פרוטוקולים/ועדת חוקה/3209




5
ועדה משותפת כלכלה-חוקה
22.5.2001

פרוטוקולים/ועדת חוקה/3209
ירושלים, כ' בסיון, תשס"א
11 ביוני, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 16
מישיבת הוועדה המשותפת כלכלה-חוקה
יום שלישי, כ"ט באייר התשס"א (22 במאי 2001), שעה 9:00

חברי הוועדה: אברהם פורז - היו"ר
נחום לנגנטל

עו"ד טנה שפניץ - משנה ליועץ משפטי לממשלה, משרד המשפטים
עו"ד דלית דרור - משרד המשפטים
עו"ד ליהי פלדמן - משרד המשפטים
עו"ד אלן זיסבלט - משרד המשפטים
מתמחה עידית גרינבוים - משרד המשפטים
רגינה ויטנברג - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל
עו"ד סלין נהיר - משרד התעשייה והמסחר
עו"ד יצחק קמחי - הממונה על הגנת הצרכן,
משרד התעשייה והמסחר
אורית טיר - משרד התעשייה והמסחר
עו"ד גיורא איגר - רשות להגבלים עסקיים
עו"ד אשר גושן - יועץ משפטי, רשות להגבלים עסקיים
פרדי וידר - מנכ"ל איגוד הבנקים
עו"ד יוסף אריה - בנק הפועלים
יצחק בראון - בנק הפועלים
עו"ד מיקי טמיר - בנק לאומי
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים
עו"ד בתיה מילר - רשות להגנת הצרכן
תקוה נוימן - איגוד הצרכנים
גיורא מיוחס - נציג טראנס יוניון ארה"ב
דן אבנון - מיצג את טרנס יוניון
אמנון אלטמן - יו"ר ביזנס דאטה ישראל
משה ברדוגו - מנהל אגף מידע עסקי דן אנד ברדסטריט
יאיר יוספי - התאחדות בעלי בתים
עו"ד רג'ין יהודה-כלף - מכס, משרד האוצר
משה וילשנסקי
תמר גוטליב
אריק דייויס

אתי בנדלר

לאה ורון

תמר מרימוביץ

הצעת חוק שירות נתוני אשראי, התשנ"ח-1997.

הצעת חוק שירות נתוני אשראי, התשנ"ח-1997

אני פותח את הישיבה. אני קודם כל רוצה להביא לידיעתכם את הפרוצדורה. גם היום לא נטפל בסעיף הפרובלמטי של המידע החיובי. הסיבה לכך היא שלפי מידע שהובא לידיעתנו, הממשלה טרם גיבשה עמדה סופית בעניין. אמנם ועדת השרים קיבלה בחיוב את הרעיון של המידע החיובי, ואף אתמול הובא לידיעתי וראיתי איזשהו נוסח שמשרד המשפטים מציע - הטילו על שר המשפטים להכין נוסח - ושעיקרו הוא ששלב האיסוף הוא חופשי, למעט מי שרוצה שלא יאספו עליו מידע. השלב הסופי שבו המידע משתחרר תלוי בהסכמה של האיש, לגביו אספו את המידע. אבל אין עמדה פורמלית של הממשלה, שעסוקה גם בבעיות אחרות. אני מאד רוצה לקוות, שבישיבתה הקרובה של הממשלה ביום א' הקרוב, העניין הזה יוכרע באופן סופי.

אני קודם כל רואה בחיוב את העובדה שגם הממשלה הנוכחית, בעקבות הממשלה הקודמת, הולכת בקו שאפשר למסור מידע חיובי. אני יודע שסביב העניין הזה יש איזושהי חרושת של שמועות, המדברת על האח הגדול החודר לצנעת הפרט של האנשים ובולש אחריהם כשעינו פקוחה, והוא יודע הכל עליהם. אבל מי שמהלך אימים בקטע הזה, לא עושה את זה מתוך דאגה לצנעת הפרט. לא שמעתי שאחד מתפקידי הבנקים ושל מערכת הבנקאות זה לדאוג לצנעת הפרט. האם יש בבנק ישראל מישהו שמפקח על הבנקים בנושא השמירה על צנעת הפרט?

יש להם מישהו.

אני מניחה שזה בין תפקידיו.

לפחות לפי מה שסיפר לי הממונה על ההגבלים העסקיים – אני אומר דברים בשם אומרם – הבנקים הגדולים החליפו ביניהם מידע על "לקוחות רעים" ועל "לקוחות טובים".

אין בעיה, היה להם הסדר מסוים, שהם פעלו לפיו.

אם יש לך בטחונות, אין לך בעיה לקבל אשראי, שכן אתה יכול לקבל אותו בכל מקום. אם אתה מוכן לשעבד מגרשים ונכסים ולקחת הלוואה של 10% מערך הנכסים, אין לך בעיה לקבל הלוואה בכל בנק.

הבעיה היא מה קורה באותם מקרים, שבהם מישהו רוצה הלוואה שאיננה כנגד בטחונות, אלא כנגד שמו הטוב. מי שיש לו רק שמו הטוב לצורך קבלת אשראי, והוא לכוד בידי הבנק שלו, הוא גם לכוד בידי הריבית, ואין תחרות.

המטרה של החוק הזה היא בין היתר – על ידי מסירת האינפורמציה – לאפשר את הוזלת האשראי, מתוך מגמה שגם גופים שבחוץ לארץ נותנים אשראי, כמו: רשתות שיווק, גם הם ייתנו אשראי. זאת המגמה של החוק. אני מאד שמח, שהממשלה עד כה הולכת בקו הזה.

אני חושב שארגוני הצרכנים צריכים להיות התומכים העיקריים בעניין הזה. אתם צריכים לוודא, שלא תהיה זליגת מידע מיותרת, שלא תהיה חדירה לצנעת הפרט, ושלא יאספו מידע על אנשים זרים, שאין קשר לפעילות העסקית שלהם, או בקשר לקבלת האשראי.

למה מפריע עניין ההסכמה?

הרי זה ברור שאם ההסכמה צריכה להינתן מראש, זה כבר אבוד. תארי לעצמך שאת רוצה לעשות עסקה ואת אומרת: עכשיו תאספו עליי מידע. רק בעוד חודשיים ייאסף עליך כל המידע, ועד שהוא ייאסף, הכל "כבר מת".

למה "הכל מת"?

אני שמח שזאת עמדתה של הממשלה. בכל מקרה, היום לא נביא את הדברים האלה להכרעה, אלא בישיבה הבאה. אנחנו רוצים לגמור היום את הסעיפים ה-SO CALLED טכניים, שאינם שנויים במחלוקת.

קודם כל, בואו נעזוב את הסעיפים שדיברנו עליהם בישיבה הקודמת, ונעבור על הסעיפים שלא דיברנו עליהם.

יש משהו אחד שדיברנו עליו והיינו רוצים לחזור אליו, כי הניסוח שלו בעייתי. הנושא של זכות העיון וזכות התיקון, בעמוד 12 בנוסח החדש – סעיף 33, קבלת דו"ח אשראי על עוסקים ותיקון דו"ח אשראי.

"בעל רשיון להפעלת שירות מידע על עוסקים ימסור ללקוח, על פי בקשתו, דו"ח אשראי מעודכן אודותיו..." – האם המילה "אודותיו" זה השוני?

השאלה היא האם בכלל להחיל את הסעיף הזה על עוסקים.

אין צורך.

אם כך סעיף 33 יורד, ואז אנחנו מגיעים לסעיף 34.

אני משווה את זה לתאגיד. לגבי עוסקים שאינם תאגיד – צריך להשוות אותם עד כמה שניתן לתאגיד. לגבי תאגידים - מעבר לעובדות היבשות - חלק הם בכלל חברה ציבורית, ואז זה מתפרסם ואתה בכלל לא צריך את החברה.

אני חושב שזה לגיטימי לנתח פעילות עסקית. זאת לא חדירה לצנעת הפרט. צנעת הפרט המסחרית היא אחרת.

אדוני היושב ראש, אבל הרי אנחנו מקווים שהחברות שיעשו את הפעילות הזאת, אכן ישכילו להבחין בין פעילות עסקית לבין פעילות פרטית, אבל אנחנו כבר נתנו את דעתנו לעניין, שאנחנו לא בטוחים שהן יעמדו בזה.

אז תהיה תביעה.

איך הוא יתבע? הוא לא יודע מה רשום אודותיו.

הוא יתבע ברגע שהמידע יפורסם ותהיה הוצאת לשון הרע.

כמו בתאגיד.

אני יודעת את זה, אבל מאחר שבכל זאת מדובר בפרט, השאלה היא האם לא נכון בכל זאת לאפשר לו זכות עיון - -

לגבי הרשימה השחורה הזאת של כל מיני נוכלים – אם תהיה הערכה שהאיש לא מהימן, אחר כך הוא יתחיל להגיד כל מיני דברים. אני חושב שבמאזן השיקולים, צריך להשוות אותו לחברה, ואם תהיה הוצאת לשון הרע, תהיה הוצאת לשון הרע ותהיה תביעה.

היו לנו חילוקי דעות על הנושא הזה. אני בדעה של אתי בנדלר. לא משנה כמה פקחים יהיו לרשם הזה, רק האיש עצמו שמאד נוגע לעניין ושמדובר עליו, רק הוא יוכל לפקח כמו שצריך. אנחנו פוגעים בזכות העיון שמוקנית לו היום בחוק הגנת הפרטיות. אנחנו רוצים להשוות את העוסקים לחברות. הרי קשה לבצע פיצול כאשר זאת אותה אישיות משפטית, אז תן לו לפקח ולבדוק, שאכן באמת אין שם מידע פרטי ושהכל בספירה העסקית.

לו אני הייתי מנהל עסק כזה, כן הייתי נותן לעיין במידע, כדי להגן על עצמי מפני תביעת לשון הרע, כי ברגע שנתתי למישהו את האינפורמציה והוא לא הגיב ואני פרסמתי אותה, בטח יש לי הגנה שנתתי לו את האינפורמציה והוא לא הפנה את תשומת לבי, ולכן הטעות שלי בטח נעשתה בתום לב. אני לא רוצה לתת זכות עיון סטטוטורית, כי אני חושב שיהיה ABUSE של הזכות הזאת דווקא מצד כל מיני גורמים חצי פליליים, שיכולים גם להפעיל איומים כלפי חברות כאלה. עדיף שהוא לא יידע מה יודעים עליו.

האמת היא שאני עוד הייתי הולכת לקראת זה ברצון; אני רק לא רואה איך מפעילים את זה, כי אנחנו לא כותבים מה יהיה בדו"ח אשראי של עוסק כזה, ואני מבינה שהחברות אוספות מידע, וחלק הן יהיו מוכנות למסור וחלק לא.

לא, הן חייבות למסור הכל לרשם.

לא, ההערכה שלהם, או מה שיהיה כתוב שם - - -

הייתי ברצון מגנה עליו אולי קצת יותר, אבל אני לא יודעת איך אפשר להפעיל את זה.

רוב הדברים הרציניים במשק מתנהלים על ידי התאגידים. אין היום פעילות כלכלית מסיבית וגדולה שמתנהלת על ידי אנשים פרטיים. הפעילות שמתנהלת על ידי אנשים פרטיים היא בדרך כלל איזה משהו באמצע – אלה יכולות להיות חנויות, כל מיני רשתות קטנות, ודווקא שם יש הרבה נוכלויות. חלק מהאנשים האלה הם חצי עולם תחתון, כי בעיניי אדם שלוקח מקדמות מאנשים על רהיטים ומסתלק ופותח עוד חנות, שייך לעולם התחתון.

אני חושב שככל שיש להם יותר זמינות למידע, יהיו יותר איומים וכו'. אם פעם אחת יפגעו בשם הטוב של מישהו – אם יש לו בכלל שם טוב – אז שיתבע.

אז תראה מה שאתה אומר, אתה אומר שעדיף שאנחנו נאסוף עליו מידע, ושהוא לא יידע מה נמצא אצלנו ומה לא.

זאת פעילות עסקית.

מבחינתי, שהרשם שמקבל גם אגרה, מדי פעם באופן מדגמי - יש לו נגישות - ייקח את הרשימות ויתחיל לעיין בהן ולשאול שאלות, ובמקרים מסוימים יגיד: אל תאספו פה מידע.

זה פיקוח פחות טוב ויעיל.

צריך לזכור גם שלכל אדם יש דו"ח אישי עליו, זאת אומרת: האדם שמפעיל את העסק יכול לקבל את הדו"ח האישי שלו.

אנחנו מדברים על העסקי.

האישי והעסקי הם משולבים. אני צופה שעלולים להיות מופעלים איומים ובקשות להוציא מהרשימה וכו'.

זה יכול להיות גם על אדם פרטי.

אתם יודעים מה? אנחנו נפעיל את החוק, ניתן לו תקופת ניסיון ונראה איך הוא עובד. זה לא סוף העולם, תמיד אפשר לעשות תיקונים. אם טעינו במשהו, וזה בהחלט יכול להיות, הניסיון ילמד אותנו ונעשה מקצה שיפורים.

אם כך, סעיפים 33 ו-34 בנוסח של ה-21 במאי ירדו.

אני רוצה לשאול שאלה לגבי סעיף 25 בנוסח החדש - איסור פרסום מידע.

"לא יפרסם אדם מידע שהתקבל מבעל רשיון שרות נתוני אשראי לפי חוק זה."

למה הכוונה? גם לא לעוסקים?

זה לא שירות נתוני אשראי. הוא לא מקבל את המידע משירות נתוני אשראי. הוא קיבל אותו משירות מידע על עוסקים.

זה לא על עוסקים, אלא על יחידים.

נכון, ולכן מותר לו לפרסם שירות מידע על עוסקים.

מאיפה זה משתמע?

יש לנו שני סוגי עיסוק, שכל אחד מהם טעון היתר: האחד זה שירות נתוני אשראי, והשני זה שירות מידע על עוסקים. מה שהתקבל משירות מידע על עוסקים ניתן לפרסם. מה שהתקבל על שירות נתוני אשראי לא ניתן לפרסום. במילים אחרות, אם באמצעות עסקה מסחרית קיבלתי פרטים על אדם, אני לא יכול להעביר אותם לעיתונאי. זאת פגיעה בפרטיות.

אני מנסה לראות האם זה משתמע מהדברים.

זו הכוונה. בשלב הנוסח אנחנו נעבור וניתן את דעתנו לשאלה שלך.

אבל בהחלט אפשר לפרסם מידע שהתקבל על עוסקים, והייתי אומר שאפילו חובה לפרסם.

לגבי סעיף 26 – התקשרות עם מקבל מידע, אני שואלת איך אנחנו כארגון צרכנים יכולים לקבל מידע, כי פה בעצם התנאי הוא הצהרה לגבי דברים מאד ספציפיים.

אני לא מדבר על נתוני אשראי, אלא על מידע על עוסקים.

לא, על נתוני אשראי.

למה אתם צריכים לקבל מידע? גברת מילר, האם כארגון את צריכה לקבל עליי מידע?

מופנות אלינו תלונות נגד חברה מסוימת, ואנחנו רוצים לבדוק את הדברים.

אם זה נגד חברה מסוימת, את כבר יצאת מהטריטוריה שלנו.

לא חברה, עסק.

אז זה על עוסקים.

על עוסקים אין שום הגבלה.

יהיה לכם מותר לקבל שירות מידע על עוסקים. כדאי שתיקחו את המידע הזה, וגם תעשו בו שימוש.

הפנה את תשומת לבי עורך הדין קמחי, שאני הודעתי שגם סעיף 34 בטל, והוא אומר שזה לא הגיוני.

בסעיף 34 כתוב: "לקוח הסבור כי מידע לגביו הנמצא בדו"ח האשראי", ודו"ח האשראי לא "בעסק". עורך הדין קמחי, מה הבעיה?

חשבתי שסעיף 34 שולל מהעוסק את זכות העיון.

נכון.

לא, את זכות התיקון.

ואם אין לו זכות עיון, איך הוא יתקן?

היא לא סטטוטורית. יכול להיות שבאופן הסכמי ביניהם – הוא יכול, אבל אני לא נותן לו זכות סטטוטורית כזאת.

אנחנו דנים בפרק ה': אחריות ותרופות.

בסעיף 35 אנחנו צריכים להכניס תיקון לעומת הנוסח שהגשנו.

סעיף 35 חל על מסירת מידע לבעל שירות נתוני אשראי בלבד:

"35(א) נקט מקור מידע באמצעים סבירים להבטחת נכונות המידע שהעביר לבעל רשיון שרות נתוני אשראי, ולקיום התנאים להעברתו לפי הוראות חוק זה, לא ישא באחריות אזרחית או באחריות לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, בשל מסירת אותו המידע." אנחנו מציעים שיהיה כתוב: "אחריות לפי כל דין, לרבות לפי לשון הרע".

בסדר.

אנחנו מבקשים למחוק את המילים "או באחריות לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965", וזאת למה? כי בחוק איסור לשון הרע יש אחריות אזרחית ואחריות פלילית. אחריות אזרחית במילא נכנסת, כשאנחנו אומרים "לא ישא באחריות אזרחית".

את צריכה את המילה "פלילית".

אחריות פלילית בחוק איסור לשון הרע לפי סעיף 6, מצריכה כוונה לפגוע. למי שיש כוונה לפגוע, אולי לא צריך להגן עליו.

אם כך, אני חושבת שהנימוקים שלה צודקים. מספיק שיהיה כתוב: "לא ישא באחריות אזרחית, בשל מסירת אותו המידע."

בסדר. בדברי ההסבר יהיה כתוב שהאחריות הפלילית ממילא טעונה כוונה לפגוע.

ומה עם רשלנות?

רשלנות איננה כוונה.

במילא ברישא כתוב "נקט...באמצעים סבירים".

ניתן לחוק הזה לרוץ כמה שנים, ונראה מה קורה.

אבל בכל מקרה תוקן הסעיף.

"(ב) מסר מקור מידע מידע, בסוברו בתום לב כי המידע מותר למסירה לבעל רשיון שרות נתוני אשראי לפי חוק זה – לא יישא באחריות פלילית בשל מסירת אותו המידע."

(ג) מקור מידע שמסר מידע לבעל רשיון שרות נתוני אשראי לפי הוראות חוק זה, לא ישא באחריות לפי הוראות חוק הגנת הפרטיות;

(ד) מקור המידע אחראי לקיום התנאים להעברת המידע לבעל הרשיון להפעלת שירות נתוני אשראי, בהתאם לסעיף 15;

(ה) מסירת מידע לבעל רשיון להפעלת שירות נתוני אשראי לפי הוראות חוק זה, לא תיחשב הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או חוזה, ומי שמסר מידע כאמור, לא ישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל המעשה."

לפנינו הנוסח הישן.

הוא לא השתנה מהותית. אמרנו עכשיו מה שהשתנה.

האם אתה רוצה לשמוע את זה שוב?

זה אותו דבר. זה סעיף 22 בעמוד 12 בנוסח הישן.

זה החלק של האחריות במסירת מידע לבעל שירות נתוני אשראי.

בעקבות הדיון הקודם, סעיף 36 יהיה מנוסח כדלהלן: "מסירת מידע לבעל רשיון לפי חוק זה, תהווה עניין ציבורי לעניין סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965."

בסדר גמור.

"37. בעל רשיון שפעל בתום לב ולפי הוראות חוק זה, לא ישא באחריות לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965."

"38. מעשה או מחדל של בעל רשיון או של מקבל דו"ח אשראי מבעל רשיון, בניגוד להוראות חוק זה, הוא עוולה בנזיקין, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליו, בכפוף להוראות חוק זה."

עיצום כספי ועונשין.

"39. (א) היה לרשם יסוד סביר להניח כי אדם עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין". שיעור הקנס הוא 9,600 שקלים.

"(1) עסק ללא אישור בעיסוק שאינו שרות נתוני אשראי בניגוד להוראות סעיף 14", שזה סעיף ייחוד העיסוק.

זה כל הקנס?

זה קנס נמוך מאד.

מדובר ב-9,600 שקל.

האם אדם יכול לאסוף נתונים - -

לא, מדובר על אדם שיש לו עיסוק נוסף.

"(2) לא דיווח לרשם, לפי הוראות סעיף 6, על שינוי בפרט שמסר לפי הוראות סעיפים 4 או 5;

(3) הפעיל שירות נתוני אשראי או שירות מידע על עוסקים מבלי שמונה מנהל לשירות, בניגוד להוראות סעיף 10; או שמונה מנהל שלא לפי הוראות סעיף 10(ב);

(4) החזיק מידע בניגוד להוראות סעיפים 16 או 31", הדנים בהחזקת מידע;

"(5) מסר דו"ח אשראי חלקי שלא לפי הוראות סעיף 18".

שיעור הקנס כאן ממש מגוחך.

אבל זה עיסוק נוסף.

אבל יש כאן דברים די משמעותיים, ועל איזה שיעור קנס אנחנו מדברים כאן?

אלה "פאולים" טכניים, זה לא נורא.

עדיין אלה דברים טכניים, למשל: אם פעם אחת חרג ביום אחד מהתקופה שמותר לו להחזיק מידע.

אז אני מניחה שלא יטילו עליו עיצום כספי.

אפשר תמיד ללכת לבית משפט, אם מדובר במשהו חמור.

מה קורה אם העבירה מתמשכת? האם כל יום הוא יצטרך לשלם 9,600 שקל?

או שיהיה שיקול דעת להחליט שזה מספיק לעבור למישור הפלילי.

יגישו נגדו כתב אישום, אם זה חמור במיוחד.

ואז זה יהיה פלילי ולא עונשי.

לא, גם ככה זה פלילי, אבל זה פלילי-מנהלי.

זה אזרחי.

במישור הנורמטיבי זאת סנקציה פלילית.

אני אתן דוגמה. כששואלים אדם האם הוא עובד בעבודה נוספת, והוא אומר: נכון, אני עובד בעבודה נוספת, יאמרו לו: תשלם קנס. גם אחרי ששילם קנס של 9,600 שקל, הוא ימשיך לעבוד בעבודה נוספת. מה תעשו אז?

לדעתי, אפשר לשלול לו את הרשיון, בגלל עבירה חוזרת ונמשכת.

אני לא מבינה מה הבעיה. אם הוא רוצה כל יום לשלם 9,600 שקל, הוא יקבל כל יום קנס על סך 9,600 שקל.

לא תעשו את זה כל יום.

אם רואים שמדובר בסרבן, יגישו נגדו הליך פלילי רגיל. העיצום הכספי לא "מוציא" את ההליך הפלילי הרגיל, וזה כתוב פה במפורש.

"(5) מסר דו"ח אשראי חלקי שלא לפי הוראות סעיף 18;

(6) לא ציין בדו"ח אשראי את מועד קבלת המידע, בניגוד להוראות סעיפים 20 ו-32;

(7) לא מסר ללקוח דו"ח אשראי מעודכן, בניגוד להוראות סעיף 23".

סעיף (5) הוא בוודאי לא דבר טכני.

הוא לא ציין מה הם מקורות המידע שבהם הוא עוסק. הלקוח ביקש לקבל דו"ח על חלק מהמקורות, והוא נתן דו"ח על אותו חלק, ולא ציין כמו שנדרש בחוק, מאיזה מקורות.

הוא לא הציג את זה.

"(ב) היה לרשם יסוד סביר להניח כי אדם עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין".

מהו גובה הקנס היום?

קרוב ל-50,000 שקל.

"(1) אסף נתוני אשראי בניגוד להוראות סעיף 15", שזה סעיף האיסוף החדש;
"(2) כלל מידע בדו"ח אשראי, בניגוד להוראות סעיף 19".

העבירה הזאת ממש חמורה בעיניי.

סעיף 19 זה הגבלת התקופה.

בסדר.

"(3) מסר דו"ח אשראי בניגוד להוראות סעיף 26;

(4) לא פעל בהתאם להוראות סעיף 29(ב) עד (ו);

(ג) היה לרשם יסוד סביר להניח כי מקור מידע לא מסר מידע לבעל הרשיון להפעלת שירות נתוני אשראי, לפי סעיף 21, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין."

מה גובה הקנס כאן?

זה אותו סכום של 50,000 שקל.

מול הנוסח שאתם הבאתם לקריאה הראשונה, האם פה יש שינויים בעיצומים הכספיים?

הוספו מאז סעיפים מהותיים.

בסדר, אבל האם יש איזושהי החמרה?

בוועדות החליטו להחמיר. הרי בוועדה החליטו לעשות את המדרג ולהחמיר.

בוועדה גם החליטו להקל, לא רק להחמיר.

"40. העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום הדרישה לתשלומו; ואם הוגש ערעור
ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום
ההחלטה בערעור."

"41. עיצום כספי ישולם, לפי דרישת הרשם בכתב, בתוך 30 ימים מיום קבלתה; הדרישה
תוצא לאחר שהודע לנדרש לשלם את העצום הכספי על הכוונה להוציאה, וניתנה לו
הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו."

"42. לא שולם העיצום הכספי במועד, יתווספו עליו, לגבי תקופת הפיגור, הפרשי הצמדה
וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961...עד תשלומו."

"43. העיצום הכספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה)."

"44.(א) אין בהוראות סעיף 39 כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש כתב אישום בשל הפרה
לפי סעיף 46(ב) או (ג) או לפי כל דין, אם הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת

תובע כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי
[נוסח משולב] התשמ"ב-1982".

אגב, דלית דרור, האם את יודעת שהמדינה עכשיו הולכת לצמצם את הייצוג של גופי התכנון על ידי עורכי דין פרטיים? זה לא בסדר. אז מה, רוצים בכל מקום עורך דין פנימי?

זה לא לתכנון והבנייה, אלא לרשויות המקומיות.

לא, גם לתכנון והבנייה.

אתה מדבר על משהו אחר, על תיקון בחוק היועץ המשפטי לרשויות המקומיות.

לא, אני מדבר על העובדה שהמגמה של היועץ המשפטי היא לצמצם את הייצוג של גופי השלטון על ידי עורכי דין פרטיים ולבקש ייעוץ משפטי פנימי. אני חושב שזה דבר לא נכון, אבל לא חשוב.

אנחנו נשלח לך כל אחד, שבגללו עשו את זה...

מאה אחוז, ואני גם אתן לך מקרים בפרקליטות שבגללם "העסק לא דופק".

"(ב) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי סעיף 46(ב) או (ג), לא יחויב בשלה
בתשלום עיצום כספי, ואם שולם יוחזר לו סכום העיצום הכספי בתוספת הפרשי
הצמדה וריבית, מיום תשלומו עד יום החזרתו.

ערעור על 45. (א) על דרישה לשלם עיצום כספי ניתן לערער לבית משפט השלום.
עיצום כספי (ב) הערעור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנודע למערער על הטלת העיצום הכספי.
(ג) אין בערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הורה בית
המשפט אחרת.
(ד) התקבל הערעור, יוחזר סכום העיצום הכספי ויתווספו עליו הפרשי הצמדה
וריבית, מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
(ה) על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות לבית המשפט המחוזי,
ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד."

האם לא צריך לקרוא לזה ערר?

כל מה שמוגש לבית משפט זה ערעור.

נבדוק את זה שוב, כי זה הרי מרשות מנהלית.

נדמה לי שמה שקובע זה לא ממי, אלא למי.

אני חושבת שזה בסדר, אבל אנחנו נבדוק את זה.

"עונשין 46. (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס הגבוה פי עשרה מן
האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(1) הפעיל שירות נתוני אשראי או שרות מידע על עוסקים ללא רשיון בניגוד
להוראות סעיף 2".

אגב, בעיניי במקרים כאלה צריך להעמיד לדין פלילי ולתת עליהם מאסרים. כאן מדובר בהפרה בוטה.

זה באמת כתב אישום.

אני לא הייתי מסתפק פה בקנס הזה.

אבל זה בית המשפט מכריע.

אני רוצה להגיד בנאום שלי, שאני מצפה מבתי המשפט שבמקרים כאלה ייתנו עונשי מאסר בפועל. אני נגד עונשי מינימום, אבל אני יכול להגיד שצריך להתייחס בחומרה רבה לעבירות צווארון לבן, ולכן צריך לתת עליהן מאסרים בפועל.

למנהלים?

למי שמבצע אותן.

"(2) פעל בניגוד לתנאי הרשיון כאמור בסעיף 3(ב) ו-4(א);
(3) גילה מידע בניגוד להוראות סעיף 12;
(4) מסר מידע בניגוד להוראות סעיף 17;
(5) הפעיל שירות מידע על עוסקים בניגוד להוראות סעיף 30;
(6) פרסם מידע בניגוד להוראות סעיף 25.

(ב) מי שעשה אחד המעשים המפורטים בסעיף 39(א), דינו – קנס כאמור
בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין." זה העיצום הכספי.

"(ג) מי שעשה אחד המעשים המפורטים בסעיף 39(ב), דינו – קנס כאמור
בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

אחריות בעל 47. (א) בעל הרשיון ומנהל השירות יפקחו על עובדיהם או מורשיהם, לשם
הרשיון ומנהל מניעת ביצוע עבירות לפי סעיף 46.
השירות (ב) לא קיים בעל הרשיון או מנהל השירות (להלן – האחראי) את חובתו
לפי סעיף קטן (א), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
(ג) נעברה עבירה לפי סעיף 46 על ידי עובד או מורשה של אחראי, חזקה, כי
האחראי הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח, כי עשה כל
שניתן כדי למלא את חובתו.

שונות

הודעה על 48. הורשע בעל רשיון או מנהל השירות בעבירה או שבית המשפט דחה
הרשעה ערעור על הרשעה כאמור, ימציא התובע לרשם העתק פסק הדין."
בפלילים

בסעיף 47(ב) מדובר על "קנס כאמור בסעיף 61(א)(2)". מה גובה הקנס לפי סעיף 61(א)(2)?

19,300 שקל.

זה פחות מ-20,000 שקל, ופה מדובר על פיקוח על עובדים שיש להם מידע מאד מאד רגיש.

אז תגדילו את הסכום ל-50,000 שקל.

אז נשנה את זה לסעיף 61(א)(3).

הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) הוא 49,800 שקל.

בסדר.

אני ממשיכה לקרוא את סעיף 48: "לעניין סעיף זה – "עבירה" –

(1) עבירה לפי חוק הגנת הפרטיות;
(2) עבירה לפי חוק זה;
(3) עבירה לפי סעיפים 236-253, 297-290, 446-414 לחוק העונשין, התשל"ז-1977."
זאת פגיעה בסדרי שלטון המשפט. יש פה עדות שקר, שבועת שקר, עבירות מרמה, סחיטה ועושק ושורה ארוכה של עבירות.

האם התובעים יידעו את זה? האם יש היום מערכת שאומרת אוטומטית לתובעים מה הם צריכים לעשות?

לא אוטומטית, אבל הם אמורים לקרוא את החוק.

אם לא תהיה איזו מערכת בפרקליטות, שלפיה התובע צריך להביא את פסק הדין ולשים אותו באיזושהי מזכירות ששם יהיה מישהו שיודע להודיע לכל מיני גופים על הרשעות - -

זה נמצא בכמה מקומות.

האם תובע שעוסק בפלילים יידע על החוק הזה?

הוא תובע לפי החוק הזה.

כן, אבל הוא לא יידע. הרי רוב העבירות שם הן פריצה וכו', ועד שהוא יגיע לחוק הזה...

בכל פרקליטות צריך להיות מישהו במזכירות, שכל פסקי הדין שניתנים באותה פרקליטות מגיעים אליו, והוא יודע על כל החוקים ודואג להעביר העתקים לכל מיני מוסדות, שצריכים לדעת על הרשעות. זה מה שצריך להיות באופן תיאורטי.

לפתח איזושהי תוכנה.

הסיכוי הוא אפסי שהתובע שמע על החוק הזה ויודע אותו. אני מוכן לעשות בחינה לתובעים חודש אחרי שהחוק יעבור, ונראה מי מכיר את החוק הזה. לדעתי, בגדול היה צריך לרכז את כל העניין הזה באיזשהו מקום. במשטרה זה עובד יפה מאד.

כשהייתי תובע בענייני תכנון ובנייה, גיליתי שאין מאגר נתונים על עבירות תכנון ובנייה. קבלן יכול להיות עבריין, ואם הוא מגיע לבית המשפט, אין בכלל ידיעה עליו, אם הוא לא ביצע את העבירה באותה עיר – וגם את זה לפעמים לא יודעים. הוא יכול לעשות חריגות בנייה אדירות ולעשות דברים מטורפים בעיר אחת, וכשהוא יגיע לעיר אחרת, מתחילים מההתחלה.

"ביצוע ותקנות 49. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות
לביצועו, ובין השאר לקבוע את –
(1) הפרטים בדבר אופן החזקת מידע וצורת שמירתו במאגר המידע של
בעל רשיון ופרטים בדבר ביעורו או מחיקתו מהמאגר של מידע זה;
(2) הפרטים שעל מבקש מידע מבעל רשיון למסור;
(3) דרך בה על הרשם לפרסם הודעה לפי סעיף 7;
(4) סדרי הדין בערעור על החלטות הרשם או בעל רשיון מכוח סעיפים 13 ו-45;
(5) דרך הבירור והמקרים שבהם יירשמו הערות לפי סעיף 29".

ההבדל בין סעיף (א) ל-(ב) הוא שהתקנות לפי סעיף (ב) טעונות אישור ועדת הכלכלה. יש שורה של החלטות מתחילת הדיונים.

האם את מדברת על ועדת הכלכלה, או "הוועדה"?

הוועדה, כהגדרתה בהצעת החוק הזאת. אני כמובן שומרת על זכותי – למרות האישור של הוועדה לסעיף הזה כרגע – לבדוק, האם אכן כל הנושאים שבהם נדרש אישור הוועדה, נכנסים לסעיף (ב) ולא ל-(א).

אולי גם להפך.

זה מחייב החלטה של הוועדה לא לקבל את אישור הוועדה.

מה זאת "הוועדה"?

הוועדה המשותפת של ועדת הכלכלה וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אלא אם כן קבעה ועדת הכנסת ועדה אחרת.

יכול להיות שלא ירצו להקים ועדה משותפת בכנסות הבאות, אז יעבירו את זה לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

רק לוועדת הכלכלה.

"(ב) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, באישור
הוועדה ובין השאר לקבוע את –

(1) מקורות המידע ואופן מסירת המידע בידי בעל רשיון לפי סעיף 17;
(2) האופן והתנאים למימושה של זכות העיון שבסעיף 28 והתנייתה בתשלום, במקרים חריגים;
(3) סוג הערובות לעניין סעיף 9, סכומן, התנאים לשינוין, המטרות לשמן מותר להשתמש בהן, אופן מימושן, אופן השבתן, דרך חילוטן ומיהות הניזוקים הזכאים לפיצוי;
(4) האופן והתנאים לקבלת דו"ח אשראי לפי סעיף 23, והתנייתו בתשלום במקרים מסוימים;
(5) כללי התנהגות וכללי אתיקה שיחולו על בעל רשיון, מנהל השירות ועל כל מי שמפעיל שירות נתוני אשראי מטעמו של בעל רשיון;

(ג) השר באישור ועדת הכלכלה רשאי לשנות את סכום מחזור עסקיו השנתי של מקור מוסמך כאמור בפסקה (2) להגדרה.

(ד) התקנות הדרושות להפעלת חוק זה, לפי סעיף קטן (ב), יועברו לאישור הוועדה, עד ליום _______."

כמה זמן אתם צריכים?

שמונה חודשים.

ועד אז לא תביאו את החוק?

הרי הוא ייכנס באחד ביוני בעוד שנה.

למה שלא נכניס אותו לתוקף יותר מוקדם?

אי אפשר להיערך לזה – לא הגורמים שצריכים להפעיל את זה ולא אנחנו. זה דורש היערכות מאד מאד מקיפה.

בסדר, אבל אתם תכניסו את החוק באחד בינואר 2002.

בשום אופן לא, ההוצאה לפועל לא תהיה ערוכה ואף אחד לא יוכל להיות ערוך. מי כמוני רוצה שהחוק הזה כבר יפעל, אבל אין טעם לעשות את זה בבהילות, צריך זמן.

בבהילות?!

זה בבהילות, כשמדובר במערכות כאלה רגישות ומורכבות.

אנחנו צריכים להקים יחידה.

אנחנו נקבע שהמועד הוא אחד בינואר 2002, אבל השר באישור הוועדה רשאי יהיה להאריך את זה לתקופות נוספות. מקסימום בינואר תספרו לנו למה אתם לא מצליחים לעשות זאת, אחרת זה ייקח זמן רב. אם יעבדו על זה במרץ, זה יהיה מוכן יותר מוקדם. התקנות צריכות להיות שישה חודשים מיום - -

- - מיום שהוא ייכנס לתוקף? הרי התחילה שלו מאוחרת. אתה רוצה שיהיו תקנות ביום תחילתו של החוק.

נכון, אז בואו נסכם שזה יהיה חודש דצמבר. גם לפני שהחוק נכנס לתוקף, החוק נכנס לתוקף עם תקנות, כשאתה יודע שבעוד כמה חודשים אלה התקנות.

שמונה חודשים מיום הפרסום.

מה ההבדל?

כי זאת המון עבודה.

האם זה לא מספיק זמן עד ה-31 בדצמבר, בהנחה שהחוק יעבור בשבוע הבא?

סוף פברואר.

טוב, אז עד ליום ה-28 בפברואר 2002.

סעיף 21 מדבר על כך שחובה על הבנקים למסור את המידע. כתוב שם "בתנאים ובמועדים שיקבע השר". בתקנות אני לא רואה שיש ממש תקנה ספציפית, שצריכה להיות באישור הוועדה לנושא הזה. אנחנו רוצים שגם הדברים האלה יהיו בתקנות באישור הוועדה.

אם כתוב "יקבע השר", זה תקנות.

מקובל עליי שגם זה יהיה "באישור הוועדה".

אם כך, אתה רוצה שגם סעיף 21(א) יהיה באישור הוועדה?

כן.

"איסור התניה 50. אין להתנות על הוראות חוק זה."

אם לא כותבים את זה, האם אפרש להתנות את החוק?

בוודאי.

האם בכל חוקי העבודה כתוב שאין להתנות על החוק, למשל: בחוק פיצויי פיטורים בחוק הגנת הצרכן?

בוודאי, למרות שחלק מהם – מקורם בפסיקה של בית הדין, כי בהתחלה העניין הזה לא היה כל כך ברור.

"אגרות - 51. (א) השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע אגרות או תשלומים עבור -
(1) מסירת מידע מהמדינה ומבנק ישראל לבעל רשיון;
(2) בקשה לרשיון;
(3) אגרה שנתית שתוטל על בעל רשיון.
(ב)השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, יקבע תשלומים אותם רשאים לגבות תאגיד בנקאי, תאגיד עזר המנפיק כרטיסי חיוב, וכל מי שיקבע השר לפי סעיף 18(ב), עבור מסירת מידע לבעל רשיון.

שמירת דינים 52. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין אלא אם כן נקבע
במפורש אחרת.



תיקון חוק בתי 53. בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה,
משפט אחרי פרט 10, יבוא-"11. החלטה לפי חוק שירות נתוני אשראי,
לעניינים התשס"א-2001".
מנהליים

תיקון חוק 54. בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972, בסעיף 1, בהגדרת
חוקרים "חוקר פרטי", בסופה יבוא "או לצורך מסירת ידיעות לבעל רשיון לפי
פרטיים חוק שרות נתוני אשראי, התשס"א-2001".
ושירותי
שמירה

זאת אומרת שהוא לא צריך להיות חוקר פרטי כדי - -

"תיקון חוק 55. בחוק שיקים ללא כיסוי, בסעיף 15, בסופו יבוא "או לצורך ביצוע חוק
שיקים ללא שירות נתוני אשראי, התשס"א-2001".
כיסוי

סעיף 15 דן בשחרור מסודיות.

"הוראת מעבר 56. מי שמסר כדין נתוני אשראי ערב כניסת חוק זה לתוקף, רשאי להמשיך
למסור נתונים גם ללא קבלת רשיון לפי חוק זה, במשך חצי שנה מיום
תחילת החוק."

האם תספיקו לתת לו רשיון תוך חצי שנה מיום תחילת החוק?

לא, זה יוצא מיום כניסת - -

"57. (א) תחילתו של חוק זה ביום - -

אנחנו לא נתווכח אתכם, בסדר.

אבל יש לנו בעיה, אם מדובר עד סוף פברואר. אני מדבר על תקופת ההיערכות. אחרי זה אנחנו צריכים לרוץ על כל המערכות ולתת מידע נכון ואמין.

אתם יכולים כבר להתחיל, שהרי התקנות לא ישנו דבר.

לא, עד שאין תקנות ויודעים מה צריך לעשות, אי אפשר לרוץ. יש פה כרונולוגיה של עבודה.

הוצאתי מכתב, וגם קיבלתי כבר תשובה מאיגוד הבנקים. ביקשתי שיעשו מדרג של התקנות הכי דחופות – זה בוודאי דבר ראשון.

אז אולי נקדים את התקנות שלכם.

הרי כמו שאמרת, התהליך מגיע בסוף. מדובר בכל כך הרבה שנים, אז מה זה משנה אם זה ייקבע לסוף השנה?

אני חושבת שהבעיה תהיה במידה רבה שלכם – מה אתם תרצו שנקבע. מצדנו, אנחנו נעשה את זה כמה שיותר מהר.

זה לא רק מה שאתם תקבעו. יש נתונים, ועל פי החוק הזה אנחנו צריכים לפתח מערכות. לא מדובר רק סתם בשליפת מידע.

אבל אנחנו לא חייבים לחכות שמונה חודשים. כל דבר שיהיה מוכן, אנחנו יכולים להביא לוועדה.

אבל אנחנו לא יכולים לעבוד ככה. מדובר במערכות שלמות. צריך להיכנס לכל הנושא במכה אחת. מה הבעיה לקבוע לסוף השנה?

אתה לא תהיה מוכן.

בסוף השנה הבאה, בסוף 2002.

אנחנו נקבע את הדבר הבא: התקנות יהיו עד ה-31 בינואר, ולכם אנחנו נדחה את כניסת החוק לתוקף עד ה-30 ביוני. יהיה לכם זמן להיערך מהאחד בפברואר עד ה-30 ביוני.

אני לא מבינה מה עשית עכשיו.

הקדמתי את מועד התקנות ואיחרתי את החוק, כדי לתת להם יותר אוויר לנשימה.

אבל זה בלתי אפשרי.

החוק ייכנס לתוקף ב-30 ביוני.

אה, כל החוק.

נתתי להם עוד חודשיים.

אנחנו רוצים ליישם נכון את החוק, בלי לפגוע באף אחד ובלי להעלים מידע מאף אחד. חמישה חודשים זה לא מספיק.

מאה אחוז, יש לך זמן מהאחד בפברואר עד ה-30 ביוני.

חמישה חודשים לא יספיקו אפילו לדברים פשוטים.

אתה לא צריך לעשות שום דבר חדש. אתם רק צריכים להתאים את מערכות המחשוב שלכם למסירת המידע. הרי המידע קיים.

זה אומר לרוץ על כל המערכות.

אחרי שהחוק יעבור – אם לא תצליחו להכשיל אותו – אתם יכולים כבר להתקשר עם איזו חברה. תנו לה את ה-REFERENCES, כדי שתתחיל לעבוד. התקנות לא יכולות לשנות שום דבר באופן דרמטי.

אם נתקשר לחברה, לא יהיה מדובר בחצי שנה, אלא בחמש שנים. אנחנו עושים את זה במערכות שאנשים מכירים אותן לפחות חצי שנה. זה לא הגיוני.

כל מועד שנקבע הוא שרירותי. מאחר שבסך הכל מדובר בהתאמת מערכות מחשוב ובתוכנות, תיערכו. אתם יכולים מחר בבוקר להתחיל להיערך.

חבל לקבוע תקנה שאי אפשר יהיה לעמוד בה.

אתם יכולים לעשות דברים עוד יותר חשובים מזה.

קודם כל, יש לי ספק האם גם המשרדים האלה יהיו מוכנים. יש לנו ניסיון בתחום חוק איסור הלבנת הון, כשגם בעניין הזה המערכות בבנקים עובדות מאד קשה, ומסתבר שגם לא ברור אם יוכלו להתחבר בינתיים במשרד המשפטים. הרי לא כדאי לכתוב דברים רק כדי שנאמר שכתבנו, אלא כפי שנאמר, כי רוצים שזה יעבוד.

יש לך טעות מר פורז, הכנת עיבוד והכנת תוכנות ומערכות מידע זה סיפור כבד, זאת לא לחיצה על כפתור. אנשים חושבים שאם הם הולכים לאיזה מסוף, ושזה עניין פשוט.

לא חשבתי כך.

זה לא יהיה פשוט, ואחר כך במרץ-אפריל בשנה הבאה תצטרכו להתכנס, וזה חבל. לא ייתכן שאלף דברים אחרים, לרבות הלבנת הון, יידחו כדי לגמור את זה. יש סדר מסוים של עשיית דברים.

מר וידר, אני יכול להגיד לך את עמדתי. לדעתי, גם בלי התקנות אתם יודעים במה מדובר.

לא.

בוודאי שאתם יודעים במה מדובר.

לא כדי לעשות את העבודה הזאת.

התקנות רק קצת יחזקו את מה שידעתם ממילא. אתם צריכים להיערך למערכת, שיש לה אפשרות לספק את הנתונים האלה. אתם יכולים לעשות 80% מהעבודה עד לתקנות, ואת ה-20% האחרונים אחרי שיפורסמו התקנות.

אז לך יש ניסיון שלי אין...

אין לי ניסיון, אלא COMMON SENSE.

כשמדובר בהחלטות של אנשים, אנחנו כבני-אדם מיישרים פינות וזזים ימינה ושמאלה, אבל כשאנחנו מגיעים למערכות, אנחנו לא יכולים לזוז ימינה ושמאלה, אלא כל דבר צריך להיות מדויק ומתוכנן. אנחנו מוסרים מידע הן על פרטים והן על עסקים, שיכול בטעות קטנה להרוס מישהו, לבנות מישהו או להרוס מישהו אחר. כל כך הרבה זמן עובדים על החוק הזה, וכשמגיעים לקטע היישומי יכולים לגרום נזק, וחבל. אם יתווספו עוד כמה חודשים, זה יאפשר לנו ליצור דיוק רב יותר, והחוק הזה ייושם בצורה מסודרת.

חמישה חודשים זה די והותר זמן. אגב, לא מדובר בחמישה חודשים, כי אתה יכול היום להתחיל את העבודה.

אנחנו לא יכולים להתחיל, כי עוד אין הגדרות מדויקות.

בגדול אתם יודעים על מה מדובר.

אבל צריך לאפיין בדיוק כל נתון.

אי אפשר יותר מזה. לא נדחה יותר את ביצוע החוק, ובגלל שהם לא יכולים להקדים את התקנות, זאת הפשרה. קיבלתם עוד חודשיים.

אבל שלפחות יהיה כתוב בחוק, שהחוק ייכנס נגיד חמישה חודשים אחרי תיקון התקנות.

אז קבענו מועדים.

ואם יידחו התקנות?

נתחיל עם הדברים לפי סדר העדיפות שלכם.

דרך אגב, ב-31 בינואר אמור להיכנס חוק איסור הלבנת הון. כל הבנקים יהיו אז עסוקים בבעיות של הלבנת הון. באותה תקופה להלביש עוד מערכת? דווקא לבנקים הגדולים לא תהיה בעיה, הם באמת יסתדרו. הבעיה תהיה אצל הבנקים הקטנים.

אתם יודעים מה? העירה היועצת המשפטית שלנו, שאתם חייבים להביא אלינו את התקנות עד לתאריך הזה, ואחר כך יש כביכול עבודה בכנסת, אז אני מניח שזה גם ייקח חודש עד שהתקנות יאושרו פה. זה מביא אותנו חודש קדימה לפברואר, אז אנחנו נכניס את החוק לתוקף באחד באוגוסט, או ב-31 ביולי.

אחד באוגוסט.

אבל אתם יכולים להקדים את התקנות. הם צודקים במובן הזה שהם רוצים כמה שיותר זמן להיערך, אז תשתדלו להקדים את התקנות, אם אתם יכולים.

אני מודה לכם. אישרנו את הכל, למעט הדברים שלא אישרנו. הישיבה הבאה תתקיים ב-5 ביוני בשעה 15:00.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15