פרוטוקולים/ועדת חוקה/2137
5
ועדת החוקה חוק ומשפט
12.11.2000
פרוטוקולים/ועדת חוקה/2137
ירושלים, כ"ג בחשון, תשס"א
21 בנובמבר, 2000
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 199
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
מיום ראשון, י"ד בחשוון התשס"א (12.11.2000), שעה: 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 12/11/2000
הצעת חוק לתיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון-רשות עיון לראשי עיריות), התש"ס-2000, של חבר הכנסת ראובן ריבלין (פ/1242)- אישור לקריאה ראשונה-הצבעה.
פרוטוקול
חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין - היו"ר
ראובן ריבלין
עו"ד לבנת משיח - ממונה בכירה בכירה על חקיקה וייעוץ במשרד
המשפטים
אביבית אהרונוף -משרד המשפטים
רונה קדמי - המשרד לבטחון פנים
רחל אדלסברג - המשרד לבטחון פנים
עו"ד מירית דובר - מרכז השלטון המקומי
הצעת חוק לתיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון –רשות
עיון לראשי עיריות), התש"ס- 2000, של חבר הכנסת ראובן ריבלין
(פ/ 1242) – אישור לקריאה ראשונה – הצבעה.
הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון-רשות עיון לראשי עיריות), התש"ס- 2000, של חבר הכנסת ראובן ריבלין.
בוקר טוב. אנחנו מתחילים את הישיבה השנייה של הוועדה. הנושא הוא הצעת חוק לתיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תיקון–רשות עיון לראשי עיריות, של חבר הכנסת ראובן ריבלין. חבר הכנסת ריבלין, בבקשה.
אדוני, לפי החוק הקיים החיסיון לגבי הנושא של הרישום הפלילי אינו חל על רשימה סגורה של מוסדות ואנשים שבאה לכלל רישום בתוספת הראשונה. הצעת החוק שלי באה לבקש להוסיף לאותה תוספת גם אנשים מתוך המערכת העירונית. למשל, יש ראשי ערים שאינם רוצים לקבל אנשים שאינם מומחים בנושאים פליליים, שיש להם רקע אישי כזה, ואני כמובן אומר זאת בלשון סגי נהור. לפי אותו היגיון של אותם מוסדות ציבוריים המבקשים לדעת עם מי יש להם עסק קודם שהם מקבלים אותו לעבודה ברמה או בתפקיד שראוי שידעו על מי מדובר, כך יש כמה ראשי ערים כאלה שהיו מבקשים לדעת מהן תכונותיו של המועמד לעבודה במערכת העירונית. אני בהחלט חושב שאם אנחנו מדברים על כל אותם גופים ממשלתיים המנויים בתוספת הראשונה, אין כל סיבה מדוע לא ניתן את האפשרות גם למערכת העירונית לבדוק את מי הם עתידים לקבל לעבודה.
אני מוכרח לומר שאנחנו היינו במשא ומגע עם המדינה, וכאשר אנחנו הצגנו את הצעת החוק ווועדת השרים לענייני חקיקה דנה בה, היא אישרה אותה במגבלה שהאינפורמציה לא תינתן דווקא לאנשים הפוליטיים, אלא לאנשים המקצועיים במערכת, כגון: מנכ"ל העירייה. זה אדם שמוצג כעובד ציבור לכל דבר. אין לנו כל מניעה לעשות זאת.
אני מוכרח לומר שההצעה הזו לא נולדה במוחי הקודח, אלא נתבקשתי לעשות זאת על ידי מספר מוסדות עירוניים, כמו: מבקר עיריית תל-אביב לשעבר ומבקר עיריית ירושלים, שניהם שופטים. מבקר עיריית תל-אביב הוא אחד מהמבקרים היותר ותיקים. כמדומני, קיבלתי גם פניות מעיריית רחובות ומעיריית ראשון לציון.
אני מוכן להתניית הממשלה בדבר הגבלת החומר החסוי למסירה רק ליועץ המשפטי של העירייה.
בפניי נמצא מכתב משרד המשפטים ואני אקרא אותו בפניכם: "…אני מבינה כי אתה מבקש להעלות את ההצעה שבנדון בקריאה טרומית. כשהגשת הצעה זהה בכנסת ה- 14 הסכמת בזמנו לתקן את הצעתך בהתאם להערות שמשרדנו הציג לפניך, דהיינו שההצעה תתייחס לא רק לעיריות, אלא לרשויות המקומיות בכללותן, ושהמידע מהמרשם הפלילי יימסר למנכ"ל הרשות, ליועץ המשפטי שלה או למבקר הפנים שלה, ולא לראש הרשות שהוא דמות פוליטית. זאת בדומה לשאר הגופים הציבוריים המקבלים מידע מהמרשם הפלילי לצורך העסקת…".
אני ראש מדור מידע פלילי באגף החקירות. אני מבינה כי מדובר כאן על העברת מידע לכל העיריות ולרשויות מקומיות לגבי כל מועמד למשרה בעירייה.
מדובר כאן במטלה שדורשת היערכות מתאימה מצד המשטרה משום שמדובר כאן בהרבה מאוד גורמים. הייתי מבקשת לדעת האם אפשר לצמצם זאת או להטיל על גורם מרכזי אחד לרכז את הפניות.
השלטון המקומי גם הוא פוליטי והוא יכול להשתמש לרעה. כבוד היושב ראש, אני ביקשתי עיריות והגברת משיח הציעה להרחיב את זה. אני לא ביקשתי את ההרחבה הזו. אני ביקשתי עיריות, כי בעיריות יש מבקר עירייה שהוא ידו הארוכה של היועץ המשפטי לא רק בכל מה שקשור לתביעות, ויש לו אחריות רבה. ההצעה שלי דיברה על עיריות וזה הרבה יותר טוב ממועצות מקומיות כי כאשר מדברים על מועצות מקומיות אז זו הרחבה מאוד גדולה וזה יכול להכביד על היכולת של המשטרה לתת את הנתונים בזמן סביר. עיקר הדבר הוא שיוכלו לעשות שימוש לרעה ואנחנו כמחוקקים לא רוצים לעשות זאת. בזמנו דיברתי עם השופט סיוון והוא דיבר רק על עיריות, והגברת משיח ביקשה להרחיב זאת. אין לי כל מניעה להרחיב את זה, משום שההיגיון שעומד מאחורי החקיקה הזו הוא אותו היגיון שאומר שגם רשות עירונית צריכה לבחור את אותם אנשים שלא יהיו לרועץ בסופו של דבר לעבודתה המסורה של הרשות העירונית למען אזרחיה. אני מוכן לכל הגבלה.
אבל בינתיים לגבי הרשויות המקומיות אני רואה שהעתיקו את הסעיף שחל על העיריות. כלומר, המועצות המקומיות חייבות למנות מבקר גם כן.
אני לא יודעת מי הגורם המתאים שיוכל לומר לנו מה היקף הפניות הצפוי ומה זה כרוך מבחינתנו. יש כאן נושא של קבלת הפניות וריכוזן, גם של הפקת המידע, גם של פיזור המידע.
איש לא יוכל לומר לך כאן מהו היקף הפניות הצפוי. אפשר לעשות מועד תחולה יותר מאוחר כדי שאפשר יהיה להתמודד עם זה.
אנחנו עובדים היום עם מערכת פלילית מאוד ישנה ובעוד כשנה תיכנס מערכת חדשה שתקל על הביצוע.
רבותיי, אני רוצה לסכם. אנחנו מחליטים להעביר את הצעת החוק הזו באופן עקרוני, ואנחנו מבקשים שני תיקונים ממשרד המשפטים. ראשית, נושא המדרג, ושנית מועד תחולה.
אני רוצה לומר שכל הנושא הזה הוא לא כל כך פשוט. ידוע לי שמשטרת ישראל, למשל, גם לצורכי עובדים שלה שהם לא עובדים מקצועיים, אלא הם עובדים בדרג הנמוך ביותר, משתמשת בעניין הזה. הפרובלמטיקה יכולה להתעורר בתיקים סגורים ובדברים אחרים.
עדיין ברשות מקומית יש אלמנטים של אכיפת חוק בכל מיני רמות. אין ויכוח בכלל על עניין פקחים ברשות מקומית.
אבל אני חושב שצריך לדבר גם על עובדים אחרים. אני הייתי שופט בעיר שדה ואני יכול לומר לכם שכשלוקחים אדם כלשהו אפילו לעבודת ניקיון, חשוב מאוד לפעמים לדעת האם יש לו עבר פלילי גבוה או לא. השאלה היא עד איזה גבול אנחנו מדברים כי הדברים האלה גרמו לפעמים למכשלות לא פשוטות. אני לא אומר שלא יקבלו אנשים כאלה לעבודה משום שכתוב רשאי, אבל הם צריכים לדעת שיש לאדם שכזה מספר מסוים של עבירות.
דע בפני מי אתה עומד. במדרג צריך להבחין בין עובדים שבאים במגע עם הציבור לבין עובדים אחרים. עובד שמפקח בדרך כלשהי או נותן רשיונות, עובד שמפעיל סמכויות בכל דרגה שהיא הוא הראשון שיכנס למדרג.
אנחנו כמובן מברכים על הצעת החוק. הייתי מציעה לאמץ את ההגדרה של רשות מקומית הכוללת: עיריות, מועצות מקומיות וגם איגודי ערים.
אין בעיה, גם איגודי ערים. השאלה מי יהיה האדם שיפנה את הבקשה? האם יש יועץ משפטי במרכז השלטון המקומי?
המשרד שלי הוא היועץ המשפטי של מרכז השלטון המקומי, אבל אני לא יודעת אם מרכז השלטון המקומי ערוך לזה ויהיה מעוניין להיות חוליית קישור בעניין הזה. אני חייבת לקבל את אישורו של הלקוח בעניין הזה. כעיקרון הייתי מעדיפה שזה יהיה איזשהו גורם ברשות המקומית הספציפית. אנחנו בסך הכל עמותה לא מתוקצבת.
אפשר לעשות מדרג יותר גבוה. השאלה היא האם הפנייה יכולה להיעשות על ידי הרשות המקומית או שאנחנו נדרוש שהכל יעבור דרך היועץ המשפטי? אבל מרכז השלטון המקומי לא מוגדר בחוק, זו עמותה.
ישנם כ – 12 חוקים שהשם של מרכז השלטון המקומי מופיע בהם. אני לא יודעת אם המרכז ערוך לזה.
לא, זה בעייתי. הפניות לבקשת מידע הוא לא עניין שחושף מידע. זה חושף את שמו של האדם שהוא מועמד למשרה. אבל התשובה של המשטרה היא כן עניין שחושף מידע. המידע צריך להגיע לבעל תפקיד ברשות המקומית שהוא מוסמך לעיין במידע.
עו"ד לנדאו שהוא גם עוזרי הפרלמנטרי הבכיר וגם היועץ המשפטי של הסיעה מביא דוגמא. המנהל הכללי של משרד ממשלתי הוא זה שעומד מול הגורמים, מדוע שלא נדבר כאן על מנכ"ל של עיריות בעיריות, ומרכז השלטון המקומי במועצות מקומיות? מנכ"לים של עיריות בוודאי יכולים לפנות באופן ישיר. אני מבין שמדובר בהרבה מאוד גורמים כפי ששמענו כאן.
אני מציע שתשבו לאחר הישיבה ביחד ותחליטו לגבי הנוסח, תביאו אותו אלינו ונעביר אותו מהר לקריאה ראשונה.