פרוטוקולים/ועדת חוקה/2539



3
ועדת חוקה, חוק ומשפט
10.12.2000

פרוטוקולים/ועדת חוקה/2539
ירושלים, י"ד בטבת, תשס"א
9 בינואר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 226
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, י"ג בכסלו התשס"א (10 בדצמבר 2000), שעה 12:00

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין-היו"ר
זבולון אורלב

מוריה בקשי, עו"ד משרד המשפטים
בתיה ארטמן משרד העבודה והרווחה
אורי צפת, עו"ד לשכת עורכי הדין

שלמה שהם
בועז פרסלר

דורית ואג

יפעת שפרכר

נושא: הצעת חוק בתי המשפט לענייני משפחה (תיקון מס' 4) (הפנייה ליחידות הסיוע), התש"ס-2000.



























הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון מס' 4)
(הפנייה ליחידות הסיוע), התש"ס-2000.

אני פותח את ישיבת ועדת החוקה. אנחנו עוסקים בישיבה הזאת בהצעת חוק בתי המשפט לענייני משפחה (תיקון מס' 4) (הפנייה ליחידות הסיוע), של חבר הכנסת זבולון אורלב – אישור לקריאה שנייה ושלישית.

קיבלתי את הניסוח שהוצע בזמנו על ידי משרד המשפטים, ובלבד שהעניין המרכזי נשאר, וזה לאפשר לבית משפט לענייני משפחה להגיש סיוע גם לבן משפחתו של בעל הדין. כאשר עניין נדון בין שני אנשים בבית משפט לענייני משפחה, יש לזה השלכה גם על יתר בני המשפחה. כפי שאנחנו יודעים, הצעת החוק אינה כרוכה בהוצאה תקציבית. אני מציע להעלות את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.

בהצעת החוק כתוב: "מטעמים מיוחדים שיירשמו". יש לנו הסטוריה ארוכה עם המילים הללו. אנחנו חושבים שהמילים הללו מיותרות, במיוחד במקרה הזה. כתוב כאן שבית המשפט יכול להפנות בן משפחה, לפי שיקול דעתו, בכל העניינים ליחידת הסיוע. הרי לא שולחים את האנשים לשם כפותים וארוזים, הם הולכים לשם בהסכמה. איך זה נעשה בשטח? השופט מבקש מהם לפנות ליחידת הסיוע בקומה 4 והם מסכימים. אם שני הצדדים מסכימים, למה צריך את המילים "מטעמים מיוחדים"? אם אחד מהצדדים לא מסכים, אתה לא יכול לשלוח אותו בכוח.

הסיבה שחשבנו שנכון להכניס את הניסוח הזה היא מכיוון שרצינו להמנע מאיזו שהיא תפיסה שיחידת הסיוע הופכת לאיזו מן מסגרת כללית בסכסוך בענייני משפחה. רצינו שזה יהיה קשור לסכסוך המשפחתי בין הצדדים.

הרעיון המקורי הוא כן להרחיב. ודאי שאם מדובר בין סכסוך בין בעל ואישה ויש איזה בן-דוד, לא נכניס אותו. כשאתה אומר "מטעמים מיוחדים שיירשמו", אתה אומר שהנורמה היא לא להכניס ורק במקרים מיוחדים השופט יכול להכניס. זה המצב של הנורמה. לעניות דעתי, זה לא נכון. אני רוצה להשאיר שיקול דעת רחב לשופט.

אפשר לכתוב "שנדרש לצורך יישוב הסכסוך".

יחידת הסיוע יעילה לא בסכסוך של עזבון, שאפשר להפנות אותו לפי החוק, אלא בצווי הגנה. בסכסוך של אלימות ובדברים כאלה בית המשפט נוהג להפנות ליחידת הסיוע כדי לברר את העניין עד תומו. החוק אומר שיש ליחידת הסיוע גם סמכות לבדוק ולחקור. אז גם אפשר להזמין את האבא שלה ואת האמא שלה וכדומה. תן לשופט להעביר את זה. למה הוא צריך להמציא לך נימוק?

אנחנו ביקשנו להכניס את המילים "מטעמים מיוחדים שיירשמו".

המילים "מטעמים מיוחדים שיירשמו" הופכים את זה לאנורמטיבי, וזה לא טוב.

אני לא רוצה שזה יהיה נורמטיבי.

הוא רוצה שזה יהיה קשור לדיון.

מה העמדה של משרד המשפטים?

אנחנו היינו בעד הנוסח הזה. יש פה איזה שהוא חשש שמובע. "טעמים מיוחדים שיירשמו" זה לא מה שיחסום את בית המשפט, כי בית המשפט יראה שזה נדרש.

אם זה בהסכמה אפשר למחוק את המילה "מיוחדים".

אוקיי.

מי בעד העברת הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון מס' 4), תוך מחיקת המילה "מיוחדים"?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – 0

אושרה

הישיבה ננעלה בשעה 12:15