פרוטוקולים/ועדת חוקה/2273

ועדת החוקה חוק ומשפט
28.11.2000

5
ועדת החוקה חוק ומשפט
28.11.2000

פרוטוקולים/ועדת חוקה/2273
ירושלים, י"ד בכסלו, תשס"א
11 בדצמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 213
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, א' בכסלו התשס"א (28 בנובמבר 2000), שעה 12:30

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין – היו"ר
יעל דיין
דני נווה
אופיר פינס-פז
דליה רבין-פילוסוף

אילן גילאון

עו"ד סיגל קוגוט - משרד המשפטים
יעקב דינוביץ - משרד האוצר
עו"ד תרצה ליבוביץ - ארגון בזכות

בועז פרסלר

דורית ואג

אביגיל זכאי

הצעת חוק חובת מכרזים (תיקון – איסור אפליית תאגיד המעסיק אנשים
עם מוגבלות), התש"ס-2000 של חה"כ דני נווה, אילן גילאון – אישור
לקריאה ראשונה – הצבעה.


הצעת חוק חובת מכרזים (תיקון – איסור א6פליית תאגיד המעסיק
אנשים עם מוגבלות), התש"ס-2000

אני פותח את ישיבת הוועדה. לפני שאנחנו עוברים להצעת החוק של חבר-הכנסת דני נווה ואילן גילאון אני מודיע שאני מקבל החלטה, בהסכמה, שנשנה את שמו של החוק שקיבלנו היום בישיבה הראשונה מהצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, התש"ס-2000, להצעת חוק שתיקרא: הצעת חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התש"ס-2000. אני מעמיד זאת להצבעה. מי בעד?

הצבעה
השם החדש של החוק התקבל

פה אחד התקבל השם החדש של החוק. אני מבקש להעביר את הצעת החוק הזאת עם שינוי שם החוק לקריאה שניה ושלישית ביום זכויות האדם בכנסת.

הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – איסור אפליית תאגיד המעסיק אנשים עם מוגבלות), התש"ס-2000, של חברי-הכנסת דני נווה ואילן גילאון. בבקשה תציג את החוק, חבר-הכנסת דני נווה.

את הדיון בהצעת החוק כבר קיימנו ובישיבה הקודמת הסיכום שלך היה להביא להצבעה נוסח שלוקח בחשבון הערות שהושמעו פה גם על-ידי ארגון "בזכות", ושגם ייקבע הכלל שהטריד בעיקר את משרד המשפטים. משרד המשפטים התנגד לחוק לכן זו לא תהיה הגדרה נכונה אם אומר שהניסוח הזה מוסכם על משרד המשפטים. יותר נכון לומר שהניסוח הזה לוקח בחשבון את ההערה העקרונית שהעיר משרד המשפטים כי החקיקה הקיימת כבר מדברת על עקרון השוויון במכרזים ועצם החקיקה עכשיו עלולה לפגוע בשוויון.

השינוי בנוסח אומר שכתוב בסעיף (ב): "(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א)(2) כדי לגרוע מן החובה לתת לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף במכרז כאמור...".

זה סעיף (ג) בהצעת החוק.

יש נוסח אחרון שהוכן אתמול.

אתמול הגיע מכתב דחוף אל יושב-ראש הוועדה ממרכז השלטון המקומי עם טענה לגבי הרשויות המקומיות. אני מבינה שבין זה לזה התיקון הוא רק לגבי מרכז השלטון המקומי.

יכול להיות שבין זה לזה אבל לא בין זה לבין הישיבה הקודמת.

אסביר את ההבדלים. ראשית, קביעת הכלל שאומר שהחקיקה הספציפית שמתייחסת לאנשים עם מוגבלויות אין בה כדי לגרוע מעקרון השוויון הקבוע בחוק חובת המכרזים. זה סעיף קטן (ב) וזאת לאור הערת משרד המשפטים.

הערה שניה היתה לנציגת משרד האוצר שישבה בדיון הקודם בכל מה שנוגע לרשויות המקומיות. בקשתה היתה שההגדרה פה תשתנה באופן כזה שיהיה ברור שזה אינו כולל את הרשויות המקומיות. לכן אמרנו שזה שייך לוועדת הפנים.

הענין השלישי נוגע להערה של "בזכות" ומתייחס להגדרה מה הם אנשים מוגבלים.

אלה השינויים שהוכנסו בהשוואה לדיון הקודם שלנו.

בבקשה, גב' סיגל קוגוט.

ההסתייגות שלנו נובעת מזה שבחוק חובת מכרזים כתוב שכל עיסקה צריכה לתת הזדמנות שווה לכל אדם. ברגע שעושים סעיף מיוחד דווקא לאנשים עם מוגבלויות, גם אם כותבים שזה לא גורע מהסעיף הכללי זה פוגע בשוויון. הסעיף הכללי מדבר על שוויון ולפיו אסור להפלות עולה חדש, יש על זה הצעות חוק; אסור להפלות נרקומן ששוקם ויש לנו על זה הצעות חוק; אסור להפלות בגלל לאום וגם על זה יש לנו הצעות חוק. חלק מן ההצעות האלה עברו קריאה טרומית והן יגיעו לכאן לוועדה. השוויון הוא כלפי כל האנשים וכאן עושים סעיף שכאילו אומר שהשוויון הקיים היום לא מכסה איזו קבוצה. נניח שאחר-כך תבוא קבוצה של נרקומנים ששוקמו מה אגיד להם? אגיד להם שסעיף (2) לא מכסה אותם כי עובדה היא שעשו חוק מיוחד לאנשים עם מוגבלויות למרות שלפי חוק חובת מכרזים ברור גם היום שאסור להפלות. ביקשנו דוגמאות ולא הביאו לנו דוגמה של מכרז שבו היפלו אדם עם מוגבלות ופנו אלינו ולא טיפלנו בזה.

אנחנו סבורים שאין צורך לתקן חוק כשאין בעיה אמיתית וכשזה יכול לפגוע בדקלרציה שהיא מוטו של החוק.

גם זאת דקלרציה.

אבל יש דקלרציה שחייב להיות שוויון בין כל הגורמים שניגשים למכרז. אם ההצעה היתה להוסיף סעיף – לזה אנחנו מסכימים – שלא מונה אוכלוסיה מסוימת אלא רק אומר שתנאים במכרז חייבים להיות ענייניים ותנאים שלא נובעים ממהות העיסקה ונסיבות הענין הינם אפליה, היינו יכולים לחיות עם זה למרות שהיום זה הדין. אבל סעיף שמונה דווקא אוכלוסיה מסוימת כל זמן שיש עוד אוכלוסיות שרוצות שבתור דקלרציה אמנה גם אותן כגון עולים חדשים ואחרים, זה דבר בעייתי ולא מתבקש מפני שהיום הסעיף אומר שכל האנשים שווים ואין זה משנה אם זה קשור ללאום, מין, מוגבלות, עלייה, שפה. כשאני עושה עיסקה בודקים בשבע עיניים האם תנאי הסף של המכרז הם ענייניים. ברור שאם אני מבקשת מורה להתעמלות או מדריך לנבחרת יכול להיות שגם יהיה תנאי של כשירות גופנית כלשהי.

בדיון הקודם העיר על כך יושב-ראש הוועדה אבל אמרנו שדווקא לאור היתרון הגדול שהיה לנבחרת הנכים הישראלית לעומת המשלחת הרגילה אני לא בטוח שהתנאי הזה הוא נכון.

עוד הוספתי שבזמנו חשבתי שמבקר מוסיקלי צריך להיות בעל כושר שמיעה ואסור שהוא יהיה חירש אבל גם את זה הסרנו.

אמרנו שהיו מלחינים חירשים.

נראה לי שיכול להיות מצב שכשירות גופנית תהיה קריטריון ענייני.

זה כתוב בחוק המכרזים.

לא. כתוב בחוק: תנאים, ובתקנות כתוב רק: ענייניים. לא איכפת לי להעלות זאת לדרגה של חוק ולכתוב שכל תנאי במכרז חייב להיות ענייני ונוגע במהות העיסקה, זאת למרות שזה כתוב בפירוש בתקנות. אם אומרים שדווקא אדם עם מוגבלות אסור להפלות זה אומר כאילו שאת מישהו אחר מותר להפלות וזה דבר שיכול לפגוע במוטו הכללי של החוק.

אולי זה יפתור את הבעיה אם נכתוב שזה לא יכלול דרישה לא עניינית.

אפשר לכתוב ברמה של עקרון כללי שכל מכרז לא יכול לכלול תנאים לא ענייניים.

הצעת החוק הזאת לא נולדה כתוצאה מבת-קול שיצאה משמים, ההצעה באה על רקע של פנייה ספציפית והיא עושה את ההבדל אם מחר יבוא ארגון של עולים או ארגון אחר. הרי דווקא בענין של אנשים עם מוגבלויות יש תאגיד בודד שמתמודד במכרזים כתאגיד והוא "המשקם", אין תאגיד של עולים שמתמודד על מכרזים כתאגיד של עולים. הבעיה פה היא התמודדות של תאגידים על מכרזים שונים של המדינה או של גופים מוכרים. אני לא חושב שמחר יבוא ארגון עולים ויגיד: הקמנו ארגון עולים ודווקא היפלו אותנו כי אנחנו עולים חדשים. לגבי אנשים עם מוגבלויות הרגישות צריכה להיות יותר גבוהה דווקא בגלל הבעייתיות כאשר הם מנסים להתמודד באופן שווה עם תאגידים שלא כוללים אנשים עם מוגבלויות.

יש להם תקנת פטור שאפילו מהווה אפליה לטובה. לכבוד "המשקם" עשו בתקנות חובת המכרזים תקנת פטור. אתה יכול להתקשר במכרז עם חברת "המשקם" בלי לעשות בכלל מכרז, זו אפליה לטובה.

כל עוד היא מתקיימת אבל לא תמיד היא מתקיימת.

בבקשה, נציגת ארגון "בזכות".

חילקתי פה מסמך.

ראינו אותו.

הצענו ניסוח חלופי למה שמוצע בסעיף (א)(2). במקום "לא ימנעו מתאגיד המעסיק אנשים עם מוגבלות מלגשת למכרז פומבי", אנחנו מציעים ניסוח שמתאים לאיסורי אפליה שמופיעים בחוקים אחרים, למשל, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה האומר: לא יפלה מעביד בין עובדיו, כשההגדרה של האפליה כוללת קביעת תנאים שלא ממין הענין. אנחנו מציעים פה לא להפלות בעריכת מכרז אדם עם מוגבלות.

הערתם את ההערה הזאת קודם לפני שניסחנו את ההצעה?

לא, זה מכתב שנתקבל אתמול.

אתה קיבלת את זה ודיברתי עם העוזר שלך.

אני ביקשתי מכם שתביאו ניסוח שמקובל עליכם. נכון לאתמול זה לא מה שהעברתם כי אתמול הנחתי ניסוח על שולחן הוועדה.

אם זה ניסוח אחר אני לא יכול להצביע עליו כי זה לא הונח על שולחן הוועדה. זה ברור. אני יכול לדחות את זה.

אני לא רוצה לדחות את זה יותר, כבר דחינו את זה יותר מדי. נעביר את זה בקריאה ראשונה ואפשר יהיה להוסיף את זה בקריאה שניה ושלישית.

ההצעה שלנו פותרת בעיות שעלו כאן. בתחילה "גוף ציבורי" היה כללי מדי ובהצעה שלנו אנחנו מתייחסים רק למי שחוק חובת מכרזים חל עליו ואנחנו אומרים: לא ייערך מכרז אשר מגביל. אדוני היושב-ראש, לענין קביעת תנאים שלא ממין הענין שהצעת לכלול כללנו גם את זה, זה הרמוני עם איסורי אפליה אחרים.

כל זה יבוא לקריאה שניה ושלישית.

זה לא נושא חדש.

לגבי "גוף ציבורי" אני לא יכול להרחיב את זה לשלטון המקומי כי זה לא מסמכות הוועדה.

זה לא חל.

גם בנוסח הקיים זה לא חל.

אנחנו צריכים להעביר את זה בקריאה ראשונה ואחר-כך נוכל להכניס בזה שינויים.

גב' קוגוט, את צודקת בענין מבחינה משפטית אבל זה חוק דקלרטיבי, זה חוק שנועד לומר לציבור ולתאגידים הממשלתיים: אל תפלו על רקע מוגבלות, תיקחו אותם בחשבון כשווים. יש הרבה חוקים כאלה שהם חשובים מאוד.

חוץ מזה כותבים חברי הכנסת המציעים: על אף האמור לעיל, לאחרונה פרסמו משרדי ממשלה מכרזים פומביים שבהם נקבע בין תנאי המכרז כי על המתמודדים להעסיק עובדים בריאים בעלי כושר עבודה.

כאן משרד האוצר ביקש את הדוגמה ולא נתנו לו. בוודאי שמכרז כזה היה נפסל, לא צריכים לתקן את החוק בשביל לפסול מכרז שמפלה אנשים.

כבר קיבלנו שלוש הצעות חוק לגבי אפליה מתקנת.

זו לא אפליה מתקנת, זה איסור אפליה.

זה באמת אבסורד. אני בעד הצעת החוק הזאת אבל אני רוצה לומר לעצמנו שריבוי העדפה מתקנת פוגע בצורה רצינית בשוויון. דבר שני, ריבוי המגבלות על הסקטור הציבורי הממשלתי יביא למצב שיברחו מהסקטור הזה. בזמנו אמר לי מנכ"ל אל-על שהמגבלות שמוטלות היום על חברה ממשלתית הן כאלה שבשוק המסחרי חושבים שצריך להוסיף פרמיה, או קנס, או דיסקונט של 10% משווי החברה מעצם העובדה שזו חברה ממשלתית. זאת אומרת, אם היא הופכת להיות חברה לא ממשלתית שוויה כבר עולה ב-10%.

אני מעמיד להצבעה את הצעת החוק בנוסח האחרון הנוכחי המונח כאן לפני הוועדה. מי בעד העברתה לקריאה ראשונה?
הצבעה
הצעת החוק נתקבלה

הצעת החוק התקבלה פה אחד והיא תועבר לקריאה ראשונה.
הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 12:55