פרוטוקולים/ועדת חוקה/819

5
ועדת החוקה חוק ומשפט
11.7.2000

פרוטוקולים/ועדת חוקה/819
ירושלים, כ' בתמוז, תש"ס
23 ביולי, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 150
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, ח' בתמוז התש"ס (11 ביולי 2000), שעה 9:30

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין – היו"ר
בנימין אלון
אלי בן-מנחם
ציפי לבני
נחום לנגנטל
יצחק סבן
אופיר פינס-פז
דליה רבין-פילוסוף
ראובן ריבלין
גנדי ריגר
יובל שטייניץ

יולי אדלשטיין
זבולון אורלב
יהודית נאות
יאיר פרץ
סילבן שלום

עו"ד יפעת רווה - משרד המשפטים
סיגל קוגוט - " "
עו"ד ניצה קונשטוק - יועצת משפטית, עיריית תל-אביב-יפו
עו"ד יהודה לנדא - לשכת עורכי הדין

צבי ענבר

בועז פרסלר

דורית ואג

אביגיל זכאי

1. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עיריית תל-אביב-יפו)
(הוראת שעה), התש"ס-2000 – אישור התקנות.

2. הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – דין מפלגות המקיימות סיעה אחת),
התשנ"ט-1999, של חה"כ ראובן ריבלין (פ/347)– אישור לקריאה ראשונה –
הצבעה.

3. א. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 37)(הזכות להיבחר), התש"ס-2000,
של חה"כ יהודית נאות וקבוצת חברי כנסת.

הכנסת (תיקון – הזכות להיבחר),
של חה"כ אופיר פינס-פז (פ/1072).
ג. הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס' 38),
התש"ס-2000.
אישור לקריאה שניה ושלישית – הצבעה.

4. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון – זימון נושאי משרה), התש"ס-1999,
של חה"כ נחום לנגנטל (פ/810) – אישור לקריאה ראשונה – הצבעה.

תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עיריית תל-אביבי-יפו)
(הוראת שעה), התש"ס-2000

אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון שלנו הוא בקשתו של שר המשפטים לבטל את העבירות המינהליות בעיריית תל-אביב. בבקשה, גב' רווה, תסבירי את הנושא.

הבקשה לביטול התקנות באה בעקבות פסיקת בג"צ שלפיה כשיש גם עבירות מינהליות וגם עבירות קנס חייבים לאכוף את העבירה בדרך של עבירות מינהליות. קיימות היום בעיות מעשיות באכיפת עבירות מינהליות, בין היתר אין הסדר של הדבקת הודעה על שמשת הרכב. לכן אנחנו מבקשים לבטל למשך שנה אחת את העבירות המינהליות.

עשו את חוק העבירות המינהליות כדי שלא תהיה תקלה.

אולי אפשר יהיה לתקן את החוק הזה בעתיד אבל היום הוא לא מותאם לנושא הזה. כל העיריות משתמשות בעבירות קנס ורק עיריית תל-אביב היא היחידה בכל הארץ שמסיבות היסטוריות נקבעו בה עבירות מינהליות בנושא הזה, עבירות שמעולם לא הופעלו ולא היה בהן שימוש. הסיבה לבקשה היא שהיום נעשה שימוש בעבירות הקנס בעיריית תל-אביב מכוח חוק שמירת הניקיון כשלדעתנו, וגם לפי פסיקת בית-המשפט העליון, המקום הנכון לעבירות של חניה הוא חוק העזר של הסדרת חניה. לכן נתנו שנה אחת לעיריית תל-אביב להסדיר את עבירות הקנס האלה במקום הנכון לדעתנו כדי שהם יוכלו לאכוף את עבירות החניה – לא מתקבל על הדעת שהיום אנשים יכולים לחנות על המדרכה ככל העולה על רוחם ואף אחד לא יאכוף את החוק. אנחנו מציעים להתלות את התקנות של העבירות המינהליות במשך שנה אחת, בזמן זה העבירה תעוגן במקום שבו היא צריכה להיות מעוגנת, ואז נבקש ביטול סופי של התקנות האלה.

בבקשה, גב' קונשטוק.

בעיריית תל-אביב כמו בעוד חמש עיריות אחרות הפעילו את העבירה האוסרת חניה על המדרכה על-פי חוק שמירת הסדר והניקיון, דבר שאושר בשעתו בבג"צ. בבג"צ דאז נפסק שכאשר קיימות שתי הוראות כאלה במקביל – אחת תקנות העבירות המינהליות, השניה על-פי חוק העזר – יש לפעול לפי תקנות העבירות המינהליות. כפי שאמרה גב' רווה התקנות האלה מעולם לא הופעלו בעיריית תל-אביב, הן לא קיימות בעיריה אחרת והן בלתי ניתנות ליישום אלא אם כן יתוקן חוק העבירות המינהליות. דיברנו על זה עם משרד המשפטים ואולי עובדים על רוויזיה כללית של חוק העבירות המינהליות.

אנחנו ביקשנו את ביטול התקנות. משרד המשפטים ממליץ על התליה לשנה אחת כדי שבאותו פרק זמן נקיים דיונים ביחד עם משרד המשפטים והרשויות המקומיות הגדולות כדי למצוא הסדר שימציא פתרון לבעיה.

אנחנו מאשרים את בקשתו של שר המשפטים להשעיית תקנות העבירות המינהליות.

אני רוצה לבקש שמשרד המשפטים יתקן את חוק העבירות המינהליות, זה חוק טוב ושימושי.

יש בדרך תיקון של חוק העבירות המינהליות. אנחנו עומדים לקיים דיונים יחד עם העיריות ועם איגוד הערים על הדרך הנכונה לתיקון אבל אני לא יודעת אם זה יתאים מבחינת העיריה.

קודם כל צריך להקים מרכז לתביעות על-פי חוק העבירות המינהליות אחרת לא משתמשים בחוק.

צריך שהמרכז לגביית קנסות יגבה את הקנסות.

הבעיה העיקרית זו הגבייה.

תאפשרו לרשויות המקומיות לגבות. אם נגד אדם שאינו משלם קנס אין סנקציה של התליית רישיון נהיגה זה לא יעיל.

ראשית, אין עיכוב רישיונות נהיגה עד עצם היום הזה. שנית, כאשר נקטנו בדרך של ברירות קנס היתה סנקציה של תשלום הקנס או מאסר תמורתו. בעבירות המינהליות זה לא קיים. גם החובות של המדינה מדו"חות משטרה וגם של העיריות לא ניתנים לגבייה.

תמסרי למשרד המשפטים שכאן אני מוכן להיות האיש הרע והאנטי-פופוליסטי. חניה על מדרכות זה פשע נגד אמהות שהולכות עם עגלות, נגד עיוורים שמניחים שהמדרכה פנויה, זה פשע נגד החיים העירוניים, זה כיעור, לכלוך וזוהמה, זו פריבילגיה שהחברה הישראלית לקחה לעצמה ובמקום להילחם נגד זה הכנסת, שהיא פופוליסטית, ביטלה בכלל את האיסור על חניה על מדרכות.

גם את הסינדול ביטלו.

אם למשרד המשפטים יש רצון תמצאו כאן תמיכה שלי ללכת נגד העבריינות הזאת למרות שהיא לא עבריינות עם קלון אבל היא מעשה חמור. תמסרי למי שמטפל בזה שאני מוכן להעביר סנקציות חוקיות נגד אנשים כאלה בהתליית רישיון נהיגה או בכל דבר אחר. אם לחוק הזה אין אלטרנטיבה של קנס או מאסר אז מה הועלנו, לכן צריך להחליט על כך. אגב, אותם ישראלים שנהנים כל כך מהאנרכיה הישראלית באים מחוץ-לארץ ומתלוננים עליה. ביטול הסינדול היה מאוד פופולרי ולדעתי הכנסת ירדה מן הפסים כשהיא ביטלה אותו.

זה היה אחד האמצעים הכי יעילים.

זה היה אמצעי יעיל ומאז תל-אביב הידרדרה לגמרי.

יש עוד בעיה והיא המצוקה של החניה, אין מספיק חניונים.

יש מצוקה גדולה של חניה בלונדון, בפריז ובניו-יורק. מהניסיון שלי אני יודע שבטווח של 400 מטר אפשר למצוא חניה בכל מקום. אם התושבים ירגישו מצוקה הם ילחצו על העיריה והממשלה שיהיה פתרון. לחסום את המדרכות להולכי רגל זה איננו פתרון, צריך לעזור לרשויות המקומיות.

גב' קונשטוק, תמסרי גם לראש העיר שאתמול עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק שלי לתיקון חוק שמירת הניקיון ולכך שסמכויות השר לאיכות הסביבה יעברו לראשי הרשויות המקומיות. זה חוק מהפכני וצריך לבקש שראש העיר ומרכז השלטון המקומי יפעילו את השפעתם כשהחוק הזה יגיע לקריאה שניה ושלישית עוד לפני שיוצאים לפגרה. תמסרי את זה לרון חולדאי.

הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – דין מפלגות המקיימות סיעה אחת), התשנ"ט-1999

הנושא השני שלנו: המשך הדיון בהצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – דין מפלגות המקיימות סיעה אחת), התשנ"ט-1999, של חבר-הכנסת ראובן ריבלין שאליו ביקש להצטרף גם חבר-הכנסת אופיר פינס.

אפשר להצטרף?

הוא ביקש להצטרף. הוא הגיש הצעת חוק דומה אבל היא לא נדונה בוועדה.

בגלל חשיבות הענין שלחתי מכתב לכל ראשי הסיעות שיתייצבו כאן. חבר-הכנסת ריבלין תציג את הצעת החוק שלך ואחר-כך נבקש תגובה של סיעות שלא היו מיוצגות בישיבה הקודמת.

אני מבקש להבהיר פעם נוספת מה מגמת הצעת החוק שלי. הענין הוא ברשימה הרצה לכנסת יחדיו, בין שהדבר נובע מהצורך להתגבר על אחוז חסימה, בין שהדבר בא מתוך כך שקבוצות פוליטיות שונות רוצות ללכת ברשימה אחת כמו הליכוד, בזמנו, כאשר הוא היה הליכוד-צומת-גשר, או כמו מפלגת העבודה שהיום היא מפלגת ישראל-אחת. אנשים באים לפני הציבור ואומרים: אנחנו מבקשים לתת אמון לליכוד-גשר-צומת, או לישראל-אחת, וזה בא לביטוי במובן זה שיש ראש ממשלה אחד, מועמד אחד. בסופו של דבר חוק הבחירה הישירה איפשר לקבוצות פוליטיות כאלה או אחרות לבוא אל מועמד לראש הממשלה ולומר לו: אם אתה רוצה שנתמוך בך תן לנו מקומות בטוחים ברשימה הגדולה והמכבדת את הנמנים עליה. נוצר מצב שבו אתה אומר לבוחר דבר אחד והוא מקבל דבר אחר.

להיפך, הבוחר ידע בדיוק מה המרכיבים של הרשימה.

אין ספק. הדבר בולט ברעה שנפלה על ראשינו כתוצאה מתיקון בחוקי הבחירות השונים שכאשר יש מפלגה המבקשת לפרוש היא יכולה לקבל את מימון המפלגות.

את זה אנחנו נתקן.

דבר נוסף, שליש המפלגה יכול להיות אדם אחד. למשל, אם שלושה רצו לכנסת ואחד פורש הוא כבר שליש מפלגה.

חייבים להיות לפחות שניים.

אסביר מדוע זה לא כך: השניים פורשים, אחר-כך השניים מתחלקים.

שניים לא יכולים לעשות זאת גם בהסכמה.

מה קורה אם יש סיעה של שניים? אחד יכול לפרוש.

לא. אחד יכול לפרוש, הוא לא יכול להתפלג.

איך עשה את זה מיכאל קליינר כשהוא התפלג?

ועזמי בשארה ואחמד טיבי.

אז הסיעה שמנתה ארבעה חברים התפלגה לשלושה חברים ולחבר אחד. מיכאל קליינר רצה להתפלג ולא ניתן לו אישור עד שלא היתה הסכמה. הסיעות שהתפלגו היו סיעות של יותר משניים.

אתה לא מטפל בנושא הזה?

לא.

כמו שאתה לא מטפל בנושא של 90 היום האחרונים כאשר שניים יכולים ללכת.

נכון.

אתה מטפל רק בפדרציה שרצה כפדרציה.

הוא בעד זה שהיא תמשיך לרוץ כפדרציה.

אני בעד פדרציה ובלבד שכל אחד יכול לקבל את כספו.

חברים העלו הצעות שנצרף להצעת החוק שלך את ביטול התיקון האומלל שנעשה אז לגבי דוד לוי. זה סעיף 25(ב1)(1א) שמתיר התפלגות של יותר מחבר כנסת אחד ובלבד שנעשתה בתוך 90 הימים שלפני יום הבחירות. זה איום ונורא.

זה לא ענין חדש. אדרבה, אני מוכן ללכת לזה.

זה צריך להיות בפני עצמו אחרת זה מחטיא את המטרה. חבר-הכנסת ריבלין מציע את חוק הפדרציה שאומר שפדרציה גם היא מציגה את עצמה כפדרציה ומרגע שנבחרה כלואים אנשיה ולקראת הבחירות הבאות הם לא יכולים לשוב ולהצטרף כמו שהיו. זה צריך עיון. כלומר, אין פדרציה אלא רק מיזוג. גם אם מראש הם מציגים את עצמם כפדרציה ולא מטעים את הבוחר הם יהיו מיזוג.

אני מרשה לעצמי להתנגד לדעתו של חבר-הכנסת בני אלון. אם אנחנו כבר נמצאים בשיטה – שלעניות דעתי היא קלוקלת – אנחנו צריכים לחזק אותה כל עוד היא קיימת ולא לעשות אותה פלסתר. צריך לחיות עם כל הרעות החלות של השיטה הקודמת ולא לתת אפשרות להישאר בשיטה חדשה. אין לי כל התנגדות שבהזדמנות זו גם נתקן את כל העיוותים האחרים.

נשמע נציגי סיעות שלא היו בישיבה הקודמת. בבקשה, חבר-הכנסת בני אלון.

יש כאן דיאגנוזה נכונה אבל דיאגנוזה של חולה ולא של רופא. החולה מרגיש שמשהו לא מתפקד וכואב לו, הוא מרגיש שהמפלגות הגדולות לא גדולות. חשבנו שבמדינה הזאת יהיו גושים ושיטה זו או אחרת יעזרו לנו ליצור מוסד יותר בריא, תפקוד יותר נכון בגושים. אבל כל המצאה שהמציאו לנו הביאה עוד יותר סקטוריאליות ועוד יותר מחלה. כואב לחבר-הכנסת ריבלין וכאבו זועק עד לשמים. הואיל וחבר-הכנסת ריבלין כואב כחולה ולא כרופא הוא לא מביא אבחנה מנומקת, וחבר-הכנסת פינס, שאתה אולי שותף לדבר הזה.

אני לא שותף, אני חבר ועדה שבעד החוק.

לפני שהגעת אמר היושב-ראש שאתה רוצה להצטרף לדבר הזה.

בישיבה בשבוע שעבר אמרת: אני רוצה להצטרף להצעת החוק – תראה בפרוטוקול. שאלתי איך אתה יכול, אמרת שיש לך הצעת חוק מאוד דומה.

אין לי שום הצעת חוק דומה, קרובה אליה.

חבר-הכנסת ריבלין, בפירוש אתה הולך פה בניגוד לרצון הבוחר. אם הבוחר בוחר בפדרציה והוא רוצה את האיזון של הפדרציה, זאת אומרת שהוא רוצה את ישראל-אחת שהיא לא מפלגת העבודה וברק יעשה הכול שמפלגת העבודה לא תוזכר. אם הוא רוצה פדרציה שנקראת מח"ל, הוא לא רוצה שיגידו חרות אלא הוא רוצה מח"ל. פדרציה זה כמו שותפים שכורתים ביניהם ברית והחוזה של השותפים מחייב, וזה מה שמציעים לבוחר. השותפים רוצים ללכת יחד ולסכם ביניהם כמו במסחר חופשי שהם הולכים יחד ואם בצורה כלשהי הדברים האלו לא מצליחים והבוחר בחר בגוש הגדול – שבוחר כזה לא יוזנח. אותו הדבר בוחר שבחר בפדרציה כפדרציה. אני לא מדבר על פרישה ועל דברים רעים אחרים, אם מ' של מח"ל, או ח' של מח"ל לא מרוצה מהדבר, ולקראת אמצע או סוף הקדנציה היא רואה שהשידוך לא הגון, זכותה להעביר החלטה במוסדות המפלגתיים שמעוגנים בחוק ולפרק את השותפות והיא מודיעה את זה לבוחרים מראש. חבר-הכנסת ריבלין מציע שזה לא יהיה כך אלא שאתה הולך לבוחרים כפדרציה, ומרגע שאתה פדרציה אין דבר כזה ש"גשר" יגידו: אנחנו לא בליכוד, אין דבר כזה ש"צומת" יגידו: אנחנו לא בליכוד. אז הם נעולים בפנים.

אלא אם הוא עומד בתנאי פרישה מסיעה רגילה.

לא זה מה שהוצע. תנאי פרישה מסיעה רגילה היום הם חמורים לשלילה – אני מסכים לזה – ואנחנו רוצים עוד יותר לצמצם אותם כמו את הענין של 90 יום כי הם מעודדים כלנתריזם וכו'. דווקא פה בא דבר הוגן, שקוף, אמיתי, פדרציה. אני "מת" שיהיו לנו פה רפובליקנים ודמוקרטים אבל אף אחד לא הצליח בזה, כולל הפרופסור הנכבד יושב-ראש ועדת החוקה עם שלושה פרופסורים, הודעות מכל העולם וחוקה לישראל, רק יצרו לנו עוד סקטורים ועוד סקטורים. בואו נפסיק לפתור על נקלה ובשליפה דבר חולה ולעשות אותו עוד יותר חולה. אני מציע לכם לחזור בכם.

חבר-הכנסת יולי אדלשטיין, בבקשה.

זווית הראייה שלי מנסה להסתכל מזווית הראייה של הבוחר. ממה נפשך? יש לי הצעת חוק דומה שנמצאת בהליכים שגם כן מדברת על הגבלות על פרישה. לפי ההיגיון הפשוט אני צריך לשמוח ואולי אפילו להצטרף אבל עוד לפני שנודע לי על קיומה של הצעת החוק של רובי ריבלין אמרתי בדיון על אחוז החסימה כי העקרון שמנחה אותי הוא של גילוי נאות לבוחר. אם ראש מפלגה גדולה צירף אליו בצורה פרופורציונלית סיעות נוספות, הוא לפחות מניח שיש להן בוחר משלהן שיתמוך באותה פדרציה וסביר להניח שהכוח שהוא יתן להן הוא פלוס-מינוס פרופורציונלי לאותו מספר בוחרים שהוא מצפה לו מהם. לא התקיימו אחר-כך התנאים לקיום הפדרציה, גם אם הרשימה מאוד הצליחה ויש לה 50 סביר להניח שהיו 4-5 שהביאו בוחרים. אנחנו מדברים על סקטור מסוים.

מה הבעיה שצריך לעשות גיוס? אם כך, תעשה את הגיוס כעת.

לפי העקרון הזה אני חושב שיש כאן גילוי נאות לבוחר ואין מה להגביל על-מנת שאחר-כך הבוחרים של הקבוצות האלה יבואו לידי ביטוי אם תנאי הפדרציה לא מתקיימים.

מי מהאנשים פה לא התבטא בישיבה הקודמת?

בהתאם לעקרון הרוב הדורס אני אפילו לא אוכל להצביע כי עם 7 חברי הכנסת שלי אני לא זכאי משום שיש רוב שהוא דמוקרטי ואופיר פינס מוביל אותו.

בבקשה, מר צבי ענבר.

אני מניח שברור לכולם שמשמעות ההצעה היא כמעט ביטול האפשרות של הסכם בין מפלגות לפני הבחירות, דבר שמותר היום. לדוגמה, אם חבר-הכנסת אופיר פינס אומר שהוא תומך בהצעת החוק, אני לא בטוח שישראל-אחת היתה מצליחה לצרף אליה את "גשר" ואת "מימד".

הם דואגים במרכז לחברים שלהם.

מה שאתה אומר זו הערה פוליטית.

מר ענבר, תבין שאתה לא יכול, תבין שאתה יועץ משפטי של הכנסת. אתה רוצה שנעשה חוק יועץ משפטי? אל תיתן לי עצות פוליטיות. זה לא בסדר.

אתה מטיל ספק ביושרו? זה איום.

אני חייב להביא בפני כל הסיעות - - -

אני מצפה לפרשנות משפטית בלבד.

1. אם אני חושב שחבר כנסת או סיעה מסוימת לא מבינים את המשמעות של ההצבעה שלהם, אומר מה שאני חושב שחשוב מפני שלהכניס את ביטול האפשרות של הסכמים בין מפלגות זה מהפך חשוב מאוד שצריך לקבל אותו בשיקול דעת. 2. אם תקבלו את ההצעה הזאת צריך כבר לקבוע שההצעה הזאת תחול אך ורק החל מהכנסת ה-16. אלה הערותי.

אין ויכוח שכל הצעה שהנושא שלה מפלגות ושינוי כללי המשחק הם מהכנסת הבאה. הכנסת הזאת נבחרה על-פי כללי משחק אחרים. בפעם הבאה לא יבוא אדם לראש הממשלה ויאמר לו: אני אתמוך בך אם תכניס בשבילי 7 חברים בסוף.

חבר-הכנסת ריבלין אמר שאם ההצעה הזאת תאושר הוא בעד זה שיצרפו את הנושא של ביטול 90 הימים.

הזכרתי את זה. חבר-הכנסת ריבלין, זו הצעה שמשנה סדרי עולם, אולי תצטרף להצעה שהאיסור הזה יחול רק בשנתיים הראשונות אחרי הבחירות.

אני מסכים שזה יהיה בשלוש השנים הראשונות כדי שבשנת הבחירות יוכלו אנשים לפרוש כל אחד לכיוונו. אני מוכן שנתווכח על זה בוועדה כי זה לא נושא חדש.

אנחנו אף פעם לא יודעים מראש מתי היא שנת בחירות.

אני מעמיד להצבעה את הצעת החוק של חבר-הכנסת רובי ריבלין בכפוף לשתי תוספות: א. זה יחול רק מהכנסת הבאה. ב. זה יחול רק בשלוש השנים הראשונות. אחרי הקריאה הראשונה נחליט איך נחיל את זה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – 8; נגד – 4
הצעת החוק נתקבלה

הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה.

אני מצביע כרגע על התוספת – שמותר לנו להוסיף אותה - והיא ביטול החוק שנעשה בזמנו מסיבות פוליטיות. מדובר על סעיף 25(ב1(1א) לחוק הבחירות לכנסת האומר: "ההתפלגות היא של יותר מחבר כנסת אחד ובלבד שנעשתה בתוך 90 יום שלפני הבחירות." זה תיקון עקיף לחוק.

אל תעשו את זה באותו החוק, זה מטעה, תגיש את זה כחוק של הוועדה ישר לקריאה ראשונה.

אני לא רוצה להרפות מזה כי אולי יהיו בחירות מוקדמות. בכנסת ה-13 נעשה תיקון מיוחד לגבי התפלגות של שני חברי כנסת של הליכוד, הם לא עמדו בתנאי ההתפלגות מפני שהם לא היו שליש. אני אומר במפורש שלחלק מחברי הכנסת היה אינטרס פוליטי לעודד את ההתפלגות הזאת ואז אמרו שהכללים נגד פרישה שקובעים מה זו התפלגות מותרת לא יחולו 90 יום לפני הבחירות. התוצאה היא ש-90 יום לפני הבחירות חבר כנסת מוכר את זמן הטלוויזיה שלו ומאז היו הרבה מקרים שבהם חברי כנסת שלא התכוונו להתפלג ולא זכו בפריימריס הקימו סיעות.

ראה חנן פורת.

אני רוצה לשכנע את יושב-ראש הוועדה שהנושא הזה יבוא בפומביות הראויה כהצעת חוק של הוועדה ולא כהצעת חוק פרטית.

אתה צודק. אני אזום את זה במסגרת הוועדה.

הכנסת (תיקון מס' 37)(הזכות להיבחר), התש"ס-‏2000

הכנסת (תיקון – הזכות להיבחר)
ג. הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס' 38), התש"ס-2000

הנושא השלישי שלנו הצעות חוק יסוד בנושאים של הכנסת: זכות ההיבחרות. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 37)(הזכות להיבחר) של חברת-הכנסת יהודית נאות וקבוצת חברי כנסת; הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון – הזכות להיבחר), של חבר-הכנסת אופיר פינס-פז, והצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס' 38), התש"ס-2000 של משרד המשפטים.

לא, הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה זו הצעה של הוועדה.

אם כך אני מתקן, נדון בשתי הצעות החוק של חברי הכנסת יהודית נאות ואופיר פינס-פז.

וגם בתיקון חוק הבחירות לכנסת.

זה בא כתוצאה מזה.

צריך למחוק את השנה מהצעת החוק של חברת-הכנסת נאות.

בסדר.

כבר התחלנו את הדיון בהצעות החוק ועכשיו אנחנו צריכים להעביר אותן לקריאה שניה ושלישית.

שינו את תקנון הכנסת.

תקנון הכנסת כבר תוקן ואנחנו צריכים לבקש מוועדת הכנסת אישור למיזוג ההצעות בפרוצדורה הרגילה.

אני מעמיד להצבעה את הבקשה לוועדת הכנסת למזג את שתי הצעות החוק האלה לחוק אחד. מי בעד? מי נגד?


הצבעה
הבקשה אושרה

הוחלט להגיש את הבקשה לוועדת הכנסת ואני מבקש שהיא תוגש עוד היום.

גב' קוגוט תציגי בבקשה את הנוסח שהצעתם.

בעקרון חוק יסוד: הכנסת דומה לנוסח שפורסם בכחול, למעט מספר מלים שהיו יכולות להתפרש לשני כיוונים ואנחנו רצינו לשכלל את זה. גם הוספנו סעיף שלא היה קודם.

היום קובע סעיף 42א לחוק יסוד: הכנסת שחבר הכנסת שהורשע בפלילים שנקבע לו קלון ונדון למאסר אפשר להוציא אותו מהכנסת. מתוך הסעיף הזה לא ברור האם כל ההליך צריך להיות כשהוא חבר כנסת, או אפשר שהוא יורשע בערכאה ראשונה כשהוא עדיין לא חבר כנסת אבל הערעור יישמע כשהוא חבר כנסת. הבהרנו שגם אם חלק מההליך היה קודם אבל הוא הפך להליך סופי כשהאיש כבר חבר כנסת, המודל העקרוני נשאר כפי שהצעתם, דהיינו, מי שלא כשיר להיות בכנסת הוא אדם שנדון למאסר.

מה קורה אם מישהו נדון לפני כן וזה עדיין לא פסק דין סופי?

אם הבחירות הן בשלב שבין הרשעה בערכאה ראשונה לבין ערעור מה דינו? אנחנו אומרים שזה לא משנה.

התיקון אומר שזה יחול עליו.

הוא יכול להיבחר לכנסת בשלב של הערכאה הראשונה?

אם זה לא סופי – כן.

הצעת החוק של שני חברי הכנסת היא פשוטה לחלוטין: להחיל את הדינים של מועמדים לכנסת על חברי הכנסת.

בדיוק. שלא ייבחר ואחר-כך יעיפו אותו.

גב' קוגוט, תקראי בבקשה את הנוסח שלכם.

סעיף 1 עוסק בזכות המועמדים.

(קוראת את תיקון סעיף 6, 1. מהנוסח של משרד המשפטים מיום 10.7.2000).

אני רוצה להזכיר שיושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית הוא שופט בית-משפט עליון.

בוודאי, אנחנו נותנים לו פה סמכות גדולה.

אין ברירה.

הגיע הזמן ששופט בית-משפט עליון יהיה חייב לתת פסיקה בעבירת קלון.

סעיף (א) עסק במי שהורשע לפני שמוגשות רשימות המועמדים. סעיף (ב) עוסק במי שמורשע בפסק דין סופי אחרי שמוגשות רשימות המועמדים ועד לרגע שהוא מתחיל לכהן.

(קוראת את סעיף 2 (ג) מהנוסח של משרד המשפטים מיום 10.7.2000).

יכול להיות שכבר נקבע קלון בעבירה על-ידי בית-המשפט.

אזרח רגיל – מועמד הוא עדיין אזרח רגיל – הוא לא בעל תפקיד ובית-המשפט לא קובע קלון, בית-המשפט קובע קלון רק על מי שמכהן בתפקיד ציבורי כשקביעת הקלון תשפיע על המשך תפקידו.

אם הוא היה מנכ"ל עיריית פתח-תקוה , הוא הורשע וכבר נקבע לו קלון, ואחרי זה היתה רשימת מועמדים?

יושב-ראש ועדת הבחירות לא יכול להסיר את הקלון שנקבע לפני כן בבית-משפט.

זה צריך להיות כתוב. אם נקבע לו קלון בעבר במסגרת תפקיד ציבורי, קל וחומר אם הוא חבר כנסת.

אלא אם כן נקבע הקלון על-ידי בית-משפט.

אני לא רוצה שיהיה OVER RULING.

קלון זה ענין שתלוי בתפקיד. אם לפני שבע שנים היית בוועדה המחוזית לתכנון ובניה ועשית עבירת בנייה, יכול להיות שיגידו שלפני שבע שנים יש לך קלון לצורך תכנון ובניה. היום אחרי שש או שבע שנים אתה לא רוצה שיושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית יחליט.

אני לא רוצה. ועדת הבחירות היא גוף שמייצג את הפוליטיקה הישראלית. ההחלטה היא של השופט אבל למה לי להעמיד את השופט עצמו במצב קשה? אם כבר נקבע לו קלון כיושב-ראש ועדה מחוזית לתכנון ובניה או כמנכ"ל עיריה או כיושב-ראש ועד עובדים קל וחומר אם הוא חבר כנסת.

יותר מזה. מאחר שאנחנו מטפלים ברשויות המקומיות יכול להיות ראש רשות שם קבעו לו כבר קלון.

זה משהו אחר.

תוסיפו: אלא אם כן נקבע קלון על-ידי בית-המשפט.

(קוראת את סעיף 2(ד) מהנוסח של משרד המשפטים מיום 10.7.2000).

אם זה רצף של עבירות וסך הכל זה שלושה חודשים אבל רק עבירה אחת היא עבירת קלון?

הוא לא יכול לרוץ.

זו המשמעות, כי קלון הוא המכריע, שלושת החודשים פחות חשובים בעיני.

הבאנו את הענין של שלושת החודשים כדי שיושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לא ידון בכל תיק שאפילו לא קיבלו בו מאסר.

השתכנעתי שנוריד את החטאים.

אני קוראת את תיקון סעיף 42א, סעיף שדן בחברי כנסת שכבר מכהנים. סעיף 42א קובע היום: "חבר כנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית ונידון לעונש מאסר בפועל, וקבע בית-המשפט... שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי."

"סעיף קטן (א) יחול גם על חבר הכנסת שפסק הדין בעניינו נעשה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר הכנסת; בקשת היועץ המשפטי לפי סעיף קטן (א) יכול שתוגש כל עוד פסק הדין לא נעשה סופי; הבקשה תוגש לבית-המשפט שנתן את גזר הדין, ואם הוגש ערעור לבית המשפט של ערעור."

בסדר גמור.

אחר-כך מופיע סעיף 42ב שהיום דן בהשעיה של חבר כנסת כשפסק הדין עדיין לא סופי. היום מותר להשעות חבר כנסת אם הוא קיבל מאסר או אם ועדת הכנסת מבקשת להשעות. אנחנו מוסיפים: "(ב1) הוראות סעיף זה יחולו גם על חבר הכנסת שהורשע בעבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) לפני היותו חבר הכנסת." זאת אומרת, אם בערכאה הראשונה לא קבעו לו קלון כי הוא היה סתם אזרח והיום הוא חבר כנסת ויש ערעור – אפשר להשעות אותו כל עוד הערעור מתברר.

סעיף 4 הוא סעיף התחולה. (קוראת את הסעיף מהנוסח של משרד המשפטים מיום 10.7.2000).

בכפוף לתיקון שתקנו.

כן.

גם זה יחול מהכנסת הבאה?

למה שלא יחול מיידית?

משום שגם בכנסת הזאת "זכינו" ויש בה אנשים שהחלו בהליכים פליליים.

ממילא שבע שנים הוא לא יכול להגיש מועמדות, החוק מדבר על שבע שנות צינון. את לא מצפה שהחוק ייכנס לתוקפו בעוד שבע שנים.

אני מסכימה לעקרון אני רק מעירה את תשומת לבכם.

נדבר על זה אחרי הקריאה הראשונה.

בלאו הכי זה יחול על הכנסת הבאה מכיוון שאין מועמדים. אני רוצה שייקבע עקרון שנשמור עליו: אנחנו לא משנים כללים באמצע כהונתה של הכנסת ושזה גם ייראה. בלאו הכי מדובר על מועמדים לכנסת הבאה.

אם יהיה חבר כנסת שיורשע בכנסת הזאת אנחנו רוצים שזה יחול.

המשמעות היא שהוא לא יכול להיות מועמד בפעם הבאה.

לא, המשמעות היא שהוא יסולק.

החוק הוא מיום כניסתו לתוקף.

אני חושב שלגבי אנשים שכבר מכהנים זה צריך לחול מייד.

גם אני חושבת כך.

אין ברירה.

אני מעמיד להצבעה את העברת החוק לקריאה שניה ושלישית. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
החוק אושר פה אחד לקריאה שניה ושלישית

החוק אושר לקריאה שניה ושלישית. כדאי שחברי הוועדה יוכלו להגיש הסתייגויות תוך 48 שעות.

בסדר גמור.

אני רוצה לומר שיש בעייתיות עם התחולה.

למה כתבתי את זה בפירוש? יש בעיה משפטית. היום ראיתי בכתובים של השופטים – זה עוד לא נאמר בפסק דין – שכאשר לא כתוב כלום התחולה היא מיידית. חוק פלילי אתה לא עושה רטרואקטיבית. למה פה זה לא רטרואקטיבית? כי שמירה על כבוד הכנסת לא נחשבת עונש.

גם כשקיים חוק יסוד: הכנסת סעיפים 42א ו-ב?

שם זה היה כתוב ולא רציתי שזה לא יהיה כתוב פה.

גם שם, בעבירה שיש עמה קלון הוא לא הולך הביתה? היום הוא הולך הביתה.

עד שלא תיקנו הוא יכול היה להיות חבר כנסת מהכלא.

איך זה קרה? היה המקרה של רכטמן.

היום הבעייתיות הזאת לא קיימת. אם היום הוא חבר כנסת והתחילו הליכים הוא ממילא יצטרך ללכת הביתה.

אני מבקש לדעת האם ההצבעה בקריאה השניה והשלישית מחייבת 61?

היה ספק אם זה פוגע בשוויון לפי סעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת.

מה אומר צבי ענבר?

אמרו שליתר בטחון צריך 61 כדי שלא ייווצר מצב שיערערו על דבר חשוב כזה.

אי-אפשר לדעת מה יחליט הבג"צ אז כדאי שיהיה רוב של 61.

בקריאה הראשונה הצביעו 79 בעד החוק ויש לך קואליציה.

חבר-הכנסת אופיר פינס, לדעתי זה לא ענין של הפרת שוויון. מהניסיון המר שלנו אנחנו לא יודעים לצפות את זה מראש וכדי לשריין את זה אני מבקש שזה יהיה 61.

אני מסכים אבל שזה לא יהיה תנאי. אם החוק עובר ברוב רגיל אני טוען שהחוק תקף, מי שלא מסכים לזה שילך לבית-משפט.

אחרי ההצבעה נחליט אם צריך 61.

אם החוק יעבור בפחות מ-61 יפנו לבג"צ.

מתי נוכל להעלות את החוק?

מהר מאוד.

אנחנו עוברים לחוק הבחירות לכנסת.

ראשית, אנחנו מבטלים את סעיף 56א לחוק הבחירות שקובע היום מה הן עבירות בטחוניות כי היום רק בגלל עבירות כאלה נשללת הזכות להיבחר. (קוראת את סעיף 1 בהצעת החוק).

אחר כך עשינו סעיף שקובע את סדרי הדיון בפני יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, סעיף 56ב.

האם זה מתואם עם תמי אדרי?

תיאמתי את זה עם מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית מבחינת המועדים.

(קוראת את סעיף 2 בהצעת החוק מהנוסח של משרד המשפטים מיום 10.7.2000).

מה אם זה קורה יומיים לפני הבחירות?

דינו כדין מי שהתפטר. יושב ראש ועדת הבחירות יכול להחליט גם אחרי הבחירות, זה לא יעצור את הבחירות. אם אחר-כך הוא יחליט שמלכתחילה הוא לא היה זכאי, דינו כדין מי שהתפטר מהרשימה ויבוא הבא אחריו. כתבנו את זה.

(ממשיכה לקרוא את סעיף 2).

לא יאוחר מ-10 ימים, או לא יאוחר מיום התכנס הכנסת.

לא צריך.

ניקח את המקרה של נאוה ארד. יכול להיות שאדם נמצא במקום לא ריאלי והוא יורשע אחרי שכבר נקבעה הרשימה, גם אז יצטרכו להחליט עליו.

אם כך נשאיר "בתוך 10 ימים".

מהרגע שמודיעים.

כדאי לכתוב פה גם שאם כבר יש לו קלון לא צריך להכריע בעניינו.

אלה רק הוראות ביצוע.

(קוראת את סעיף 2 עד סופו).

רציתי שתחליטו האם אתם רוצים להגדיר בחוק היסוד מה זה פסק דין סופי, השאלה מתעוררת לגבי בקשת רשות ערעור. זה לא מוגדר באף חוק חוץ מהחש"צ שם כתוב שזה כולל גם זמן לבר"ע ואז אם אדם יגיד: אני רוצה להגיש בקשת ערעור, ישר תתעורר השאלה מהו פסק דין סופי.

זה מוגבל בזמן.

30 יום אחרי הערעור.

ההנחה היא שהתשובה על הבקשה היא "לא" אבל זו לא זכות מוקנית בחוק.

אני בעד שנכתוב את זה פעם אבל לא בחוק הזה.

רוב החברים הם נגד ההגדרה הזאת.

הייתי מגדירה פסק דין סופי כפסק דין שעבר עליו המועד להגיש ערעור.

נשאל את צבי ענבר.

אנחנו מצביעים על העברת החוק הזה – לאחר אישורו על-ידי ועדת הכנסת – כהצעת חוק ממוזגת לקריאה שניה ושלישית. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
החוק אושר פה אחד כחוק ממוזג לקריאה שניה ושלישית

החוק אושר לקריאה שניה ושלישית כחוק ממוזג.

הכנסת (תיקון – זימון נושאי משרה), התש"ס-1999

אנחנו עוברים לנושא הרביעי היום: הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון – זימון נושאי משרה), התש"ס-1999, הצעת חוק פרטית של חבר-הכנסת נחום לנגנטל. בבקשה, תציג את הצעת החוק.

חוק זה הוא אחד מהחוקים המהותיים והחשובים לעבודתה של הכנסת. אני רוצה להשוות את הכנסת לממשלה. בוועדת המשנה לבטיחות בדרכים אני נזקק לפעמים לעשות תיאומים עם שר בקשר למוזמנים וזה מוזר ואפילו מצחיק. אשר על כן הבקשה שלי היא שזה "בידיעתו" במקום "בתיאום עמו".

יש הערות נוספות? אין.

אני מעמיד להצבעה את החוק בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
החוק אושר פה אחד לקריאה ראשונה

החוק אושר פה אחד לקריאה ראשונה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:05