכבר הזכרת של-50% מהעסקים אין רישיון. אם אתה מוסיף היום לרשויות המקומיות עוד מטלה אז יכול להיות שזו חקיקה נכונה אבל זה לא מה שיהיה בשטח. אם נלך לפי הצעת משרד המשפטים לעשות מטרה נוספת חינוכית בחוק רישוי עסקים זה צריך להיות בתיקון חקיקה ראשי. ההצעה הזאת כמו שהיא מקובלת עלינו.

נציגת מרכז השלטון המקומי, בבקשה.

ככל שהנושא נוגע לפיקוח של המשטרה בנושא הזה מרכז השלטון המקומי לא יביע התנגדות. היה וכל התיקון יעבור במסגרת חוק רישוי עסקים המרכז לשלטון מקומי יתנגד לכך בגלל שהאכיפה לא יכולה להתבצע על-ידינו מכיוון שאין לנו כלים לפקח על כך.

אין לו אגף אכיפה בכל ישוב?

יש לו אגף אכיפה ואגף פיקוח ובכל שני וחמישי הוא מפקח על משהו אחר.

מי הוריד לי את המרפסת שבניתי?

אגף הפיקוח על הבנייה ברשות המקומית.

תני את זה לאגף הפיקוח על הבנייה.

לא, כי יש גבול למטלות שאפשר להטיל על השלטון המקומי במסגרת הפיקוח. אני מזכירה לכם שבין היתר הפיקוח על העישון הוא על השלטון המקומי.

החנות הזאת קיבלה מעיריית ירושלים אישור לפעול ועיריית ירושלים תבדוק אותה.

היא מקבלת את האישור מעיריית ירושלים אחרי שמשרד הבריאות נתן אישור תברואתי. זה האישור שנדרש. אם הפקח של הרשות המקומית יצטרך ללכת ולבדוק האם הוצב גם שלט במקום העסק ויתברר שלא - יוגש כתב אישום בגין הפרת תנאי מתנאי הרישיון.

את יודעת שלא צריך כתב אישום, יש קנס.

אבל אין קנס מינהלי.

אם יהיה חוק, נעשה מהתחלה קנס מינהלי.

אם יהיה קנס מינהלי הרשות המקומית רק תשמח על זה.

אנחנו לא נחוקק את החוק הזה עם כתב אישום על מי שהשלט שלו לא בנוי נכון.

אני פונה לתלמידים. מאיפה אתם?

מראשון-לציון, בית-ספר "עמית".

התלמידים נמצאים כאן במסגרת היחידה לדמוקרטיה של הכנסת.

בני כמה אתם?

בני 17.

אני מניח שהצעת החוק לא תכלול אתכם. למישהו מכם יש קעקוע?

לא.

איך אתם רואים את הצעת החוק הזאת כשמי שירצה לעשות קעקוע בגיל 14, 15, 16 יצטרך לקבל אישור מההורים שלו?

זה דווקא טוב. אני חושבת שלילד מתחת לגיל 16 אין מספיק שיקול דעת להחליט אם הוא יעשה את זה או לא.

בבית-הספר שלכם יש ילדים צעירים מכם שיש להם קעקועים?

כן, לא כל כך הרבה.

יש כאלה שהתחרטו שעשו את זה?

עכשיו הם עדיין בהתלהבות של הענין.

יש כאלה שעושים בגלל שהחבר עשה וגם הם רוצים להיות חלק מהחבר'ה.

יש דרכים שבהן אפשר להוריד את זה. אם הם מתחרטים – יש מה לעשות, זה לא לכל החיים כמו שזה היה פעם.

אני רוצה לשאול את המומחים: יש קעקוע שהוא זמני?

יש מיונז, ויש כמו מיונז. הצבעים של איפור קבוע הם בדרך כלל פחות עזים והם יוצאים רק מהריסינג. אם מכניסים אותם בדרמיס, כמו בקעקוע, זה נשאר וגם משאיר צלקת של המחטים עצמן.

אחר-כך מסירים את זה בעזרת לייזר ואז קופת-חולים מסרבת כמובן לממן את זה.

הבעיה בלייזר היא שזה לא מוריד את כל הצבעים ואז שורפים את זה. למשל, את הצבע הצהוב צריך לשרוף.

מישהו יודע אם בעולם יש מגבלות על קעקוע?

בדקתי את הנושא בדיקה לא מקיפה וממה שראיתי יש איסורים פליליים באוסטרליה בארבע מדינות שם, באנגליה ובכמה מן המדינות בארצות-הברית – בפלורידה ובקליפורניה. יש איסורים מוחלטים על קטינים, יש איסורים שמותנים באישור הורה. בדרך כלל מדובר על אישור כתוב – למרות שזה בעייתי מבחינת יסוד של עבירה פלילית. המדינה שבלטה בחריגות שלה היא קנדה בה אין מגבלה בחוק ומצאתי באינטרנט תיאור על מצוקה של ההורים על כך שאין מגבלה בחוק ודיווח שברוב המקומות שמכבדים את עצמם ממילא הם לא עושים קעקוע לקטינים.

בניו-יורק זה רק מגיל 21, גם לפירסינג.

בתגובה לדוברים ממשרד הפנים ומהמרכז לשלטון מקומי אני רוצה לומר שכמו שההצעה מנוסחת כרגע בחוק העונשין אין זה אומר שהיא לא קשורה לרישוי עסקים. עדיין כתוב שהפרת ההוראות נחשבת הפרה של תנאי מתנאי רישיון העסק. זה לא אומר שזה יפטור לחלוטין את הרשויות המקומיות מפיקוח. בענין האכיפה אני מסכימה שאם מעבירים את זה לחוק רישוי עסקים הדגש יהיה על אכיפה במסגרת רישוי עסקים למרות שלא צריך לשכוח שהפרה של תנאי מתנאי רישיון עסק זו עבירה מינהלית.

חבר-הכנסת סבן, המשטרה לא תיגע בזה.

בא ילד בגיל 13 להורה עם קעקוע. ההורה רוצה להתלונן. למי הוא יתלונן?

הוא יכול להגיש תלונה למשטרה.

באגף האכיפה ברשות המקומית?

מה הוא יעשה שם? מי יעזור לו?

ואם האיש שעשה את הקעקוע אין לו רישיון – למי הוא יתלונן?

עכשיו שמענו של-50% מבתי העסק אין רישיון עסק כי זה לא מטופל.

אז בוודאי שבמשטרה.

סעיף קטן (א) מדבר על קביעת עבירה של משדל קטין. אי-אפשר להכניס את זה לחוק רישוי עסקים כי חוק רישוי עסקים נועד להגביל את חופש העיסוק בעסק. לגבי כל המקומות האלה בהם עוסקים בעשיית קעקוע כאשר רוצים להגביל שידול קטין לעשות קעקוע זה לא בחוק רישוי עסקים. כל מה שאפשר לקבוע בחוק רישוי עסקים – אנחנו לא מתנגדים לזה – הוא שעסק שעוסק בקעקועים אפשר להציב בו שלט ויש איסורים דומים לגבי מכירת משקאות משכרים. אני חוזרת, מדובר רק על הענין של הצבת שלט בעסק.

אם החנות מוכרת משקאות אלכוהוליים לילד בן 10 מי צריך לאכוף?

המשטרה יכולה לעשות פשיטות על מקומות שבהם מוכרים משקאות משכרים.

גם הרשויות המקומיות.

לרשויות המקומיות אין תשתית לעשות זאת. מפקח של רשות מקומית לא יכול להיכנס למקום שעושים בו קעקועים ולומר לילד בן 13: תראה לי תעודת זהות. אין לו סמכות לבקש הזדהות.

בחוק רישוי עסקים אין לו סמכות לבקש תעודת זהות מבעל עסק.

האם איסור כזה יעמוד במבחן חוק יסוד: חופש העיסוק?

אני לא מונע פה ממנו לעשות את הקעקוע אלא רק עם תנאי מסוים.

הילה ממועצת התלמידים. מאיפה את?

ממכבים רעות.

יש לך קעקוע?

לי אין אבל יש אצלנו אנשים שעושים קעקוע וגם פירסינג.

בת כמה את ואיך את רואה את הצעת החוק הזאת שאומרת שקטין יצטרך לבוא לחנות שעושים בה קעקועים עם מכתב מההורים, או עם אבא או אמא שלו?

אני בת 17. אני רוצה להזכיר לכם שאם תלמיד באמת רוצה לעשות קעקוע הוא יכול לעשות את זה גם בלי אישור ההורים, הוא יכול לזייף אישור. התלמידים רואים היום את הקעקוע כדבר אסתטי ויפה. כמו שלא עושים ענין מענידת צמיד או עגילים אני חושבת שלא צריך לעשות ענין מהקעקוע. 90% מהקעקועים נעשים במקומות שלא רואים אותם ומתחת לחולצות כך שזה לא אמור להפריע למישהו. אני חושבת שהגוף של אדם הוא שלו וזכותו לעשות בו כרצונו.

אני שואל אותך: מה דעתך הליברלית אם הוא ירצה לכרות לעצמו יד?

אדם לא ירצה לכרות לעצמו יד אם אין לו סיבה רפואית.

ואם הוא רוצה?

צריך לבדוק אם הוא שפוי.

אבל בגד אפשר להחליף.

נכון. פעם מי שלבש מכנסיים נראה בעינינו מוזר. אני מניחה שגם בעתיד כשקעקועים יהיו דבר טריוויאלי יהיו כמה אנשים שיראו בזה דבר מוזר.

אני רוצה לשאול אותך: האם ניתן לאפשר לילד לעשות מעשה שהוא בלתי הפיך לכל ימיו? קעקוע זה דבר בלתי הפיך והוא סוחב את זה לאורך כל חייו. הסבירות היא שביום מן הימים בגלל נסיבות שונות הוא מאוד יתחרט על כך שהוא סוחב אתו תמונה על חזהו. מתוך נקודת המוצא של המחשבה הליברלית של הנוער דהיום האם אפשר לסמוך על ילד, קטין בן 13?

קודם אתייחס לזה שאמרת שזה בלתי הפיך.

אנשי המקצוע אמרו את זה.

הם אמרו שאפשר להסיר את זה באמצעי לייזר ושזה סיפור.

גם אם אתה לא רוצה לנקוט באמצעי של לייזר שהוא קיצוני ויכול לעלות הרבה כסף, תמיד אפשר לכסות את הקעקוע, פירסינג תמיד אפשר להוציא ולסתום את החור.

תסתכל מה זה פירסינג בלשון שלי.

עשית חור על הלשון?

כן.

יש לך עכשיו חור בלשון?

כן אבל הוא לא קיים עכשיו כשהורדתי אותו כי זה ענין פסיכותרפי.

לשאלה שלך אם אפשר לתת לילד כזה את ההחלטה. בבירור כן, כמו שנותנים לילד מכיתה י' החלטה לא ללמוד בבית-ספר, דבר שבהחלט ישפיע על כל החיים שלו. אותו הדבר לגבי קעקוע, אנחנו מספיק גדולים.

נניח שבגיל 10, 11, 12, גיל 8 יעשו את זה?

כמה כאלה יש?

לפני חמש שנים אמרנו כמה יש כאלה בגיל 18, היום אנחנו אומרים כמה יש כאלה בגיל 13 בעוד חמש שנים נתפלא כמה כאלה יש לנו בגיל 10.

הבן שלי בא אלי לפני שהיה בן 17 ואמר לי: אני רוצה לעשות קעקוע. הסברתי לו את כל הסיכונים, לקחתי אותו לרופא עור, הבהילו אותו ואמרו לו דברים. זה עזר למשך חודשיים.

את התנגדת שהוא יעשה קעקוע?

אמרתי לו שאני לא שבעת רצון מהענין כי זה מגעיל אותי ולא יפה בעיני.

למה זה מגעיל אותך?

יש כל מיני סוגים. לשניים מתוך שלושה אצלי יש קעקוע. אחרי שיכנועים הוא הלך עם אבא שלו ועשה קעקוע. הענין הוא של יחסים בין הורים לבין ילדים ויש ילדים שימרדו, ההורים יכולים להגיד מה שהם רוצים אבל הילדים יעשו את זה. זה מאוד קשה. ההתערבות ביחסים האלה היא יותר ענין חינוכי והסברתי של משרד הבריאות לגבי הסיכונים וצריך להמתין.

אולי באמת משרד הבריאות יצטרך לעשות משהו ברמת ההסברה כי אני חושב, ד"ר דור, שהדברים שאמרת כאן הציבור לא יודע אותם.

גם מבחינת קביעת תנאים לרישיון היום משרד הבריאות מוסמך לעשות את זה.

חבר-הכנסת נסים זאב, בבקשה.

לחץ של ילדים על הורים הוא דבר ידוע. בדרך כלל ההורים לא רוצים להתעמת עם הילדים, מזמן איבדנו את השליטה על הילדים.

גם אצל החרדים? אני חושב שאצל החרדים יש משמעת.

לחרדים אין בעיה של כתובת קעקע כי היא אסורה על-פי הכתוב בתורה, איסור מדאורייתא. יש איסור מוחלט. כתוב במפורש: כתובת קעקע לא יהיה בבשרכם.

אני חושב שצריך לפטור את ההורים מההתמודדות עם זה ולהטיל את כל האחריות על מערכת אכיפת החוק ואחר-כך להחליט אם אלה יהיו הרשויות המקומיות או המשטרה. לגבי הגיל הייתי הולך ל-17 אבל אני מסכים לגיל 16.

אני מזכיר לחברים שלאחרונה חוק התכנון והבנייה זו עבירה פלילית.

מאז ומעולם זה פלילי.

בית-המשפט לא התייחס לזה כאל עבירה פלילית. אנחנו יודעים כמה עבירות בנייה יש וכי הרשויות המקומיות אוכפות את חוק התכנון והבנייה. ברור שהאחריות בענין זה מוטלת על הרשות המקומית. עצם העובדה שיש אכיפה מרתיעה את האנשים מלעשות את העבירה, לדוגמה, הנושא התברואתי של רישוי עסקים. אנחנו רואים כמה באים לנדנד. אני יודע איזה צרות צרורות עושים לאותו בעל מכולת שיש לו שני מטר פחות ומחייבים אותו במאסר. יש גם עיכוב של רישיונות, אם אדם בא לחדש את הרישיון דורשים ממנו לעמוד בתקנות ובהסדרים החדשים שהרשות המקומית הציבה לעצמה. אין סיבה שהרשות המקומית לא תיקח את הנושא של הקעקוע ותתמוד אתו, אנחנו רק צריכים שיניים. אם אתם מדברים על אכיפה אז נגיד שזו עבירה פלילית.

אני לא אומר שזו עבירה פלילית. אם זו תהיה עוד מטלה על הרשויות המקומיות זה לא ייעשה.

זה ייעשה יותר טוב מאשר על-ידי המשטרה.

חבר-הכנסת סבן, אתה באמת מאמין שמישהו במשטרה יאכוף את החוק הזה?

חוק העישון קיים משנת 1993 ולא נאכף בפועל.

כי חלק מהאוכפים מעשנים.

חלק מהאוכפים הם גם מקועקעים, אז הם לא יאכפו? זה לא הענין.

חבר-הכנסת סבן, אם אתה רוצה אתה יכול למשוך את החוק.

בבקשה, חבר-הכנסת רביץ.

הקעקוע הוא דבר אסור ובישראל היה מקובל לאורך כל הדורות שלא לעשות קעקוע. זה היה מהדברים שעם ישראל קיבל על עצמו. בדור האחרון שלנו זה פרץ לחברה הישראלית.

למה זה אסור מבחינה הלכתית?

זו גזרה של הכתוב ואין להרהר אחריה.

יכולים לתת לזה כל מיני הסברים, אולי שאדם רוצה להראות את כוחו ונגד עין הרע אבל זה לא הפורום לדון בזה. נתתי על זה פעם הרצאה ואם היא כתובה אעביר לך אותה.

לצערנו, אנחנו חיים במציאות שבה יש המון דברים שאנחנו לא יכולים להיאבק נגדם גם כדתיים וגם כלא דתיים. יש כל מיני מנהגים פסולים שהשתרשו בחברה שאנחנו לא יכולים להיאבק נגדם אבל אנחנו צריכים למזער את הנזק שלהם.

כמו שאמרתי קודם, ברבות הימים האדם הסביר מאוד מצטער על המעשה הפזיז שהוא עשה בצעירותו. אנחנו מדברים על אדם מן הישוב. יש המון דברים שאנחנו עושים אותם בגילים מסוימים ואנחנו לא שלמים עמהם ורוב הדברים מסוג זה נשארים בזכרון אבל הם לא בלתי הפיכים. כאן אנחנו עומדים בפני מציאות שבה אדם הולך לעשות דבר עם גופו. נכון, אנחנו מכירים את האמירה "אדון לגופו", אנחנו מכירים את כל הבלה-בלה הזה.

למה לך להגיד "בלה בלה" להתבטאות שלה?

אני אומר את זה על ההתבטאות שלך, לא שלה. אתה לא מכיר את השקפת עולמי?

גם בברית מילה אתה בעד שהוא יבוא עם פתק מההורים?

ההורה מכניס את ילדו לברית מילה.

מה עם ילד שגדל והחליט שהוא לא רוצה ברית מילה, שזה לא טוב לו? מה הוא יכול לעשות עם זה?

שום דבר.

אתה לא חושב שלילד יש זכות להחליט על כך כשהוא גדל?

כדי למזער את הנזק הייתי רוצה לעשות תקופת צינון. חלק גדול מהילדים האלה עוברים בתחנה המרכזית, או באילת, ופונים אל מי שיושב שם ואומרים לו: תעשה לי קעקוע, ובלי להתבלבל האיש עושה קעקוע. לילד הזה אין שום הזדמנות לחשוב, ובכלל זה גיל שבו הוא לא מסוגל לחשוב ולקבל החלטות. לא שאני מסכים שאחר התהליך מותר לעשות את זה אבל אנחנו נתקלים במציאות עגומה. לכן הייתי מציע שבחוק ייכנס תהליך שבדרך זו אחרת יגרום מצב שבו מגישים בקשות כמו בפרוצדורות סמי-רפואיות בכל השטחים הקוסמטיים – שם מדובר בדרך כלל על בגיר. הוא יכול להגיש בקשה ואז זה ימנע את הטרמפיסטים כי אין להם כלים לקבל בקשה, לרשום אותה ולהגיד לו: תבוא לכאן אחרי שתחשוב על זה חודש ואם עדיין אתה בעמדתך זה יתבצע. יותר מכל אני חושש מההתלהבות של קבוצת נערים כשאחד אומר לשני: נראה אותך גבר, תעשה את זה גם אתה, וניגשים ועושים את זה.

אישור הורים אמור לפתור את הבעיה הזאת.

כן ולא, כי אתה לא יודע איזו השפעה יש היום לילדים על הורים בטוב וברע.

אם ההורה מסכים? אתה רוצה לקבוע גם להורים על מה להסכים?

גם ההורה צריך לחשוב על זה פעמיים.

ואם הורה אחד מסכים והאחר לא? אולי צריך את שני ההורים.

תרשו לי לקרוא את הפסוק בספר ויקרא, פרשת קדושים, פרק י"ט, פסוק כ"ח: "ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ה'."

שלמה שהם, בבקשה.

עלו פה שאלות יסוד. הרב רביץ דיבר פה על חלק מסוים. אתן לך דוגמה בולטת. היה פסק דין קורטאם שם בית-המשפט ציווה לעשות ניתוח באדם נגד רצונו כדי להוציא סמים מגופו, פסק דין במחלוקת שהגיע לבית-המשפט העליון והפתרון של בית-המשפט העליון היה על-פי המשפט העברי. הם הלכו לרבי יעקב עמדין בשו"ת "מור וקציעא" ואמרו שמצווה להציל אדם גם נגד רצונו בקטיעת איבר מגופו – דיברת על כריתת יד קודם. התפישה הדתית אומרת דבר פשוט: שנפש האדם היא מתנת אלוה ממעל ולכן נפש האדם לא שייכת לו, גם גוף האדם לא שייך לו ולכן הוא חייב למלא אחרי המצוות. הגוף והנפש ירדו מלמעלה עם ספר שאומר מה צריך לעשות ומה לא צריך לעשות והדברים הרבה יותר פשוטים.

מה לעשות שמדברים גם בציבור שאיננו ציבור דתי וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו חל עליו? השאלה שעולה – הילה אמרה את זה בשפה שלה – היא: אם אנחנו דואגים שלאדם תהיה חירות בגופו על קצה נגיעה באצבע הקטנה שלו, האם הוא המחליט. אותו אדם הוא לא בן 18, למרות שמגייסים אותו לצבא בגיל זה והוא גם יכול להטיס מטוס ולעשות דברים אחרים. החוק קבע שקטין זה עד גיל 18 והוא בן-אדם לכל דבר וענין והוא מחליט. יכולתי לספר לך שאני עשיתי דברים פזיזים בחיים גם אחרי גיל 18, אולי יותר פזיזים ממה שעשיתי לפני גיל 18. אנשים עושים דברים פזיזים בחיים גם כשהם יותר מבוגרים. אני לא יכול להגן על כל אדם מלעשות דבר פזיז גם בגופו אחרי גיל 18. אלא מה? מכיוון שמדובר בקטינים, האחריות היא של ההורים. כשם שההורה חייב לעצור את הילד מלחתוך את היד או מלקפוץ מהחלון – זו חובתו כהורה – כך לגבי הענין הזה.

לדעתי צריך להימנע מהגישה הפטרנליסטית ולהגיד שהפזיזות שייכת רק לגיל הזה ולא לגיל אחר. הפזיזות שייכת לכל גיל, ואנחנו גם מכירים את ההתנהגות של "אם אתה גבר או לא". ישבתי כשופט בהרבה מקרים של אנשים מבוגרים וכאשר מישהו אמר לו: "אתה לא גבר", הוא נתן לו מכות וסכינים רק על הענין של המאצ'ו. זה לא חל רק על הגיל הצעיר.

האם אני יכול להיכנס לגופו של אדם? מבחינתי אני לא מדבר על פחות מגיל 14, אבל מגיל 14 הוא בא אל אמא שלו ואומר לה: זה הגוף שלי. נכון שזה חלק מהמרד, ואולי חלק מתרבות שאתה לא מסכים אתה, אבל זה הגוף שלי וזכותי לעשות בגוף שלי מה שאני רוצה. אני לא רוצה להיכנס לשאלה איפה הגבול, זו לא שאלה פשוטה והיא גם שאלה פילוסופית וגם שאלה מוסרית. אדם אומר בדעה צלולה: אני רוצה להתאבד ולגמור את חיי. השאלה היא אם יש חובה להציל אותו או לא, ואם מותר בניגוד לרצונו להציל אותו.

אין אישפוז בכפייה?

אישפוז בכפייה מדבר על מחלת נפש.

גם קסדה של אופנוע נועדה להגן רק על הנהג עצמו, זה לא נועד להגן על הציבור. הפטרנליזם נע לכל מיני שטחים, זה לא שיש גבולות מוחלטים. כשזה נוגע לטריטוריה העצמית אנחנו לא מתערבים בה. אני לא מדברת כרגע על קעקועים אבל אני רוצה להעמיד את הדילמה במיקום המדויק שלה.

המיקום המדויק של הדילמה היא הזכות של בחור בן 17 לעשות קעקוע של פרפר יפה בכתף שלו. גם זה יכול להיות. זו כן שאלה של זכות אדם על גופו ואי-אפשר להתעלם ממנה ולומר שבאופן אוטומטי גופם של אנשים עד גיל 18 שייך להורים שלהם. הוא לא שייך להורים שלהם, הוא שייך להם והם ישות עצמאית. השאלה היא איפה שמים פה את הנקודה. אני מסכים שעד גיל מסוים כן צריך לקבוע את זה, בוודאי גיל של ילד, אפשר להתווכח על גיל 14.

אלה מעשים שבכל יום כשאנחנו כופים על אנשים לעבור פרוצדורות רפואיות כאלה ואחרות. יש בעיה לגבי חולה סופני, אבל לא לגבי אדם נורמלי.

אחרי חוק היסוד אנחנו באים לחוקק חוק והוא צריך לעמוד במבחן המידתיות. מבחן המידתיות הוא שכאשר אני מטיל על גופו הגבלות חיצוניות האם הן מוצדקות או לא? בגדול ההגבלות ראויות, השאלה היא איפה שמים את הקו והקו הוא הגיל. אני מציע להגביל מתחת לגיל 14.

אני חושב שהמשפט הפלילי לא יפתור את הבעיה, זו אילוזיה לחשוב כך. הייתי משאיר את הנושא באספקט של רישוי עסקים. אפשר להטיל על בעל עסק חובה לדרוש מסמך כזה ולקבוע כללים איך לדרוש את המסמך הזה.

איך? לבוא עם הורה?

זה לגבי עסקים שיש להם רישיון עסקים. מה עם עסקים שאין להם רישיון עסק?

צריך לפעול לסגור את אלה שפועלים בלי רישיון עסק.

לגבי זיוף, זיוף זו עבירה פלילית. אם ילד מעל גיל 12 עובר עבירה של זיוף יש לו אחריות פלילית.

נניח שילד בגיל 13 או 14 מגיע הביתה עם קעקוע בגופו וההורה רוצה להגיש עכשיו תלונה על שנעשה קעקוע בגופו של הילד ללא אישור. לאן הוא ילך? הוא ילך למשטרה ושם יגידו לו זה לא ענין שלנו, זה של העיריה? הוא ילך לעיריה ואז יגידו לו שם: זה שאתה מתלונן עליו אין לו רישיון?

זו שאלה טובה. בא הילד הביתה, ההורה ראה שיש לו קעקוע, הוא לא נתן אישור והוא רוצה להגיש תלונה. למי הוא מגיש תלונה?

למשטרה או לעיריה.

גם אם אנחנו מכניסים את זה לחוק רישוי עסקים זכותו של הורה ללכת למשטרה והמשטרה תקבל את התלונה?

המשטרה תיקח את התלונה אבל אני לא יודעת מה היא תעשה עם זה.

חבר-הכנסת סבן, בכל מקרה יהיה קשה לאכוף את החוק הזה. ברור כאן אצל הגורמים שאלה רוצים שזה יהיה אצל אלה, ואלה רוצים שזה יהיה אצל אלה כי אף אחד לא רוצה לאכוף את זה. אל תטעה. בין אם החוק הזה יהיה בחוק העונשין ובין אם הוא יהיה בחוק רישוי עסקים היכולת של מערכת אכיפת החוק לאכוף את החוק שלך שואפת לא לאפס אבל לא להרבה.

הכי קל הוא ללכת למשטרה ולהגיש תלונה.

זה יהיה קשה כי בספר החוקים של מדינת ישראל יש עבירות הרבה יותר חמורות שלא אוכפים אותן. לכן בכל מקרה סדר העדיפויות של החוק הזה יהיה נמוך.

אם אני מתלונן שגנבו לי את הרכב – לך תחפש את הגנב, אבל פה ידוע במי מדובר. בא ההורה ואומר מי עשה את הקעקוע. לכן אני לא מבין איפה הבעיה.

אומרים פה שגם אם זה יהיה בחוק רישוי עסקים וגם אם זה יהיה בחוק העונשין ההורה יכול ללכת למשטרה. אתה יכול להיות שקט.

זה בדיוק סדר העדיפויות. המשטרה לא מטפלת בנושאים שהם לא בתחום המובהק של שלום הציבור והסדר הציבורי והיא תעביר את זה לרשות המקומית הנוגעת בדבר להמשך טיפול והיא תחליט.

מה היא תחליט?

על קנס. נעשה קנס של 500 שקל.

שוטר לא יכול לעמוד ליד כל אדם שעושה קעקוע, אין דבר כזה.

לא זאת הכוונה. הכוונה היא שההורה יבוא.

אני רוצה להודות לכל נציגי הממשלה, שמענו את עמדתכם. לכל אחד פה יש עמדה על-פי האינטרס שהוא מייצג, זה לגיטימי.

אני לא חושב שמדובר כאן על מה שאסור או מותר לעשות. פשוט צריך לסגור חלק מהסטודיו שפועלים ועל החלק של הסטודיו הליגליים לעשות קונטרול ספציפי.

מה אתם עושים עם ילד שבא לבעל החנות עם אישור מזויף?

אין לנו מה לעשות.

אנחנו מודים לכל נציגי הממשלה. אנחנו נשארים כאן עם משרד המשפטים ועם חברי הכנסת כדי לנסח את הצעת החוק בקריאה ראשונה.

אני מציע שנוציא את זה מהצעת חוק העונשין ונעביר את זה להצעת חוק רישוי עסקים. מה הבעיה עם הקנס?

אם עוברים למודל של חוק רישוי עסקים אנחנו מציעים לקבוע את זה בחוק כתנאי ברישיון העסק. זה אומר שאין צורך לנסח את זה כעבירה פלילית כי כל הפרה של תנאי ברישיון לפי סעיף 14 היא עבירה פלילית שיש עליה גם עונש מאסר. למשל סעיף קטן (א) איננו רלוונטי כי מדובר בו על מעודד ומשדל, כפי שהעירו כאן, ובעינינו הוא גם מרחיק לכת בשביל לקבוע עבירה פלילית. האיסור צריך להיות על בעל העסק. לכן אנחנו מציעים שייאמר כי בעל עסק שעוסק בכתובת קעקע יהיה חייב לקבל את האישור המתאים.

חבר-הכנסת סבן, מה זה "מעודד" ו"משדל"? יש לך בעל עסק, האדם עשה קעקוע שלא כחוק, תפסת אותו אז תוכל לפעול. נלך על בעל עסק שעשה קעקוע שלא כחוק ודינו יהיה כך וכך. מה הבעיה עם הקנס? הרי לא נושיב מישהו בבית-סוהר בשביל זה.

הפרת תנאי מתנאי רישיון עסק כרוך גם במאסר.

אם מכניסים את זה לחוק רישוי עסקים הייתי הולכת בקו האחיד שבכל החוק האומר כי זה עד 18 חודשי מאסר, או קנס כזה וכזה.

לפי סעיף 61(4) זה יוצא 50,000.

בית-המשפט מטיל את זה. זה קנס שיפוטי, לא קנס מינהלי.

פה אנחנו רוצים קנס מינהלי.

זו מהפכה ברישוי עסקים, זה סיפור שלם.

אנחנו עברנו לקנסות מינהליים בשורה ארוכה של חוקים.

זאת גם משום שהעבירה היא לא חדה וחלקה ויכולות להיות בעיות של הוכחה, ובעבירות של קנס אנחנו מעדיפים שזה יהיה מספיק ירוק. מעבר לזה, הקנס המינהלי המירבי לא מתאים לעבירות של רישוי עסקים כי הוא נמוך מדי, 490 שקל. לכן בתוך המערכת הממשלתית אנחנו מתנגדים לקביעה של קנסות מינהליים בחוק רישוי עסקים.

אם זה בחוק רישוי עסקים צריך למצוא הצדקה לשאלה למה זה שונה מתנאים אחרים. כל התנאים ברישוי עסקים הם מגוון מאוד רחב עם דברים יותר קלים ויותר חמורים והם על קו אחיד.

כתוב שם שאסור להזיז רהיטים ומי שמזיז רהיטים נכנס למאסר של 18 חודש. כולם יודעים שזו אות מתה ואף אחד לא מיישם את זה. אם זה מה שנחליט, אז עתון "ידיעות אחרונות" יכתוב בצדק בכותרת שלו: ועדת החוקה החליטה שמי שעושה קעקוע שלא כחוק נכנס לשנה וחצי לבית-סוהר. אני משוגע?

זה עונש מכסימום.

לא מכסימום ולא בתיך, אנחנו נישאר בחוק העונשין.

אם זה כך, אבקש להשאיר את זה בחוק רישוי עסקים ולקבוע סעיף נפרד.

הרע במיעוטו הוא שיהיה עונש נפרד בחוק רישוי עסקים.

ועדת החוקה תעשה מעצמה צחוק ותכניס מישהו לבית-סוהר?

אפשר לקבוע את הדברים לגבי הצבת שלט בחוק רישוי עסקים, ולגבי קביעת עבירה וקנס בחוק העונשין.

זה פנטסטי, על שלט יש 18 חודשי מאסר ועל הקעקוע יהיה מאסר.

גם היום אתם עושים צחוק מעצמכם אז מה אתם רוצים מאתנו? תכניסו מישהו ל-18 חודשים בבית-סוהר בגלל שאין לו שלט, מה אתם רוצים ממני? אני לא חותמת גומי של הצעות סהרוריות שעולות. נעשה סעיף נפרד. המציע הציע קנס ואנחנו לא צריכים להשתגע. את גובה הקנס נקבע בהמשך לקראת הקריאה השניה והשלישית. כרגע נקבע קנס.

קנס בלי כלום זו הדרגה הראשונה 9,600 שקל.

קעקוע עולה 150 שקל, נעשה קנס פי עשרה.

נעשה קנס של 1,500 שקל. אנחנו לא נעשה 50,000 קנס.

בענין הקנס מומלץ להפנות לסעיף 61 לחוק העונשין. הקנס יהיה 9,600 שקל.

אם האדם מרוויח 150 שקל אז נטיל קנס של 9,600 שקל? הרי לא תטילו קנסות כאלה כי המשמעות היא שסוגרים את החנות.

אין שיקול דעת?

בוודאי, בבית-המשפט.

אז נשאיר את זה לבית-המשפט.

מה עם אדם שעבר עבירה פעם שלישית?

צריך לסגור לו את העסק.

בחוק רישוי עסקים יש סל של אמצעים נוספים בין אם שיפוטיים ובין אם מינהליים, כולל סגירה של עסק. השאלה היא אם אנחנו רוצים להחיל את הסעד הזה גם על העסק הזה, או שאנחנו קובעים פה רק קנס.

אם זו עבירה חוזרת יכול להיות שכן.

צריך להגדיר במפורש מה אנחנו רוצים כי הסל הוא לא ספציפי.

אני לא רוצה להגדיר את זה עכשיו, בשביל זה נקיים דיון אחרי הקריאה הראשונה. אני מציע קנס וכרגע אני לא רוצה לקבוע את גובה הקנס.

היתרון בהצמדה לסעיף 61 הוא בזה שכאשר מעדכנים את הקנסות מעדכנים רק את סעיף 61 ולא מחפשים את העידכון של הקנסות בכל החוקים. כרגע המדד הוא לא גבוה אבל יכולה להיות אינפלציה ודברים דומים. זה ענין טכני אבל זו דרך המלך בענין הקנסות.

נחליט על קנס ויכול להיות שנלך על 9,600 שקל. אני לא השתכנעתי שלא נכון ללכת פה לעבירה מינהלית אבל אני לא רוצה להחליט עכשיו. בקריאה ראשונה אנחנו מאשרים את עקרונות החוק, לאחר הקריאה הראשונה נקיים דיון בפרטים.

לגבי הגיל. שלמה, גיל 14 זה מוגזם מדי.

גיל 16 נשמע טוב.

בגיל 16 גם מקבלים תעודת זהות.

אז אפשר יהיה להגיד שבלי תעודת זהות לא עושים קעקוע.

תעודת זהות והסכמה של הורים.

בשנה אחת אפשר להיפטר מכל הקעקועים לקטינים אם הולכים בצעד אחר. בארץ אין איגוד מקצועי. צריך לאשר איגוד מקצועי ולהשאיר סטודיו שבהם מתנהגים כמונו ולא עושים בהם קעקוע לילדים ואז אוטומטית לסגור את כל אלה שלא נכנסו לאיגוד.

זכותכם לעשות איגוד באופן וולנטרי. אתה מציע להגדיר את מקצוע יצירת הקעקועים בחוק. יש מקצועות שמוגדרים בחוק, יש מקצועות שאינם מוגדרים בחוק וזה מקצוע שלא מוגדר בחוק. צריך לשקול את זה אבל לא במסגרת הצעת החוק הזאת, זה קצת רחב מדי.

יש מקצועות הרבה יותר בעייתיים שעדיין לא הגדרנו אותם.

תשקלו את הענין הזה.

השאלה היא למי הולך הקנס. בחוק העונשין זה הולך למדינה.

קנס על איסור במקום ציבורי הולך לרשות המקומית.

אם האוכפת היא הרשות המקומית זה הולך לרשות המקומית, אם זה למשטרה זה הולך למדינה.

אנחנו מציעים את גיל 16.

ואנחנו עושים את זה בחוק רישוי עסקים?

כן.

מה עם סל האמצעים המינהליים? כרגע אנחנו לא נוגעים בו?

כרגע לא, נידרש לזה בהמשך.

אנחנו רוצים להגדיר שההפרה הזאת היא הפרת תנאי מתנאי רישיון העסק.

זה יהיה בסעיף נפרד.

הפרה של תנאי ברישיון עסק גוררת סדרה של אמצעים.

אני לא רוצה לדון בזה כרגע מפני שלא ראיתי את סל האמצעים. תציגו את סל האמצעים ונחליט אם זה מתאים לנו או לא. אנחנו לא מחוקקים על ריק.

בסעיף (ב) צריך להכניס את הענין של ללא אישור הורים.

את ההסכמה אני מציע בכתב מההורים, או שהילד יבוא בליווי הורה ובליווי הצגת תעודת זהות עבור הגיל.

החוק יאמר שבלי תעודת זהות לא עושים קעקוע, או שזה יהיה בנוכחות הורה.

כלומר, לא בכתב אלא צריך להביא את ההורה.

אני לא חושב שילד צריך לעשות קעקוע רק אם אבא שלו לידו.

אני מציע שזה יהיה גיל 15 ובנוכחות הורה.

או אפוטרופוס. יש הרבה ילדים בפנימיות ובלי הורים.

נקבע גיל 16 ושהוא יביא אישור בכתב למקעקע. ההורה לא צריך לבוא באותו רגע אלא משאיר מכתב ואומר בו: אני מסכים. הוא יכול לבוא גם אחר-כך.

כשדיברנו על אולרים תמכתי בכך שזה יהיה בנוכחות הורה כי מדובר בנשק, קעקוע זה לא נשק. אי-אפשר להשתגע.

אפשר לכתוב בחוק שצריך את הסכמת ההורים ולא לכתוב איך יוכיחו את הסכמת ההורים. הוא יגיד: היה בפני מכתב. או שיאמינו לו שהמכתב תקין, או שיאמינו שהמכתב מזויף והוא עצם את עיניו.

אני מציע שהילד יצטרך למסור מכתב והמקעקע יצטרך לשמור את המכתב לפחות שנה.

למה שלא יוגדר טופס? אז, מי שהוא "חאפר" לא יהיו לו טפסים כי לא יהיה לו מאיפה לקחת אותם. יהיה טופס מוכן, הוא יקח אותו להורים ויחתים אותם ויביא אותו.

הילד יקח את הטופס? בשלב זה אני משאיר את זה במחייב הסכמה.

עלו פה כמה רעיונות יפים ובוודאי נאמץ אחד מהם בקריאה השניה והשלישית ונחליט על הדרך. עקרונות החוק ברורים. אני מעמיד את הצעת החוק להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
הצעת החוק אושרה פה אחד

הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור עשיית קעקוע בגופו של קטין), התשס"א-2000, אושרה בקריאה ראשונה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30