פרוטוקולים/ועדת חוקה/2451



5
ועדת החוקה, חוק ומשפט
18.12.2000

פרוטוקולים/ועדת חוקה/2451
ירושלים, ז' בטבת, תשס"א
2 בינואר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 242
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"א בכסלו התשס"א (18 בדצמבר 2000), שעה 08:30

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין - היו"ר
קולט אביטל
בני אלון
טלב אלסאנע
מוחמד ברכה
יעל דיין
שאול יהלום
יוסי כץ
ישראל כץ
ציפי לבני
לימור לבנת
אביגדור ליברמן
יוסף לפיד
יהושע מצא
יצחק סבן
אופיר פינס-פז
יאיר פרץ
איוב קרא
דליה רבין-פילוסוף
אברהם רביץ
ראובן ריבלין
סילבן שלום
נתן שרנסקי

יהושע שופמן - משרד המשפטים, משנה ליועמ"ש
סיגל קוגוט - משרד המשפטים, ממונה על ייעוץ וחקיקה
תמי אדרי - מנכ"לית ועדת הבחירות לכנסת החמש-עשרה
אילת פישמן - משרד הפנים, סגנית המפקח על הבחירות

שלמה שהם

דורית ואג

בועז פרסלר

אסתר מימון

א. הצעת חוק התפזרות הכנסת החמש-עשרה, התשס"א-2000, של חבר הכנסת סילבן שלום
ב. הצעת חוק התפזרות הכנסת החמש-עשרה, התשס"א-2000, של חבר הכנסת ישראל כץ
ג. הצעת חוק התפזרות הכנסת החמש-עשרה, התשס"א-2000, של חבר הכנסת אברהם הירשזון
ד. הצעת חוק התפזרות הכנסת החמש-עשרה, התשס"א-2000, של חברת הכנסת לימור לבנת
ה. הצעת חוק התפזרות הכנסת החמש עשרה, התשס"א-2000, של קבוצת חברי כנסת


1. הצעת חוק התפזרות הכנסת החמש-עשרה, התשס"א-2000, של חבר הכנסת סילבן שלום
2. הצעת חוק התפזרות הכנסת החמש-עשרה, התשס"א-2000, של חבר הכנסת ישראל כץ
3. הצעת חוק התפזרות הכנסת החמש-עשרה, התשס"א-2000, של חבר הכנסת אברהם הירשזון
4. הצעת חוק התפזרות הכנסת החמש-עשרה, התשס"א-2000, של חבר הכנסת לימור לבנת
5. הצעת חוק התפזרות הכנסת החמש-עשרה, התשס"א-2000, של חברי הכנסת

רבותי, בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו מתכנסים כדי להכין לקראת קריאה שנייה ושלישית חמש הצעות חוק להתפזרות הכנסת הנוכחית של חברי הכנסת סילבן שלום, ישראל כץ, אברהם הירשזון, לימור לבנת וקבוצת חברי כנסת בראשותו של אביגדור ליברמן. יש כאן תאריכים שונים להתפזרות הכנסת.

דבר ראשון, אנחנו לא יכולים להצביע בעד ונגד הפיזור, אלא אך ורק להכין את הצעות החוק לקריאה שנייה ושלישית. זה התקנון. דבר שני, אנחנו לא יכולים להעלות את הצעות החוק בלי תאריך או תחליף תאריך. תחליף תאריך זה כשמסמיכים את ועדת החוקה, חוק ומשפט לקבוע את התאריך, אבל זה לא מקובל, בדרך כלל נקבע תאריך.

התאריכים בהצעות החוק הם בין 90 ל-120 יום מיום קבלת הצעת החוק, לא מיום התפטרות ראש הממשלה, הרי זה עבר לפני התפטרות ראש הממשלה. אם הצעת החוק עוברת, גמר 120 היום נופל בפסח.

יש לנו סיבוך גדול מאוד בעניין מועד הבחירות לראשות הממשלה, ואני מבקש לשמוע את צבי ענבר בעניין.

ראש הממשלה סיבך.

כבר דיברנו הרבה בהיעדרך על העניין של התפטרות ראש הממשלה, ולא נשמעו הרבה דברי סנגוריה על כך.

צבי ענבר, תפתח בבקשה.

ראשית, אני מבקש להבהיר את המצב המשפטי, כפי שאני רואה אותו. ברגע זה המצב הוא שיש לנו עילה לעריכת בחירות מיוחדות. ועל-פי סעיף 10(א) לחוק-יסוד: הממשלה, את הבחירות האלה יש לערוך ביום ג' האחרון שלפני תום 60 הימים מן היום שבו נוצרה העילה לעריכתן, דהיינו, ב-6 בפברואר 2001.

בפנינו כמה הצעות חוק להתפזרות הכנסת, אשר נוקבות בשלושה מועדים שונים: 60 ימים מיום קבלת החוק, 90 ימים ו-120 ימים. לכאורה יכול לחול כאן סעיף קטן (ג) לסעיף 10, כי נאמר בו: "נוצרה עילה על-פי חוק-יסוד זה לעריכת בחירות מיוחדות". והעילה כבר נוצרה, והמועד לעריכתן חל בתוך 120 ימים לפני המועד לקיום הבחירות לכנסת, וכל אחת משלוש ההצעות היא בתחום הזה. והיכן המועד נקבע? או בחוק-יסוד זה, חוק-יסוד: הממשלה, יש בו הרי עילות כגון הבעת אי-אמון בראש הממשלה או אי-קבלת חוק התקציב או פיזור הכנסת על-ידי ראש ממשלה. חוק-יסוד: הכנסת קובע מועדים שבהם יתקיימו הבחירות בדרך כלל, או בחוק על התפזרות הכנסת, שזה החוק שעומד בפני הוועדה. בחוק-יסוד זה מצוין מועד הבחירות המקורי.

אנחנו למדים כאן, וגם למדים מתוך הדיונים שהתקיימו, שמדובר על כך שאם היה מועד בחירות מקורי שעל-פיו אמורות להתקיים בחירות לכנסת ולראש הממשלה במועד מסוים, ולאחר מכן נוצרה עילה, ועל-פי העילה הזאת יש לקיים בחירות מיוחדות בתוך 60 ימים, בא סעיף 10(ג) ללמדנו, שאנחנו עושים שילוב וקובעים מועד אחד, כי לא יעלה על הדעת שיהיו בחירות בזו אחר זו, האחת בתוך 60 ימים, ומערכת בחירות נוספת גם לכנסת וגם לראש הממשלה כמה עשרות ימים לאחר מכן. זה בא סעיף קטן (ג) לפתור. אבל סעיף קטן (ג) איננו עוסק בכלל במקרה שהעילה לקיום בחירות כלליות נוצרת לאחר מכן.

איך זה מפורש?

כתוב: "מועד הבחירות המקורי". המועד שנקבע בחוק על התפזרות הכנסת, הוא מוגדר כאן כמועד הבחירות המקורי. אני מפרש "מועד הבחירות המקורי", כמועד בחירות מקורי.

אשר לסעיף קטן (ב) שיש המנסים להסתמך עליו, הוא בכלל לא נוגע לענייננו, מפני שהוא מדבר על מועד הרבה יותר רחוק מאותם 180 ימים שעליהם מדובר בסעיף קטן (ג).

סעיף 10, לדעתי, איננו נותן לנו פתרון לבעיה. יש המנסים למצוא פתרון בהוראת סעיף 4 לחוק-היסוד. סעיף 4 אומר: כל אימת שיהיו בחירות לכנסת, ייערכו באותו מועד גם בחירות לראש הממשלה. אכן, כך הוא. אלא מה? סעיף 4 לא מבטל את סעיף 10(א). אם אתם רוצים לקרוא את סעיף 4 יחד עם סעיף 10, אז יש מצב שלפי 10(א) יש בחירות לראש הממשלה כעבור 60 ימים, ולאחר מכן, אם תקבל הכנסת חוק בדבר התפזרותה, גוברת הוראת סעיף 4, שעל-פיה יהיו עוד פעם בחירות לראש הממשלה. זהו מצב שאיננו מתקבל על הדעת.

אנחנו נמצאים בפני בעיה על-פי חוק-יסוד: הממשלה, כפי שאני מפרש אותו, ואני מודע שיש גם המפרשים אותו אחרת. מה לעשות? בהרבה סוגיות משפטיות יש מחלוקות, גם בבית-המשפט העליון יש מחלוקת, חלק מהשופטים אומר כך וחלק מהשופטים אומר אחרת. אני יכול להביא רק את דעתי שלי.

יש הטוענים שחוקי-יסוד, ובהם גם חוק-יסוד: הממשלה, יש לפרש בנדיבות. כלומר, יש עקרונות, נלך על העקרונות, לא נתפסים לפרטים. בעיקרון, אני לא שולל את הטענה הזאת, אבל, לדעתי, מה שמכריע בחוקי בחירות, שחייבים למלא אחריהם בקפדנות. בחוקי בחירות, לדעתי אין פרשנות נדיבה. מה שכתוב, כך צריך להיות. אם החוק אמר "יש לנקב מול החץ", ואנשים ניקבו בטעות לא מול החץ, ועמדת הבוחרים לא באה לידי ביטוי, אז שיתחילו בתי-המשפט להגיד: אנחנו נחפש מה רצו הבוחרים? מה לעשות, אני מאלה שגורסים: מה שקבע החוק, החוק מולא.

ינקב הדין את ההר.

ייקוב הבוחר את הדין.

מה עושים? מצד אחד, אני מודע לעובדה שבתוך 60 ימים כנראה שלא ניתן לקיים בחירות גם לכנסת וגם לראשות הממשלה. זו בעיה אמיתית שצריך ליתן לה פתרון.

הוועדה הזאת אישרה לקריאה ראשונה, וכבר הונחה על שולחן הכנסת, הצעת חוק שבאה לתקן את סעיף 10(א) ולקבוע בו שהבחירות המיוחדות ייערכו ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מן היום שבו נוצרה עילה לעריכתן. הוועדה הזאת הכינה את הצעת החוק עוד בטרם ידעה על הבעיה שמתעוררת בפנינו, וזו הדרך הנכונה, ואותה גם הצעתי עוד בשבוע שעבר ליושב-ראש הכנסת ולכל מי שנכח.

הצעת החוק מונחת על שולחן הכנסת?

היא הונחה ביום שלישי שעבר.

צבי ענבר, ראש הממשלה התפטר מתפקידו על-פי החוק הקיים.

הוא יעסוק בזה, הוא מודע לבעיה הזאת.

אני אענה על הכול.

אדוני היושב-ראש, שיהיה ברור גם לוועדת הבחירות, היועץ המשפטי לא אמר את הכול.

אתה לא נותן לו לסיים.

חוק רובינשטיין והוועדה מתייחס לבחירות לראשות ממשלה בלבד.

מאחדים את הבחירות.

סוגרים את פנקס הבוחרים ביום חמישי.

זה לא שייך לעניין. קיבלנו חוק מיוחד לעניין פנקס הבוחרים, שעדכונו הוא ללא ערעור. בפנקס הבוחרים, אם נגדיר 90 יום, יהיה לנו פער רק של 30 יום, ולא של שלושה חודשים. זה חשוב לדעת.

אם החוק הזה יתקבל - ראינו כבר שהכנסת יכולה לקבל חוקים הרבה יותר מורכבים ביום אחד, ויש לנו רשימה ארוכה של חוקים כאלה שהתקבלו ביום אחד - ואם ייקבע בחוק התפזרות הכנסת מועד דומה, אז פתרנו, ראשית, את בעיית לחץ הזמן של ועדת הבחירות המרכזית, ושנית, פתרנו את המצב הלא סביר של קיום שתי מערכות בחירות בזו אחר זו.

כאשר ראש מהמשלה התפטר, הוא התפטר במצב חוקי נתון מסוים. ברור שזה 60 ימים. זה נכון. זו בהחלט בעיה, כי החקיקה שאותה אני מציע, היא בעצם חקיקה שמחילה מצב משפטי חדש על עובדות נתונות. אני מודע לבעיה הזאת, אלא שבהיעדר פתרון אחר, זה הרע במיעוטו. יכול להיות באמת שבית-המשפט העליון יפסוק שזה לא תקין. מה שאני מנסה, זה להציע פתרון שבעיני הוא נראה הפתרון הסביר ביותר.

אדוני, ראש הממשלה ודאי לא היה מודע לעניין של 60 יום, אם הוא היה מודע לכך, הוא היה בוחר את סעיף 22. הוא לא הכיר את החוק.

צבי ענבר, אתה בעצם אומר שאין משמעות לקביעת המועד היום בחוק פיזור הכנסת, כי המועד הקובע הוא המועד של התפטרות ראש הממשלה. אפשר לשנות את חוק-היסוד הזה?

יש משמעות, אם אתה מתקן את החוק, הוא מתוקן ל-90 יום.

עזבו לרגע בצד את הדיון בהר-נוף, שהוא הדיון הקובע. האם עדיין יש משמעות לדיון פה עכשיו, האם לתאריך שנקבע פה היום תהיה משמעות משפטית מול העובדה שראש הממשלה התפטר, עם כל המשמעות של זה?

אם ייקבע בחוק התפזרות הכנסת תאריך מסוים, ואם במקביל לחוק התפזרות הכנסת יתוקן גם סעיף 10 לחוק-היסוד - - -

השאלה אם הוא לא מתוקן.

אם הוא לא מתוקן, הוא אומר שיהיו שתי מערכות בחירות.

אחת כעבור 60 יום ואחת כעבור 90 יום.

אם החוק לא מתוקן, וכתבתי את זה בחוות דעתי, אני לא מוציא מכלל אפשרות שאותו חוק התפזרות הכנסת, שתקבל הכנסת, יגיע לידי ועדת הבחירות המרכזית. ועדת הבחירות המרכזית רואה חוק על התפזרות הכנסת, אנחנו מקיימים בחירות בתאריך שנקבע בחוק, ומי שחולק על כך - - -

ילך לבג"ץ.

אם קבוע תאריך מפורש, לא קבוע 90 יום.

קראנו במכתב של צבי ענבר, שאם אנחנו קובעים 90 יום לבחירות לכנסת, יש להניח שוועדת הבחירות המרכזית תקבע את זה גם לבחירות ראש הממשלה, ומי שלא שבע רצון ילך לבג"ץ, ואני לא אייצג אותו שם.

יש סמכות לוועדת הבחירות המרכזית לקביעות כאלה?

ועדת הבחירות המרכזית מקבלת לידה חוק התפזרות הכנסת. היא אומרת: יש בפני חוק, אני הולכת על-פיו, מתעלמת מ-10(א), אני לא יכולה בין כה וכה לעשות זאת. מי שאומר שזה לא בסדר, שילך לבית-המשפט. ועדת הבחירות יכולה להחליט כל החלטה.

אופיר פינס שאל שאלה נכונה, ולא ענו לו. השאלה שלי ליועץ המשפטי היא כזאת: נגיד שחוק פיזור הכנסת נקבע תוך 90 יום והתפטרותו של ראש הממשלה נקבעת תוך 60 יום. 90 ממתי? מהיום שבו ראש הממשלה הודיע על התפטרותו או מהיום שמתקבל החוק, וכל מרוץ הזמן עד עכשיו לא קיים, ואנחנו נופלים לליל-הסדר?

האם זה 90 יום, או שהוועדה והכנסת רשאים לקבוע כל מועד עד 90 יום?

אדוני היועץ המשפטי, הדברים שאתה אומר הם מאוד מוחלטים. אתה בעצמך אומר שיש דעות משפטיות אחרות. בטובך, תעביר לנו גם את הדעות האחרות, על מה הן מסתמכות.

בשעה 13:30 תהיה הצבעה על הצעת החוק, אחרי רביזיה ואחרי הסתייגויות.

צבי ענבר, תענה לשאלות שנשאלו.

לגבי שאלתו של חבר הכנסת ריבלין. אם ייאמר בסעיף 10(א) שביום ג' שלפני תום 90 הימים, ואם ייאמר גם שההוראה הזאת תחול גם על המקרה שבפנינו - - -

בינתיים אין לי חוק, יש לי רק הצעת חוק.

מכל מקום, אפשר בהכנה לקריאה שנייה ושלישית להכניס גם סעיף מיוחד, וברור לי שזה לא יהיה נושא חדש, מפני שכל כולה של הצעת החוק עוסקת בשילוב המועדים.

איזה סעיף חדש להכניס?

סעיף רטרואקטיבי.

הצגתי מצב משפטי מסוים והעליתי הצעה מסוימת שאתם יכולים לקבל אותה. אינני יודע, יכול להיות שזה יגיע לבית-משפט, יכול להיות שזה לא יגיע לבית-משפט. ברגע שהכנסת תאמר את דבר, והיא צריכה לומר את דברה ב-61 קולות לפחות, ייתכן שהכנסת תאמר את דברה והבחירות ייערכו כפי שייאמר בדברה של הכנסת.

גם בפחות מ-90 יום?

גם בפחות מ-90 ימים.

נשמע גם את תמי אדרי באשר לעניין הזה.

לשאלתו של חבר הכנסת יהלום. השבתי בעצם לדברים החולקים. דהיינו, דעה אחת שאומרת שסעיף 4 גובר, ודעתי שסעיף 4 קיים ויש לנהוג על-פיו, אבל הוא לא יכול לבטל את הבחירות המיוחדות של סעיף 10(א). ברגע שיהיו בחירות לכנסת, ייערכו באותו יום גם בחירות לראש הממשלה. קיבלתי, אבל איפה סעיף 10(א)? איך אפשר לבטל אותו?

מה אומרת הדעה השנייה?

אמרתי שזאת דעה שעל-פיה יש לפרש את סעיף 4 בדרך הבאה: אם הכנסת קובעת חוק של התפזרות, וכיוון שעל-פי סעיף 4 כל אימת שיהיו בחירות לכנסת ייערכו באותו מועד גם בחירות לראש הממשלה, לכן יש לבטל את הוראת סעיף 10(א) שאומרת, שהבחירות לראש הממשלה יהיו בתוך 90 ימים, והחוק על ההתפזרות שהוא חוק רגיל - - -

כאשר יש רק בחירות מיוחדות, זה 60 יום, כאשר זה ביחד גובר סעיף 4.

אני מקבל את סעיף 4, אבל אז יש שתי מערכות בחירות.

לפני פתיחת הדיון, אני רוצה לפנות לוועדת הכנסת בבקשה לאחד את חמש הצעות החוק.

אמנון רובינשטיין, יש ללימור לבנת ולי התלבטות מסוימת. נגיד שההצעה שלי, שהיא ההצעה הראשונה, נופלת במליאה, ההצעות האחרות לא נופלות.

מיזוג הצעות לפי 122(1) זו החלטת ועדה.

איך אני יכול להביא למליאה חמש הצעות? אני לא זוכר דבר כזה בהיסטוריה של הכנסת.

ברגע שנופלת הצעת החוק הראשונה, השאר יחכו שישה חודשים.

לשאול יהלום יש הצעה לסדר, נשמע אותו.

אדוני היושב-ראש, מהדיון עם היועץ המשפטי הובהר לנו דבר אחד, שאם אנחנו לא משנים את החוק שמונח בקריאה ראשונה, בהנחה שהכנסת תתפזר, ניכנס לסיבוך גדול. לכן אני מציע, שנעשה הפסקה של חצי שעה והיושב-ראש ילך ליושב-ראש הכנסת ולנשיאות וידרוש, בשם כל הוועדה, שהצעת החוק הזאת תעלה היום לקריאה שנייה ושלישית.

כבר אתמול פניתי אליו, והוא לא מוכן.

נזמין אותו לכאן.

יש כאן ניסיון פוליטי לעשות העדפה של הצעת חוק אחרת בניגוד לפרוצדורה התקינה, כי הצעת החוק הזאת כבר התקבלה בקריאה ראשונה לפני שהצעת החוק השנייה בכלל הועלתה בפני הכנסת.

רבותי, תרשו לי להביע עמדה אישית משלי בעניין 60 -90. בכל עולם המשפט, כשיש עניין של סיכול, כשאי-אפשר לבצע משהו, כששני צדדים התחייבו על חוזה, אבל הם רואים שיש כוח עליון שלא מאפשר להם את הביצוע, אז בית-משפט אומר: למרות ההתחייבות הזאת נתחשב בעניין של הסיכול. בא אלי השופט חשין, שהוא שופט בית-משפט עליון, ובאה גברת אדרי, והם אמרו: אין כל אפשרות לקיים בחירות לכנסת תוך 60 יום. לדעתי, יש לנו סמכות טבעית.

אם יעברו כל הצעות החוק, אחד קובע 60 יום, שני קובע 90 והשלישי קובע 120 יום. זה בלתי-אפשרי.

רבותי, אפשר להביא תאריכים אלטרנטיביים גם אחרי האיחוד.

מה עם הצעתי לסדר?

קודם כול, אני רוצה לסיים את העניין של פנייה לוועדת הכנסת, בלי זה אני לא יכול להצביע, ואני רוצה לקיים את ההצבעה היום.

אני רוצה לפנות לצבי ענבר. התסבוכת הזאת נוצרה בגלל ההתנהגות הביזארית של ראש הממשלה, שפעם מודיע שהוא בעד התפזרות הכנסת ופעם מודיע שהוא מתפטר. צריך לזכור איפה שורש הרע. הרע קיים. יש קונסטיטוציה ויש שכל ישר, וכשיש קונסטיטוציה ויש שכל ישר, אז עורך-דין עושה את המקסימום במצב של מצוקה כדי ללכת בכיוון השכל הישר, ולא נותן את הפרשנות הדווקנית, שתכניס את הכנסת ואת המדינה לתסבוכת אדירה, אבל את נפשי הצלתי, כי בספרי הלימוד יהיה כתוב שנתתי את הפרשנות הנכונה.

יכול להיות מצב שבו אין שום פרשנות אחרת. במקרה שאין פרשנות אחרת, פרקליט לא יכול לתת חוות-דעת שונה מזו שכתובה באופן חד-משמעי בחוק, אבל אתה בעצמך אמרת שיש פרשנויות אחרות, ולא של קוטלי קנים.

אני, למשל, יודע, שעורך-הדין שהם, שהיה שופט בישראל, שהוא היועץ המשפטי של הוועדה הזאת, חושב שיש פרשנות אחרת, שהיא יותר קרובה למה שנחוץ, לא לשמאל או לימין, אלא מה שנחוץ למדינה הזאת כדי לצאת ממצוקה בלתי-אפשרית. למה ללכת לפי הפרשנות הכי דווקנית שיש?

חוות דעתו של היועץ המשפטי לכנסת, מר צבי ענבר, היא המחייבת, ואינני מוכן לתת חוות דעת אחרת.

דומני שחבר הכנסת לפיד מתפרץ לדלת פתוחה, שכן אמרתי, ראשית, מהי הפרשנות של החוק, ושנית איך אני מציע לפתור את זה.

אמנון רובינשטיין, אנחנו רוצים לדעת מהיועץ המשפטי, מה קורה אם הצעת החוק נופלת.

כרגע נדבר רק על האיחוד.

שאלה אותי לימור לבנת ושאלת אתה אם אני מוכן לאחד. ברגע הראשון אמרתי "כן", ברגע השני אמרתי, שאם הצעה אחת נופלת, שהשנייה תישאר. אין היגיון שיהיו חמש הצעות חוק, שאחת תגיד שהבחירות תוך 60 יום, והשנייה תגיד תוך 90 יום. זה בלתי אפשרי. לכן חייבים לקבוע מועד מוסכם. השאלה אם אפשר לקבוע מועד מוסכם, כשכל הצעה נשארת בפני עצמה. אני לא יודע אם זה אפשרי מבחינת החקיקה. אם זה אפשרי, אז לא נעשה איחוד.

אני לא מכיר מקרה כזה.

בהמשך למה שאמר סילבן שלום, אנחנו רוצים לדעת מצבי ענבר, אם ההצעה הראשונה, של סילבן שלום במקרה הזה, נופלת במליאה, האם ממשיכים להצביע על ההצעות האחרות, ואחת מהן עדיין יכולה להתקבל? בשבוע שעבר, אם אני לא טועה, היתה הצעת חוק של נעמי חזן, שנפלה, ואחרי זה הצעה זהה של נעמי חזן עברה באותו נושא, שנייה ורבע לאחר מכן.

בעניין הזה אף אחד לא ישנה את הצבעתו. לימור לבנת, אם מצביעים עליהן אחת אחרי השנייה, חבל על הזמן.

אני פונה למציעים, מעבר לשיקולי חקיקה, לשקול היטב, כי בסופו של דבר אם יהיו בחירות מיוחדות, ואם אין 61, האם הם לא מבקשים שלא להביא את זה בשלב זה, כי אנחנו נלך לבחירות מיוחדות, ואחרי זה נרצה להמשיך את הצעת החוק הזאת. חבל.

זה לא שייך לאיחוד.

נדבר על זה אחר כך בצד.

בשאלת האיחוד. לדעתי, הסדר הנכון הוא, קודם כול, שהוועדה תגיע למסקנה, אם יש בה בכלל הצעה אחת או שתיים או שלוש.

הדרך העדיפה היא, שתתגבש בוועדה הצעה אחת או אפילו שתי הצעות, כי אם תהיינה אפילו שתי הצעות, אז גם אותן אפשר לאחד להצעה אחת ולקבוע בה גרסה א' וגרסה ב', שיצביעו עליהן זו כנגד זו במליאה.

מה יעשה מי שנגד גרסה א' וגרסה ב'.

יצביע נגד.

צבי ענבר, אם הצעת החוק הראשונה נופלת, אפשר להביא את ההצבעה השנייה?

בוודאי, לא רק זאת, חובה להביא.

אם חובה, אז חבל על הזמן, כי אף אחד לא ישנה את הצבעתו, אבל אם אפשר לעצור אחרי הצבעה ראשונה, ולהגיד "לא רוצים להמשיך", אז אנחנו לא רוצים איחוד.

אי-אפשר.

נניח שהצביעו על ההצעות והן נפלו, לפי התקנון, חצי שנה לא תבוא עוד הצעה?

רק אם זה נופל בקריאה ראשונה.

143(א) מדבר רק על קריאה מוקדמת.

זאת אומרת, שבקריאה שנייה ושלישית לא צריך לחכות חצי שנה.

אם אתה אומר שלא חייבים להביא להצבעה אחרי זה, זה דבר אחד, אם חייבים, יכול להיות שנעשה שיקול שאנחנו מביאים רק הצעה אחת מכל החמש. מוותרים כרגע על הצעות בוועדה, ולא מביאים אותן.

יושב-ראש ועדה יכול לעצור, אתה לא יכול לעצור.

בעיקרון, הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה, ועדה חייבת להחזיר אותה לקריאה שנייה ושלישית, אבל אם, במקרה, דיון בהצעה לא הסתיים בוועדה - מתי היא צריכה להביא? כשהסתיים הדיון בוועדה - אם הדיון הסתיים, עליה להביא.

אנחנו מתכוונים שיסתיים בהצעת חוק אחת ולא יסתיים באחרות.

זה מלאכותי.

אמנון רובינשטיין, יש פה הרבה דברים מלאכותיים. זה לא מלאכותי שמביאים את הצעת חוק נתניהו, מעכשיו לעכשיו, לפני הצעות אחרות? יש פה עוד מציעים, סילבן שלום ואני לא היחידים, יש חמישה מציעים.

אבל הם לא כאן.

אולי הם לא ידעו שזה יעלה לדיון. אני מציעה לא לקבל החלטה, אני ודאי לא רואה את עצמי מוסמכת להחליט בשם אחרים. אני מציעה שתהיה הפסקה לכמה דקות להתייעצות, ונשמע גם אותם.

אני רוצה להבין את עניין חצי השנה.

זה רק בקריאה ראשונה.

סעיף 143(א) אומר כך: "החליטה כנסת להסיר את החוק מסדר-היום... לא יתקיים דיון מוקדם בהצעת חוק זהה...". זה חל אך ורק על קריאה טרומית. ברגע שזה עבר את השלב הזה, להצעת החוק יש חיים עצמאיים.

אתם צריכים להחליט איזה הצעות נשארות.

אני מוכן לזה, אבל תחליטו ביניכם איזו הצעת חוק עוברת למליאה.

אני עושה הפסקה עד שעה 10:00, ואני מבקש שכל היוזמים יגיעו לסיכום.

אני מבקש ממך לפנות ליושב-ראש הכנסת, ובמידת הצורך לזמן אותו ואת הנשיאות לישיבה.

חברי הכנסת היוזמים, סילבן שלום ולימור לבנת, תנסו להגיע לדעה מסוכמת, ובשעה 10:00 אני אצביע על זה.

צבי ענבר, יש לנו כמובן מגמה לנסות להביא כל שבוע הצעת חוק כזאת, ואז אנחנו מרוויחים חמש הצבעות. יכול להיות שהלחץ על ש"ס יהיה בלתי-נסבל, ובסוף הם יצביעו יחד אתנו באחת ההצבעות. הודיעו שהכנסת מפוזרת השבוע, אני רוצה לדעת אם זה סופי, כי אם זה סופי, אז זה נגמר. אם אפשר להעלות גם בשבוע הבא הצעות חוק, אז יש מקום לחשוב על זה.

אפשר להביא בפגרה.

אתה יכול לכנס את מליאת הכנסת על 61 חתימות.

לא יהיו 61 חתימות.

כשיש חמש הצעות בפני הוועדה, הדרך המהירה היא לאחד ולהביא הצעה אחת למליאה.

השאלה, אם יש מניעה.

אני מדבר על הדרך התקנונית ועל הליך החקיקה הנכון. הליך החקיקה הנכון אומר, שכשיש חמש הצעות חוק, צריך לדון בהן, ולהחליט אם מגיעים לתאריך אחד, או שמגיעים לשתי חלופות, או שמגיעים לתאריך מההסתייגויות.

צבי ענבר, עד 13:30 תיתן את חוות דעתך מה צריך לעשות, בכל מקרה נהיה ערוכים. לדעתך, חייבים לאחד?

לדעתי, תפקיד הוועדה זה לאחד, זה הליך החקיקה הנכון.

(הישיבה נפסקה בשעה 09:40)

(הישיבה נתחדשה בשעה 10:00)

רבותי, בהסכמת כל המציעים, אני פונה לוועדת הכנסת לאשר את ההחלטה. אם ועדת הכנסת לא תאשר עד 13:30, אני אביא את אחת ההצעות להצבעה, כך שלא תהיה סחבת בכל מקרה.

הוועדה צריכה להחליט על מיזוג.

שלמה שהם, לפי הפרוצדורה, קודם כול, הוועדה צריכה להחליט על מיזוג בהצבעה לפני שנגמרת החקיקה?

לוועדה יש סמכות להחליט על מיזוג במהלך הדיון בהצעת החוק.

מי בעד מיזוג חמש ההצעות?

הצבעה
בעד מיזוג ההצעות - רוב
נגד - אין
הוחלט על מיזוג חמש הצעות החוק בעניין התפזרות הכנסת

המיזוג התקבל פה אחד.

רבותי, אני חוזר ומצהיר שאם זה לא יאושר על-ידי ועדת הכנסת עד 13:00, אני אביא את אחת ההצעות לדיון, כך שאפשר יהיה לדון בהן.

60 יום, 90 יום ו-120 יום.

לי יש הצעה אחרת. אני מציע נובמבר 2003.

לגבי נובמבר 2003 אין לו שיקול דעת, כי זה התאריך החוקי.

חברת הכנסת לבני, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לאי-הוודאות שאנחנו נמצאים בה ולהוסיף עוד אלמנט. אם אחת מהצעות החוק יעברו היום, וכולי תקווה שיעברו, וייקבע תאריך שונה מ-60 יום, למעשה כל עוד לא עבר היום חוק שקובע שהבחירות לראשות הממשלה, במקום 60 יום, יהיו במועד שייקבע, שיעבור היום, נניח 90 יום, אנחנו משאירים אלמנט מוחלט של אי-ודאות.

אלמנט מסוים של אי-ודאות.

אני רוצה לחלוק על חוות הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת, כפי שהוגשה קודם, ואני רוצה להציג בפני הוועדה אופציה אחרת. דיבר חבר הכנסת טומי לפיד על השכל הישר, ואני רוצה לדבר במלים אחרות על הפרשנות המקיימת.

מה עם מה שביקשתי?

יושב-ראש הכנסת אמר שזה יעלה ביום ד', הוא לא מוכן להעלות את זה קודם, ולא רוצה להופיע בפני הוועדה. הייתי אצלו כעת.

אני רוצה לשמוע את תמי אדרי, ולפי זה להחליט.

ציפי לבני לא מדברת על התאריך, היא מדברת על הפרשנות.

אני מאוד מבקשת מהמציעים, אני אתמוך בהצעות שלכם, אני רוצה לדבר על העניין הפרשני, ואני חושבת שזה יכול לתרום משהו לדיון, בוודאי להצעות שלכם. אני מאוד מודה על ההקשבה...

לפני שניתנה חוות הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת נפגשתי אתו בניסיון לשכנע אותו בכך שיש פרשנות שהיא גם פרשנותו של השכל הישר וגם הפרשנות המקיימת, במקרה שבו הכנסת מחליטה על מועד שהוא איננו 60 יום מהיום שבו נכנסה התפטרותו של ראש הממשלה לתוקף. כי גם כשאתם מדברים על 60 יום, תזכרו שה-60 יום האלה, אינם ה-60 יום ההם, אלא אנחנו מתייחסים לאותם 60 יום שהתחילו כבר במועד ההתפטרות של ראש הממשלה.

סעיף 4 לחוק-יסוד: הממשלה קובע שכל אימת שיהיו בחירות לכנסת, ייערכו באותו מועד, דהיינו במועד הבחירות לכנסת, גם בחירות לראש הממשלה. זה הסעיף היסודי, הבסיסי והמוביל אל הקונספט. זה הכלל שקובע שהמועד החשוב ביותר הוא מועד הבחירות לכנסת, ואליו נלווים בחירות לראשות הממשלה, וסעיף 5 קובע, כי יש מקרים שנקבעו בחוק-היסוד שבהם נערכות בחירות נפרדות לראש הממשלה.

סעיף 10(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, כדי לקרוא את הפרשנות שלו, אני מבקשת שנסתכל על עצמנו דקה אחרי שעוברת ההצבעה של חברי הנכבדים, חברי סיעתי שהגישו את הצעתם להתפזרות הכנסת, ובהנחת יסוד שאני מקווה שגם תתקיים, שהכנסת הצביעה עליה והעבירה את הצעת החוק, ויש לנו חוק שקובע את התפזרות הכנסת, שעבר בשתי הקריאות. עכשיו, מתוך שאיפה שנהיה שם ומתוך הסתכלות כזאת, אני מבקשת לקרוא את סעיף 10(ג): "נוצרה עילה על-פי חוק-יסוד זה לעריכת בחירות מיוחדות" - אכן, נוצרה, ראש הממשלה הגיש את התפטרותו, ואני מניחה שבחוק שעובר היום נקבע תאריך בחירות, למשל, תוך 70 יום, "והמועד לעריכתן של בחירות מיוחדות חל בתוך 120 ימים לפני מועד קיום הבחירות לכנסת שנקבע בחוק-יסוד זה" - בחוק-יסוד: הכנסת - "או בחוק על התפזרות הכנסת, ייערכו הבחירות לכנסת ולראש הממשלה, על אף הוראות סעיף קטן (ב) במועד הבחירות המקורי". מועד הבחירות המקורי מוגדר בסעיף 10(ג) המועד שנקבע בחוק על התפזרות הכנסת. זאת אומרת, שדקה אחרי שיעבור החוק, מתוך תקווה שיעבור, אם יהיה בו תאריך ששונה ממועד הבחירות לראשות הממשלה, אם כך יוחלט בסוף, והוא יכול להיות גם 70 יום או 80 יום, הוא לא חייב להיות 60 או 90.

יש מועדים חדשים, והם לא נושא חדש.

הוא קובע את המועד החדש, וזה המועד המוביל.

הבלבול הוא על המילה "מקורי".

קשה להתווכח על המלים "המועד המקורי", כי כתוב שבחוק-יסוד זה מועד הבחירות המוקדם, ומועד הבחירות המקורי זה המועד לקיום הבחירות שנקבע בחוק על התפזרות הכנסת.

טוען היועץ המשפטי לכנסת שהמילה "מקורי" מעידה שכוונת המחוקק היתה שהתהליך יהיה הפוך. אכן, אני מקבלת את זה שאולי לכך נתכוונו, אבל משהגענו למצב הזה, בבחירה בין תהליך קונסטיטוציוני - תיקון חוק-יסוד תוך שעתיים בערך, של שינוי מ-60 ל-90 - לבין פרשנות שמקיימת, שהיא הגיונית, שהיא מאפשרת לכנסת גם להחליט על מועד התפזרות סביר, כל מועד, גם אם זה יהיה 62 ימים וחצי, אני מאמינה שזאת הפרשנות האפשרית, המקיימת, ושתואמת את השכל הישר.

אפשר להשתמש גם בסעיף 10(ב), שמגדיר אפשרות שהפער הוא שנה או פחות ולא 120 ימים, ששם, דרך אגב, לא מוזכרות המלים "מועד הבחירות המקורי", אלא קובע שני מועדי בחירות.

ציפי לבני, כבר לפני יומיים אמרתי את זה, ואת חוזרת על דברי.

ניסיתי לשכנע את היועץ המשפטי לכנסת והעליתי חרס בידי, אבל חשוב לי שזה יהיה רשום בפרוטוקול לימים יבואו.

תמי אדרי, יש כאן הצעה, ואני מבקש שתתייחסי אליה, שאנחנו נקבע למעלה מ-60 יום, שהבחירות יאוחדו, ושוועדת הבחירות המרכזית, מתוך התסכול שלה עצמה, תחבר את המועדים.

לא צריך לחבר את המועדים, כי יש מועדים. 90 יום זה בסדר גמור. אני מזכירה לכם נשכחות, שמיום חקיקת חוק-יסוד: הממשלה בכנסת צעקנו שאי-אפשר 60 יום, וצריך לתקן ל-90 יום - אני מדברת עכשיו רק על הבחירות המיוחדות - בכנסת הקודמת תוקן, אכן, שכל הבחירות הן תוך 90 יום, משום מה נשאר סעיף הבחירות המיוחדות.

זה לא היה בהיסח הדעת, זו היתה הסתייגות של דדי צוקר.

בדצמבר לפני שנה העברתי לכם בקשה, על דעת היושב-ראש הקודם והחדש, כלומר, השופטים מצא וחשין, לתיקון ה-60 יום ל-90 יום. למזלי, זה עבר כאן בוועדה לקריאה ראשונה, בכלל בלי שום קשר להתפטרות ראש הממשלה. זה עוד לא עבר בכנסת.

אנחנו עדיין עומדים על כך שאי-אפשר לקיים את הבחירות כהלכה תוך 60 יום.

בחירות מיוחדות.

אני כרגע מדברת על הבחירות המיוחדות.

יושב-ראש הוועדה שלי פנה ליושב-ראש הכנסת ב-10 בדצמבר.

מאז שתוקן החוק, אנחנו פועלים שיהיו הבחירות תוך 60 יום, ב-6 בפברואר, ואני מקווה שהכול יהיה בסדר, אבל אני צופה תקלות.

לגבי בחירות לכנסת תוך 60 יום, או באותו מועד, כמו שאומר צבי ענבר, זה בלתי-אפשרי. לפי לוח-הזמנים ביום חמישי הקרוב, כבר פרסמנו מודעה, זה יום הגשת רשימת המועמדים לראש הממשלה. זאת אומרת, שאם היום מחליטים שהבחירות הן באותו תאריך, ביום חמישי מגישים רשימות מועמדים לבחירות לכנסת. כל מה שהכנו עכשיו, במהירות הבלתי-נסבלת הזאת, זה רק לבחירות המיוחדות ולא לכנסת. את מנהלי הוועדות האזוריות גייסתי מיד, ביום ראשון בבוקר, אבל עדיין אין לנו משרדים. אני מאוד מקווה שעד סוף השבוע הזה כבר יהיו משרדים. כשאין משרדים אי-אפשר לגייס מזכירים שצריכים לעבוד בקלפי, אי-אפשר לבדוק את מקומות הקלפי, אי-אפשר למעשה לעשות משהו. האנשים היחידים שעובדים, ראשי המטה, עובדים מהבתים שלהם. גם לי אין מטה. תהיה הדרכה, אבל היא לא תהיה כמו שהיא צריכה להיות. אני חושבת שבחירות צריכות להיערך בלוח-זמנים סביר, ולהיערך כיאות, ולא לעשות חלטורות.

תמי אדרי, איך זה שבמדינות אחרות עושים כל כך מהר בחירות?

השיטות הן אחרות. למשל, באנגליה, הכול מתנהל בקלפי עצמו, באזור עצמו. למשל, לדוגמה, מנהל ועדת החוק בכנסת יודע ביום הבחירות שהוא בקלפי X, זה תפקיד מובנה בתפקיד האחר. לא צריך לחפש אנשים, לא צריך להדריך אנשים מחדש. גם אצלנו אפשר, אם ישנו את דרישות החוק.

ברור שקביעת המועדים היא עניין פוליטי. בהנחה שהצעת החוק להתפזרות הכנסת עוברת במליאה, שהרי אם היא לא עוברת, אתם נמצאים במצב שונה, וכיוון שעניין קביעת המועדים הוא פוליטי, כל אחד יש לו את סדר-היום הפוליטי שלו, אני אומרת את זה בצורה הכי הגונה, אני חושבת שאנחנו צריכים לקבל מוועדת הבחירות המרכזית, ראשית, נימוקים מדוע אי-אפשר לקיים את הבחירות תוך 60 יום.

הרגע קיבלת את הנימוקים.

לא קיבלתי את הנימוקים. דבר שני, מה המועד המינימלי, לא המקסימלי ולא האופטימלי, שאתם צריכים כדי לקיים בחירות לכנסת ולראשות ממשלה?

בעקבות הדברים של צבי ענבר קודם אני רוצה לשאול, נניח שהכנסת תחוקק עכשיו חוק להתפזרות הכנסת, ביותר מ-60 יום, ב-70 יום או 90 יום, איך תנהג אז ועדת הבחירות המרכזית? אולי אתם לא יודעים לומר, והשופט צריך לקבוע זאת.

השופט צריך לקבוע את זה.

יש כאן שתי שאלות חשובות מאוד.

קודם יש נושא נוסף, מקומות הקלפי ופנקס הבוחרים. יש סעיף 26(ב) לחוק הבחירות, שאומר שכל פעם שיש בחירות מוקדמות, חייב להיות פנקס חדש מיוחד, שיכלול את כל הבוחרים.

כללנו את זה.

צריך לחוקק את זה לפני יום חמישי.

ביקשתי מיושב-ראש הכנסת לתת קדימות לכל חוקי הבחירות.

למיטב ידיעתי, זה מובא ביום רביעי.

ביום רביעי זה יעלה לשלוש קריאות.

אני מביאה לתשומת לבכם, שאם ישתנה עכשיו המועד בגלל הבחירות לכנסת, צריך לשנות שוב את החוק.

נניח שהכנסת מחליטה מעל 60 יום, ביום חמישי מגישים לך את הרשימות לראש הממשלה, אנחנו מעבירים ביום רביעי את כל התיקונים, כולל פנקס הבוחרים, כמה זמן את צריכה מינימום כדי לקיים בחירות לכנסת?

90 יום להתפזרות הכנסת.

לפי החוק.

לא לפי החוק.

שיהיה 80 יום. אנחנו צריכים להיערך.

אדוני היושב-ראש, אני מוחה, כשאומרת מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, שאני מאוד מכבדת ומעריכה אותה, "שיהיה 80 יום".

כשחוקקו את חוק הבחירה הישירה, הרי התייעצו אתם, וקבעו 60 יום.

גם אז הם התנגדו ל-60 יום.

אני יכול לומר במקום תמי אדרי, אולי לתמי אדרי לא נוח. לפני שנה וחצי הייתי סגן יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, ואז כבר העלה היושב-ראש הקודם, שופט בית-המשפט העליון מצא, הרהורים לגבי עניין זה. הדרך שבה קבענו מהם התאריכים הדרושים, לשאלתה של לימור לבנת, הלכנו מתאריך הבחירות אחורה, ומתאריך הבחירות אחורה צריך 90 יום. אם רוצים להיות דווקניים אפשר 80 יום, אבל 60 יום יוצר מצב שבו צריך לשנות חקיקה, כגון ערעורים על ספר בוחרים וכל מיני דברים כאלה.

בהצעת החוק שלנו, שאני מניח שתעבור בשלוש קריאות, צמצמנו מאוד את זכות הערעור כדי לפתוח את ספר הבוחרים.

קבעו 90 יום, כי החוק קובע בחירות רגילות תוך 90 יום.

אם זה 90 יום, זה לא דורש את תיקוני החקיקה שתמי אדרי מדברת עליהם.

זה כן דורש, כי צריך לעדכן פנקס בוחרים בכל מקרה.

החלטת הכנסת היא בת ערובה לחקיקה?

אם תסתכלו על לוח-הזמנים, תבינו.

תמי אדרי, בלוח-הזמנים, 60 יום זה היום שאת מתחילה.

ב-60 יום מתחילה הפעולה האמיתית, בלי התארגנות לפני זה.

תעני ללימור לבנת מה את צריכה לעשות עד ל-60 יום.

עד ל-60 יום אנחנו מתארגנים, מכינים את המשרדים, מכניסים את כל הטפסים.

רבותי, אם לא יהיה דיון מסודר, אני אפסיק, משום שאין לי פרוטוקול. רבותי, הדיון הזה מאוד חשוב, הוא יכול להגיע לבג"ץ. אין לי פרוטוקול בגלל התנהגות חברי הוועדה. אני לא יכול להמשיך כך. תמי אדרי מנסה לענות לשאלות שהציגו לה חברי הוועדה, והיא לא מצליחה.

יש לוח-זמנים שקבוע בחוק, שאסור לנו לעבור אותו. כל הפעולות מתחילות מ-60 יום, ויום יום יש פעולות. בימים שלפני, בימים נורמליים, אנחנו שוכרים את המשרדים, אנחנו מקימים את המנגנון, אנחנו מקימים את הוועדות האזוריות, אנחנו מדפיסים את כל החומר שצריך.

האם התחלתם לעשות זאת?

אנחנו כל הזמן פועלים כדי להיות מוכנים. מבחינת מעטפות הצבעה וכן הלאה היינו מוכנים, אם לא, לא היינו יכולים לקיים את הבחירות גם ב-90 יום.

אם תהיה התפזרות של הכנסת, זה לא יהיה ב-60 יום, חבל על הדיבורים.

לימור לבנת רוצה ב-60 יום.

בלי שמשנים היום את החוק, האם אתם מוסמכים לשנות את לוח-הזמנים של 60 הימים?

אנחנו לא מוסמכים.

זאת אומרת, שהאלטרנטיבה שיש בפנינו, בחוקים הקיימים, זה להחליט על 60 יום בצירוף שתי מערכות הבחירות.

לא.

אם נחליט החלטה על 70 יום, האם זה משנה את לוח-הזמנים לבחירות ראש ממשלה?

לא, אבל - - -

זה מה שאני אומר.

היא הסבירה בהתחלה.

זאת הנקודה העיקרית. אני רוצה לדעת מה מצבי החוקי.

האלטרנטיבה היחידה שיש לנו היא להחליט על 60 יום, ואם ביום רביעי ישונו חוקים וייקבעו לוחות זמנים, הם ייקבעו לשני הדברים, ולכן כל הדיון הוא מיותר, כי אין לנו סמכות חוקית.

תמי אדרי, תסיימי. רבותי, אין לי פרוטוקול של דיון כל כך חשוב.

בצורה בלתי-הגיונית אנחנו נערכים לבחירות מיוחדות תוך 60 יום, והסברתי לכם מה התקלות שצפויות. כבר התחלנו לאתר את המשרדים, ולכן אמרתי שגם אם יהיו מהיום 80 יום, מבחינת ההיערכות זה בסדר. אם יש בחירות מיוחדות, לפי החוק כרגע זה 60 יום, ואם מחר מחליטים שיש בחירות לכנסת, כל מה שעשינו זה רק לבחירות המיוחדות, לא עשינו שום דבר אחר.

מה ההבדל?

איוב קרא, אני מבקש ממך. זו התשובה שלה. אילת פישמן, את רוצה להשלים?

הערה ראשונה לעניין פנקס בוחרים. סעיף 26(ב) לחוק הבחירות קובע שמרגע שיש בחירות מוקדמות לכנסת או בחירות מיוחדות לראש ממשלה חייבים להכין פנקס בוחרים מיוחד, שיכלול את בני ה-18 ליום הבחירות, לצורך זה צריך להכין חקיקה של הוראת שעה, שכבר הוכנה בוועדה, ואנחנו מקווים שזה יעבור כבר בימים הקרובים, כאשר אנחנו חייבים לדעת מה מועד הבחירות כדי לדעת מה לחוקק ומה בהוראת השעה, אם זה 60 יום, 90 יום או משהו אחר.

אני רוצה לחזק את מה שתמי אדרי אמרה. כשאנחנו מדברים על לוח-זמנים של היערכות, אנחנו מדברים על 60 יום שזה סד זמנים בלתי-אפשרי לבחירות לראש הממשלה, קל וחומר לבחירות לכנסת, כאשר אומנם נוכחות פה רק הסיעות הקיימות, אני כבר בכלל לא מדברת על מפלגות חדשות שלא יודעות ולא נערכו ולא יספיקו בוודאי להגיש רשימות מועמדים ביום חמישי זה.

הואיל וכבר התחלנו לבצע את לוח-הזמנים המטורף הזה, אנחנו יכולים לומר שנספור, מיום קבלת חוק ההתפזרות, 80 יום ולא 90 יום. זה לא אומר ש-90 יום זה לוקסוס, 90 יום זה מה שאנחנו באמת צריכים.

אם אתם באמת ערוכים לבחירות מיוחדות תוך 60 יום, אז יש לכם ועדות קלפיות, ואתם ערוכים לכול.

עוד אין לנו כלום.

ברגע שאתם ערוכים למצב של בחירות תוך 60 יום, אז אם תהיה מעטפה אחת או שתי מעטפות, אני לא רואה שום הבדל.

לא, היא אומרת לך ש-60 יום זה יום חמישי השבוע, שמגישים מועמדים. איך יכול להיות שהם יהיו ערוכים גם לבחירות לכנסת?

רבותי, נתחיל את הדיון. אופיר פינס, בבקשה.

קודם כול, יש רוב בוועדה הזאת שרוצה להסיר את חוק התפזרות הכנסת, אלא שהתקנון לא מאפשר את זה. יש היום עשרה חברי ועדה מתוך 19 שרוצים להסיר את הצעת החוק.

אתה חושב שהם רוצים.

אני יודע.

יש רק 17 חברי ועדה.

הגדילו ל-19.

לצערי, אי-אפשר להסיר את הצעת החוק מסדר-היום בפרוצדורות שקיימות, לכן אני בכל זאת חושב שצריך לבטא את דעת הרוב בוועדה, ולכן אני מציע לשנות את נוסח החוק, לנוכח הנסיבות החדשות, ולהחליט שעקב התפטרותו של ראש הממשלה, החלטת הכנסת על התפזרות הכנסת, תיקבע רק לאחר שיתקיימו הבחירות המיוחדות, זה נוסח אחד של החלטה שאני רוצה להביא אותו לכאן להכרעה.

לא יכול להיות שהיושב-ראש ייתן כאן מקום לבדיחות. אין לנו זמן, ב-11:00 המליאה.

אני יושב גם בזמן המליאה.

אנחנו רוצים להיות במליאה.

ההצעה השנייה. כתוב בהצעת החוק, ש"הבחירות לכנסת ה-16 ולראשות הממשלה יתקיימו בתוך 90 יום מיום קבלת חוק זה". אני אציע שהבחירות לכנסת ה-16 ולראש הממשלה לא יתקיימו בתוך 90 יום מיום קבלת חוק זה.

מבריק...

סליחה, יש רוב בוועדה שלא רוצה את התפזרות הכנסת.

אם בכל זאת אתם רוצים מועד בחירות אני אציע: נובמבר 2003.

אתה מתחיל להישמע כמו ברק שאמר "אם אתם רוצים בחירות".

למה לא נובמבר 2004...

זה רעיון טוב, עד אז נוכל להחליט מי המועמד שלנו...

ברק, ראש ממשלתנו הנערץ, אמר, שאם אנחנו רוצים בחירות, יתקיימו בחירות.

אם הוועדה לא תקבל את ההצעה האת, אזי אני אציע כמה מועדים. אני מתכוון להתנגד להצבעה תוך 60 יום, אלא אם כן מה שישראל כץ, יכול להיות שאין לנו ברירה בכלל. יכול להיות שכל הדיון פה מיותר. אבל בהנחה שיש לנו מה לומר, אני אתנגד ל-60 יום מהטעם הפשוט, אני יושב בוועדת הבחירות המרכזית ואני אומר לכם שמבחינת מועדים להגשת רשימות לכנסת זה בלתי-אפשרי מכל בחינה, גם מבחינת המפלגות הקיימות, גם מבחינת המפלגות שרוצות להתמודד. יכול להיות שנוכל למצוא פתרון ל-75 יום או 80 יום או 90 יום, אבל 60 יום זה לא מתקבל על הדעת.

לא ציפינו שתגיד אחרת.

אני מתכוון גם להציע מועד בחירות במאי, משום שעד אז אני מקווה שנצליח לשנות את שיטת הבחירות ונרוץ לכנסת בשיטת הבחירות הפרלמנטרית, תוך כדי ביטול שיטת הבחירה הישירה, ואז יתגשם מה שנתניהו רוצה, שתהיה כנסת יותר טובה.

יש לי הצעה לסדר.

בבקשה.

אדוני היושב-ראש, יש לי הרגשה שיש חברים בוועדה שעושים הכול כדי שנטחן פה מים. המצב באמת קריטי, אנחנו צריכים היום להביא לכנסת את הצעת החוק. אז למה אתה עושה פיליבסטר, כשב-11:00 יש מליאה.

ב-13:30 יש הצבעה.

אני קורא לחברי בליכוד להסכים ל-90 יום.

שאול יהלום, זה לא פותר דבר.

זה לא פותר את העניין, יש בחירות בעוד 60 יום לראש הממשלה ולכנסת בעוד 90 יום.

זה לא לפי היועץ המשפטי של הכנסת.

בדיוק לפי היועץ המשפטי של הכנסת.

שאול יהלום, תסיים את ההצעה לסדר.

אני אומר את הדברים לחברת הכנסת לימור לבנת ולחבר הכנסת סילבן שלום, ואם יש כאן מישהו אחר מהמציעים, עם כל הכבוד, הרי אי-אפשר בכוח לקבל הצעה בניגוד לעמדת ועדת הבחירות המרכזית, ואני בעד הקדמת הבחירות. לא רק המנכ"לית אומרת זאת, ולא רק נציגת משרד הפנים אומרת זאת, אלא ששמעתי את היושב-ראש, השופט חשין, הוא אמר 90 יום, אחרת אני לא מקיים בחירות.

הוא לא אמר את זה.

הוא אמר לי. הרי אנחנו רוצים לגבש רוב במליאה, אז לא נקשה קשיים.

היועץ המשפטי של הכנסת אמר, שברגע שנקבל החלטה על 90 יום, זה עובר להכרעת ועדת הבחירות, וועדת הבחירות תכריע 90, ומי שרוצה, ילך לבית-המשפט.

הוא גם אמר שחבל להעביר את זה לפתחו של בג"ץ.

חברי המציעים, היועץ המשפטי היה כאן ואמר שאם נקבל 90 יום, זה עובר לוועדת הבחירות, ועדת הבחירות תכריע 90 יום, ומי שרוצה יפנה לבג"ץ.

אבל היא לא יכולה להזיז את מועד הבחירות לראשות הממשלה.

היא יכולה.

היא יכולה, תקראו את חוות הדעת שלו.

חברת הכנסת לימור לבנת.

אני לא רוצה לדבר על אותם דברים שמוכרים לכולנו. אנחנו נמצאים כרגע במצב משפטי מאוד מסובך. השאלה היא לא אם אנחנו מסכימים ל-60 יום או ל-90 יום. מבחינתי, כאחת ממציעי ההצעות, כחברת כנסת מן הליכוד, נכון היה לקצר את ימיה של הממשלה הזאת ככל שניתן, ולעשות את הבחירות ב-60 יום, מצדי גם מחר בבוקר. אבל מכיוון שבא לכאן היועץ המשפטי של הכנסת, עורך-דין צבי ענבר, ואמר בצורה הברורה ביותר שכרגע יש לקונה בחקיקה, ושלא יעזור אם מציעי ההצעה או ועדת החוקה, חוק ומשפט יחליטו על 90 יום על 80 יום - כפי שאומרת גם מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, תמי אדרי, שניתן איכשהו גם ב-80 יום, שאני מעדיפה את זה על פני 90 יום - אני מעדיפה 60 יום, אבל אם אי-אפשר, אז לפחות שיהיה 80 יום - אומר צבי ענבר: זה לא ניתן, כי צריך להשלים את החקיקה. אם צריך להשלים את החקיקה, שהוועדה הזאת כבר החלה בה, שנמצאת כרגע על שולחן המליאה בכחול, של העברה מ-60 ליום ל-90 יום או עד 90 יום, זה יפתור את כל הבעיה.

בבחירות מיוחדות.

כרגע, מה שצריך לעשות, ואני פונה אליך, אדוני יושב-ראש הוועדה, צריך להביא את המשך החקיקה הזאת, תיקון סעיף 10, שהוועדה החלה בו, למליאה, לפני כל דבר. זה הרי יכול להיגמר צ'יק-צ'ק.

אם לא עובר חוק התפזרות הכנסת, את מוצאת את עצמך דוחה את הבחירות לראש הממשלה ל-90 יום סתם.

לימור לבנת, ב-90 יום הוא עוד יכול לצמצם פערים, מה שב-60 יום יהיה בלתי-אפשרי.

אז אולי לא קודם. אולי צריך להגיע לכאן להבנה שעושים את זה בצורה משולבת מתוך הסכמה לפתור את הפלונטר הזה, משום שאחרת אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שבו זה עובר פה - - -

אולי אהוד ברק יביא הסכם, את נותנת לו עוד חודש.

זאת בדיוק הסכנה.

אנחנו צריכים לנסות ולראות איך נביא למצב שבו לא נשאיר את זה אחר כך בידי ועדת הבחירות המרכזית או בידי בג"ץ, והכול יישאר תלוי ועומד ולא יהיה שום דבר. זה מצב בלתי-נסבל. לכן, היועצים המשפטיים צריכים להתכנס כדי לנסות ולהגיע להכרעה מסוימת. נמצא כאן גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, נמצאים פה יועצים משפטיים מכל הסוגים ומכל המינים, אפשר לנסות להביא כאן לפתרון. לדעתי, הוא אפשרי. אנחנו רוצים שהבחירות יתקיימו מוקדם ככל שניתן, ושלא בכל מיני פרוצדורות ינסו לדחות אותן.

הנקודה ברורה. ישראל כץ, בבקשה.

המצב המשפטי הברור הוא ברור לחלוטין. יש הצד המשפטי שלא ברור, והוא לא ברור לחלוטין. מה שברור זה, שיש לנו סמכות להחליט על בחירות בתוך 60 יום, ואז מתאחדים שני התאריכים, לא מהיום 60 יום, אלא מיום שנכנסה לתוקף התפטרות ראש הממשלה. על זה אף אחד לא חולק, שמבחינה חוקית זה דבר תקין. באה ועדת הבחירות ואומרת שמבחינה מעשית זה בלתי-אפשרי. עוד אף אחד לא הוכיח לי שלאמירה של ועדת הבחירות, על הנושא המעשי, הנורמטיבי, יש תימוכין בחוק. אומרים שוועדת הבחירות תחליט, אומרים שבג"ץ יחליט, הרי אף אחד לא יכול לחתום כאן בשם הבג"ץ. אנחנו יכולים להכניס את מדינת ישראל למשבר הרבה יותר חמור ממה שהיה בארצות-הברית, יהיו שתי מערכות בחירות בהפרש של שבוע או שבועיים. אנחנו לא יכולים גם להבטיח מה תהיה התוצאה הפוליטית של ניסיונות חקיקה, של קביעת מועד בחירות אחר.

לכן אני מציע ללכת כרגע על הקרקע הבטוחה. יש הצעה שלי על 60 יום, אפשר לאחד את ההצעות כולן על 60 יום, וגם לסכם ולהחליט, וזה ברור, שאם ביום רביעי, או בכל יום, הכנסת תחליט לשנות את החוקים ולתת ארכה, היא תעשה את זה לגבי שני החוקים כאחד.

אני לא בטוח שהיא יכולה, אחרי שהתחיל תהליך הבחירות לראשות הממשלה, באמצע התהליך, לדחות את התאריך, אני לא משוכנע. זה שוב נמצא בתחום הספקולציות ובתחום הבג"ץ.

אני מציע ללכת על הדרך היחידה שפתוחה בפנינו, וזה 60 יום. אם נחוקק חוק והבג"ץ יאשר אותו על רקע פניות שוודאי יהיו, שנותנים ארכה, אז לוועדת הבחירות יהיה דבר הגיוני, ארכה נוספת.

החוק הפעיל שעון אחד עד עכשיו, וזה הבחירות לראשות הממשלה. אני לא חושב, אגב, שמישהו יתיר למחוקק לשנות תאריכים באמצע מערכת בחירות. אם מישהו יצליח לעשות זאת, הוא יצליח.

אני מציע לאחד את שני הדברים על 60 יום, אם חקיקה שתדחה את שני הדברים תעמוד בפני הבג"ץ, אז נהיה על קרקע מוצקה אחרת. כרגע אני לא רוצה להיות מותנה ביועצים משפטיים, עם כל הכבוד.

ישראל כץ אומר: אנחנו הולכים ל-60 יום - - -

זה לא 60 יום, זה 50 יום.

צודק ישראל כץ, הוא הולך בדרך נכונה.

שלמה שהם.

אני אנסה לפזר את הערפל ולומר לכם מה הפתרון הנכון בסיטואציה שנוצרה, כשבסיטואציה שנוצרה אני מקבל כמובן מאליו את חוות דעתו של היועץ המשפטי של הכנסת. המצב הנכון לוועדת החוקה להכריע עכשיו זה כך: אם לא תתקבל הצעת חוק התפזרות הכנסת, לדעתי, אין מחלוקת על כך ש-60 היום נשארים, ועל זה אין ויכוח, למעשה נשארו כבר 50 יום. עדיין, ועדת החוקה יכולה, גם לפי חוות דעתו של צבי ענבר, לקבל עכשיו החלטה שהיא מעבירה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התפזרות הכנסת ל-90 יום.

רק בבחירות מיוחדות.

לא, התפזרות הכנסת ל-90 יום. כתוצאה מזה גם הבחירות המיוחדות יידחו לאותם 90 יום, וזה יהיה מועד הבחירות.

בלי תיקון חוק היסוד?

בלי כלום.

קודם כול, אני מקבל את חוות דעתו של צבי ענבר ולא חולק עליה. גם בחוות דעתו אומר צבי ענבר כך, ונדייק במילים: "אינני מוציא מכלל אפשרות, שאף אם תקבע הכנסת בחוק בדבר התפזרותה מועד של 90 ימים, למשל" - שהוא מועד שחולק עליו - "תפעל ועדת הבחירות המרכזית למימושו של המועד שייקבע בחוק ההתפזרות, על אף הספק... ותפנה את החולקים על כך, לבית המשפט". רבותי, אנחנו לא מעבירים את ההכרעה לבג"ץ, כי הבג"ץ חולקים על דרכנו, יכול להיות לאורך כל הדרך, חולקים כאלה וחולקים אחרים, והם תמיד יכולים לפנות לבג"ץ.

לגבי העמדה שהביעה חברת הכנסת לבני, נראה על פני הדברים, ואני כרגע אומר את דעתי בזהירות מרבית, שבג"ץ בסיטואציה הזאת לא יתערב, אלא הוא יאמר שבסיטואציה הזאת, אם החליטה ועדת החוקה, והכנסת החליטה ב-61 חברי כנסת על התפזרות במועד שייקבע, לעניות דעתי, בג"ץ לא יתערב. אני אומר זאת בזהירות ראויה. לכן, רבותי, כל השאלה הזאת הרבה פחות מסובכת מאשר היא נראית עכשיו, משום שאז הכנסת יכולה לקבוע את המועד שתקבע, חוות דעתו של צבי ענבר תהיה בפני הבג"ץ, יהיו כנראה גם דעות אחרות, ובג"ץ יכריע את אשר יכריע. מתוך הניסיון השבוע הזה, נראה לי שבג"ץ בעניין הזה לא יתערב.

הוא יצטרך להתערב.

הוא לא יתערב, הוא יקבע שהכנסת החליטה על מועד התפזרות, והמועד הזה תקף.

יכול להיות שהוא יקבע שיש שני מועדי בחירות.

הוא לא יקבע.

רובי ריבלין, אחרי זה - יוסי כץ, אחריו - סילבן שלום, שאול יהלום ויהושע שופמן.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, יש מסורת בכנסת הזאת וגם היא חשובה. המסורת אומרת שאם מתגבש רוב להתפזרות הכנסת באות הסיעות לידי משא-ומתן על מנת לקבוע, אם אפשרי הדבר, את מועד הבחירות, ואם אי-אפשרי הדבר יש שתי גרסאות, ומכריעים.

אני מציע לחברי במפלגת העבודה לא לאחוז בקרנות המזבח ולנסות לבוא, ובפיליבסטר למנוע את התפזרות הכנסת, שיכול להיות שזו משאלת לבה של הכנסת. אם יתברר שאין בכנסת רוב להתפזרות הכנסת, אבל צריך לעשות זאת, בין שאנחנו שמחים ובין שאנחנו נכפים הר כגיגית. לכן, אני מציע לא לשבור את הכלים.

אני מציע ליושב-ראש שיהיו כאן שתי הצבעות. הצבעה אחת עקרונית, מי בעד התפזרות הכנסת. אם יתגבש רוב להתפזרות הכנסת, בצורה ברורה יותר, מתוך ידיעה מה הולך במליאה, מיד אנחנו נקבע תאריך בהסכמה, או שנותנים שני תאריכים, תאריך של אלה המבקשים את המועד המוקדם יותר ותאריך של אלה שמבקשים את המועד המאוחר יותר, ומצביעים.

מה אם אין רוב להתפזרות הכנסת?

זה רק בוועדה. מה זה חשוב?

אם הוועדה תחליט שאין רוב להתפזרות הכנסת, אבל יהיה ברור מבחינה פוליטית שיש רוב, או שאותם חברים שהגישו את ההצעה להתפזרות הכנסת אומרים לוועדה: עם כל הכבוד לרוב בוועדה, הרוב בוועדה אינו משקף את הרוב במליאה, אנחנו מבקשים להעלות את הנושאים כמו שהם למליאה, כאשר יש שתי ורסיות, לצד זה ולצד אחר, ואנחנו מצביעים בצורה מדורגת, קודם על העניין העקרוני ולאחר מכן לנושא עצמו. תודה רבה, אדוני.

אני מקבל את ההצעה שלך.

יוסי כץ, אחר כך סילבן שלום.

אני שותף לגמרי לדברים שאמר רובי ריבלין. כל עוד ההכרעה לא מתקבלת סביב לשולחן הזה, מבחינה מעשית, לא מבחינה פורמלית, אלא ההכרעה מתקבלת על-ידי הרב בעדני והרב כהן, אז ההצעה הזאת היא הצעה מעשית, הצעה נבונה, וחבל להשחית מלים לריק.

היו ימים שסמכתם על ההחלטות שלהם.

אנחנו מסתובבים כל הבוקר סביב אותו סיפור, ובעצם כל אחד מאתנו יודע היכן מתקבלות ההכרעות.

קודם כול, אני מציע להמשיך ולראות מה קורה בוועדת הכנסת לגבי המיזוגים, כי אני מבין שיש השהיה לא ברורה.

אני מתנגד להשהיה הזאת.

ועדת הכנסת סיימה את ישיבת הבוקר כשהגיע המכתב.

אני מבקש שעד 13:30 תהיה כבר הצבעה בוועדת הכנסת, ושזה יהיה ברור, אבל עד לרגע זה אין תשובה של סאלח טריף שהוא מכנס את הוועדה.

יש הודעה של היושב-ראש, שאם לא, הוא מעלה את אחת ההצעות.

אבל אנחנו רוצים לעשות את זה בדרך המלך, לא בדרך עקומה.

אם לא תהיה תשובה, אני לא אדחה את ההצבעה.

אנחנו מדברים על צורך בקיום בחירות מוקדם ככל האפשר. לכן הדבר הזה מחייב אותנו להביא למצב שבו ניצמד לאותם 60 ימים. אני מאמין שדחייה יכולה לגרום למצב עוד יותר בעייתי. אם אנחנו אומרים היום שלראש הממשלה אין מנדט להגיע להסכמים ב-60 יום, אז ב-90 יום בכלל יש לו מרחב מחייה מאוד גדול.

קודם כול, שתסתיים ההצבעה, ושהצעת החוק הזאת תעלה בהקדם, עוד היום, להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. העניין הזה לא יכול לסבול דיחוי נוסף.

אני מסכים אתך.

אני מסכים שיש היגיון לאחד את כל ההצעות ולקבוע תאריך אחד מוסכם. לא יכול שיעברו חמישה חוקים עם תאריכים שונים ואי-אפשר יהיה לעשות בחירות. למען האמת, גם אם לא היתה הצעת חוק אחת שקובעת 60 יום, זכותה של הוועדה לקבוע 60 יום, אבל על אחת כמה וכמה שיש גם הצעה שאומרת 60 יום. כולם צריכים להתאחד סביב העניין הזה. נקבע בצורה די ברורה שיש כבר היערכות ל-60 יום, וההיערכות הזאת היא היערכות קיימת בכל מקרה.

היא לא קיימת.

את אמרת שב-60 ימים לבחירות מיוחדות אתם יכולים להיערך.

בקושי.

הרי ספר הבוחרים הוא אותו ספר בוחרים, מיקום הקלפיות הוא אותו מיקום הקלפיות.

ממש לא.

יהיו קלפיות שונות?

צריך ללכת ולבדוק את מקומות הקלפי ולראות מה מתאים ומה לא מתאים.

את עושה את זה לבחירות המיוחדות בכל מקרה, אז מה זה משנה?

ל-60 הימים האלה יהיה אותו ספר בוחרים ול-60 הימים האלה יהיו אותן קלפיות באותם מקומות ול-60 הימים האלה יהיו אותם חברי ועדת קלפי. כל ההבדל יהיה בשני דברים: האחד - בכך שצריך להכניס שתי מעטפות במקום מעטפה אחת, ואז צריך להדפיס עשרות אלפי פתקים נוספים חדשים, והשני - הגשת הרשימות.

מה עם פסילות של מועמדים ופסילות של רשימות?

אתה רוצה לדחות את זה ל-90 יום?

לא, אני מציין עובדות.

אם אתה רוצה שיהיה הסכם ב-90 יום, אין בעיה. תוך 90 יום ודאי יהיה הסכם.

ראש הממשלה רוצה 60 יום.

ראש הממשלה רוצה 60 יום רק בגלל סיבה אחת, ליצור לחץ על המפלגות שיפחדו, ולכן הן לא יצביעו בעד התפזרות הכנסת. זה הדבר היחיד שמנחה אותו ל-60 הימים האלה, לא שום דבר אחר.

אנחנו נדע היום.

סילבן שלום, אל תלך למלכודת הזאת.

אני חושב שהכנסת תתפזר, ואם לא תהיה התפזרות, אז זה כבר לא רלוונטי. אנחנו מדברים רק במידה ותהיה התפזרות.

אם אנחנו מחליטים על התפזרות היום יש אפשרות למפלגות להגיש רשימות תוך שלושה ימים, מפלגות חדשות לא עושות פריימריס, מפלגות חדשות לא עושות התמודדויות, הן בדרך כלל רשימות של אדם אחד או שניים. אפילו מפלגת המרכז שהיתה מפלגה חדשה והיה לה זמן, החליטה שהיא לא עושה פריימריס, היא באה עם רשימה מוסכמת. ש"ס לא עושה פריימריס, יהדות התורה לא עושה, מפלגת העבודה דיברה על צילום, היחידים שתהיה להם בעיה זה הליכוד ומרצ והמפד"ל.

שאול יהלום, אחריו - יהושע שופמן, בני אלון ואנוכי.

אני פונה לאנשי הליכוד: אני יודע שזה מאוד "אין" להגיד 60 יום או 50 יום, אולי זה מתקבל יפה בתקשורת "אני רוצה מיד בחירות".

שאול יהלום, תן קצת קרדיט לאנשים.

מי כמוני פוחד מההסכם ורוצה כמה שיותר לצמצם את הזמנים. אני חושב שגם ב-60 וגם ב-90, בתקופת בחירות, אסור לחתום הסכם, וגם פניתי בעניין ליועץ המשפטי לממשלה.

אנחנו נמצאים במצב של תפסת מרובה - לא תפסת. אם כאן יחליטו על 60 יום, ותבוא רשימה, כל רשימה, ישנה או חדשה, ותגיש מחר עתירה לבג"ץ, אם היא תדבר על חוות הדעת של שלמה שהם - מה שוועדת הבחירות תחליט, לצרף 60 ל-90 - בג"ץ, ואומרים את זה כל המשפטנים, לא ייתן להם ברירה ולא יתערב.

שאול יהלום, אתה יכול לחתום על זה?

כל המשפטנים אומרים לך את זה, גם שלמה שהם, גם צבי ענבר, וגם השופט חשין.

מה האלטרנטיבה?

האלטרנטיבה היא שאם אתה מחליט תוך 60 יום, וביום חמישי הגשת הרשימות, ו-100% רשימות חדשות וישנות יגשו לבג"ץ ויגידו: זה סד שאנחנו לא יכולים לעמוד בו, 100% בג"ץ ייתן להן סעד.

אומר לך גם יושב-ראש ועדת הבחירות, גם מנכ"לית ועדת הבחירות: אנחנו לא מסוגלים. אני חושש שהם ירימו ידיים ברגע מסוים. סילבן שלום, למה אתה צוחק?

הם לא ירימו ידיים.

הם יכולים להתפטר.

לא אלמן ישראל.

הם לא יעשו בחירות ב-60 יום.

אנחנו אומרים מה שאתם אומרים שיש לחץ על המפלגות - לא עלי. במפד"ל, אני מודה לכם, הם מצביעים בעד התפזרות, אפילו תחליטו 20 יום - ואתם בעצמכם אומרים שהלחץ של 60 יום עליהם, אז למה אתם נופלים למלכודת הזאת?

לא רוצים ליפול, אבל מה הפתרון?

את היית בחוץ כאשר שלמה שהם נתן את הפתרון.

הוא העריך, הוא לא יכול להבטיח.

אתם רוצים, תזמינו עוד שלושה יועצים משפטיים.

שאול יהלום, אין ביטחון. אני מציע לך דרך הפוכה.

זה קזינו.

הדרך ההפוכה תקפיץ את ועדת הבחירות ותביא בג"ץ שידחה את הבחירות. הכנסת כבר לא תתכנס אחרי הבג"ץ.

ביום רביעי ננסה לשנות את המועדים ביחד.

ואם הבג"ץ יהיה ביום חמישי?

אני מציע שכל המציעים יתאחדו לפי הצעת שלמה שהם. דרך אגב, אני מציע 80 יום. שלושה שבועות למפלגה להיערך, הסבירות שבג"ץ לא יתערב.

90 יום מההתפטרות.

כבר הוסבר שוועדת הבחירות מאחדת.

אין לה סמכות.

אומר לך חשין: אני אעשה את זה; אומר לך שהם: אני אעשה את זה.

הוויכוח הזה חוזר על עצמו כל הזמן.

הם לא מקשיבים.

הוא לא מקבל את הטיעון שלך.

אני מקשיב לכל מילה.

האם נכון שדובר על כך שוועדת הבחירות תאחד, ויהיה מסמכותה מכורח הנסיבות?

נכון.

זה גם צבי ענבר אומר.

אבל אין לו ביטחון.

למי יש ביטחון? לך יש ביטחון? נהרגים אנשים, ואין ביטחון.

אין ביטחון אישי, צריך להחליף אותם.

אני פוחד לנסוע בכבישים בלי שכפ"ץ, כי אין לי ביטחון.

ישראל כץ מציג את הדבירם כאילו אין פתרון, ויש פתרון. אם תכתוב בחוק "90 יום", והחוקים מאוחדים, הכול לפי התאריך המאוחר יותר, פתרת את הבעיה.

אתה מוסמך לדחות בחירות לראשות ממשלה באמצע תהליך?

כל עוד לא הגשת רשימות.

אי-אפשר לדבר כאן. מפסיקים אותי באמצע דברי. לימור לבנת, מה שהצעת לעניין החוק בנוסח הכחול, הרי זו הצעתי בהצעה לסדר לפני שעה.

אני תומכת בעמדתך.

אבל זה כבר נעשה, אמנון רובינשטיין הלך ליושב-ראש הכנסת, והוא מתעקש, אפשר עכשיו שוועדת החוקה תעשה משבר ולא תגיש אף חוק.

את זה אני לא אעשה.

לכן, אין ברירה, נתאחד על 80 יום.

הנקודה ברורה לחלוטין.

יהושע שופמן, אחרי זה - בני אלון, ואני אחרון.

קודם כול, הערה להצעה של חבר הכנסת כץ, שהכנסת תחליט דבר אחד היום, ואולי תדחה את המועד בעוד כמה ימים. יש לנו כאן בעיה עם סעיף 9(א) לחוק-יסוד: הכנסת, שכמו הרבה דברים שחוקקו ב-1992, בחוק-יסוד: הממשלה החדש, הוא לא ברור עד הסוף. נאמר ש"הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה אלא בחוק שנתקבל ברוב של 80 חברי כנסת, ואם נתקיימו נסיבות מיוחדות, המונעות בחירות בעתן". נדמה לי שהכוונה היתה שהיא לא תאריך מעבר לארבע שנים, אבל הכלל הוא שברגע שיש מועד לבחירות בכנסת, הארכת מועד זה רק בנסיבות מיוחדות, וב-80 חברי כנסת.

(חבר הכנסת שאול יהלום מחליף את יושב-ראש הוועדה כממלא-מקום היושב-ראש)

אני הבנתי מהדברים של חברי הכנסת ריבלין, יוסי כץ ויהלום, שהם מסכימים שאם יש רוב להתפטרות, אז צריך לקבוע בהסכמה מועד לבחירות. יש את הפתרון של שלמה שהם, שהכנסת תקבע, וחזקה שוועדת הבחירות ובית-המשפט שיצטרכו לצאת מהסבך החוקתי הקשה, יעשו את הדבר הנכון. אם זה הכיוון של הכנסת, הדבר הרצוי הוא שהכנסת תגיד את דברה בחוק. ואם צריך, אז בחוק-יסוד, ולא על-ידי כך שהיא תגיד שיש אפשרות שבית-המשפט יפרש את זה כך שיהיו מועדים מאוחדים.

המצב הוא כרגע, שלא מחוקקים את החוק הזה. מה אתה מציע לוועדה?

כרגע, מר שופמן, כולנו החלטנו על-פי הצעה, שגם צבי ענבר הגיש לנו, ללכת ליושב-ראש הכנסת, להגיד לו "נזרז את הנוסח הכחול", ומהנוסח הכחול נמשיך הלאה, ואז הכול יסתדר. הלך יושב-ראש ועדת החוקה הבוקר ליושב-ראש הכנסת, והוא סירב. הוא אמר: לא מעניין אותי.

יהושע שופמן, אם אנחנו בהצעות החוק להתפזרות הכנסת, בחמש הצעות החוק שמונחות פה, נתקן ונכתוב שמדובר בתיקון לחוק-היסוד במועדים, האם זה ניתן? אני התייעצתי עם עורכי-דין ואמרו לי שזה ניתן.

את שואלת אם בוודאות זה דוחה את הבחירות לראשות הממשלה.

(חבר הכנסת אמנון רובינשטיין חזר ותפס את מקומו כיושב-ראש הוועדה)

חוק התפזרות הכנסת זה חוק התפזרות הכנסת, זה לא תיקון לחוק-יסוד. תיקון לחוק-יסוד: הממשלה חייב להתקבל ב-61 בקריאה ראשונה, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.

זה עבר קריאה ראשונה.

שום דבר לא עבר קריאה ראשונה.

אי-אפשר עכשיו, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, להוסיף את זה?

זה יהיה תיקון לחוק-יסוד, שגם עושים תיקון לחוק-יסוד בחוק רגיל, והוא גם לא עובר קריאה ראשונה.

יהושע שופמן, אם זה לא עובר, מה הצעתך?

הוועדה הזאת צריכה לכוון את הכנסת, שהדברים ייעשו במשולב.

יש לי הצעה מעשית שתשכלל את ההצעה של רובי ריבלין, והיא לא תלויה ביושב-ראש ולא תלויה באיש. אנחנו לפני שתי קריאות, קריאה שנייה וקריאה שלישית. כאשר הצעות החוק יבואו לקריאה שנייה, אנחנו נקבל התחייבות של היושב-ראש שבכל מקרה הוא מוריד חזרה ומתייעצים אתו, יהיו תיקוני חקיקה, יהיו אפילו הסתייגות, נחליט אם למזג או לא, גם אם תהיה הצעת חוק אחת נעשה תיקוני חקיקה, שלפחות חלק מהם יתקבלו כהסתייגות עם זמנים שונים, נחזיר את זה אחרי קריאה שנייה, אחרי שנדע אם כעיקרון יש התפזרות כנסת או אין, ואז נדע כולנו שאין משמעות לתאריכים, ונמשיך.

אני לא מסכימה, לא יהיה שום פיצול.

אל תסבכו את הדברים הפשוטים. אני רוצה את מה ששאול יהלום רוצה, אבל עם בסיס חוקי מוצק, ואתה רוצה את מה שאני רוצה, אלא שאתה חייב להוכיח שיש לך בסיס.

מה שחשוב לנו זה, אם המליאה מאשרת את ההתפזרות או לא. לימור לבנת, אנחנו לא רוצים לדבר על מחטפים, אני רוצה לדעת אם המליאה מאשרת התפזרות או לא מאשרת התפזרות.

בני אלון, כל הדיון הוא מתוך הנחה שהיא מאשרת. אם לא, זה מה זה חשוב.

פה נכנס עניין פוליטי מפלגתי. אני אעשה הפסקה של עשר דקות, ונחדש את הדיון.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:10)

(הישיבה נתחדשה בשעה 11:30)

רבותי, אני רוצה להודיע מה יהיו סדרי ההצבעה, ונתפזר עד ההצבעה, מפני שאנחנו חוזרים על עצמנו. חברי הכנסת, מי שרוצה ללכת על בטוח, הולך לפי ישראל כץ.

60 יום?

נכון. מי שרוצה כמעט בטוח, זה עד 90 יום, במקרה זה נכלל גם ה-80.

אם אנחנו קובעים 60 יום, יש אפשרות של בג"ץ ושל רשימות חדשות, אז הבג"ץ יקבע את מועד הבחירות, ופתרנו את עצמנו מהעונש הזה. שאול יהלום, אומנם פניתי ליושב-ראש הכנסת, אבל אני לא רואה שזה פתרון, התחיל עניין הרטרואקטיביות וכן הלאה. כאן אנחנו הולכים על הליך בטוח, התפזרות הכנסת.

אתה מדבר על הנוסח הכחול?

אם נלך על הנוסח הכחול, זה יכול לסבך אותנו. אני יכול ללכת על מה שהתקבל, ואני מביא את זה לקריאה שנייה ושלישית.

סילבן שלום, מעבר לשיקולים הפוליטיים והמפלגתיים, מדינת ישראל נמצאת במצב בלתי-אפשרי, ומוכרחים לדעת ביום חמישי מה עושים. דרך אגב, אני חושב שרוב המפלגות יכולות להגיש תוך שלושה ימים רשימת מועמדים.

אם יהיה מדובר ב-60 יום, יש חשש כבד מאוד של בג"ץ של מי שאינם כלולים בפנקס בוחרים וכן הלאה.

על זה יש חוק שכבר הנחנו.

מה יקרה עם רשימות שלא יספיקו להגיש רשימת מועמדים?

הם יפנו לבג"ץ, ואז בג"ץ יקבע.

לכן, כמו שאומר שאול יהלום, עדיף אולי ללכת על ה-80 יום. במובן מסוים זה יותר בטוח, במובן שני זה פחות בטוח. אני מקווה שהשכל הישר יגבר גם על ועדת בחירות וגם על בג"ץ.

אני אצביע קודם כול לפי ההצעה של רובי ריבלין, אם בכלל יש כאן רוב. זה לא קובע, מפני שההכרעה נופלת במליאה. אם יהיה רוב לבחירות מוקדמות, נצביע על התאריך בין האפשרויות של 60 80 ו-90. אם יהיה רוב לעמדתו של אופיר פינס, אז לא נלך על ההצעה שלו, שהיא הצעת החלטה - - -

זו היתה בדיחה.

הכוונה שלו, שהכנסת תכהן עד סוף תקופתה.

זה מאיין את הצעת החוק. הצעת החוק נקרא "הצעת חוק התפזרות הכנסת החמש-עשרה".

הישיבה מופסקת עד 13:20, ב-13:30 הצבעות.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:45)

(הישיבה נתחדשה בשעה 13:30)

רבותי, קיבלנו אישור מוועדת הכנסת למזג את חמש הצעות החוק. אני מודיע שחמש הצעות החוק יוגשו לפי סדר האל"ף-בי"ת של היוזמים, וייתכן ויהיו שתיים, שלוש גרסאות, נראה לפי ההצבעה. על כל פנים, אנחנו מביאים לכנסת לקריאה שנייה ושלישית חוק אחד, כאשר על התאריך אנחנו נצביע לפי הסדר שהציע חבר הכנסת ראובן ריבלין.

למה אנחנו צריכים להצביע על הצעת החוק?

איוב קרא, אתה רוצה לתת לי לנהל את הדברים? אחרת, בכלל לא תהיה הצבעה.

יש בהצעת החוק הכול.

איוב קרא, אל תפריע לי.

הציע חבר הכנסת ריבלין, והיתה הסכמה כללית לזה, שנצביע קודם כול על עניין הקדמת הבחירות. אם יהיה רוב להקדמת הבחירות, אנחנו נחליט על אחד משניים או שלושה מועדים.

אנחנו נקיים הצבעה שמית. מי בעד התפזרות הכנסת והקדמת הבחירות לאחד מהמועדים של חמש הצעות החוק?

(קוראת בשמות חברי הוועדה)

אמנון רובינשטיין - נגד
קולט אביטל - נגד
טלב אלסאנע - נגד
עוזי ברעם - נגד
עזמי בשארה, במקומו אלי בן-מנחם - נגד
יעל דיין - נגד
דוד טל - בעד
שאול יהלום - בעד
יוסי כץ - נגד
אליעזר כהן, במקומו בני אלון - בעד
ציפי לבני - בעד
יוסף לפיד - בעד
יצחק סבן - אינו נוכח
אופיר פינס-פז - נגד
דליה רבין - נגד
אברהם רביץ, במקומו מאיר פרוש - בעד
ראובן ריבלין, במקומו איוב קרא - בעד
יובל שטייניץ, במקומו סילבן שלום - בעד
נתן שרנסקי - בעד

יצחק סבן נמצא?

תוצאות ההצבעה הן תשעה בעד, תשעה נגד.

הצעת החוק נפלה.

הצעת החוק לא נפלה.

בכל מקרה הצעת החוק עוברת למליאה.

אנחנו מבקשים רביזיה.

רבותי, קיבלתי בקשה לרביזיה, אבל אני רוצה להמשיך בעניין המועדים.

- - -

אי-אפשר להמשיך, הצעת החוק נפלה.

יש רביזיה.

אופיר פינס, אולי גם תיתן הוראות ליושב-ראש.

ועדת החוקה מוסמכת להכין את הצעת החוק לקראת הקריאה השנייה והשלישית. זו כל סמכותה. היא מכינה את הצעת החוק ומעלה אותה למליאה. אנחנו לפני קריאה שנייה ושלישית, ולכן הצעת החוק עולה.

שלמה שהם, אני רוצה שתגיד לי אם הצעת החוק אושרה?

ועדת החוקה איננה מחליטה אם הצעת החוק עוברת או איננה עוברת לקראת קריאה שנייה ושלישית. היא מעלה את הצעת החוק למליאה.

כבר היינו באותו סרט בקריאה ראשונה, וטעית, אז עכשיו שוב?

אדוני יושב-ראש הוועדה - - -

לא יעזור לך, יצחק סבן הגיע, חבל לך על הזמן, נעשה רביזיה עכשיו.

היושב-ראש הודיע מראש שכל ההצבעות, לרבות רביזיה, יסתיימו עד השעה 14:00.

אדוני יושב-ראש הוועדה, אנחנו הצבענו בהצבעה הזאת על-פי בקשתו של חבר הכנסת רובי ריבלין. הדבר המדהים ביותר בעניין הזה, שאת ההצבעה לגבי התפזרות הכנסת, ביקש יושב-ראש סיעת הליכוד, ואנחנו הסכמנו. כשאנחנו מסכימים, והם מפסידים, זה לא בסדר.

למה מפסידים? יש רביזיה.

גם בקריאה הראשונה היה תיקו, והוכחתי לך שאנחנו לא מפסידים.

זה לא בסדר שאנחנו מפסידים, אבל עוד לא הפסדנו.

הבנתי שאתה, אדוני היושב-ראש, רוצה לעשות רביזיה, אמרה לימור לבנת, ב-14:00 תהיה רביזיה.

עד 14:00.

עד 14:00.

עד 14:00.

אמרת רביזיה תוך עשר דקות.

עד 14:00.

ענת מאור, ובזה מסיימים.

- - -

התייעצות סיעתית זה רק לפני הצבעה, לא לפני רביזיה. על רביזיה מצביעים מיד. אמרת עשר דקות, תצביע.

כל החברים כאן, אין סיבה לדחות את ההצבעה.

אדוני היושב-ראש והיועץ המשפטי לוועדה, לפי נוהלי העבודה בוועדה, כאשר יש תיקו הצעת החוק לא עוברת. שמורה למיעוט - - -

- - -

מה זה ועדה אחרת, נוהל חדש? איזה מין דבר זה? מה זה המשחקים האלה? הוועדה לא קובעת.

אמנון רובינשטיין, במליאה יש הצבעה מוקדמת אם לדון - - -

- - -

האם אני צודקת בפרוצדורה?

אני עובד לפי ההצעה של היועץ המשפטי לוועדה.

אם הצעת החוק לא עברה?

בקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק עוברת למליאה.

אדוני היושב-ראש, אנחנו מתכוונים לשבת פה עד שתתפזר הכנסת.

אני רוצה תשובה לשאלה שלי אם המליאה צריכה לדון בהצעה מוקדמת האם היא דנה בהצעת החוק או לא.

ענת מאור, עזבי את זה. בכל מקרה, יש בקשה לרביזיה. דבר שני, לפי תקנון הכנסת בכל מקרה הצעת החוק מגיעה למליאה. בעוד שלוש דקות רביזיה.

רבותי, מי שלא חבר ועדה ולא עיתונאי שיעזוב. אני מבקש מכל העוזרים לעזוב, יישארו רק חברי הכנסת והתקשורת. אי-אפשר לנהל כך ישיבה.

רבותי, מי בעד הרביזיה?

מה זאת אומרת מי בעד רביזיה? אין דבר כזה ששואלים מי בעד רביזיה.

רק אם יש רוב בעד רביזיה מצביעים שוב.

בחיים לא נתקלתי בדבר כזה. רביזיה יכול לדרוש כל חבר כנסת יחיד.

עושים הצבעה.

ההצבעה היא על מי תומך בבקשה לרביזיה.

בסדר, אבל אם זה עובר זה נגמר, יש הצבעה אחת, לא שתיים.

אם יש רוב לרביזיה, אז מצביעים מחדש.

מה פתאום, אין דבר כזה.

ההצבעה היא מי בעד רביזיה, ואם יש רוב בעד רביזיה מצביעים שוב על הצעת החוק לגופה.

לא נכון. תראה לי את התקנון. בחיים לא היה דבר כזה, השתגעתם? אם שואלים מי בעד רביזיה, אז אף אחד מהאופוזיציה לא יכול לדרוש רביזיה.

סילבן שלום, אתה רוצה לעשות הפסקה להתייעצות?

אדוני היושב-ראש, לפי הפרשנות של שלמה שהם, לעולם לא תהיה רביזיה בכנסת, כי בדרך כלל רביזיה זו אפשרות שניתנת לאופוזיציה. לפי מה שאתה אומר אף פעם לא יכולה להיות רביזיה, כי תמיד הקואליציה היתה מפילה את העניין. אין בזה שום היגיון, רביזיה היא לחם חוק של האופוזיציה, ואם היא היתה צריכה רוב כדי להגיש את הרביזיה, לעולם לא היתה רביזיה בכנסת. לכן צריכה להתקיים הצבעה אחת בלבד, רק על מי בעד או נגד הצעת הרביזיה של טומי לפיד. זה הדבר היחיד.

תמיד מצביעים על רביזיה.

סילבן שלום, אני עובד לפי ההנחיות של היועץ המשפטי.

אני אקיים הצבעה שמית, ואם יש חילוקי דעות צבי ענבר יחליט אם זה תקין או לא.

מי בעד הרביזיה?

(קוראת בשמות חברי הכנסת)

אמנון רובינשטיין - נגד

לא שומעים.

כשיירגע נצביע.

(קוראת בשמות חברי הכנסת)

אמנון רובינשטיין - נגד
קולט אביטל - נגד
טלב אלסאנע - נגד
עוזי ברעם - נגד
עזמי בשארה, במקומו אלי בן-מנחם - נגד
יעל דיין - נגד
דוד טל - בעד
שאול יהלום - בעד
יוסי כץ - נגד
אליעזר כהן, במקומו בני אלון - בעד
ציפי לבני - בעד
יוסף לפיד - בעד
יצחק סבן - בעד
אופיר פינס-פז - נגד
דליה רבין - נגד
אברהם רביץ - בעד
ראובן ריבלין - בעד
יובל שטייניץ - בעד
נתן שרנסקי - בעד

רבותי, תוצאות ההצבעה הן עשרה בעד הרביזיה, תשעה נגד הרביזיה, אין נמנעים.

אני עושה הפסקה של חמש דקות כדי לקיים את ההצבעה בעניין המועדים.

עכשיו אתה צריך להצביע על הצעות החוק.

אני מצביע מי בעד התפזרות הכנסת בהרמת ידיים.

10 מתנגדים.

מי נגד?

אני לא רואה, תרימו ידיים.

הצבעה שמית.

(קורא בשמות חברי הוועדה)

אמנון רובינשטיין - נגד
קולט אביטל - נגד
טלב אלסאנע - נגד
עוזי ברעם - נגד
יעל דיין - נגד
עזמי בשארה, במקומו אלי בן-מנחם - נגד
דוד טל - בעד
שאול יהלום - בעד
יוסי כץ - נגד
אליעזר כהן, במקומו בני אלון - בעד
ציפי לבני - בעד
יוסף לפיד - בעד
יצחק סבן - בעד
אופיר פינס-פז - נגד
דליה רבין פילוסוף - נגד
אברהם רביץ - בעד
ראובן ריבלין - בעד
יובל שטייניץ - בעד
נתן שרנסקי - בעד

התוצאה היא עשרה בעד התפזרות הכנסת, תשעה נגד.

אנחנו יוצאים לעשר דקות הפסקה, ואחר כך נמשיך בדיון על המועדים.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:50)

(הישיבה נתחדשה בשעה 14:00)

רבותי, למי יש הצעה למועד? אני יודע ששאול יהלום הציע 80 יום, דהיינו, ה-6 במרץ.

אנחנו בעד.

אני מבקשת שתמר אדרי תצביע על הרציונאל שיש ב-80 יום.

כבר היה על זה דיון ארוך.

זה המינימום שוועדת הבחירות יכולה לעמוד בו.

היתה שאלה לתמר אדרי, מה המינימום שהיא זקוקה לו, והיא אמרה שהמינימום הוא 80 יום.

מיום קבלת החוק.

כאשר אנחנו אומרים 80 יום, למעשה זה 90 יום מיום התפטרות ראש הממשלה.

יש כאן חילוקי דעות משפטיים, ושאול יהלום הציע שנתגבר עליהם על-ידי כך שנשאל את תמי אדרי מתי הכי מוקדם היא יכולה לקיים את הבחירות. עם זאת, ישראל כץ וחברים אחרים, ויש גם הסתייגות של חבר הכנסת קליינר, עומדים על כך שזה יהיה 60 יום.

אפשר גם באמצע, 75 יום.

75 יום זה לא יום ג'.

76 ימים זה יוצא ביום ג', ב-6 במרץ.

רבותי, מה ההבדל בין 76 יום ל-80 יום? איזה הבדל עקרוני יש כאן? יש דבר אחד שחבר הכנסת אופיר פינס אמר לי: אם נשדרג את ה-60 יום, אפשר ללכת גם על מועד מאוחר יותר, זה נכון, ואני מקבל.

הואיל וכולנו רוצים לקדם את הפרוצדורה, ולא רוצים להכניס את ועדת הבחירות לסד בלתי-אפשרי, ההיגיון מחייב לקבל את הצעתה, לקבל את תאריך המינימום.

ה-6 במרץ.

אני רוצה להציע, לשיקול דעתה של הוועדה, שורה של תאריכים. הראשון נופל בחודש נובמבר 2003 - אם יביאו לי לוח שנה אני אגיד מה אני מציע בדיוק - אני מעריך שש"ס תשנה את עמדתה. השני הוא בחודש מאי.

באיזה שנה?

במאי זה יכול להיות ב-15 או ב-22 חודש.

אנחנו צריכים לדון רק בתאריכים שמופיעים בהצעות החוק שאושרו עכשיו.

לא, יש סמכות לוועדה.

אבל שהמועד לא יצא מכל פרופורציה.

טומי לפיד, למה אתה נגד מאי?

מפני שאני רוצה לקצר את הפרוצדורה.

הוא רוצה לקצר את הסבל של עם ישראל, הוא מתנגד מטעמים הומניטריים.

אופיר פינס, אין אפשרות חוקית לחרוג מ-90 יום.

אופיר פינס, תמשיך הלאה.

8 במאי.

אם יש סיבוב שני, למחרת נופל שבועות, תביאו את זה בחשבון.

אז 15 במאי.

הסיבוב השני יוצא ב-22 במאי, ולמחרת יום ירושלים.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש שיציינו גם תאריכים עבריים, אני לא מתמצא בתאריכים האלה.

כ"ב באייר זה ה-15 במאי.

מתי הסיבוב השני?

למחרת שבועות.

דורית ואג, לפי סעיף 11 לחוק, אם למחרת יום מנוחה, הבחירות נדחות בשבוע.

אין לנו סמכות חוקית לדחות את הבחירות לראשות הממשלה ביותר מ-90 יום, גם כך אנחנו הולכים על חבל דק, לכן לא כדאי לדון בזה.

אם אין סמכות, אין סמכות לכלום.

אם אין סמכות, אין סמכות גם ל-80 יום.

אתם הולכים לפי חוות דעתה של ועדת הבחירות ועל ההחלטה הצפויה שתעמוד בבג"ץ, כל זה בתוך ה-90 יום. לחרוג מעבר לכך, אפילו הפרשנות המקלה לא מאפשרת.

באשר להערה לאופיר פינס, יש אפשרות לחבר כנסת להציע כעת בוועדה כל תאריך, וזה לא יהיה נושא חדש. באשר לשאלה שלך, נכון שעל מנת ליצור סיטואציה - דיברנו על אפשרות של בג"ץ על ה-60 ועל בג"ץ אחרי 90 - שאכן בג"ץ יתערב פחות, צריך ללכת לפי 10(ב), ו-10(ב) אומר: 90 יום מיום ההתפזרות, היינו, 6 במרץ. עדיף לוועדה להחליט על ה-6 במרץ מבחינת הביקורת השיפוטית.

אופיר פינס-פז, לגבי ה-29 במאי זה לא יעבור, כי אין לכם רוב. מאחר וועדת הבחירות צריכה להיערך, אי-אפשר לעשות בחירות של סיבוב שני ולמחרת יהיה חג.

לפי סעיף 11 לחוק-יסוד: הממשלה, אם למחרת יש יום מנוחה הסיבוב השני נדחה בשבוע.

אני מציע את התאריך של ה-6 במרץ, ואני מציע גם תאריך ביניים בין 60 יום ל-90 יום, להוסיף עוד שבועיים ל-6 במרץ.

20 בפברואר.

רבותי, יש לנו שתי אלטרנטיבות, אבל סביב ה-6 במרץ יש רוב.

על-פי התקנון, לי, כחבר סיעה שלא מיוצגת בוועדה, מותר לנמק את ההסתייגות. אם תתגבש הסטייה מהתאריך של 60 יום, אני אומר שאפשר מבחינה חוקית 60 יום. עם כל הכבוד, אני מכיר קצת את החוק, המועד המרכזי שמפריע לוועדת בחירות הוא המועד של 47 יום לפני הבחירות, הגשת רשימת מועמדים. אני מציע שנחליט על 60 יום ונבקש מוועדת הבחירות להגיש עוד היום רשימת תאריכים--

היא כבר הגישה.

--וכהוראת שעה, קיצור מועדים, כדי שנוכל לקיים את הבחירות ב-60 יום.

מיכאל קליינר, תסלח לי, לא היית פה, זו לא אשמתך, תמי אדרי הסבירה שיש גם בעיות אחרות.

אני רוצה להודיע כאן, שקבלת או אי-קבלת ההסתייגות שלי היא שתקבע איך אני אצביע. אם נתניהו רוצה להאריך את כהונת ברק, בבקשה, אז אולי גם לא צריך להצביע בעד חוק ביבי.

רבותי, יש לי הצעה משולבת. הצעה אחת של 60 יום חייבת להגיע למליאה, ואני מציע שיהיו שני נוסחים: 60 יום ו-6 במרץ.

6 בפברואר ו-6 במרץ.

אני מגיש הסתייגות בכל מקרה.

אם אחת הגרסאות כוללת 60 יום, אתה לא יכול להגיש.

אנחנו לא נוכל להצביע על 60 יום בניגוד לעמדת ועדת הבחירות המרכזית, לכן הצעתי עוד שבועיים.

עוד שבועיים זה קרוב ל-6 במרץ.

60 יום, 8 במאי.

אמנון רובינשטיין, זה 6 בפברואר, 20 בפברואר ו-6 במרץ.

אומר לי היועץ המשפטי שאפשר לעשות זאת בהסתייגויות.

נחליט ברוב ומיעוט על המועדים.

אדוני, נא להודיע את התאריך העברי ואת היום בשבוע.

אנחנו נודיע על תאריכים עבריים, ולגבי היום בשבוע, הוא נקבע על-ידי החוק, וזה יום ג'.

6 בפברואר זה י"ג בשבט, 20 בפברואר זה כ"ז בשבט ו-6 במרץ זה י"א באדר.

רבותי, מי בעד 60 יום, דהיינו, 6 בפברואר? אחד בעד.

מי בעד 6 במרץ? 13 בעד.

לתאריך 6 במרץ יש רוב.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:25