פרוטוקולים/ועדת חוקה/2925




5
ועדת החוקה חוק ומשפט
6.3.2001

פרוטוקולים/ועדת חוקה/2925
ירושלים, ט' בניסן, תשס"א
2 באפריל, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 273
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, י"א באדר התשס"א (6 במרץ 2001), שעה 10:00

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין – היו"ר
ציפי לבני – מ"מ היו"ר
אפי אושעיה
אלי בן-מנחם
יעל דיין
שירי ויצמן
נסים זאב
סאלח טריף
שאול יהלום
אליעזר כהן
יוסי כץ
ישראל כץ
עוזי לנדאו
סופה לנדבר
יוסף לפיד
ענת מאור
יוסף נהרי
יצחק סבן
אופיר פינס-פז
דליה רבין-פילוסוף
אברהם רביץ
ראובן ריבלין
יובל שטייניץ

עו"ד יהושע שופמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלה
עו"ד סיגל קוגוט - משרד המשפטים
עו"ד דלית דרור - " "
תמי אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית
אהוד שיל"ת - המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים

שלמה שהם

דורית ואג

אביגיל זכאי, איה לינצ'בסקי

1. הצעת חוק יסוד: הממשלה (ביטול והשבה), של חה"כ עוזי לנדאו – המשך
ההכנה לקריאה שניה ושלישית – הצבעות.
2. הצעת חוק הממשלה, התשס"א-2001.

הממשלה (ביטול והשבה)

אני פותחת את הישיבה. לבקשת יושב-ראש הוועדה לא נפתח בהצבעות אלא נעבור על חוק הממשלה המונח לפניכם שמורכב מסעיפים שהיו קיימים קודם לכן בחוקי היסוד אבל מאחר שמטבעם הם אינם מתאימים להיכלל בחוק יסוד הם יישארו בחוק רגיל.

בבקשה, גב' סיגל קוגוט.

שני הסעיפים הראשונים מורידים לחוק הממשלה את הסעיפים על הסכמים קואליציוניים שצריכים להיות בחוק רגיל ולא בחוק יסוד ונוסחם בחוק יסוד: הממשלה הנוכחי שהיה יותר מלא מהנוסח הקודם. (קוראת את סעיף 1(א)).

אני מבינה שההלכה היא שזה לא רק בכתב אז למה אנחנו משאירים "בכתב"?

לגבי הסעיף עצמו הוספנו את הפרקטיקה שהיתה לגבי חוק התקציב, זה לא היה כתוב. לגבי ההסכם בכתב ההלכה היתה שצריכים להביא דברים בפני הכנסת אבל לאו דווקא עם הנחתו הפורמלית 48 או 24 שעות לפני כן.

ואם נעשה הסכם בעל-פה?

הוא לא מחויב בהנחה, הוא מחויב בגילוי. העתקנו את הסעיף.

אני רוצה להסביר למי שנכנס עכשיו. אנחנו עוסקים בסעיפים שנכללו קודם בחוקי היסוד ובעקבות תהליך העבודה בוועדה הוחלט שהם יהיו בחוק רגיל ולא בחוק יסוד. עכשיו אנחנו עוברים על חוק הממשלה שהוא איננו חוק יסוד, והוא כולל חלק מהסעיפים שהיו בעבר בחוק היסוד.

למה זה בא עכשיו?

זה הפיצול שביקשנו והיום ממילא נשלים את ההצבעות על חוק היסוד.

לסעיף 1(א) אני מציעה למחוק את המלה "בכתב" ובמקום זה יבוא: כל הסכם שנעשה בקשר לכך וכך מחויב בגילוי בפני הכנסת. ממילא זו ההלכה.

עבדנו לפי שני החוקים השונים. אם רוצים לשנות את הסעיף אי-אפשר למחוק רק את המלה "בכתב" מכיוון שמדובר בנוסח מלא שחייבים להניח. ההצעה היא שכל הסכם בעל-פה יועלה על הכתב ויונח ובעצם לא יהיה הסכם בעל-פה.

אני רוצה לשאול את נציגי משרד המשפטים. מאז שחוקקו לראשונה את החוק הזה המציאו כל מיני הטבות שניתנות במסגרת הדילים הקואליציוניים. האם אין מקום להכניס פה נוסח יותר גורף? פה מפורט איזה סוג של הסכמות בכתב מחויבות הגשה, למשל סגן שר, אבל מה קורה אם ההסכם הוא להעביר את מינהל מקרקעי ישראל לצד השני? על זה אין פה אף מלה למרות שזה נושא הרבה יותר חשוב.

ממילא אתה חייב את אישור הכנסת.

תשכחו לרגע שאתם רוצים להעביר את החוק במהירות, תחשבו על הקונסקוונציות. הציבור רשאי לדעת על כל הסכם שיש לו משקל או משמעות ולא רק על הדברים המפורטים פה.

תינתן על זה תשובה.

אני התכוונתי לומר דברים דומים למה שאמר חבר-הכנסת לפיד. אני רוצה להביא דוגמה. יש שרים, יש סגני שרים ופתאום יש חוק טל ויש הסכם בין אחת המפלגות לבין ראש הממשלה או לבין אני לא יודע מי, שאומר: אם אתם תצביעו על חוק טל אנחנו נמנה לכם סגן שר או סמנכ"ל, או שניתן לכם 100,000 שקל לתרבות חרדית. לא נאמר כאן שום דבר על כך שצריך להניח את ההסכמים האלה על שולחן הכנסת.

מבחינת הגילוי הנאות כל הסכם שנעשה בקשר לאיזו שהיא הצבעה, לאו דווקא לגבי כינון הממשלה, צריך לבוא לידיעה. לכן אני מציע שיהיה כתוב כך: נעשה הסכם בכתב בקשר לכינונה של ממשלה או בקשר להבעת אי אמון בה, או בהקשר להצבעה על חוק התקציב... או בקשר לכל הצבעה של סיעה תמורת תמורה. יש תמורה להצבעה ולכן צריך להיות הסכם. הסכם הוא חוזה תמורה וכל דבר שיש לו תמורה צריך להיות גלוי לחברי הכנסת לפני הצבעתם.

דבר שני. אני מציע שיישאר הסכם בכתב ולהוסיף: נעשה ההסכם בעל-פה – יונחו עיקריו על שולחן הכנסת.

שאלה. האם יש הבדל בין הסכם לבין הבנות? האם מה שנדון וסוכם בעל-פה יש לו תוקף של הסכם או שזו הבנה?

לא נעסוק כעת בקבלת ייעוץ על משמעות החוק הקיים והצורך בגילוי. מובהר שמה שיש לנו כאן זה מה שהיה קיים בחקיקה עד עכשיו. בנוסף, היו הלכות שהתייחסו לחקיקה הזאת, כולל הסכמים נוספים. מקובל עלי שנשאיר את זה אבל אני מבקשת שתתנו תשובה למה ההנחה לפני הכנסת נדרשת דווקא בנושאים האלה.

אני חייב להגיד שזו לא הצעה ממשלתית, זה לא ענין שהממשלה צריכה להביע בו עמדה, זה ענין לחברי הכנסת. אם ירחיבו את הסעיף הזה מקומו בחוק הכנסת ולא בחוק הממשלה. לכן אנחנו לא מביעים עמדה.

אני רוצה שתבהיר יותר.

נעשתה כאן עבודה טכנית. החוק שאתה רואה לפניך הוא חוק שאיננו מחוקק מחדש אלא תהליך שבו נוסף חוק היסוד עם סעיפים קיימים. העקרונות האלה קשורים לקיומה של הממשלה ועל כן הם נמצאים בחוק הממשלה. מר שופמן העיר שהערתך המלומדת בדבר הצורך – אם קיים – לחשוף בפני הכנסת כל הסכמה שהיא בחיים הפוליטיים בישראל בוודאי ראויה לדיון רק שזה צריך להיעשות בחוק יסוד: הכנסת ולא בחוק הזה.

אינני מבין מדוע גבירתי היושבת-ראש מתעקשת להסביר את עמדת הממשלה כאשר היא עדיין לא יושבת בממשלה.

מר שופמן אמר שלממשלה אין עמדה בנקודה שהצגת.

אני חוזר ואומר שמדובר לא רק בהסכמים בדבר כינונה של הממשלה אלא בהסכמים שהממשלה מעוניינת ורוצה בהם ועשתה אותם באמצע הקדנציה. אם בעוד שלושה חודשים הממשלה תעשה הסכם על חוק טל הוא צריך להיות מונח כאן. אני מתכוון לכך שכל הסכם צריך להיות מונח על שולחן הכנסת. לא קיבלתי תשובה על זה ולא על הצעתי השניה שהסכם בעל-פה עיקריו יונחו על שולחן הכנסת.

גם אני עוד לא קיבלתי תשובה לשאלה המקורית שלי.

הסעיף הזה במהותו איננו סעיף ממצה לגבי חובת גילוי של הממשלה. הסעיף אומר שהכנסת מנועה מלהצביע הצבעות מסוימות אלא אם כן עברו תקופות מסוימות מאז הנחת ההסכם. יש הסכמים אחרים שהכנסת זכאית לקבל מכוח סמכות הפיקוח שלה על הממשלה, מכוח סעיף המידע, מכוח הלכות במשפט. הסעיף הזה אומר שיש רשימה סגורה של עניינים שהכנסת איננה רשאית להצביע עליהם אלא אם כן חלפה התקופה.

מדוע אי-אפשר להכניס לרשימה הסגורה גם הסכם שנעשה במשך השנה?

לא אמרתי שאי-אפשר, זה נושא לחברי הכנסת. הסעיף הזה מחייב את הממשלה ומגביל את הכנסת לגבי סדרי עבודתה. יש הסכמים על מגוון רחב של נושאים ואם רוצים שזה יהיה לגבי הכול אני מציע שזה יהיה במסגרת דיונים בוועדת הכנסת.

קיבלת תשובה.

לא קיבלתי תשובה.

יכול להיות שהתשובה איננה מספקת אותך לכן במסגרת הדיונים יש לך אפשרות גם להגיש תוספות באמצעות הסתייגויות לחוק.

היו לי שתי שאלות. לשאלה הראשונה קיבלתי תשובה חלקית מצחיקה ומגוחכת. אני מבין שגם הממשלה משתפת פה פעולה עם הדורסנות של שתי הסיעות הגדולות.

שאלתי את כבוד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שאלה לגבי הסכמים בעל-פה ומדוע לא לכתוב שעיקרם יונח בפני הכנסת. על זה לא קיבלתי אפילו רבע תשובה.

שאלתי בתחילת הישיבה בדיוק באותו נושא ואף נעניתי על-ידי נציגי משרד המשפטים. ניתן להוסיף זאת בחקיקה אך זה דורש שינוי נוסח. זו החלטה שלנו. במסגרת ההחלטות שיתקבלו כאן נצביע על זה.

אני לא קיבלתי תשובה.

אם לא קיבלת תשובה והחוק איננו מוצא חן בעיניך כפי שהוא, תוכל לדון בזה במסגרת הליכי החקיקה.

מותר לי לקבל תשובה לשאלה שלי? תסלחי לי, את לא יכולה למנוע מהמשנה ליועץ המשפטי לתת תשובה לשאלתי.

אני שאלתי שאלה, אתה שאלת שאלה, חבר-הכנסת יהלום שאל שאלה. ביקשתי מנציגי היועץ המשפטי לממשלה לתת תשובות לכל השאלות שהועלו. מר שופמן, האם יש לך מה להוסיף?

זו בערך אותה השאלה. אם הכנסת תרצה פרסום מלא יותר של הסכמים, היא תחליט על כך לגבי כל דבר וענין, לאו דווקא על הסכמי ממשלה, יכול להיות שמדובר על שתי סיעות שאינן מיוצגות בממשלה.

למה קבעת רשימה סגורה של חמישה דברים?

לא במסגרת החוק הזה.

אז בואו נוסיף את זה.

בהזדמנות החגיגית הזאת?

מדוע לא?

חבר-הכנסת יהלום, בסוף הדיון אתמול סוכם שנקיים דיון ענייני – אנחנו משתדלים לקיים זאת – בטרם הצבעה על מה שנמצא היום על סדר יומנו תוך הסכמה והבנה גם עמך שנקדם את הדיון כדי להגיע להצבעות. אין כאן מצב שבו הגו במשרד המשפטים חקיקה חדשה ועשו רשימה סגורה כזו או אחרת. זה המצב החוקי הקיים גם אם לא נשנה את החוק. עד היום לא ראיתי שמישהו הגיש הצעת חוק לתיקון. אתה מוחה על כך שזו רשימה סגורה. אם במסגרת הליכי החקיקה הזאת תרצה להכניס תיקונים – הבנתי שיש לכם הסתייגויות לחוק שיוצבע עליהן – בסדר, הנושא עצמו מוצה.

אם אין לנו אפשרות להוסיף משפט אז בכלל אין צורך בדיון.

לפרוצדורה. יש לי דעות על ההצעה הזאת כמכלול והייתי רוצה שחלק מהדברים יישארו בחוק יסוד. מי קבע? מי החליט?

הוועדה החליטה אתמול.

שכל זה מפוצל?

ביקשו בוועדת הכנסת אישור לפיצול.

לא אושר פיצול.

יוחלט היום.

אם זה מפוצל, למה אנחנו דנים על זה עכשיו? ברגע שזה מפוצל נקיים על זה דיון בוועדת החוקה במועד אחר.

הפיצול אומר ששני החוקים יובאו לקריאה שניה ושלישית בעת ובעונה אחת.

אלה חוקים משלימים רק שזה ברמה נורמטיבית אחרת.

בסדר.

אם עכשיו אין אפשרות לתקן או להוסיף משפט אז למה אנחנו דנים בזה? תצביעו על הכול וגמרנו.

יושב-ראש הוועדה יחליף אותי.

יש בינינו הסכמה ג'נטלמנית שאמרה שאנחנו לא עושים פיליבסטר, אני בוודאי שלא, ואתם מסכימים שאנחנו לא צריכים להעתיק באופן אוטומטי את החקיקה הישנה אלא לנצל הזדמנות זו לשפר דברים שטעונים שיפור. זה היה נכון עד אתמול. הבוקר סדר היום שלכם בכנסת דחוס ועכשיו עושים זאת בצורה של RE-ROADING. אני לא מסכים לזה. אני מדבר על הסעיף שמפרט איזה הסכמים יש להגיש לכנסת.

זה המצב כיום.

יכולים להיות הסכמים הרבה יותר חשובים מאלה שמוזכרים פה. פה מוזכר למשל סגן שר אבל חבר-הכנסת יהלום הביא לדוגמה את חוק טל, אני הבאתי לדוגמה את ההסכם של העברת מינהל מקרקעי ישראל לידי השותף. הדברים האלה לא מכוסים פה. זה יוצר סיטואציה שבה הסכמים לא חשובים לא מוגשים לכנסת ואילו הסכמים חשובים לא מוגשים לכנסת.

מוסכם שיהיה חוק ממשלה בהבדל מחוק יסוד: הממשלה.

זה הוסכם אתמול. למה אפשר לבטל את נושא הקלון ברוב רגיל?

נושא הקלון הוא בחוק היסוד, רק הפירוט כאן.

כמו שאמר חבר-הכנסת לפיד סיכמנו שנדון בדברים אבל גם סיכמנו שהדברים האלה לא יעכבו את קבלת החוק.

אין טעם בדיון הזה, נצביע וגמרנו.

כאשר יש הסכמה והדברים מובנים לגמרי יש טעם בכך, אבל כאשר אין הסכמה ויש חילוקי דעות יסודיים זה ענין אחר.

להוסיף בסעיף שמדובר על כל הסכם מהותי זה יסודי?

כן.

בבקשה, שלמה שהם.

הנושא הזה הורד מחוק היסוד לחוק רגיל. יש מי שיאמר שזה נכון ויש מי שיאמר שזה לא נכון. בכך שזה הורד לחוק רגיל אנחנו אומרים שהיכולת לשנות אותו פתוחה וקלה יותר. זה נושא כבד שצריך להגדיר אותו בדיוק ועל איזה הסכמים מדובר. צריך לעשות חוק שאפשר יהיה לאכוף אותו אחר כך. יכולים להיות הסכמים בעל-פה או מלים שנאמרו מתחת לשולחן בחוק כזה או אחר ואחר כך יהיה קושי רב לאכוף זאת. יהיה ויכוח – כמו שהיה בכנסות קודמות - האם היה הסכם או לא.

דובר על הסכם בעל-פה. לכן הסכם בעל-פה צריך להגיש לכנסת.

מה דעתכם שאת חוק הממשלה בלבד נביא בשבוע הבא?

אפשר לעשות את זה.

אבל לא יכול להיות מצב שהמדינה תישאר רגע אחד בלי חוק בחירות מעודכן. מה שאתם עושים, עם כל הכבוד, זה מעשה שלא ייעשה בשום אמות מידה דמוקרטיות. אם מחר יש בחירות מדינת ישראל נשארת בלי אפשרות לעשות בחירות, דבר שמעולם לא קרה מקום המדינה.

זה לא המצב.

לכן שני החוקים צריכים לבוא כאחד. אם פיצלתם – הם צריכים לבוא בחדא מחתא.

אני מציעה שנקדם את ההצבעות על חוק היסוד ונשתדל לקיים היום גם את ההצבעות על חוק הממשלה. אין חלל משפטי שבו אם ייערכו מחר פתאום בחירות לא יהיה חוק שיחול עליהם.

הדגשתם בוועדת הכנסת שהם צריכים לבוא יחד.

לדעתי נכון להוריד את הדברים האלה לחוק רגיל. במסגרת הצעת חוק של הוועדה אפשר לטפל בנושא הזה כי זה מצריך דיון הרבה יותר מעמיק בשאלות מתי יהיה הסכם, איזה הסכם. ברגע שפותחים את ההסכמים בכתב להסכמים בעל-פה זה פתח לדברים לא ידועים.

עם כל הכבוד, זה שיא השחיתות שיעשו הסכמים ואפשר לשנות את החוק הזה. היום תוצג ממשלה ואם יש רוב של 61 על הסעיף של ההסכמים, מילא, צריך להציג אותם; ייעשו כאן ההסכמים הכי מושחתים בתולדות מדינת ישראל והם אפילו יבטלו את הסעיף הזה.

בזה אתה צודק.

אז איך הכנסתם את זה קודם?

מר יהלום, העמדה שלך היא שצריך להשאיר את זה בחוק היסוד?

מינימום.

אני מציע שנעבור להצבעות בחוק היסוד ואחר כך נעבור לחוק הממשלה. קודם נחליט אם זה יהיה בנפרד או לא.

אני קודם כל רוצה לשאול.

זה פיליבסטר.

אני מוכן לשנות את הצעתי. אנחנו נסכם את ההצבעות בחוק יסוד: הממשלה, כפי שסוכם. לאחר מכן ניכנס לדיון בשאלה האם לא לכלול גם את זה בחוק יסוד: הממשלה.

אדוני מתחיל להצביע?

כן, על סעיפים שאין לגביהם חילוקי דעות. בעוד חמש דקות נתחיל את ההצבעה, בשעה 10:45.

(הישיבה הופסקה בשעה 10:35)

(הישיבה חודשה בשעה 10:40).

אני מחדש את הישיבה. שלמה שהם, היועץ המשפטי של הוועדה, יקרא את הסעיפים שיש לגביהם חילוקי דעות.

הסעיפים שלגביהם יש חילוקי דעות הם כדלקמן: סעיף 23(א). היתה הצעה שכהונתו של שר תיפסק רק במקרה של פסק דין חלוט, היינו פסק דין שכבר היה עליו ערעור, או שעבר המועד להגשת ערעור. על זה צריך להצביע ויש שתי הצעות.

בסעיף 25 יש שאלה האם אנחנו עוסקים בסגן שר אחד או בשניים.

אני מחלקת את המסמך הזה.

אם כך, אין צורך לקרוא את זה.

יש לנו ארבעה נושאים גדולים ואולי נקבע שההצבעה עליהם תהיה בשעה 12:30. הנושאים הגדולים הם: פיזור הכנסת, אי-אמון, שיריון החוק, ותחולת החוק.

מה זה פיזור הכנסת?

מי מחליט – ראש הממשלה או הממשלה, עם הנשיא או בלי הנשיא. חבר-הכנסת אופיר פינס הציע שמייד אחרי אי-אמון יהיו בחירות. על הדברים האלה צריך להחליט. סעיף התחולה שנוי במחלוקת קשה.

יש כמה הצעות על כל סעיף.

נצביע על כולם ב-12:30. אני חוזר. יש ארבע סעיפים גדולים: פיזור הכנסת, אי-אמון, תחולה ושיריון. אלה ארבעת הנושאים המהותיים שנותרו בלתי פתורים.

אני מציע שעכשיו נצביע על הדברים הגדולים, על היתר נצביע אחר כך.

בסדר.

חבר-הכנסת לנדאו, מי מצביע אצלכם?

אנחנו מסודרים. יש 4, אחד רזרבה.

רבותי, היתה הסכמה בין כל החברים שהשתתפו בדיון שיהיה גוף שיהיה מוסמך לפזר את הכנסת. גם קיבלנו סקירה משני פרופסורים. יש חילוקי דעות אם הפיזור יהיה על-ידי ממשלה, או על-ידי ראש הממשלה. חילוקי הדעות האחרים הם האם להתאים את סעיף 22 ושזה יהיה בהסכמת נשיא המדינה כמו שכתוב היום בחוק, או בלי הסכמת נשיא המדינה. ההצעה שלי היא לקבל את עמדת משרד המשפטים. אנחנו מדברים על סעיף 30 בהצעה שלפנינו.

אני מצביע קודם על השאלה מי מפזר את הכנסת האם ראש הממשלה או כל הממשלה. הצעת משרד המשפטים היא להעתיק את סעיף 22 הקיים, דהיינו שראש הממשלה מפזר את הכנסת. מי בעד הצעת משרד המשפטים שראש הממשלה מפזר את הכנסת?

הצבעה
בעד – 14

מי בעד ההצעה שהממשלה כולה תפזר את הכנסת?

הצבעה
בעד - אין

מי בעד זה שסמכות הפיזור של ראש הממשלה תהיה בהסכמת נשיא המדינה?

מה היה עד היום?

עד היום בחוק הבחירה הישירה צריך היה את הסכמת הנשיא. בחוק הקודם בכלל לא היתה סמכות פיזור. יש נימוקים בעד ונגד. הנימוק נגד אומר שלא לערב את הנשיא בדבר שיש בו חילוקי דעות; הנימוק בעד הוא שלא לתת סמכות לראש הממשלה לבדו. יש עוד נימוק שברוב המדינות , בעיקר בגרמניה ובאנגליה, יש צורך במי שעומד בראש המדינה.

מקובל על כולם שצריך איזה שהוא בלם. בחוק הקיים הבלם היחיד על ראש הממשלה היה של נשיא המדינה. אנחנו הצענו כאן את סעיף קטן (ב) שיש בו בלם כאשר אין לו סמכות חד-צדדית לפזר את הכנסת. אם סעיף (ב) יתקבל יש בלם, זו לא סמכות בלעדית של ראש הממשלה שאין ערעור אחריה.

אי-אפשר כך, אי-אפשר לדבר.

אם כך אני צריך לפתוח דיון על כל סעיף.

נכון.

אתה לא יכול להצביע אם אתה לא נותן להסביר.

אני אסביר. יש עוד הצעה של חבר-הכנסת לפיד והיא שתוך 14 יום ראש הממשלה יכול לחזור בו מפיזור הכנסת.

כדי שלא יהיה חאפ אתה נותן לנשיא זכות וטו של שבועיים. אם אחרי שבועיים ראש הממשלה מתעקש הוא יכול לעשות זאת למרות התנגדותו של הנשיא. אתה נותן איזה שהוא בלם שראש ממשלה שמתרגז בחצות לא יהפוך את המדינה בבוקר כי הוא לא צריך את הסכמת הממשלה. יש נשיא והוא אומר לו: לאט לך.

שתי ההצעות, גם של מר שופמן וגם של מר לפיד, הן הצעות מסבכות שלא יביאו לכלום כי הן מצפות שראש הממשלה יחזור בו. זה לא יהיה רציני. בהצעה על הסכמת הנשיא הוא מראש לא הולך כי הוא יודע שהנשיא לא יסכים אם זה לא יהיה שווה.

נצביע. מי בעד זה שיהיה צורך בהסכמת הנשיא בדרך זו או אחרת?

הצבעה
בעד – 7; נגד - 7

נביא שתי גירסאות.

אם תתקבל גירסה א', אנחנו רוצים להביא שתי גירסאות, או שנכריע כאן: 1. כמו שכתוב היום בסעיף 22, דהיינו שצריך את הסכמת הנשיא. 2. אומר טומי לפיד שאם הנשיא לא מסכים אחרי 14 יום ראש הממשלה יכול לדרוש את זה פעם נוספת ואז אין צורך בסמכות נשיא, זאת אומרת, מצמצמים את סמכות הווטו של הנשיא.

מי בעד ההצעה של חבר-הכנסת טומי לפיד?

הצבעה

לא ספרתי כי לא יודעים על מה מצביעים.

מי בעד הגירסה שלנשיא יש סמכות וטו בלי 14 יום?

הצבעה
בעד - 9

אנחנו מביאים את הסעיף כפי שהוצע על-ידי משרד המשפטים.

עכשיו צריך להחליט כמה ימים רוצים.

21 יום.

סיכמנו.

אם אתה רוצה להעביר את החוק בואו נלך לפי הנוסח של הממשלה לכל האורך כי מדובר בניואנסים חסרי משמעות מבחינת הראייה הפוליטית.

בעוד כמה שנים ניתקל בבעיה חמורה ואז יגידו שזה מפני שהוועדה הזאת פעלה בצורה של חאפ-לאפ כי אדון ריבלין רצה להעביר את זה מהר.

עוסקים במהות, בדברים דמוקרטיים, אז יקח עוד דקה, מה יש לכם?

ראש ממשלה שהיה לנו שהכריז על פיטוריו בתוך 24 שעות בלא התייעצות עם השרים שלו חייבים להתקין לו בלם כמו הנשיא ולא לאפשר 14 יום שהציע טומי לפיד.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לנהל ישיבת ועדה שבה יש רק הצבעות, אף אחד לא מנמק.

היוזם רוצה לדבר.

בבקשה, נקיים את ההצבעה על החוק הזה בעוד שלושה שבועות.

איזו דורסנות, אתה כבר דורס את היוזם. תראה לאן הגעתם.

אתה כבר עושה פיליבסטר למעלה מחודש.

למה אתה אומר דבר כזה? הדורסנות שלכם כבר עוברת את גבול הטעם הטוב, לא את גבול הפוליטיקה.

אני לא הולך להעלות כאן שום דבר שלא היה כאן. בסעיף 30(ו) – זה מופיע בעוד כמה מקומות - מדובר על כך שאם יהיו בחירות מוקדמות הן יהיו ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים. אין אפשרות לקרב את זה ב-10 ימים או להקדים את זה ב-20 יום. יש סעיף שמדבר על כך שאפשר להאריך את זה ל-100 ימים. אני מציע שבסעיף ההוא אפשר יהיה להאריך עד 100 ימים או לקצר בכמה שהכנסת תסכים עליו.

אני צריך לפתוח דיון חדש על זה.

לא צריך לפתוח דיון. לא דנו על הקטע של הקדמה, בוועדת הבחירות אמרו שהם לא יכולים לעשות את זה היום, אולי בעוד 10 שנים הם יוכלו.

בסעיף (ו) צריך להוסיף את המלים "חברי הכנסת".

אני מצביע על סעיף 30 עם שתי גירסאות בענין סמכות הנשיא. מי בעד סעיף 30 על שתי גירסאותיו בענין פיזור הכנסת?

הצבעה
בעד – 14; נגד – אין
סעיף 30 אושר

סעיף 30 התקבל.

סעיף 29. זה נושא חשוב מאוד. אנחנו כותבים פרוטוקול שנפרסם אותו לדורות הבאים ואני מבקש להיות מסודר. שלמה שהם יסביר את חילוקי הדעות ונצביע מייד אחרי זה, בלי דיון ובלי הערות ניסוח.

סעיף 29 מדבר על ההצעה שיהיה אי-אמון קונסטרוקטיבי, דהיינו, לא תהיה הצעת אי-אמון בממשלה אלא אם כן מוצע מועמד אחר לראשות הממשלה.

זה מעולם לא היה בכנסת.

יש כמה אפשרויות: האחת – להשאיר את הנוסח המוצע של אי-אמון קונסטרוקטיבי; השניה – לבטל את אי-האמון הקונסטרוקטיבי; השלישית של חבר-הכנסת פינס. הצעתו אומרת שהבעת אי-אמון בממשלה יראוה כהחלטה על התפטרות, זאת אומרת, שאין בכלל מצב שבו הרכבת הממשלה עוברת לסיעה אחרת ואם 61 הצביעו אי-אמון הכנסת מתפזרת.

לגבי הגירסה השניה. אם מבטלים את אי-האמון הקונסטרוקטיבי מה קורה?

נשאר אי-אמון רגיל, לא צריך להציע מועמד לראשות הממשלה.

נגיד שהאי-אמון עבר?

מרכיבים ממשלה חדשה, הנשיא פותח בהליכים להרכבת ממשלה.

אבל צריך אי-אמון ב-61?

בכל מקרה.

אז נשאר המצב שקיים היום.

לא. על 61 לא היו חילוקי דעות אבל ליתר בטחון אני רוצה להצביע.

במשך שנתיים ראינו הצבעות אי-אמון חסרות כל משמעות. צריך להוציא את הדבר הזה.

זה בתקנון הכנסת, לא כאן בחוק יסוד.

אני מצביע. מי בעד זה שבכל מקרה אי-אמון יהיה ב-61?

הצבעה
בעד - 13

מי בעד רוב רגיל?

הצבעה
בעד - אין

מי בעד העקרון של אי-אמון קונסטרוקטיבי, דהיינו שהצעת אי-אמון מתקבלת אך ורק אם מציעים ראש ממשלה אלטרנטיבי?

הצבעה
בעד – 5; נגד – 4; נמנעים – 1

זה נושא מאוד חשוב, אני רוצה להציע לחברים להביא שתי גירסאות למליאה.

אי-אפשר, צריך לתקן סעיפים רבים אחרים.

אני מציע שקודם נצביע על הגירסה שלי. אם היא תיפול אפשר יהיה ללכת הלאה.

הגירסה של אופיר פינס. שימו לב, כשראש ממשלה נופל בהצבעת אי-אמון של 61 כפי שהחלטנו, הכנסת מתפזרת ויש בחירות חדשות, אי-אפשר להחליף ראש ממשלה.

אני מוריד את הצעתי.

אני מצביע. מי בעד הרעיון של אי-אמון קונסטרוקטיבי?

הצבעה
בעד – 7; נגד – 4
ההצעה נתקבלה

אני מבקש הסתייגות.

אתה לא יכול להגיש שתי גירסאות.

אני לא מגיש.

אתה יוצר מצב שבו אין רוב לממשלה ואי-אפשר להביע אי-אמון.

אתה מגיע בשעה השתים-עשרה? היו על זה דיונים במשך שבועות.

מי בעד סעיף 29 כפי שהוצבע עליו?

הצבעה
בעד – 8; נגד -

בכל מקרה יש רוב. סעיף 29 עובר לקריאה שניה וקריאה שלישית.

הנושא הבא הוא האם לשריין את החוק הזה או לא. הרעיון הוא של 61 שלא יהיה קל לשנות את זה. לעומת זאת, הטענה של חבר-הכנסת לפיד, יהלום ושלי בדיון היתה שזה התקבל בצורה כזאת שנכנסו בזה דברים שיהיה קל לשנות את זה.

רובי, אני לא יכול לקיים את ההצבעה.

- - -

לא היית פה, זה לא דברים כבקשתך.

מי בעד שיריון החוק ב-61 חברי כנסת?

הצבעה
בעד –

אי-אפשר.

תספרי.

הצבעה
בעד – 6

מי נגד השיריון?

הצבעה
נגד -

אתה לא יכול להצביע.

יש בעיה עם חבר-הכנסת שטייניץ. אני לא יודעת כמה ספרתי.

בישיבה זו ציינתי מהתחלה: עוזי לנדאו, כץ ואני. מה זה? כל רגע באים ונכנסים ואנחנו מצביעים?

לא היה רוב.

לא מקובל עלי שיוצאים לגייס חברים באמצע.

רבותי, היתה הצבעה.

אין רוב.

גמרנו.

שיבקש רוויזיה.

סיכמנו שאין רוויזיה.

עם כל הכבוד, שאול יהלום לא ינהל את העניינים.

חבר הכנסת שטייניץ בטעות חשב שהוא יכול להצביע כאשר הליכוד מיצה את הצבעתו.

נעשה הצבעה חוזרת. מי מצביע מהליכוד?

חבר-הכנסת עוזי לנדאו, חבר-הכנסת ישראל כץ, ואני.

זה תואם את הרישום במליאה?

זה לא יכול להיות.

יובל שטייניץ הוא חבר הוועדה.

כרגע שלושת חברי הוועדה מטעם הליכוד נמצאים כאן: חבר-הכנסת שטייניץ, חברת-הכנסת ציפי לבני, ועבדך הנאמן. חבר-הכנסת שטייניץ לא היה קודם. חבר-הכנסת עוזי לנדאו הצביע כל הזמן במקום חבר-הכנסת שטייניץ.

נכון.

תיכף אברר עם שטייניץ ואומר לך.

אני מציע לך שתיתן לו להצביע כחבר הוועדה.

אני יוצא לשנייה לדבר אתו.

הוועדה כולה מחכה עכשיו שרובי ריבלין ישכנע את יובל שטייניץ. איזה ביזיון זה. כך מנהלים פה ועדה? זה ביזיון לוועדה.

- - -

אני מכריז על הפסקה של חמש דקות.

(הישיבה הופסקה בשעה 11:15)


(הישיבה חודשה בשעה 11:20)

אני מחדש את הישיבה.

חבר-הכנסת שטייניץ, בבקשה.

אני אישית חשבתי תמיד שרצוי שראש ממשלת ישראל ייבחר בבחירות אישיות. גם בישיבות קודמות הודעתי שלמרות שבקדנציה הזאת לא היה בסיעתי דיון, בוועדה לא אכשיל את הבאת החוק למליאה, אתמוך בו באופן כללי ואשר לסעיפים אצביע על כל סעיף לגופו של ענין אם לדעתי החוק רצוי או לא רצוי. נושא השיריון הוא סביר ואלמנטרי ונראה לי שצריך לשנות את חוק היסוד ב-61.

אז למה הצבעת נגד?

עכשיו אני חוזר בי.

הפתרון היחיד הוא שתהיינה שתי גירסאות.

לא יכול להיות דבר כזה.

אני מבקש רוויזיה על הסעיף הזה.

לא. אי-אפשר לסכם אתי ואחר כך לתת רוויזיה.

שרוויזיה תהיה תוך רבע שעה.

סיכמנו שאין רוויזיות.

לא נכון, אמרנו שיש רוויזיות באותו יום.

אני נגד חטיפת הצבעות. שרוויזיה תהיה תוך רבע שעה.

מאחר שיש בהילות אמרנו אתמול שלא יהיו רוויזיות. אם תהיה רוויזיה, אני אבקש רוויזיה על כל ההצבעות שהיו.

מדובר על חוק יסוד שהוא חלק משיטת המשטר שלנו שעד היום היה משוריין ב-61. להציע עכשיו שחוק יסוד: הממשלה ושיטת הממשל בישראל לחלוטין לא יהיו משוריינים לא נראה בעיני.

עם כל הכבוד לך יושב לידך פרופסור למשפט קונסטיטוציוני והוא אומר הפוך.

הוא לא אומר הפוך, הוא נמנע.

עם כל הכבוד לשלמה שהם אין להשוות בין זה לבין חוק יסוד רגיל בספר החוקים. אנחנו מדברים פה על שינוי ואישית אני אצביע בעדו אבל דווקא האופן שבו הגענו היום להצבעה צריך ללמד אותנו שלא נהיה פזיזים ולא נקבע חוק לדורות. בואו ניתן לחוק לעבור ואחר כך נעשה את השיריון. אני בעד החוק.

אני אומר בברור שאני בעד שכל חוק יהיה משוריין, גם הקודם וגם זה.

לדברים שלך יש משקל כי אתה היועץ המשפטי של הוועדה הזאת ופה אתה מתערב בוויכוח פוליטי מובהק. יש פה מחנה שחושב שזה חוק גרוע ולכן צריך להחליש אותו, ואילו אתה חושב שצריך לחזק אותו.

הוא אומר את דעתו המקצועית.

זו דעה משפטית שכל חוק יסוד כזה צריך להיות משוריין.

אבל אתה רואה שפרופסורים לא חושבים כך. כל חוק יסוד מתקבל בבהילות כזאת? לא הסברת לי פעם שבחוק יסוד צריכים להיות דיונים קודמים?

אני מניח שאם יושב-ראש הוועדה, שמקובל כמשפטן מספר 1 במדינה לחוק הקונסטיטוציוני נמנע מהצבעה או מצביע נגד, הוא לא משוכנע שמבחינה חוקית זה מחוייב המציאות.

מעבר לשאלה אם זה צריך להיות משוריין או לא יש שאלה של פרוצדורה בוועדת החוקה חוק ומשפט. אני יושב פה רק שנתיים ולא היתה דוגמה כזאת. אני לא יודע אם במקומות אחרים היה מצב שבו יושבים, מצביעים כחוק ואחרי ההצבעה מודיע יושב-ראש הסיעה שעכשיו הוא מחליף את האיש.

חשובה לי האמת. בהצבעה היו שלושה חברים ואחר כך הגיע לישיבה חבר-הכנסת שטייניץ. יש פררוגטיבה בליכוד שכל אחד בא מתי שהוא רוצה. בינתיים במשך שעה וחצי הצביעו שלושה חברים שנקבעו כמצביעי הליכוד והם מיצו את הצבעתם, זאת אומרת, לא יכול להיות שלליכוד יהיו 4 קולות. 3 הקולות ניתנו לגירסה אחת ולא יכול להיות קול רביעי. אם למשל הדבר היה בניגוד לדעתך, בצדק היית בא ואומר: איך בסיעה שיש לה 3 קולות אפשר להוסיף קול רביעי.

יובל שטייניץ הוא החבר הקבוע בוועדה ועל-פי החוק ממלא המקום לא יכול לשבת בוועדה כשהחבר הקבוע נמצא פה.

הסיעה תקבע.

חבר-הכנסת ריבלין לא הציג את המציאות מפני שלא הצבעתם 4, הוא היה 1 מ-3 שהצביעו ובהצבעה שבה הוא הצביע בשם הסיעה שלכם ההצעה הזו נפלה. אז הוצאת אותו החוצה וציווית עליו לשנות את הצבעתו. לא יהיה דבר כזה. נא להביא את זה לוועדת הכנסת או למליאה.

היתה הצבעה. סוכם אתמול שבקשות לרוויזיה הן רק תוך רבע שעה. חבר-הכנסת שאול יהלום אמר שהוא יבקש רוויזיה על הכול, חבר-הכנסת אופיר פינס ביקש רוויזיה רק על הסעיף הזה. אנחנו ממשיכים הלאה.

חבר-הכנסת לנדאו יצא ואני מצביע במקומו כחבר הוועדה.

בשבילי יש 3 חברי ועדה מהליכוד.

שלושת החברים הקבועים בוועדה ציפי לבני, יובל שטייניץ ואני נמצאים כרגע.

כאשר לפני שבוע התווכחו מי יהיה יושב-ראש ועדת החוקה שאל אותי אחד העתונאים מבין היושבים כאן: למה רוצים כל כך להיות בוועדת החוקה? אמרתי שבדרך כלל החברים של ועדת החוקה הם אנשים ברמה קצת יותר גבוהה ששומרים על מלתם. אדוני היושב-ראש, אתמול היה סיכום על סדרי ההצבעה ואמרו לי: נעשה ישיבה בלי פיליבסטר, בלי רוויזיות ובלי התייעצויות סיעתיות.

רוויזיה תוך רבע שעה.

לא. מטעמי הגינות קיבלתי את זה ואמרתי שאם הרוב רוצה להעביר חוק שאני מתנגד לו, בבקשה יעביר. לא יכול להיות שדווקא במקרה שהצד השני, לצורך זה, רואה שהוא נפל בהצבעה לא מהותית הוא רוצה רוויזיה. הרי החוק יתקבל והשאלה היא אם החוק משוריין או לא. אני אומר שצריך לכבד את ההסכם ולהמשיך היום בלי רוויזיות. אני מודיע שמכאן ועד הסוף אבקש רוויזיה על כל החלטה.

אני לא מבין מה ההתרגשות הגדולה, בכל זה מחליטה המליאה. אם תהיה הסתייגות שזה כן יהיה משוריין יגייסו 61 ואז תעבירו את הענין.

אם אתם כל כך חזקים – תעבירו כל הסתייגות על השיריון ב-61.

אני רוצה לומר שלגבי שאלת השיריון נרשמה בפרוטוקול תוצאת ה"בעד" ולא נרשמה תוצאת ה"נגד". אני לא יכולתי לספור והפרוטוקול לא רשם.

אני ראיתי 4 "נגד".

היו 6 "נגד", 2 נציגי ש"ס, לפיד, רביץ, שטייניץ ואני. ו"בעד" היו 6.

אז היו 6 מול 6. חבר-הכנסת פינס, אני מבקש שאחרי הישיבה תנסו להגיע לסיכום בענין הרוויזיה. היתה כאן הצבעה.

ההצבעה היתה לא חוקית, הצביעו 4 אנשים.

חבר-הכנסת שטייניץ, אתה הצבעת? הרמת יד?

מישהו ראה שלא הצבעתי?

חבר-הכנסת יהלום, הוא טעה בהצבעה שלו.

חבר-הכנסת שטייניץ הוא חבר הוועדה.

האם שלושת נציגי הליכוד הצביעו "בעד"? אם כן, וחבר-הכנסת יובל שטייניץ הצביע "נגד" הרי ההצבעה היא לא תקינה וצריך לעשות הצבעה חוזרת.

- - -

רבותי, כדי שלא תהיה כאן הכרעה על בסיס מפלגתי אני מבקש חוות דעת של שלמה שהם לגבי ההצבעה בלבד.

אבל הוא נוגע בענין, הוא כבר חיווה דעתו.

אני רוצה לשאול: דורית, את ספרת?

ספרתי את ה"בעד", את ה"נגד" לא ספרתי. בדקתי את זה עם הפרוטוקול והיא אומרת שזה לא נרשם.

עכשיו הכול בהצבעה חוזרת.

אני מבקש שעוד חמש דקות תהיה הצבעה חוזרת.

למה הצבעה חוזרת?

אמרתי שאקבל את עמדת היועץ המשפטי.

תעשה פשרה: שתי גירסאות.

בעקבות חילוקי הדעות הדבר ההוגן והצודק הוא להחליט מי בעד שתי גירסאות במליאה. יש לי חוות דעת של היועץ המשפטי. אני לא רוצה רוב מקרי ושמי שנכנס ויוצא יקבע עמדה.

כך זה עובד.

היו כאן פגמים בהצבעה. נביא שתי גירסאות למליאה ונריב על זה שם.

היועץ המשפטי אמר שלא מופיעה בפרוטוקול הצבעת ה"נגד". למה אתה לא מצביע "נגד"?

אני בעד שתי גירסאות.

הוא תומך בעמדתי, שתי גירסאות.

בלי להצביע?

אם יש רוב לשתי גירסאות צריך ללכת עם זה.

אין רוב לשתי גירסאות, תעמיד את זה להצבעה.

מי בעד שנביא שתי גירסאות בענין הזה?

הצבעה
בעד – 6; נגד – 8
ההצעה לא נתקבלה

זה לא עבר.

אמנון, תמשיך בהצבעה.

- - -

דורית לא מצליחה לספור.

הצעת פשרה של שתי גירסאות באישורו של היועץ המשפטי.

לא קיבלנו אותה.

אם לא מקבלים את הפשרה, אני עומד על כך שהיתה הצבעה והרוב הוא נגד שיריון, ורק זה יובא.

היה רק "בעד", לא היה "נגד".

לא יכול להיות. הם דחו את הפשרה אז גמרנו. היה רוב- - -

לא היה רוב.

שלמה שהם הציע הצבעה חוזרת ואני חושב שזה הדבר הכי נכון.

אני מציע להוריד את הסעיף. כיוון שהיה תיקו- - -

לא היה תיקו.

היה תיקו, 6 מול 6. אם לא רוצים להביא שתי גירסאות מן הראוי להוריד את הסעיף בכלל.

למה לא הכרעתם את ההצבעה? חיכיתם לראות את התוצאה ואחר כך לדבר? למה הצבעתם? קודם מפסידים ואחר כך מעלים את השאלה.

אני עושה הצבעה חוזרת על הפשרה של שתי גירסאות.

אני מציע לא לעשות. קבל שיהיה שיריון. אני מציע להימנע.

אני לא אסכים לשיטות כאלה.

אז אל תשתתף בענין. זו דורסנות.

זו לא דורסנות, זו דמוקרטיה, זה רוב.

- - -

אני לא רואה מנוס אלא לקבל את עצת היועץ המשפטי לוועדה ולהצביע בעד שתי גירסאות.

הצבענו עכשיו והרוב היה נגד זה.

ההצעה של שתי גירסאות נפלה.

אתה צריך DUE PROCESS.

אני מוכן ללכת לפי ההנחיות של הסגל המקצועי.

- - -

רבותי, עוד הפסקה של חמש דקות.

(הישיבה הופסקה בשעה 11:40)

(הישיבה חודשה בשעה 11:50)

אני מחדש את הישיבה. אני מבקש משלמה שהם לתת חוות דעת כיצד לנהוג.

בהצבעה על סעיף 45 לחוק היתה השאלה האם הוועדה היא בעד שיריון החוק או נגד שיריון החוק. בעד שיריון החוק הצביעו 6 אנשים. בתוך ההצבעה של "בעד" הצביעו 3 נציגי הליכוד. תוך כדי ההצבעה נכנס לחדר הוועדה חבר-הכנסת שטייניץ וכאשר שאלו "מי נגד" הרים את ידו. כיוון שהליכוד מיצה את הצבעותיו בשאלה "מי בעד", לפחות באופן תיאורטי חבר-הכנסת שטייניץ לא יכול היה להצביע. משום שהתפתחו צעקות תוך הזמן הזה סברתי שלמען תקינות ההליך והגינותו היה ראוי לקיים את ההצבעה הזאת פעם נוספת. אני מבקש מיושב-ראש הוועדה לקיים אותה.

לפי חוות דעת של היועץ המשפטי של הוועדה אני מצביע פעם נוספת. בינתיים חבר-הכנסת רביץ הגיש גירסה שלישית.

אני פונה לחבר-הכנסת עוזי לנדאו. לטובתכם, אני חושב שמחר אני יכול לשכנע חברים לא להצביע אפילו אם אתם הולכים לנהוג כמו רביץ. לכו על דבר מוסכם.

הלכנו על דבר מוסכם.

נגמר הדיון. שלוש הגירסאות הן אלה: 1. שיריון ב-61 מייד. 2. נגד שיריון בכלל. 3. הצעתו של חבר-הכנסת רביץ שהחוק נכנס לתוקפו מייד אבל השיריון ייכנס לתוקפו חצי שנה לאחר הבחירות לכנסת ה-16.

אני מבקש לרשום את מחאתי על הפרוצדורה. אני חושב שזה נתקבל באופן חוקי וחד-משמעי.

היועץ המשפטי חיווה דעתו.

אני לא מסכים לזה.

אני הולך לפי חוות דעתו של שלמה שהם. אני מצביע. מי בעד שיריון של 61 מייד?

הצבעה
בעד – 8

מי נגד שיריון?

הצבעה
נגד - 6

יש החלטה לגבי השיריון. יש לחבר-הכנסת רביץ הצעה שהשיריון ייכנס לתוקפו רק חצי שנה אחרי הבחירות לכנסת ה-16. מי בעד?

הצבעה
בעד – 6; נגד – 8
ההצעה לא נתקבלה

ההצעה לא התקבלה.

אתם עלולים להפסיד את המשחק כי יש לנו רגישות רבה לגבי השיריון. אני מבקש הסתייגות.

אנחנו עוברים לנושא התחולה. לא אתחיל דיון אבל היו בוועדה ויכוחים סוערים מאוד. הטענה היתה שאם תהיה תחולה לגבי הכנסת ה-16 זה שובר את כללי המשחק, כולל חוק הבחירה הישירה. מדובר על סעיף 48, הסעיף האחרון.

זה סעיף אנטי דמוקרטי.

אני מצביע. מי בעד תחולה מיידית כעת מהכנסת הבאה?

הצבעה
בעד – 8; נגד - 6
ההצעה נתקבלה

אני רוצה הסתייגות לסעיף התחולה.

אני מבקש להצביע על סעיף 45 ועל סעיף 48.

אני מצביע. מי בעד סעיפים 45 ו-48 להעברתם לקריאה שניה ושלישית?

הצבעה
בעד – 9; נגד - 5
סעיפים 45 ו-48 אושרו

הסעיפים התקבלו.

אנחנו עוברים לסעיפים שאינם שנויים במחלוקת. בבקשה, שלמה שהם, נעבור סעיף סעיף.

הצבענו עד סעיף 20, כולל סעיף 20. בישיבה הקודמת היושב-ראש ביקש להצביע פעם נוספת על סעיף 18 שאיננו שנוי במחלוקת. אני מבקש להצביע עליו פורמלית לפי הנוסח של משרד המשפטים.

הצבעה
בעד – 10; נגד – 2; נמנעים - 1
סעיף 18 אושר

סעיף 21 אינו שנוי במחלוקת. מי בעד?

הצבעה
בעד – 8; נגד – אין; נמנעים - 1
סעיף 21 אושר

הסעיף עבר.

סעיף 22 אינו שנוי במחלוקת. מי בעד?

הצבעה
בעד – 9; נגד – אין; נמנעים – 1
סעיף 22 אושר

הסעיף עבר.

סעיף 23 מדבר על הפסקת כהונתו של שר, שאינו ראש ממשלה, מחמת עבירה. הסעיף היה מוסכם אבל היתה הצעה שהסעיף לא יחול כאשר מדובר בפסק דין רגיל אלא רק כאשר מדובר בפסק דין חלוט.

היה סעיף שדיבר על כל עבירה שיש עמה קלון. היו שתי הצעות: או שרק כשזה בפסק דין חלוט; או שזה בבית-משפט מחוזי. נוסף פה סעיף שזה בבית-משפט מחוזי וזה בא במקום פסק דין חלוט.

מי בעד הסעיף הנוסף כאשר בית-המשפט המחוזי בא במקום פסק דין חלוט?

הצבעה
בעד – 10; נגד – אין; נמנעים – 1
הסעיף הנוסף אושר

אני רוצה להסביר. היתה הצעה נוספת שכל הסעיף הזה יחול רק כאשר פסק הדין הוא חלוט.

אני הצעתי את הסעיף הזה ואז באו עם ההצעה לבית-המשפט המחוזי ואמרתי שזה בסדר.

נצביע על כל הסעיף.

מי בעד סעיף 23 בנוסח של משרד המשפטים?

הצבעה
בעד – 13; נגד – אין
סעיף 23 אושר

את הסיפא של סעיף 23(א) – שאם יש כתב אישום תלוי ועומד יהיו הוראות בחוק – ביקשנו להוסיף לסעיף 17 שעניינו ראש הממשלה.

זה מקובל. ההצעה היא שההוראות לגבי שר יהיו אותו הדבר לגבי ראש ממשלה בסעיף 17. מי בעד?

הצבעה
בעד - 13; נגד – אין
ההצעה אושרה

אותו הסדר יחול בסעיף 17 גם לגבי ראש ממשלה.

סעיף 24 מדובר בו על מילוי מקומו של שר שאינו ראש ממשלה. היו כמה גירסאות: 1. הנוסח שמוצע על-ידי משרד המשפטים. 2. שהתקופה תהיה שישה חודשים.

לא, היתה הסכמה.

אם כך, היתה הסכמה לגבי הנוסח שנמצא בפנינו. מי בעד סעיף 24?

הצבעה
בעד – 13; נגד – אין
סעיף 24 אושר

אני רוצה להזכיר שהענין של ממלא-מקום ראש הממשלה עוד לא דנו בו.

סעיף 25. קודם אני מבקש להצביע על הסעיף ואחר-כך על השאלה אם להגביל את מספר סגני השרים. מי בעד הסעיף כמו שהוא?

הצבעה
בעד – 12; נגד – אין
סעיף 25 אושר

הסעיף התקבל.

מי בעד שכל שר יוגבל לסגן שר אחד?

הצבעה
בעד – 8; נגד – 4
ההצעה להגבלה אושרה

יש רוב להגבלה של סגן שר אחד.

עכשיו הצבעתם על כך שגם סגן ראש הממשלה יכול להיות רק אחד. אני מבקש הסתייגויות.

סעיף 26. מי בעד סעיף 26?

הצבעה
בעד – 9; נגד – אין; נמנעים - 1
סעיף 26 אושר

סעיף 27 מדבר על הפסקת כהונת סגן שר מחמת עבירה. אין עליו מחלוקת. מי בעד סעיף 27?

הצבעה
בעד – 10; נגד – אין
סעיף 27 אושר

סעיף 28 עוסק בהתפטרות הממשלה. היתה הצעה שהממשלה תתפטר בהחלטה של רוב חבריה, והיתה הצעה שההתפטרות תיכנס לתוקף כעבור 48 שעות.

ההצעה של משרד המשפטים היא להשאיר את הסעיף כמות שהוא. נצביע על שני הדברים. מי בעד שהתפטרות הממשלה תיכנס לתוקף רק אחרי 48 שעות?

הצבעה
בעד – 11; נגד – אין; נמנעים – 1
ההצעה אושרה

כתוב בחוק שהתפטרות ראש הממשלה כמוה כהתפטרות הממשלה. אם ראש הממשלה מתפטר הממשלה כולה מתפטרת.

זה לא אותו הדבר. יש דיון בממשלה והממשלה מחליטה להתפטר, לא ראש הממשלה.

כופים את זה על ראש הממשלה.

ההצעה השניה היא האם אפשר להתפטר ברוב רגיל או ברוב חבריה. מי בעד שזה יהיה ברוב חבריה, כלומר, רוב אבסולוטי של השרים?

בלי ראש הממשלה? זאת אומרת שרוב חברי הממשלה יכולים להפיל את הממשלה?

כן.

אבל ראש הממשלה יכול לפטר את כל השרים.

נכון, זה המצב.

במשטר פרלמנטרי שאתם רוצים לחזור אליו הכנסת מחליטה להפיל ראש ממשלה, לא הממשלה. אתה לא נותן לממשלה פריבילגיה כמו לכנסת.

אם ראש הממשלה יכול לפטר את השרים איך הממשלה יכולה להתפטר?

רוב בממשלה לא יכול להדיח את ראש הממשלה, זה תפקיד של הפרלמנט.

אני מבקש להביא הצעה לבטל את הסעיף.

שלא תהיה התפטרות של ראש הממשלה. מי בעד ביטול סעיף 28?

הצבעה
בעד – 10; נגד – 1
הסעיף בוטל

סעיף 28 בטל. על סעיפים 29 ו-30 הצבענו.

סעיף 31.

הוועדה השאירה להכרעה שני דברים בסעיף קטן (ג). במקרה של פטירה או הדחה צריך לקבוע ראש ממשלה בפועל ויש פה שתי גירסאות. 1. שממלא-המקום הקבוע שמונה כממלא-מקום הוא יהיה ראש הממשלה בפועל כאשר נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו. 2. הממשלה תקבע שר מבין השרים שהם חברי סיעתו של ראש הממשלה שיכהן במקומו.

כבר דנו בסעיפים האלה, אנחנו מצביעים כעת. זה הסעיף שדיבר עליו חבר-הכנסת שאול יהלום.

תיאורטית, אם ראש הממשלה יהיה מסיעת יחיד, לא יהיה ממלא מקום.

מה עם הסעיף שלי? זה קשור לסעיף 5.

הצביעו כבר על סעיף 5(ד) והחליטו נגד.

רבותי, כאשר נרצח ראש הממשלה רבין הממשלה החליטה שזה יהיה שמעון פרס. מי בעד זה שאוטומטית זה יהיה ממלא-המקום? מי שמצביע - מי בעד זה שהממשלה תמנה?

הצבעה
בעד – 3; נגד – 11
ההצעה שהממשלה תמנה נתקבלה

באיטליה ראש ממשלה נפל לידי טרוריסטים והוחזק בידיהם שלושה חודשים. אז נחכה עם ממלא-המקום עד שהוא ישוחרר?

אבל לא החלטנו כך.

כאשר הממשלה ממנה ממלא-מקום בפועל הוא צריך להיות מחבר סיעתו של ראש הממשלה או לא. מי בעד שהוא יהיה מחברי סיעתו?

הצבעה
בעד – 10; נגד – 4
ההצעה נתקבלה

ממלא-המקום בפועל יהיה מחברי סיעתו.

מי בעד העברת סעיף 31 כולו לקריאה שניה ושלישית?

הצבעה
בעד – 12; נגד – אין
סעיף 31 אושר

הסעיף עבר.

סעיף 32. צריך להצביע על ההצעה שהממשלה תהיה רשאית לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים באישור הכנסת.

יש הבדל בין החוק הקודם לבין החוק הקיים בשני עניינים. האחד – מה שמופיע בסעיף קטן (א) המדבר על שינוי בחלוקת תפקידים. לפי החוק הקודם זה היה באישור הכנסת, לפי החוק הנוכחי זה לא באישור הכנסת; השני – בסעיף קטן (ג) מדובר על חלוקת משרדים וביטולם. בחוק הקודם זה היה באישור הכנסת, בחוק הנוכחי זה איננו באישור הכנסת. שני הדברים טעונים הכרעה כי הראשון הוא ענין פרסונלי ובמדינות שבדקנו את הענין אין צורך באישור הפרלמנט. הדבר השני הוא ענין מוסדי ויש מדינות שבהן הדברים קבועים בחוק ולכן יש מעורבות של הפרלמנט. לגבי הסעיפים האחרים הלכנו לפי המצב בחוק הישן ובחוק החדש גם יחד, דהיינו, לא שינינו.

יש כמה הצעות.

אני הצעתי שגם סעיף קטן (ד) יהיה באישור הכנסת.

נכון. נצביע על (א) ו-(ג). מר שופמן הציג את עמדת משרד המשפטים והציע לחזור להסדר הקיים.

אני רוצה לומר שחשוב להקפיד על סמכות הפיקוח של הכנסת על הממשלה, לגבי סעיפים קטנים (א) ו-(ג) בוודאי.

מי בעד אישור הכנסת בסעיף קטן (א)?

הצבעה
בעד – 10; נגד – 2
ההצעה נתקבלה

מי בעד אישור הכנסת בסעיף קטן (ג)?

הצבעה
בעד – 8; נגד – 5
ההצעה נתקבלה

יש רוב בעד אישור הכנסת.

זה חיזוק הפרלמנט.

זה שיתוק הממשלה.

מי בעד אישור הכנסת בסעיף קטן (ד)?

הצבעה
בעד – 4; נגד – 8
ההצעה לא נתקבלה

אין רוב לאישור הכנסת.

אני מבקש הסתייגות.

מי בעד סעיף 32 כולו אחרי התיקונים שהתקבלו?

הצבעה
בעד - 9; נגד – 1; נמנעים - 1
סעיף 32 אושר

הסעיף התקבל.

סעיף 33 לא היתה עליו מחלוקת. מי בעד?

הצבעה
בעד - 10 ; נגד - אין
סעיף 33 אושר

הסעיף עבר.

סעיף 34 מדבר על האצלת סמכויות. מי בעד?

הצבעה
בעד - 12 ; נגד - אין
סעיף 34 אושר

הסעיף התקבל.

סעיף 35 אין עליו מחלוקת. מי בעד?

הצבעה
בעד - 11 ; נגד – אין
סעיף 35 אושר

הסעיף התקבל.

סעיף 36 מוסכם על הכול חוץ מהערתו של חבר-הכנסת לפיד למחוק את סעיף קטן (2) המדבר על סודיות בקשר ליחסי החוץ.

על מה אתם מדברים, אם יש דברים סודיים? יכולים להיות יחסים עם מדינות שאפילו לא יודעים עליהם.

על זה יש סעיף אחר.

מי נגד מחיקת סעיף קטן (2)?

הצבעה
בעד - מיעוט ; נגד - 7
ההצעה למחוק את הסעיף לא נתקבלה

סעיף קטן (2) נשאר.

מי בעד סעיף 36 כולו?

הצבעה
בעד – 10; נגד – 1
סעיף 36 אושר

הסעיף אושר.

סעיף 37 אין עליו מחלוקת. מי בעד?

הצבעה
בעד - 11 ; נגד – אין
סעיף 37 אושר

הסעיף נתקבל.
סעיף 38.

לדעתנו סעיף קטן (ב) מיותר.

מי בעד סעיף 38 (א)?

הצבעה
בעד - 10 ; נגד - אין
הסעיף אושר

מי בעד סעיף 38(ב)?

הצבעה
בעד - 5; נגד – 3; נמנעים – 1
הסעיף אושר

הסעיף נתקבל.

מי בעד סעיף 39 – הכרזת מצב חירום?

הצבעה
בעד - 11 ; נגד – אין
סעיף 39 אושר

הסעיף נתקבל.

סעיף 40. מי בעד?

הצבעה
בעד - 10 ; נגד – 1
סעיף 40 אושר

הסעיף אושר.

סעיף 41. מי בעד?

הצבעה
בעד - 10 ; נגד – 1
סעיף 41 אושר

הסעיף נתקבל.

סעיף 42. ההערה יורדת. מי בעד?

הצבעה
בעד - 8 ; נגד – אין; נמנעים – 1
סעיף 42 אושר

העובדה שהוא שוריין זה רק התקבל פה ולכן הוא לא שוריין. השאלה בעינה עומדת.

סעיף 43. קודם צריך להצביע על כל הסעיף. אחר כך צריך להחליט אם להעביר את סעיפים (ב) עד (ו) לחוק הממשלה ולא להשאיר אותם בחוק היסוד. קודם נצביע על הסעיף כולו לפני ההעברה. מי בעד סעיף 43 כולו?

הצבעה
בעד - 10 ; נגד – אין
הסעיף אושר

מי בעד להעביר את סעיפים קטנים (ב) עד (ו) לחוק הממשלה?

הצבעה
בעד - אין ; נגד - 6
ההצעה לא נתקבלה

סעיפים (ב) עד (ו) נשארים בחוק היסוד.

סעיף 44. זה סעיף טכני שמאפשר לכנסת להזיז את מועד הבחירות אם הוא נופל בימי חג ומועד לגבי כל החוק.

סיכמנו שתהיה אחידות של 100 יום. לא יכול להיות שיש סעיפים שמדברים על 90 יום.

סעיף 44 חל על כל הסעיפים.

אין חילוקי דעות לגבי הסעיף. יש הצעה לתקן את הסעיף כך שאם יהיה חג אפשר יהיה להקדים ולא לאחר. אנשי ועדת הבחירות אמרו שהם לא יכולים. חבר-הכנסת לנדאו אומר שיכול להיות שבעוד כמה שנים אפשר יהיה לעשות זאת.

אולי בעוד כמה שנים בכלל אפשר יהיה להקדים אבל אי-אפשר שנתחיל לעבוד לפי מועדים מסוימים ופתאום הולכים קדימה.

נשאיר את זה כך.

אני רוצה לתת דוגמה. הבחירות מתקיימות בדרך כלל בימי ג'. נניח ש-90 הימים מסתיימים ביום רביעי שהוא השבוע שלפני פסח.

לך אחורה ליום ג' שלפני יום רביעי שציינת.

דנו בזה הרבה שעות. תוגש הצעה לתיקון החוק.

מי בעד סעיף 44 כפי שנוסח?

הצבעה
בעד - 10 ; נגד – אין
סעיף 44 אושר

הסעיף עבר.

סעיף 45 כבר הצבענו עליו.

סעיף 46. הסעיף מדבר על פיקוח הכנסת על חקיקת משנה. ההחלטה היתה להעביר את הנושא כולו כפי שהיה בחוק הממשלה לחוק יסוד: הכנסת. חבר-הכנסת יהלום רוצה שבמקום המלים "לא החליטה הוועדה" יבוא: לא החלה הוועדה לדון. אסביר זאת. הסעיף הזה אומר שאם הכנסת לא דנה בתקנות במשך 30 יום הן מאושרות אוטומטית. זה היה המצב הקודם. אומר חבר-הכנסת יהלום שאם הוועדה החליטה לדון אבל לא סיימה את דיוניה אי-אפשר לומר שהיא מאשרת אוטומטית. לכן במקום "לא החליטה" צריך לומר: לא החלה הוועדה לדון.

מי בעד ההצעה כפי שנוסחה על-ידי משרד המשפטים עם המלה "החליטה"?

הצבעה
בעד - 9 ; נגד – 2
ההצעה נתקבלה

הצעה נוספת של חבר-הכנסת שאול יהלום היתה שבמקום 30 יום יהיו 60 יום לוועדה להחליט.

45 יום.

מי בעד ההצעה של 45 יום?

הצבעה
בעד - 9 ; נגד – אין
ההצעה נתקבלה

הנוסח יהיה "החליטה" ויהיו 45 יום.

מי בעד סעיף 46(א), סעיף 21א(א)?

הצבעה
בעד - 9 ; נגד – אין
הסעיף אושר

אנחנו מצביעים כעת על סעיף 46(א) כולו. מי בעד?

הצבעה
בעד - 11

בסעיף 46(ב) היתה הסכמה להתאחד על חמישה חודשים. מי בעד?

הצבעה
בעד - 10 ; נגד - 1
הסעיף אושר

סעיף 46(ג). בסעיף 36א(א) השאלה היא כמה זמן לאחר אי קבלת חוק התקציב לאחר תחילתה של שנת הכספים יראו את התקופה כאילו הכריזה הכנסת על התפטרותה. היה ויכוח אם התקופה תישאר שלושה חודשים או לפי המוצע 45 יום?

אני בעד שישה חודשים.

קיימנו את הדיונים האלה.

קיימנו אבל לא קיבלתם את עמדתי. זו הצעה נוספת.

מי בעד שהתקופה תהיה שלושה חודשים לפי המצב הקיים?

הצבעה
בעד - 10
ההצעה נתקבלה

מי בעד ההצעה של 45 יום?

הצבעה
בעד - 1
ההצעה לא נתקבלה

מי בעד ההצעה של חצי שנה?

הצבעה
בעד - 2 ; נגד – 7
ההצעה לא נתקבלה

התקבל המצב הקיים, 90 יום.

בסעיף 36א(ב) מה שכתוב בהתחלה בסוגריים – 45 ימים – יימחק. בסיפא, אם יש בחירות או החלפת ממשלה בתקופה של הדיון בתקציב, כמה זמן נותנים לממשלה החדשה מאז כינונה להביא תקציב? כאן מופיע חודש או חודשיים. אנחנו הצענו שלושה חודשים אבל האוצר הציע חודש כדי לא למתוח את התקופה.

על שלושה החודשים כבר הצבענו.

לגבי הנוסח. נניח שחוק התפזרות הכנסת התקבל ב-1 בדצמבר?

זה חל. הצעת התקציב זה ב-1 בנובמבר.

ואם זה יום לפני ה-1 בנובמבר?

זה גם יחול מפני שיום לפני ה-1 בנובמבר הבחירות יהיו עד סוף מרץ.

השאלה היא איזו תקופה לקבל?

זה לא מנוסח נכון. צריך לכלול את האפשרות שזה יומיים לפני הגשת התקציב.

למען הסרת ספק קיבלנו את ההערה של שאול יהלום.

כולל מצב שהחוק התקבל לפני הגשת תקציב אבל הבחירות במועד של שלושה החודשים.

נוסיף עוד חלופה: במקום "פתח... ראש הממשלה" נכתוב: או התקיימו בחירות.

בסדר.

נצביע על התקופה של חודש. מי בעד חודש?

הצבעה
בעד - 7

מי בעד חודשיים?

הצבעה
בעד - 5

בואו נעשה פשרה ונקבע 45 יום?

מי בעד 45 יום בסעיף קטן (ב)?

הצבעה
בעד - 11

הסעיף אושר לקריאה שניה ושלישית.

סעיף 47. חוק יסוד: הממשלה בטל.

חזק ואמץ.

זאת ההזמנות האחרונה להציל את נשמתכם השחורה. אני מציע לדחות את הדיון הזה.

מי בעד סעיף 47?

הצבעה
בעד - 6

אל תקראי לאף אחד, אין דבר כזה.

מי נגד?

הצבעה
נגד - 5
הסעיף אושר

איזו שערוריה.

חוק יסוד: הממשלה (ביטול והשבה) עובר לקריאה שניה ושלישית.

אני מודיע שבשעה שלוש יתקיים הדיון על חוק הממשלה.

הישיבה הופסקה בשעה 12:40

הישיבה נתחדשה בשעה 15:00



מכאן רשמה איה לינצ'בסקי



















































הצעת חוק הממשלה, התשס"א-2001

הנושא על סדר היום, לאחר שאישרנו את חוק היסוד עם שינויים, זה חוק הממשלה. הנוסח נמצא בפני חברי הוועדה, עד סעיף 8 אין שינויים, בסעיף 9 יש שינויים בגלל הדיון הבוקר וזה יגיע מאוחר יותר.

סעיפים 1 ו-2 לקוחים מסעיפים 17 ו-18 לחוק היסוד הקיים.

יש לי הצעה, נוסיף את סעיף 1 שגמרנו לדון בו. היה דיון של 40 דקות.

על שניהם אנחנו הולכים להצביע. אני מצביע על סעיף 1 ו-2. מי בעד שני הסעיפים האלה?

הצבעה
בעד – 8
נגד – אין
סעיפים 1 ו-2 נתקבלו.

סעיפים 1 ו-2 התקבלו פה אחד.

סעיף 3 הוא סעיף משלים למה שנקבע בחוק היסוד שאושר, שאדם שהורשע בעבירה ונדון למאסר לא יכול להיות שר או ראש ממשלה, אלא אם כן קבע יו"ר ועדת הבחירות לכנסת שאין עמה עבירה של קלון. זה הסעיף המשלים שקובע מי מגיש את הבקשה ליו"ר.

אין קשר לדרעי?

האם החוק הזה קשור בצורה כלשהי לדרעי? שיהיה ברור לפרוטוקול שזה לא קשור לדרעי, לפני שאני מצביע.

זה לא חוק חדש, זה החוק הקיים. מי בעד סעיף 3?

הצבעה
בעד – 8
נגד – אין
סעיף 3 נתקבל.

סעיף 3 נתקבל פה אחד.

הכוונה היא שמי שמבקש זה ראש הממשלה ולא אדם שרואה את עצמו כמועמד בפוטנציה. סעיף 4, דיברנו בחוק היסוד שאם יש תיק תלוי ועומד נגד אדם וכבר התחילו לשמוע את הראיות, לא יעבירו את הדיון לבית משפט אחר. קבענו ששר יועמד לדין בבית משפט מחוזי, אבל אם יש תיק בבית משפט שלום שכבר מתנהל ויש ראיות, אז משאירים את זה בשלום.

מי בעד סעיף 4?

הצבעה
בעד – 9
נגד – אין
סעיף 4 נתקבל.

סעיף 4 נתקבל פה אחד.

סעיף 5 הוא סעיף שהוא סייג לקביעה ששר יועמד לדין בפני בית משפט מחוזי בעבירות תנועה, עבירות קנס, עבירות מנהליות. הוא יועמד לדין בבית משפט מחוזי או בית משפט שלום.

מי בעד סעיף 5?

הצבעה
בעד – 9
נגד – אין
סעיף 5 נתקבל.

סעיף 5 התקבל פה אחד.

סעיפים 6 ו-7 הם מוצקים מחוק יסוד הקיים.

גם סעיף 8.

גם סעיף 8 למרות שהוא נושא אחר. לא שינינו דבר.

אם לא תהיה הצעה אחרת, אני מצביע על סעיפים 6, 7 ו-8 ביחד. מי בעד סעיפים 6, 7 ו-8?

הצבעה
בעד – 9
נגד – אין
סעיפים 6, 7 ו-8 נתקבלו.

סעיפים 6, 7 ו-8 נתקבלו פה אחד.

בסעיף 9 ישנו שינוי בעקבות החלטות שהתקבלו היום בנושא אישור הכנסת להחלטות ממשלה, זו רשימה של נושאים שלגביהם הממשלה צריכה להודיע לכנסת וקביעה שההודעה לכנסת תהיה על-ידי הודעה ליו"ר הכנסת והוא ימסור לחברי הכנסת.

מי בעד סעיף 9?

הצבעה
בעד – 9
נגד – אין
סעיף 9 נתקבל.

סעיף 9 נתקבל פה אחד.

סעיף 10 הוא הודעות ברשומות כשיש הבחנה בין מה שהכנסת מפרסמת לבין מה שהממשלה מפרסמת. מה שבסמכות הכנסת, הכנסת מפרסמת; מה שבסמכות הממשלה, הממשלה מפרסמת. זו רשימה שמותאמת לכל השינויים שעשינו בחוק היסוד.

מי בעד סעיף 10?

הצבעה
בעד – 9
נגד – אין
סעיף 10 נתקבל.

סעיף 10 התקבל פה אחד.

רציתי להציע שלשר תהיה סמכות לא להעביר חוק יסוד.

סעיף 11 זה תיקון לחוק הכנסת, כיוון שיש הודעה אחת שהיא הודעה על אי קבלת תקציב, שזה גורר לבחירות, שהמיקום הטבעי שלו הוא בחוק הכנסת ולא בחוק הממשלה.

מי בעד?

הצבעה
בעד – 9
נגד – אין
סעיף 11 נתקבל.

סעיף 11 התקבל פה אחד.

סעיף 12 מכיל את התחולה, באותו יום ובאותו מועד שגם חוק היסוד נכנס. מי בעד סעיף 12?

הצבעה
בעד – 9
נגד – אין
סעיף 12 נתקבל.

סעיף 12 התקבל פה אחד.

אני מביא להצבעה גם את חוק היסוד וגם את חוק הממשלה לקריאה שנייה ושלישית. מי בעד?

הצבעה
בעד – 8
נגד – אין

הממשלה (ביטול והשבה)
והצעת חוק הממשלה, התשס"א-2001,
אושרו להעברה לקריאה שנייה ושלישית.

הצעות החוק אושרו להעברה לקריאה שנייה ושלישית.
תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 15:15.