פרוטוקולים/ועדת חוקה/2453



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
20.12.2000

פרוטוקולים/ועדת חוקה/2453
ירושלים, ז' בטבת, תשס"א
2 בינואר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 247
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, כ"ג בכסלו התשס"א (21 בדצמבר 2000), שעה 10:15

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין - היו"ר

עו"ד דוידה לחמן-מסר - משרד המשפטים, משנה ליועמ"ש
עו"ד אלישע צידון - משרד המשפטים, רשם החברות
גד סואן - מנכ"ל איגוד חברות ציבוריות הרשומות בבורסה

שלמה שהם

דורית ואג

בועז פרסלר

אסתר מימון

תקנות החברות (אגרות), התשס"א-2000


תקנות החברות (אגרות), התשס"א-2000

אנחנו פותחים את הישיבה השנייה של ועדת החוקה. על סדר-היום בקשת הממשלה לאשר את תקנות החברות (אגרות), התשס"א-2000. גברת לחמן-מסר, בבקשה.

התקנות האלה הן תקנות חיוניות מאוד לעבודה, והעברנו אותן בוועדת האגרות. קצת השתהינו בקבלת אישור מהממשלה. מטרתן להתאים את עבודתו של רשם החברות לחוק החדש.

העיקרון הראשון שאנחנו רוצים להציע הוא הגדלת הסכום של אגרת רישום חברה, כי יש הרבה מאוד פעולות שצריך לבצע, וכן, חברה היא קצת מוצר מסוכן, זאת אומרת, זה לא מוצר מדף.

מכמה לכמה אתם רוצים להעלות?

בעבר, לפי הפקודה, כאשר חברה נרשמה, אגרת הרישום היתה מורכבת משני דברים: אגרת רישום ואגרת הון. אגרת ההון המינימלית היתה כ-400 שקלים, אגרת הרישום גם היתה כ-400 שקלים, סך הכול 800 שקלים. היו הרבה מאוד מקרים שאגרת ההון היתה הרבה יותר גבוהה.

זה תלוי בהון הנפרע.

זה הון רשום או הון נפרע?

זה אגרת הון רשום.

רבים ציינו את ההון הרשום כהון המינימלי לתשלום אגרה, וזה היה כ-400 שקלים, אבל רבים אחרים שילמו אגרת הון בסדר גודל של מיליוני שקלים לאוצר.

ביטלנו את אגרת ההון.

מבחינת האוצר, וזה לא עניין של רשם החברות, יש אובדן הכנסה של בין 12 ל-15 מיליוני שקלים. הקיזוז של זה הוא בשני דברים: האחד - בהגדלת אגרת הרישום. כל הזמן אני מעיר לאנשי הייעוץ והחקיקה, כי כרשם החברות אני רואה שיש קלות בלתי-נסבלת ברישום חברות.

כמה חברות נרשמות כל חודש או כל שנה?

כל יום נרשמות כ-80 חברות. עומד השליח עם הקסדה מתחת לשמאלו והמסמכים בימינו, ויוצא כעבור שעה עם תעודת האגד.

הקלנו על זכות ההתאגדות. אמרנו שיחיד יכול לייסד חברה, כבר לא צריך את הסיפור של אשתו והכלב, אם אתה זוכר.

היום אם מישהו רוצה לרמות, מספיק רמאי אחד בלבד, לא צריך שניים.

כל מי שרושם חברה הוא רמאי?

לא אמרתי "כל".

מכל מקום, תוך שעה יוצא אדם עם תעודת האגד.

מה הנושאים החיוניים?

קבענו 2,000 שקל לאגרת רישום חברה. הרעיון הוא בלי אגרת הון, אין אגרת הון דיפרנציאלית. הרעיון הוא שאתה קונה מדף שנותן לך פטור מאחריות אישית מחובות החברה, אז לפחות שיהיו 2,000 השקל, שזה גם הסכום לפירוק, שהוא סכום סביר.

ועדת האגרות אישרה את זה?

כולם אישרו. ועדת האגרות ביקשה להעלות ל-2,000, וגם אגרת מיזוג היא אותו דבר.

יש סעיף הצמדה?

יש סעיף הצמדה מינימלי, אחת לשנה.

אגרת רישום היא 2,000 שקל.

אגרת מיזוג - המיזוג היום בניגוד לדין הקודם, לא טעון אישור בית-משפט, המיזוג מתבצע אצל הרשם, ואנחנו מדברים על מיזוג שבו חברה אחת מתחסלת, לכן החיסול שלה דורש הרבה מאוד פעולות של הרשם.

יש אגרה שנתית והעלינו אותה בכ-100 שקלים.

מכמה לכמה?

מ-777 שקלים, או אולי פחות, ל-857. זה בגלל היקף הפעילות הרב.

הסעיפים הם האגרות, פעולה בשירותים של הרשם - היה עיגול מסוים של הסכומים.

תודה. מר סואן, אנחנו נאשר את זה על אתר.

אני בטוח שתאשרו את זה על אתר, רק תנו לי להגיד מילה באתר הזה. קודם כול, ההקלה על זכות ההתאגדות היא דבר חיובי, ועצם הפישוט והמיזוג זה דבר חיובי כשלעצמו. יש פה רק שאלה אחת, חלק ניכר מן החברות נרשמות ומשלמות את האגרה המינימלית, והיא 391 שקלים, אחר כך הן יכולות להיות חברות מדף או חברות קטנות, בבואן להגדיל, אז המינימום הוא 391 שקלים או יותר.

אין הגדלת הון.

לפי המצב הקיים.

אין הגדלה, לא צריך שום דבר, מראש תשלם 2,000 שקל. אבל מה על אותן חברות קטנות, או חברות המדף?

מה שכר טרחת עורך-דין על רישום חברה?

אין לי מושג, צריך לשאול את עורכי-הדין, הם ודאי לוקחים כמה וכמה שקלים מכובדים.

השאלה היא אם צריך להגדיל בבת אחת מ-400 שקלים ל-2,000 שקלים.

מ-800 שקלים.

היתה אגרה של 400 שקלים ועוד אגרה של 400 שקלים, ביטלנו את אגרת ההון בחוק החדש, אז חברי נהנה מהמצב הישן.

אולי יש לזה מטרה נוספת של האוצר, שחברות יירשמו עם הון רשום גדול.

הרעיון הוא הקלות הבלתי-נסבלת של רישום חברות.

עצם הרישום זה דבר טוב לכשעצמו, למה זה רע? למה מפריע לך שחברות נרשמות בקלות? זה דבר חיובי.

הרעיון ההיסטורי שהיה מאחורי הרעיון של חברה זה איסוף הון כדי לעשות פעולות יזמות. הרעיון שחברי מדבר עליו זה חברת מדף. למה נוצר הדבר? נשמור את השם, ואם נרצה להפעיל אותה, נפעיל אותה. אדוני, גם לשמור שם, זה תיק, זה מקום, זה ארכיב.

אני לא מטיל ספק בכך.

הוא אומר רק דבר אחד, "הגזמתם".

אני מסבירה שלא הגזמנו, כי ביטלנו אגרות אחרות. חברי מדבר על התקופה שהיתה מה-1 לפברואר, כשנכנס החוק, שלא הצלחנו לעדכן את האגרות. החוק נכנס רק בפברואר, אז ויתרנו על שנה אחת. רק בשנה הזאת הסכום היה 400 שקל. מעולם הסכום לא היה 400 שקל. רק עם ביטול אגרת ההון שילמו 400 שקלים, כי אין יותר אגרת הון. תמיד זה היה 800 שקלים ומעלה. ביטלנו את 800 השקלים, העלינו ל-2,000 שקלים, האוצר רואה את זה בחיוב רב לא בגלל היקף ההכנסות, אלא בגלל הקלות הבלתי-נסבלת, והוא רוצה שתהיה חשיבה רציונלית, ו-2,000 שקל, לא אתה ולא אני זורקים סתם.

יש כאן נציג אוצר?

לא, קיבלנו את האישור שלהם.

הקלות הבלתי-נסבלת זה מושג נאה ויפה מהסרטים, ואנחנו פעם עבדנו בענף הזה, כפי שאת יודעת, אבל הקלות הבלתי-נסבלת זה דבר חיובי לכשעצמו, קל לרשום חברות.

תבחין בין קל לרשום חברה לבין זול לרשום חברה.

זה צריך להיות גם זול.

זה לא צריך להיות זול.

הרישום נעשה ללא חשיבה, ללא אחריות.

גד סואן, איזה סכום אתה מציע?

לא חשבתי על סכומים, אבל להעלות מ-400 שקלים ל-1,000 שקלים זה נראה לי סביר.

יש עוד הערות?

ככלל אנחנו מברכים על זה שקל לרשום חברה, אבל אני חושב שצריך גם להיות זול לרשום חברה.

הממשלה לא צריכה להפסיד על זה כסף.

לא רק זה, גם צריכה להיות חשיבה. אם הסכום היה 100 שקלים כל אחד היה רושם חברה בלי לחשוב פעמיים, כשזה 2,000 שקל אתה ואני חושבים פעמיים.

יש תופעה בישראל שהיא יוצאת דופן של רישום חברות?

האם רשם החברות יודע אם יש בארץ, באופן יחסי, יותר חברות מאשר במדינות אחרות?

כן, יש.

אני מאשר את תקנות האלה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30