פרוטוקולים/ועדת חוקה/2274



5
ועדת החוקה, חוק ומשפט
29.11.2000

פרוטוקולים/ועדת חוקה/2274
ירושלים, י"ד בכסלו, תשס"א
11 בדצמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 214
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, ב' בכסלו התשס"א (29 בנובמבר 2000), שעה 09:00

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין - היו"ר
ציפי לבני
יהודית נאות
דני נוה

תמי אדרי - מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-15
עו"ד יהושע שופמן - משרד המשפטים, משנה ליועמ"ש
עו"ד סיגל קוגוט - משרד המשפטים, ממונה על ייעוץ וחקיקה
עו"ד אדי וייס - משרד העבודה והרווחה, סגן היועמ"ש
עו"ד אהוד שיל"ת - משרד הפנים, המפקח הארצי על הבחירות

דורית ואג

בועז פרסלר

אסתר מימון

יוזמת הוועדה לתיקונים בחוקי הבחירות


יוזמת הוועדה לתיקונים בחוקי הבחירות

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. הנושא הוא המשך הדיון בחוקי הבחירות. ביקשנו מסיגל קוגוט לנסח את הדברים שסיכמנו כבר. כעת, לאור המצב, זה ממש דחוף ביותר.

לגבי סעיף א' – יו"ר מקצועי, לא מפלגתי, לוועדת קלפי, כבר החלטנו, אבל נציג הליכוד ביקש דיון נוסף. נחכה לדני נוה, כי הוא תקוע בפקק, ונדון בזה בסוף.

מה הוחלט?

שיהיה יושב-ראש מקצועי, לא מפלגתי, לוועדת קלפי.

מטעמי מקצועיות וטוהר הבחירות.

זה אולי הדבר החשוב ביותר, כך הניסיון מוכיח.

יותר חשוב מספח, יותר חשוב מכל דבר.

הוא יהיה עובד מדינה?

כמו שתמי אדרי ממנה מזכירים, היא תמנה גם יושבי-ראש.

אנחנו משתדלים לקחת מעובדי מדינה, מורים, עובדי רשויות מקומיות.

בתנאי שהוא לא יהיה פעיל מפלגתי.

שהוא לא יהיה פעיל מפלגתי שנה לפני הבחירות.

הליכוד רוצה לדון בזה.
סיגל קוגוט, תציגי את ארבעת הנושאים.

הנושא השני הוא הצבעת נשים השוהות במקלטים לנשים מוכות. אחרי בירור, הן עם הנשים והן במשרד העבודה והרווחה והן עם מנהלות המקלטים, הסתבר שהן כן מעוניינות במודל של אנשים עם מוגבלויות, ולא שהקלפי תבוא למקום.

מנהל היחידה של הטיפול בנשים דיברה עם הנשים, ובהחלט זה כך.

סיגל קוגוט, תקראי את הסעיף.

ראשית, מתקנים את סעיף 7 לחוק הבחירות, כדי לאפשר את התיקון, כי סעיף 7 לחוק הבחירות אומר מי הם האנשים שלא מצביעים בקלפי שצמודה למקום מגוריהם, והנשים האלה יהיו חלק מהאוכלוסייה הזאת. נוסף לכך, מוסיפים סעיף 68ב האומר: (א) שוהה במקלט רשאית להצביע בכל קלפי שנקבעה לפי הוראות סעיף 68א; (ב) לא יאוחר מהיום ה-53 שלפני יום הבחירות ימסור שר העבודה והרווחה ליושב-ראש הוועדה המרכזית רשימה של כל המקלטים, ויציין לגביהם פרטים נוספים, כפי שנקבע בתקנות; לא יצוין מענו המדויק של מקלט; (ג) ביום הבחירות תיתן מנהלת מקלט לכל שוהה במקלט אישור הצבעה בכתב לפי טופס שנקבע בתקנות ואשר נמסר לה מראש על-ידי הוועדה המרכזית; (ד) שוהה במקלט, המצביעה בקלפי שנקבעה לפי הוראות סעיף 68א, תזדהה בפני ועדת הקלפי כאמור בסעיף 74(א) ו-(ב), תציג אישור הצבעה כאמור בסעיף קטן (ג), תשים את מעטפות ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם הבוחרת, את מספר זהותה במרשם האוכלוסין ואת מענה, והבוחרת תטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי.

תמי אדרי, תקראי את התוספת שרצית.

אני מציעה להוסיף בסוף סעיף קטן (ד) "האישור יוחזר לבוחרת בתום הצבעתה, לאחר שמזכיר ועדת הקלפי חתם על האישור בציון שמו ושם משפחתו".

אני ממשיכה לקרוא את סעיפים קטנים (ה) ו-(ו): (ה) ספירת הקולות של בוחרות שהצביעו לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות; (ו) בסעיף זה "מקלט" – מקום שבו שוהה אשה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה. וכאן במקום "הנתמך בידי המדינה או רשות מקומית" יבוא "בפיקוח משרד העבודה והרווחה".

ממילא תהיה רשימה בסוף.

לא בחוק, בתקנות.

שר העבודה והרווחה יעביר ליושב-ראש רשימה, שידע פחות או יותר כמה נשים.

החשיבות של ההגדרה פחות חשובה אם בסופו של דבר זה נגמר ברשימה.

שר העבודה והרווחה יהיה הכתובת לעניין.

מי בעד הבאת התיקונים כפי שסיגל קוגוט קראה אותם לקריאה ראשונה?

הצבעה
בעד אישור התיקון – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר הוספת סעיף 68ב, לרבות התוספת שקראה תמי אדרי.

התיקון אושר פה אחד.

תעברי לסעיף השלישי.

הסעיף השלישי - הגבלת מועדים להתפטרות למועמד לראש הממשלה ודין הקולות שיינתנו למועמד שהתפטר. כתוצאה מדיוני הוועדה, מה קורה עם מועמד שמתפטר. ראשית, החליטו להגביל את המועד שבו מועמד יכול להתפטר, וכן, לקבוע שהקולות שניתנו לפני ההתפטרות פסולים. הסעיף הזה מצריך תיקון גם בחוק-יסוד: הממשלה וגם בחוק הבחירות.

אנחנו מציעים שהמודל יהיה בקביעת העיקרון בחוק-יסוד: הממשלה, והפירוט יבוא בחוק הבחירות, על מנת שלא כל פעם שישנו פרט זה או אחר, יצטרכו 61 חברי כנסת.

הממשלה, שזה העיקרון שקובע איך מתפטרים.

כאן צריך 61 חברי כנסת, ויהיה קשה מאוד לתקן.

צריך 61 חברי כנסת, אבל כולם הסכימו כאן.

לפי פסיקתו של צבי ענבר לא צריך 61 עד הקריאה השנייה.

בחוק-יסוד: הממשלה כתוב בחוק שצריך. כאן אין ברירה.

לא רק שהתיקון הזה זכה פה לקונצנזוס, אלא שזו היתה גם המלצה של השופט מצא, שלא ידע מה לעשות בקולות, כשהתפטרו מועמדים יום לפני הבחירות.

את הסעיף על מות מועמד לא ניסחנו, כי יש הצעה של חבר הכנסת לפיד שקשורה למות ראש ממשלה.

לרצח.

חייבים לדון בזה יחד, לכן אנחנו מדברים פה רק על התפטרות.

אין לי בעיה עם העניין הטכני, אבל אני לא חושבת שזה קשור, כי בשלב של המועמדות לא תקבעי אוטומטית מי המועמד.

לא, אבל זה צריך להידון ביחד, כי ההסדר היום על מות מועמד, במיוחד בין בחירות ראשונות לחוזרות הוא מאוד משונה.

תקראי את הסעיף.

'בסעיף 12 לחוק-יסוד: הממשלה (להלן – חוק-היסוד): (א) במקום סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יבוא: "(ב) מועמד לראש הממשלה רשאי להתפטר לא יאוחר מהמועד שייקבע בחוק; בהתפטרות לא יהא כדי לדחות את מועד הבחירות. (ג) מועמד שהוצע על-ידי מפלגה או מפלגות כאמור בסעיף 9(א)(1) או (2) וחדל להיות מועמד, רשאיות המפלגה או המפלגות כאמור, תוך שבועיים, אך לא יאוחר מהיום הרביעי שלפני יום הבחירות להציע מועמד אחר מבין הכלולים ברשימות המועמדים שלהן לכנסת, ורואים אותו לכל דבר כראשון ברשימת המועמדים שבה היה כלול. בבחירות מיוחדות יוצע המועמד החדש מבין חברי הכנסת.' אנחנו רוצים שהדבר הזה יחול גם על ראש ממשלה שנבחר וטרם החל לכהן, כי היום יש לקונה בחוק.

תיקון סעיף 23: "בסעיף 23 לחוק-היסוד בסופו יבוא: סעיף זה יחול גם על ראש הממשלה הנבחר שטרם החל בכהונה לפי סעיף 14".

ההשלמה של הסעיף הזה הוא בחוק הבחירות, שקובע את המועדים ומה קורה עם הקולות: בסעיף 87 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) מועמד לראש הממשלה רשאי להתפטר לא יאוחר מ-36 שעות לפני מועד פתיחת הקלפי לפי סעיף 72(א) על-ידי מסירת כתב התפטרות בדרך האמורה בסעיף קטן (א)". כלומר, כתב התפטרות שמגיע ליושב-ראש הוועדה המרכזית.

אם הוא בא אחרי זה, הפתקים אובדים.

זה סעיף אחר. זה תיקון בסעיף 78, בעמ' 4 למטה, וזה הסעיף שקובע מהם הקולות הפסולים. אנחנו מוסיפים סעיף שבו נאמר: "פתק הצבעה לראש הממשלה עבור מועמד שהתפטר".

החידוש הוא, שאם מועמד, שמוצע על-ידי 50,000 בוחרים, מתפטר, אין אפשרות להחליף אותו. להבדיל מהחוק הקיים. ביטלנו את האפשרות הזאת.

מה ההבדל בניסוח בין סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), בין "רשאי להתפטר" לבין "חדל להיות מועמד"? חדל, דרך אגב, זה גם מוות.

נכון, לכן כתוב חדל.

בארצות-הברית הצביעו עבור מושל שנפטר שבועיים לפני הבחירות, אבל אנחנו לא רוצים את זה.

ההסדר, באופן כולל, על דחיית הבחירות בגלל מוות וכן הלאה, זה יידון בנפרד. אבל העובדה שמפלגה יכולה להציע מישהו אחר במקום זה, חל על שתי הסיטואציות.

"חדל להיות מועמד" זה או התפטרות או כל מקרה אחר?

נכון.

אם הוא מת, לפי הדין הקיים, דוחים את הבחירות, להבדיל מהתפטרות.

אין סתירה בין שני הסעיפים?

למה? דוחים את הבחירות, והשאלה מתי הם יכולים להציע. הם יכולים להציע מועמד, אין סתירה בין הסעיפים.

למה זה צריך להיות מועמד מבין הכלולים ברשימת המועמדים לכנסת?

כי זה הסיבוב השני.

זה בבחירות מיוחדות.

הקונספציה אומרת שראש ממשלה צריך להיות חבר כנסת. אם כאן יש מצב שאנחנו טרם הבחירות לכנסת, אז זה מתקיים באותו מועד.

אם זה בחירות מיוחדות, יש כנסת מכהנת.

אני שואלת על תהליך רגיל, למה אז הוא צריך להיות מבין הרשימה? כי אז כבר אין דרך לצרף מישהו לרשימת המועמדים.

זה ברור, זה ההבדל בין מועמד של מפלגה למועמד שחותמים לו אישית.

מה קורה עם מועמד שחותמים לו אישית?

אי-אפשר להציע מישהו אחר במקומו.

אי-אפשר להכניס לרשימת מועמדים אחרי שהיא אושרה סופית, זה 20 יום לפני הבחירות.

אם הוא מתפטר שעה לפני פתיחת הקלפיות?

הוא לא יכול להתפטר, הוא חייב לרוץ, ואז הוא יצטרך להתפטר.

זאת אומרת, הפתק שלו רץ.

והקולות הולכים לאיבוד.

לא, הקולות נספרים.

זה לא בזבוז, זה משנה ל-40%.

זה נועד למנוע תרגילים ערב בחירות.

במקרה כזה, האם קולות כאלה נספרים?

אם הוא לא מתפטר, הוא מועמד, אז הוא נספר.

המועמד שזוכה צריך להיספר מכלל הקולות. במקרה כזה, זה מגדיל את האחוזים.

את צריכה לאפשר, שאם הוא התפטר אנשים ידעו על כך, לכן 20 יום.

אני מבקשת להזכיר לכם מה אושר בישיבה הקודמת.

אם זה מההודעה לעיתונות, זה לא נכון.

זה מה שהוחלט.

זה לא מה שהוחלט, ואני אקרא לך מהפרוטוקול.

עד 48 שעות.

זה היה לעירבון, זה לא היה לקולות.

"אם הוא מתפטר עד 48 שעות לפני פתיחת הקלפיות, הקולות שניתנו לו בהצבעה המוקדמת ייפסלו", ואז נאמר גם, שתוחזר לו הערבות, אם ניתנה ערבות. "פחות מ-48 לפני פתיחת הקלפיות, הקולות שקיבל יחשבו ככשרים".

הוא לא יכול להתפטר.

אני חושבת ש-36 שעות זה מועד קצר מדי, כי זה בלילה, ב-24:00.

המצב שבו יש משמעות למישהו שלא מתמודד, ורק בעצם, לזה שהוא הכריז, יש משמעות, והדרישה בעצם ממי שזוכה ליותר קולות, לכן אנחנו צריכים לצמצם את הזמן ככל שניתן.

ההבדל הוא בין שבע בבוקר או שבע בערב.

תמי אדרי, מה את אומרת?

גם 36 שעות לפני הבחירות וגם 48 לפני הבחירות מבחינת ועדת הבחירות זה עשיית פרוצדורה מיוחדת כדי להודיע, כי הפתקים כבר נמצאים.

אני מגיש את ההצעה על 48 שעות.

מה עם אלה שהצביעו קודם?

כל הקולות פסולים.

איפה זה נקבע?

בחוק הבחירות. "קולות פסולים הם בין היתר פתק הצבעה לראש ממשלה עבור מועמד שהתפטר". זה בשביל אלה שהצביעו קודם.

את מי זה כולל?

כל מי שמצביע 12 יום לפני הבחירות.

מה נקבע בדיון הקודם מבחינת הזמן?

48 שעות.

אנחנו מעבירים לקריאה ראשונה את הנוסח של תיקון חוק-היסוד בחוק הבחירות, כפי שקראה סיגל קוגוט, בתיקון אחד: במקום 36 שעות - 48 שעות. מי בעד?

הצבעה
בעד ההצעה – 2
נגד – אין
נמנעים אין
אושר תיקון סעיף 87, בתיקון אחד - במקום 36 שעות יבוא 48 שעות.

אושר לקריאה ראשונה.

בכוונה הכנסנו את המועד לא לחוק-היסוד, אם יהיה צורך לשנות, בגלל שבת וכן הלאה.

אנחנו עוברים לתיקון הרביעי.

התיקון הרביעי – שמירת פרוטוקולים של ועדת קלפי. אופיר פינס ביקש, וכולם הסכימו לזה.

זה קיים בפועל.

אבל ביקשו להכניס לחוק, שאת הפרוטוקולים שומרים במשך כל הקדנציה, והם לא יושמדו, ואז אפשר לעשות חקירות ולבדוק. סעיף 79א: בסעיף 79 לחוק העיקרי, במקום המילים "את הפרוטוקולים והחומר" יבוא "את חומר הבחירות", ובמקום הסיפא, החל במילים "אולם רשאית" יבוא: "אולם את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי תשמור הוועדה המרכזית עד יום הבחירות לכנסת הבאה".

היום כתוב שהיא רשאית לשמור, בפועל היא שומרת.

מי בעד אישור תיקון סעיף 79א, שיעבור לקריאה ראשונה?

הצבעה
בעד התיקון – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר להעביר את תיקון 79א לקריאה ראשונה.

התיקון התקבל.

90 – 60 זו הבקשה של תמי אדרי. בכנסת הקודמת הכול היה 60 יום, והעלו ל-90 יום, ושכחו את הקטע הזה. ועדת הבחירות אומרת שהיא לא יכולה להתארגן תוך 60 יום.

זו טעות, שאז, כשתיקנו ל-90 יום, שכחנו את הסעיף הזה.

אז דובר על בחירות לכנסת.

תמי אדרי, תקראי את המשפט שאת רוצה שיבוא בסעיף 10(א) לחוק-יסוד: הממשלה.

הצעתי: ביום ג' הראשון שאחרי תום 90 הימים. בכל המקומות כתבו "שלפני".

צריך אחידות.

ביום ג' הראשון שלפני תום 90 הימים.

מי בעד התיקון?

הצבעה
בעד התיקון – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר להעברה לקריאה ראשונה תיקון לסעיף 10(א) לחוק-יסוד: הממשלה.

אנחנו מביאים לקריאה ראשונה תיקון לסעיף 10(א) לחוק-יסוד: הממשלה, הקובע "ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים".

במקום 60 יבוא 90.

רבות דובר על עניין הזיופים, ספח והחתמת תעודת זהות וסימון תעודת זהות. זה דבר שנמשך כבר ארבע כנסות. היתה הצעה של מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, גברת תמי אדרי, שבמקום כל הדבר הזה בפנקס הבוחרים תהיה רובריקה לחתימת הבוחר, כלומר, שאי-אפשר יהיה למחוק שמו של אדם, אלא הוא צריך לחתום, ואם מזייפים את חתימתו, גם יהיה אפשר להוכיח את זה במשטרה לאחר מכן. אני תומך בזה מאוד, מפני שאני לא רואה את האלטרנטיבה. אני חושב שבבחירות פנימיות במפלגות תמיד עושים את זה.

אני מבקש שהיא תציע את ההצעה, ונעביר את הפרוטוקול לכל ראשי הסיעות ונבקש את התייחסותם בישיבה הבאה.

זה רעיון אדיר, שהאדם יחתום.

תמי אדרי, תרחיבי בנושא הזה.

בזמנו היתה חותמת בתעודת זהות והיא בוטלה, אז עלה הרעיון לעשות, בבחירות לכנסת הקודמת, חותמת אחרת, ניקוב או סימן.

כי ביטלו את הצורך בספח.

בכנסת הקודמת אמרנו: אין בעיה להחזיר את החותמת, בתנאי שיחזירו את הספח. לספח התנגדו. ועדת הבחירות חיפשה אז רעיונות, ולא הגענו לשום דבר סביר.

אני מזכירה לך שגם יושב-ראש ועדת הבחירות אמר, שלעשות ניקוב בתעודת זהות מפלסטיק זאת השחתה.

את זה אנחנו יכולים לשנות.

אני חושבת שגם זה לא ימנע זיוף, אם ירצו לזייף, אבל יש בכל זאת את המומנט הפסיכולוגי, שאנשים חושבים שצריך לעשות משהו, ואז הצענו להוסיף בפנקס הבוחרים רובריקה. היום פנקס הבוחרים כולל את שם הבוחר, את תעודת הזהות שלו, הכתובת שלו, אני מציעה להוסיף רובריקה. צריך רק לשאול את משרד הפנים אם זה לא מאוחר מדי, מבחינת ההיערכות שלו, כי מקדימים את הבחירות.

ייתכן ונעשה זאת בבחירות שלאחר מכן.

צריך לשנות את הפורמט של פנקס הבוחרים. בדרך כלל, לא כל כך מקובל לעשות תזוזות בדיוק לפני בחירות.

למה צריך לשנות את הרובריקה?

מי שמכיר את הפנקס, יש תאים ותאים, ובכל תא יש שלושה שמות, אם לא תהיה רובריקה, אחד יחתום עם חתימה שתעבור על עשרה שמות, ומי ידע? נכון שגם כך יש אנשים שיכולים לעבור, אבל בכל זאת יהיה קטע מוגדר.

אם, למשל, אחרי הבחירות יגידו, שתמי אדרי לא הצביעה, ויש חתימה. המשטרה תוכל לבוא אלי ולהגיד לי "תחתמי", ולבדוק את החתימה, ואז גרפולוג מהמז"פ, יש סיכוי שהוא יוכל להגיד שזאת לא חתימה שלי. עדיין זה לא יפתור את הבעיה, שלא ידעו מי זה ומתי זויף.

מי שיפתור את הבעיה זה יושב-ראש מקצועי לוועדת הקלפי.

לא בטוח.

על השאלה אם להחיל את זה לבחירות הבאות או לא נחליט לאחר שנקבל את תגובת משרד הפנים.

אני מבקש להעביר את הדברים של תמי אדרי לידיעת יושבי-ראש הסיעות ומשרד הפנים, ואנחנו נביא את זה להצבעה באחד מימי רביעי הבאים, ככל שייוותר לנו זמן.

אין זירה הרמטית בפני זיופים. זה לא פותר את הבעיה של תעודות זהות כפולות, אבל זה פותר בעיה שאנחנו יודעים שהיא קיימת, שחברי ועדת קלפי מחלקים קולות של אנשים שלא הצביעו. אם נוסיף לזה את המזכיר העצמאי, צמצמנו את הזיופים.

לגבי המזכיר העצמאי. אף פעם לא שאלנו מזכיר ועדת קלפי אם הוא חבר מפלגה, אם היה חבר מפלגה. הוא פעל טוב, לדעתי. כאן, לפי הבקשה של אופיר פינס רוצים להכניס את זה. כשאני אמרתי שאני מסכימה לכך שפקידים יהיו יושבי-ראש, יכול להיות שיקרה מצב שמספר גדול יגיד שהוא חבר במפלגה. מה נעשה אז?

אין 9,000 אנשים במדינה שלא חברים בשום מפלגה?

לא 9,000, אני צריכה 15,000.

אולי אפשר לאחד את תפקיד היושב-ראש עם המזכיר, וזה פותר את הבעיה.

תמי אדרי, למפלגת העבודה יש הכי הרבה מתפקדים, מדובר ב-250,000, הליכוד מדבר על 100,000, יוצא 350,000 סך הכול. יש לא יותר מחצי מיליון, ויש לך מספיק אנשים.

תמי אדרי, אני לא דואג לזה.

אני מבקש להודיע ליושבי-ראש הסיעה שבישיבה הבאה אנחנו מצביעים על הנושא הזה, ואני רואה אותו כנושא חשוב. אנחנו לא נעכב את ההבאה לקריאה ראשונה. נביא לקריאה ראשונה כל מה שהוחלט, למעט הדבר הזה.

מה שנגמר, אנחנו מעבירים, אנחנו לא מעכבים כלום.

אני לא בטוח שלגבי תיקון לחוק-יסוד: הממשלה, אם בשבוע הבא, למשל, אנחנו מדברים על מועמד שנפטר, זה לא נראה לי הגיוני להביא בנפרד תיקון על ראש ממשלה שנפטר ותיקון אחר על ראש ממשלה שהתפטר. בחוק-יסוד: הממשלה נצטרך לרכז.

והכול צריך לעבור ב-61 חברי כנסת.

צריך להצמיד לקריאה השנייה והשלישית של פיזור הכנסת.

אנחנו עוברים לסעיף ראשון. דני נוה, דנתם בסיעה בעניין הזה של יושב-ראש מקצועי?

לא בסיעה, אבל קיימנו התייעצות עם יושב-ראש הסיעה, ואנחנו מתנגדים לתיקון הזה, משום שאנחנו סבורים שגם במתכונת הקיימת יש בכל זאת צורך לתת ביטוי לצרכים מסוימים, שאנחנו לא רואים סיבה לשנות אותם.

איזה צרכים?

צרכים פוליטיים. אנחנו חיים במערכת פוליטית.

יש לכם צורך פוליטי שפעילים שלכם יהיו יושבי-ראש ועדות קלפי?

יש היום צורך של כל המפלגות הגדולות, לפי מיטב ידיעתי זו גם עמדת מפלגת העבודה, כפי שיושב-ראש הסיעה שלי מסר לפחות, אני בטח לא מוסמך לדבר בשמם.

אופיר פינס רק התנה את זה שהוא שנה לא יהיה פעיל פוליטי.

שמעתי מכיוון מזכ"ל מפלגת העבודה עמדה אחרת, אז אני לא יודע מה עמדת מפלגת העבודה.

לא הבנתי. זה צ'ופר לפעילים פוליטיים להיות יושב-ראש ועדת קלפי?

מקבלים הרבה כסף.

ליום עבודה מקבלים 1,400 שקלים.

רבותי, אם יש התנגדות לא נדון בזה.

למיטב ידיעתי, גם מזכ"ל מפלגת העבודה בדעה שלא צריך לתקן את זה, אבל צריך לשאול אותו.

אני אדבר אתו עד לישיבה הבאה.

אני מציעה שתודיע בפרוטוקול שאם אכן אחרי הבירור עולה, שגם הם מתנגדים, אז יורדים מכל העניין, כי כל פעם אנחנו מבזבזים על זה זמן יקר.

דורית ואג, את צריכה להודיע לכל חברי ועדת החוקה שנופלות כאן הכרעות מאוד חשובות. מפלגת העבודה לא מיוצגת כאן.

אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה מקבלים את סדר-היום שבוע ימים מראש. אנשים גם באים ושולחים את העוזרים לקבל את החומר לישיבה, אני לא יכולה גם לשבת ולקרוא להם אישית.

אדוני היושב-ראש, תודיע, או שיימסר בשמך, שלמרות שהכנסת העבירה אתמול בקריאה ראשונה את החוק לפיזור הכנסת, מתקבלות החלטות חשובות וחברי הכנסת בכלל לא יודעים מה הן.

אמרתי את זה אתמול פעמיים ברדיו. תודה על ההצעה.

אנחנו נעבור על הדברים המוסכמים על כל הסיעות. בסוף, אם יהיה צורך בהכרעות, נביא גם דברים לא מוסכמים.

של מי היה הרעיון הזה של יושב-ראש מקצועי?

ההצעה היא שחברי ועדת קלפי יהיו פקידים. ההצעה היא של מבקרת המדינה. שנים שהציעו בביקורת, כדי לפתור כל מיני בעיות. הבעיה היא שחברי ועדות הקלפי בכלל לא יודעים מה הם צריכים לעשות בקלפי, כי מזכיר ועדת הקלפי מודרך, חברי ועדת קלפי מתחלפים כל הזמן.

הצבענו על כל הסעיפים, דחינו סעיף אחד עד קבלת עמדת הליכוד ומפלגת העבודה. זו דחייה אחרונה. בישיבה האחרונה אנחנו נצביע על הסעיף של יושב-ראש ועדת קלפי. אני חוזר ואומר: דורית ואג, תודיעו ליושבי ראש הסיעות שהדיונים כאן הם דיונים חשובים מאוד.

אני מציעה שלא תכתוב דבר ערטילאי, אלא נפרט את הסוגיה שעליה נצביע. כשמדברים על מספרים של סעיפים, לא כולם הם ספר חוקים מהלך.

כולם גם יקבלו את הפרוטוקול של הדיון.

אני רוצה להעלות סוגיה והיא הפרוצדורה שיושב-ראש ועדת הבחירות קובע, אחרי שמועמד מגיש לו טופס, וגם הפרוצדורה היא: מועמד שחותם על מועמדות לכנסת, צריך לחתום שלא היו לו עבירות, והשופט צריך לקבוע אם יש בעבירה קלון או לא. החוק קיים, הפרוצדורה של הבקשה וכל הפעילות של יושב-ראש ועדת הבחירות לא עברה, כי זה תיקון בחוק בחירות. זה תיקון 39. לא הבאנו את זה, כי היה אי-אמון. ירד האי-אמון. אני יכולה להעביר את זה ברוב מקרי.

אנחנו מדברים על תיקון לחוק הבחירות בעקבות תיקון חוק-היסוד, שיהיה ברור.

אי-אפשר בלי תיקון חוק הבחירות?

אפשר.

אפשר להפעיל את החוק גם כך.

אני מייעץ לך לא להגיש. במליאה זה לא יעבור. הימים האלה, שבין החלטה על פיזור ובין הבחירות, הם ימים מאוד מסוכנים. אם אומר לי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שאני לא צריך את התיקון הזה, והתיקון בחוק-יסוד: הכנסת מספיק.

אהוד שיל"ת, עלה פה העניין של חתימות מצביעים, אתם תוכלו להתארגן לזה לבחירות הקרובות, בהנחה שהן יתקיימו במאי?

כדי שזה יהיה יפה אני צריך לבדוק עם חברת המחשוב כמה זמן ייקח להם לשנות את תוכנית ההדפסה.

כמומחה זוטר למחשבים, אני אומר לך שקל מאוד לעשות זאת.

כדי שזה יהיה, לא צריך לעשות שום דבר, משום שפנקס הבוחרים בפני ועדת הקלפי מודפס כבר פעם שנייה ושלישית לרוחב העמוד, ויש 15 או 18 שמות עם רווח גדול בין שם לשם, יש שם מספיק מקום לשים חתימה גם אם לא יציירו רובריקה.

אני אמרתי שזה לא כל כך טוב.

רבותי, אנחנו נחליט אם זה חל על הבחירות הבאות או לא בישיבה בעוד שבועיים. בינתיים, פרט לחוק היסוד שאותו אני מבקש להביא עם הקריאה השנייה והשלישית של הצעת חוק פיזור הכנסת, אני מבקש, את כל השאר, להביא לקריאה ראשונה בהקדם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 9:50