פרוטוקולים/ועדת חוקה/3135




5
ועדת החוקה חוק ומשפט
20.05.2001

פרוטוקולים/ועדת חוקה/3135
ירושלים, ז' בסיון, תשס"א
29 במאי, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 303
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
מיום ראשון, כ"ז באייר התשס"א (20 במאי 2001), שעה: 11:30

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז - היו"ר
בני אלון

שלום בן נתן - סגן ר' מנה"ר, משרד הביטחון
עו"ד דינה בנרי - הלשכה המשפטית במשרד הביטחון
הגר כהן - מתמחה במשרד הביטחון

עו"ד רג'ין יהודה כלף- משרד האוצר
עו"ד דרורה ליפשיץ - סגנית היועץ המשפטי במשרד האוצר
גיל שבתאי - אגף החשב הכללי, במשרד האוצר

עו"ד סיגל קוגוט - משרד המשפטים

חזקי ישראל - התאחדות התעשיינים
מוטי טפרברג - יו"ר התאחדות התעשיינים בירושלים

אילן רומן - מנהל מינהלת עטרות

שלמה שוהם

דורית ואג

אושרה עצידה

1. הצעת חוק חובת המכרזים ( תיקון מס' 11 ), התשס"א-‏2001
אישור לקריאה שנייה ושלישית – הצבעה

2. תיקון טעות בחוק ההסגרה ( תיקון מס' 7 ), התשס"א – 2001.



1. הצעת חוק חובת המכרזים ( תיקון מס' 11 ), התשס"א-‏2001
אישור לקריאה שנייה ושלישית – הצבעה

אני פותח את הישיבה בהצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 11). הצעת החוק הועברה מהמליאה בשבוע שעבר לאחר עיכוב ממושך בממשלה. אני מבקש מעו"ד ליפשיץ, להציג את הצעת החוק.

הצעת החוק הזו, עניינה הארכה בשנה של הסמכות להתקין תקנות בעניין החובות והעדיפות לאיזורי עדיפות לאומית במסגרת מכרזים. היום התקנות עוסקות רק במכרזים של משרד הביטחון. הכוונה היא שבמשך שנה יהיה ניתן לפעול לפי התקנות. אם הצעת החוק תתקבל במתכונת שהיא מוצעת, אז התקנות תשארנה בתוקף בצורתן הנוכחית בשנה הקרובה.

יש פה הרחבה?

לא. הרחבת דבר שפקע בחודש מרץ, ולהחיל אותו עד לחודש מרץ הבא במתכונתו הזהה למתכונת שהייתה אז.

למה זה עוד פעם בא כהוראת שעה? למה זה לא בחקיקה?

הכוונה בחקיקה קבועה. כי ישנם חילוקי דעות בדבר חשיבות ההסדר הזה. ישנם חסרונות להסדר של ההעדפות האלה. מדובר בעצם בהטבות לאזורי עדיפות לאומית על פני אזורים אחרים בארץ כאשר יש לזה משמעות. לכן, אנחנו חושבים שכדרך של איזון טוב שזה יהיה לשנה, ובמהלך השנה זה ייבדק עוד פעם.

זו הארכה שנייה. מה קרה בשנה האחרונה? האם יש נתונים על מה זה עשה? אנחנו מכירים את ההעדפות שכתובות בחוק. פה מדובר בהעדפות במכרזים של משרד הביטחון. זו תוספת לכל דבר אחר.

גם זה קיים כבר הרבה שנים.

אגב, זה בכל אזורי העדיפות הלאומית או רק לקו העימות?

זה לכל אזורי עדיפות הלאומית, אבל ישנה עדיפות מסוימת לאזורי קו עימות על פני אזורים אחרים במסגרת התקנות. במסגרת התקנות יש אזור א', אזור ב' ואזור קו עימות.

איפה זה כתוב?

מבחינת החוק אין הבדל, אבל תקנות שאושרו גם על ידי הוועדה יש אחוזי העדפה קצת שונים. החוק זה רק הסמכה. ברגע שאתה מאריך את זה, התקנות שעמדו בתוקפן ממשיכות לעמוד בתוקפן.

כלומר, התקנות הן קבועות והחוק הוא הוראת שעה.

אם החוק לא יחול רטרואקטיבית אז התקנות גם יפקעו ויהיה צורך להתקין אותן מחדש. אם החוק יוחל רטרואקטיבית, התקנות חיות בלי צורך להתקין אותן.

בתקנות יש שוני בין אזורי עדיפות א', ב' וקו עימות.

במסגרת התקנות שהגיעו כאן לוועדה אנחנו דרשנו את אותה עדיפות לאזורי תעשייה אחרים כמו עטרות.משרד הביטחון בכל הדרגים, הסכים לדבר הזה. גם היועץ לשר הביטחון, מר יוסי ורדי, גם בזמנו,סגן שר הביטחון אפרים סנה, וגם מנכ"ל משרד הביטחון עמוס ירון. אני אומר את זה במפורש. אני דיברתי עם שלושת הגורמים האלה. אני מבין שאת השינוי ניתן לעשות בתקנות.

שינוי מצריך החלטת ממשלה.

או החלטת כנסת. אני נתתי לממשלה שנה שלימה להתעסק בזה, ואמרו לי: כן ולא ושחור ולבן. הכנסת ניסתה לחוקק את זה בכמה דרכים באמצעות חבר הכנסת לנגנטל וחברי כנסת אחרים, אבל זה לא עבר. בזמנו עיכבו את הצעת החוק.

האם אזור עטרות נחשב היום אזור א'?

כן.

הכוונה היא שהם יושוו לקו עימות.

כן.

הצעת החוק עברה בקריאה שנייה ושלישית, אבל הבעיה היא ששר האוצר ושר הביטחון צריכים לחתום ולאשר, בינתיים שום דבר לא קורה בשטח.

הצעת החוק אומרת ששר הביטחון לכשיכריז על אזור מסוים כאזור ספר, אז ועדת הכספים של הכנסת תסמיך את שר האוצר להפעיל את התיקון.

למה הם לא חתמו?

הם לא החליטו לגבי האזורים.

לעניין מכרזים, זה ידרוש תיקון תקנות. היום קו עימות מוגדר כקו עימות כישובים בצפון. אם תתקבל החלטה, זה ידרוש גם תיקון תקנות.

מי השר המוסמך להתקין את התקנות?

שרי האוצר והביטחון באישור ועדת החוקה.

למה לא להכניס את זה לפה מטעם הוועדה?

אבל הם צריכים להביא תקנות.

נעשה את זה בחקיקה ראשית.

זה ממש לא עונה בקנה אחד עם כל מתכונת ההסדר, כי בחוק לא נקבעים האזורים.

מה אני יכול לעשות?

כאשר הממשלה לא מוכנה לשמוע את הכנסת והיא מתעלמת תקופה ממושכת ממצב קיים, משיקולים שלה, למה הכנסת צריכה לקבל את זה?

מה חוק חובת המכרזים אומר?

חוק חובת המכרזים מדבר על אזורים שהם צמודים לאזורים שקבועים לפי חוק עידוד השקעות הון, וחוץ מזה נותן הסמכה לממשלה לקבוע אזורים נוספים.

כבוד היושב ראש, אפשר להוסיף בחקיקה הראשית שהאזורים כוללים את עטרות. מה שכלול בהם לרבות זה וזה. למה לא? אין עם זה שום בעיה.

מה שקורה הוא זועק לשמיים. נציגי האוצר, אתם באתם להפלות לטובה את קו העימות בעקבות הקושי הגדול שהיה בצפון עד ליציאת צה"ל מלבנון. בעיניי, די התגברנו על הקושי הזה. אני יודע שקשה מאוד לפגוע בזכויות לאחר שהן ניתנו. אבל מה קרה כאן? לא רק שיש כאן התעלמות מעטרות ומאזורי תעשייה אחרים, כתוצאה מההעדפה לקו העימות, באופן טבעי מקומות אחרים עוד יותר נפגעים. כלומר, מצבם לא נשאר סטטי, מצבם הורע. ברגע שעזרנו לקו העימות, הרענו את מצב של אזור עטרות באופן אובייקטיבי לעומת מצבו הקודם. אזור עטרות נמצא היום במצב הרבה יותר קשה מכל אזור תעשייה אחר בקו העימות. אני לא מוכן לקבל את זה, ואני דיברתי בעניין הזה עם הממשלה כל כך הרבה פעמים. עכשיו שהממשלה תדבר איתנו.

הבעיה היא רק איך אתה עומד במבחן של קריטריונים כאלו, כאשר שיש אזורים שמצריכים פרוצדורה מסוימת חוקית שזה הודעה, פרסום ברשומות והנמקה, ויש אזור מנומק בחקיקה ראשית בלי להתייחס לאותה פרוצדורה.

נכון. שלמה, תנסה להתייחס לבעיה שחבר הכנסת אלון מעלה כאן.

בגלוי אני אומר שצריך לחשוב איך לעשות את זה. אני עדיין לא יודע איך זה יהיה מבחינה ניסוחית, אבל אם זו תהיה החלטה הוועדה, אז אנחנו נחשוב איך לעשות את זה ונמצא פתרון.

אני חושב שאין מחלוקת בעניין הזה ביני ובין חבר הכנסת בני אלון. אני אומר בכל הכנות, אני עשיתי מאמץ גדול שנה שלמה. זה לא שישבתי כאן בוועדה רגל על רגל וחיכיתי. עשיתי מאמץ, נדברתי עם הממשלה. משרד הביטחון חד משמעית איתנו. משרד האוצר, לא. בכל הכבוד, יש מציאות מסוימת. מחר יש יום ירושלים ואני רוצה להכליל גם את אזור עטרות.

השאלה היא, אם אתה רוצה עכשיו רק את האזור הזה?

כן.

תפסת מרובה לא תפסת. אני לא רוצה עכשיו להתחיל להגדיר את אזורי העימות. יכול להיות שהתקדים על עטרות ייצור גם הסכמות על מקומות אחרים. שלמה, תנסה לראות עד סוף הדיון אם אתה יכול לנסח ניסוח שאפשר לחיות איתו. זכותה של הממשלה תמיד להגיש הסתייגות.

כדי להישאר במסגרת של קביעת האזורים בתקנות אולי אפשר שאנחנו נעשה עוד בדיקה סופית, ואתם לא תעבירו את זה לקריאה שנייה ושלישית לפני שאתם מקבלים תשובה אם מביאים לפניכם תיקון תקנות או לא.

בעיניי, זה בסדר.

אני דווקא חושב שאולי ראוי לעשות זאת לכבוד יום ירושלים. אני מסכים עם כל מילה שאמרת ואני מקבל את זה. אני חושב שבסופו של דבר שאי אפשר להפוך פה היום את היוצרות. המחוקקים בעצם לא מוגבלים. זה העיקרון, ואם המחוקקים אומרים, וזה יירשם בפרוטוקול, שהם רואים צורך לאומי באזור התעשייה העטרות בגלל כל המצב ושצריך להכניס את זה, גם אם יש פה איזשהם חריקות וחריגות, שזה ייאמר ושזה ייכתב.

בעיניי, אזור התעשייה בעטרות הוא קו עימות. מי שרוצה הוכחה לכך, שיבקר במקום ויראה במו עיניו.

הסעיף הזה הוא לא סעיף של הוראת שעה.

הוא כן של הוראת שעה. חבר הכנסת אלון, כל הסעיף שאתה מחזיק, סעיף 3(א)(1), עם כל תת הסעיפים שלו, זה הוראת שעה.

אנחנו באים להאריך הוראת שעה, ואני רק רוצה להרחיב את הוראת השעה.

אז איזה פגם יכול להיות בהוראת שעה שאני אומר שוועדת החוקה מוצאת לנכון לשנה הקרובה להכניס את אזור התעשייה העטרות? אני כותב סעיף קטן נוסף, אזור התעשייה עטרות.

אני מודה שמבחינת חקיקה זה לא יהיה אלגנטי, אבל עשינו דברים לא אלגנטיים.

הייתה ביני ובין השר שוחט הידברות, אמנם לא חליפת מכתבים, אבל היו לי שיחות עם שר האוצר הזה. הייתה התנגדות גורפת. הייתה הסכמה גורפת מצידו של משרד הביטחון, אבל עובדה שזה מצריך החלטת ממשלה. זאת אומרת, שני הגורמים צריכים להסכים, אבל זה אף פעם לא בא לממשלה.

יש לנו פה עדכון של סגן השר אמנם מחודש אפריל, שמשרד ראש הממשלה מטפל בהרחבת ההגדרה של יישובי קו העימות גם ליש"ע, ונדמה לי שגם עטרות כלול בפנים.

בסדר. אנחנו נתחיל באיזשהי התחלה. אני מקווה שזה יזרז את הטיפול בכל הדברים. יש אזורים ביש"ע שמחייבים לפי דעתי הגדרה כזו. זה לא צריך להיות כוללני. יש מקומות ויש מקומות. יש אזורי תעשיה שבוודאי סופגים היום מכות ולא יכול להיות שהם יהיו בתנאים יותר קשים מאזורים שמוגדרים בקו העימות. עם כל הכבוד, מה זה קו העימות היום? היום קו העימות השתנה. אני שמח שהגזרה הצפונית היא מאוד מאוד רגועה ואני מקווה שזה יימשך לאורך זמן, אבל הגיזרה הפלשתינית היא קו העימות היום.

כל יום יורים על אזור התעשייה בנווה דקלים. הוא לא נחשב עדיין קו עימות.

מטפלים בזה.

למעשה, מה שאתם אומרים הוא שיכול להיות שאין טעם לאזור א', כי כל אזור א' הוא קו עימות. אז זה אזור אחד.

יש לנו מצב נתון. התקנות האלה עוזרות גם לאזור א' וגם לקו העימות. הן עוזרות לכולם. ברגע שהתקנות יאושרו בקריאה שנייה ושלישית, ישנו תהליך הפרסום ויעברו חודשיים פלוס ימים.

אתם באיחור גדול אבל לא בגלל הוועדה, אלא בגלל הממשלה.

אין לי טענות לוועדה ולא יכולות להיות לי טענות לוועדה. אני מציין מצב.

בשנת 2000 כמעט שני מיליארד שקל הועברו לאזורים האלו, ובעיקר לאזור א', אזור ב', ואזור קו העימות, לעומת ששה מיליארד של סך הכל הזמנות למשרד הביטחון. יש שם עדיפויות למינהן. באזור א' ובאזור ב' נותנים הזדמנות למפעל לרדת למתחרה הנמוך. בקו העימות אנחנו מתיישרים לפי ההצעה, כל עוד יש הבדל של 15%. יש לנו שלוש רמות של עדיפויות: עדיפות עליונה זה אזור עימות שבמכרזים ניתנת להם העדפה של 15%, וההזמנה יוצאת יותר גבוה מעל המתחרה. יש עדיפות בינונית שהיא באזור א', גם 15%, אבל סך הכל נותנים למפעל שבאזור א' First Right of Refusion, תרד בבקשה לגובה המחיר של מתחרה שלך. בב' זה רק חמישה אחוז, וגם שם מציעים לרדת 5% כלפי מטה.

משרד הביטחון בלי זה מצבע עבודת מטה להחליט באיזה אזורים המצב הוא כמו שהיה בצפון, ואזור עטרות נמצא בינהם. ייתכן ויהיו כמה עשרות אזורים שהמפעלים שנמצאים שם ייהנו מזה. זה ייקח זמן.

למה זה ייקח זמן? אם אני עכשיו משנה את החוק ואני נותן למשרד האוצר יום, יומיים שלושה להתייעצויות והם נותנים לי תשובה כזו או אחרת. אם הם יתנו לי תשובה חיובית ויש הסכמה לשינוי התקנות, אז עדיף. אם הם יתנו לי תשובה שלילית, אז אני מעביר את החוק כפי שהוא והאוצר יגיש הסתייגות ונראה מה יקרה במליאה.

אם זה עניין של שבוע עשרה ימים, אז ממש אין לנו בעיה.

ראשית, אני מברך על הדיון, אבל חייבים לזכור דבר אחד. אנחנו היום כבר בסוף חודש מאי. אנחנו מדברים על תקופה קצרה מאוד שתיגמר עוד לפני שהמפעלים והמערכות יתכווננו לנושא הזה, ושוב נגיע לצורך לחדש. אחד הדברים הבסיסים החשובים לפיתוח תעשייה וכלכלה הוא יציבות. אני חושב שצריך להאריך את תוקף התקנה הזו בעניין העדפה של המפעלים לפחות לתקופה של שנתיים. כלומר, לשנה פלוס מה שנשאר. כי המפעלים לא יוכלו להתארגן לקראת השינוי. אנחנו מדברים על רכישות של מפעלי מזון שבהם המכירה היא עונתית. לדוגמא, אם מפעל המצות בעטרות סיים עכשיו את עונת הפסח, העונה הבאה היא בדיוק כשתוקף התקנות יפוג.

ראשית, מר רומן, הדברים שלך הם דברי טעם, אלא מה? ברגע שהוראת השעה באה מידי הממשלה, אני יכול לאשר אותה, אני יכול לשנות אותה. מטבע הדברים, הוראת שעה נועדה לפרק זמן של מקסימום שנה. בית המשפט ביקש עכשיו את תשובת הממשלה לשאלה למה האריכו את הוראת השעה לאי גיוס בני הישיבות לשנתיים. הוראת שעה לשנתיים היא עניין מסובך.

שנית, אם אני מכניס את עטרות פנימה, זה כבר תקדים מסוים. אני לא רוצה להקשות על הממשלה יתר על המידה. שלישית, כשנותנים לך אצבע אל תיקח את כל היד.

הנושא של עדיפות לאומית א' לאזור התעשייה עטרות, הוארך בזמנו לחמש שנים, מול שאר חלקי ישראל שהוארכו רק לשנתיים. זאת אומרת, שניתן לעשות התייחסות נקודתית. הממשלה עושה את זה.

אפשר.

בראשית דבריי, אני רוצה להודות על היוזמה הברוכה הזו. במסגרת תפקידי פניתי גם למשרד האוצר וביקשתי את ההכרזה על אזור תעשיות. נראה לי שקצת הייתה בריחה מהחוק של חבר הכנסת לנגנטל. בנוסף לנושא העדפת המכרזים, הייתי רוצה לזרז את ההכרזה הזו כדי שגם בקרן הפיצויים יוכלו אותם מפעלים לדרוש ולבקש את מה שהם היום מפסידים. יש באזור התעשייה עטרות בעיה קרדינלית.

אבל זה לא במסגרת החוק הזה. צריך להגיד את האמת. החוק הזה ייתן עדיפות רק למספר מאוד מצומצם של מפעלים בעטרות. מקסימום, עשרה או שנים עשר מפעלים בגלל שרוב המפעלים לא מתחרים במכרזים של משרד הביטחון. אבל, זה בכל זאת איזשהו איתות לאזור כולו שלא כדאי להם לעזוב את אזור עטרות. אני לא יכול להישאר אדיש לנוכח מה שקורה שם.

השאלה אם היו מכרזים של משרד הביטחון שבהם יודעים שמפעלים מאיזור עטרות ניגשו ולא זכו בגלל שהם לא היו כקו עימות?

כן יש לי פה דוגמא.

אנחנו קיימנו ישיבה מסודרת במשרד הביטחון עם כל התעשיינים שמועסקים על ידי משרד הביטחון והיה דיון פרטני. אין ספק שהעובדה שקו עימות מקבל העדפות, זה מרע את מצבם של המפעלים שמתמודדים בעיקר מאזור התעשייה עטרות, וכנראה גם מאזורי תעשייה אחרים. לא רק שלא השארנו אותם במצב קשה, אלא הרענו את מצבם וזה דבר שלא מתקבל על הדעת. יש היום פרוספריטי בקו העימות, צריך להגיד את האמת.

יש לזרז את ההכרזה של שר האוצר לעניין חוק לנגנטל שהוא מאוד מאוד חשוב למפעלים. לדעתי, החוק הזה הוא מבורך, אבל הוא טיפה בים.

אנחנו לא משלים את עצמנו שזה יפתור את הבעיות של עטרות.

שלמה, יש לך ניסוח?

זה ממש לעשות את הבלתי אפשרי. אני לא מתחייב על הניסוח.

אתה יכול לחשוב עליו יחד עם היועצת המשפטית של משרד האוצר. אני רוצה לתת לכם את היכולת לנסח את ההצעה כאשר ההחלטה תהיה להכניס את אזור עטרות. האישור הוא אישור, אלא אם כן יבוא משרד האוצר ויאמר לי לא להשאיר את החוק כפי שהוא ושהוא יביא לנו תקנות לאישור. השאלה היא איך אני מבצע הצבעה במורכבות הזו.

מר רומן, האם השם אזור התעשייה עטרות הוא השם הרשמי של האזור הזה?

כן.

ההצעה שלי היא שבהצעת החוק הזו אחרי סעיף 1 יבוא סעיף 1(א) שכותרתו תהיה הוספת סעיף 3ג והוא יאמר כך: אחרי סעיף 3ב יבוא 3ג: על אף הוראות סעיפים 3א ו-3ב יהא אזור התעשייה עטרות, אזור עדיפות לאומית ויחולו עליו הוראות סעיף 3א.

שלמה, זה לא נותן שום דבר, כי כבר היום עטרות הוא אזור א'. כיום אנחנו נמצאים בסעיף 3א רבתי וצריך להוסיף בו פיסקה ולומר שאזור עטרות, בהגדרה שיהיה אזור עטרות, ייחשב לצורך תקנות חובת המכרזים כך וכך כאזור קו עימות.

אני רוצה להזכיר את קו עימות בצפון.

יש לך הגדרה של אזורי עדיפות לאומית ואתה צריך להגדיר גם אזור קו עימות ולהכניס שם את עטרות. היושב ראש רוצה שדין עטרות יהיה כדין אזור קו עימות.

לצורך מכרזי משרד הביטחון.

צריכים לשפץ את הנוסח. אני מבינה כי בכל מקרה מחכים כמה ימים לראות אם ממילא יכריזו עליהם כאזור קו עימות.

כן.

אנחנו נכתוב: יושווה מעמדו של אזור התעשייה עטרות למעמד אזור קו העימות בצפון.

בתקנות יש אזור קו עימות. ההגדרה של אזור קו עימות היא ישובים בצפון.

אפשר עוד להתייעץ לגבי הנוסח. אין לי שום בעיה. שלמה, אני רוצה להביא לאישור את ההצעה בתוספת התיקון שהנוסח המדויק שלו ייקבע.

התיקון אומר שאזור התעשייה עטרות יקבל את הזכויות שמקבל אזור קו עימות כהגדרתו בתקנות.

יקבל את אותם זכויות במסגרת התקנות, רק לעניין הזה.

רק לעניין התקנות.

אני רוצה לאשר את זה לקריאה שנייה ושלישית עכשיו ואני אביא את זה להצבעה רק ביום רביעי כדי לתת לכם את היום ואת הימים שני ושלישי לטפל בעניין. אם תביאו לי תקנות, אני אקבע ישיבה מיוחדת לאישור התקנות לפני יום רביעי, ואז אני אעשה את השינוי, בסדר?

בסדר גמור, אז כרגע אין הצבעה.

יש הצבעה. אני רוצה להסביר, אני עכשיו מאשר את זה לקריאה שנייה ושלישית בנוסח החדש. יחד עם זה, אני אומר לפרוטוקול שההצבעה במליאה תהיה ביום רביעי.

ביום רביעי אין הצעות חוק ממשלתיות.

אני יודע. אני אבקש מיושב ראש הכנסת להביא את זה להצבעה ביום רביעי ואני אסביר לו את מורכבות העניין. ההצבעה תהיה ביום רביעי כדי לתת זמן למדינה להחליט. זו פרוצדורה. עם כל הכבוד, זו לא החלטה של דרורה. היא צריכה להביא את זה לשר, ויש ממשלה, וצריך גם את משרד המשפטים. צריך גם לתקן תקנה וצריך להביא אותה ולהצביע. לכן, ההצבעה על זה במליאה תהיה ביום רביעי, כדי לתת יומיים וחצי לטפל בעניין. אם המדינה תודיע לי שהיא רוצה את זה במסגרת תקנות, אני אקבע עוד ישיבה של הוועדה שלא מן המניין ביום שלישי או ביום
רביעי בבוקר כדי לאשר את התקנות, וממילא להצביע מחדש. אני אעשה אז רביזיה. אני אעשה הצבעה מחודשת. אני אוציא את הסעיף ואני אביא אותו כפי שהוא.

מבחינת הנוהל התקין אולי בכל זאת כדאי לתת עוד יומיים להצביע בנושא הזה בוועדה. אדוני היושב ראש, אני מבין את השיקולים שלך, אבל אתה לא עושה עכשיו הצבעה ורביזיה. אם נניח הם הולכים לך ביחד, אתה צריך להחזיר את זה חזרה לוועדה.

לא, אם אתה מניח אז יש פרוצדורה על פי התקנון להחזיר לוועדה.

אני לא מניח.

אם רוצים להצביע ביום רביעי זה צריך להיות מונח ביום שלישי, לכל המאוחר.

יכול להיות שאני עושה פטור מחובת הנחה.

העיקר שהכל נלקח בחשבון.

הכל נלקח בחשבון. אני לא אניח את ההצעה הזו לפני יום שלישי בערב, כדי שאפשר יהיה להצביע ביום רביעי. אני אדע תשובה עקרונית אולי אפילו היום, אולי מחר, ואז נראה איפה אנחנו עומדים.

אני מעלה את ההצעה להצבעה. מי בעד? פה אחד. נגד אין. אין חברי כנסת נוספים. בני אלון אמר את דעתו ועזב משום מה, אבל דעתו הייתה מאוד חיובית.


















2. תיקון טעות בחוק ההסגרה ( תיקון מס' 7), התשס"א – 2001

הנושא הנוסף הוא תיקון טעות בחוק ההסגרה ( תיקון מס' 7), ואני רוצה להזכיר לוועדה במה מדובר. חוק ההסגרה ( תיקון מס' 7 ) עבר. לחוק היה לוח תיקונים, לוח התיקונים הונח על שולחן הכנסת והוכרז, אבל משום מה לפני ההצבעה לא הודיע יושב ראש הישיבה במליאה שיש לוח תיקונים. לעניות דעתי, גם אם לא הודיעו לפני הישיבה, ברגע שהונח לוח תיקונים על שולחן הכנסת והוכרז עליו, ללא ספק זה הונח על שולחן הכנסת וזה היה שם, לדעתי זה עבר וחברי הכנסת ראו את זה. אבל, חבריי בלשכה המשפטית שקיבלתי את דעתם בסופו של דבר, ביקשו ליתר ביטחון ולמען הסר ספק לעשות תיקון טעות בחוק. בבואנו לתקן את הטעות הזו עכשיו, את לוח התיקונים, במסגרת תיקון טעות על פי פרוצדורה שתיקנו בחוק היועץ המשפטי לכנסת.

מה קורה אם התיקון לא עובר במליאה?

אז הטעות הזו לא תוקנה.

החוק עבר בלי הסעיפים של התיקון טעות.

אני אומר מה החשש שלהם, למה צריך לתקן. בחוק המקורי עבר שבקשת הסגרה לפי חוק זה, צריך להודיע לאדם שנעצר שהוגשה נגדו בקשת הסגרה. הם פוחדים שאם תודיעו לו על בקשת הסגרה הוא יוכל להתחמק ולברוח, כי לפעמים זה חודשים לפני שהם באים לעצור אותו. הם אומרים שאם הוגשה לגבי אדם עתירה, יש לקבוע שהוא בר הסגרה. זאת אומרת, ברגע שפונים לבית המשפט, רק אז מודיעים לו. לא מודיעים לו לפני כן ולא נותנים לסנגוריה הציבורית אפשרות לייצג אותו לפני כן. אני לא חושב שגם על זה תהיה התנגדות, כך נראה לי. אני מבקש מהוועדה לאשר את תיקון הטעות ולהעלותה למליאה לאישורה.

נאשר. תודה, אני נועל את הישיבה.



הישיבה ננעלה בשעה 12:10.