פרוטוקולים/ועדת חוקה/2729



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
13.2.2001

פרוטוקולים/ועדת חוקה/2729
ירושלים, כ"ו בשבט, תשס"א
19 בפברואר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 259
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, כ' בשבט התשס"א (13 בפברואר 2001), שעה 12:30

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין – היו"ר
קולט אביטל
זבולון אורלב
שאול יהלום
ענת מאור

עו"ד יהושע שופמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלה
עו"ד סיגל קוגוט - משרד המשפטים
עו"ד יעל אביר - יועמ"ש, אגף המכס, משרד האוצר
עו"ד רון דול - יועמ"ש, נציבות שירות המדינה
דפנה גוטנברג-אבני - הלשכה המשפטית, נציבות שירות המדינה

שלמה שהם

דורית ואג

אביגיל זכאי

הצעת חוק שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)
(תיקון מס' 3) (חברות בגוף בוחר), התשס"א-2000 – של חה"כ ענת מאור
וזבולון אורלב - אישור לקריאה שניה ושלישית - הצבעה


הצעת חוק שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)
(תיקון מס' 3) (חברות בגוף בוחר), התשס"א-2000

אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא הוא הצעת חוק שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)(תיקון מס' 3), התשס"א-2000, שיזמו חברי הכנסת ענת מאור וזבולון אורלב.

האמת היא ששמריהו בנצור הוא היוזם הראשון.

הצעת החוק הזאת היא פרי פשרה עם נציבות שירות המדינה ועל דעת משרד המשפטים. כפי שהתפרסמה בחוברת הכחולה היא עברה בקריאה הראשונה. אנחנו דנים בהכנה לקריאה שניה ושלישית. בבקשה, חברת-הכנסת מאור.

אני רוצה להודות על זה שהנושא מגיע לדיון. כבר אמרנו את כל הנימוקים ושמענו גם את המתנגדים. אני רוצה לומר שאני עומדת מאחורי העקרון של החוק.

העלינו בחוק שני דברים שבסוף לא התממשו: 1. מחשש לפרצות הסכמנו לצמצם בענין, על דעת שני המציעים, רק לסקטורים מקצועיים ברורים כמו מורים, מורות ואחיות. אני מבינה שלא נמצא לזה פתרון והנושא פתוח. אם לא יהיה פתרון אני בהחלט עומדת מאחורי ההצעה הזאת.

2. הראינו שיש פרצות רבות שהן הבעייתיות ולצערי זה לא נכנס לחוק כמו חברים במועצות הדתיות, נבחרים ברשויות המקומיות. הלכו אל הגננת אבל שכחו את מנהל מחלקת החינוך בתל-אביב, בירושלים או בבני-ברק.

אם ניתן היה להכניס זאת לפני הקריאה השניה והשלישית כדי למנוע פרצות הייתי שמחה; אם זה מאוחר מדי, נגיש הצעת תיקון נפרדת.

בבקשה, חבר-הכנסת אורלב.

חברת-הכנסת ענת מאור ואני מבקשים לאשר את החוק כמות שהוא בקריאה שניה ושלישית. בזמנו החקיקה כנראה היתה חפוזה ולא לקחה בחשבון שמחוץ לעובדי מדינה יש עובדי ציבור רבים שהשררה והכוח השלטוני שבידיהם אינם פחותים מהכוח והשררה שיש לגננת בקרית-שמונה, שהיא עובדת מדינה, או מהשרת של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, או עובד ניקיון בבית-החולים בבאר-יעקב; לעומת זאת, מנכ"ל עיריית ירושלים ששולט על כ-6,000 עובדים לא נכלל פה.

אנחנו מודיעים באופן הצהרתי שבדעתנו להגיש הצעת חוק כדי שהחוק המטפל בסיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים על עובדי מדינה בהיבט של פעילות פוליטית יורחב גם על סקטורים נוספים בשירות הציבורי כמו שצוין כאן בחלק המוניציפלי, אני חושב שזה צריך לחול גם על המוסדות להשכלה גבוהה, על המוסדות הלאומיים וכו'. אם אנחנו רוצים להרחיק את הפוליטיזציה והמפלגתיות ושמחננו יהיה טהור ראוי לחשוב על כך. כנראה עוד היום נשתדל להגיש הצעת חוק לשולחנה של הכנסת כדי להבהיר קבל עם ועולם להיכן פנינו.

בבקשה, נציגת משרד המשפטים.

עשינו טעות אחת כשלכל היתר אנחנו מסכימים. בהגדרה "גוף בוחר" מחקנו את המלים "או גוף מדיני". אקרא את סעיף 3א ואסביר למה לא צריך למחוק את המלים האלה.

"בסעיף זה 'גוף בוחר' , גוף שאחד מתפקידיו לבחור מועמדים לכנסת או לכהונת ראש ממשלה" – או שורה נוספת של תפקידים – "למעט בחירות ישירות שבהן משתתפים כלל החברים של מפלגה או גוף מדיני". פריימריס יש גם בגוף מדיני שבוחר נציגים לסוכנות היהודית ואם נמחק זאת תישאר רק מפלגה. לכן צריך להשאיר את הסעיף כמות שהוא.

בסדר.

בבקשה, מר שופמן.

לגבי ההרחבה צריך לזכור שזה חוק שירות המדינה. זה מסוג ההרחבות שישפיעו על כל החוק ולא רק על הסעיפים האלה.

היום זה רק על ארבע הדרגות הגבוהות בשירות המדינה וזה אבסורד. זה צריך להיות גם על ארבע הדרגות הגבוהות בשלטון המקומי.

אני מציע שתתייעצו עם נציב שירות המדינה לגבי החוק החדש.

בבקשה, נציג נציבות שירות המדינה.

עקרונית אנחנו בעד ההרחבה הזאת. יש לנו הצעה בענין הזה אבל מפאת הדחיפות של הענין מבחינתכם החלטנו לא לעשות זאת בשלב הזה.

אני רוצה לציין שיש פה טעות דפוס. בסעיף קטן (4) כתוב: "בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא 'מי שהופסקה חברותו כאמור לא יוכל להיות חבר באותו גוף בוחר'" פה אני רוצה להוסיף: כל עוד הוא עובד מדינה ולמשך תקופה של ארבע שנים.

כתוב בסוף "אלא אם כן הפסיק להיות עובד המדינה קודם לכן".

הכוונה היא שכל עוד הוא עובד מדינה הוא לא יחזור להיות חבר בגוף הבוחר.

אם הוא הפסיק הוא יכול להיות חבר בגוף הבוחר גם אחרי שנה.

אז בשביל מה ארבע שנים?

אחרת זו הגבלה לנצח.

שלמה שהם יקרא את הסעיף.

סעיף קטן (ד) שאותו מתקנים אומר: "מי שבהיותו חבר בגוף נתמנה להיות עובד מדינה, תיפסק כהונתו כחבר בגוף הבוחר עם מינויו."

על איזה דרגות אתה מדבר?

על כל הדרגות.

בסוף אתה מוסיף: "מי שהופסקה חברותו כאמור" – אם הוא היה חבר בגוף הבוחר וחברותו הופסקה במקום אחר – "לא יכול להיות חבר באותו גוף בוחר משך 4 שנים מיום מינויו".

למה 4 שנים?

אם הוא ב-4 הדרגות העליונות ואחרי 4 שנים, הוא יכול בשנה החמישית להיות חבר בגוף הבוחר.

כל עוד הוא ב-4 הדרגות הגבוהות הוא איננו יכול להיות חבר בגוף הבוחר. מיום שהוא הפסיק להיות ב-4 הדרגות הגבוהות כעובד מדינה הוא רשאי להיות בגוף הבוחר.

4 שנים לא נקבעו לגבי הדרגות. המטרה של הסעיף הזה היא למנוע מצב שבו שר נבחר על-ידי אדם ואחר-כך השר מצ'פר אותו בזה שהוא ממנה אותו.

לשרת בבית-ספר?

כן.

אז אני מציע לבטל את זה, זו שטות.

זה היה תיקון של חבר-הכנסת אמנון רובינשטיין בעקבות ועדות ציבוריות. אנחנו אומרים שזה לא נראה בסדר כאשר אדם יהיה חבר בגוף בוחר ולא יוכל להצביע. את זה אנחנו מתקנים. המטרה המקורית של התיקון היא להבחין בין מצב שבו עובד מדינה הוא גם עובד מדינה וגם חבר מפלגה, לבין אדם שהוא חבר מפלגה, חבר גוף בוחר ולא חלק משירות המדינה וכתמורה להצבעתו הוא מקבל תפקיד בשירות המדינה. היום הסעיף קובע שמי שחבר בגוף בוחר ואחר-כך מתמנה לשירות המדינה, פוקעת חברותו בגוף הבוחר, לא בשירות המדינה.

גם אם הוא לא ב-4 הדרגות הגבוהות.

נכון, כל עובד מדינה.

זה אבסורד. נניח שהמפד"ל באופוזיציה, אין לי שר, אני חבר בגוף הבוחר, אני בדרגה ג'. אני ניגש למכרז בדרגה הכי נמוכה ומתקבל למכרז.

במכרז זה בסדר.

מייד אני צריך להתפטר.

הנקודה הזאת עלתה ואז הוחלט שאי-אפשר להבחין בין קואליציה לבין אופוזיציה כי גם לחברי כנסת יש השפעה.

הסעיף הזה מדבר על כל הדרגות חוץ מ-4 הדרגות הגבוהות. אדם פוטר ממקום עבודתו בכנסת, היה עוזר פרלמנטרי. במקרה התפנתה המשרה של השמש של בית-הספר לעובדי הוראה והוא עובר מכרז. הוא לא מכיר אף שר משרי הממשלה. באותו יום הוא מפסיק להיות חבר בגוף הבוחר לארבע שנים.

זה החוק הקיים.

לכן אני מציע לתקן את זה.

יש לי בעיה טכנית. זה עבר כך בקריאה ראשונה. מה שאתה מציע נועד לשנות מצב שקיים 10 שנים. אבל אני לא יכול לעשות את זה.

אני מסכים שיש פה אבסורד אבל אי-אפשר לתקן את כל האבסורדים. למה? בחוק הקיים הוא בכלל לא יכול להיות, על-פי התיקון אחרי תקופת צינון של 4 שנים הוא יכול להיות.

לפי החוק הקיים הוא יכול להיות, הוא בדרגה הנמוכה, הוא רק לא יכול להצביע.

בחוק המקורי הקיים היום כל חבר מרכז שהתמנה לכל דרגה בשירות המדינה מפסיק להיות חבר מרכז. אגב, זה גם דבר שהוסיפו אותו בוועדת החוקה לפני 15 שנה. זה לא עלה לדיון בקריאה ראשונה. אם רוצים לבטל את זה צריך הצעת חוק נפרדת. אולי זה לא צודק, אני לא יודע, מפני שזה סייג לתורה. השרת יסבול, אותם פקחים שהשר מינה יסבלו.

יש הבדל בין משרה שאליה אתה מתמנה בכוח פרוטקציה זו או אחרת, לבין מכרז. במכרז אדם עובר בחינה ולכן זה לא צריך לחול עליו.

אבל זה חל.

ייתכן שצריך לשנות את החוק בכלל אבל זו לא הצעת החוק של חברי הכנסת ענת מאור וזבולון אורלב.

אנחנו מנועים מלעסוק בזה כי זה נושא חדש. לגבי התוכן, אני מוצאת הרבה דברי טעם גם בחוק המקורי. אין ספק שמה שהעלה פה חבר-הכנסת יהלום הוא אבסורד אבל הרוב ממונים בשירות הציבורי אחרי שיש שרים ואחרי שהשרים ממנים.

נניח שחברת מרכז מרצ היא סטודנטית בסמינר הקיבוצים. היא גמרה ללמוד והיא הולכת להיות מורה. אז מה, היא צריכה לעזוב את המרכז?

לפי החוק ההוא היא לא יכלה להיות חברת מרכז לעולם ועד, בתיקון הזה רק בארבע השנים הראשונות.

אני מציע שבהתייעצות עם חברי הכנסת ענת מאור וזבולון אורלב עם נציבות שירות המדינה תגישו הצעת חוק כוללת ונביא אותה לוועדה.

חשוב לנו שהחוק הזה יגיע בהסכמה רחבה.

אני בכל זאת חושב שצריך להכניס תיקון ניסוחי בסעיף קטן (ד) ולומר: מבלי לגרוע מן האמור בסעיף זה.

אני מעמיד להצבעה את נוסח החוק בקריאה שניה ושלישית עם התיקון של משרד המשפטים ושל נציבות שירות המדינה. מי בעד?

הצבעה
הצעת החוק אושרה

הצעת חוק שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים) (תיקון מס' 3) (חברות בגוף בוחר), התשס"א-2000 עוברת לקריאה שניה ושלישית.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00