ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 05/09/2000

חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (הטלת סמכות הרשם על אחרים), התשס"א-2000

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/ועדת חוקה/1381

5
ועדת החוקה, חוק ומשפט
05.09.2000

פרוטוקולים/ועדת חוקה/1381
ירושלים, י"ז באלול, תש"ס
17 בספטמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 176
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ה' באלול התש"ס (5 בספטמבר התש"ס), שעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר אמנון רובינשטיין
מוזמנים
אלן זיסבלט, עו"ד - ממונה בכיר על חקיקה וייעוץ, משרד המשפטים
משה גולדברג - רשם הפטנטים, משרד המשפטים
הווארד פולינור, עו"ד - יועץ לרשם הפטנטים, משרד המשפטים
טל בנד, עו"ד
אבי פלדמן, עו"ד - יועץ משפטי, משרד המסחר והתעשייה
אריה קליק, עו"ד - ממונה על קניין רוחני
רון קלגסבלד, עו"ד - לשכת עורכי הדין
יועץ משפטי (מתמחה)
תמיר שאנן
מנהלת הוועדה
דורית ואג
קצרנית
שלומית כהן
סדר היום
הצעת חוק לתיקון דיני קניין רוחני (הטלת סמכות הרשם על אחרים),
התש"ס-2000 – אישור לקריאה שנייה ושלישית – הצבעה.


הצעת חוק לתיקון דיני קניין רוחני (הטלת סמכות הרשם על אחרים)
התש"ס-2000 – אישור לקריאה שנייה ושלישית – הצבעה
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו דנים בהכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית של הצעת חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (הטלת סמכות הרשם על אחרים), התש"ס-2000.
משה גולדברג
הבעיה שההצעה הזאת באה לתת לה פתרון היא העומס הגדול שנוצר בתיקים שצריכים להידון ושנידונים בפני רשם הפטנטים. בזמנו, כאשר הקימו את אגף הפטנטים ואת לשכת הפטנטים, וגם אגף הפטנטים המדגמיים, סימני המסחר וכינויי המקור, היה מספיק שיהיה רשם שהוא יהיה גם דמות אקזקוטיבית וגם דמות שיפוטית. הרשם היה יכול לנוע בחופשיות מכובע לכובע ולבצע את התפקידים שלו. עכשיו המצב שונה לחלוטין. אם אני מדבר מהניסיון האישי שלי, רק הזמן הניהולי שהתפקיד תופס כמעט שלא מאפשר לנהל דיונים, לקבל החלטות שיפוטיות, ויש בעיה מאוד גדולה של עומס.

אחת הדרכים שנמצאה לפתרון העומס היא לתת גם החלטות במקום. אם אפשר לתת החלטה במקום אני מוציא את הצדדים לשעה-שעתיים, מנסח החלטה וקורא אותה לפרוטוקול. הפרוטוקול מוקלט. אבל זה עדיין לא פותר את כל הבעיות, ועדיין יש לנו עומס של שנתיים בחלק מהתיקים, בעיקר תיקים מורכבים שאי-אפשר להחליט במקום.

הפתרון שחשבנו עליו הוא להוסיף עוד כוחות עזר לרשם. רצינו סגנים, אבל זה קצת בעייתי, כי סגן מנקודת המבט האדמניסטרטיבית צריך לקיים תחתיו היררכיה. אז יש לנו סגן אחד, שנמצא כאן, עורך-דין ישראל אקסלרוד. אבל להסמיך סגן נוסף שרק יעסוק בהחלטות שיפוטיות, זה לא תקין מבחינת המבנה האדמניסטרטיבי, כי אין דבר כזה סגן עב"ם, צריך שתהיה מתחתיו שרשרת פיקודית, שרשרת היררכית. אבל בכל זאת לבעיה של מישהו שצריך לכתוב החלטות ולבטל דיונים שיפוטיים, ומעבר לזה אפילו לעזור לרשם במטלות אחרות, צריך שתהיה אותה פיגורה. הוחלט לעשות שני דברים במסגרת הצעת החוק הזאת. קודם כל, להרחיב את הסמכויות החוקיות של הסגן, כי לסגן היום, לפי חוק הפטנטים, יש סמכויות מסוימות ואין לו אחרות. אין לו בכלל סמכויות לפי פקודת סימני המסחר שעוסקת במדגמים, כמו כינויי מקור שהוא חוק די אזוטרי מבחינת העיסוק היום-יומי בו. לכן ההצעה הזאת אומרת שסמכויותיו של סגן הרשם יורחבו גם לתחום הפטנטים וגם לתחום המדגמים וסימני המסחר וכינויי המקור לסמכויות השיפוטיות. בנוסף מוצע להסמיך מישהו בעל כשירות של שופט מחוזי, שזאת למעשה הכשירות שנדרשת מרשם הפטנטים בגלל התפקיד השיפוטי שלו, מישהו בעל ותק של שבע שנים כעורך-דין, שיוכל לתת החלטות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
למה זה צריך להיות עובד משרד המשפטים? אני מבין את הדרישה שזה יהיה עובד מדינה, אבל לא עובד משרד המשפטים.
משה גולדברג
היו לי עם זה בעיות בהתחלה והוסבר לי, וקיבלתי את ההסבר, שזה לא אומר שצריך לבחור מתוך המאגר של עובדי משרד המשפטים הנוכחיים. אני יכול לקחת עורך-דין פרטי מבחוץ ולהגיד שמהיום הוא עובד משרד המשפטים ולהסמיך אותו.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מקבל את זה, אבל זה עובד מדינה, זה לא עובד משרד המשפטים. בחוקים שלנו הביטוי הוא תמיד "עובד מדינה". ברור לי, אגב, שזה צריך להיות עובד מדינה.
אלן זיסבלט
רצינו שתהיה לזה מסגרת.
משה גולדברג
מכיוון שרצו שאותה פיגורה תיתן את הדיונים השיפוטיים, רצו שתהיה לה סמכות יותר מכובדת מבחינה שיפוטית, ולכן החלטנו לתת לו שם שהולם את המטרה הזאת ולקרוא לו "פוסק". זה מופיע בתוספת מאוחרת יותר. התוספת הזאת באה לענות על שתי שאלות. היא מופיעה בכתב יד.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אם כך, לא נוכל לדון בה אם היא לא עברה קריאה ראשונה.
אלן זיסבלט
ההצעה עצמה עברה. כתוצאה מהדיונים גם במקצוע וגם במשרד המשפטים, הגיעו ההערות גם לוועדה וגם לגורמים אחרים. זאת לא תוספת מהותית. הם אמרו, אנחנו מרחיבים את הסמכות של סגן הרשם לפי חוק הפטנטים. אבל לגבי חוקים אחרים, למשל פקודת סימני מסחר, כינויי מקור ומדגמים אין התייחסות לסגן הרשם. הכוונה היא, כמובן, שמי שיכול לאשר זה הוא גם סגן הרשם וגם האנשים הנוספים.

לדוגמה, עורך-דין ארנן גבריאלי אמר שאכן הם לוקחים אנשים ממשרד המשפטים או מעובדי המדינה שיש להם הכישורים, אבל בכל זאת הוא יישב בדין והוא ייתן החלטה שהערעור עליה יילך לבית המשפט העליון. אנחנו צריכים בכל זאת להכיר בעובדה שיש לו מעמד מסוים. נקרא לו לא סתם משפטן או עובד, אלא ניתן לו שם מתאים לתפקיד השיפוטי, והוחלט על השם "פוסק".
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה צריך להיות "פוסק בענייני פטנטים".
אלן זיסבלט
לעניין קניין רוחני.
היו"ר אמנון רובינשטיין
"פוסק לעניין קניין רוחני", אבל לא "פוסק", כי הסיעות הדתיות לא יסכימו לזה, ובצדק.
משה גולדברג
אלן כבר עמד על הנושא, שכדי להסיר כל ספק שגם סגן הרשם יכול להיות מוסמך כעובד מדינה, עובד משרד המשפטים, הכנסנו גם את התוספת הזאת, שהוא גם יהיה אותו פוסק.
היו"ר אמנון רובינשטיין
סעיף 2 חל גם על מדגמים?
משה גולדברג
רק על מדגמים. פטנטים זה חוק הפטנטים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מה בנוגע לסימני מסחר?
משה גולדברג
יש תיקון שנמצא בעמוד הבא.
אלן זיסבלט
אנחנו מקווים שעוד בתקופתך כיושב-ראש הוועדה יהיה גם חוק המדגמים, חוק סימני מסחר והפקודות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מה עמדת לשכת עורכי הדין?
רון קלגסבלד
היא מברכת על התיקון המוצע.
טל בנד
אני גם מצטרף ומסכים. שאלתי שאלה, ואני לא יודע אם מצאתם לה פתרון, לגבי הוראה שהרשם בהחלטות שיפוטיות כפוף רק לדין. השאלה היא אם לא צריך להרחיב את ההוראה הזאת שתחול על כל מי שמחליט החלטות שיפוטיות עכשיו, לרבות הפוסקים האלה.
אלן זיסבלט
בסעיף כתוב שהוא יכול לבצע כל פעולה. הוא מקבל את הסמכויות.
טל בנד
זאת הסמכות, אבל החוק קבע בצד הסמכות גם חובה על הרשם לפסוק שהוא פוסק כשרק מרות הדין עליו. נדמה לי שאתם צריכים באנלוגיה, שכל פוסק יהיה תחת אותה חובה שיש על הרשם.
אלן זיסבלט
אפשר לעשות את זה, למרות שאני בספק אם זה הכרחי.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מבקש שתקרא את התיקון של ערכאות הסמכות של סגן הרשם.
אלן זיסבלט
לגבי פקודת הפטנטים והמדגמים, סעיף 2: "השר רשאי להטיל על עובד משרד המשפטים שהוא עורך-דין..."
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מבקש לכתוב "עובד מדינה".
הניה מרקוביץ
אנחנו לא מתנגדים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
בשום חוק לא מופיע עובד משרד, אלא עובד מדינה.
תמיר שאנן
אם כך, גם בסעיף 1(2) צריך להפוך את זה מ"משרד המשפטים" ל"עובד מדינה".
אלן זיסבלט
"כשיר להיות שופט מחוזי, להלן פוסק שיפוטי".
היו"ר אמנון רובינשטיין
פוסק בקניין רוחני.
אלן זיסבלט
"במידה ויוטל על סגן הרשם למלא תפקיד כאמור, יראו בו לעניין תפקיד זה פוסק בקניין רוחני".
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו לא אומרים "במידה ו..." אלא "אם".
דפנה גוטנברג
נגה קראה את הנוסח: "ואם יוטל התפקיד על סגן רשם הפטנטים, יראו בו לצורך מילוי תפקיד זה פוסק בקניין רוחני".
היו"ר אמנון רובינשטיין
מאה אחוז.
דפנה גוטנברג
בסוף הפסקה יבוא: "כשיר להיות שופט מחוזי, להלן פוסק בקניין רוחני, למלא כל תפקיד שיפוטי שעל הרשם למלא או שהרשם מוסמך או רשאי לעשותו לפי הוראות חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות לפי סעיף 56, ואם יוטל התפקיד על סגן הרשם הפטנטים יראו בו לצורך מילוי תפקידו זה פוסק בקניין רוחני".
היו"ר אמנון רובינשטיין
סעיפים 1 ו-2 אושרו לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
תמיר שאנן
האם בסעיף 1(2) גם צריך להוסיף אחרי פרק ז "ואם יוטל התפקיד..."?
משה גולדברג
בחוק הפטנטים הוא סגן לכל דבר ועניין.
דפנה גוטנברג
כלומר, ב-172 אנחנו לא צריכים להוסיף את התוספת האחרונה, אבל זה כן צריך להיות בחוקים האחרונים.
תמיר שאנן
בסעיף 172א יש שני תיקונים: 1. במקום "עובד משרד המשפטים" יבוא "עובד המדינה". 2. אחרי המלים "שופט מחוזי" יבוא בסוגריים: "להלן פוסק בקניין רוחני". זה לגבי סעיף 1.

בסעיף 2 יש שלושה שינויים: 1. במקום "עובד משרד המשפטים" זה יהיה "עובד מדינה". 2. אחרי "שופט מחוזי" יבוא "להלן פוסק בקניין רוחני". 3. בסוף סעיף 3א תהיה התוספת שהוקראה עכשיו.
אלן זיסבלט
אותם שלושה שינויים ייכנסו גם לסעיף 3 וגם לסעיף 4.
היו"ר אמנון רובינשטיין
בסדר.
רון קלגסבלד
המקום שכתבת "להלן פוסק בקניין רוחני" צריך להיות בסוף הסעיף ולא באמצע. פוסק בקניין רוחני זה עובד משרד המשפטים. רק אחרי שהוסמך הוא מתעסק בקניין רוחני.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה עניין של הלשכה, לא של הוועדה.

אנחנו מאשרים את הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אני מבקש מיושב-ראש הכנסת שייתן לה קדימות ביחד עם סעיפי הטריפס.

תודה רבה. הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 12:30

קוד המקור של הנתונים