פרוטוקולים/ועדת חוקה/2268



5
ועדת חוקה, חוק ומשפט
3.12.2000

פרוטוקולים/ועדת חוקה/2268
ירושלים, י"ד בכסלו, תשס"א
11 בדצמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 215
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, ו' בכסלו התשס"א (3 בדצמבר 2000), שעה 9:30

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין-היו"ר

גלי בן-אור, עו"ד משרד המשפטים
שרית הכט מתמחה, משרד המשפטים
רמי רובין, עו"ד יועץ משפטי, הנהלת בתי-המשפט
לאה רקובר, עו"ד הנהלת בתי-המשפט

שלמה שהם

דורית ואג

יפעת שפרכר

נושא: תקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (אגרות), התשס"א-2000.





























תקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (אגרות), התשס"א-2000

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון: בקשת שר המשפטים לאשר את האגרות בתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (אגרות), התשס"א-2000.

חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים פורסם ב-11 ליוני ונכנס לתוקף 6 חודשים מיום פירסומו. החוק הזה מסמיך את בתי המשפט המחוזיים לדון כבתי משפט לעניינים מינהליים בעניינים שמורדים מבג"ץ. לפי סעיף 13 לחוק, שר המשפטים מוסמך להתקין תקנות, ובכלל זה גם תקנות לעניין אגרות. אלה התקנות שמונחות על שולחן הוועדה. לפי החוק אנחנו מחלקים את האגרות ל3 סוגי הליכים שיידונו.

הבעיה היחידה שיש לנו זה עם עתירות מינהליות.

כמה זה בכסף?

2256 שקלים זה הסכום שאושר על ידי ועדת חוקה לפני כ-4 שנים כשאישרנו את הנושא של העברת העניינים המינהליים. יש לנו שני ראשים עיקריים: ראש אחד זה עתירות בענייני תכנון ובנייה, שזו המסה המרכזית, והמסה השנייה זה ענייני מכרזים. בענייני תכנון ובנייה האגרה בעד העתירה היא 2256 שקלים. מכרזים שנדונים היום בבית המשפט המחוזי מוגשים לפני המרצת פתיחה. גם בגינם משולמת אותה אגרה. במקביל לקביעה הזאת, יצאה הנחיה של פרקליטת המדינה לפרקליטים המינהליים, ובמקביל יוצאת הנחיה מטעם נשיא בית המשפט העליון לשופטים המינהליים, לתת את הפטור מאגרה ביד מאוד רחבה למי שנזקק לזה. אנחנו סבורים שמרבית העניינים בתכנון ובנייה ובמכרזים הם עניינים בנושאים כלכליים כבדי משקל. אנחנו חושבים שזה לא יהיה נכון מבחינת המערכת לתת את ההנחה הכוללת לכלל העותרים. אנחנו סבורים בהחלט שיהיה גם את המקרה שבו אדם עותר בגלל שלא אישרו לו לסגור מרפסת.

כמה עתירות יש בעניין תכנון ובנייה במחוזי?

בענייני תכנון ובנייה יש כ-300 או 400 עתירות במחוזי, ובבית המשפט העליון 30,40.

אז מה עשינו?

צפינו מלכתחילה שההורדה של הנושאים מבג"ץ למחוזי תגביל את ההתדיינות, משום שהיא מגבירה את הנגישות של האזרחים לבתי המשפט ומורידה את אלמנט היראה שיש מלגשת לבית המשפט העליון.

מצד שני, זה מקטין את הפרסום.

אם נקבע שיעור אגרה מאוד נמוך, אז בנוסף לכך שהנגישות תהיה מאוד גדולה והאגרה תהיה מאוד מאוד נמוכה, יהיה מאוד קל לפנות לבתי המשפט. אנחנו בהחלט לא רוצים לעודד את זה.

יש מישהו שעוסק במשרד המשפטים בהשוואת התדיינות? האם יש מדען ראשי במשרד המשפטים?

מדען ראשי אין לנו. אנחנו אוספים את הסטטיסטיקות מהנהלת בתי המשפט.

לדעתי, אין דבר דומה להתדיינות הישראלית אם אתם אומרים שזה עלה מ-40 ל-400.

בל נשכח שאנחנו מדברים בהתדיינות שבין האזרח לרשות. זה נכון שבמדינת ישראל יש התדיינות רבה מאוד, על זה אין ויכוח. דווקא את העניין הזה שהנגשנו יותר את הפנייה לבתי המשפט, הבאנו את זה למחוזות ואזרח היה יכול לפנות נגד הרשות, זה היה צריך להיות מסר לציבור שאדם יכול כן לפנות לרשות ביתר בקלות. לפי דעתי, האגרה גבוהה.

בעתירות המינהליות.

היה צריך להשאיר אגרה בסך 700 שקל. פה אנחנו משלשים את האגרה.

לבג"ץ יש הוצאות הרבה יותר גדולות.

מאז 1991, שפסק דין פסטרנק הוריד את ענייני המכרזים ועניינים הנידונים בהמרצת פתיחה, משולמת האגרה הגבוהה. מאז 1995, שענייני תכנון ובנייה ירדו, משולמת האגרה הגבוהה. צריך לזכור שבמרבית הנושאים שמורדים אנחנו מדברים על נושאים כלכליים כבדי משקל. אני לא חושבת שיש איזו שהיא הצדקה לתת למספנות ישראל או לכל גוף כלכלי כבד לשלם אגרה מאוד נמוכה. אנחנו לא עובדים פה לפי איזה שהוא מנגנון שמודד מי העותר ואת עומק כיסו.

אני מציע, אם כבר דנים על זה, שתשאירי בתקנות את הנושא של שיקול הדעת לגבי זה ובצורה יותר ברורה. אם תאמרי שברגע שבית המשפט שקל והתרשם שמדובר באדם פרטי וכו'..

אז האופציה הזאת קיימת.

כמו שיש דחיית תשלום אגרה..

קיים מנגנון של פטור מאגרה ומנגנון שבו היועץ המשפטי לממשלה יכול להסכים ואז בכלל לא צריך לעשות את כל ההליך של..

המציאות היא שמשתמשים במנגנון הזה מעט ובמשורה.

בגלל זה אמרנו שתצא הנחיה משולבת. אנחנו מאוד התעקשנו לגבי הנושא של התמחות שופטים, ואנחנו מאוד מתעקשים במערכת שלנו פנימה על התמחות פרקליטים.

גלי, 2256 זה עתירה מינהלית. כמה זה השניים האחרים?

944 זה ערעור מינהלי. בעד הגשת תובענה מינהלית זה 2.5%. ההנחייה מאוד ברורה: לנהוג ביד רחבה ולאפשר את מתן הפטור גם בלי כל ההליך המורכב של הצגת מסמכים.

כרגע זה לא קיים.

תצא הנחייה מסודרת לנשיא בית המשפט העליון ולפרקליטת המדינה.

אני מבקש להביא לידיעת הוועדה את ההנחיות האלה תוך חודש ימים.

בהחלט.

אנחנו מאשרים את זה בכפוף להערה שלי. אם הוועדה תמצא, תוך זמן של שנה, שגובה האגרה פוגע במספר העתירות המינהליות, אנחנו נדון מחדש בדבר הזה.

הישיבה ננעלה בשעה 9:50