פרוטוקולים/ועדת חוקה/2191

5
ועדת החוקה, חוק ומשפט
08.11.00



פרוטוקולים/ועדת חוקה/2191
ירושלים, כ"ט בחשון, תשס"א
27 בנובמבר, 2000

החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 197

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
מיום רביעי, י' בחשוון התשס"א (8 לנובמבר, 2000) בשעה 09:00

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין – היו"ר
משה גפני
שאול יהלום
יוסי כ"ץ
ציפי לבני
דני נווה
אופיר פינס-פז
אברהם רביץ

סיגל קוגוט – משרד המשפטים
תמר אדרי – מנכ"ל ועדת הבחירות לכנסת ה- 15

עו"ד אהוד שיל"ת – המפקח הארצי על הבחירות
איילת פישמן
יחקאל לביא

נטע דגן – ארגון "בזכות"
עו"ד פנחס מעוז – יועמ"ש מפד"ל
אריאלה אופיר
בועז פרסלר

דורית ואג

שלמה שהם

לאה קיקיון

תיקונים בחוקי הבחירות










תיקונים בחוקי הבחירות

שלום לכולכם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה.

בגלל האפשרות שהבחירות יוקדמו, נקדיש בכל יום ד' לחוקי בחירות, גם של הממשלה, גם כאלה שיזמה ועדת הבחירות המרכזית, וגם של חברי הכנסת. יש לנו הרבה הצעות חוק בעניין.

בנושא הראשון נדון בשבוע הבא, כאשר נביא את הנוסח של פנקס הבוחרים, כי זה קשור. היום נדון בעניין אנשים עם מוגבלויות – סעיף (ג), והאפשרות לתת להם להצביע בצורה קלה יותר ממה שמתאפשרת להם היום. החל מהבחירות הקודמות, המצב החוקי היום הוא שאנשים עם מוגבלויות בתנועה צריכים להודיע מראש שהם רוצים להירשם בקלפי לנכים, על מנת שיירשמו, כי כל אדם, חוץ מחיילים, חולים וימאים צריך להצביע בקלפי הקרובה למקום מגוריו. גם הנכים היו צריכים להיות רשומים בקלפי מסוימת על מנת שיוכלו להצביע בה. היו נכים שלא היו יכולים, ולא היו ערים - -

הבעיה ברורה.

אנחנו קבענו הוראת שעה, ועכשיו רצינו לקבע אותה, עם שיפור. הוראת השעה שהיתה תקפה לבחירות הקודמות היתה שאנשים עם מוגבלויות היו יכולים להצביע בקלפי לנכים, כפי שהיא מוגדרת היום, אין לנו בעיה לשנות את השם – והם יצביעו במעטפות כפולות, כמו חיילים, ואחר כך תיעשה הבדיקה בקלפי של מקום מגוריהם, רק כדי לוודא שאין הצבעה כפולה. היום אנחנו רוצים לקבע את זה כהוראה קבועה בחוק, תוך שיפור. בהוראת השעה אנשים עם מוגבלות יכלו להצביע רק בקלפי לנכים שביישוב שבו הם גרים. אנחנו מוכנים להקל, במובן הזה שהם יוכלו להצביע בכל קלפי לנכים – גם ביישוב סמוך, וגם אם הם נמצאים במקום אחר.

יצביעו בקלפי לנכים במעטפה כפולה?

נכון, ואז בודקים בקלפי של מקום המגורים שאין הצבעה כפולה.

מצוין. השאלה היא מדוע שלא נפתח את זה, ברשותך. מדוע לא נקבע שהמדינה גם תדאג להסיע את אותם נכים – שמוגדרים לפי דרכת נכות?

זה נושא אחר. כרגע מדובר על ההצבעה בקלפי.

האמת היא שאין הגדרה לנכים ואנחנו לא מבקשים מאף אדם הוכחות.

אז איך אדם יכול לבקש להצביע כנכה?

באם ומבקשים להצביע לפי הסעיף הזה. אף אחד לא בודק.

נכים שמוגבלים בתנועה הם גם בעלי תעודה.

אבל לא מבקשים מהם כל תעודה.

האם הצהרתו של אדם שהוא מוגבל תאפשר לו להצביע בקלפי של נכים?

צריך שהוא יהיה מוגבל בתנועה.

אנחנו מברכים כמובן על הצעת החוק ובוודאי על השיפור. נזכיר שבעקבות התיקון בבחירות הקודמות הודיעו בתקשורת שכ- 4,000 אנשים השתמשו בזכות הזו לבחור במעטפות הכפולות. יחד עם זה, יש לי מספר הערות.

ההערה הראשונה היא כפי שנכתב במכתב של סיגל קוגוט, ובצדק – ההוראה הזו היא הוראה זמנית. ההסדר הסופי הוא הסדר של נגישות מלאה לקלפיות, וההסדר הזה הוצע בתיקון לחוק זכויות אנשים עם מוגבלות. מה שאנו היינו מבקשים הוא להשאיר את התיקון הזה כהוראת שעה, כדי להדגיש את הזמניות שבו. ברוח חוק שוויון זכויות של אנשים עם מוגבלות, לא ייתכן שמכנסת ישראל ייצא המסר שזה ההסדר הסופי. לטווח ארוך, לא מחר, ולא דרך התיקון הזה, יש כוונה לאפשר נגישות מלאה.

אם ההצעה שלכם תתקבל, מה שיישאר הוא המצב הנוכחי, שהוא הרבה יותר גרוע.

למה? תתקני את הוראת השעה, ותמשיכי אותה כהוראת שעה.

את התיקון שאת מציעה, נקבע כהוראת שעה ל- 4 השנים הקרובות. ההסדר שאת מציינת נחקק לפני שנים. מה שעכשיו הכנסת תאמר הוא שמקבלים את ההסדר הזה. מה שאני מציע הוא שאחרי שנת 98, אחרי שהתחוללה המהפכה של חוק השוויון – נוציא הוראה ונאמר שההסדר הוא זמני.

הערה שניה – אותו הסדר, עם אותם סעיפים ואותם קלפיות, קיים גם בבחירות לרשויות המקומיות. אנחנו היינו מציעים, אולי כתיקון עקיף, לתקן גם את חוק הרשויות המקומיות, בדיוק עם אותו הסדר.

אנחנו כתבנו במכתבנו שהרבה מהתיקונים כאן שייכים לרשויות המקומיות, וחשבנו באמת שהרבה מהתיקונים צריכם לבוא גם בחוק הרשויות המקומיות. זה עניין של הכנסת, שתבוא בדברים עם ועדת הפנים. חבל, באמת, שכל תיקון צריך לעבור בצורה לא אחידה בוועדה אחרת.

השאלה היא אם אי אפשר לעשות את זה כאן.

אפשר, בהסכמת ועדת הפנים.

לא, הוועדה לא יכולה. הוועדה הזו יכולה ליזום חוקים לקריאה ראשונה רק בענייני חוקי הבחירות לכנסת.

ההערה השלישית והאחרונה מורכבת משני נדבכים: קודם כל, כל ההסדר שאנו דנים בו עוסק רק באנשים עם מוגבלות פיזית. אין כל התייחסות לאנשים עם מוגבלות חושית. מאד פשוט לתת פתרונות נגישות ולו גם מינימליסטיים לאנשים עם מוגבלות חושית, ולא רק בקלפיות לנכים. אתן כמה דוגמאות: כאשר תולים שילוט לקלפי, יש היום תקני נגישות שמדברות על גודל האותיות והצבע - -

בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות יש סעיף כזה, נכון?

הוא עדיין לא התקבל.

עוד דוגמה לפתרון נגישות – כל תשדירי הבחירות צריכים להיות מלווים בשפת סימנים, למשל.

זו לא האחריות שלנו.

מייד אציע את התיקון שאני מציעה. ההערה השניה היא לגבי המוגבלויות הפיזיות, אותן קלפיות של נכים. איך הקלפיות האלה צריכות להיות נגישות? – נאמר שלפי תקנות שייקבע שר הפנים. חיפשתי תקנות כאלה, ואלה הן התקנות. נמסר לנו שברוב הקלפיות לנכים יש בעיה של נגישות.

אפשר לקבל דוגמה של קלפיות שיש בהן בעיה?

מייד אתן לך דוגמה.

אבל זה לא הנושא כאן.

מייד אציע פתרון לשתי הבעיות האלה יחד. אתן שוב דוגמה לבעיה שעלתה. אנשים עם מוגבלות אמרו שאכן יש כניסה לאנשים עם מוגבלות לקלפי, אבל היא לא הכניסה הראשית, אלא הכניסה האחורית, ואין שילוט לכניסה הזו. אנשים לא ידעו לאן להגיע.

אני מציע שתכיני תזכיר על זה, ותעבירי את זה לוועדת הבחירות. זה לא החוק.

אנחנו נעשה את הכל כדי לשפר.

התיקון שאני מציעה הוא שבמקום אותו סעיף שאומר: "שר הפנים יתקין בתקנות את הסדרי הנגישות" שייקבע סעיף נפרד, שאומר ששר הפנים יתקין בתקנות את הוראות הנגישות גם לאנשים עם מוגבלות חושית, גם לאנשים עם מוגבלות פיזית, גם בקלפיות לנכים, ובמידת האפשר גם בקלפיות לא לנכים. כל זה, כמובן, בהתייעצות עם הארגונים והנציגים.

אני רוצה להגיד שלגבי הנגישויות, לי לא ידוע, בכל אופן לא שמעתי תגובות אחרי הבחירות, על כך שהיו קלפיות שלא היו נגישות. נכון שיש לפעמים כניסה מאחור, והיו שלטים. יכול להיות שהיתה תקלה. אלה דברים שאם אנו יודעים עליהם, או אומרים לנו, ואנו נשפר את זה. זה לא צריך להיות בחוק.

הערה אחת להערה הראשונה, על ההצעה שההוראה לגבי המעטפות הכפולות תהיה תמיד הוראת שעה. צריך רק לקחת בחשבון שאם ההצעה תתקבל, מידי כנסת יהיה צורך לדון בזה שוב, אם לאשר או לא.

אני תומכת בהערות שהועלו כאן, אך רוצה להדגיש מטעם הנציבות, שתי הערות. הערה הראשונה –

הנציבות היא נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, במשרד המשפטים. אתמול ברכתי אותך ואני מברך אותך פעם נוספת.

תודה. לגבי ההערה של עורכת הדין נטע דגן אני רוצה לומר שיש חשיבות לסעיף מסמיך מעודכן ומודרני שמכוון את השר, לגבי התקנות שצריכות להבטיח שהקלפיות תהיינה נגישות. נציגת ועדת הבחירות חוזרת על ארגומנט שכבר נאמר לנו ערב הבחירות הקודמות: לכו, תבדקו ותדווחו לנו איזה קלפיות אינן נגישות. אנחנו לא מקבלים את המכניזם הזה של איסוף מידע והעברתו, משום שהמשאבים של ארגוני האנשים עם מוגבלויות, ואפילו של הנציגות החדשה, עדיין לא מאפשרים לעשות את הסקרים הללו. אנחנו מבקשים שההכוונה מהחוק החדש תהיה כזו שאפריורי הסטנדרט יהיה מעודכן, ויכול להיות שפה ושם נצטרך לדווח. אנחנו לא מקבלים את הגישה שעלינו ללכת וללקט מידע.

אבל האם קיבלתם תלונות?

כן.

אז תעבירו אותן.

היו תלונות שהגיעו, שאנשים יזמו אותן, אבל לא יצא לנו לעשות מחקר.

יש הסכמה כאן על העיקרון. יש שתי הערות תיקון. האחת – להגדיר בחוק מה זו קלפי נגישה, ולא להשאיר את זה לתקנות. והדבר השני – הצעה שזו תהיה הוראת שעה.

אני בהחלט מצטרפת להערה הזו, שהתיקון הזה יהיה בבחינת הוראת שעה. נכון שצריך מידי פעם לומר לאיזו כנסת - -

הניסיון הוא רע ומר. הכנסות לא מחוקקים חוקי בחירות במהירות כמו בכנסת הזו.

אם היינו מדברים על תיקון מול המצב הרצוי- ניחא. אנחנו במצב משפטי אחר. אנחנו במצב שבו בוועדת העבודה הרווחה והבריאות מתקיים בימים אלה הליך שמקדם תיקון אחר בתחום הנגישות לקלפיות, ואושר לקריאה ראשונה.

מי מחברי הכנסת רוצה להביע דעה לגבי השאלה אם זה צריך להיקבע בהוראת שעה או לא?

הוראת שעה זה דבר שבא להמריץ את הממשלה על מנת שתעשה דבר שלא נעשה עד היום. המצב התקציבי בארץ הוא כזה שאני לא רואה איך בארבע השנים הבאות נפתור את כל הבעיות ונמקם קלפיות במקומות נגישים. לכן, אם הכנסת הבאה תסכים, יהיה לה זמן ויתייחסו לכך, אז שוב נאריך את תוקף הוראת השעה עד אשר ירווח. אם לא – תחזרו למצב גרוע יותר.

אני מציע פתרון כזה: כאשר ועדת העבודה והרווחה תכין את הנוסח של החוק ייאמר בו שהסעיף שם בא במקום זה. זה פותר את הבעיה, ועונה על כל הטיעונים שלכם.

אני לא מבינה למה זה לא יכול להיות הוראת שעה. אני לא מבינה את הדאגה.

יש שתי מערכות. יש מערכת של חוקי בחירות, ובה אנחנו רוצים לדאוג לנכים, בהתאם ליכולת של הוועדה הזו. אנו רוצים לומר שאנו מקלים על נכים, נותנים להם להצביע איפה שהם יכולים ורוצים. זאת אומרת שהוועדה הזו ממלאה את כל מבוקשך לעניין זה. את נלחמת במקום לא נכון. את צריכה להיאבק בוועדת העבודה והרווחה. החוק שלנו נותן לך פתרון לכל מצב. אני נגד הוראת שעה.

אני מבינה שסעיף קטן (ג) מתייחס לנכים ובוחרים אחרים - -

עוד לא הצגנו את הבוחרים האחרים.

קודם כל צריך לזכור ששינוי הוראת שעה בחוק דינו כדין שינוי בחוק. הדאגה של הנציבות היא לא דאגה לגבי אפקט השינוי אלא דאגה לגבי המסר שמאחורי הדברים. לכן, לדעתי יש פה טעות. קודם כל בגלל הסיבה שהעלתה סיגל קוגוט – המסר שנשאר כאשר מחוקקים הוראת שעה הוא: זו היא הוראת שעה, המסר הנורמטיבי שלנו הוא התיקון שקיים היום בחוק, ולכן, ממילא, אנחנו רוצים משהו אחר. זאת אומרת שזה לרעתכם, לדעתי. שנית, גם מבחינה פרקטית – אם אתם תבואו עם שינוי, אין לי שום ספק שיהיה שינוי. גם הוא צריך להתקבל בשלוש קריאות, וגם תיקון של הוראת שעה צריך להתקבל בשלוש קריאות.

עם יותר משנה של ניסיון בתחום הזה בכנסת, אנחנו לא רק דואגים למסר שיוצא מתיקון סופי לחוק הבחירות מול הוראת שעה, שיש לה מסר של זמניות – אנחנו דואגים מאד לעניין שאפרט אותו כאן: אנחנו מקדמים מהלך מאד מודרני בוועדת העבודה הרווחה והבריאות. אם אנחנו מקבעים היום בחוק הבחירות מהלך מתקדם עלולים לומר לנו- השגתם הישג בחוק הבחירות, למה אתם דורשים היום דרישה שכל קלפי תהיה נגישה, כי הרי יש כבר הסדר, שכבר פועל. אנחנו לא מעונינים. אנחנו רוצים להנציח את המסר שזה זמני, ושאנחנו חותרים לשוויון בקלפיות.

בוועדת העבודה והרווחה אין הבדל אם זו הוראת שעה או הוראת קבע, הם יאמרו שנפתרה הבעיה.

אם את רוצה שנקיים את כל הבקשות שאת מבקשת, אין בעיה. ניתן לנכים אפשרות לבחור היכן שנוח להם.

אנחנו לא עוסקים כרגע בבוחרים האחרים, אקרא את הסעיף: "6. הצבעת נכים" 68 ב. (א) בסעיף זה – "נכה" – אדם שמפאת מצבו הגופני הוא מוגבל בניידות ומסיבה זו אינו יכול להצביע במקום הקלפי ששמו כלול ברשימת הבוחרים שלה; "קלפי לנכים" – קלפי שנקבעה כקלפי לנכים לפי הוראות סעיף 68א. (ב) נכה רשאי להצביע בכל קלפי לנכים בכל אזור קלפי".

אז תמחוק את המילים "בכל אזור קלפי" – בכל קלפי לנכים, והכוונה היא לכל קלפי לנכים בארץ. אני גם מצהירה שאנחנו נשנה את הביטוי "נכה" ל – "אדם מוגבל בניידות".

יש הגדרה בחוק לאדם מוגבל בניידות. אם שברתי את הרגל יום לפני יום הבחירות – האם אני יכול להצביע בקלפי אחר?

כן. "אדם שמפאת מצבו הגופני הוא מוגבל בניידות".

כל אחד יכול לשים לעצמו גבס.

נכון. אפשר לנצל לרעה.

יש סנקציות נגד מי שעושה בזה שימוש לרעה? האם אנחנו מבקשים שאדם יצטרך להצהיר שהוא נכה או מוגבל, או שאנחנו בעניין הזה סומכים על האנשים?

סומכים.

היה ניסיון וזה היה בסדר.

עשינו בדיקה אחרי הבחירות, בדיוק מהחשש שהעלה חבר הכנסת ראובן ריבלין, האם, למשל, בטבריה או באשקלון – שהם מקומות נופש, כי אנשים ביום הבחירות נוסעים לנופש. בדקנו האם בקלפיות שם היתה הצבעה גדולה. התברר שלא. כלומר- זה לא נוצל לרעה. לכן אמרנו שאפשר להוריד את המגבלה של הצבעה באותו יישוב. אם יתברר בבחירות שאנשים מרמים, אז אפשר לחזור ולהטיל את המגבלה.

אין בעיה. אני רק אומר שאלה הם דברים שאפשר לעשות בהם שימוש לרעה.

שאלה נוספת – אני מבין שהכל כרגע מתייחס למוגבלות בניידות.

כרגע – כן.

אני ממשיך: "(ג) נכה המצביע בקלפי לנכים יזדהה בפני ועדת הקלי כאמור בסעיף 74(א) ו- (ב), ישים את מעטפות ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם הבוחר, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין, ואת מענו. הבוחר יטיל את המעטפה לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. (ד)(1) בסיום ההצבעה בעת ספירת הקולות כאמור בסעיף 79, תספור ועדת הקלפי את המעטפות החיצוניות בלי לפתחן, תארוז את המעטפות החיצוניות במעטפת אריזה, תרשום את מספרן על מעטפת האריזה ותעבירן לוועדה האזורית יחד עם כל חומר ההצבעה. (2) הוועדה האזורית תעביר מיד את מעטפות האריזה לוועדה המרכזית כאמור בסעיף 79(ג). (ה) מידע בדבר דרכי ההצבעה לפי סעיף זה יפורסם לציבור לרבות בכלי התקשורת האלקטרוניים בדרך שיקבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית".

יש רק שאלה אחת שנויה במחלוקת – האם זה יהיה באזור הקלפי, או בכל מקום. מי בעד הצעת משרד המשפטים ומשרד הפנים שזה יהיה בכל מקום? מי בעד 68 ( ב) כנוסחו בסעיף 6 להצעת החוק הממשלתית? – אם כך, התקבל פה אחד.

אישרנו, למעט סעיף (ג). ההצעה של אריאלה אופיר היא שזו תהיה הוראת שעה. ההצעה של משרד המשפטים ומשרד הפנים היא שזו תהיה הוראת קבע. מי בעד זה שזו תהיה הוראת שעה? מי בעד הוראת קבע אם כן, הוראת הקבע התקבלה פה אחד.

היתה עוד הצעה –שהחוק, ולא התקנות יגדירו מה זו קלפי נגישה.

לא, אני אסביר שוב. ברור שזה צריך להיות בתקנות. מה שאנחנו מציעים הוא לקבוע סעיף נפרד שמסמיך את שר הפנים להתקין תקנות גם לגבי מוגבלות חושית.

לגבי מוגבלות חושית אני מציע הצעה אחרת- אתם תבואו בדברים עם משרד המשפטים, עם משרד הפנים וועדת הבחירות המרכזית, ותכינו לנו הצעה של נוסח. אין לנו כאן נוסח.

גם פה החוק הזה מאד מאד מפורט, מעבר למה שמקובל בחוקים. הם אומרים שבמקום להכניס את הנוסח איך זה יהיה בדיוק, נסמיך את שר הפנים בתקנה - -

בסדר, אני מוכן, אבל אין נוסח, ואני לא יכול להצביע על זה. תכינו נוסח. יש לנו עוד עשרות תיקונים אחרים לחוקי הבחירות.

קיבלנו מכתב לגבי נשים מוכות, אך יש גם קבוצות אחרות.

הבנתי שמשרד המשפטים תומך בהצעה הזו, עכשיו אני רואה שפה אתם נותנים איזו מין הסמכה כללית ליושב ראש ועדת הבחירות.

כי יש עוד קבוצות, חוץ מנשים מוכות.

אז יכול להיות שצריך לתת פתרון בהליך החקיקה לעוד קבוצות. אני יודעת על הקבוצה של הנשים שנמצאות במעונות לנשים מוכות ולא יכולות להגיע לקלפי במקום מגוריהם.

תקראי את ההצעה ב- 86ג.

ההצעה שלנו היא כזו: כרגע אנחנו יודעים על נשים מוכות, אך מהבחירות הקודמות אנו יודעים גם על מוסדות גמילה לנרקומנים – יש כל מיני קבוצות, שכרגע אנחנו לא יכולים לדעת בדיוק מי הם. אנחנו יודעים, פחות או יותר, רק מהניסיון, אך אנחנו לא יודעים למה זה יכול להתפתח, לכן רצינו לתת הסמכה כללית ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, לאפשר לקבוצות נוספות מלבד הנכים להצביע באותה דרך, כי הם לא יכולים להצביע במקום מגוריהם. הסעיף אומר כך: "יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, לאחר ששוכנע כי לא ייגרם שיבוש להליך ההצבעה, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף 68ב יחולו על קבוצות בוחרים אחרות הכוללות בוחרי שנבצר מהם להצביע במקום הקלפי ששם כלול ברשימת הבוחרים שלה, ורשאי הוא להורות כי בוחרים אלה יצביעו בקלפי לנכים באזור קלפי מסוים". כלומר- מעון לנשים מוכות זה מקום בעיר מסוימת. יושב ראש ועדת הבחירות לא חייב לקבוע שכל אישה שם תצביע במקום אחר, אלא בעיר בה נמצא המעון. הוא צריך לקבוע הוראות כך שמצד אחד לא ישובש הליך הבחירות, ומצד שני – קבוצות שקשה להן להצביע ליד מקום מגוריהן תוכלנה להצביע במקום אחר.

מה זה "יצביעו בקלפי לנכים"?

קלפי לנכים היא קלפי יחידה שיש בה מעטפות כפולות וסידורי הצבעה מיוחדים עם עוד שומר ועוד מזכיר, כדי לזרז את הליך ההצבעה. אי אפשר בכל קלפי בארץ.

למה לומר "נשים מוכות"? צריך לומר "מעון לנשים מוכות".

הפניה היתה מארגוני נשים שמטפלים בעניין הזה, והן לא חוששות מההגדרה הזו. אני מנסה לייצג עניין שקיבלתי ביחס אליו פניה. אני מניחה שגם אתם קיבלתם את הפניה. יש קבוצת אוכלוסייה, שאלה הן נשים שנמצאות במעונות לנשים מוכות מחשש בעליהן. הן לא יכולות להגיע לאזור מגוריהן, מחשש שיחכו להן בעליהן בשער. גם במצב שבו יושב ראש ועדת הבחירות ייקבע קלפי מסוימת היא בעייתית, כי המעונות האלה נמצאים במקומות ידועים מראש. בעל יוכל לאתר את אשתו, ברגע שאנו מאתרים קלפי נקודתית. אם זו בעיה שהיא מוכרת, והיתה פניה בעניין, אני לא רואה סיבה מדוע זה לא ייקבע בחוק, ותישאר הסכמה ליושב ראש ועדת הבחירות להסדיר עוד קבוצות אוכלוסייה.

אבל זו לא ההצעה.

אני הגשתי הצעת חוק בעניין הזה, בעקבות פניה.

אני מעלה על דעתי אנשים שנמצאים בגמילה מסמים או מאלכוהול, ויש להם בעיות של יציאה מהמעון בו הם שוהים. אני מניח שאנחנו יכולים לגלות עוד אוכלוסיות כאלה. השאלה הא האם חוק בחירות צריך להיכנס לפרטים עד כדי כך. האם אנחנו מעונינים בזה? – אני לא בטוח.

אני מבדילה בין האפשרות לנגישות שאנחנו מספקים לנכים בקלפי מסוימת ברחבי הארץ, לבין אנשים שכלואים למעשה, מחמת הנסיבות. אני חושבת שצריך לנהוג באותן נשים במעונות לנשים מוכות, כמו בחולים. זה מה שאני הבנתי מהפניה – שהן מבקשות להצביע במעון בו הן שוהות.

בקלפי ניידת, כמו בבתי חולים.

אני מסכים עם ההצעה של משרד המשפטים. יש בעיה עם מה שחברת הכנסת ציפי לבני עוררה. אישה שפוחדת ללכת לקלפי מסוים – ההצעה שלהם פותרת את הבעיה הזו, כי לא מדובר על קלפי מסוים. היא יכולה להצביע בכל קלפי בארץ, שהוא קלפי של נכים.

זה לא מה שכתוב כאן: "יצביעו בקלפי לנכים באזור קלפי מסוים".

זה לא בעיר שבה המעון נמצא.

הקלפי המסוים ירד בסעיף הקודם, אז הוא גם יורד פה.

הבעיה הזו שאת מעוררת נפתרת, לפי דעתי. הבעיה היחידה שנשארת היא שלא כתוב "נשים מוכות", ואני דווקא סבור שבעניין הזה גם משרד המשפטים צודק. קודם כל – לא טוב לכתוב "נשים מוכות" בחוק, כאשר אין בזה צורך. יכול לומר מישהו שיש גם גברים מוכים. זה דבר שאין בו צורך, מה גם שבמהלך הזמן, אם ייפתח העניין הזה, יתברר אולי שיש קבוצות אוכלוסייה שהן במצוקה קשה יותר. לכן ההצעה הזו, שיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, לאחר ששוכנע שלא ייגרם שיבוש להליך ההצבעה, רשאי לקבוע לקבוצות בוחרים. זה ברור שזה לנשים מוכות, וזה יכול להיות ברור גם לגבי קבוצות אחרות.

אני בעד להשאיר הסמכה כללית - -

אני מבין שהעניין הזה עלה כצורך של פניה ספציפית שהיתה מארגוני נשים. יכול להיות באמת שצריך לתת לדבר הזה מענה, רק שאני חושש שהניסוח, כפי שהוא מופיע עכשיו, הוא מאד בעייתי. הוא נותן סמכות מאד גורפת ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית להחליט מה הם המקרים. ודאי שלא יעלה על הדעת, ואני גם לא חושש שאיזשהו יושב ראש ועדת בחירות ינצל את זה לרעה, אבל עדיין, זה שיקול דעת רחב כזה, שמחר יכול להיות בכל מיני כיוונים שהדמיון שלנו כרגע לא מעלה אותו על הדעת. אנחנו בעצם פותחים פה פתח לחריג, שעלול להתפשט למקרים הרבה יותר גדולים שאני לא בטוח שהוועדה הזו מסוגלת בכלל לשער כרגע מה הם, וגם לא להסכים להם. לכן אני חושב שניסוח גורף וכללי כפי שהוא מנוסח עכשיו הוא מאד בעייתי.

בהמשך לדברי קודמי, אתן דוגמאות. שופט מסוים, שיהיה יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, יחשוב בהחלט שבמצב שבו אי אפשר לנסוע בכביש המנהרות - מתנחלים יוכלו להצביע היכן שהם רוצים. שופט אחר, על פי השקפת עולם אחרת, יוכל להחליט אחרת. אנחנו מרחיבים יותר מידי את שיקול הדעת שניתן, ואת האפשרות לפנות ליושב ראש ועדת הבחירות ולהעמיד בפניו מכשול שהוא לא צריך אותו. בדברים שכאלה – טוב שתהייה מגבלות.

לשאלת הנושא של נשים מוכות, יש הסדר וסידורים להבדיל אלף אלפי הבדלות – לגבי חולים ולגבי חיילי צה"ל. יש קלפיות ניידות. אם נשים מוכות נמצאות במעון, או אם מסוממים נמצאים במרכז גמילה, ניתן להגדיר את המקומות האלה כמקומות סגורים, שצריכים לתת בהם טיפול לברי הגנה. אני בהחלט חושב שבמעונות האלה יש אנשים שהם טעוני הגנה. אפשר לומר שאנשים שנמצאים במקום שהוא מרכז לטעוני הגנה יוכלו לבחור בקלפי ניידת, וועדת הבחירות המרכזית תעשה את כל הסידורים לכך. זה דבר שצריך שנקבע אותו. במרכזי המפלגות יש אנשים שממונים על הארגון. אם לא נקבע את זה, אנשים יוכלו לנצל את ההגדרות.

מדובר במוסדות מוכרים.

אני משליך מהפרט אל הכלל. אני בהחלט מציע להגביל.

אני בעקרון בעד זה שיהיה משהו מוגדר.

אני רוצה לשאול שאלה טכנית את אנשי ועדת הבחירות: האם רשום על קלפי לנכים שהיא כזו?

כן. מפרסמים בכל יישוב את רשימת הקלפיות ביישוב.

עם כל הכבוד, אם מפרסמים את הקלפי כקלפי לנכים, אי אפשר להכניס לשם סוגים אחרים של בוחרים.

זו לא קלפי רק של נכים, אלא קלפי עם גישה לנכים.

אז מה כתוב בכותרת?

ביישוב מתפרסמת הודעה שאלה ואלה הן קלפיות שיש בהן נגישות לנכים.

זו לא קלפי רק לנכים, אלא גם לאוכלוסייה רגילה.

אפשר להתגבר על הפרצה אם את ההסמכה של יושב ראש ועדת הבחירות נגביל במשהו – אפשרות אחת היא להגביל את ההסמכה כך שזה ייעשה בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, למשל, או על ידי התייעצות עם ועדת הבחירות המרכזית.

יש התייעצות עם הסגנים.

אני, בעיקרון, חושב שצריך לעשות את המינימום ההכרחי, משום שאני חושש מהרחבה, ממניפולציה, מחוסר שליטה. צריך לעשות את הכל בתיאום מוחלט עם ועדת הבחירות. שלא נעשה חוקים שאחר כך אף אחד לא יוכל לעמוד בהם.

יש לי שאלה שיכולה להשפיע על ההחלטה כאן. האם הנושא של הצבעה בבתי חולים מעוגן בחקיקה בצורה מסודרת?

כן.

האם אי אפשר להוסיף שם סעיף – שדין מוסדות מסוימים הוא כדין בית חולים?

אנחנו נקבל הצעה ברוח הדברים שאמרו חברי הכנסת ראובן ריבלין, יוסי כץ, ציפי לבני ויהודית נאות – שיהיה טיפול ספציפי, שיושווה הדין למעונות כאלה עם הדין לבתי חולים.

כלומר, לבטל את ההסמכה הכללית?

אני אתמוך בדבר כזה שיהיה דבר כמו שהציע חבר הכנסת ריבלין - -

68ב הוא יותר מידי רחב.

כלומר, שההגדרה להצבעה בקלפי של נכים תהיה רק לגבי כאלה שיש להם מגבלות גופניות.

כן, או מגבלות חושיות.

אני רוצה לומר שלטווח הארוך ייתכן שיהיה צריך להקים קלפי כזו בכל מקום – שכל אדם יוכל לבחור במעטפה כפולה, אבל אנחנו לא עוסקים בזה כרגע. ישראל היא אחת המדינות בעולם שאין בה absentees vote, אחת המדינות בעולם בה אדם חייב להצביע בקלפי ספציפית.

יש פה ועדה למנות את מזכיר הוועדה כיושב ראש הוועדה. המפלגות עדיין צריכות להתייעץ. יש בינינו עדיין חילוקי דעות.

אני מבקש שלישיבה הבאה, שתהיה ישיבה יותר ארוכה – שתהיה עמדה מגובשת, של הסיעות העיקריות, לגבי כל הנושאים, כולל הנושאים שדנו בהם בישיבה הקודמת. יש תיקונים רבים מאד בחוקי הבחירות, ואנחנו צריכים להשתדל לגמור אותם.




הישיבה ננעלה בשעה 10:10