פרוטוקולים/ועדת חוקה/3273



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
13.6.2001

פרוטוקולים/ועדת חוקה/3273
ירושלים, כ"ח בסיון, תשס"א
19 ביוני, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 320
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, כ"ב בסיוון התשס"א (13 ביוני 2001), שעה 09:00

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז - היו"ר
אליעזר כהן

עו"ד אלישע צידון - משרד המשפטים, רשם החברות
עו"ד סיגל קוגוט - משרד המשפטים, ממונה על ייעוץ וחקיקה
תמי אדרי - מנכל"ית ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-15
עו"ד אהוד שיל"ת - משרד הפנים, המפקח הארצי על הבחירות
עו"ד אילת פישמן - משרד המשפטים, הפיקוח על הבחירות
אתה וצלר - משרד מבקר המדינה, מנהלת אגף לביקורת
מימון מפלגות

שלמה שהם
(מתמחה - דרור קרידי)

דורית ואג

אסתר מימון

תיקוני חקיקה מטעם הוועדה בעקבות ביטול הבחירה הישירה לראש הממשלה
1. הצעת חוק- יסוד: הכנסת (תיקון)
2. הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון)
3. הצעת חוק הבחירות (תיקוני חקיקה), התשס"א-2001



תיקוני חקיקה מטעם הוועדה בעקבות ביטול הבחירה הישירה לראש הממשלה
1. הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון)
2. הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון)
3. הצעת חוק הבחירות (תיקוני חקיקה), התשס"א-‏2001

בוקר טוב. אנחנו דנים בהצעות משרד המשפטים עבור ועדת החוקה כדי שהיא תציע הצעת חוק מטעמה. אם יש כל כך הרבה הצעות יפות ומלומדות למה הן לא נכנסו בזמן, כשחוקקנו את חוק ביטול הבחירה הישירה?

רצו לחוקק את החוק במהירות וידעו שיצטרכו לעשות התאמות. הגשנו את התיקונים מהר מאוד, אחרי שהחוק התקבל.

יש פה הצעות לשינוי לגבי סדרה ארוכה של חוקים. הצעות חוק-יסוד של הכנסת והנשיא, מחייבות 61 חברי כנסת?

לא. אף חוק כאן לא מחייב 61 חברי כנסת.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה למסור שמלשכת נשיא המדינה התקשרו ואמרו, שהתיקון שיש פה לחוק-יסוד: הנשיא מקובל עליהם, ולכן הם לא באים.

תודה. סיגל קוגוט, תציגי את התיקונים.

כל התיקונים פה הם תיקונים טכניים. אין פה שום דבר ששנוי במחלוקת. הם מתחייבים מכך שאין היום בחירות מיוחדות, בחירות חוזרות, או מועמד לראש הממשלה.

הכנסת יש, בין היתר, סעיף שקובע, שיושב-ראש הכנסת בפועל, ברגע שנבחרת כנסת, לא יהיה ראש הממשלה הנבחר. היום אין ראש הממשלה הנבחר, אבל יש חבר כנסת שעליו הטיל נשיא המדינה להרכיב ממשלה. במקום שיהיה כתוב שיושב-ראש כנסת בפועל לא יכול להיות ראש הממשלה או ראש הממשלה הנבחר או שר או סגן שר, צריך להיות כתוב שיושב-ראש כנסת בפועל לא יכול להיות חבר הכנסת שעליו הטיל הנשיא להרכיב ממשלה.

זה לא תיקון טכני, זה מהותי.

זה טכני במובן שאין יותר ראש ממשלה נבחר. מובן, שאתה יכול למחוק רק את הביטוי "ראש הממשלה הנבחר".

אם אני עכשיו ותיק חברי הכנסת, ואני יושב-ראש הכנסת עד להודעה חדשה, והנשיא הטיל עלי להרכיב ממשלה, אני לא יכול. זה למעשה סעיף נגד שמעון פרס, בלי שחשבת על זה.

זו תפיסה קיימת. אתה יכול רק למחוק את הביטוי "ראש הממשלה הנבחר".

תפיסה זה מהות, זה לא טכניקה. אם את רוצה להתווכח על תפיסות, בסדר גמור.

אני לא רוצה להתווכח, אני רוצה לקיים את התפיסה.

היה מצב, בחוק הקודם, שבו אפשר היה לעשות פרוצדורה מסוימת שכאן היא מתבטלת, היא לא מתחלפת. את רוצה, תמחקי את כל הסעיף. אני לא יכול לקבל את הסעיף הזה, משום שהוא פוסל אנשים מלהיות מועמדים לראשות הממשלה, למשל, כאשר נגמרו הבחירות, ושמעון פרס הוא ותיק חברי הכנסת.

שלא יהיה יושב-ראש כנסת בפועל.

היכן זה כתוב?

חוק-היסוד לא אומר מי ירכיב ממשלה, הוא אומר: אל תהיה יושב-ראש הכנסת. מספר שתיים בוותק הוא זה שיהיה יושב-ראש הכנסת.

חוק-יסוד: הכנסת קובע רק מי יכול להיות יושב-ראש כנסת בפועל עד שבוחרים יושב-ראש כנסת. בוחרים יושב-ראש כנסת אחרי שיודעים מי מרכיב את הממשלה, כי יושב-ראש כנסת הוא הרי מסיעתו של ראש הממשלה.

עובדה שהיום לא, הוא מהקואליציה.

אתה חייב שהכנסת תתפקד ואתה צריך יושב-ראש כנסת בפועל, לכן החוק קובע שזה יהיה הוותיק. אבל הוא אומר שיש בכל זאת ארבעה אנשים, גם אם הם הכי ותיקים, הם לא יהיו יושב-ראש כנסת בפועל, וזה: ראש הממשלה המכהן, שר מכהן, סגן שר, והיום אומרים "ראש הממשלה הנבחר", ואני מחליפה לראש הממשלה המיועד. הוא לא יהיה יושב-ראש כנסת, כי הוא לא יימנע מלהרכיב ממשלה.

הוא ממילא שר, אז הוא נכנס בקטגוריה הזאת.

עוד לא, כי הנשיא רק הטיל עליו להרכיב ממשלה.

שמעון פרס, לפני שהוקמה ממשלת ברק, היה יושב-ראש הכנסת תקופה מסוימת. אם היתה הסכמה כללית, הוא היה יושב-ראש הכנסת. הוא רצה להישאר יושב-ראש הכנסת, אבל אלה גלגלי ההיסטוריה.

נשיא המדינה.

החוק הנוכחי מונה את תפקידי הנשיא. יש לו, בין היתר, תפקידים לפי חוק-יסוד: הממשלה, אבל הם מונים את העניין של התפטרות ראש הממשלה ופיזור הכנסת. עכשיו יהיו לו כל מיני תפקידים, לפי חוק-יסוד: הממשלה, ודי להגיד שנשיא המדינה ימלא את התפקידים לפי חוק-יסוד: הממשלה, בלי לפרט.

הכוונה לעשות הסמכה.

אותו דבר לגבי חתימת קיום. חתימות קיום הרי הן לא במסגרת התפקידים לפי חוק-יסוד: הממשלה, לכן גם כאן אני לא מונה בפירוש כינון ממשלה או התפטרות, אלא כל התפקידים שקשורים בחוק-יסוד: הממשלה.

בהצעת חוק הבחירות (תיקוני חקיקה) יש כמה וכמה חוקים. אני אעבור בקצרה על התיקונים שקבענו לחוק הבחירות, וכולם טכניים.

מחקנו מכל החוק כל דבר שאומר ראש ממשלה נבחר, בחירות מיוחדות, בחירות חוזרות, הוראות מיוחדות לבחירות ראש ממשלה, מתי ראש ממשלה יכול להתפטר, מתי מועמד לראש ממשלה יכול להתפטר. בהגדרות מחקנו "בוחר לראש ממשלה".

חברי הכנסת יתעניינו, כמובן, בחוק הזה באופן טבעי. צריך לפרט בדברי ההסבר, כדי שחברי הכנסת יבינו במה מדובר.

למשל, "פרק ב1 - בטל". פרק ב1 זה פרק הוראות מיוחדות לבחירת ראש ממשלה, את זה לא צריך.

אותו דבר לגבי מעטפות הצבעה.

אני מבקש שהמעטפות יהיו בצבע כחול קבוע.

הן יהיו, רק המעטפות לבחירת ראש הממשלה היו בצהוב, ואת המעטפות הצהובות מבטלים.

איך אני אדע שהכחול יישאר לעד?

זה כתוב בחוק.

כתוב שהצבע והמעטפות ייקבעו על-ידי יושב-ראש ועדת הבחירות וסגניו.

לא כתוב, אבל זו מסורת. מאז שנת 1969 המעטפות היו תמיד בצבע כחול.

אני בעד שנכתוב בחוק שהמעטפות יהיו בצבע כחול.

אבל תשאיר שהנשיאות קובעת את הדוגמה, כי אנחנו כל פעם משנים.

לדוגמה אני לא נכנס.

הפתק נשאר לבן. על הפתק כתוב שהוא לבן.

טענתי בוועדת הבחירות המרכזית שלצבע הצהוב יש זיהוי פוליטי. אמרו לי "אתה מבלבל את המוח", אמרתי "אין בעיה, נחליף לאדום", אמרו לי "מה פתאום". השופט הכריע, ולא בפעם האחרונה, לרעתי.

אנחנו נקבע בחוק צבע כחול למעטפות, שזו המסורת של ועדת הבחירות - כל היתר לא נשנה. הגודל, הצורה, הכול ייקבע בוועדת הבחירות המרכזית.

לגבי השאלה איך מצביעים. היום אומרים מעטפה אחת לראש ממשלה ומעטפה אחת לכנסת, מחקנו את זה.

ביטלנו את מה שכתוב לגבי הדוגמה והצבע של פתק הצבעה לראש ממשלה, כי היום אין יותר פתק לראש ממשלה.

בסעיף של קולות פסולים, בין היתר היה כתוב "מי שהכניס פתק של ראש ממשלה למעטפה של כנסת", "מי שהכניס פתק של כנסת למעטפה של ראש ממשלה" - כל זה אנחנו מבטלים.

לגבי עריכת הפרוטוקולים, בסעיף 79 כתוב שיערכו פרוטוקול נפרד לראש ממשלה ופרוטוקול נפרד לכנסת, גם את זה כבר לא צריך יותר.

סעיף 87 זה הסעיף שקבע מתי מועמד לראש ממשלה יכול להתפטר, כמה ימים לפני הבחירות. היום אין יותר מועמד לראש ממשלה.

סעיף 99 זה הצבעה בכלי שייט בבחירות חוזרות לראש ממשלה. לא יהיו יותר בחירות חוזרות.

תמי אדרי, זו הזדמנות בשבילך לעשות שינויים בחוק, אם אני כבר מציע הצעת חוק.

יש ההצעות שהשופט מציע.

ביקשתי דיון עם השופט.

אחרי השבוע הבא יתקיים הדיון.

מה שהשופט מציע אלה דברים מהותיים, אלה לא דברים טכניים.

לא התחייבתי שהכול יהיה רק טכני.

מוכרחים קודם כול לעשות את השינויים הטכניים, אם מחר בכל זאת הכנסת תחליט להתפזר, צריך לקיים בחירות, אז קודם כול שזה יהיה מסודר.

אם מחר הכנסת תחליט להתפזר, לא יהיו בחירות.

מה יהיה?

רק הפיכה, ואני לא צוחק. אם בתקופת הזמן הזאת, במצב הזה, הכנסת תחליט להתפזר זה כנראה יהיה תוצאה של הפיכה.

אנחנו חייבים לדעת מה החוק, אנחנו צריכים לתקן את התקנות בהתאם, ולא לתקן מהיום למחר.

יש פה 20-30 חברי כנסת שאין להם שום בעיה עם העניין הזה. הם אומרים שבמדינה מתוקנת צריך לירות באנשים. אנחנו לא מדינה מתוקנת, אנחנו סתם מדינה לבנטינית. במדינה מתוקנת צריך לירות לחברי כנסת בראש או בגוף על-ידי כיתת יורים.

אני לא מודאג. ראיתי אתמול שאתה מאזן את המצב, אז ישנתי בשקט. אתה דואג לחברי הכנסת הערבים.

הייתם מהירים מדי בשבילי. בסעיף קטן (18) לא ראיתי שום דבר על כלי שייט.

סעיף 110(א) עוסק בכלי שייט. הוא קובע איך מצביעים בכלי שייט, ובין היתר הוא קובע איך מצביעים לראש ממשלה. את החלק שעוסק בהצבעה לראש ממשלה מוחקים, כי לא יהיו יותר בחירות לראש ממשלה.

סעיף 114 מתייחס למועד הגעת חומר ההצבעה מכלי שייט לוועדת הבחירות. אין יותר בחירות חוזרות, ולא צריך את התאריך הזה.

סעיף 116 מתייחס לשגרירויות. גם שם אנחנו מבטלים את החלק שעוסק בבחירות חוזרות לראש ממשלה.

סעיף 124 זה סעיף העבירות. יש בו עבירה של מי שמצביע יותר מפעם אחת לראש ממשלה. את הקטע הזה אנחנו מוחקים, ומשאירים רק מי שמצביע יותר מפעם אחת לכנסת. כמו כן עבירה של מי שמטיל בכוונה לקלפי יותר ממעטפה אחת לראש ממשלה, אנחנו משאירים רק לכנסת.

אלה התיקונים המחייבים לחוק הבחירות.

בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), בכל מקום שכתוב "לראש ממשלה" אנחנו מוחקים, ויש שם כל מיני התייחסויות של החוק על בחירות חוזרות ומיוחדות לראש ממשלה.

סעיף 10ב זה פרסום חוצות, זה התיקון של מאיר שטרית על הפרסומים בשלטי החוצות הגדולים של החברות הזכייניות. שם אנחנו מוחקים את כל מה שקשור לראש ממשלה, ומשאירים את השטח, את התקופה ואת החישובים לגבי רשימות. כל מה שהיה לגבי מועמד לראש ממשלה או בחירות חוזרות או בחירות מיוחדות, אנחנו מוחקים.

סעיף 15 מתייחס לזמני תעמולה ברדיו. אנחנו מוחקים בו את כל הפסקה שעוסקת בבחירות חוזרות ומיוחדות לראש ממשלה, ומשאירים את זמני התעמולה לרשימות לכנסת.

בסעיף 15א יש אותה התייחסות לגבי הטלוויזיה. לא יהיו זמנים מיוחדים לבחירות מיוחדות לראש ממשלה.

סעיף 16 זה הסעיף שמתייחס להודעה על חופש הבחירות מטעם ועדת הבחירות, וגם שם אנחנו מוחקים את מה שקשור בבחירות חוזרות לראש ממשלה.

סעיף 16א(ג) עוסק בשידורי הטלוויזיה של ועדת הבחירות על סדרי הבחירות. גם שם אנחנו מוחקים את כל מה שקשור לסדרי הצבעה בבחירות חוזרות ומיוחדות לראש ממשלה. אנחנו לא נוגעים בהסדרים של החוק עצמו.

אותו דבר לגבי חוק מימון מפלגות. אנחנו מוחקים את כל ההוצאות, תרומות, איסורים מיוחדים, שחלים בבחירות חוזרות ומיוחדות לראש ממשלה. ההגדרה של הוצאות בחירות כוללת גם הוצאות בחירות לראש ממשלה או הוצאות בחירות לבחירות מיוחדות - כל זה אנחנו מוחקים. גם היום הקובע, שממנו מנהלים את החשבונות ופועלים לפי הנחיות מבקר המדינה, גם שם יש התייחסות לזמנים שקשורים לבחירות לראש הממשלה, או בבחירות מוקדמות, גם את זה אנחנו משנים, וזה יהיה לפי חוק-היסוד הנוכחי, שאתה מתחיל את זמן ניהול החשבונות כדין, זה יהיה לפי העילות שיש היום, לפי פיזור ממשלה ולא לפי חוק-היסוד הקודם.

את הגדרת "חוק הבחירות" אנחנו פשוט משנים. היום השם של החוק הוא "חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה", ויקראו לו "חוק הבחירות לכנסת".

סעיף 1ב עוסק בוועדה ציבורית, מה התפקידים שלה. תפקידה היה לקבוע יחידות מימון. הוסיפו לתפקידיה גם שיעור מימון בבחירות מיוחדות לראש ממשלה. התפקיד הזה מתבטל.

סעיף 2א זה הסעיף שקובע כמה יחידות מימון מקבלים בבחירות חוזרות. גם הסעיף הזה בטל.

הסעיפים שמתבטלים בסעיף ק אלה סעיפים שנוגעים להוצאות בחירות בבחירות חוזרות ובחירות מיוחדות. לא יהיו יותר דברים כאלה, ואנחנו מוחקים את הסעיפים האלה. אותו דבר לגבי תרומות, תרומות אסורות. נשארו כל האיסורים, למעט הנושא של מועמד לראש ממשלה, כי אין יותר מועמד לראש ממשלה.

סעיף 9, ניהול חשבונות. ביטלנו את הנושא של עילה כשיש בחירות מיוחדות.

סעיף 10 דן בדוחות מבקר המדינה. גם שם ביטלנו את החישוב של שנה, מתי מגישים את הדוחות. היום יש גם התייחסות לבחירות מיוחדות. אותו דבר לגבי הסנקציה שקשורה לבחירות מיוחדות, ביטלנו.

הסעת בוחרים. גם שם כתוב "בבחירות לראש ממשלה", את הקטע של ראש ממשלה ביטלנו, השארנו רק את הנושא של הבחירות הרגילות.

תיקון לחוק המפלגות. בחוק המפלגות יש סעיף שמחייב מפלגה להודיע לרשם המפלגות מי הם המועמדים שלה, לרבות מועמדים לראש ממשלה, ואת הקטע של מועמדים לראש ממשלה ביטלנו. מהיום היא תהיה חייבת להודיע על רשימת המועמדים שלה, אבל אין לה יותר מועמד לראש ממשלה. סעיף 19ב מחייב מפלגה להודיע לבא-כוח שלה על המועמדים, בין היתר מופיע בא-כוח בבחירות מיוחדות לראש ממשלה. את הקטע של ראש ממשלה מחקנו.

יכולות להיות גם מפלגות שמגישות רשימות.

לא, מפלגה שמגישה רשימה, החוק ממשיך לחול עליה. אנחנו מחקנו רק את מה שקשור לראש ממשלה. רק מפלגה יכולה להגיש רשימה.

כמה מפלגות יחד יכולות להגיש רשימה.

מחקנו רק את מה שקשור לראש ממשלה.

בחוק הכנסת יש סעיף 2א שמדבר על ועדה מסדרת. זה אולי תיקון שלך.

כן, זה תיקון שלי.

מי עומד בראש הוועדה המסדרת? היום כתוב מישהו מסיעתו של ראש הממשלה הנבחר. לא יהיה יותר ראש ממשלה נבחר, לכן כתבנו: מישהו מסיעתו "של חבר הכנסת שעליו הטיל הנשיא להרכיב את הממשלה".

אני מקווה שעברתם על הכול.

אני לא מפסיק להתפעל כל הזמן. תאר לך שהיינו מנסים, אתה חושב שהיינו מתמצאים בצורה כזאת?

צריך לעבור בצורה שיטתית על הסעיפים הרלוונטיים ולנסות ולגלות הכול. אני מקווה שהם גילו הכול. גם אם לא, לא קרה אסון.

איך שלא תעשה את הדברים, אתה מבין שיש מגמה לעשות סדר, וזה טוב.

אגב, זו מגמה מפתיעה, אבל ראוי לברך עליה.

זה לא מפתיע אצל סיגל קוגוט.

סעיף 9(א) לחוק הכנסת מדבר על כנסי הכנסת. כתוב שם שבשנה של בחירות לכנסת ולראש ממשלה או בבחירות מיוחדות, הכנסים יהיו יותר קצרים. מחקנו שם ראש ממשלה. בשנת בחירות, אכן ועדת הכנסת צריכה לקבוע את זמנם של כנסי הכנסת.

יש הערות למבקר המדינה, רשם המפלגות, ועדת הבחירות המרכזית או למשרד הפנים?

זה נוסח עם ועדת הבחירות המרכזית ועם מר שיל"ת.

אליעזר כהן, יש לך הערות?

אין לי הערות.

שלמה שהם, יש לך הערות?

אין לי הערות.

מבחינתנו, בחוק מימון מפלגות יש רק תיקונים טכניים, אבל יש הצעה של מבקר המדינה שהועברה לוועדת לוין לגבי תיקונים מהותיים.

מה זו ועדת לוין?

זו ועדה לבחינה של כל הנושא של מימון מפלגות.

היתה למבקר בקשה לקבל סמכויות לחקירה בזמן אמת, לא פוסט-מורטום, כשישבתי בוועדה לענייני ביקורת המדינה, כשעוזי לנדאו היה יושב-ראש הוועדה.

זה דווקא שייך לוועדה הזאת.

אולי נביא את זה כשנדון עם השופט חשין. אתה וצלר, תשאלי את המבקר בשמי אם הוא מעוניין לקדם או להעלות מחדש את ההצעה שעלתה בזמנו, כשעוזי לנדאו היה יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה, לגבי סמכויות חקירה בזמן אמת, בהקשרים של מימון מפלגות. דובר על זה, זה לא קודם, אם הוא רוצה, תודיעי לי, ונזמין אותו לשיחה שתהיה לנו עם השופט חשין.

אני מבקש מהצוות של ועדת החוקה, חוק ומשפט להשתמש בנייר משרד המשפטים כנייר לצורך הכנת החוק לקריאה ראשונה מטעם הוועדה. כשהנוסח יהיה מוכן, נביא אותו למליאה. תיקוני החוקים מאושרים פה אחד. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:40