פרוטוקולים/ועדת חוקה/1380

5
ועדת החוקה, חוק ומשפט
05.09.2000

פרוטוקולים/ועדת חוקה/1380
ירושלים, י"ז באלול, תש"ס
17 בספטמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 175
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ה' באלול התש"ס (5 בספטמבר התש"ס), שעה 10:00

חברי הוועדה: היו"ר אמנון רובינשטיין
צחי הנגבי
אופיר פינס-פז

אלן זיסבלט, עו"ד - ממונה בכיר על חקיקה וייעוץ, משרד המשפטים
משה גולדברג - רשם הפטנטים, משרד המשפטים
הווארד פולינור, עו"ד - יועץ לרשם הפטנטים, משרד המשפטים
ישראל אקסלרוד, עו"ד - סגן רשם הפטנטים
טל בנד, עו"ד
ארנן גבריאלי, עו"ד
נחמן כהן-צדק, עו"ד
אבי פלדמן, עו"ד - יועץ משפטי, משרד המסחר והתעשייה
מרשה הרפז - המחלקה הבינלאומית, משרד המסחר והתעשייה
רון קלגסבלד, עו"ד - לשכת עורכי הדין

תמיר שאנן

דורית ואג

שלומית כהן

הצעת חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני – התאמה להוראות הסכם הטריפס,
התשנ"ט-1999 – אישור לקריאה שנייה ושלישית – הצבעה.


הצעת חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני – התאמה להוראות הסכם הטריפס,
התשנ"ט-1999 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית – הצבעה

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הוועדה בנושא אישור לקריאה שנייה ולקריאה שלישית של החלק שפיצלנו, על הצעת חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני – התאמה להוראות הסכם הטריפס.

אני רוצה להזכיר, שקיבלנו את כל החוק פרט לנושא הזה, וביקשתי לקיים על הנושא הזה דיון נוסף. פניתי ביוזמתי למשרד התעשייה והמסחר, שיבדקו את השאלה האם יש טעם בהמשך קיום הסכם זיסמן. קיבלנו תשובה חד-משמעית מאנשי משרד התעשייה והמסחר שהם מעוניינים בהסכם הזה. כלומר הנושא של ביטול הסכם ליסבון ירד מעל הפרק, ואנחנו לא נבוא במקום הממשלה בנושא הזה.

אלן, הצג בבקשה את עמדת משרד המשפטים.

כשבאנו לדון בחוק הטריפס, היתה מחלוקת בסוגיה של כינוי המקור. עורך הדין שלמה כהן טען, לצערי, שמשרד המשפטים טעה טעות גסה, ושחוק הטריפס בכלל לא היה צריך לגעת בחוק להגנת כינויי המקור. כביכול חוק כינוי המקור הוא חסין בפני טריפס והדרישות של טריפס. דבר נוסף, היתה מחלוקת בשאלה גם אם טריפס חל על הנושא של כינוי המקור, מה האיזון המתאים בין הזכויות החדשות של טריפס לבין הזכויות של בעל כינוי המקור.

אנחנו סברנו, כמדינה, שהטריפס אכן עונה גם על כינוי המקור. סברנו שהאיזון שלנו בסעיפים הרלוונטיים היה האיזון המתאים והדרוש.

השאלה הראשונה הוכרעה כבר, הכנסת קיבלה בקריאה ראשונה. אנחנו עוסקים רק בשאלה השנייה, השאלה של איזון האינטרסים. השאלה שהחוק הזה עוסק גם בכינויי מקור הוכרעה על-ידי הכנסת בקריאה ראשונה, ואחר-כך פיצלנו את זה.

כאשר פיצלנו הוצאנו את כל הסעיפים הנוגעים במיוחד לכינוי המקור, כך שגם השאלה היותר כללית עדיין קיימת. אבל אני חושב שמקובל על כולם, אני מניח שאפילו על שלמה כהן, שחוק כינוי המקור לא חסין בפני טריפס. השאלה היא באמת מה האיזון הנכון. היושב-ראש ביקש מאתנו לחזור ולבדוק את החומר ההשוואתי, אנחנו דיברנו כמה פעמים עם אנשי וייפול, שהם המומחים הבין-לאומיים. יצרנו קשר עם חברי הסדר ליסבון, שהוא נוגע לכינוי המקור, מהונגריה, ספרד, צרפת, איטליה ופורטוגל. התייעצנו עם מומחים ואנחנו בעצם חוזרים עם עמדה ברורה, שאומרת שאנחנו עדיין סבורים שמה שאנחנו הצענו אז, לפני הפיצול, הוא בעצם ההסדר המתאים.

האם יש לכם חשש מהפגיעה בזכויות בהתדיינות?

לא, בסך הכל אנחנו יודעים על דיון אחד לפני הרשם, וזה דיון שלא נגמר, האם ההסדר הרלוונטי הוא הסדר פרוצדורלי או מהותי. יחליטו על זה כפי שיחליטו. אנחנו לא חוששים, כי בסך הכל הסעיף החשוב אומר, שלעומת המצב הקודם, אם בעל סימן מסחר טוען שכינוי מקור הוא לא כינוי מקור, זאת אומרת חסרים לו המבחנים והקריטריונים, מהיום אפשר יהיה לתקוף את כינוי המקור החשוד בארץ, ולא יהיה צורך ללכת למדינת המקור, שיכולה להיות קובה או צ'כיה.

אבי פלדמן, נציג משרד התעשייה והמסחר, למה לא בדקתם את העניין של ביטול הצטרפותנו להסכם ליסבון?

כמו שכתבנו גם בחוות הדעת, יש אינטרס כלכלי בהמשך החברות בליסבון מבחינת אותו בעל זכות.

זה ברור שיהיה אינטרס, אתם צריכים לאזן אינטרסים.

זה ברור, אבל כנגד האינטרס הברור שלהם, בהנחה שמתקבל התיקון כפי שמציע אותו משרד המשפטים, אין צורך לצאת מהסדר ליסבון, כיוון שהתיקון מכיל את האיזון מחדש שיחול גם בהסדר ליסבון.

לשכת עורכי הדין, עורך הדין קלגסבלד.

לא נערך דיון ממצה, מפאת קוצר הזמן. ההודעה על הדיון היום הגיעה ללשכת עורכי הדין קצת באיחור.

היא הגיעה לפני חודש.

בכל מקרה, אנחנו מצטרפים לעמדת משרד המשפטים בעניין הזה.

איגוד לשכות המסחר לא נמצאים כאן.

עורך הדין טל בנד, בבקשה.

אנחנו, כמובן, גם תומכים בעמדת משרד המשפטים. הדבר היחיד שרציתי להדגיש ולהסב את תשומת הלב אליו חוזר למלים שבהם פתחת את הישיבה. בעצם מה שפוצל מהצעת החוק הקודמת זה רשימה של סעיפים, כחמישה סעיפים. ההבנה שלי היא, שמשרד המשפטים עומד מאחורי כולם ומבקש להחזיר את כל החבילה כפי שהיא למה שהיה, למרות שהדיון התמקד בעיקרו סביב אותו סעיף 33ב, אבל הכוונה היא לחבילה במלואה.

הכוונה היא להחזיר את הצעת החוק כפי שהיא היתה לפני הפיצול.

אם כך יש לי רק הערה אחת, שנוגעת לסעיף 33א. בסעיף 33א היתה התפתחות במהלך החקיקתי. מלכתחילה בנוסח שאושר לפני הפיצול לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, משרד המשפטים הציע נוסח שקבע הוראת מעבר בנוסח מה שכתוב בטריפס, נוסח סעיף יישום סעיף 24-25 של טריפס, והבהיר בה שהוראת המעבר הזאת תחול הן ביחס לציונים גיאוגרפיים והן ביחס לכינויי מקור רשומים. אחר-כך התקיים דיון נוסף במשרד המשפטים, וגברת שפניץ אמרה שכיוון שבאותו שלב העמדה היתה שטריפס עצמו לא נקט עמדה בשאלה האם ציון גיאוגרפי כולל גם כינוי מקור רשום או לא, וכיוון שהשאלה עשויה להיות רגישה מול אותן מדינות שהן חברות בליסבון ואולי יסברו אחרת, אז משרד המשפטים לא רוצה גם הוא להיות דווקא החלוץ שיוצא לפני המחנה ונוקט עמדה. לכן נוסח סעיף 33א, כמו שעמד ופוצל מתוך ההצעה הסופית, דיבר על משטר התחרות ומשטר הזכויות שבין סימן מסחר לציון גיאוגרפי, ולא הזכיר את המלים "כינוי מקור רשום". למעשה יש מחיקה של המלים "כינוי מקור רשום".

מאז היו כמה התפתחויות, שאני חושב שהוועדה צריכה לקחת אותן בחשבון, גם מבחינת מה שהטריד את משרד המשפטים, זאת אומרת העמדה של מדינות אחרות בליסבון, וגם מעבר לעמדות האלה.

האם ציון גיאוגרפי לא כולל כינויי מקור?

על דעת כל היושבים כאן, והכנסת כבר החליטה על זה, ממילא ציון גיאוגרפי כולל כינוי מקור. אבל כאשר בתי המשפט רואים שלמשל בסעיף 33ב עשו קרוס ומחקו "כינוי מקור רשום", זה ברור שיש חשש שבית המשפט יפרש שההשמטה הזאת איננה ויתייחסו לזה.

אני רוצה לטפל בזה משני הכיוונים. קודם כל, מבחינת עמדת מדינות ליסבון. כאשר טיפלנו בזה בינואר, היה חשש שמדינות ליסבון יסברו שציון גיאוגרפי וטריפס אינם חלים על הסדר ליסבון. בינתיים התקיים במהלך חודש יולי האחרון כינוס עבודה של מדינות חברות בליסבון. בנייר העבודה של ההסכם הזה הוזכר, בין היתר, הסכם טריפס ותחולתו על מדינות ליסבון. החשש היה שיסברו שמדינות ליסבון אינו עומד על הפרק, כי מדינות ליסבון מקבלות את זה שטריפס חל גם על כינויי מקור.

למען הגברת התחרות בעולם.

אין להם ברירה, כי זה טריפס וליסבון זה ארגון קטן יותר. מעבר לזה, אני מבין שהיתה הערה באותה רוח של ההבהרה שאני מבקש, כדי למנוע תקלה כזאת שבית משפט יחשוב שהוציאו את המלים האלה כיוון שהיתה להן משמעות. היתה הערה של ממשלת ארצות-הברית בעניין הזה, במסגרת שאלון שהיא העבירה לישראל דרך ארגון הסחר הלאומי, דרך ה-W.T.O, ושם היא העירה על כך שהאופן שבו מנוסח סעיף 33א במתכונתו המוצעת כרגע, משום שמדובר על ציון גיאוגרפי, ולידו ב-33ב כתוב גם ציון גיאוגרפי וגם כינוי מקור רשום, עשוי להתפרש כאילו כינוי מקור רשום בכל זאת גובר על סימן מסחר.

33ב כעת יהיה בלי כינוי מקור.

כיום הוא בלי. ההצעה של משרד המשפטים היא להוסיף.

אני תומך בכל מה שנאמר עד עכשיו.

אני מצטער על הדחייה. אנחנו עשינו את שיעורי הבית שלנו עוד לפני הפיצול, ולמרות הוויכוח אני חושב שהעמדה שלנו היתה נכונה ומאוזנת. כפוף לתוספת הזאת בשני המקומות, אנחנו מבקשים להחזיר את המלים שנמחקו. זאת אומרת, להחזיר את הסעיפים הרלוונטיים לעניין האיזון בין הזכויות האחרות, כולל התייחסות ל-33א ולא רק ל-33ב.

נוסף לעניין האמריקני, הטענה המרכזית של עורך-דין שלמה כהן היתה שאם נקבל את הדבר הזה זה ישפיע על התדיינות שהיא בעיצומה. זה מה שמטריד אותי. בכנסת הקודמת, כששינינו את מבנה ההסגרה, קבענו שזה לא יחול על שיינבורד, וכעת יש לנו עוד מקרה כזה, אם כי עוד לא הצלחנו להעביר את חוק ההסגרה השני. בעניין חוק ההסגרה, שהיו בו לחצים כל-כך כבדים, הגענו לפשרה.

השאלה שלי לאנשי משרד המשפטים, האם סעיף 33א וסעיף 33ב לא חלים על התדיינות קיימת. על פסקי-דין זה ברור שהוא לא חל, השאלה היא מה יהיה בדיון נוסף.

הרי מדובר פה לא בשינוי מהותי. סעיף 33ב, שזה הסעיף החשוב ביותר מבחינת הוויכוח הספציפי, מסתובב סביב השאלה איפה אפשר לדון. בזה שאנחנו מוסיפים את האפשרות לתבוע בארץ ולא רק בחוץ לארץ במקום נידח, לדעתנו זה עניין פרוצדורלי ולא מהותי. אני הבנתי מהדיון אצלנו במשרד המשפטים, שיש להניח שהיו אומרים שהסעיף חל גם על דיון שעוד לא נגמר.

לפי ההתכתבות, הטענה העיקרית של דוקטור שלמה כהן לא היתה ההתדיינות הקיימת, אלא היתה שלפי עמדתו הסכם טריפס לא חל על כינויי מקור לפי הסדר ליסבון, והעניין הזה בעצם ירד מעל הפרק. אבל כיוון שהשאלה עולה אני רוצה לענות עליה לגופה, בלי קשר לטענה של דוקטור כהן.

מה שהוחלט בדיון הנוסף, כמובן שהחקיקה לא תשנה אותו רטרואקטיבית ליום שהוא הוחלט. צריך לזכור שההחלטה בדיון הנוסף וההחלטה בערעור האזרחי לא היו לגופו של הסכסוך, אלא היו החלטות בבקשות למחיקה על הסף בשאלה משפטית על יסוד כתבי הטענות. בתיק ההוא עוד לא נפתחה בכלל פרשת הראיות. התיק עדיין ראוי ועומד.

זה מה שמטריד אותי.

בדקתי גם את הספר שלך, ושם יש ניתוח של פסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת ארביב, שדן ברטרואקטיביות, באקטיביות ובכל המיונים האלה של החקיקה. נאמר שם, שאם מדובר בפסק דין שניתן כבר בפרשה משפטית שהסתיימה, או בפעולה שנעשתה, אי-אפשר לשנות רטרואקטיבית את תוצאותיה. המחוקק יכול לשנות, אבל החזקה היא שזה לא ייעשה. כאשר מדובר במצב משפטי נמשך, למשל במקרה שלנו שמדובר בזכות לכינוי מקור שנרשמה בשנות ה-70 והיא ממשיכה להיות רשומה גם עכשיו, כי אז החזקה איננה רטרואקטיבית. גם כאשר מדובר בהליך תלוי ועומד היא אקטיבית, היא נכנסת לתוקף מרגע החקיקה שלו. זה במישור של המיון המשפטי התיאורטי.

מעבר לזה, יש כאן עוד שתי נקודות ספציפיות שצריך לקחת בחשבון. האחת, חקיקה של הכנסת שתאמר שהתיקון הזה יתחיל רק לגבי הליכים עתידיים, או רק לגבי דברים שטרם הוא חל בהם, המשמעות שלה היא הפרה של טריפס, משום שאז אנחנו עושים לעצמנו הוראת מעבר פרטית, וטריפס כבר קבע הוראת מעבר. ישראל זכתה בחמש שנים במסגרת הוראת המעבר הזאת, שיסתיימו ב-1 בינואר 2001. בטריפס עצמו יש הוראות מעבר ספציפיות לעניינים שונים, וכאשר הכנסת חוקקה את חוק היישום אז למשל בעניין השכרת תוכנה קבעתם הוראת מעבר שהתאפשרה לפי טריפס, הוראת מעבר ספציפית. אין הוראות מעבר ספציפיות לגבי כינויי מקור וסימני מסחר.

אתה עוסק בעניין של התדיינות.

המשמעות היא אותה משמעות. אתה מוציא מפועלו של החוק משהו שהוא עדיין תלוי ועומד.

יש עוד שתי נקודות ספציפיות שצריך לקחת בחשבון. האחת, בגלל הפיצול חלק מהנושאים הם יותר ממשיקים, הם נושאים מתחככים. נושא סימני המסחר ונושא כינויי המקור הם נושאים שמזינים זה את זה. הוראת סעיף 33א שמדובר בה עכשיו היא בעצם העתקה מדויקת של סעיף 52א לפקודת סימני המסחר, שכבר תוקנה וחוקקה בחלק הראשון. אגב, לפי האחידות בחקיקה, אותן מלים שצריך להוסיף לסעיף 33א, למעשה צריך להוסיף אותן ב-52א לפקודת סימני המסחר שכבר חוקקה. אנחנו לא יכולים להיות במצב שבו חלק מהנושאים יידונו כך וחלק מהנושאים יידונו אחרת.

דוקטור שלמה כהן לא נמצא כאן, אבל דווקא בנקודה הזאת של התחולה של טריפס על הליכים תלויים ועומדים יש כבר החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שאני אמסור אותה מיד, בעניין שבו המשרד שלנו ודוקטור שלמה כהן היו מעורבים, ונגע לשאלה מה תחולת החוק שכבר חוקקתם בנובמבר או בדצמבר על הליכים שהיו תלויים ועומדים בנושא סימני המסחר. הפרשה שהיתה שם היתה שהוגשה בקשה לביטול סימן מסחר מחמת אי שימוש. היא הוגשה בחודש נובמבר האחרון. לפי הדין שחל באותו מועד, סימן היה חשוף לביטול מחמת אי שימוש אם לא נעשה בו שימוש שנתיים. התיקון שלנו בייסוף טריפס הוסיף שנה, כלומר צריך שלוש שנים. התעורר ויכוח בבית המשפט המחוזי, האם החקיקה של טריפס חלה מיידית גם על הליכים תלויים ועומדים על אותה הבקשה לביטול של סימן מסחר מחמת חוסר השימוש. דוקטור שלמה כהן טען שם, והצליח לשכנע את בית המשפט, שצריך לפעול לפי טריפס כמות שהם, הם חלים על הליכים תלויים ועומדים, ולפי פסק-דין ארביב של בית המשפט העליון שצוטט שם אין בזה שום דבר אקטיבי או רטרוספקטיבי, אלא יש בזה כדין כניסה לתוקף על כל מה שקיים במישור המשפטי, ואין מקום לעשות הבחנה בין מישהו שהספיק להגיש הליך לבין מישהו שמחר יגיש את ההליך.

אני מבקש שתאמר את שם פסק הדין.

מדובר בבקשות אזרחיות 62281/99, במסגרת תיק אזרחי 64024/99, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. פסק דינו של השופט יהודה זפט בפרשת ווירפריד נגד אורנג'.

סיבה נוספת למה לעניות דעתי אין מקום לעשות הבחנה כזאת בין הליך שכבר החל להליך שעוד לא החל נובעת מהיבט נוסף של חוק הגנת כינויי מקור. צריך לזכור, שחוק הגנת כינויי מקור קובע שמי שעובר על הוראותיו לא רק מבצע עבירה אזרחית, אלא מבצע גם עבירה פלילית. לפי תיקון 39 לחוק העונשין, שהכניס את סעיף 5 לחוק העונשין וקבע שאם היה שינוי בחקיקה לאחר שאדם עבר עבירה ולאחר שהוא עמד לדין, אבל לפני שניתן פסק-דין חלוט, אם היה שינוי כזה בהגדרת העבירה או ברכיבים שלה או בעונש או בכל דבר אחר שמיטיב עם העושה, הוא זכאי לעמוד לזכות העושה. מה שיקרה אם זה לא יחול, שמי שעומד לדין על עבירה או במסגרת של קובלנה פלילית פרטית יוכל להעלות את טענת ההגנה החדשה, שאומרת: אני כופר בתקפות כינוי המקור שלך, בעוד שמי שעומד על אותו כינוי באותו בית-משפט על הליך אזרחי באותה סיטואציה, לא יוכל לתקוף את תוקף הכינוי. אני חושב שזה ייצור אנומליה שאין טעם ליצור אותה. לכן אני מציע שזה יהיה בצורה אחידה, להשאיר את זה כמות שזה.

מה המצב בפרשת בדווייזר? האם היא מתחילה מחדש?

התיק האזרחי תלוי ועומד בבית-המשפט המחוזי, מחכה לגמר הליכים בפני רשם סימני המסחר, רשם הפטנטים. לכן התיק עדיין לא גמור ואנחנו לא בסיטואציה של פסק-דין חלוט.

האם יש לך הפנייה של ממשלת ארצות-הברית בעניין הניסוח של סעיף 33?

כן. אני אקרא אותו. (צילום המכתב מופיע כנספח בסוף הפרוטוקול).

נחמן, מה דעתך על הבעיה הספציפית הזאת?

אני רואה כאן התנגשות מסוימת. באופן כללי, עד כמה שאני זוכר, כל חוקי הקניין הרוחני שטיפלנו בהם בעבר, באופן קבוע היתה התייחסות למצב לאחור, כאשר הדגש ניתן לפי הפקודה בזמנו. לדוגמה, אז בפקודה אורך חיי הפטנט היה 16 שנים. כאשר התחלף החוק וזה הפך ל-20 שנים זה לא האריך את חיי הפטנט. כאשר היה התדיינות בנושא אותו פטנט, דנו לפי כל ההחלטות והפסיקה שהיו לפי החוק הקודם. כלומר, זה תמיד הלך למה שהיה, זה הלך לאחור. אותו הדבר היה בסימני מסחר.

העמדה של משרד המשפטים היא הפוכה.

כל הוראות המעבר שהדברים יחולו זאת היתה חקיקה מקומית שלנו וכך החלטנו. היום הצטרפנו לטריפס, וזה משהו שבהשלכה בין-לאומית שלנו יש כאן משקל יותר קטן. לכן יכול להיות שאנחנו צריכים להתכופף לטובת הדבר הזה כי זה לא רק אנחנו. כאשר יש אמנות בין-לאומיות לנושאי פטנטים, כמו הפטנט האירופאי, אז גם שם המדינות כופפו את החוק שלהן לטובת האמנה הבין-לאומית שדנה בכל העניין.

כלומר, אתה תומך בקבלת הסעיף כמו שהוא, בלי סייג.

אני סבור שדווקא התיקון המוצע לסעיף 33ב הוא מהותי, משום שסעיף 20 לחוק הגנת כינוי המקור קובע, שתוקפו של כינוי מקור שנרשם לפי הסדר ליסבון הוא כתוקפו בארץ המקור. משנטענת טענה לאי כשירות בפני בית-משפט לישראל, הדבר היחידי שהוא יכול לבדוק זה רק אם הוא תקף בארץ המקור. למעשה התיקון המוצע בסעיף 33ב משנה את העניין. לכן התיקון הוא מהותי, הוא תיקון שמתנה במובן מסוים בסעיף 20. אחת הטענות המרכזיות בסכסוך בעניין בדווייזר היתה, שהסדר ליסבון מיישם מצב של צילום בארץ המקור, והמדינות האחרות מכבדות את המצב בארץ המקור. זה ראי שמשקף בדיוק את המצב במדינת המקור.

בגלל זה המלחמה הגדולה על בדווייזר.

אני הייתי צד במלחמה הזאת, אבל כעת כבר לא. אני מייצג את עמדת לשכת עורכי-הדין, ואני סבור שיש מקום לשקול בכובד ראש כן לא להחיל את התיקון על הליכים קיימים.

אני חושב שבית-משפט ישקול את העניין הזה לכאן ולכאן, ואנחנו לא יודעים מה תהיה התוצאה. אני מוכן לומר לפרוטוקול, שוועדת החוקה דנה בנושא הזה ולא הביעה את עמדתה לכאן או ולכאן, אלא היא משאירה את העניין לבית המשפט. יחד עם זה, שמעתם את עורך-דין קלגסבלד, שמעתם את עורך-דין כהן-צדק. יש כאן בעיה. גם שלמה כהן, שהוא צד בעניין, לא מיוצג כאן.

אני קשור לעניין, אבל אני בכל זאת חושב שהנקודה של האמנה יש לה כאן משקל כבד במיוחד. תיקון חוק הפטנטים שהתקבל בתשכ"ז לא דומה, מפני שאז מדינת-ישראל מיוזמתה שלה שינתה כמה דברים מהותיים בדיני הפטנטים. היום אנחנו נמצאים במצב שונה לגמרי. אל תשכחו שטריפס זה לא אמנת פריס. טריפס זה סנקציות כלכליות. מחכים לנו בפינה כל בוקר.

אבל לא על הסעיף הזה.

על הכל. הם שואלים למה כתבנו ב-33ב כך ולא אחרת. הם נכנסים לכל פסיק, ואני ראיתי את זה. היות שקיבלנו חמש שנים של חסד, במקום 1995 קיבלנו 2000, אז אנחנו צריכים מ-1 בינואר 2000 לקיים את כל הוראות האמנה. האמנה הזאת גוברת על מה שפירשו את הסדר ליסבון. היום זה ברור מעל כל ספק.

מה העמדה של משרד המשפטים לגבי ההערות של עורך-דין בנד?

אנחנו תומכים. אנחנו חושבים שאין צורך בהתייחסות מיוחדת לסוגיה הזאת, אם זה פרוצדורלי או מהותי, בהתחשב למשל בסעיף 33ב החשוב. אנחנו לא חושבים שנכון לקבוע הסדר מיוחד לסוגיה הזאת, ונשאיר אותה כפי שהיא בהתאם לטריפס. אם יהיה צורך, בית המשפט יחליט מה המשמעות.

מה עשינו בחוק ההסגרה הזה כשחנן פורת היה יושב-ראש הוועדה?

צריך לזכור שהיתה הוראת שמירת דינים בהצעת חוק ביטחון. היא נהוגה במהלך החקיקה כאן בדיוק מהסיבה שאנחנו מדברים עליה עכשיו. ההוראה היתה שהם לא יחולו על הליכים שהתחילו. ההוראה הזאת ירדה. בחלק הראשון בנוסח הכחול היא הופיעה. כשחוקקתם את כל החלק העיקרי של איסור טריפס, משום שמשרד המשפטים השתכנע שהיא מפרה את טריפס, שלמה כהן בהליך שפסק הדין שלו מונח בפניך הסתמך על ההורדה הזאת של סעיף 12 והצליח לשכנע את בית המשפט. בית המשפט אמר בעקבות זה, שהנה הכנסת הורידה את סעיף 12, שאמר שזה לא יחול על הליכים קיימים. אני לא יודע מה עשיתם בעניין חוק ההסגרה, אבל מה שעשיתם בעניין טריפס ויישומו על סימני מסחר פטנטים זה יותר קרוב לסוגיה של הגנת כינויי המקור מאשר חוק ההסגרה. אם שם השארתם את זה פתוח לבתי המשפט להחליט אם החקיקה היא אקטיבית או פרוספקטיבית או רטרואקטיבית, אני מציע לעשות אותו דבר גם לגבי זה.

אין לשכוח שהסדר ליסבון וכל העניין של האופי המיוחד של כינויי מקור זה נושא ל-13 מדינות, שחלק מהן הן קטנות. לעומת זאת, ברוב המדינות החשובות הנטייה היא לראות את הנושא כאחיד ושיש לתת אפשרות להגן על הזכויות בבית משפט.

כל זה ברור, ולכן הצעתי למשרד התעשייה והמסחר לפרוש בכלל מהסדר ליסבון. השאלה היא כאן ספציפית, האם להשאיר את זה בבית משפט. אני רוצה בכל זאת לקרוא מה כתוב בחוק ההסגרה.

זה כנראה לא עודכן, למרות שעברה יותר משנה.

אני חושב שהיתה התחייבות של היועץ המשפטי.

יש הבדל, ולא רק בגלל הטריפס וכו'.

אנחנו מציעים להחזיר את הסעיפים שמחקנו, ולתקן את סעיף 33א בהתאם.

אנחנו מצביעים על כל חמשת הסעיפים שפיצלנו בהחלטה הקודמת, כולל סעיף 33א וסעיף 33ב, בתוספת הזאת שב-33א תיכנס במפורש המלה "כינוי מקור". לדעתי זה מיותר, כי ציון גיאוגרפי כולל את זה, אבל אם יש בקשה של ממשלת ארצות-הברית, אנחנו לא נתעלם ממנה.

מי בעד ההצעה של משרד המשפטים? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד - אין

אנחנו מעבירים את חמשת הסעיפים, כפי שקראתי אותם לפרוטוקול, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

תודה רבה. הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 10:50