פרוטוקולים/ועדת חוקה/3621



5
ועדת חוקה חוק ומשפט
7.8.2001

פרוטוקולים/ועדת חוקה/3621
ירושלים, א' באלול, תשס"א
20 באוגוסט, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 349
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, י"ח באב התשס"א (7 באוגוסט 2001), שעה 12:00

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז – היו"ר
שאול יהלום
יוסף פריצקי

עו"ד יהושע שופמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלה
עו"ד סיגל קוגוט - משרד המשפטים
תמי אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית
עו"ד איילת פישמן - הפיקוח על הבחירות
עו"ד עמירם בוגט - רשם העמותות, משרד הפנים
בנימין לנקין - משרד הפנים
איטה וצלר - משרד מבקר המדינה

הלית ברק

דרור קרידי

דורית ואג

אביגיל זכאי

א. תיקון טעות בחוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הבטחון (תיקוני חקיקה),
התשס"א-2001.

הכנסת (תיקון מס' 46).

נשיא המדינה (תיקון מס' 6).

ד. הצעת חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת (התאמה לחוק יסוד: הממשלה),
התשס"א-2001 –
אישור לקריאה שניה ושלישית – הצבעה.

ה. הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 11)(הגבלה על שימוש בשם), התשס"א-2001,
של קבוצת חברי הכנסת – אישור לקריאה שניה ושלישית – הצבעה.

תיקון טעות בחוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הבטחון
(תיקוני חקיקה), התשס"א-2001

אני פותח את ישיבת הוועדה. נפתח בתיקון טעות בחוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הבטחון (תיקוני חקיקה), התשס"א-2001. זו בקשה של יושב-ראש הכנסת אלי: "בהתאם להוראות סעיף 10א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, הריני מעביר לעיונך את הצעתי לתיקון טעות בנוסח החוק שבנדון, אשר התקבל בכנסת ביום כ"ה בתמוז התשס"א, (16 ביולי 2001)." הוא מבקש לאשר את תיקון הטעות:

1. בחוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הבטחון (תיקוני חקיקה), התשס"א-2001 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 (א) ברישא, אחרי "בחוק הממשלה, התשס"א-2001" יבוא "(להלן – חוק הממשלה),"; (ב) בסעיף 5א שבו, בפסקה (4), במקום "נציב" יבוא "ניצב". 2. תחילתו של תיקון הטעות ביום תחילתו של החוק העיקרי.

בנוסח אשר התקבל בכנסת נפלו שתי טעויות טכניות: א. השמטה מקרית – לא צוין קיצור שמו של חוק הממשלה, התשס"א-2001. ב. טעות הדפסה בהתייחס לדרגתו של קצין משטרה נכתב "נציב" במקום "ניצב". מוצע לתקן את הטעויות האמורות ולקבוע שתחילתו של תיקון הטעות יהיה ביום תחילתו של החוק.

אני מעמיד להצבעה את אישור התיקון הזה. מי בעד?

הצבעה
התיקון אושר

תיקון הטעות אושר פה אחד.

1. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 46)
2. הצעת חוק יסוד: נשיא המדינה (תיקון מס' 6)
3. הצעת חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת (התאמה לחוק יסוד: הממשלה), התשס"א-2001

אנחנו עוברים להצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 46); הצעת חוק יסוד: נשיא המדינה (תיקון מס' 6); הצעת חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת (התאמה לחוק יסוד: הממשלה), התשס"א-2001 – אישורן לקריאה שניה ושלישית והצבעה. הצעות החוק האלה הן פרי יוזמה מבורכת של משרד המשפטים והגשנו אותן מטעם הוועדה בעקבות ביטול חוק הבחירה הישירה וחזרה לשיטה הפרלמנטרית. היה צריך לעשות שורה של תיקונים טכניים בכמה חוקים. הסריקה נעשתה, היה דיון אחד, עברנו סעיף סעיף והדברים הם טכניים.

גב' קוגוט, בבקשה לחזור על עיקרי הדברים.

הפרדנו בין תיקונים בחוקי יסוד לבין תיקונים בחוקים רגילים. יש לתקן שני חוקי יסוד ואחד הוא חוק יסוד: הכנסת. בסעיף שקובע היום שיושב-ראש הכנסת לא יכול להיות גם ראש ממשלה, נאמר היום שהוא לא יכול להיות גם "ראש הממשלה הנבחר". מאחר שלפי חוק יסוד: הממשלה שהתקבל לא יכול להיות מצב של "ראש הממשלה הנבחר" אלא שיטת הבחירה היא אחרת, הצענו להחליף את הביטוי "ראש הממשלה הנבחר" לביטוי "חבר הכנסת שעליו הטיל נשיא המדינה להרכיב ממשלה". העקרון הוא שמי שמכהן כראש ממשלה לא יכול להיות יושב-ראש הכנסת.

במה סעיף 20 קשור לזה?

סעיף 20 קובע מי יכול להיות יושב-ראש הכנסת בפועל. עד שנבחר יושב-ראש קבוע לכנסת – את זה יודעים רק אחרי הרכבת הקואליציה – הכנסת מנוהלת על-ידי היושב-ראש בפועל. היום החוק קובע שיושב-ראש הכנסת בפועל לא יכול להיות ראש הממשלה הנבחר כדי שזה לא יהיה אותו אדם שגם נבחר על-ידי הציבור כראש ממשלה ובזמן שהוא מרכיב קואליציה הוא גם יהיה יושב-ראש הכנסת. מאחר שלא יהיה מצב של ראש ממשלה נבחר אבל כן יהיה מצב שבו הנשיא יטיל על מישהו להרכיב ממשלה, במקום שיהיה כתוב שיושב-ראש כנסת בפועל לא יכול להיות ראש ממשלה נבחר, יהיה כתוב: יושב-ראש כנסת בפועל לא יכול להיות מי שעליו הטיל הנשיא להרכיב ממשלה.

זאת אומרת, הסעיף יהיה כך: עד לבחירת יושב-ראש הכנסת יכהן הוותיק שבחברי הכנסת, שאינו ראש הממשלה...

"שאינו ראש הממשלה", כלומר זה שיוצא, או "שאינו חבר הכנסת שעליו הטיל נשיא המדינה את התפקיד להרכיב ממשלה, או שר, או סגן שר".

למה זה לא יכול להיות חבר הכנסת שעליו הטיל הנשיא? מה ההיגיון פה?

ההיגיון הוא שלא ראוי שהתפקיד של ראש ממשלה ויושב-ראש כנסת יהיו בידי אדם אחד.

יכול להיות שהוא לא יצליח להרכיב ממשלה.

אז הוא יתחלף. אם אחרי X זמן שבו אותו חבר הכנסת לא הצליח להרכיב ממשלה הנשיא יטיל על חבר כנסת אחר להרכיב ממשלה, אותו אדם כן יוכל להיות יושב-ראש. רק ברגע שהוא מנסה להרכיב ממשלה הוא מנוע מלהיות יושב-ראש הכנסת.

הכנסת מתכנסת, היא בוחרת את חבר הכנסת הוותיק ליושב-ראש. נניח לצורך הענין שזה שמעון פרס. הנשיא קורא לשמעון פרס.

לא, הכנסת מתכנסת רק אחרי שהנשיא קורא לו כי מופיע בחוק מתי צריכה להתקיים הישיבה הראשונה של הכנסת אחרי הבחירות ובחוק יסוד: הממשלה כתוב מתי הנשיא צריך להטיל על מישהו להרכיב ממשלה. בחוק כתוב שהנשיא חייב להטיל על מישהו להרכיב ממשלה "בתוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות". מאחר שפרסום של תוצאות הבחירות הוא שמונה ימים אחרי הבחירות אז תוך שבועיים הוא צריך להטיל על מישהו להרכיב ממשלה.

לפי סעיף 12 לחוק היסוד הכנסת מתכנסת ביום ב' בשבוע השני שלאחר השבוע שבו נתפרסמו תוצאות הבחירות.

הנשיא תמיד יטיל את הרכבת הממשלה לפני שהכנסת תתכנס לראשונה.

הוא חייב להטיל את זה על ראש הרשימה?

הוא מתייעץ עם נציגי הסיעות.

לגבי ראש הממשלה אני מבין, אבל מה איכפת לי אם הוא מטיל על אותו חבר כנסת לנסות להרכיב ממשלה, מה הבעיה?

השיקול פה הוא החירות המוחלטת של הנשיא. מי יתפקד כיושב-ראש הכנסת בפועל זה מה שבא אחר-כך, הנשיא לא מוגבל והוא יכול להטיל הרכבת ממשלה על כל חבר כנסת שהוא ימצא לנכון.

אז מה איכפת לי שאותו חבר כנסת יהיה גם יושב-ראש הכנסת?

התפקיד הוא של ניהול הכנסת גם מבחינה מהותית וגם מבחינה טכנית.

אבל אולי הוא לא יהיה ראש ממשלה.

בסדר, אבל הוא עסוק עכשיו בהרכבת קואליציה.

אז מה? לוי אשכול כזה. מה שאת אומרת לגבי ראש ממשלה זה הגיוני כי צריכה להיות הפרדת רשויות כי ראש הממשלה הנבחר לא יכול להיות אפילו יושב-ראש זמני של הכנסת. כאן הוא לא ראש הממשלה, הוא יכול להיות אפילו מאכער כזה והנשיא אומר לו: תנסה להרכיב ממשלה ואפילו לא ברור שאתה תהיה ראש הממשלה. הוא הוותיק ומה ההיגיון להוריד ממנו את תפקיד יושב-ראש הכנסת הזמני?

התפקיד של הרכבת ממשלה באופן זמני מבחינת העיסוק והזמן לא מתאים לתפקיד של ניהול הכנסת.

זו החלטה מהותית.

ההחלטה היא טכנית והיא אומרת: למחוק את המלים "ראש הממשלה הנבחר" כי אין יצור כזה. שאלה נוספת היא מה שהעלה חבר-הכנסת יהלום שלא צריך להיות איכפת לנו לגבי חבר הכנסת אבל התרגום שעשינו הוא שאז בשיטת הבחירה הישירה כשהוא עדיין לא נכנס לתפקידו כראש ממשלה היה די ברור שהוא יהיה ראש ממשלה.

מה היה בשיטה הקודמת שחזרנו אליה עכשיו?

בשיטה הראשונית לא היה דבר כזה ובגלל שהיו תקלות היה צריך לתקן את זה. התקלה היתה של "זקן" ו"ותיק".

אבל לא היה מקרה כזה ולכן לא יכולה היתה להיות תקלה כזאת.

היה מקרה כזה של "ותיק" ו"זקן". יאיר שפרינצק נבחר לראשונה לכנסת, הוא לא היה אף יום בכנסת, בגלל גילו המבוגר הוא היה זקן חברי הכנסת והוא נבחר ליושב-ראש כנסת בפועל. זאת היתה התקלה.

הכוונה שלי היא שלא היתה תקלה לגבי ראש ממשלה. אני שואל: אם הנשיא הגיע למסקנה שהוא צריך להטיל הרכבת ממשלה דווקא על אותו ותיק – נניח שמעון פרס – למה להגביל? הוא אומר שבמבוך שנוצר רק אדם כמו שמעון פרס, אדם עם הוותק הכי גדול בכנסת, יכול למצוא את הקונסנסוס, או אריק שרון. לא צריך למנוע ממנו שדווקא הוא לא ישב בראש הישיבה. אני רוצה שהוותיק ובעל הניסיון ישב בראש הישיבה, זו מטרת התיקון, לא הזקן, אלא הוותיק. למה צריך לרדת בדרגה לגבי יושב-ראש הכנסת הזמני שיהיה בתפקיד חודש-חודשיים? אני צריך לפגוע בו?

התיקון פה הוא לא טכני, הוא תיקון מהותי לעילא. המהות היא האם אדם שנשיא המדינה מטיל עליו הרכבת ממשלה יכול לשמש כיושב-ראש זמני של הכנסת.

בוודאי שהוא יכול. למה לא?

משום שהאיש עסוק בתקופה הזאת במשא-ומתן קואליציוני.

בוודאי שהוא יכול. לכנסת בכלל אין משמעות בתקופה הזאת. איך פואד יכול להיות שר בטחון כשהוא מועמד של מפלגת העבודה? אתה אוסר את זה בחוק? איך יושב-ראש הכנסת יכול להיות מועמד של מפלגת העבודה?

למה אסור היום לפי החוק שראש ממשלה נבחר יהיה יושב-ראש כנסת?

למה זה לא היה בחוק הקודם?

לא היה הסדר כזה, הסעיף הזה על יושב-ראש זמני הוא די חדש.

תמיד היה יושב-ראש זמני.

אבל זה לא היה מכוח החוק, צבי ענבר מצא שזו בעיה חוקתית.

אנחנו דיברנו על החוק שלפנינו בקריאה הראשונה ואני ויתרתי בענין הזה. חבר-הכנסת יהלום לא מוותר בענין של חבר כנסת. אין לזה הסבר מספיק מוצק. א. רק הטילו עליו להרכיב ממשלה, הוא עוד לא ראש ממשלה; ב. הוא יושב-ראש כנסת זמני ולא בטוח שהוא יהיה ראש ממשלה. אתם גם אומרים שאין לו מספיק זמן – זה לא נימוק מה גם שלא קיימת בינתיים הפרדת רשויות. לכן אין סיבה למנוע את זה בחוק. אנחנו עוסקים עכשיו בשינויים טכניים אבל מה שאתם מציעים זה שינוי מהותי. אם אתם רוצים את זה תיזמו הצעת חוק של משרד המשפטים. פה יש היבט מהותי וזה לא בחוק הזה.

אם כך, המלים "ראש הממשלה הנבחר" יימחקו מסעיף 20(א).

בסדר.

חוק יסוד: נשיא המדינה. בסעיף 11 לחוק כתוב מה הם תפקידי הנשיא ובין היתר כתוב: "ימלא את התפקידים שיוחדו לו בחוק יסוד: הממשלה לענין פיזור הכנסת והתפטרות ראש הממשלה." בחוק יסוד: הממשלה הנוכחי התפקיד היחיד שיש לנשיא המדינה הוא לענין פיזור הכנסת ואילו בחוק יסוד: הממשלה שהתקבל יש לו עוד תפקידים כמו: להרכיב ממשלה, קבלת הודעות, הודעות ליושב-ראש הכנסת שלא הצליחו להרכיב ממשלה ותפקיד גם בזמן פיזור הכנסת. יש לו יותר תפקידים ולכן מוצע למחוק את הסיפא "לענין פיזור הכנסת והתפטרות ראש הממשלה" כך שהסעיף יהיה: נשיא המדינה ימלא את התפקידים שיוחדו לו בחוק יסוד: הממשלה.

סעיף 12 בחוק יסוד: נשיא המדינה עוסק בחתימת קיום. התפישה היא שלא ראוי שתידרש חתימת קיום של שר לגבי תפקידיו של הנשיא הקשורים להרכבת ממשלה או לפיזור הכנסת. היום כתוב: "חתימתו של נשיא המדינה על מסמך רשמי טעונה חתימת קיום של ראש הממשלה... זולת מסמך הקשור בפיזור הכנסת." יש גם מסמכים בכתב שהנשיא מוציא שלא קשורים רק לפיזור הכנסת.

זה שינוי מהותי.

זה לא שינוי מהותי, זה שינוי טכני. מחזירים את חוק היסוד למצב שבו הוא היה לפני הבחירה הישירה.

מאז ומעולם, לפני חוק יסוד: הממשלה, בחוק הנוכחי שבו אנחנו חושבים שצריך להחזיר את המצב הקודם, התפישה היתה שחתימות קיום של גורם פוליטי אינן נדרשות כאשר הנשיא ממלא תפקיד שבשיקול דעת של הקמת הממשלה. הרי ראש הממשלה הקודם, או שר המשפטים הקודם לא יחתמו לו חתימת קיום כאשר הנשיא רוצה להטיל על מישהו להרכיב ממשלה.

זה במקרה הספציפי של הרכבת ממשלה ופיזור הכנסת.

נכון, רק זה. גם אנחנו רוצים שזה יישאר כך.

אמנם שר המשפטים רצה להגיד שלא אבל יש לו חתימת קיום על החנינה.

אתה מביא את זה כדוגמה לחתימת קיום מהותית.

זה יישאר, זה ברור. אנחנו אומרים שלכינון ממשלה ולפיזור כנסת לא נדרשת חתימת קיום. זו תמיד היתה התפישה. בחוק יסוד: הממשלה שהוא היום בתוקף מחקו את המלים "בכינון הממשלה" כי לנשיא לא היה תפקיד משום שראש הממשלה נבחר והיה לו תפקיד רק בזמן פיזור הכנסת. עכשיו אנחנו מחזירים את המלים שהיו בחוק יסוד: הנשיא המקורי.

בסדר.

ההתאמות הן בחוקים שונים, למעט תיקון אחד שביקש יושב-ראש הוועדה לגבי הצבע של המעטפות, בסעיף 74. הוא ביקש שצבע המעטפה יהיה כחול.

עד היום אפשר היה לעשות גם מעטפות בצבע טורקיז?

כתוב בחוק שצריך להביא את המעטפות, את הצבע ואת הצורה לוועדת הבחירות.

לנשיאות ועדת הבחירות.

מה עם פתקי ההצבעה, כתוב באיזה צבע הם יהיו?

כן, פתק הצבעה לבן, נייר עתון 60 גרם.

מה משנה מה צבע המעטפה?

אני רציתי בבחירה הישירה פתק אדום ומר נוה או מיקי איתן אמרו שזה יישאר צהוב, כי כבר היה צהוב. שאלתי למה? אמרו לי שהיה להם רוב בוועדה. בקיצור, לקחו את הצבע של בית"ר והפכו אותו לצבע ממלכתי. הם אמרו שזה צבע של כולם. אמרתי להם שאני רוצה צבע אדום כי זה צבע של כולם. השופט חשין אמר שתמיד זה היה צבע צהוב. משום מה לא הלכתי לבג"צ וקיבלתי את זה. הפתק הרגיל הוא לבן, המעטפה היתה כחולה אבל זה לא היה כתוב. תמיד זה היה כחול לכן הצעתי שנכתוב את זה בחוק.

אני בעד צבע כחול אבל זה יכול להיות יקר.

מאז שאני בוועדת הבחירות, משנת 1969 – בוודאי זה היה קודם – המעטפה היתה בגוון כחול כלשהו כי אנחנו משנים את הגוונים כדי שלא ישתמשו במעטפה של פעם קודמת. אף פעם לא התעוררה בעיה.

אני מציע שנכתוב: צבע מעטפות ההצבעה בבחירות יהיה כחול אלא אם כן החליטה ועדת הבחירות אחרת.

זו צריכה להיות נשיאות ועדת הבחירות, יושב-ראש הוועדה וסגניו.

למה צריך לקבוע את הצורה? מעטפה זו מעטפה.

בתחילת קדנציה של כל ועדת בחירות חדשה מביאים דוגמה של מעטפת הצבעה. זה אחד הדברים הראשונים שעושים כי זה גם לוקח זמן וגם הכי יקר. עושים את זה כדי שאם יהיה חידוש בחירות לא נגיד שאי-אפשר כי לוקח חצי שנה להדפיס זאת.

בסדר.

בכל החוקים האלה: חוק הבחירות, חוק מימון מפלגות, חוק המפלגות, חוק הכנסת, חוק דרכי תעמולה, מחקנו את ההגדרה של "בחירות מיוחדות" "בחירות חוזרות" "ראש ממשלה", פנקס בוחרים שישמש לבחירות לראש ממשלה, מחקנו את כל ההוראות שקשורות לראש ממשלה. גם מבחינת ההגדרה, שם החוק, הסעיף שעוסק בזכות להצביע שקובע גם את הזכות להצביע לראש ממשלה, הסעיף שעוסק במועמדים לראש ממשלה, כל הפרק שעוסק בהוראות מיוחדות לבחירת ראש ממשלה. מחקנו את כל הסעיפים האלה.

לגבי צבע מעטפות ההצבעה נשנה כפי שהוצע כאן ונכתוב: אלא אם כן נשיאות ועדת הבחירות תחליט אחרת.

כל הסעיפים שעוסקים בקולות הימאים, בהצבעה בכלי שייט שמבדילים בין המעטפה של ראש הממשלה לבין מעטפת ההצבעה בעד רשימה, הסעיף שעוסק בהתפטרות של מועמד לראש ממשלה – את כל הסעיפים האלה מחקנו.

אני מעמיד להצבעה את הצעות החוק האלה. מי בעד?

הצבעה
הצעות החוק אושרו

הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 46), הצעת חוק יסוד: נשיא המדינה (תיקון מס' 6), הצעת חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת (התאמה לחוק יסוד: הממשלה), התשס"א-2001 אושרו פה אחד לקריאה שניה ושלישית.

הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 11)(הגבלה על שימוש בשם), התשס"א-2001

אנחנו ממשיכים בהצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 11)(הגבלה על שימוש בשם), התשס"א-2001, של חבר-הכנסת יוסף פריצקי. קודם אני רוצה להעיר ששמו של חבר-הכנסת פריצקי נשמט מהצעת החוק.

גם של חברי הכנסת בריילובסקי, נאות ופורז.

כלומר, נשמטו שורה של שמות, אם לא נשמטו גם דברים אחרים. אני הצעתי ליושב-ראש הכנסת וליושב-ראש ועדת הכנסת שינוי תקנות בנוהל עבודה. חוק שמגיע מן הממשלה בנוסח הכחול בקריאה ראשונה לא יונח על שולחן מליאת הכנסת לפני שהיועץ המשפטי של הוועדה הספציפית ממנה מגיע החוק לא חתם שהנוסח זהה לנוסח שעליו הוחלט בוועדה. אני אומר לכם שלא תמיד אני בטוח שאנחנו מצביעים על מה שהחלטנו, ואני בכלל לא בטוח שמה שמגיע מהממשלה זה מה שהוועדה החליטה עליו עד הפרט האחרון – בגדול בוודאי שזה מה שהחליטה. בענין הזה אני רוצה שליטה מוחלטת של הוועדות על הנוסח הסופי. הצעתי את זה לחברי הכנסת בורג ויוסי כץ וגם לאנה שניידר כתבתי בענין הזה. קרתה לנו בענין הזה אי נעימות גדולה ולדעתי זה הליך חקיקה מפוקפק במידה מסוימת.

קרתה תקלה ברשומות, זה הובא לידיעתנו, העברנו את זה לרשומות והם הודיעו שהם יוציאו הודעת מערכת.

לא לזה אני מתכוון. החוק הובא לקריאה ראשונה עם החוקים הטכניים והדיון היה משולב. הדיון היה טכני מעיקרו ולא מהותי והתהליך היה מפוקפק. אני רוצה שהתהליך עכשיו יהיה לעילא ולעילא כדי שהוועדה תדון בחוק בצורה רצינית. נכון שדנו לאחר הקריאה הראשונה דיון מעמיק ונעשה את זה גם עכשיו וגם במליאה.

אולי חבר-הכנסת פריצקי יאמר מלות פתיחה ואחר-כך נעבור סעיף סעיף.

הרעיון הוא פשוט, להקים עוד חיץ בין עמותה לבין מפלגות. כידוע לכולם למפלגות יש הגבלות על מימון בחירות ועל תורמים, עמותה עוסקת בפעילות פוליטית או חברתית אין לה שום הגבלה. הרעיון הוא לא לקחת עמותה ולהפוך אותה למפלגה. לקראת הקריאה הראשונה היושב-ראש הציע הצעה מצוינת והיא תקופת צינון. היה ויכוח אם זה יהיה תשעה חודשים או שזה יהיה שנה כפי שהציע חבר-הכנסת יהלום כי הוא סבור שתשעה חודשים זה לא מספיק. הרעיון הוא שאם אנשים רוצים לפעול במסגרת עמותה – יבושם להם, הם יהיו כפופים לפיקוחו של רשם העמותות ויכול להיות שחלק מהתרומות יהיו מוכרות להם לצורך מס. אבל ברגע שהם רוצים להיכנס למערכת הבחירות לא ברמה הפוליטית אלא רק ברמה המפלגתית, צריכה לעבור איזו שהיא תקופת צינון, הם לא יכולים לעשות שימוש בשם שלה, במותג שלה על-מנת לנצל אותו. הדוגמה הקלאסית היא של "הדרך השלישית". יש דוגמה של "דור שלום" שעליה אני מביא הסתייגות. אנחנו רוצים למנוע את הפירצה הזאת.

אני מציע לא להיכנס לדוגמאות ספציפיות מהטעם שלא הזמנו אותם לדיון.

בסדר גמור. הם גילו פירצה אבל מה שהם עשו היה חוקי למהדרין ואנחנו רוצים לסגור את הפירצה הזאת. אם חבורה של אנשים רוצה לרוץ למפלגה פוליטית – מאה אחוז, שתירשם אצל רשם המפלגות לפי חוק רשם המפלגות, היא תקבל תרומות ותעמוד לפיקוחו של מבקר המדינה.

אני קורא את החוק. (קורא את סעיף 1(1)).

מה זה?

תהיה עכשיו הוראה כללית ולא יהיה כתוב מה שקיים היום לגבי שם של מפלגה. כל זה עובר לסעיף קטן (א1).

מה כתוב בסעיף קטן (א)?

"לא תירשם מפלגה בשם העלול להטעות או בשם העלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו, או בשם הזהה לשם של מפלגה רשומה, או שהיתה רשומה, או בשם הדומה עד כדי להטעות לשמה של מפלגה כאמור."

בסעיף (א1)(1) "מפלגה רשומה או שהיתה רשומה" אין חידוש. ב-(א1)(2) "תאגיד הרשום כדין בישראל" זה חידוש?

כן.

החידושים הם לגבי תאגיד. היום ההגבלה היא לגבי מפלגה או לגבי שם העלול להטעות. גם לפי הפרשנות אפשר לומר שמי שנרשם בשם של עמותה זה עלול להטעות את הציבור. חבר-הכנסת פריצקי רצה שזה ייאמר במפורש.

אם נוריד את הענין של העמותות הסעיף הקיים היום הוא יותר רחב ועכשיו אתם מצמצמים אותו.

היום אנחנו מציעים להשאיר את הביטוי: "לא תירשם מפלגה בשם העלול להטעות או בשם העלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו." זה יהיה סעיף (א). סעיף (א)(1) שמתעסק עם התאגיד יתעסק גם עם המפלגה שהיתה רשומה.

למה גם היום זה לא עשוי להטעות?

בוודאי שזה עלול להטעות. חבר-הכנסת פריצקי חושב שאולי מישהו יפרש את זה כמטעה, ומישהו אחר יפרש את זה כלא מטעה. גם היום אפשר להתנגד.

מי קובע את זה. מיכאל קליינר רשם מפלגה וקרא לה "חירות". הוא בא לרשם המפלגות. רשם המפלגות היה צריך לקרוא את החוק ולהגיד: סליחה, אני לא מאשר.

קודם כל הוא מפרסם בעתון ומזמין את הציבור להתנגד.

אף אחד לא התנגד.

אף אחד לא התנגד כי הציבור לא הבין מה קורה כאן. בשביל מה יש רשם מפלגות?

שהוא גם רשם החברות.

אז הוא לא היה רשם חברות, זאב בונה היה רק רשם מפלגות.

כתוב בסעיף שזה גם לגבי מפלגה שהיתה. קליינר זה כל "חירות" שהיתה.

היא היתה מפלגה או תנועה?

היא היתה מפלגה לפני חוק המפלגות, זה היה גם לפני הליכוד, לא תמיד היה ליכוד.

אני קורא שוב את הסעיף מחוק המפלגות: "לא תירשם מפלגה בשם העלול להטעות או בשם העלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו, או בשם הזהה לשם של מפלגה רשומה, או שהיתה רשומה, או בשם הדומה עד כדי להטעות לשמה של מפלגה כאמור." על פניו הוא לא יכול היה לרשום את מיכאל קליינר. הרי מישהו צריך לאכוף את החוק.

אני רוצה לשאול שאלה מבחינה עקרונית. חבר-הכנסת פריצקי נותן לנו כמה פרטים שלכולם אני מסכים. השאלה היא האם מכלל לאו הוא לא מצמצם את הכלל. יכול להיות מצב שבו יבוא דבר שרשם המפלגות יחשוב שהוא מטעה אבל יאמרו שמאחר שפירטו פה כללים ברורים ולא פירטו את הדבר הזה אז זה לא חל. אתן דוגמה. נניח שהוא לא כותב לגבי תאגיד שרשום בחוץ-לארץ. למה זה צריך להיות תאגיד שרשום רק בישראל? נניח שהאיחוד האירופי הוא תאגיד שרשום בחוץ-לארץ והוא מקים מפלגה שקוראים לה האיחוד האירופי. זה לא כלול בפירוט של הצעת החוק פה ויגידו: מאחר שפירטת רק תאגיד הרשום בישראל אז לגבי תאגיד הרשום בחוץ-לארץ זה בסדר. קודם הרשם יכול היה להגיד שזה נקרא "להטעות", היום הוא יגיד: לא פירטת.

לכן כתבתי: "בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א)".

גב' קוגוט, הייתי רוצה לומר לך שהניסוח הוא קצת משונה. הייתי משאיר את מה שהיה קודם. את סעיף קטן (1) לא הייתי מוחק אלא משאיר את מה שהיה. ב-(2) הייתי כותב כך: אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), לא תירשם מפלגה בשם הזהה, או הדומה עד כדי להטעות, לשם של אחד מאלה:" ופה הייתי מתחיל עם (2) "תאגיד הרשום כדין בישראל". בשביל מה לעשות שוב שינויי נוסח? החוק הוא בסדר, אני בסך הכל רוצה לשים בו תאגידים. למה אני צריך למחוק מההתחלה ולהעביר משם לפה.

סעיף (א) יש לו קביעה כללית, הסעיף השני מפרט מפלגה, עמותה, מה קורה כשמתפרקת שותפות. אנחנו חשבנו על הבעיה שהעלה חבר-הכנסת יהלום. חשבנו שלנוכח איך שכתבנו את זה ההערה הכללית של סעיף קטן (א) חולשת על הכול.

(קורא את סעיף (2)(א1)(1)). מה זה "רשומה"? איפה?

לפי חוק המפלגות כל מפלגה צריכה להיות רשומה.

ממתי?

מ-1982.

מ-1948, מאז שקמו מפלגות בישראל, כולל אלה שלא היו רשומות. זו הכוונה.

היתה אז הגדרה למפלגה, אבל היא לא היתה רשומה. היו אגודות עותומניות.

נשאיר את מה שכתוב פה ונוסיף: או לסיעה שהיתה מיוצגת בכנסת.

זאת אומרת, אם היא התמודדה ולא היתה מיוצגת בכנסת אז לא איכפת לנו.

נכון. בסדר, זה לא במקום זה אלא בנוסף לכך. אבל אז לא היה מקובל שתהיה סיעה שהיא צירוף של מפלגות.

בוודאי שכן, היתה גח"ל. היה גם עבודה ומפ"ם.

למה אתה לא עושה אותו הראציו ואתה לא אומר "תשעה חודשים"? רשימות שנמחקו שתיים או שלוש כנסות לפני זה. אני לא יודע כמה מפלגות היו בישראל אבל אתה יכול לראות איזה שמות מטורפים היו פה. אני רוצה לעשות את רשימת הספרדים הנתיינתית, האם מישהו זוכר את הרשימה הזאת? "חירות" היא דוגמה מצוינת.

למשל "מימד" התפרקה אחרי שהיא לא הצליחה להיבחר ואחר-כך היא קמה מחדש. לפי החוק הזה היא צריכה לבחור בשם אחר אפילו אם אלה אותם אנשים.

צריך לתקן את זה. תבוא מחר מפלגה ותגיד: אני מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין, ויגידו לה לא כי יש בפנים את "מפלגת העבודה" או שעם התוספת "בראשות יצחק רבין" אין בעיה?

נחשוב על זה.

(קורא את סעיף קטן (2)).

(קורא את סעיף קטן (3)).

אני רוצה להסתייג לסעיף (א1). מה קורה בהתמודדויות לרשויות מקומיות או לגופים שאוצר המדינה משלם אותם. זה נקרא מפלגה? מה הגוף המתמודד?

יש רשימת מועמדים.

או שיש סיעות-אם או רשימות בסיעות עצמאיות. זה לא החוק הזה.

אם זה לא החוק הזה, צריך להכניס את זה פה. האם יש לי הגבלה של בחירות ומימון לרשויות מקומיות? התשובה היא כן ואותו רעיון צריך לעבוד כאן. למה אני לא יכול לומר פה בהסתייגות: לא תירשם מפלגה, או סיעה, או רשימת מועמדים? אני אוסיף פה הסתייגות: הוראות חוק אלה יחולו בשינויים המחויבים על בחירות לרשויות המקומיות.

החוק דן רק במפלגות שרצות לכנסת.

זה נושא אחר שנוגע בתיקון לחוק הבחירות לרשויות המקומיות, זה נושא אחר. אתה לא יכול להוסיף הסתייגות כזאת מפני שההוראה הזאת עוסקת ברישום מפלגות ורשימה לא יכולה להתמודד לכנסת אלא אם כן היא מפלגה רשומה. רשימה כן יכולה להתמודד בבחירות למועצה מקומית גם אם היא לא רשומה בשום מקום. לכן אי-אפשר להחיל את החוק הזה על רשויות מקומיות. אפשר לעשות דבר דומה בדיני הרשויות המקומיות.

אני לא יכול להכניס כאן הסתייגות?

לא.

אתה חייב להגיש הצעת חוק חדשה.

זו לא שאלה משפטית, זו שאלה פוליטית. אם אתה רוצה לחסום את הדרך הזאת זו זכותך המלאה, חבר-הכנסת פריצקי, זה לא בניגוד לתקנון אבל אני לא אסכים שזה יהיה בנוסח החוק. אם אתה רוצה להגיש הסתייגות, בבקשה.

גם אם תהיה הסתייגות זה צריך להיות דבר שאפשר ליישם אותו. אם תכתוב פה שזה יחול גם על בחירות לרשויות המקומיות זה דבר שהוא לא ישים. אם יהיה כתוב: לא תירשם מפלגה בבחירות לרשויות המקומיות, אין חיה כזאת, אין רשם.

אתה לא יכול להציע את זה כאן, אתה יכול להציע דבר אחר למשל: שוועדת הבחירות, או מי שמוסמך במשרד הפנים, לא יוכל לרשום סיעה מתמודדת לרשויות המקומיות. אתה צריך לכתוב בצורה מפורשת מה אתה רוצה.

אני לא רוצה להגיש הסתייגות סתם, אני אציע הצעה אחרת. יש עמותה ששמה "אזרחים למען ראשון לציון", היא אוספת תרומות ופתאום היא אומרת: שלום, אני מתמודדת לראשות העיריה. מה זה?

אתה צודק אבל אתה צריך להביא את זה כתיקון לחוק הקיים.

הרי יש מנגנון שעושה את הסינון ברמה של הבחירות לרשויות המקומיות. אני לא נכנס לזה עכשיו כי זה לא ממין החוק. אם אתה רוצה להגיש הסתייגות, תכתוב אותה בצורה מסודרת ותגיש אותה.

אתה סבור שזה נושא חדש?

זה נושא חדש.

בסדר, אני אציע חוק חדש.

היתה טעות בהקצאת הזמן לישיבה הזאת והנושא הזה מורכב. ניאלץ להמשיך את ההתדיינות בפעם אחרת וגם הייתי רוצה שרשם המפלגות יהיה בדיון. אני מתנצל בפני מר בוגט על כך שלא הצלחנו להתקדם בחוק. אני מקווה שנספיק לעשות עוד ישיבה בפגרה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00