פרוטוקולים/ועדת חוקה/2217

5
ועדת החוקה, חוק ומשפט
20.11.2000

פרוטוקולים/ועדת חוקה/2217
ירושלים, א' בכסלו, תשס"א
28 בנובמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 205
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ב בחשוון התשס"א (20 בנובמבר 2000), שעה 10:45

חברי הוועדה: ענת מאור – מ"מ היו"ר
קולט אביטל
ציפי לבני

עו"ד ישי יודקביץ - משרד הביטחון
יוחאי טרם - משרד האוצר, עוזר סגן החשב הכללי

שלמה שהם

דורית ואג

אסתר מימון

תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון) (תיקון), התשס"א-2000


תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון) (תיקון), התשס"א-2000

בוקר טוב. הנושא על סדר היום: תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון) (תיקון), התשס"א-2000. נציג משרד הביטחון, ישי יודקביץ.

תקנות חובת המכרזים מחייבות אישור של ועדת החוקה. במסגרת הפרקטיקה הנהוגה מאז חקיקת החוק, אנחנו עוקבים אחרי מערכת התקנות של משרד האוצר והתקנות הכלליות של שאר משרדי הממשלה ובודקים אם הן מתאימות להתקשרות של מערכת הביטחון.

מה כולל את מערכת הביטחון?

מינהל הרכש של משרד הביטחון, מה שנקרא מנה"ר.

זה כולל גם את אגף השיכון?

זה כולל את כל היחידות: הצבא, רפא"ל, עד שתופרט.

מה לגבי השב"כ והמוסד?

השב"כ והמוסד הם גם קליינטים שלנו.

עליהם זה חל בנפרד?

עד כמה שזכור לי, אנחנו מדברים על משרד הביטחון, צה"ל ויחידות הסמך של משרד הביטחון.

במסגרת תקנות משרד האוצר תוקנו שלושה תיקונים שאנחנו מבקשים לאמץ לתקנות ההתקשרויות של מערכת הביטחון: התיקון הראשון הוא תיקון של עילת פטור, הקבועה בתקנה 3 (16). תקנה 3 מדברת על "עסקה עם תאגיד שהוקם בחוק, במסגרת תפקידי התאגיד או סמכויותיו, על-פי החוק שהקימו, ובלבד שההתקשרות הינה באישור המנהל, ונתקיימו בה התנאים האמורים בפסקה (15)(ב) עד (ד)".

אתם רוצים להוסיף "לפי חוק".

נכון. יש תאגידים סטטוטוריים שהוקמו בחיקוק, חיקוק לפי פקודת הפרשנות זה גם תקנות וצווים. לדוגמה, רשויות ניקוז. יש חוק הניקוז ועל-פיו מוקמות רשויות ניקוז. משרד הביטחון זקוק לאפשרות לפטור ממכרז.

זה לא יכול להתפרש לגבי סתם חברה?

על תאגיד סטטוטורי.

כשאתה אומר "תאגיד שהוקם על-פי חוק" זה לא תאגיד סטטוטורי, גם חברה מוקמת על-פי חוק.

לא, חברה מקבלת רשיון, אולי מכוח חוק כמו חוק הבזק.

חברה מוקמת על-פי חוק החברות, אני לא מדברת על חברות ממשלתיות.

אנחנו מדברים על תאגיד סטטוטורי, לא על חברות ממשלתיות.

בניסוח הקודם היה "תאגיד שהוקם בחוק", שזה תאגיד סטטוטורי, ואין בעיה. כשאתה אומר "לפי חוק", אתה מתכוון לתאגיד שעצם קיומו הוא בתקנה, למשל.

אנחנו מתכוונים לתאגיד סטטוטורי.

המילים "לפי חוק" עלולות להתפרש לכל תאגיד. אולי צריך לנסח אחרת, כי אתה פותח את זה לכל חברה.

הכוונה שלנו היתה, עד כמה שהוסבר לי על-ידי אנשי מנה"ר, לאפשר להתקשר עם תאגידים סטטוטוריים, לאו דווקא עם חברות ממשלתיות, כאשר יש עילת פטור אחרת לחברות ממשלתיות.

במקום "תאגיד שהוקם בחוק", תכתוב "תאגיד שהוקם בחוק או בחיקוק".

למרות עברי לא התכוונתי לחברות ממשלתיות, אלא לכל תאגיד המוקם היום על-פי חוק כלשהו.

תכתוב "תאגיד שהוקם בחיקוק", וחיקוק זה כולל גם חוק, זה כולל הכול.

זו היתה הכוונה שלנו.

מה לגבי סעיף 2?

הוספה של עילת פטור.

תסביר לנו על מה אתם מדברים.

הדוגמה הפרקטית היחידה שעולה על דעתי היא התאגידים שהוקמו מכוח חוק הניקוז.

למה צריך להרחיב את הפטור?

למה צריך פטור ממכרז לתאגיד סטטוטורי?

יש עדיין תנאים.

במדינת ישראל יש כלל שהוא, חוק חובת מכרזים, אפשר להתווכח על הכלל הזה, ויש הרבה ויכוחים על-כך, ובחוק הזה, כפי שאנחנו רואים, החורים ברשת מרובים מהחוק עצמו, וכל אחד ממשרדי הממשלה טוען שהמשרד שלו הוא כל כך ייחודי, שצריך לתת לו פטורים מיוחדים, מכל מיני נימוקים, חלקם מוצדקים, חלקם לא מוצדקים. וצריך לומר שמערכת הביטחון מקבלת את הפטורים הגורפים ביותר במסגרת הזאת.

חוק חובת המכרזים הועבר בכנסת ה-12, ומאז יש מחלוקת מאוד רצינית. יצחק רבין, זיכרונו לברכה, היה שואג על חבר הכנסת פורז, כאילו הוא הביא את החוק לעולם, והתברר שזה בכלל לא נכון.

מי שהביא, אלה מרדכי ורשבוסקי ולין.

ברור מה היתרונות של החוק, אבל לפי מה שאני יודעת מהביקורת, לא הייתי בשלב החקיקה, החוק הזה הינו מבין הגורפים במדינות העולם הדמוקרטיות, והוא כמעט לא מגן על תעשיית כחול-לבן, זו הבעיה העיקרית מנקודת הראות שאני מכירה. מרוב מינהל תקין ומרוב מכרזים ותחרות חופשית, שכחו דבר, שבארצות-הברית ובאירופה הוא קיים.

יש תקנות שעיגנו יתרון לכחול-לבן, בהנחה של 15%, שלצערי, דרך אגב, לא עושים בהן שימוש. אני מסכימה אתך שצריך לחשוב מבחינת מה אנחנו רוצים לקדם מבחינת מדינה ומבחינה לאומית, אבל הרעיון של שמירה על טוהר המידות מבחינת משרדי הממשלה היא מאוד חשובה.

הטענה היתה, שבאיזון בין שני הדברים, החוק בישראל גורף יותר ממדינות אחרות.

כשבא גוף לבקש פטור, אני רוצה לשמוע מה הרציו שעומד מאחורי זה, כלומר, למה תאגיד שהוקם בחיקוק לא צריך לעמוד למכרז?

זה לא שברגע שיש תאגיד שהוקם בחיקוק ישר פוטרים ממכרז, הסעיף הזה עדיין כפוף לשלושה תנאים שקבועים בתקנה 3(15), שמדברת על חברות ממשלתיות. סעיף התאגיד הסטטוטורי מכיל שלושה תנאים שחייבים לעמוד בהם כדי שיהיה פטור ממכרז לתאגיד הסטטוטורי. למשל, שהעסקה נעשית למטרה ייחודית שתושג באופן הטוב ביותר והמתאים ביותר אם תבוצע על-ידי התאגיד הסטטוטורי, עקב שליטת המדינה בתאגיד הסטטוטורי; שקיים תאגיד סטטוטורי אחד בלבד לבצע את המטלות, ואם קיימים מספר תאגידים או חברות, צריך לעשות מכרז סגור ביניהם; שהתאגיד הסטטוטורי יתחייב שהתקשרות עם צדדים נוספים ככל שהן עולות מן העסקה עם משרד הביטחון, תיעשה במכרז פומבי, דהיינו, שאם התאגיד הסטטוטורי יהיה החזית, אז הוא יתחייב שהוא יעשה מכרז פומבי בהתקשרויות. אלה שלושה תנאים שמנהל משרד הביטחון צריך לבדוק לפני שהוא מאשר פטור ממכרז לעסקה עם תאגיד שהוקם בחוק או בחיקוק.

ברגע שיש תאגיד סטטוטורי, כמו, למשל, רשות הדואר, אנחנו לא עושים פטור ממכרז לרשות הדואר, אלא בודקים את שלושת התנאים לפני שאנחנו מחליטים.

תיקון נוסף שאנחנו מבקשים להוסיף עילת פטור, גם בהתאמה לתיקון שהתקבל בתקנות האוצר ב-1998, הוא, פטור ל"עסקה לביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח, למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או למטרה דומה, ובלבד שהעסקה נעשית עם מי שתורם מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם".

אני לא מבינה למה אם משרד הביטחון רוצה לעשות יום ספורט לכל עובדי משרד הביטחון, למה הוא יכול לבחור את החברים שלו?

זו עילת פטור שהתקבלה בתקנות האוצר. אנחנו זקוקים לעילה הזאת, למשל, מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח, למשל, מצודת יואב, למשל, הגנים הבאהיים בכלא עכו.

זה רק למטרות חינוך, תרבות או דת של משרד הביטחון?

לא. אני אביא את הדוגמאות שמבהירות למה אנחנו זקוקים לפטור הזה. גברת גיטה שרובר תרמה במצודת יואב להקמת מבנה להלנת חיילים בודדים, היא לא מסכימה לסטנדרט האחזקה של האגודה למען החייל, והיא מבקשת סטנדרט אחזקה יותר גבוה, ומבקשת שהעמותה שהיא הקימה לטובת העניין תחזיק את המקום. משרד הביטחון התקשר עם עמותת גיטה שרובר, בשקל מול שקל, בהיקף של 6 מיליון שקלים לעניין זה. זו דוגמה של דבר שלא נכנס לאף אחת מעילות הפטור, ואנחנו זקוקים למיזם הזה.

זה קיים בתקנות הכלליות. יש לכם פטור בדיוק באותו נוסח, באישור ועדת חוקה. אני אקרא לך את הסעיף: "מטעמים מיוחדים אחרים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".

אני מדבר על תקנה 3(30) לתקנות האוצר.

אתה מדבר על התקנות המיוחדות של מערכת הביטחון.

לא, אני מדבר על תקנות שאושרו באוגוסט 1998 3(30) לתקנות האו צר.

שם קבעו מגבלה.

אם זה קיים למה אתה צריך אותנו?

זה קיים בתקנות האוצר, זה לא קיים בתקנות מערכת הביטחון.

לא, התקנות האלה הן תקנות כלליות שחלות גם עליכם, ואתה רוצה תנאים אחרים.

אנחנו לוקחים מילה במילה את מה שכתוב בתקנות האוצר.

תקנות חובת מכרזים חלות על כל המדינה.

חוק חובת מכרזים קובע מתי צריך מכרז וגם שורה של פטורים בתקנה 3.

לא, המבנה של דיני המכרזים, שהוא חוק רזה עם תקנות רבות. יש שלוש סדרות של תקנות: תקנות האוצר, תקנות חובת המכרזים הכלליות, כל משרדי הממשלה - - -

והן חלות גם עליכם.

החוק קיבל שמערכת הביטחון ייחודית לענייני הרכשה.

אתה רוצה להגיד שפטור שמשרד האוצר יכול לקבל, אתה לא יכול לקבל?

כן, כי זו לא עסקה של משרד הביטחון.

זה לא נכון. אני קורא את תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון), והן מדברות על פטורים מיוחדים שלכם. סעיף 3 אומר "לא תהיה חובת משרד הביטחון לערוך מכרז לגבי עסקה עם אחת מאלה". זה לא אומר, שהפטורים שיש לאוצר, לא חלים עליכם.

אנחנו לא יכולים להתקשר בתקנות האוצר.

אתה צודק. כתוב: "כל משרדי הממשלה, למעט משרד הביטחון".

אנחנו זקוקים לפטור הזה, והבאתי את הדוגמה למקרה של מצודת יואב.

ישי יודקביץ, למה הורדתם את אישור ועדת החוקה?

הם לקחו את תקנות משרד האוצר.

בתקנה 3(30) לתקנות חובת המכרזים של משרד האוצר, שתוקנה ב-13 באוגוסט 1998, העתקנו מילה במילה.

התקנה הזאת הוספה בתוך סעיף קטן (ב), הרישה אומרת: "מטעמים מיוחדים אחרים... הפטור באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת". סעיף 30 נכנס בסעיף קטן (ב).

יש לי פה תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשנ"ח-1998 וכתוב, שוועדת החוקה אישרה ב-13 באוגוסט 1998. אני קורא סעיף 1: "בתקנה 3 לתקנות חובת המכרזים התשנ"ט-1999, להלן התקנות העיקריות" אני קופץ לפסקה (8), שם כתוב: "אחרי פסקה (29) יבוא (30), התקשרויות לביצוע מיזם אשר יפעל ללא כוונת רווח".

סעיף 30 מנוסח בתוך סעיף קטן (ב). הסעיף אומר: "התקשרות משרד בחוזה לביצוע עסקה בטובין ובמקרקעין לביצוע אלה, אינה טעונה מכרז אם היא אחד מאלה", ואז כתוב: "מטעמים מיוחדים אחרים" - זו כבר הגבלה של טעמים מיוחדים, שזו הגבלה די רצינית לכשעצמה - "באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט".

להפך, "מטעמים מיוחדים אחרים" זה מרחיב, וכאן הוא לא מבקש את ההרחבה של מטעמים מיוחדים.

אם הבקשה שלהם היא להחיל עליהם ממילא מה שנמצא במשרד האוצר, אני מציעה לאשר.

אני באתי בכוונה, מתוך תפיסתי הבסיסית שהחוק המכרזים גורף מדי ורצון להגן על עובדים ועל ייצור מקומי, ולכן בתקנה 1(2) הייתי מבקשת לראות איך מוסיפים את הבקרה של ועדת החוקה, כפי שקיים היום.

אני אבדוק אם יש בקרה כזאת בתקנות האוצר. אם יש בקרה כזאת, נוסיף, ואם אין, לא נוסיף.

אין בקרה כזאת.

היועץ המשפטי יבדוק זאת לאחר הישיבה. מה התיקון השלישי?

התיקון השלישי הוא ענייני הפרסום של המכרזים הפנימיים. שוב, זה בהתאמה לתקנות האוצר. אנחנו מבקשים שבמקום פרסום בשני עיתונים יומיים בשפה העברית, שלפחות אחד מהם נמנה עם שלושת העיתונים הנפוצים במדינה, יבוא עיתון יומי אחד באינטרנט. העובדה שזה מתפרסם באינטרנט, זה יפורסם מעת לעת בשלושת העיתונים.

היתה תקנה בעניין של העיתון הערבי. זה חל עליכם?

הפרסום בעיתון הערבי לא חל עלינו. התיקון הזה לא עוסק בפרסום בעיתונות הערבית.

ברשותכם, אנחנו מצביעים לאישור תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון) (תיקון), התשס"א-2000, על-פי פניית משרד הביטחון, בכפוף לכך שאם יתברר שיש סייג בתקנות האוצר לסעיף 1(2) לגבי אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט, נחזיר את התקנות לדיון, אם לא, הן מאושרות.

לגבי סעיף 1(1) במקום "בחוק" יבוא "בחיקוק".

אבל אם זה דבר שקיים במשרד האוצר?

תעשו את הבדיקה בנוסחים.

שלמה שהם, יצטרכו ללכת לתקנות האוצר, ולתקן את תקנות האוצר.

זה לא עניין עקרוני, וההערה של ציפי לבני נכונה מאוד.

מי בעד אישור התקנות? שניים בעד, אין מתנגדים. התקנות אושרו. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05