פרוטוקולים/ועדת חוקה/3075
5
ועדת החוקה חוק ומשפט – 10.5.2001
פרוטוקולים/ועדת חוקה/3075
ירושלים, כ"א באייר, תשס"א
14 במאי, 2001
הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 298
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
שהתקיימה ביום חמישי, י"ז באייר התשס"א, 10.5.2001, בשעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 10/05/2001
צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"א-2000- עירית ראשון לציון; צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"א-2000- יוקנעם; צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"א-2001- המועצה המקומית גליל עליון.; צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מלחמה במלריה), התשס"א-2001; צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט- מלחמה במלריה), התשס"א-2001
פרוטוקול
חברי הוועדה: היו"ר אופיר פינס-פז
יצחק בן-דוד, סמנכ"ל אכיפה, המשרד לאיכות הסביבה
זוהר שקלים, ראש אגף תיאום אכיפה, המשרד לאיכות הסביבה
ד"ר אורי שלום, ראש אגף לחימה במזיקים, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד יפעת רווה, משרד המשפטים
עו"ד דבי סולו, משרד הפנים
עו"ד אהובה קרוק-קורמן, היועצת המשפטית, עיריית ראשון לציון
סימון אלפסי, ראש המועצה המקומית יקנעם
עו"ד צביה דולב, היועצת המשפטית, המועצה המקומית יקנעם
עו"ד זורח רוזנבלום, היועץ המשפטי, מועצה אזורית גליל עליון
עו"ד רות רוטנברג, היועצת המשפטית, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד יוסף פרייס, מ"מ ממונה מערך ברירות משפט, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד נטע דרורי, הלשכה המשפטית, המשרד לאיכות הסביבה
ד"ר לאור אורשן, המשרד לאיכות הסביבה
חבר המתרגמים בע"מ
ס ד ר ה י ו ם
1. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"א2000- - עירית ראשון לציון
2. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"א2000- - יוקנעם
3. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"א2001- - המועצה המקומית גליל עליון.
4. א. צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מלחמה במלריה),
התשס"א2001-
ב. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – מלחמה במלריה),
התשס"א2001-
1. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"א2000- - עירית ראשון לציון
2. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"א2000- - יוקנעם
3. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"א2001- - המועצה המקומית גליל עליון.
4. א. צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מלחמה במלריה),
התשס"א2001-
ב. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – מלחמה במלריה),
התשס"א2001-
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק
ומשפט.
1. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"א2000-
עיריית ראשון לציון
אנחנו מקיימים ישיבה רק בענייני משרד הפנים
וקצת בנושא המשרד לאיכות הסביבה. שר הפנים ביקש אותי לעשות שינוי בצו העיריות. אנחנו מדברים בעצם על אישור חוקי עזר עירוניים.
עבירות קנס. אנחנו מבקשים להגדיר מספר
עבירות כעבירות קנס על מנת שיוכלו לשלם את הברירה.
אני מבקש מהיועצת המשפטית של משרד הפנים
לתת סקירה קצרה. אני מניח שיש בפניך את הבקשה.
זה לא אומר שהנוסח שלכם התקבל. קחי את מה
שבא אלינו לאישור כי יכול להיות שיש הבדלים.
קודם כל תגידי לי על איזה נושאים מדובר. אני
רואה שיש פה ציוד לבנייה, גרימת רעש.
כעיקרון אין כאן הגדרה של עבירות חדשות אלא
עבירות שהיו קיימות מאז חקיקתם של חוקי העזר שנזכרים כאן. זאת אומרת, חוק עזר למניעת רעש וחוק עזר פיקוח על טובין. אלה היו עבירות עם קנסות מאוד נמוכים. ברגע שהתברר לנו שיש ריבוי של עבירות מהסוג הזה, כאשר מספר התיקים בבית-המשפט גדל, חשבנו שקנס צריך להיות מוכפל.
160 שקלים או 110 שקלים. הקנסות עכשיו ינועו
בגובה של 215 שקלים, למי שמקים רעש חזק ובלתי סביר במוצאי חגים, ליל יום העצמאות ול"ג בעומר. יש רק מועדים מסוימים ספציפיים בהם מותר להקים רעש ללא כל מגבלה.
בבית מגורים אחרי השעה 11 אתה לא יכול
להפעיל מכונות או אם אתה רוצה לדפוק לפני שעה 6:00 בבוקר, במקרים מיוחדים אתה יכול להפעיל באתר בנייה לידך רק אם אתה באמצע יציקה ואתה לא יכול להפסיק יציקה כי כל הקיר יתמוטט. יש הגדרות מה מותר ומה אסור.
הקנס הוגדל. למשל מ160- ל215- שקלים, או מה
שהיה 160 שקלים ל320- שקלים משום שהתופעה הזו היא בלתי נסבלת. למשל, הצפירה, עומדים לך מתחת לבית ומשגעים אותך עם צפירות כדי לקרוא למישהו.
התופעה מוכרת. מחזיקים היום בפנסיונים או
מלונות אחסנה לכלבים והנושא הזה חשוב שיחזיקו אותם או בגן חיות או שכל אחד ידאג לרישוי ומי שרוצה להפוך את זה לעיסוק, חייב לקבל היתר על-פי חוק עזר מאת ראש העירייה. כל זאת כדי להבטיח לכלבים תנאי מגורים הולמים, ניקיון של המלונות, משטחים כמו שצריך של בטון ולא שיחזיקו אותם על אדמה עם קרציות.
עד כמה שאני זוכרת הקנס היה 215 שקלים
ואנחנו מבקשים שהקנס יהיה 490 שקלים, שזה המקסימום שמותר.
לפעמים צריך יהיה להגדיר את זה כמו עסק טעון
רישוי, אפילו שנניח הוא לא מרוויח מן העניין. לפי חוק רישוי עסקים, אני חושבת שלציבור לא תהיה תועלת לפחות בעניין הזה משום שהקנסות על-פי חוק רישוי עסקים הם מאוד גבוהים. זה מאלץ להגיש כתב אישום כי אין שם ברירת קנס ואז התושבים צריכים להיכנס לבית-משפט שלום וככה העבירות האלה באות לבית-משפט לעניינים מקומיים.
אקריא לך את הוראת חוק העזר.
הוראת סעיף 2(א) אומרת: "לא יחזיק אדם בעל חיים בתחום שיפוטה של העירייה אלא בתחום קרקע חקלאית ועל-פי היתר מאת ראש העירייה. הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על גני חיות, ספארי או פינות חי הטעונים רישוי".
אנחנו רוצים שהוא יחזיק אותו ברשיון מאת ראש
העירייה, שהוא יבוא אל העירייה ויקבל רשיון, את הדיסקית ואת כל מה שיש, וכמובן יקיים את התנאים ברשיון כשאחד התנאים הוא למשל מחסום, שנית, שהוא יהיה קשור.
להחזיק אותם בתנאים הולמים. יבוא הווטרינר
ויראה שאתה לא זורק אותם בחצר רעבים, זורק לו פרוסת לחם מרחוק ולא שם לו אותה בכלי כדי שהנמלים לא תיכנסנה. זה לפחות מניסיוני מכתבי האישום שאני מגישה לגבי אחזקת כלבים בתנאים בלתי הולמים. העניין שלנו הוא לא לתפוס את הכלבים אלא העניין שלנו הוא שמי שרוצה ליהנות מהכלב, שיחזיק אותו בצורה הולמת.
סעיף 9(א) אומר: "לא יחזיק אדם כלב בתחום העירייה אלא אם כן ניתן לגביו רשיון מאת ראש העירייה ובהתאם לתנאי הרשיון ובלבד שהכלב סומן במשדר אלקטרוני וחוסן בחיסון למניעת כלבת".
אדוני יודע שיש רופאים מורשים ולא העירייה מחסנת. כשבאים נציגים, מראים את האישור מהרופא המחסן.
סעיף 14(א) לגביו אנחנו גם רוצים לאשר ברירת קנס, אומר: "לא יחזיק אדם כלב במקום ציבורי ולא ירשה בעל כלב שכלבו יוחזק במקום ציבורי אלא אם הכלב קשור היטב ומחסום על פיו".
נושא הגללים, גם הוא כבר מוסדר היום כברירת קנס.
בסדר. אנחנו נאשר את הצו.
הצו אושר.
2. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"א2001-
יוקנעם
אני מבקש את היועצת המשפטית להציג את הצו
כי יכול להיות שהנוסח שלנו ושלכם הוא לא אותו הנוסח. הנוסח הוא אותו נוסח?
אנחנו מתייחסים למעשה לשלושה חוקי עזר בהם
חסרות לנו דרגות של ברירות קנס. הראשון הוא לגבי חוק עזר ליוקנעם עילית, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון. כאן אנחנו מבקשים להוסיף דרגה של ברירת קנס לגבי הסעיף של גרימת נזק לרחוב בידי אדם, הסרה, השחתה, גרימת לכלוך, שבירה או קלקול של בניין, מתקן, רכוש או חפץ השייך למועצה או שהמועצה אישרה את הקמתו. דרגת קנס א', 490 שקלים.
עכשיו אתם הולכים לדרגת הקנס הכי גבוהה.
בדרך כלל הרשויות מתחילות בקנסות יותר נמוכים, וכשזה לא עובד, הן מעלות את הקנסות.
הסיפור הזה נמשך שש-שבע שנים עד שהגיע לכאן.
אנחנו כבר קבענו סכומי קנסות ואחר-כך משרד הפנים ביטל את זה כי יש לו טבלה והוא קבע את המחיר. מה שאנחנו היום מציגים אלה קנסות שהומלצו ואושרו על-ידי היועץ המשפטי של משרד הפנים. לא אנחנו קבענו את גובה הקנסות.
לגבי חוק עזר ליוקנעם עילית, העמדת רכב
וחנייתו, אנחנו צריכים שתי דרגות קנס כאשר הדרגה האחת מתייחסת לעניין של רכב וחומרים דליקים, רעילים, רדיו-אקטיביים במקומות אסורים שכאן מדובר ב165- שקלים. הדרגה השנייה, הסעיף הרגיל שמדבר על העמדת רכב שלא במקום מותר וכאן הקנס הוא 70 שקלים שזו הדרגה הרגילה והמוכרת.
החוק השלישי הוא עניין מודעות ושלטים שגם שם יש לנו בעיה כאשר במשך שנים אנחנו לא יכולים להשתלט ואנחנו מבקשים את דרגות הקנס, 320 שקלים לגבי הצגת שלט, פרסום, מודעה בידי אדם ללא רשיון, ו215- שקלים דרגת קנס ג' לגבי מודעות מתוך רכבים.
נמצאת כאן היועצת המשפטית של משרד הפנים.
מה קורה אם אדם לא משלם את הקנס במועד, יש לו כפל קנס?
בחוק יש מנגנון שקובע כפל ואחרי כן זה עולה
אחת לחצי שנה באיזושהי התקדמות יותר איטית. זה לא מכפיל את עצמו בטור הנדסי כל חודש, אבל יש התקדמות תוך חצי שנה. במשך הזמן אותו אדם מקבל כל הזמן הודעות.
רק לפני שלושה חודשים התחלנו להפעיל קנסות
כי עד עכשיו הייתה ברירת קנס שהיית צריך ללכת לבית-משפט לעניינים מקומיים והשופט היה מושך את זה כמה שנים.
עד עכשיו לא הייתה פעילות ואנחנו מחכים
להחלטה הזאת כדי להפעיל את כל החוקים האלה. עד עכשיו בכל דבר היה צריך להגיע לבית-משפט.
הצו מאושר.
3. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשס"א2001- -
המועצה המקומית גליל עליון
הבקשה היא לגבי חוק העזר לגליל עליון, שמירת
הסדר, הניקיון והבטיחות בגנים ובנהרות. זה חוק עזר ייחודי למועצה האזורית גליל עליון. בהיותנו ארץ פלגי מים, חוק עזר שהוא ייחודי לנו. עד היום לא היו שום קנסות. יש הכרח בקנסות האלה מכיוון שהתרבו המקרים החל מכלי רכב שאנשים באים ופורצים להם דרכים עד גדות הנחל ומשאירים אשפה בכל מקום ומפגעים נוספים. כתוצאה יש גם שריפות וכיוצא בזה.
אנחנו קיווינו לחנך את הציבור בצורה אחרת אבל לא הצלחנו. לכן במשך תקופה לא קצרה פנינו למשרד הפנים ואישרו לנו את אשר אישרו. זו למעשה בקשתנו.
הבקשה אושרה.
4. צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מלחמה במלריה), התשס"א2001-
צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – מלחמה במלריה), התשס"א2001-
הצו הוא צו של שר המשפטים ואני יודעת שגברת
יפעת רווה בדרך לכאן, היא מתאחרת מאחר שהייתה לה תקלה, ולכן נציג את הנושא במקומה.
באופן כללי אני אומר שלשר לאיכות הסביבה יש סמכויות לפי פקודת בריאות העם בפרק שעוסק במלחמה במלריה, במזיקים שונים אבל במקורו החוק נחקק למלריה והיום אנחנו שומעים על קדחת הנילוס ועל כל מיני מרעין בישין אחרים.
בסדר, אבל אני מבקשת לעשות זאת בעצה אחת
עם משרד המשפטים כי הצו הוא של שר המשפטים.
ביצוע עבודות שהחוק קובע אותן כהכרחיות, הפקודה קובעת אותן כהכרחיות כדי למנוע גידול יתושים, התרבות וכל מה שגורם לאותן מרעין בישין, כשהיום זאת קדחת הנילוס, הפעולות האלה צריכות להיעשות בדרך כלל באמצעות הרשויות המקומיות או על-ידי הרשויות המקומיות. המנהל – זה הגורם שהשר לאיכות הסביבה הסמיך אותו לעניין הזה – יש סמכויות מסוימות להורות לרשויות המקומיות איפה צריך לרסס, מה צריך לעשות כדי למנוע גידול יתושים וכדי להחזיק את מקומות הגידול שלהם במצב תקין כדי שלא תתפרצנה המחלות והמזיקים לא יתרבו.
אנחנו מבקשים שהחיובים שחלים על אותן רשויות היותר טכניים כמו הודעת מנהל, צו שצריך לקיים אותו, שאם הוא לא התקיים, זו תהיה עבירת קנס בהליך של ברירת משפט.
המצב העכשווי הוא שאם מישהו לא מקיים
הוראות, וזה קורה במקומותינו, צריך להגיש כתב אישום ולעבור את ההליך שכולנו יודעים מה המשמעות בבית-משפט כאשר זה לא בדיוק הדבר הכי דחוף שם. לכן הוא גם לא אפקטיבי ולכן ההרתעה היא לא הרתעה וההתייחסות היא בהתאם. אנחנו חושבים שזה צריך להיות בצורה של ברירת קנס שמחייבת תשלום, ויש לנו ניסיון בכך.
זה נכון, אבל הניסיון שלנו מראה אחרת. בעבירות
של שמירת הניקיון, כשאנחנו מפעילים הליך דומה מ1985-, מתוך כ12,000-10,000- ברירות קנס, מקסימום מאה מבקשים להישפט וזה באמת מספר זניח לחלוטין.
הנוסח תואם עם משרד המשפטים, ואולי אפשר לבקש מעורכת-דין נטע דרורי שניסחה את הנוסח אם היא רוצה להוסיף משהו.
לפני כן, אם נמצא כאן מישהו מהדרג המקצועי,
אני מבקש לשמוע את הדרג המקצועי. הצד המשפטי לפי דעתי מסודר ואני תכף אדון ברמות הקנס.
יש פה שני סוגי אנשי מקצוע מהמשרד שלנו.
דוקטור אורי שלום ודוקטור לאור אורשן שהם מהצד של המזיקים והיתושים, ונמצא כאן יצחק בן-דוד, סמנכ"ל בכיר לאכיפה שהוא מהצד של ברירות הקנס.
יש לנו בארץ עשרות אלפי מקומות שיש בהם
דגירת יתושים או עלולה להיות בהם דגירת יתושים שתגרום למפגעים או סכנה למחלה. אנחנו עושים פיקוח לא על כולם, כי אין לנו יכולת לפקח על כולם, אבל על רבים מהם והפיקוח כולל דרישה לטיפול, דרישה להסדרה וכולי. לדוגמה, אם יש בריכה שיש בה צמחייה ובשולי הבריכה, בין הצמחייה, יש דגירות יתושים, אנחנו דורשים שהצמחייה תוסב. אם יש זרימת ביוב בצורה לא מוסדרת ולא בערוץ מוסדר אלא שהיא מתפשטת וכתוצאה מכך יש דגירת יתושים, אנחנו דורשים שהזרימה תהיה מוסדרת וכיוצא בזה. בור ספיגה פתוח ולא מכוסה, עלול לגרום לדגירת יתושים.
הדברים האלה לא מתקיימים ברבים מן המקרים וזאת פשוט פעולה פשוטה שמחזיק בשטח צריך לבצע.
אני חייב לציין שאנחנו לא מגיעים לכל הארץ,
אבל אנחנו משתדלים. אנחנו עכשיו בתקופה של הגברת אכיפה בכל הנושא הזה בגלל קדחת הנילוס ואנחנו משתדלים להופיע בכל מקום שאנחנו חושבים שיש חשש של דגירה של יתושים. היום יכולת האכיפה שלנו היא מאוד מסורבלת. אלה שאחראים על השטח או אלה שאמורים לדאוג שלא תהיה דגירת יתושים, מקבלים התראות מהמנהל ואחרי כן מקבלים עוד התראה ואחרי כן אנחנו צריכים לפתוח בחקירה והחקירה היא ממושכת. אחרי כן זה צריך להגיע לבית-משפט והסיפור לא נגמר. העונה עוברת והסיפור לא נגמר ויש לנו תיקים שמתבררים בבית-המשפט במשך שנים בגין אי-קיום הוראת מנהל בנושא של דגירת יתושים.
זה לא יקר. אני לא חושב שזה יקר, מה עוד
שהמדינה גם מסבסדת חלק מהפעילות הזאת. אי-קיום זה במפורש רשלנות של מי שהיה צריך לקיים את ההוראה הזאת.
הצפי שלך שמה שהיה בשנה שעברה שעורר די
חרדה והיסטריה יחזור השנה או שאתה לא יכול להעריך?
אני חושב שאם נראה שאנחנו עושים ונצא
בהוראות מפורשות לפני ההתפרצות, לא תהיה חרדה כי ידעו שנעשית עבודה. העבודה שאנחנו צריכים היא עבודת הפיקוח.
בטוח שהיא תהיה יותר טובה כי אנחנו לפחות
שילשנו את כוחות הפיקוח שלנו אלא אנחנו רוצים שהם יהיו יותר יעילים ואפקטיביים.
מי שיוצר את הפגיעה אלה היתושים הבוגרים,
היתושות שעוקצות אבל כדי למנוע את העקיצות, הדרך הנכונה היא לטפל במקומות הדגירה.
הזכרים לא עוקצים. כדי למנוע את המפגע של
היתושות הבוגרות, צריך באמת לטפל בדרגות הצעירות שמתפתחות במים. מי שצריך לטפל זה מי שאצלו נפגעים אותם גופי מים. אני חושבת שבתקופה האחרונה אנחנו נתקלים בזה שאם אנחנו מודיעים באופן ספציפי על מקום מסוים, בחלק גדול מהמקרים הפעולות נעשות, אבל לא תמיד נעשות נכון. גם בתוך הטיפול במים יש מדרג שלם של פעולות שצריכות להיעשות.
מי שמופקד על זה בדרך כלל אלה תברואנים והם
אנשים שיודעים. אנחנו ערכנו גם הכשרות והשתלמויות והגענו אני חושבת לחלק ניכר מהרשויות המקומיות כאשר חלק ניכר מהאנשים השתתפו בהשתלמויות אלה.
ברשויות המקומיות, כל מי שמתעסק בזה, מוכשר
ויודע והוא יודע שהוא צריך למנוע והוא יודע שהוא צריך לשמור את הנחלים וכל מקורות המים.
מה אתם מבקשים? אתם מבקשים ליצור מערכת
של ברירת קנס, זה ברור, אבל מה גובה הקנסות? ליחיד 1,500 שקלים ולתאגיד 3,000 שקלים. לעבירה הנמשכת, לכל יום אחריה, 1,500, כך שזה עוד 75 שקלים.
זה לא בהכרח לכל יום 1,500 אלא לכל יום לאחר
שנמסרה התראה והוראה עם פרק זמן בה צריך לבצע. אם באותו זמן שהוא אמור לבצע הוא לא מבצע, מתחילים להיספר הימים.
בעיקרון צריך לציין שתקופת הדגירה היא בין
שבעה לעשרה ימים ולכן הביקורות שלנו אמורות להיות הרבה יותר תכופות מאשר כל חודש. זאת אומרת, זה לא מצטבר לסכומים כאלה. עבירה חוזרת יכולה להיות גם עבירה שבוצעה זמן יותר קצר לאחר מכן ובלבד שהייתה הרשעה קודמת, כאשר ההרשעה הקודמת יכולה להיות הודעת תשלום קודמת.
כיום לפי החוק תשלום על הודעת תשלום קנס, ברירת משפט, כמוה כהודאה באשמה.
מה המצב נכון להיום? עזבי את הפרוצדורה
המשפטית. היום אדם לא יכול לשלם קנס אלא רק ללכת להליך משפטי?
חייבת להיות התראה מכיוון שההתראה היא חלק
מהמרכיבים העובדתיים של העבירה. חייבת להתבצע עבירה נוספת וכדי שתתבצע עבירה נוספת חייבת להיות הוראה נוספת שהיא לא מתקיימת.
אושר.
השם יהיה בכפוף להסכמת משרד המשפטים ואם לא תהיה הסכמה, אנחנו נישאר בשם המקורי.
אני מציע שנעשה את זה אחרת. יפעת רווה צריכה
להגיע לכאן כל רגע, כך שנוכל לסכם את זה כאן. היא אמרה שהיא תגיע ב10:45-, ומבחינת הנימוס ראוי שנמתין עד שעה זו. אם היא לא תגיע, תתאמי אתה ותודיעי לנו.
אני מודה לכם.
הישיבה ננעלה בשעה 10:40