פרוטוקולים/ועדת חוקה/2445



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
19.12.2000

פרוטוקולים/ועדת חוקה/2445
ירושלים, ז' בטבת, תשס"א
2 בינואר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 245
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ב בכסלו התשס"א (19 בדצמבר 2000), שעה 11:00

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין – היו"ר
קולט אביטל
יולי אדלשטיין
שאול יהלום
יהודית נאות
אופיר פינס-פז
דליה רבין-פילוסוף
יובל שטייניץ

עו"ד יהושע שופמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלה
עו"ד סיגל קוגוט - משרד המשפטים
עו"ד אהוד שיל"ת - המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים

שלמה שהם

דורית ואג

אביגיל זכאי
חנה כהן

1. הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (הוראת שעה לענין
בחירות מיוחדות לראש הממשלה), התשס"א-2000 – אישור לקריאה
שניה ושלישית – הצבעה.

2. הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס' 39),
התשס"א-2000 – אישור לקריאה שניה ושלישית – הצבעה.

3. הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס' 40),
התשס"א-2000 – אישור לקריאה שניה ושלישית – הצבעה.

4. הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה)(תיקון מס' 18), התשס"א-2000,
של חה"כ יהודית נאות וקבוצת חברי הכנסת – אישור לקריאה שניה
ושלישית – הצבעה.


הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה
(הוראת שעה לענין בחירות מיוחדות לראש הממשלה), התשס"א-2000

אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו עוסקים בכמה הצעות חוק שכבר עברו בקריאה ראשונה. הראשונה היא הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (הוראת שעה לענין בחירות מיוחדות לראש הממשלה), התשס"א-2000, אישור לקריאה שניה ושלישית. זה הענין של פנקס הבוחרים. בבקשה, מר שיל"ת.

לסעיף 26 לחוק הבחירות יש שני סעיפי משנה. סעיף משנה ראשון קובע: הכנת פנקס שנתי – כל שנה ושנה – שכולל בוחרים בני 18 ליום ג' ה-3 או ה-1 לפי המקרה, של חודש חשוון. זה היום המיועד לבחירות לכנסת במועדן.

סעיף קטן (ב) קובע שבכל מקרה שיוקדמו הבחירות לכנסת, או ייערכו בחירות מיוחדות לראש ממשלה – נקרא לזה בחירות לא במועד הרגיל – יוכן פנקס בוחרים מיוחד שיכלול בני 18 ליום הבחירות לפי חוק שייקבע. כלומר, המחוקק מורה להכין חוק הוראת שעה מיוחד להכנת הפנקס. מה שהנחנו פה זה פנקס שניתן לעשות אותו בהנחה שהבחירות הן ב-6 בפברואר. צירפתי גם את לוח הזמנים שמופיע בהצעת החוק הכחולה, שלא צריך להיות חלק מהחוק עצמו. זה פנקס שאינני אוהב אותו כי שולפים כל מי שהוא אזרח ובן 18 ביום הבחירות ומכניסים אותו לתוקף כעבור כמה ימים. הוא לא מוצג לעיון הציבור ולא הופך פומבי, לכן אין אפשרות להגיש עליו עררים.

מבחינה מהותית נכון שבשנת בחירות יש כ-200 עררים וגם אלה על כתובות ודברים דומים ולא על כך שאדם לא מופיע בפנקס, אבל עדיין לפי טעמי מן הראוי שפנקס יוצג לעיון הציבור לפני שהוא נכנס לתוקף. זה מה שניתן לעשות כשהבחירות הן בתוך 60 יום והפנקס חייב להיכנס לתוקף 30 יום לפני הבחירות כי אנחנו צריכים לשלוח הודעות לבוחר ולמסור עותקים לוועדה המרכזית.

מי שיגיע לגיל 18 ביום הבחירות לא יוכל להצביע?

הוא כן יכול אבל בלי ערעור.

אני מוכרח להפנות תשומת לב לעוד נקודה. עולה הענין של 90 יום. אם יתקבל הענין של 90 יום יש נוסח אחר לחוק המיוחד הזה משום שזה משנה את תהליך הכנת הפנקס מבחינת לוח הזמנים. שם נוכל להציג את הפנקס במשך ארבעה-חמישה ימים ואפשר יהיה להגיש עררים. הפנקס חייב להיכנס לתוקף ביום ה-48 שלפני הבחירות כי ביום ה-47 מקבלים רשימות מועמדים ואז צריך לבדוק אותם לפי הפנקס.

הנקודה ברורה. אני עוד לא יודע אם זה יהיה 60 או 90 יום, יש התנגדות פוליטית ל-90 יום, אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהבחירות יהיו תוך 60 יום. אם ההצעה לעשות זאת תוך 90 יום תתקבל נדון בשינוי. ביניים יש התנגדות פוליטית עזה לדחייה.

אני שואל לגבי סעיף 11 בקשר למסירת הפנקס לחברי הוועדה המרכזית. היום חברי הוועדה מבקשים עותק אחד של פנקס הבוחרים?

חברי הוועדה מייצגים את הסיעות. לכל חבר הוועדה מגיע לכאורה עותק מהפנקס. כבר יותר מ-30 שנה שזה לא נעשה ואנחנו בודקים עם כל סיעה כמה עותקים מודפסים היא רוצה כי במדיה המגנטית זה נמסר מהר. בשתי מערכות הבחירות האחרונות לקחו מעט עותקים מודפסים, רובם לקחו את המדיה המגנטית כדי לעשות את העיבודים. אז זה מופיע במחשב של כל מפלגה ועושים עיבודים וחיתוכים. גם פה נמסור עותקים מודפסים.

מדוע לא לקדד זאת על גבי מדיה מגנטית?

אני לא יכול להדפיס למפלגות את העותקים שהן רוצות תוך כמה ימים. אם היום אני אפנה למפד"ל או לכל מפלגה אחרת ואשאל כמה עותקים היא רוצה, אף אחד לא ידע להגיד לי כמה.

אם אתה לא מוסר בכלל, אל תכניס את סעיף 55.

בוודאי שאני יכול למסור את המדיה המגנטית.

למה לא להגיד: לא יאוחר מהיום ה-20 שלפני יום הבחירות יימסר גם פנקס מודפס לכל אחד מחברי הוועדה המרכזית.

אם הליכוד והמערך יבקשו את כל העותקים שמגיעים להם, אז גם ביום ה-20 לפני הבחירות אני לא יכול להדפיס להם אותם.

החובה בחוק היא לתת עותק אחד, מי שרוצה עותקים נוספים שישבור את הראש.

צריך להיות עותק אחד לכל חבר ועדה, לאלה יש 9 ולאלה יש 10 כך שזה 19 עותקים, לאחד יש עוד 3, כך שאני צריך להכין כ-40 עותקים של הפנקס ואני לא מסוגל לעשות זאת תוך 20 יום. אני מוכן למסור סט אחד לכל מפלגה תוך 20 יום אבל מראש אני אומר שזה לא יספיק להן.

תהיה בחוק חובה על כך.

אפשר לכתוב: ולא יאוחר מהיום ה-20 שלפני הבחירות יימסר עותק אחד לכל סיעה שבכנסת.

סעיף 55 יהיה (א) ו-(ב) וייאמר: לא יאוחר מהיום ה-20 שלפני יום הבחירות ימסור שר הפנים על גבי מדיה מגנטית עותק מודפס של פנקס הבוחרים, בנוסף למה שכתוב בסעיף 55(א), לכל אחת מהסיעות המיוצגות בוועדת הבחירות.

בסדר.

בבקשה, מר שופמן.

לגבי סעיף 1. כתוב פה שחוק הבחירות יחול "בשינויים המחויבים ובשינויים האמורים בחוק זה." סעיף 7ב לחוק הבחירות כבר קובע ש: "על הבחירות לראש ממשלה יחולו הוראות החוק בשינויים המחויבים" למעט סעיפים מסוימים. אנחנו לא רוצים לשנות את הסעיף הזה אלא להוסיף עוד שינויים. לכן אני מציע שנוריד את המלים "שינויים מחויבים" שמופיע כבר ויישאר רק "בשינויים האמורים בחוק זה".

לגבי סעיף 26 זה ענין של ניסוח ואולי תשאירו את זה לנו.

בסדר, את כל ענייני הניסוח תסדירו ביניכם.

הנושא של פנקס חדש עד גיל 18 כבר מופיע וכתוב שזה יהיה על-פי חוק. לכן אפשר לעשות את החוק הזה בלי להחליף סעיפים אלא להוסיף סעיפים.

בסעיף 13 להצעה מדובר על הסדרת הבחירות לגבי הנכים. הסעיף הזה עומד להתחלף כי זה כבר אושר לקריאה שניה ושלישית. אז הסעיפים החדשים כן יחולו ולכן אנחנו לא צריכים את סעיף 13.

סעיפים ד' עד ו' נמחקים בתיקון הנכים ומוחלפים.

אין התנגדות בענין הנכים, זה אושר לקריאה שניה ושלישית וגם אין הסתייגות.

אולי יושב-ראש הכנסת יתחשב בוועדה וזה יעלה היום?

הוא לא מוכן.

אני מציע לקבל את עמדת מר שופמן ולהכניס את הסעיף הזה כהסתייגות של יושב-ראש הוועדה. אם זה אכן יתקבל אפשר לוותר על ההסתייגות.

אין צורך. החוק ההוא במצב יותר מתקדם מאשר החוק הזה.

סעיף 13 נמחק מההצעה?

כן.

נושא נוסף שאנחנו רוצים להעלות כאן שאיננו מופיע בנוסח הכחול אבל הוא במסגרת הוראת שעה לבחירות האלה הוא הנושא של זיהוי בוחרים. כידוע, יש עיצומים במשרד הפנים. כאשר היינו במצב כזה לקראת הבחירות לרשויות המקומיות עשינו הוראת שעה בתקנות שעת חירום – דבר שבית-המשפט העליון לא אהב בגלל המכשיר אבל לא לגופו של ענין. לגופו של ענין הפתרון היה טוב ונוח גם לבוחרים וגם לוועדת הבחירות ולא הביא לשום טענה של זיופים. האפשרות היא שאנשים יזהו את עצמם על-פי תעודה רשמית אחרת של המדינה עם תמונה כמו רישיון נהיגה, דרכון ותעודת חייל, אבל רק שלוש התעודות האלה. זה רק זיהוי, אם הוא לא מופיע בפנקס הוא לא מצביע. אם נראה את זה כהוראת שעה לבחירות האלה בגלל האילוצים, אפשר להוסיף את זה.

אני מציע להסמיך את יושב-ראש ועדת הבחירות לקבוע את הדברים כדי שלא יצטרכו חקיקה. אם העיצומים יימשכו הוא יעשה את זה כי אולי העיצומים יסתיימו. לא כדאי לקבוע זאת היום.

אבל גם בשביל זה צריך לתקן את החוק.

לא טוב להסמיך בדבר כזה את יושב-ראש ועדת הבחירות. הייתי מציע להכניס את זה כתיקון קבוע. למה קבעו שהזיהוי בקלפי יהיה אך ורק בתעודת זהות? כי קבעו את זה ב-1949 כשלאנשים היו רק תעודות זהות, לא היו דרכונים וגם לא רישיונות נהיגה כי למי היה אוטו? התעודה היחידה היתה תעודת הזהות, עשו את המפקד וחילקו אותה. הרבה מים זרמו מאז ובכנסת גם ביטלו את הצורך בחותמת "הצביע" בתעודת הזהות. היום אין שום סיבה להגיד לאנשים: תבואו רק עם תעודת זהות. במה הדרכון פחות טוב? לכן אני מציע שזה יהיה תיקון קבוע.

הסיבה לא לקבל את זה באופן קבוע היא כי יש תקווה שבשנים הבאות תהיה תעודת זהות חכמה.

עוד כשאריה דרעי היה מנכ"ל משרד הפנים הוא בא לכאן ואמר שתוך חצי שנה תהיה תעודת זהות חכמה. אני יכולה להביא לכם את הפרוטוקול. אני מציעה לא לבנות על זה.

לגבי הזיהוי, במצב היום כפי שראיתי אותו באופן אישי יש הרבה בעיות, בוודאי לגבי תושבי חוץ-לארץ שמתו בחוץ-לארץ ולא דווח על מותם. במו עיני ראיתי אנשים שהגיעו לארץ עם "בוחטה" של תעודות זהות של מתים והצביעו בשמם. זה ענין מסובך שפותח פתח להרבה זיופים. חייבים להגיע במהירות לתעודת זהות חכמה.

היות שמדברים על הוראת שעה חד-פעמית אני בעד שנכניס את זה לחוק בלי להטיל זאת על יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. תעודת הזהות לעתים פחות מעודכנת עם התמונה מאשר דרכון ורישיון נהיגה שאתה חייב לחדש אותם אחת לכמה שנים.

אנחנו עוברים להצבעות.

עקרונית מי בעד אחד הפתרונות שהציע מר שופמן?

הצבעה
ההצעה העקרונית לקבל את אחד הפתרונות נתקבלה

ההצעה התקבלה.

מי בעד שזו תהיה הוראת שעה מול ההצעה שזו תהיה הוראת קבע?

הצבעה
ההצעה שזו תהיה הוראת שעה נתקבלה

זו תהיה הוראת שעה.

מי בעד הוראה בחוק במישרין מול הסמכה של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית?

הצבעה
ההצעה לקבוע הוראה בחוק במישרין נתקבלה

הוחלט להוסיף לקראת הקריאה השניה והשלישית – זה לא נושא חדש – הוראת שעה בענין אמצעי זיהוי, בנוסף לתעודת הזהות, כל תעודה רשמית עם תמונה. בבקשה, מר שופמן, תקרא את הנוסח.

בנוסף לתעודת זהות ישמשו כאמצעי זיהוי גם דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, רישיון נהיגה תקף הכולל את תמונתו של בעל הרישיון שניתן לפי פקודת התעבורה, לגבי חייל בשירות סדיר ובשירות קבע, שוטר וסוהר גם תעודת חייל, תעודת שוטר ותעודת סוהר לפי הענין, הכוללות את תמונתו ואת מספר הזהות של נושא התעודה.

האם זה כולל גם קצין? כי התעודות שונות.

כן, זה תואם עם קצין הבחירות של הצבא.

אני מציע להוסיף תעודת חבר כנסת.

אני מציע שלא להוסיף זאת.

אין צורך להוסיף אותה כי ממילא היא נחשבת כתעודת זהות לכל דבר. הבעיה היא שחברי ועדת הקלפי לא יודעים את זה וחבר ועדת קלפי אחד קיבל מכות מחבר כנסת לשעבר שהתעקש להזדהות דווקא עם התעודה של חבר הכנסת.

אני מעמיד את הנוסח הזה להצבעה. מי בעד שלוש הקטגוריות האלה?
הצבעה
שלוש הקטגוריות אושרו

ההצעה התקבלה פה אחד.

מי בעד הוספת תעודת חבר הכנסת?
הצבעה
ההצעה להוסיף תעודת חבר הכנסת לא נתקבלה

ההצעה לא התקבלה.

אני מדגיש שבבחירות האלה יהיו אמצעי הזיהוי שהזכרתי גם אם העיצומים במשרד הפנים יסתיימו.

הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (הוראת שעה לענין בחירות מיוחדות לראש הממשלה, התשס"א-2000, אושרה לקריאה שניה ושלישית.

הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס' 39), התשס"א-2000

אנחנו עוברים להצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס' 39), התשס"א-2000, אישור לקריאה שניה ושלישית. בבקשה, גב' קוגוט.

בתיקון הזה יש ארבעה נושאים: 1. הגבלת זמן שבו מועמד לראש ממשלה יכול להתפטר; 2. נשים מוכות; 3. גורלם של פתקים שהיו עבור מועמד לראש ממשלה שהתפטר; 4. שמירת חומר על-ידי ועדת הבחירות.

הנושא של נשים מוכות מופיע בסעיפים 1 ו-3. (קוראת את סעיף 1). הכוונה היא לאפשר לנשים כאלה להצביע לא בקלפי של מען הבית שלהן.

(קוראת את סעיף 3(א) ו-(ב)). מדובר על אנשים עם מוגבלות שיש להם מעטפות כפולות.

(קוראת את סעיף 3(ג)(ד)(ה)(ו)). הכוונה להחיל עליהן את ההוראות על חיילים.

קיימנו כבר דיון על הנושא של נשים מוכות. האם מישהו רוצה להוסיף?

יש לי בעיה עם השם של הבוחרת על גבי המעטפה. האם יפיצו רשימה בכל הקלפיות?

לא יפיצו שום רשימה, היא יכולה להגיע לכל קלפי לאנשים עם מוגבלות.

הבחירות הן סודיות ואישיות אבל אם אני כותבת את שמי על גבי מעטפה יכולים לדעת מה הצבעתי.

הטכניקה נועדה לבדוק שהאשה לא הצביעה גם בקלפי שרשום בה מען הבית שלה.

זה מופיע רק במעטפה הפנימית?

כן.

נניח שאני אחת הנשים ואני מופיע בוועדת הקלפי. אני מבין שכל חברי ועדת הקלפי יסתכלו וידעו שאני אשה מוכה, או נכה.

נכון, הן העדיפו את זה על פני מודל אחר שלפיו הקלפי תבוא אליהן למקלט, הן ידעו שזה המחיר.

הן הסכימו לזה?

הן העדיפו את זה.

לא יהיה כתוב שזו אשה מוכה אבל ידעו שזו אשה מוכה?

נכון.

לא מצאתם שום פתרון אחר?

הצענו שהקלפי תבוא אליהן אבל הן לא רצו את זה.

אפשר למצוא פתרון אחר. כל המעטפות האלה לפני שהן באות לספירה הן באות למאגר של כל השמות של הנשים האלה ואז בודקים. אתם מונעים מאשה להצביע כי היא תתבייש.

הדרישה הזאת באה מן המעונות: לא לשלול את הזכות שלהן להצביע ולא לסכן אותן על-ידי זה שהן צריכות לחזור למקום המגורים שלהן. הן העדיפו את הפתרון הזה על פני הפתרון שיבואו אליהן אל הקלפי.

הרי השמות והמקומות יכולים להתגלגל בכל הבנין לכן צריכה להיות איזו הוראה על סודיות.

לא מוסרים שמות, נותנים לה ביד אישור ואת האישור נותנת לה מנהלת המעון שלה. היא מציגה את האישור בפני ועדת הקלפי ומחזירים לה את זה חזרה.

למה לא להוסיף סעיף שתהיה חובה של מינימום סודיות על יושב-ראש הוועדה כדי שלא כל עובד יוכל למצוא את רשימת המעונות.

לא יימסר מען של מעון.

איך תהיה הפרוצדורה? הרי יושב-ראש ועדת הבחירות צריך לתת בלנקים, איך הוא יעשה זאת אם לא מוסרים את הכתובות?

למנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית יש טלפונים של כל מנהלות המעונות.

זה מה שאני מציע, שחלק מהנחיות החוק יהיה שהענין הוא בידי המנכ"ל וזה לא יסתובב אצל אלף פקידים. תראו אחר-כך איזה תקלות יהיו ובאינטרנט תופיע כל רשימת המעונות והטלפונים.

האם לא ניתן לנהוג על-פי המודל שנהוג בנציגויות ישראל בחוץ-לארץ שם הקלפי היא של אנשים שעובדים בנציגות עצמה? אנחנו מזדהים אצל שני אנשים שמונו לצורך הענין על-ידי אותה הנציגות, הנציגות מעבירה את הקלפי לארץ, בארץ אוספים את כל הקלפיות שהגיעו מחוץ-לארץ לקלפי מרכזית אחת בלי לדעת את זהות האנשים שהצביעו. אם נשליך על המעונות, ממנים מישהי מבין צוות המעון שממילא מכירה את הנשים המוכות, הנשים מצביעות אצלה, מכניסים את הכול לקופסה ומעבירים אותה לכתובת מרכזית. זה לא כרוך בחשיפה ולא במעורבות של גורמים חיצוניים בתוך הבית עצמו. אם החשש הוא מפני זיהוי הנשים או חשיפת מקום המעון יכול להיות שזה פתרון.

הגישה שאם אתן לא יכולות לבוא אלינו אנחנו נבוא אליכם הצענו אותה בהתחלה. הוחלט לפנות אל כל מנהלות המעון ולארגוני הנשים המלווים. דורית פנתה אליהן בשם הוועדה וכינסה אותן פה והן אמרו: לא, אנחנו לא רוצות את הפתרון הזה. כך שאנחנו ממלאים פה בקשה.

אני גם נפגשתי אתן.

אין שום רשימות של המעונות בידי אנשים בשטח וגם בידי יושבת-ראש ועדת הבחירות לא יהיו כתובות של המעונות האלה. הנתונים שאנחנו מקבלים הם שבישוב מסוים יש מעון או שניים וכמה נשים יש בו, בלי שום כתובת. אין רשימה שמית של מצביעות גם לא בוועדת הקלפי.

איך תמי אדרי מוסרת את הפנקסים לאישורים?

היא מוסרת פנקס למנהלת המעון דרך משרד העבודה אחרי שהשאירו לה את הטלפון של מנהלת המעון. היא תבוא לפה ותקבל חבילה של בלנקים ריקים.

אנחנו דנו בזה שעות שלמות. אני רוצה להוסיף לזה הוראה לשמירת הסודיות של המעונות על כל מי שעוסק בזה ולא רק על המנכ"לית.

כתבנו: לא יצוין מענו המדויק של מקלט. גם למנכ"ל ועדת הבחירות לא תהיה רשימה של כתובות.

איך היא תדע מה ולמי למסור?

היא לא צריכה רשימה של המעונות משום שלא באים אל המעון. הנשים מהמעון מקבלות אישור ממשרד העבודה והרווחה והן הולכות להצביע בקלפי לאנשים עם מוגבלות.

חבר-הכנסת יהלום, אתה מוכן לוותר על ההסתייגות שלך?

לא. אני רוצה להגיד: הפרוצדורה היא "ימסור דרך שר העבודה והרווחה". אם תהיה כאן רשימה של כל מנהלת מעון מ-13 המעונות והטלפונים שלה וישלחו אליה שליחים, זה יהיה עסק. לכן מציע שיל"ת להעביר את כל האישורים דרך משרד העבודה והרווחה. צריך לכתוב את זה.

דבר נוסף. נכתוב שיושב-ראש ועדת הבחירות יתן הוראות בדבר סודיות הרשימות.

אני מציע שאת ההוראה לשמירת סודיות נכלול בטכסט. לגבי הנושא הראשון שהעלית, תגיש הסתייגות.

בסדר.

בסעיף 3(ג) כתוב: "לא יאוחר מהיום ה-53 שלפני יום הבחירות ימסור שר העבודה והרווחה ליושב-ראש הוועדה המרכזית רשימה של כל המקלטים...".

אני רוצה שוועדת הבחירות לא תופיע בכל המרכזים כדי למסור את האישורים.

היא לא תופיע.

תגיש הסתייגות.

הסודיות מספקת אותי.

ננסח הוראה על סודיות על כל מי שעוסק ברשימות האלה.

אני מעמיד להצבעה את סעיפים 1 ו-3. מי בעד העברת סעיפים אלה לקריאה שניה ושלישית?

הצבעה
סעיפים 1 ו-3 אושרו

הסעיפים אושרו.

נצטרך לתקן את הניסוח בסעיף 1 לאחר שיעבור הענין של קלפיות הנכים.

אתם תגמרו את הענין של הניסוח.

אנחנו עוברים לענין של התפטרות מועמד.

סעיפים 2 ו-6 נוגעים להתפטרות מועמד.

(קוראת את סעיף 2). (קוראת את סעיף 6).

נעבור לסעיף 4 בנוגע לקולות הפסולים, הדברים קשורים זה בזה.

(קוראת את סעיף 4).

אני מציע שבסעיף 4 נכתוב: מועמד שהתפטר כדין, לפי החוק.

מועמד שהתפטר בהתאם להוראות חוק זה.

בסדר.

נמסר לי כעת ממזכירות הכנסת שחוק יסוד: הממשלה בענין 90 יום לא יעלה היום ובינתיים גם לא נקבע למחר. לאור זאת, ביקשתי להעביר היום לקריאה שניה ושלישית את החוק של המוגבלים בניידות כדי להיות בטוחים.

כל הכבוד.

בבקשה, מר שופמן.

כשהכנו את החוק לקריאה ראשונה חשבנו שבמקביל נתקן גם את סעיף ההתפטרות בחוק היסוד וגם את הסעיף הזה. חוק היסוד לא עבר בקריאה הראשונה – זה היה במסמך של 90 יום. המצב המשפטי היום הוא שבחוק היסוד כתוב מה התוצאות של ההתפטרות, לא כתוב איך מתפטרים ומתי מודיעים. בחוק הבחירות כתוב: מועמד רשאי להתפטר בכל עת. אז עלתה השאלה מה זה "בכל עת", האם אחרי פתיחת הקלפיות, או חמש דקות לפני כן. לכן רצינו לכתוב בחוק היסוד: מועמד לראש הממשלה רשאי להתפטר לא יאוחר מהמועד שייקבע בחוק, וזה יהיה החוק המשלים.

עכשיו עולה השאלה האם אפשר לעשות את זה בלי חוק יסוד. אנחנו חושבים שהתשובה היא חיובית.

אני מחליט שכן, אי-אפשר להתפטר דקה לפני כן.

בוועדה היה ויכוח על המועד ומה שיצא זה שעה 7 בבוקר ביום ראשון.

אני הלכתי לקונסנסוס של כל המפלגות. דני נווה הסכים, אופיר פינס, יהודית נאות ואני הסכמנו.

נעבור לסעיף 5.

סעיף 5 מדבר על שמירת חומר על-ידי ועדת הבחירות על-מנת שהפרוטוקולים יישמרו גם עד הבחירות הבאות.
(קוראת את סעיף 5).

פעם ראשונה שיש לנו בחירות רק לראשות הממשלה, אז למה את שומרת את החומר?

יש סעיף אחר שאומר שכל החוק, גם הסעיף הזה, חל על בחירות מיוחדות.

עד מתי את שומרת את זה?

עד הכנסת הבאה שזה כולל גם את ראש הממשלה אלא אם כן חוק הבחירה הישירה יבוטל בשבוע הבא.

הפרוטוקול הוא על כל סוג של בחירות וצריך לשמור עד הבחירות הבאות לכנסת.

מי בעד העברת סעיף 2 לקריאה שניה ושלישית?

הצבעה
סעיף 2 אושר

מי בעד העברת סעיף 4 לקריאה שניה ושלישית?

הצבעה
סעיף 4 אושר

מי בעד העברת סעיף 5 כמו שהוא לקריאה שניה ושלישית?

הצבעה
סעיף 5 אושר

מי בעד העברת סעיף 6 לקריאה שניה ושלישית?

הצבעה
סעיף 6 אושר

הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס' 39), התשס"א-2000, אושרה לקריאה שניה ושלישית.

הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס' 40), התשס"א-2000

אנחנו עוברים להצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס' 40), התשס"א-2000, אישור לקריאה שניה ושלישית. בבקשה, גב' קוגוט.

הסעיף הראשון נוגע להתפלגות ב-90 הימים ומוצע לבטל אותו. סעיף 25 לחוק הבחירות קובע שאם ההתפלגות היא של יותר מחבר כנסת אחד הוא רשאי להתפלג ב-90 הימים שלפני הבחירות ואז הוא מקבל מימון לחוד וזמן שידור של מפלגת-האם שלו.

אבל זה לא חל על הבחירות האלה, זה יחול בעוד שנתיים.

מוצע לבטל את הסעיף הזה. (קוראת את סעיף 1). הסעיף הזה נולד לכבוד אנשים מסוימים.

אבל זה פגע גם במפלגות אחרות, גם במפד"ל וגם במרצ.

אם חבר כנסת יחיד מתפטר 91 ימים לפני הבחירות?

אסור לו, זמן השידור נשאר אצל מפלגת-האם.

זאת אומרת, בכל מקרה אדם בודד לא לוקח מההון המפלגתי.

זה היה דבר שאני זעקתי מרות נגדו, זה היה חוק מיוחד לדוד לוי.

נקח את מקרה זנדברג, הוא לקח אתו את זמן השידור והביא אותו אלינו, גם את יחידת המימון. או מפלגת המרכז, יש להם פירוק שותפות מרצון, מה אז?

צריך להוסיף: אלא אם כן המפלגה לא רצה לבחירות.

נכון. צריך לחשוב על זה.

ראוי שההצעה של חברת-הכנסת יהודית נאות תיכלל כאן.

90 ימים זה זמן בלתי סביר כי כך אתה מונע את האפשרות הזאת. אם הבחירות בזמנן – אני מסכים; אם הבחירות לא בזמנן – הזמן צריך להיות הרבה יותר קצר. מה זה בחירות שלא בזמנן? 60 יום, 90 יום, או אי-אמון לפי 90 יום – אני מקווה שהחוק יישאר. כל הבחירות הן בצמצום ואני תופס אותו ב-90 יום. אם הבחירות לא בזמנן אני מציע שזה יהיה 30 יום. "גשר" ו"מימד" הצטרפו ואתה רוצה לתת להם לצאת בשלום.

זה לא חל על "גשר" ו"מימד", זו מפלגה פדרטיבית.

זה לא חל. יש היום סעיף לפיו "גשר" ו"מימד" יכולות לעשות זאת. ההתפלגות היא של סיעה שהיא צירוף של סיעות או חטיבות, או צירוף של מפלגות או ארגונים וההתפלגות היא על-פי ההשתייכות.

אני רוצה להסביר. כל ה-90 יום האלה נוגעים רק למפלגה אוניטרית, לא לחטיבות, ובמפלגה אוניטרית – כמו שהיה בליכוד, במפד"ל ובמרצ – נוצר מצב שמי שלא נבחר בבחירות המוקדמות, גם בגלל סיבות אידיאולוגיות, קם ולקח את זמן הטלוויזיה שלו והלך אתו לחפש רשימה. חברת-הכנסת נאות אומרת שזה לא צריך לחול על מפלגה שלא רצה לבחירות הבאות. אני מסכים עם זה.

אתה יודע את זה כבר אז?

אני יודע את זה. אם אני לא יודע זה לא יחול.

אם עושים את זה 2 חברי כנסת זה בסדר?

זה צריך להיות שליש מסיעה, לא 2.

בסיעה שמספר חבריה 6 או פחות, אם הקבוצה מונה 2 זו תהיה התפלגות.

זאת אומרת, החוק חל על אחד או על 2 בסיעה גדולה.

או על 2 ומעלה בסיעה גדולה.

נכון. זה נשאר בסיעת האם.

למה אתם אומרים 90 יום? אל תעשו מהם צחוק, אף פעם לא יהיו להם 90 יום.

אנחנו רוצים לבטל את זה בכלל, קראנו לזה "תיקון מושחת", זעקנו נגדו ואמרנו שזה יביא למצבים שבהם חברי כנסת שלא נבחרים בבחירות מוקדמות ובלי שום סיבה אידיאולוגית לוקחים את זמן הטלוויזיה שלהם ועושים מכרז: מי שרוצה אותי וישים אותי במקום ראשון או שני אני מביא לו כסף וזמן טלוויזיה.

ניקח לדוגמה את פורז.

זה לא חל עליו, היתה התפלגות כדין בגלל "שינוי" שהיתה מפלגה פדרטיבית.

בבקשה, חבר-הכנסת שטייניץ.

הרבה פעמים אנחנו מחוקקים חקיקה שתתקן מצבים בלתי נסבלים ומושחתים אבל שוכחים שהבריות, כולל חברי הכנסת, יכולים לנצל גם את המצב החדש לרעה או לטובה, זה יכול להיות גם חבר הכנסת הבודד או גם המפלגה. יש מפלגות שבהן יש מי שממנה את הרשימה – ראש המפלגה או רב – ואז אנחנו מאפשרים לדמות החזקה במפלגה לשלוט ולסחוט מפלגות שאין בהן בחירות מוקדמות. יש גם מפלגות שיש בהן בחירות בצורה לא הגונה. אישית אני חושב שהדבר פרובלמטי. כל הגבלה של חבר כנסת לטובת סיעתו או מפלגתו יש בה טעם לפגם כי תמיד אפשר לנצל את המצב לרעה, כמו גם את המצב הקיים. אפלטון כבר אמר שבעודף חקיקה אנחנו מנסים לתקן אבל לבסוף לא מתקנים דבר.

אפשר להגיד שאם סיעת "שינוי" התפצלה זה היה בסדר כי זו היתה התפצלות אמיתית.

מלכתחילה אנחנו פדרציה.

בסדר. מחר אני יכול לראות מצב בו 2 חברי כנסת נכנסים לאיזו מפלגה והמפלגה היא לא כל כך אותנטית ואז זה יחול גם עליהם.

חוץ מ-90 יום זה חל עליהם. מה אתה חושב?

אני מתנגד לכל הענין.

זה כבר עבר בקריאה ראשונה.

זו שאלה ערכית: של מי יחידת המימון וזמן השידור – של המפלגה, או של חבר הכנסת הבודד.

אם נעשה את כל מה שאת אומרת 2 יכולים להתפצל?

כן.

תלוי בגודל הסיעה.

אחד לא יכול לעשות זאת בכל מקרה.

נכון.

הם מוחקים את האפשרות הזאת וזה לא פשוט.

אני רוצה להסביר. יש לנו חוק קבוע מה זו התפלגות ומה זו פרישה. הכנסת הקודמת הקלה ואין לנו בכלל הצעת חוק לשנות את דיני הפרישה. השאלה היחידה היא אם נשעה אותם 90 יום לפני הבחירות. חברת-הכנסת נאות אמרה שנשעה אותם בתנאי שזה לא חל על סיעה שלא רצה לבחירות הבאות. זו לא שאלה פשוטה אבל אנחנו לא עוסקים בענייני פילוג ופרישה. יש הצעה של חבר-הכנסת אדלשטיין שעומדת על סדר-היום שלנו להקשות על הפרישה גם לאחר הבחירות. פה מדובר רק בדבר אחד והוא שהכנסת הקודמת קבעה שדיני הפרישה והפילוג לא חלים 90 יום לפני הבחירות ומכוח זה מועמד X – לא אזכיר שמות – לא נבחר בבחירות מוקדמות. היו לו עוד 80 יום ובתקופת הזמן הזאת הוא אמר: אם מישהו רוצה להקים רשימה אני נותן את זמן הטלוויזיה ואת הכסף שלי. בעיני זה היה לא סתם דבר פסול אלא דבר שפוגע בכנסת כולה. יש הצעה שכבר עברה קריאה ראשונה ש-90 יום אלה יתבטלו, זו הצעה שאני לא יכול לבטל אותה. אומרת יהודית נאות שיש מקרים כמו של "צומת" ואולי של מפלגה אחרת שהמפלגה לא רצה יותר בבחירות.

ואז מותר לי למכור את עצמי?

מותר לך ללכת לסיעה אחרת. אם המפד"ל לא רצה ואתה בכל זאת רוצה להמשיך ולתרום לכנסת וליברמן מציע לך מקום אז למה לא ללכת אליו?

אני פותח את הדיון רק על ההסתייגות של חברת-הכנסת נאות כי הענין השני עבר בקריאה ראשונה. אני רוצה שתדעו שהחוקים של התפלגות ופרישה - שהיו יוזמה של חבר-הכנסת לשעבר אוריאל לין – הרגיעו מאוד את המצב בכנסת. בהרבה פרלמנטים באירופה מתעניינים בחוקים האלה מכיוון שיש להם גם כן מכה כזאת. אמר לי שר בממשלת איטליה – הזכרתי את זה אתמול מעל הדוכן ואני לא יודע אם זה נכון כי לא בדקתי את זה – ששליש מחברי הפרלמנט האיטלקי עברו סיעה בקדנציה האחרונה, 300 חברים מתוך 900, והוא ביקש שאשלח לו את החומר.

מפלגת המרכז עשויה לא לרוץ כמפלגת מרכז. עדיין יש 6 פעמים יחידות מימון ו-6 פעמים זמן שידור. אם נערכות היום בחירות, כל אחד מהם שמצטרף למפלגה שרצה מגיעה אתו יחידת המימון וזמן הטלוויזיה.

רק אם את 2 ולא 1.

אם הם 2, הם לא זקוקים לחוק הזה.

אם אני 1 במפלגה שלא רצה עוד פעם אני כן יכולה להצטרף וזה לא חל עלי.

הנקודה ברורה. אני רוצה להבהיר שדיני הפילוג לא נפגעים. במפלגה של 6, במפלגה פדרטיבית, תמיד 2 יכולים לפרוש.

בכל מקרה אני בעד החוק. בענין ההסתייגות אני מתנגד אבל אם אני נותן לה תמריץ להצטרף למפלגה אחרת קיימת אני מצמצם את מספר המפלגות.

על-ידי זה שהיא לוקחת אתה יחידת מימון?

כן, אחרת היא תישאר לבד.

לפי מה שאומר שאול יהלום צריך להוסיף הסתייגות להסתייגות, לא רק שזו מפלגה שלא רצה אלא שהיא מצטרפת למפלגה שכן רצה ולא למפלגה חדשה. כך אנחנו מעודדים גושים יותר גדולים. אני לא יודע אם זה עבר את מבחן בג"צ, אני לא מחליט בזה.

התיקון של חבר-הכנסת נאות הוא הגיוני גם מבחינת צדק אלמנטרי.

נניח שדן מרידור בא אלינו ורוני מילוא חוזר אל הליכוד. האם הם בטלים? אין להם זכות כמו לי ולך שנשארנו במפלגה?

רק אם הוא מצטרף לליכוד, לא שהוא יוצר פתאום מפלגה חדשה. הרעיון הוא למנוע פיצול.

אני מתלבטת. כל מה שאפשר לעשות כדי לא ליצור עוד פילוג ופיצול זה טוב ולכן אני מצטרפת לדעתו של חבר-הכנסת יהלום.

אני מדברת רק על המקרה שבו המפלגה שלך חדלה להתקיים.

אני מסכים אבל מתי יש לזה הצדקה? לדוגמה, אם הייתי נותן ל"דרך השלישית" אפשרות להצטרף למפלגה יכול להיות שהם לא היו רצים פעמיים והיה נמנע בזבוז קולות.

השאלה היא אם זה קונסטיטוציוני וצודק גם מבחינת הצדק האבסולוטי.

אם לא כותבים את הדברים האלה בצורה הכי ברורה, מסתבכים אתם לאחר מכן. הסתכלתי בתיקון ותהיתי אם הוא דחוף לעכשיו. כשאני קורא את הסעיף כפי שהוא כתוב "90 יום לפני הבחירות", הסעיף הזה חל גם על בחירות מיוחדות.

אין לזה משמעות.

יש לזה משמעות מפני שבקצה המסדרון דנים כרגע במקביל בחוק מימון מפלגות. בעקרון, אין היגיון שזה יחול לפני בחירות מיוחדות. אולי כדאי לחשוב על זה עוד פעם ואולי להכניס להוראת השעה שדנו בה לפני כמה דקות שהסעיף הזה לא יחול על בחירות מיוחדות.

מר שופמן מציע לחשוב על הענין ולא להעלות את החוק הזה כרגע לקריאה שניה ושלישית כי אין לזה דחיפות השבוע.

בסדר, אני מקבל את ההצעה של מר שופמן. לא נעלה את ההצעה הזאת לקריאה שניה ושלישית

אם שאר התיקונים בתיקון 40 לא קריטיים לעכשיו אפשר לחכות עם זה עד אחרי הבחירות וזה נשאר על שולחן הוועדה.

סעיף 2 הוא לא קריטי, סעיף 3 הוא ענין הסמכות וזה גם לא קריטי, סעיף 4 נוגע להארכת תקופת התנאי שזה דבר רצוי.

קיבלנו הנחיה מיושב-ראש הכנסת לדון בחוקי בחירות מפני שגם אם אין בחירות לכנסת הן עלולות להיות תוך זמן קצר מאוד. בכל תקופת בחירות חוקי בחירות נידחים לסוף והתוצאה היא שלא מעבירים אותם. כאן היתה בקשה מיוחדת של ועדת הבחירות המרכזית וגם של משרד המשפטים. אני לא רוצה לדחות את ההצעה. אנחנו יכולים להגיש את הצעת החוק הזאת לקריאה שניה ושלישית וחברת-הכנסת יהודית נאות יכולה להגיש את ההסתייגות ואז יהיה לנו זמן להתייעץ על זה.

בסדר.

אני צריך לצאת ויש לי כמה בקשות לגבי החוק הבא שתדונו בו, השארתי אותן אצל היועץ המשפטי מר שהם ואני מבקש לדון בהן. אם הן לא יתקבלו אז תהיינה הסתייגויות.

אין בעיה.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 1 לקריאה שניה ושלישית. חברת-הכנסת נאות, סיכמתי עם חבר-הכנסת יהלום שתגישי הסתייגות ואם יהיה צורך כולנו נתמוך בזה.

ההסתייגות שלי אומרת: למעט מפלגה שחדלה להתקיים.

זה לא פשוט. מתי היא חדלה להתקיים, באיזו סיטואציה, מתי אני יודע שהיא חדלה להתקיים. נניח שהיא מתפלגת כרגע ורק לאחר שבוע היא מודיעה על ההתפלגות.

אולי תוותרי על זה? אתן לך 24 שעות להחליט אם את רוצה להגיש הסתייגות או לא.

לא, אנחנו צריכים לגמור הכול עד מחר.

את יכולה להגיש את ההסתייגות ואחר-כך להסיר אותה.

אני רוצה לשאול אותך, חברת-הכנסת נאות, מתי את יודעת שמפלגה לא רצה?

ביום הגשת הרשימות של המפלגות. אם סיעה לא מתמודדת והיא לא הגישה רשימות מועמדים, הכלל הזה לא יכול לחול על חבריה.

את מדברת על 90 יום, או על 47 יום?

הענין של 90 יום התבטל. השאלה היא אחרת: אם ביום הגשת רשימת המועמדים מפלגת-האם של אותו חבר כנסת לא קיימת, האם כל סעיף הפילוג והפרישה לא יחול עליו. זו ההצעה של יהודית נאות.

ממילא אין למי להחזיר את זמן השידור ואת המימון. לי אין מפלגת-אם ואין לי למי להחזיר, אני לוקחת את זה אתי.

אנחנו רוצים שלא ישדדו מפלגות גדולות ויעשו כלנתריזם.

אני לא שודדת אף אחד כי הוא לא קיים.

בסדר, אבל אני לא רוצה לבטל את זכותך לבוא עם רכוש.

ההסתייגות לא פשוטה לניסוח. יש רק דרך אחת. ביום הגשת רשימת המועמדים אם מפלגת-האם של המועמד לא הגישה רשימת מועמדים, הוא רשאי להעביר את זמן הטלוויזיה ואת יחידת המימון שלו. אני מדבר על 47 יום.

כולנו יוצאים מתוך הנחה שמדובר בחבר כנסת שמפלגת-האם שלו לא רצה וחדלה להתקיים ואותו חבר הכנסת בא להתמודד עם הנדוניה שלו. אזכיר לכם מה שקרה, לצערי, בכנסת הקודמת כאשר חבר כנסת לקח את הנדוניה, אמר שהוא מעביר אותה למפלגה פלונית ותמורת זה ניסה לקבל מינוי בדירקטוריון או מינוי כשגריר.

זה אסור על-פי החוק.

יש לו נדוניה, שמים אותו במקום 49, שזה מקום ריאלי ב"ישראל בעלייה".

אתה מתנגד להסתייגות?

אני מדבר על הניסוח.

נניח שיש נציג יחיד ובודד במפלגה, למשל קליינר, הוא יכול לגנוב את כל המפלגה שלו. הוא יכול להחליט שהמפלגה לא רצה והוא גונב את כל המפלגה שלו למפלגה אחרת.

אני מסירה את ההסתייגות שלי, חבר-הכנסת אדלשטיין צודק.

מי בעד העברת סעיף 1 לקריאה שניה ושלישית.

הצבעה
סעיף 1 אושר

סעיף 1 אושר.

על מה מדבר סעיף 2?

יש שתי עבירות מקבילות ובגלל שזה נוסח משולב לקחו אחת מחוק אחד ואחרת מחוק אחר. אין צורך בשתיהן. זה ענין טכני.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 2 להעברתו לקריאה שניה ושלישית.

הצבעה
סעיף 2 אושר

סעיף 2 אושר.

מה עם סעיף 3?

סעיף 3 חוקק בתקופה שהסמכות של בית-משפט שלום היתה רק עד שלוש שנים ולכן קבעו שגם העבירות היותר חמורות יהיו בבית-משפט שלום. היום זה לא רלוונטי, הסמכות היא עד שבע שנים. הדינים הרגילים יחולו.

אנחנו דנים פה בהחמרת עונשים. מי בעד העברתו של סעיף 3 לקריאה שניה ושלישית?

הצבעה
סעיף 3 אושר

סעיף 3 אושר.

תסביר בבקשה את סעיף 4.

סעיף 4 נובע ממצב שיש בחירות בכל ארבע שנים ואז אם יש עבירת בחירות מטילים תקופת תנאי לשלוש שנים. אנחנו רוצים שהתנאי יהיה גם במערכת הבאה ולכן מאריכים את זה.

דנו בזה בקריאה הראשונה ובירכנו אתכם על ההצעה הזאת.

מי בעד העברתו של סעיף 4 לקריאה שניה ושלישית?

הצבעה
סעיף 4 אושר

סעיף 4 אושר.

הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס' 40), התשס"א-2000, אושרה לקריאה שניה ושלישית.

הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה)(תיקון מס' 18), התשס"א-2000

אנחנו עוברים להצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה)(תיקון מס' 18), התשס"א-2000, אישור לקריאה שניה וקריאה שלישית. יש לנו כאן כמה נושאים שלא כללנו אותם וצריך לכלול אותם בהצעת החוק. החוק עבר בקריאה ראשונה. חברת-הכנסת נאות, תסבירי בבקשה את סעיף 2ב.

בסעיף 2ב אנחנו מדברים על הגבלת השימוש בשכול ובאנשים שהם נפגעי פעולות איבה שלא בהסכמתם בתעמולת בחירות. אנחנו מציעים שלא יצלמו אדם ששרוע שם. הוא צריך להסכים או בן משפחה. עלה בוועדה מקרה של מישהו שנפל, האלמנה לא מסכימה ואילו הוריו כן מסכימים. לא יכול להיות מצב כזה, אם אדם אחד לא מסכים אי-אפשר יהיה לעשות בזה שימוש.

דבר נוסף. לא ייעשה בצה"ל שימוש באופן כזה שיכול להיווצר הרושם שצבא-הגנה-לישראל מזוהה עם מפלגה או עם רשימת מועמדים. מותר להראות חיילים, אבל שלא יעמוד אדם עם מדים ויגיד: הצביעו ליכוד.

זה אסור לפי דיני הצבא.

אנחנו הוספנו את זה לענין של דרכי תעמולה.

יש הערות? בבקשה, חבר-הכנסת שטייניץ.

הכוונה טובה אבל התוצאה עלולה להיות מסוכנת ולכן אני מתנגד לזה. אם הבנתי נכון את הסעיף הוא חופף את החוק של הגנת רשות הפרט בתקשורת, חוק שלי, ואם החוק יתקבל לא יהיה צורך בהצעה הזאת כי לפיו בכל מקרה אסור יהיה לפרסם תמונות של אדם במצבים אינטימיים קשים, כולל מוות, בלי הסכמה של האנשים עצמם או של האפוטרופסים.

מפריעים לי שני הסעיפים האחרים כי לדעתי הכול ינוצל לרעה בגלל גבולות לא ברורים. מה זה "שימוש בצה"ל". כולם עושים כל הזמן שימוש בצה"ל כי בהתנהגותו ובפעולותיו הוא מוקד במחלוקות שלנו. כשאני שומע סיסמה כמו "תנו לצה"ל לנצח", או שאני שומע קצינים בצה"ל ואפילו את ראש הממשלה שאומרים: צה"ל עושה הכול וכו', ואין חילוקי דעות, ואתם מדברים נגד צה"ל? הרי אנחנו שומעים את זה הרבה פעמים בכנסת, זה מאוד לא נעים. זה לא סימפטי לשמוע כשאומרים: בתעמולה הזאת אתם נגד צה"ל ומשמיצים את הקצינים שלא מנצחים. יש ויכוחים לא נעימים כאלה אבל הם חלק מהדמוקרטיה ואם נתחיל להטיל הגבלות על חופש הביטוי שלנו בתעמולה מי יודע לאן נגיע, זה יכול להידרדר לכל מיני דברים. אני חושש מהגבלות על חופש הדיבור, על חופש הבעת הדעה גם בדברים שנאמרים לגבי צה"ל, לגבי שכול ולגבי מספרים של הרוגים, שהם מאוד צורמים.

החוק שמונח כאן הוא אחר לגמרי ממה שהבאת, חברת-הכנסת נאות.

אנחנו הכנו את זה לקריאה ראשונה ובין הקריאה הטרומית לראשונה אין נוסח חדש.

כל עוד לא נוצרת פגיעה נוראה בזכויות הבסיסיות ביותר של הפרט, אלא יש פה יותר ענין של אסתטיקה ציבורית, אני נגד הגבלה של חופש הדיבור גם בתעמולה.

אתה יכול להשתמש במושג צה"ל, אתה יכול להשתמש במושג "פעולת איבה", אתה לא יכול להשתמש בשם הפרטי של מי שנפגע בתשדיר שלך, זה כל הסיפור.

זה גם נוהג היום, לפי החלטת שופט.

אני חושב שהחלטת השופט היא פסולה מעיקרה.

הוא שופט בית-משפט עליון.

אז מה? שופט בית-משפט עליון לא יכול לטעות? חלק גדול מתעמולת הבחירות היא לא בתשדירים, או בכך שמועמד מסוים אומר משהו, אלא זה הקרב הרגיל בתקשורת, מה אומרים עתונאים, איך מביעים דברים אזרחים, שדרים וכתבות.

זה גם מסוכן להטיל על תעמולת בחירות מגבלות שלא חלות על תקשורת רגילה או על ביטוי רגיל. למה? כי אז יש מצב שכאילו בתעמולת הבחירות אסור לעשות זאת, כשרוב תעמולת הבחירות היא לא במסגרת תעמולת בחירות. זה נותן יתרון עצום כי העתונאים יוכלו לעשות את העבודה שלא נוכל לעשות לעצמנו ואפילו לא נוכל להגיב עליה כי אנחנו פוליטיקאים וזו תעמולת בחירות רשמית. אני מתנ גד לכל דבר כזה, זו פגיעה בסיסית בחופש הדיבור ובדמוקרטיה. אם מגבילים – צריך להגביל את התקשורת ואת כולם.

יש כאן סעיפים שלא היו בהצעת החוק המקורית. אני מבקש לקבוע שזה נושא חדש.

למה?

אתה יכול להתנגד להעביר את החוק עכשיו. נושא חדש זה משהו שלא היה בו.

נושא חדש זה ענין שאני מחליט שהוא נושא חדש. החוק הזה הוא בעייתי ביישום שלו היום.

אם מדברים על תעמולה, אומרים: אהוד ברק חייל מספר אחד.

זה מותר.

היתה תמונה בה הוא עומד ולרגליו הרוג.

זה אסור.

הוא יכול לעמוד אבל שלא ישים שם את ההרוג. דווקא אתה מכולם, חבר-הכנסת שטייניץ, אחרי שאתה מציע חוק שלא יחשפו חייל פצוע מדבר כך?

אני בעד חוקים מגבילים אבל שיהיו כלליים, לא רק לבחירות. אגב, שם זה מחבל.

חבר-הכנסת פינס, מה מפריע לך:

זה עבר פה אחד בוועדה.

מה שאמרתי הוא: אתה אל תנכס את צה"ל, אני לא אנכס אותו והוא לא ינכס אותו.

זה מקובל עלי.

מה זה ביטול סעיף 6?

לפי החוק היום אסור לעשות פוסטר מדיה עם אורות אלא בתחום של 42 ימים ורק אז מותר להאיר אות של רשימה. כולכם מאירים את השלטים אז מותר להאיר.

מה זה סעיף 9?

הוא מדבר על כך שכולם מקשטים את המכוניות וזה לא יחול ביום הבחירות.

מה זה סעיף 10?

בכל מודעה יהיה כתוב: זה מטעם "ישראל אחת" וזה מטעם "הליכוד". היום החוק אומר שאתה חייב רק את שם המדפיס. מה זה שם המדפיס? לכן אני אומרת שכל אחד יזהה את הסחורה שלו. זה הופיע בחוק המקורי.

זה מקובל עלי.

מה זה סעיף 4(2)?

שגם על דירות מגורים מותר יהיה לשים שלט גדול: בחרו ברק, או העם עם הגולן.

אסור לשים שלט על בית?

לא, זה נגד החוק ויש הרבה צווי מניעה.

אני בעד הסעיף.

הוספנו גם שרשות מקומית יכולה לדרוש ממך לנקות אחרי הבחירות.

חברת-הכנסת נאות, מפריע לי גם הסעיף שנוגע לילד.

היה על זה דיון של עשר שעות.

כתוב במפורש שאם צילמת כיתת ילדים בפעילות שיגרתית מותר לך לפרסם, אבל אל תיקח ילדים לאולפן. לפי חוק עבודת נוער זה ממילא אסור.

מה זה הסעיף האחרון של בית-משפט?

זה סעיף האכיפה. היום השופט חשין אין לו סמכויות להשתמש בפקודת התעבורה ובחוק שילוט, אלה סעיפים של השרה לאיכות הסביבה.

אני מושך את בקשתי לנושא חדש. אלה חוקי בחירות ובגלל שאין זמן אנחנו מחוקקים אותם מהר.

זה לא מהר, ישבנו על זה כמה ישיבות.

בבקשה, שלמה שהם.

לא אכנס לנושא מכיוון שחבר-הכנסת אופיר משך את בקשתו לנושא חדש.

יש הערות של חבר-הכנסת שאול יהלום. הוא מדבר על השימוש בתעמולת הבחירות בצה"ל בסעיף 2ב(ב). הוא אומר שכאשר תעמולת בחירות היא של רשימת מועמדים העוסקת בשירות בצה"ל כאחד מערכיה של אותה מפלגה, אי-אפשר למנוע את זה ממנו.

בית-המשפט נותן תשובה לענין הזה. עמדתי היא: אל תאמר שצה"ל מזדהה עם "שינוי", או עם המפד"ל.

הערה נוספת של חבר-הכנסת יהלום היתה לגבי גיל הילד בסעיף 2ג. אני רוצה להגיד משהו. אנחנו דיברנו כפשרה על גיל מתחת ל-15. היה פה מנכ"ל המועצה לשלום הילד והיו פה דיונים גדולים על זה. הפשרה היתה שאם מדובר בשימוש בתעמולת בחירות כשהילד מופיע בפעילות שיגרתית – צילום של כיתת בית-ספר או בחצר בית-הספר – אפשר להשתמש בזה, צילום כזה לא נאסר פה בחוק.

אם למשל הילד הופיע בראיון בטלוויזיה שנה לפני כן ואמר: אין בגילה תחושת בטחון. מותר להשתמש בזה או אסור? הוא לא אמר את זה לצורך תעמולת בחירות.

מותר להשתמש.

עכשיו כל המפלגות ילכו לכתבי טלוויזיה מקומיים וארציים ויבקשו לאסוף צילומים כאלה.

זה כבר עבר בקריאה ראשונה ואין לי סמכות לבטל את זה. אני יכול לא לקיים את הדיון היום ולא להצביע, אני יכול להגיש הסתייגות, אין לי סמכות להגיד שאני זורק את כל זה.

יש בחוק סעיפים שמוצאים חן בעיני אבל סעיף 1 עם כל הנספחים שלו נראה לי בעייתי כי רוב תעמולת הבחירות היום היא בתקשורת והיא תשרת צד כזה, או צד כזה, או את כולם והסעיף הזה יהווה מגבלה רק למפלגות שאין להן גישה טובה או שיתוף פעולה טוב עם התקשורת. מה יעשו עם ילד? ילכו היום לגילה, לכתב, או לטלוויזיה המקומית ויגידו: בוא תצלם את הילדים כבר היום, ילדים שאומרים שבחצי השנה האחרונה מאז שברק הוא ראש ממשלה אין פה תחושת בטחון. מה הטעם בזה?

האם אתם מוכנים להכניס את זה לגוף החוק?

זה דבר עקרוני, לא מפלגתי, מה שאני אומר זה לא לטובת הליכוד ולא נגד מישהו אחר. אני אומר רק דבר אחד: אי-אפשר להטיל על חופש הדיבור, חופש הביטוי ותעמולת הבחירות של המפלגות מגבלות שלא חלות על התקשורת הכללית כי רוב התעמולה היא בתקשורת הכללית. זה לא הוגן.

הנקודה ברורה.

יובל שטייניץ העלה נקודה נכונה. אני מציע תיקון לחוק ואם לא תקבלו אותו אגיש הסתייגות. כתוב בסעיף 2ג שייאסר שימוש בילד שגילו מתחת לגיל 15 בתעמולת בחירות. ואני מציע להוסיף: באישור הוריו. אם לקחו לתעמולת בחירות קטע שילד אמר בהקשר אחר, זה אפשרי בתנאי שהוריו הסכימו לזה.

בסדר.

מה היו שלושה הנושאים שאמרנו שלא יהיה לגביהם נושא חדש? הצעה אחת היתה של חבר-הכנסת פורז, הצעה אחרת היתה שלי.

פורז הציע את הגברת האכיפה.

יש לנו פה קנסות ואתה רצית שהרשויות המקומיות יוכלו להשתמש בקנסות לניקוי הסביבה לאחר הבחירות.

חבר-הכנסת פורז אמר שאפשר להטיל את הסנקציה במהלך שידורי הבחירות.

כן, ושאם עברת עבירה אז יורד לך זמן שידור.

אני הצעתי דבר אחר: שתוטל חובה על כל המפלגות להסיר את השחתת המקרקעין ואם הן לא עושות את זה יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית יוכל לבצע את עבודות ניקוי הארץ על חשבונה. הגשתי את זה בכתב.

אני חוזר לנושא של הילד. עשוי להיווצר מצב אבסורדי. למשל הליכוד יקח ילדים שרואיינו בטלויזיה לא למטרות תעמולה אלא בראיון רגיל ואמרו: שתחושת הבטחון הלכה פה "פייפן", מפלגת העבודה לא תוכל לראיין בתעמולת הבחירות שלה ילדים אחרים שיגידו: בחודשים האחרונים נהיה שקט ופתאום טוב. או בצפון, זה יכול להיות להיפך, הם יוכלו לראיין ילדים שאומרים: עכשיו שקט, ואנחנו לא נוכל לבוא ולהגיד: יש ילדים אחרים שלא חושבים כך.

בגלל זה יש פה הצעה אלטרנטיבית.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 2ב(א). מי בעד? מי נגד?

הצבעה
סעיף 2ב(א) אושר

סעיף 2ב(א) אושר.

אנחנו עוברים לסעיף 2ב(ב).

ההסתייגות של שאול יהלום לסעיף זה אומרת שסעיף זה לא יחול על תעמולת בחירות של מפלגה או רשימת מועמדים העוסקת בשירות בצה"ל כאחד מערכיה של אותה מפלגה.

עוד הסתייגות. לא ייתכן שמפלגה בתעמולת הבחירות שלה תיצור רושם כאילו היא נגד צה"ל או לא מזדהה אתו.

אתה יכול לטעון שאתה מזדהה עם צה"ל, אתה רק לא יכול לנכס את צה"ל.

אני מכריז על הפסקה של כמה דקות

(הישיבה הופסקה בשעה 12:35)

(הישיבה חודשה בשעה 12:45)

אני מחדש את הישיבה. אין לנו כאן את ההצעה של חבר-הכנסת פורז ואת ההצעה שלי?

אמרנו שבקריאה שניה ושלישית נוסיף לחוק הזה שני נושאים: את ההצעה של חבר-הכנסת רובינשטיין שבכסף יוכלו להשתמש לניקוי המקרקעין; הצעה של חבר-הכנסת פורז שאת הסנקציות יהיה אפשר להוריד בזמן בחירות, לא אחרי הבחירות.

אני לא רואה כאן את ההצעות, אני רוצה להכריז על הפסקה. אני רוצה לעשות הצבעה על הכול ביחד.

אם לא מעבירים את החוק שלי, אני נשבעת שאני מגישה תלונות על כל רכב עם סטיקר ב-60 הימים הקרובים.

נעביר את זה.

השאלה היא כמה חיוני להכניס את הנושאים שהעלית בתיקון הזה?

זה לא כל כך חיוני, יש עוד חוקים של ועדת הבחירות עצמה שאמרת שתמשיך בהם.

אני מקבל החלטה: את הנושאים של חבר-הכנסת פורז ושלי לא נכלול בהצעת החוק הזאת למרות החלטה קודמת של הוועדה שלנו. ניזום את זה בנפרד לאחר שנקבל את הנוסח שיוצע לאהוד שיל"ת.

לסעיף 2ב(ב) יש הסתייגות של חבר-הכנסת שאול יהלום. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

גם לי יש הסתייגות לסעיף 2ב(ב): ובלבד שזה לא יכלול מגבלות שלא חלות על התקשורת הכללית.

אני מעמיד להצבעה את ההסתייגות של חבר-הכנסת יובל שטייניץ. מי בעדה? מי נגדה?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה.

מי בעד העברת סעיף 2ב(ב) לקריאה שניה ושלישית?

הצבעה
סעיף 2ב(ב) אושר

סעיף 2ב(ב) אושר.

אני מעמיד להצבעה את סעיפים 2ב(ג)(ד). מי בעד? מי נגד?

הצבעה
סעיפים 2ב(ג)(ד) אושרו

סעיפים 2ב(ג)(ד) אושרו לקריאה שניה ושלישית.

אנחנו עוברים לסעיף 2ג שנוגע לילדים.

חבר-הכנסת שאול יהלום ביקש הסתייגות לפיה ילד יהיה מתחת לגיל 13 ולא מתחת לגיל 15.

אני מבקש הסתייגות לפיה אני רוצה למחוק את הסעיף.

יש חוק עבודת נוער. היום לא רוצים שתשתף ילדים אפילו בפרסומת ל"מילקי".

לגבי סעיף 2ג, סעיף הילדים, אני מחכה שחברי-הכנסת יהלום ופינס יחזרו לישיבה.

אנחנו עוברים לסעיף 2 לחוק המבטל את סעיף 6.

הסעיף הזה מדבר על ביטול ההגבלה של השימוש באורות.

אני מעמיד את סעיף 2 להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
סעיף 2 אושר

סעיף 2 אושר.

מי בעד סעיף 3?

הצבעה
סעיף 3 אושר

סעיף 3 אושר לקריאה שניה ושלישית.

מי בעד סעיף 4 כפי שהוא?

הצבעה
סעיף 4 אושר

סעיף 4 כולו אושר.

אנחנו עוברים לסעיף 5?

זה סעיף החלה והגברת אכיפה באמצעות צווים, צו שמפירים אותו ייחשב לביזיון בית-המשפט. זה חיזוק מעמדו של השופט.

הערה אחת. בפיסקה (4) יש פה איזכור של חוק העונשין. אחרי שהכנו את זה ובדקנו הסתבר שהתיקון לא נחוץ כי אותו סעיף שמדבר על הפרת הוראה חוקית מדבר על הפרת הוראה הן של בית-המשפט והן של כל אדם המוסמך על-פי דין. לכן אני יכול למחוק את פיסקה (4).

אני מצביע על סעיף 5, למעט סעיף קטן (2)(ג)(4). מי בעד העברת הסעיף לקריאה שניה ושלישית?

הצבעה
סעיף 5, למעט סעיף קטן (2)(ג)(4), אושר

סעיף 4, למעט סעיף קטן (2)(ג)(4) אושר לקריאה שניה ושלישית.

אנחנו עוברים לסעיף 6, שמירת דינים.

מאחר שבחלק מהסעיפים כתבו שזה לא בא לגרוע מדיני הפרטיות, יוצא כאילו דברים אחרים באים לגרוע מהוראות אחרות. זאת אומרת, מה שמותר בחוק הזה לא צריך לגרוע מהדין שאוסר על השחתת פני מקרקעין או השגת גבול.

המשמעות האמיתי היא שחייב להישאר הדין הקיים ולכן החוק הזה לא משנה דבר.

לא, ככל שהוא מגביל הוא מוסיף על הדין הקיים ולא גורע איסורים אחרים.

אם בדיני התעבורה היום אסור לכסות שמשה של מכונית, זה לא מבטל את זה.

מי בעד סעיף 6?

הצבעה
סעיף 6 אושר

סעיף 6 אושר לקריאה שניה ושלישית.

יש שתי הסתייגויות. האחת של חבר-הכנסת יובל שטייניץ למחוק את סעיף 2ג; האחרת של חבר-הכנסת שאול יהלום להוריד את הגיל ל-13.

אני מצביע על ההסתייגות של חבר-הכנסת יהלום להוריד את הגיל ל-13. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה ומאושרת הסתייגות לחבר-הכנסת יהלום.

מי בעד ביטול הסעיף כולו לפי הצעתו של חבר-הכנסת יובל שטייניץ? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה ומאושרת הסתייגות לחבר-הכנסת שטייניץ.

חבר-הכנסת יהלום מציע שבסעיף 2ג יהיה כתוב: שהתעמולה היא פעילות שיגרתית, או שנעשתה לשם תעמולת בחירות אבל היא זהה לפעילות השיגרתית הנעשית.

אני מעמיד את ההסתייגות הזאת להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות לא התקבלה ומאושרת הסתייגות לחבר-הכנסת יהלום.

יש לחבר-הכנסת אופיר פינס הצעה לשינוי בסעיף 2ג, צריך לחשוב על זה. הוא אומר שמותר להשתמש בילדים גם למטרת תעמולת בחירות אם ההורים הסכימו.

חבר-הכנסת פינס מציע שייאמר: לא ישתתף בתעמולת בחירות ילד שגילו מתחת לגיל 15. נקודה. אלא אם כן הסכימו הוריו. מהמלה "למעט" כל הסיפא תרד.

דעתי האישית יותר קרובה לדעתו של חבר-הכנסת שטייניץ אבל אם הוועדה החליטה לכתוב סעיף כזה, הסיפא באה לאפשר מצב שבו יש צילומים של ילדים שמשחקים בחצר בית-הספר כשאי-אפשר לקבל טופסי הסכמה של 50 ילדים שמסתובבים בחצר בית-הספר. חבר-הכנסת פינס התייחס בעיקר לראיון של ילדים, אבל אם למשל אתה מצלם הפגנה יש גם ילדים בהפגנה. לכן הענין של הסכמה איננו פרקטי ואיננו מוצדק לטעמי.

התרנו את הפעילות השיגרתית של ילד שצולם בהפגנה עם אביו, או ילדים ופעוטות שמשחקים בחצר בית-הספר, אולי רוצים להראות מצהלות ילדים. לכן אני מתנגדת לתוספת של חבר-הכנסת פינס.

מר שופמן צודק.

אני מעמיד להצבעה את ההסתייגות של חבר-הכנסת אופיר פינס. מי בעדה? מי נגדה?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות של חבר-הכנסת אופיר פינס לא התקבלה ומאושרת לו הסתייגות.

יש לי שתי הסתייגויות לסעיף 2ג. ההסתייגות הראשונה היא למחוק את כל הסעיף. ההסתייגות השניה היא להוסיף: ובלבד שכמענה לתעמולת בחירות של מפלגה אחרת שהשתמשה בחומרים שצולמו באופן שיגרתי או שהופיעו באמצעי התקשורת; הסתייגות לחילופין: ובלבד שהנושא לא עלה בכלי התקשורת.

אין לזה סוף, כי אחד אומר שהוא אמר כך, ואחר יגיד שהוא אמר כך.

אני פוחד ממצב שבו אמצעי התקשורת יעשו תעמולה למפלגה אחת והמפלגה השניה לא תוכל לענות.

ההסתייגות העיקרית שלך שזה צריך לחול על כל אמצעי התקשורת היא לכל החוק ואני לא צריך להוסיף את זה כאן.

מי בעד ההצעה למחוק את הסעיף של הגנת הילדים? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות של חבר-הכנסת יובל שטייניץ לא התקבלה, מותרת לך הסתייגות.

ההצעה השניה של חבר-הכנסת שטייניץ היא שתותר תעמולת בחירות של ילדים אם היא בתגובה לתעמולת בחירות של מפלגה אחרת. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה
ההסתייגות לא נתקבלה

ההסתייגות של חבר-הכנסת שטייניץ לא התקבלה, מותרת לך הסתייגות.

אני מצביע על העברת הצעת החוק כולה לקריאה שניה ושלישית?

הצבעה
הצעת החוק אושרה

הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה)(תיקון מס' 18), התשס"א-2000, אושרה לקריאה שניה ושלישית.

תודה רבה.

(הישיבה הופסקה בשעה 13:00)

(אחרי כן חנה כהן)





פרוטוקולים/ועדת חוקה/2452
ירושלים, ז' בטבת, תשס"א
2 בינואר, 2001

(לפני כן אביגיל זכאי)
(הישיבה חודשה בשעה 15:00)

אני פותח שוב את הישיבה. לחבר הכנסת יהלום יש הצעה לסדר.

יש נושאים, אפילו שוליים, אבל בגלל שהם דחופים וקשורים לבחירות, מקדישים להם ישיבות בלי סוף. חבר הכנסת בני אלון יזם את הצעת חוק יסוד: הממשלה (סייג לחתימת הסכם), וגם אני חתום עליו. פניתי ליועץ המשפטי לממשלה ואמרתי לו שאני מבקש ממנו להורות לראש הממשלה לא לחתום הסכמים בתקופת הבחירות. השיב לי אתמול בלילה היועץ המשפטי לממשלה שהזירה היא הפרלמנט. כלומר, זה לא התפקיד של היועץ המשפטי.

כאשר מגיעים לפרלמנט, וחברי הכנסת הביעו את רצונם בקריאה הטרומית, הנה מתברר שאדוני היושב ראש קבע את הדיון רק ליום רביעי הבא, ב-27 בדצמבר, כאשר אם מטרת הכנסת תתמלא מבחינת הפגרות, הרי שזה היום האחרון ואנחנו נכנסים לפגרה. ואז, גם אם החוק יאושר וגם אם נרצה לזרז, לא נוכל להעלות את הנושא לקריאה שניה ושלישית.

אני חושב שמדובר כאן על דבר שהכנסת לא הספיקה לחוקק, אבל היא הביעה את רצונה. ההגינות המינימלית מחייבת שהדיון יהיה מחר. זה לא פחות חשוב מחוק בחירות שדנים בו מחר או שחרור מוקדם של אסירים.

שחרור מוקדם של אסירים נדחה למחר רק בגלל התייעצות סיעתית. זה לא מקרה שיש לי שיקול דעת לגביו.

נושא שחרור אסירים יכול להידחות לשבוע ושום דבר לא יקרה.

תדבר עם חבר הכנסת רובי ריבלין שיסכים לדחות את החוק שלו לשבוע הבא, כי הוא צריך רק אישור לקריאה שניה ושלישית.

קיבלתי את הבקשה של ריבלין בחתימה של שליש מחברי הוועדה וגם פסק דין וצו על תנאי נגד היושב ראש בורג מהפגרה הקודמת. העברתי את כל זה ליועץ המשפטי לוועדה שלמה שהם וביקשתי את חוות דעתו. זאת מכיוון שיש לי הוראה מיושב ראש הכנסת שאני אעסוק רק בחוקי בחירות ובנוסף רק דברים אחרים שהתחילו בהצבעה שלהם. אמרתי לו שכאן יש דבר שיש עליו צו על תנאי. לכן אני מבקש שאתה וחבר הכנסת בני אלון תדברו עם יושב ראש הכנסת ואני אקבל כל הכרעה. אני לא בעד סחבת.

מדוע אדוני לא מכריע? מדוע צריך הכרעה של אחרים?

מכיוון שיש הוראה לכל הוועדות לעסוק רק בחוקי בחירות.

החוק הזה הוא כמו חוקי בחירות. זה נושא מאוד אקטואלי.

זה נכון שזה קשור לבחירות, אבל זה לא חוק בחירות.

זה קשור לבחירות ובגלל הבחירות. זה בהחלט קשור למצב הפוליטי.

אני ושלמה שהם נדבר עם יושב ראש הכנסת על כך.

לדעתי ההצעה הזאת תיפול, אבל צריך שיהיה דיון.

היתה לי שיחה עם חבר הכנסת בני אלון ואמרתי שלפי דעתי צריך – גם בעקבות הבג"ץ – לקיים דיון. לפיכך נקיים דיון בשבוע הבא.

אם הדיון יהיה רק בשבוע הבא, אין סיכוי להשלים את החקיקה בהצעה הזאת, כי הכנסת מתפזרת.

חבר הכנסת אלון הסכים לכך.

בהחלט לא. יש לי מכתב שלו שאומר: ברצוני להביא לידיעתך כי הדיון נקבע ב-27 בדצמבר. יום זה הוא היום האחרון לפני הפגרה ולכן יש חשש שלא נצליח להעביר את החוק.

אני מוכן לקבוע את הדיון יום קודם.

מדוע לא לקיים את הדיון כבר מחר?

יש לנו סדר יום עמוס. אני מבקש להתייעץ על הנושא הזה עם היושב ראש בורג, מפני שההוראה שלו היתה לא להעביר שום הצעה בקריאה ראשונה, גם לא בשבוע הבא. אני לא יודע אם זה מנחם אותך, אבל גם חוקים שאני רואה אותם כדחופים ביותר, אני לא מעלה.

אבל הם בטח לא קשורים למצב הנוכחי.

בעיניי חוק יסוד: החקיקה קשור למצב הנוכחי, מכיוון שמה שהלך כאן בשבועות האחרונים, מעבר לחילוקי הדעות הפוליטיים, לא יכול להיות. שום פרלמנט לא יכול לעבוד עם מצב כזה שאפשר לשנות חוק יסוד בצורה כזאת. אני רוצה להזכיר לך שאחת מההצעות של חבר הכנסת לפיד היתה שחוק יסוד יעבור בארבע קריאות. זה היה חוסך לנו את כל הבלגאן הזה של ביטולים ברגע האחרון. בעיניי חוק יסוד: החקיקה כן קשור למשבר, אבל אני דוחה אותו גם בגלל מה שאתה אמרת לי וגם בגלל שחזקה עליי מצוותו של היושב ראש.

בעיניי ביטול חוק בחירה ישירה לא פחות חשוב מחוקי בחירות.

זה יעלה ביום רביעי למליאה כדי להחיל עליו רציפות, אבל אני לא אוכל להביא את זה לקריאה שניה ושלישית כמו שאנחנו עושים בחוקי בחירות. אני מוכרח לגמור את כל חוקי הבחירות.

חייבים להפעיל לחץ על בורג. כל 61 חברי הכנסת צריכים לחתום ואז אל מול הכנסת יהיה לא קצת קשה לסרב.

יושב ראש הוועדה מוכן ללכת לבורג יחד איתך ולבקש אישור.

אני אכין מכתב ואחתים את כל 61 חברי הכנסת ואז ניגש ליושב ראש.

נאמר לי שיש גם החלטה של הנשיאות לגבי זה ולא רק החלטה של בורג.

ההצעה הזאת שייכת בדיוק לבחירות. אני מוכן לחזור בי מההצעה אם ראש הממשלה גם יתחייב לצאת לפגרה.

לגבי הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה), חבר הכנסת שאול יהלום טוען שהוא מייצג מפלגה שתומכת בשירות צבאי והוא מבקש שזה לא יסתור.

גם אני מייצגת מפלגה שתומכת בשירות צבאי.

אז מה אכפת לשנות? חשוב לדעת שכשבאים לשופט שממונה על הבחירות יכולה להיות בעיה, כי הוא שופט הכל לחומרה.

לכן ניסחתי כך את החוק.

הדבר היחיד שיהיה אסור לך להגיד זה: צה"ל זה מפד"ל.

גם היושב ראש מסכים להוסיף שאם המפלגה תגיד שאחד מהערכים שלה זה להתגייס לצבא, זה אסור.

אפשר יהיה להגיד שגם אם המפלגה תגיד שהיא תומכת בצה"ל, זה אסור. הרי יש לך עשרות דברים שזה לא, אבל אתה אומר רק דבר אחד אסור, כלומר שכל השאר מותר.

השופט מצא היה פוסל כל ילד וכל חייל שהוא ראה בתשדירים.

חבר הכנסת יהלום מבקש לומר שהאמור בסעיף זה לא יתפרש כמונע ממפלגה לעשות תעמולה למען שירות בצה"ל.

אם לא נכניס את העניין של הפעילות השגרתית, ש"ס יצביעו נגד החוק.

מה זה פעילות שגרתית?

כשהצלם בא לצלם בבית הספר, זה למטרת בחירות.

לא מחריגים דבר שממילא לא נמצא בכלל. יש המון דברים שהחוק לא אוסר עליהם.

לגבי הנושא של החינוך והילדים – ש"ס וגם המפד"ל מצלמים הרבה מאוד מוסדות חינוך. הם טוענים שמותר לצלם פעילות שגרתית ובית ספר הוא פעולה שגרתית. אבל כשאני מביא צלם הוא מצלם את זה לטובת הבחירות.

הוויכוח שלי עם נסים זאב הוא אם מותר למקהלת ילדים לומר: הצביעו ש"ס, הצביעו ש"ס.

אני מציע את הנוסח הבא להסתייגות של חבר הכנסת שאול יהלום: או שנעשתה לשם תעמולת בחירות אבל היא זהה לפעילות השגרתית הנעשית גם בלי תעמולת בחירות. זה אומר שאתה יכול לביים.

זו פעילות זהה.

"זהה" זה אומר שאתה מביים אותו מחדש.

זה משהו שקורה כל יום ואני לא עושה אותו מחדש.

כשאני הייתי ילד ב"בני עקיבא", ב"שבת ארגון" היינו צריכים ללכת ולשיר: שנן ואל תחדל, אני בעד מפד"ל. אז אם כל הזמן אומרים מפד"ל, אז מותר?

אני רוצה לומר לכם מה הבעיה של ש"ס ואיפה הגבול הדק. ש"ס אומרים שחלק ממה שהמפלגה שלהם מייצגת זה מעיין החינוך התורני. הם שאלו אם מותר לצלם ילדים בבית ספרם. אמרנו שכן ועל זה היה הוויכוח. שאלו אם מותר לצלם ילדים אומרים הצבע ש"ס. אמרתי שזה לא. זה בדיוק ההבדל.

אני מסכים איתך שזה אסור. אבל אם טוענים שהם מביאים את הצלם חודש לפני הבחירות ויש חופש ואומרים לילדים לשבת בכיתה - -

לא מעניין אותי אם הוא שלח את הצלם או ששלח את האבא לצלם באקראי. זה לא מעניין אותי.

אותך זה לא מעניין, אבל את השופט זה מעניין. הוא משחיר תמונות כאלה בתעמולת הבחירות.

אני מחליט לעשות הצבעה חוזרת על ההסתייגויות של חבר הכנסת שאול יהלום.

מה ההסתייגות לגבי הצבא?

ניסחתי את ההסתייגות, אבל אני רוצה לומר שדעתי האישית היא שזה מיותר ולא צריך לכתוב את זה. הסתייגות היא: אין בסעיף זה כדי למנוע ממפלגה להביע תמיכה בשירות בצה"ל.

מי בעד?

הצבעה
בעד – הרוב

ההסתייגות התקבלה.

אני בעד, כי מלכתחילה זה אמר את זה.

את ההצבעה לגבי הילדים נדחה לסוף.

יש בפניכם תוספת להצעת החוק שאנחנו מצרפים אותה להצעת החוק של חברת הכנסת נאות, אבל היא שילוב של הצעת חוק של אברהם פורז ושלי. ההצעה היא באה לשמר את יופי הארץ ולמנוע את זיהומה.

האם לא ראש המועצה צריך לעשות את זה?

האחריות של ראש המועצה היא לגבי שילוט על מרפסות.

האם זה מונע את הקנס?

מלבד הקנס, לראשונה ליושב ראש ועדת הבחירות יש סמכויות אחרי הבחירות כדי להורות על ניקוי.

איך זה מסתדר עם חוק השחתת מקרקעין הרגיל?

זה לא פוגע בו, אלא הוא בהתאמה.

יש כאן בעיה שזה בעצם סעיף עונשין.

יש סמכות מע"צ בכבישים ראשיים.

לא, זו בדיוק הבעיה. לשופט ולמע"צ אין סמכויות. וכאן לגבי תעמולה אנחנו מכופפים את החוקים לסמכויות.

מלשון החוק עולה שאם הוא נתן הוראה ליתן צו המחייב רשימת מועמדים או מועמד לראשות הממשלה להסיר, זה אומר שראש הממשלה בעצמו מסיר.

זו טעות בניסוח, מפני שמועמד לראשות ממשלה איננו פועל לבד. צריך סיעה, רשימת מועמדים או מועמד בבחירות המיוחדות לראש ראשות מקומית, כי זה המקרה היחיד שמישהו רץ בלי קשר לסיעה.

נכון ולכן תנסח את זה כך.

ניסיתי לוודא עם יושב ראש ועדת הבחירות, כי פה הוא לא מפקח על הבחירות, אלא הוא מפקח על ניקיון הארץ אחרי הבחירות.

ביקש את זה השופט מצא.

אני מציע לכתוב: ליתן צו המחייב סיעה, רשות מקומית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית.

בסעיף (ב) כתוב: להורות למי שימצא לנכון. אני לא חושב שהשופט צריך לחפש קבלנים.

אפשר לכתוב שהוא יורה להסיר.

השאלה למי הוא מורה.

חייבים לעשות פה איזושהי השקה בין הסמכויות שמטפלות. גם בחוק השחתת מקרקעין יש עירייה ויש מע"צ. מה שקורה בשטח הוא שעירייה מגישה למפלגות אחרי הבחירות קנסות ואז המפלגות מגיעות לאיזה דיל איתן. כך נותנים יותר שיניים.

אני מציע לכתוב: להורות לרשות מקומית או למחלקת עבודות ציבוריות.

מדוע כתוב בסעיף (א) : לאחר שנתן לנוגע בדבר הזדמנות להביא טענותיו בפניו? איזה טענות?

כאשר את תלכלכי עבור הליכוד, את צריכה לתת לו הזדמנות להגיד שהליכוד לכלכך ולא את.

איזה טענות יכולות להיות?

נניח שעשתה את זה עמותה שתומכת בי שלא על דעתי.

יכול להיות גם מצב שרשימה הדביקה מודעות על לוחות המודעות של הרשות המקומית, שזה כדין, ועכשיו הרשות המקומית רוצה לכפות אותה להסיר, למרות שזה היה בשעתו כדין. אז הם יגידו לשופט לחייב אותם, להוריד למינימום וכו'. השופט צריך לשמוע מה יש להם להגיד.

יש פה בעצם הליך עונשי או מעין עונשי שהרבה מאוד פרמטרים בו הם בעייתיים מאוד.

לנקות זה עונשין?

בפועל הוא צריך לתת צו, להעריך כמה הצו עולה, הוא צריך את הכסף הזה לנקות.

המדינה משלמת לתעמולה כשרה.

זה סעיף עונשי.

מה שאושר אתמול בקריאה ראשונה איפשר לנקות עד 25%, וזה לפי ההסתייגות של חבר הכנסת יהלום.

זה על ביזיון.

אז כבר נתנו את החלק העונשי הזה.

בחוק דרכי תעמולה יש לנו גם את העניין של צווי מניעה וכדומה, אבל פה בעצם השופט צריך להעריך כמה זה עלה, בעצם בלי הליך משפטי.

זה כסף שלי. המדינה נותנת כסף בתנאי שהוא ישתמש בו בצורה מסוימת. זה לא עונשי. עונשי זה שאני גוזל מכסף של אחר.

חסר לכם בעיות? יש בשביל זה משטרה וכו'.

זה לא עובד. היום אתה עדיים יכול לראות תעמולה של הכנסת הקודמת.

לכל רשות יש מנקים. למע"צ יש כל מיני אמצעים לניקוי - -

אבל למה שמע"צ תוציא מתקציבה לנקות את הזוהמה של הבחירות?

בשביל זה הם מקבלים כסף ואם לא תהיה אבטלה נוראה במע"צ.

לישראל אחת יש עד היום שלטים ליד הכניסה להרצליה.

תראו את הסיטואציה – בעצם מטילים על שופט, שהוא לא ערכאה שיפוטית פורמלית והוא אדם אחד, לעשות את כל התהליך. הוא גם הרשות המבצעת פה, הוא גם מחליט על מי להטיל, הוא גם מעריך כמה זה עולה והוא גם מחייב את המפלגה. הוא בעצם עושה את הכל – הוא גם השופט והוא גם התליין.

אני מסכים עם מה שאמר שלמה שהם, אבל זה בעצם מעמיד אותו במצב שבכל רשות מקומית יגידו שבפינת רחוב מסוים יש שלט, ואז באים לשופט והוא עושה את החישוב. אני לא יודע איך זה יעבוד כך. לכן הייתי מרגיש הרבה יותר טוב אם זה היה מתואם עם ועדת הבחירות לפני כן.

מבחינה טכנית צריך לפי דעתי למחוק בסעיף (ב) את המילים "או מהמקדמות", כי מקדמות זה לפני הבחירות ולא אחרי הבחירות.

אני רוצה להסביר את הרציו שבזה, כי כל השאר מיותר שכן הוא קיים. העיריות נותנות קנסות וכו'. מה שחשוב פה הוא האפשרות שלי כמחוקק להגיד שאני נותן כסף לתעמולה מכספי משלם המסים ואני רוצה שהמדינה תהיה נקיה. שידעו שזו מתנה על תנאי.

אני מקבל את זה, אבל תיצור איזשהו הליך לכך.

אז אני יוצר פה הליך שיש רשות – וזה כל החידוש פה - ליושב ראש ועדת הבחירות - -

איך הוא יעשה את זה?

אני חושבת שזה מבורך, ואני יודעת מניסיוני כסגנית ראש עיר שלאחר מערכת בחירות היינו לוקחים עוד כך וכך פועלים במשך שלושה ימים כדי לנקות את העיר. אני חושבת שאת הקבלה הזאת צריך להעביר למי שמקבל את הכספים ממני, שייקח בחשבון שהוא צריך להפריש 10% לניקיון אחר כך. גם כשאתה עושה מסיבה בבית, אתה לוקח בחשבון את הכסף לעוזרת לאחר המסיבה. כך נודיע למפלגות שייקחו בחשבון ניקיון.

הם יהססו לעשות את זה.

מע"צ לא יכולה לעמוד בניקיון הזה.

מע"צ אומרת שהיא לא מסוגלת לעמוד בזה.

הסמכות הזאת נותנים פה לאדם אחד, אבל כאשר בבחירות לרשויות המקומיות מדובר באלפי רשימות בכל הארץ , הבירור העובדתי הוא קשה והוא לא עבודה בשביל אדם אחד. אולי כדאי לתת את הסמכות הזאת לבתי משפט.

31. בחוק אחר שיבוא תורו הצענו ליושב הראש המקומי את הסמכות של הארצי.

לשר לאיכות הסביבה יש סמכויות, אך כשזה מגיע לבחירות הוא אומר שהוא לא רוצה להתערב. מע"צ עומדת ממש חסרת אונים. דרך אגב לא אכפת לי שזה לא יחול על בחירות לרשויות המקומיות, משום שהבעיה המרכזית היא מע"צ. מע"צ אומרת שהתקציב שלה לניקוי שלושה כבישים עירוניים מתעמולת הבחירות היה כמו כל התקציב השנתי. יש כלל בכל המדינות הדמוקרטיות שהמזהם משלם.

אבל לא מנקה.

אם הוא לא מנקה הוא משלם.

יש צו ניקוי, אבל זה במסגרת דיני איכות הסביבה ולא במסגרת דיני בחירות.

האמת היא שהמשרד לאיכות הסביבה לא מתערב בלכלוך של בחירות, משום שהוא אומר שהוא לא רוצה להכניס את ראשו לזה, כי יגידו שזו התנכלות פוליטית. כאן מציעים שאדם, שהוא שופט בית משפט עליון, שמכיר את הנושא, גם יכול להרתיע את האנשים ולומר להם שלא ילכלכו. השופט מצא אמר לי בזמנו שאנחנו מתעסקים איתו בכל מיני שטויות, אבל הדבר העיקרי הוא שכל הארץ מטונפת והוא לא יכול לעשות שום דבר.

יש הצעת חוק שלי שעברה בקריאה טרומית, שבבחירות לרשויות המקומיות ליושב ראש ועדת הבחירות המקומית יהיו הסמכויות של השופט הזה.

אולי נוציא את זה ונשאיר את זה רק בבחירות לכנסת.

אני בעד.

יש לי הצעת פשרה. אנחנו לפני מערכת בחירות ארצית ולא מקומית. עד לבחירות לרשויות המקומיות או שהצעת החוק של חברת הכנסת יהודית נאות תעבור, או שאנחנו נחזיר את זה ונדון בזה מחדש.

בכל מקרה אני מציע להתייעץ עם השופט.

צריך לזכור שזו עבודה של אחרי הבחירות.

מתי בוחרים שופט חדש?

תוך 60 יום לאחר בחירות לכנסת.

אז זו תהיה עבודה של השופט החדש.

כשאני מצמצם את זה למערכת הבחירות הארצית, זה הרבה פחות עבודה.

אני חושב שצריך לשאול את השופט. אני לא חושב שאפשר להטיל את זה עליו.

אבל איזה שופט? היום זה חשין ומחר זה שופט אחר. מה זה עמדה אישית של חשין?

יש גבול כמה מטילים עליו. הוא עושה את זה בהתנדבות. הוא עושה את העניין הזה כדי לעשות בחירות הוגנות ובגלל זה לקחו שופט. אפשר היה לקחת פקיד וכאן רוצים להטיל על השופט לנקות את הארץ. מספיק שאתה מטיל עליו לעשות בחירות הוגנות.

אתם מציעים שזה יהיה מישהו אחר?

אני מציע לא לעסוק בזה עכשיו.

אני בעד המנגנון הזה שאנחנו משלמים ויש לנו דרישות למתן הכסף הזה.

אם נכתוב: רשאי לפי שיקול דעתו, זה יעזור לנו?

אז כל ה"ירוקים" יכתבו מודעות ב"הארץ" וישאלו איפה השופט.

יש הצעה של משרד המשפטים, שאני מקבל אותה, שזה יעבור לקריאה ראשונה, ואז נבדוק את זה עם השופט.

לא במסגרת החוק של יהודית נאות, אלא כיוזמת ועדה.

את זה אמרתי לפני שלוש שעות.

אם כך, את ההצעה הזאת, עם התיקונים שהצענו, נעביר לקריאה ראשונה כהצעת חוק מטעם הוועדה. תיקנו את הסעיף בעניין הצבא - -

גם לגבי הילדים אמרנו שנתקן.

מה ההצעה שלך בעניין הילדים?

עד עכשיו ניסחתי הסתייגויות למרות שחשבתי שהן לא נכונות. פה יהיה קשה לנסח הסתייגות כל כך בעייתית.

אני רוצה לאפשר לי, אם יש לי בחירות באוגוסט ואני בא ל"בני עקיבא", לביים דבר שגרתי. לא עשיתי שום דבר שלא קיים במציאות של שבוע לפני.

ואתה מסכים לגיל 15?

אני מסכים לזה.

סעיף 2ג אומר: "לא ישותף בתעמולת בחירות ילד שגילו מתחת לגיל 15; לעניין זה, 'שיתוף', בתעמולת בחירות – למעט שימוש, בתעמולת בחירות, בצילום או בהקלטה שבהם מופיע ילד בפעילות שגרתית שלא נעשתה לשם תעמולת בחירות". אפשר למחוק את המילים "שלא נעשתה לשם תעמולת בחירות".

זה מקובל.

מי בעד סעיף 2ג כפי שהוקרא על ידי היועץ המשפטי ?

הצבעה
בעד – הרוב

אתה צריך קודם כל להצביע על הרוויזיה.

אין רוויזיה. אני הודעתי מראש שיש הצבעה מחודשת.

אז צריך קודם כל להצביע בעד הרוויזיה ואחר כך להצביע על הסעיף.

מי בעד הרוויזיה?

הצבעה
בעד – הרוב

מי בעד ההצעה כפי שהוצעה?

הצבעה
בעד – הרוב

הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה)(תיקון מס' 18) אושר לקריאה שניה ושלישית.

מי בעד אישור הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) לקריאה ראשונה? מי בעד הצעת החוק של יהודית נאות כפי שתוקנה לקריאה שניה ושלישית?


הצבעה
בעד – הרוב

ההצעות אושרו.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.



- - - - - - - - -





הישיבה ננעלה בשעה 15:45