פרוטוקולים/ועדת חוקה/2364



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
11.12.2000


פרוטוקולים/ועדת חוקה/2364
ירושלים, כ"ב בכסלו, תשס"א
19 בדצמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 231
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, י"ד בכסלו התשס"א (11 בדצמבר 2000), שעה 12:05

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין
קולט אביטל
יוסי כץ

עו"ד סיגל קוגוט - משרד המשפטים, ממונה על ייעוץ וחקיקה
סימה סלע - המשרד לתשתיות לאומיות, הלשכה המשפטית
יצחק מוזס - מינהל מקרקעי ישראל, היועמ"ש
עו"ד דרורה ליפשיץ - משרד האוצר, סגנית היועמ"ש
יעקב דינוביץ - משרד האוצר, אגף החשב הכללי
עו"ד אלדר דוכן - משרד האוצר, הלשכה המשפטית
שי יפתח - משרד האוצר, אגף התקציבים
נתי ביאליסטוק-כן - בזק, ממונה על אכיפת הגבלים
בשמת שלוש - בזק, יועמ"ש

שלמה שהם

דורית ואג

בועז פרסלר

אסתר מימון

תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשס"א-2000

תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשס"א-2000

אני פותח את הישיבה השנייה של ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו עוסקים בבקשה לאישור תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשס"א-2000. מי מציג את הצעת החוק?

מדובר כאן בשורה של תיקונים לתקנות חובת המכרזים, שהצורך בהם התעורר במהלך התקופה האחרונה. התיקונים לא ממש קשורים אחד לשני, זה אוסף של תיקונים שהתקבץ במהלך הזמן.

תקנה 3(14ב) קובעת היום שניתן להתקשר בפטור ממכרז עם מי שזכאי לפי תנאי משרד הבינוי והשיכון ומתגורר בדירה, ויש שורה של תנאים. אחת הדרישות היא שהוא יתגורר בדירה ארבע שנים בפועל, אנחנו רוצים להקל ולדרוש שנתיים.

מי בעד תיקון תקנה 3? התקנה אושרה.


תיקון תקנה 3 אושר

תעברי לתיקון תקנה 5.

תקנה 5 מאפשרת להתקשר עם בעל מקצוע מומחה בדרך של פנייה לקבלת הצעות, והיא דורשת שייעשה, ככל הניתן, סבב מחזורי לפני שבוחרים את אחד המומחים.

מה הצורך בתקנה הזאת?

זאת התקנה שקיימת היום. מה שאנחנו רוצים לתקן, שהצורך בסבב מחזורי לא יחול על מינויים מסוימים, והמינויים הם מינו של שר ליושב-ראש ועדה ציבורית, או חבר בוועדה ציבורית, כאשר אותו מינוי הוא של מישהו שיש לו מוניטין וכישורים מובהקים בתחומו.

מדובר במינוי של ועדה ציבורית שהוא מקבל תמורה?

מקבל תמורה. השכר הוא בהתאם להוראות שכר של יועצים. אבל הכוונה היא שאם החליטו על מומחים בשיעור קומה כזה והשר בחר בהם, אין שום משמעות אחר כך לכל הדיונים של סבב מחזורי, כי רוצים מומחה ספציפי.

פה אני רואה בעיה מסוימת, נעבור לתקנה 16.

תקנה 16 קובעת שבמכרז שנקרא מכרז סגור צריך לערוך במשרד רשימה של מציעים שאליהם נעשית הפנייה. אנחנו רוצים פה לקבוע ולהקל כאשר מדובר בהתקשרות בודדת של משרד, שלא נמנית עם סוג ההתקשרויות הרגיל, ולא צפוי שבשנתיים הקרובות הוא יעשה התקשרות נוספת מאותו סוג, הוא לא יצטרך לעשות רשימה של מציעים פוטנציאליים, כי זה לא רלוונטי. אנחנו רוצים לאפשר, בהתקשרות בודדת, לא לפנות לרשימת מציעים ולא לערוך רשימת מציעים.

תיקון תקנה 16 מאושר.

תקנה 17(ב).

תקנה 17 מפרטת מה צריך להיכלל במסמכי מכרז. בין היתר היא דורשת שייכלל נוסח להצעת המשתתף במכרז. התברר שבחלק גדול מהמקרים זה לא רלוונטי, כי דווקא נוסח ההצעה יכול להיות גמיש, ואנחנו רוצים לאפשר לוועדה לדרוש נוסח מוסכם.

אנחנו מאשרים את תיקון תקנה 17.

תקנה 17(ב) אושרה

תקנה 25, זה פטורים של מינהל מקרקעי ישראל.

הכול מדובר באזורי עדיפות לאומית?

הראשון הוא באזורי עדיפות לאומית, למקרקעין למפעל חקלאי. השני, כאשר מדובר במקרקעין גובלים, ולא ניתן לנצל את המקרקעין בצורה יעילה יותר.

תקנה (10א) מאושרת, ובתקנה (א1) נדון לאחר מכן.

תקנה 25(10)(10א) מאושרת

"ביישובי המיעוטים, למי שמשרתים או ששירתו בכוחות הביטחון", זאת אומרת, שאנחנו ממשיכים לעודד הפקעות.

לא מדובר על הפקעות, זה כאשר הקרקע כבר של המינהל. יש קרקע של המינהל ביישוב דרוזי, ורוצים לאפשר, ללא מכרז, למי ששירת בכוחות הביטחון לקבל שם זכויות. לא מדובר על הפקעות. הלוא בקרקע שלא שלנו, התקנות של חקיקת משנה לא מסמיכים להפקיע, זה רק להתקשר בפטור ממכרז.

קולט זה "בנה ביתך" למשוחררים דרוזים.

סעיף קטן (3) אושר.

תקנה 24(א) אושרה

אנחנו עוברים לסעיף קטן (4).

ביטול פסקה 27 שמדברת על הענקה בפטור ממכרז למי שמכונה "הכורים הוותיקים", בהתאם ל"זכויות שהיו להם", אני אומרת את זה במרכאות, כי הנושאים האלה לא מסוכמים. אנחנו רוצים לבטל את זה לאור החלטה של מועצת מקרקעי ישראל והמלצת היועץ המשפטי לממשלה.

הכורים הוזמנו להיום, הודיעו שאין להם עניין.

אנחנו מאשרים את סעיף קטן (4), ביטול פסקה (27).

אושר לבטל פסקה (27)

סעיף קטן (5) זה הענקת זכויות למתקן בזק, כמשמעותו בחוק הבזק.

סעיף קטן (5) מאושר.

תקנה 25(32) מאושרת

סעיף 6, תיקון תקנה 34.

תקנה 34 מאפשרת פטור נוסף לחברה ממשלתית. היום יש פטור ממכרז בהתאם לסכומים נמוכים יותר, והתקנה הזאת מתאימה בעיקר לחברת בזק.

אנחנו מבקשים לעשות תיקון אחד.

אני לא יכול לתקן, רק משרד האוצר יכול לתקן ולהגיש שוב.

אנחנו מאשרים את סעיף 6.

תקנה 34(2)(2א) מאושרת

אנחנו צריכים לקבוע סעיף תחילה.

אני מציעה 30 יום מיום הפרסום.

אני מאשר.

תחילתן של תקנות אלה 30 יום מיום הפרסום.

חברת הכנסת אביטל, נותרו לנו שני דברים, בעמוד הראשון סעיף 5(1)(א1), וסעיף 2, תיקון תקנה 5.

בסעיף 5(1)(א1) לא תהיה טענת הפליה?

יש היום מפעלים בתחומים אחרים באזור עדיפות לאומית שיש כבר פטור.

למה הכוונה? מה הוליד את הצורך בזה?

בעבר היו כל מיני מפעלים שהוקמו באזורי עדיפות לאומית, ואנחנו צריכים לעודד אותם ולתת להם את הקרקע ללא מכרז, ולעודד ההעסקה. למשל, באזור מצפה רמון וכן הלאה. התקנה מדברת על מפעל או בית-מלאכה, ורוצים להרחיב את זה ולהוסיף גם מפעל חקלאי.

בכל זאת, מה עורר את הצורך?

זו יוזמה של משרד החקלאות. יש תקנה בתקנות חובת המכרזים שמאפשר פטור ממכרז למפעל תעשייה ולא למפעלי חקלאות. למיטב זכרוני, הבעיה הזאת התעוררה, אני לא זוכר את שם המפעל.

מה את אומרת, קולט אביטל?

אני בעד.

אנחנו מאשרים את תקנה 5(1) (א1).

תקנה 25(5)(א1) מאושרת

בתקנה 2, תיקון תקנה 5, מה הצורך בעניין הזה?

פנו חברי ועדות המכרזים ואמרו שהם מרגישים שהם עושים סבב מחזורי, כמעט מהשפה ולחוץ, שקשה להם לעשות סבב מחזורי. כאשר שר רוצה למנות, למשל, מומחה כמו סוארי או כמו שמגר ואחרים לעמוד בראש ועדה ציבורית, אין שום מקום לזה שהם יעשו אחר כך סבב מחזורי. בין מי למי? רוצים אדם מומחה, בגלל שיעור הקומה שלו, בגלל הידע והמומחיות שלו בנושאים מסוימים. הם הרגישו שהם מין חותמת גומי, והם חשבו שלא נכון לעשות זאת בצורה הזאת. גם התיקון הזה לא מבטל את הצורך בכך שצריך להעביר את זה במנגנון של האישורים של ועדת המכרזים. זה בכפוף לתקנה 42, שאומרת שצריך להעדיף מכרז, ככל שהוא צודק וסביר. אבל אם, למרות הכול, מחליטים, זה רק אומר שלא יצטרך להיעשות סבב מחזורי.

מי יחליט אם הוא בעל כישורים, ניסיון ומוניטין מובהקים בתחומו?

ועדת המכרזים, שזה יעבור דרכה.

ואחר כך זה יגיע לבג"ץ.

לי אין התנגדות לאשר את זה.

אנחנו חושבים שהתיקון הזה צריך לחול גם על בוררים. דיברתי על זה עם נציגת משרד האוצר, ואני לא חושבת שהם יתנגדו לזה, כי גם אליהם הגיעו פניות. לפעמים יש סכסוכי ענק, ששני הצדדים מקבלים סמכותו של בורר מסוים, ולא מתאים לפנות לשני שופטים בדימוס כשאתה בעצם רוצה אדם אחד.

המילה "בוררים" זה יותר מתאים מאשר "מומחים".

"תקנת משנה זו לא תחול על התקשרות עם מומחה או בורר שבחר שר לצורך מינויו...".

לא "שבחר שר", אלא מומחה או בורר שמוסכם על הצדדים והוא בעל כישורים, ניסיון ומוניטין מובהקים". שיהיו תנאים מצטברים.

תקראי את זה לפרוטוקול.

"תקנת משנה זו לא תחול על התקשרות עם מומחה שבחר שר לצורך מינויו כיושב-ראש או כחבר ועדה ציבורית, או על מינוי בורר...".

אני אכתיב: "או על מינוי בורר שיפסוק בסכסוך מסוים, ובלבד שהמומחה או הבורר הינם בעלי כישורים, ניסיון ומוניטין מובהקים בתחומם".

הייתי אומרת "למחלוקת מסוימת".

בסדר, את תעברי על הניסוח הסופי.

נעשה התאמה של התקנה הזאת גם לתקנות 34 ו-38, שזה יחול גם על חברה ממשלתית ותאגיד.

תביאו לנו את זה.

אנחנו חייבים עכשיו.

אני צריך להצביע על נוסח.

זה דבר טכני ביותר.

אני לא מצביע בלי נוסח גם על הדבר הכי טכני.

תעשו שלוש דקות הפסקה לניסוח.

במחשבה שנייה לא נדרש תיקון של תקנות 34 ו-38, אז הנוסח יאמר: "כיושב-ראש או כחבר ועדה ציבורית...".

הנוסח כמו שקראתי קודם.

זה לא מסתדר עם הרישא. "תקנת משנה זו לא תחול על התקשרות עם מומחה שבחר שר לצורך מינויו כיושב-ראש או כחבר ועדה ציבורית, או התקשרות עם בורר, שיכריע במחלוקת עם צד ג', ובלבד שהבורר או המומחה הינם בעלי כישורים, ניסיון ומוניטין מובהקים בתחומם".

מי בעד אישור תקנה 5(ג)?

תקנה 5(ג) מאושרת

שלושה בעד. התקנה אושרה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45