פרוטוקולים/ועדת חוקה/612

5
ועדת החוקה חוק ומשפט
13.6.2000

פרוטוקולים/ועדת חוקה/612
ירושלים, ט"ו בסיון, תש"ס
18 ביוני, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 135
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, י' בסיוון התש"ס (13 ביוני 2000), שעה 10:30

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין – היו"ר
אליעזר כהן
יוסי כץ
יוסף לפיד
אופיר פינס-פז

זבולון אורלב
ענת מאור

עו"ד שמואל הולנדר - נציב שירות המדינה
עו"ד רון דול - יועץ משפטי, נציבות שירות המדינה
יגאל חיות - נציבות שירות המדינה
דפנה רוטנברג - נציבות שירות המדינה
עו"ד שי סומך - משרד המשפטים
תמר לוי - מח' משאבי אנוש, משרד החינוך והתרבות
פרופ' יצחק גלנור - מומחה

שלמה שהם

דורית ואג

אביגיל זכאי

הצעת חוק שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)
(תיקון – חברות בגוף בוחר), התשנ"ט-1999, של חברי-הכנסת ע' מאור
וז' אורלב – אישור לקריאה ראשונה – הצבעה.



הצעת חוק שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)
(תיקון – חברות בגוף בוחר), התשנ"ט-1999

אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו עוסקים בהצעת חוק שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)(תיקון – חברות בגוף בוחר), התשנ"ט-1999, של חברי הכנסת ענת מאור וזבולון אורלב. בבקשה, חברת-הכנסת מאור.

אני מברכת את הנציב הנוכחי וגם את פרופ' גלנור הנציב הקודם.

היה לנו דיון ממושך בחוק אחרי הקריאה הטרומית, הוא חוק מורכב ואין לתקוף פה על מה שלא מתכוונים לעשות פה. הוועדה והמציעים לא מתכוונים לחזור לתקופות הקודמות בהן איפשרו מינויים פוליטיים בצורה שעמדה בניגוד למינהל תקין כשהיתה ממש השחתה של השירות הציבורי וקלקול המידות. עם זאת ראינו שהתיקון בחוק החדש נעשה כל כך גורף עד שהוא פוגע בשני סקטורים שבהם כמעט שאין אפשרות להפעיל שיקול פוליטי. שני הסקטורים הם המורים והמורות, והאחים והאחיות. נכון שהתיקון נעשה מזמן אבל נציבות שירות המדינה לא דרשה לעשות בירורים והם לא היו די ערניים. בבחירות האחרונות ב-1999 הוזמנו עשרות, אולי מאות, מורות ומורים לדין משמעתי.

1. טענתנו היא שמדובר על פגיעה בזכויות האזרח של מורות ומורים וגם אחיות שהם בעלי מקצוע, כלומר זה מקצועם, רובן נשים עם מעורבות חברתית ופוליטית ובשם שמירה על מינהל תקין – שהוא ערך חשוב – גוזלים מהם זכות יסוד אחרת, הזכות להשפיע על החיים הפוליטיים. אם מורה נכנסת לעבודה בגיל 21-22 ויוצאת לפנסיה בגיל 55-60, אנחנו מונעים ממנה את הזכות האזרחית הזאת. זה דבר לא תקין.

2. היכולת של שר למנות אנשים שיעבדו עבורו היא מינימלית, אני לא רוצה להגיד שהיא אפסית, שכן אלה מינויים קבועים דרך מכרזים או בדרך מקובלת. עלתה טענה נגדית שאני מבינה אותה, לכן אמרנו שאי-אפשר להחיל זאת באופן גורף ונעשה את זה רק לגבי מורות ומורים ולגבי אחיות אבל באופן זה אנחנו פוגעים בעקרון השוויון לגבי בעלי מקצועות אחרים שהם לא מינויים פוליטיים. ייתכן. אם יש פתרון יצירתי אחר אני מוכנה לשמוע עליו.

בתוך מערכת השיקולים והאיזונים אני חושבת שהוועדה צריכה לקדם את החוק בכיוון שהצענו שיאפשר למורות, למורים, לגננות ולאחיות להיבחר ולבחור. קיבלנו מראש את הסיוג "באחת מארבע הדרגות הבכירות". היתה עוד מחשבה אבל היא לא מקובלת עלינו: לאפשר להם להיות חברי מרכז, למעט הזכות לבחור. זה לא אפשרי.

למעט הזכות להיבחר.

הרי היום הם מחוייבים להתפטר קודם, לא צריך לתקן את זה.

היתה הצעה קודמת שלמרות שהם חייבים להתפטר בתוך 100 ימים הם לא יוכלו להיבחר בכלל בגלל זה שהם מורים.

מנהל בית-ספר שהוא חבר מרכז מפלגה ויכול להצביע בעד מישהו להיות שר החינוך יש לו עדיפות לקבל תפקיד של מפקח, אבל מנהל בית-ספר שהוא לא חבר מרכז מפלגה לא יכול להצביע.

אתה רוצה לשמוע את האבסורד? אם הוא מנהל בית-ספר של 5,000 תלמידים החוק לא מגביל אותו כי הוא לא עובד מדינה, אבל אם הוא מנהל בית-ספר של חינוך מיוחד עם 40 ילדים בבית-שאן החוק מגביל אותו.

האם המורים לא הוזמנו? אם כך הם יוזמנו לישיבה בקריאה השניה והשלישית.

בבקשה, חבר-הכנסת אורלב.

בישיבה הראשונה שהיתה כאן עמדנו על איזון האינטרסים, כפי שאמרה חברת-הכנסת מאור. יש אבסורד שלפיו אוכלוסיה גדולה מאור שבמקרה היא עובדת מדינה, אינני יודע מאיזה סיבות, מנועה מלקחת חלק בחיים הפוליטיים. המורים מתחלקים באופן כזה ששני שלישים הם עובדי מדינה בגני הילדים, בבתי-הספר היסודיים ובחלקם בחטיבות הביניים, ובחלק מחטיבות הביניים ובכל החטיבות העליונות המורים בעלי השכלה עם תואר ראשון ותואר שני אינם עובדי מדינה והחוק איננו חל עליהם. כלומר, קרוב ל-100,000 מורים עובדי מדינה מנועים מלהיבחר להיות חברי מרכז. הגננת בקרית-שמונה או ברמת-אביב ג' לא יכולה להשתתף בזה.

אני רוצה לומר שבבחירת חברי הכנסת אין שום ניגודי אינטרסים. אם מורה יבחר את ראובן או את שמעון לא יכולים להיות ניגודי אינטרסים מכיוון שיש חוק מדינה, בוחרים מורים ומפטרים מורים ולחבר הכנסת אין שום עסק בזה. גם לשר לא יכולה להיות השפעה מה יהיה גורלו של מורה, אין כאן שום דבר מיוחד. המחוקק, בצדק, רצה למנוע שחיתות וקבע שאדם בעל מעמד בתוך השירות הציבורי לא יבוא ויחזיק את המועמד לשר בגרון ויאמר לו: אם כשתיבחר להיות שר לא תמנה אותי כמנכ"ל המשרד אז אני וחבריי לא נתמוך בך. המחוקק אסר זאת בצדק. לא רק שהם לא יכולים להצביע אלא הם בכלל לא יכולים להיות חברי מרכז.

לגבי הדרגות הנמוכות המחוקק אסר על כלל עובדי המדינה לבחור מי יהיה חבר כנסת ומי יהיה שר אבל הם יכולים להיות חברי מרכז. אנחנו חושבים שזה עוול להוציא מהמעגל הזה חוגים שכלל אינם רלוונטיים לסוגיה הזאת. לכן כצעד ראשון אמרנו שנוציא את המורות והמורים והאחים והאחיות שהם עובדי מדינה, שלדעת הכול לא שייכים לענין הזה.

צריך גם לפתור את הבעיה של שלוש הדרגות הנמוכות בשירות המדינה. מי הם? שוער בבית-המשפט בתל-אביב שאין לו שייכות לענין הזה.

כמה חברי מרכז מפד"ל הם שוערים של בתי-משפט?

לא ספרתי. הואיל ועכשיו נציבות שירות המדינה מעמידה לדין את אלה שהצביעו פתאום גילו עוד עובדי מדינה. לדוגמה, יש אחד שהוא סניטר בבית-החולים בבאר-יעקב, זכריה חלף, לא ידעתי שהוא עובד מדינה ושהוא עובד שם. מה סניטר שעובד שם בבית-החולים שייך לכך שהוא ישפיע על מרכז המפד"ל? אלה דברים אבסורדיים ובשם הצדק פוגעים באוכלוסיות רחבות כשלפוליטיקה הישראלית יש ענין שדווקא הציבור הזה יהיה מעורב ותהיה לו השפעה.

הצבעתי על האבסורדים ואני מביא עוד דוגמה. ראש מינהל החינוך בעיריית תל-אביב, שיש לה עצמה אדירה בשדה החינוך בשאלה מי יעלה ומי ירד, יכולה להיות חברת מרכז המפד"ל אבל הגננת לא יכולה.

פרופ' גלנור, בבקשה.

קראתי בעיון רב את הצעת התיקון של חברי-הכנסת ענת מאור וזבולון אורלב וגם את הפרוטוקול של הישיבה הקודמת. גם שמעתי את הנימוקים ויש לי מספר הערות. כבר בהתחלה אני אומר שאני לא רואה שום מקום לשנות את החוק כפי שהוא מוצע היום. אני רוצה לחזק את לבו של מגיש החוק, יושב-ראש הוועדה, ולתמוך בעמדה של הנציבות ושל משרד המשפטים.

אני רוצה לומר שוועדת השרים לענייני חקיקה נתנה בסוף את הסכמתה.

לא נכון.

היא לא הביעה עמדה, היא איפשרה להעביר את זה.

יושב-ראש הוועדה הודיע, לפחות לי, שהוא תומך בשינוי.

הערה ראשונה. עלתה כאן הטענה שבמצב הנוכחי יש פגיעה בזכויות האזרח ואפילו מניעת זכות דמוקרטית. צריך לומר שעל עובדי מדינה חלים איסורים, זה לא דבר חדש ולא רק אצלנו. יש מדינות שמחמירות הרבה יותר מאשר אצלנו, יש מדינות שאוסרות את הזכות של עובדי מדינה לשבות, יש מדינות שיותר מחמירות לגבי ההגדרה של ניגוד עניינים. אצלנו יש איסורים אחרים ואפשר לטעון אותה הטענה לגבי כולם.

עוד איזו טענה אפשר לטעון?

אפשר לקחת את החוק שרוצים לתקן ולומר: מדוע למנוע מהם אסיפה פומבית, הפגנות, תעמולה פומבית, מדוע ענין הסודות הרשמיים מופיע אצלנו בדיני עונשין? זו החמרה. הלכתי לבדוק את המצב באנגליה מכיוון שמפיה חיינו בעבר, שם ההחמרות הן יותר גדולות ועכשיו הם מנסים להקל. אני מביא מתוך הצעה שעמדה בפני הפרלמנט האנגלי ב-1995 ושלא התקבלה, כלומר המצב הקודם המחמיר עדיין תקף. לעובדי מדינה מותר להיות חברים במפלגה אבל אסור להם להופיע.

למה לקחת דווקא את הדוגמה של אנגליה? האם ידוע לך המצב בגרמניה או במדינות אחרות? בספטמבר האחרון היתה בגרמניה משלחת של הכנסת.

כי בזמן המועט שהיה לי הלכתי למקום שהוא הרלוונטי ביותר לגבינו.

בגרמניה וצרפת זה שונה.

בבונדסטאג יש הרבה מאוד מורים.

פנייתי היא שהוועדה תקבל מידע מה המצב באירופה כולה.

אם תיעשה בדיקה בשיטות הרלוונטיות לשלנו – לא בדקתי - לא יימצא מצב שאנשים חברים בגוף בוחר יוכלו להצביע. לקחתי את הדוגמה האנגלית ובפעם הראשונה הם רצו להקל ולקבוע דבר שלא היה קודם. כאשר הם ביקשו לקבוע קוד הם ניסו לומר: כל פעילות פוליטית לאומית, מקומית וגם בפרלמנט האירופי אסורה בדרגות הגבוהות אלא אם יש אישור מיוחד של ראש המחלקה ועכשיו גם של ה-AGENCY, כלומר כל פעילות פוליטית.

לענין של הגופים הבוחרים. בדרגות הנמוכות ובקטיגוריות שמגדירים אותן בתרגום חופשי
שאינן רגישות מבחינה פוליטית, יש צורך בהיתר לפעילות פוליטית והיכן שיש היתר לקטיגוריה מסוימת צריך להודיע על הפעילות הפוליטית לפני שהיא נעשית. זאת ההקלה.

מורים באנגליה הם לא עובדי מדינה.

זה מה שאני מנסה לומר: מורים עובדי מדינה זו תאונה.

בדברי ההסבר בהצעת החוק הועלו טענות עקרוניות. הנקודה הראשונה שלי נוגעת לפגיעה האנושה בזכותם של מספר אנשים שהם עובדי מדינה להצביע בגוף בוחר. העקרון הוא שיש פגיעה כזאת מפני שעל עובדי מדינה אסורים הרבה מאוד דברים גם במקומות אחרים וגם אצלנו ואני אומר שהפגיעה הזאת היא קלה שבקלות.

טענה נוספת של המציעים היא – בינתיים הלכתי רק לפי החומר שהוצג כאן – שעמדתם הפוליטית של אותם אנשים הרי ידועה מעצם חברותם בגוף בוחר וכתוב על מצחם לאיזו מפלגה הם שייכים מתוקף היותם חברים בגוף הבוחר. זו לחלוטין טענה שלא ממין הענין. אנחנו לא באים לכאן כדי לבטל את הזכות של שייכות מפלגתית וזו גם לא רוח ההצעה שלכם. כלומר, האיסור על ההצבעה אין לו קשר לזהות המפלגתית מכיוון שהמטרה של החוק היא למנוע זיקה כלשהי, אפילו מראית עין של זיקה, בין עובד מדינה לבין מי שיכול להיטיב עמו או להיראות כמי שמיטיב עמו. לכן אצלנו אמרו: לא נמנע מעובדי מדינה להיות חברים במפלגה ולא נמנע מעובדים בדרגות הנמוכות להיות חברים בגוף בוחר, מותר לו לתרום למפלגה אבל אסור לו להתרים, הוא יכול להזדהות והיום גם מותר לו להיות מועמד לפריימריס, כאן היתה הקלה. כלומר, הבעיה היא ליצור זיקה.

הערה שלישית. מדובר בקבוצה מצומצמת ומסוימת של בעלי דרגות נמוכות שהם חברים בגוף בוחר ועליהם חל האיסור הזה. השוער של בית-המשפט, מורים ומורות, או הדוגמה של האדם שעובד בבית-החולים הממשלתי. העובדה שאנחנו מאפשרים להם להיות חברים בגוף בוחר בכך נתנו להם את הזכות החשובה ביותר. מה שאנחנו לא רוצים לעשות – אתם צריכים לתמוך בזה באופן עקרוני – זה לא ליצור אותה מראית עין. נניח שאותו אדם, שידוע בתור איש מפלגה, מציג את מועמדותו לתפקיד אחר ונניח שהשר שלו לא יתערב כי הוא לא יודע מה קרה, שמענו שגם המנכ"ל לשעבר לא ידע, אבל יש פה מראית העין ואומרים: אהה, היית שוער. הבעיה היא אותה מראית עין. למשל תעלה הטענה שמורה מסוים קודם מכיוון שבשלב מסוים הוא בחר עבור השר שלו, או שחבר-הכנסת – לכן חשוב שמדובר גם בחבר הכנסת – התערב למענו אצל השר שלו מכיוון שהוא בחר בו בגוף הבוחר. בדיוק את מראית העין החוק הזה בא למנוע. צריך לקחת בחשבון שההתערבות היא יותר בדרגות הבינוניות והנמוכות כי למעלה זה כבר נסגר אבל לא לחלוטין.

מכיוון שאני לא בתפקיד אני מרשה לעצמי לומר שיש בעיה בשתי מפלגות בלבד.

איזה שתי מפלגות?

שהן פריימריס.

תיקון של חוק לא יכול להיראות מעין חקיקה פרטית כדי לפתור בעיה של שתי מפלגות שביחד יש להן 15 מנדטים בכנסת, לא יותר. יש לנו בעיות בתחום הזה גם עם רבנים שהם עובדי ציבור.

לדעתי תהיינה להם עוד פחות.

יש לנו בעיה עם עובדי ציבור, רבנים, שעוברים על סעיפים אחרים של החוק ואני מציע לא לפגוע בעקרון של החוק. לכן על ההצעה שעלתה בפגישה הקודמת לעשות פשרות ולהוציא מורים ואחים ואחיות וכן הלאה התשובה של הנציב היתה שזו אפליה. ברור שאי-אפשר לעשות זאת ולכן זה חל על כל הדירוגים ועל ארבע הדרגות ואי-אפשר לעשות הבחנה כשהבעיה קטנה באופן יחסי. אני יכול להזכיר לכם את אנשי הרפואה, פרקליטים, משפטנים, עובדים סוציאליים וכל הדירוגים המקצועיים. האם אתם מעלים על דעתכם שפרקליטה בפרקליטות המדינה, שהיא מתחת לארבע הדרגות הגבוהות, תצטרך להופיע כאן או במקום אחר נגד חבר כנסת שהיא הצביעה עבורו בגוף הבוחר? אם מחילים את זה על כל הדירוגים המקצועיים ייכללו בזה גם אנשים במשרד המשפטים והם יכולים להיקלע לניגוד עניינים קשה גם לגבי חברי כנסת וגם לגבי ממלאי תפקידים אחרים.

לסיכום, אני מציע לא לתקן את החוק הזה אבל אם כבר מתקנים צריך להחמיר כדי למנוע אי-הבנה בשאלה מי נכלל בארבע הדרגות.

נציב שירות המדינה, מר הולנדר, בבקשה.

הדברים שאמר פרופ' גלנור הם נכונים. לאחר הישיבה הקודמת השקענו הרבה מחשבה בענין, היתה לי גם שיחה עם היועץ המשפטי לממשלה. הענין של המורים, מעבר לענין של הקידום, הוא קשה. אני חושב – זו גם דעתו של היועץ המשפטי לממשלה – שאולי יותר מכל סקטור אחר הפעילות המוצהרת שבאה לביטוי בצורה כל כך ברורה בהצבעה במרכז דווקא לגבי מורה שעומד לפני כיתה יש בה בעיה למרות שכמובן שאין איסור על חברות במפלגה, זו זכות יסוד של כל אדם במדינה. המורה צריך להצטייר בעיני התלמידים כאדם ממלכתי ולא כאדם שבבוקר עומד לפני הכיתה ובערב מנהל פעילות מפלגתית בשביל פלוני או אלמוני, יש בזה בעיה מבחינת התדמית.

חבר-הכנסת אורלב הביא את הדוגמה של הסניטר בבית-החולים. יכול להיות שאותו סניטר התקבל בגלל שהוא חבר מרכז, אני לא מדבר על המקרה הספציפי אבל אני גם לא מדבר דברים בעלמא. לפני שנים לא רבות היתה במשרד מסוים יחידה של פיקוח שכל חבריה היו חברי מרכז, זה היה הקריטריון, והם היו בדרגות נמוכות מאוד. להיפך, בדרגות הנמוכות יש פטור ממכרז והדרך הקלה ביותר למנות אנשים מקורבים היא דווקא בדרגות הנמוכות. בדרגות הגבוהות יש לנו היום מכרזים, בקרה, התנועה לאיכות השלטון ובג"צ. רק לפני מספר ימים דיברתי עם מנהל בית-חולים ממשלתי גדול מאוד והוא סיפר לי איזה לחצים מופעלים עליו דווקא למינוי סניטרים ונהגים. הבעיה היא דווקא שם.

אני לא רוצה להרחיב את היריעה. לגבי מורים יש בעיה ספציפית – אני לא מדבר על אחיות – בגלל משהו אנכרוניסטי חלקם של המורים, לא כולם, עובדי מדינה, זו הבעיה המרכזית. במדינות אחרות מורים הם לא עובדי מדינה אלא הם עובדי רשויות מקומיות, או עובדי אגודות.

אני מודיע שאני נגד החוק.

צריך לזכור שמעבר להוראה הספציפית של ההצבעה בגוף בוחר, שדומני שהיא הוראת חוק מלפני כעשר שנים, יש הוראות אחרות עתיקות בחוק, מתחילת שנות השישים, חלקן אנכרוניסטיות. יש עניינים שבהם צריך להחמיר והחוק לא מכסה אותם, יש דברים שאולי יש מקום להקל בהם. אני מזכיר שמופיעים שם דברים כמו השתתפות בתהלוכות, בהפגנות, ישיבה בנשיאות, ביקורת על ממשלה, על מוסדות, ממשלה קודמת, על מי כן האם על חברי כנסת, חברות בהנהלה פעילה של מפלגה כשאף פעם לא הצליחו להבין מה זו הנהלה פעילה, יש בעיות של יועצים פוליטיים שכולם יודעים שהתפקיד שלהם הוא לעסוק בדברים כאלה, החוק מתייחס לפעילות מינהלית אבל מהי פעילות אחרת. יש שם שורה של דברים שבזמנו היו יפים לשעתם אבל הדברים השתנו.

למה שהוועדה הזאת לא תדון בבחינה מקיפה של החוק על כל הוראותיו ובמסגרת זו נבדוק. יש דברים שבהם צריך להחמיר, יש דברים שיש מקום להקל בהם.

יש לכם הצעה?

אנחנו מוכנים לשבת ולהביא הצעה.

אתם יודעים שבמצב הנוכחי אותם אנשים שהם חברי מפלגה מרכזיים יכולים לשבת כמזכירי ועדות קלפי כאילו הם האובייקטיביים ביותר במדינה. זה מצמרר.

בחלק מהתיקון צריך גם להתייחס לחוקי הבחירות כמו פעילות ותעמולת בחירות.

חבר-הכנסת פינס, רשמתי שאתה מתנגד להצעת החוק.

לגבי האכיפה. היו פרסומים שמאות עובדי מדינה עברו על החוק. מה עלה בגורלם?

האנשים הועמדו לדין משמעתי, בחלק גדול ההליכים כבר הסתיימו והם נדונו לעונשים שונים כמו לקנסות, הפחתת משכורת וכו'.

חבר-הכנסת פינס, אתה מדבר כאילו הם עבריינים ואתה מודאג שלא מיצו אתם את הדין מספיק. אפשר להסית נגד ראש ממשלה ועל זה לא מעמידים לדין, אבל פה מעמידים לדין משמעתי.

זה לא הנושא.

בבקשה, עורך דין שי סומך.

אחת התכליות העיקריות של סעיף קטן (3) שמבקשים לבטל אותו, ושל סעיף קטן (4) שמבקשים לתקן אותו, היא מניעה של עיסקאות שבהן ניתנת בחירה במועמד מסוים מצד מועמד לשירות המדינה, או מצד עובד מדינה; מצד אחר ניתן מינוי לעובד מדינה, או קידום, או טובת הנאה אחרת שקשורה לשירות הציבורי. אני חושב שכל המשתתפים בדיון מסכימים שאלה הן עיסקאות פסולות. הדרך של החוק הקיים לטפל בעיסקאות האלה היא דרך די אלגנטית ויש בה חכמה. מכיוון שבדיעבד אי-אפשר לבדוק את העיסקאות האלה כי אין להן עקבות או מסמך כתוב, מבטלים את הסחורה, כלומר, את זכות ההצבעה ועל-ידי כך מונעים את העיסקאות האלה או מפחיתים אותן.

אנחנו חושבים שאין שום הצדקה לבטל את ההוראות הקיימות כי יש להן חשיבות מהותית, מה גם שהביטול של ההוראות האלה יהיה איתות לא ראוי במה שנוגע לפוליטיזציה של השירות הציבורי.

אני רוצה להתייחס לענין של פגיעה בזכויות. אנחנו לא רואים כאן פגיעה בזכויות כי יש זכות להשתתף במפלגות ובעשייה הפוליטית. יש שיטות חוקתיות בכל מיני מדינות בעולם כמו באנגליה, צרפת ובגרמניה אבל בשיטה החוקתית של ישראל, כפי שנקבע בפסיקה של בית-המשפט העליון וכפי שזה קורה הלכה למעשה בארץ, שירות המדינה מנותק מהעשייה הפוליטית ולכן בחוק שמנסים לתקן אותו יש הגבלות על עשייה פוליטית של עובדי מדינה. כאשר מישהו בוחר להיות עובד מדינה הוא צריך לקחת בחשבון שהוא מתנתק מהעשייה הפוליטית, זה טבעי.

באיזה מן המדינות יש שיטה אחרת? באיזה מן המדינות מורים או אחיות הם לא עובדי מדינה.

הוא איש משרד המשפטים, זה לא בתחום הידיעה שלו.

בארצות-הברית, למשל, יש יותר פוליטיזציה של שירות המדינה אבל בארץ המצב הוא אחר. אשר למורים ולאחיות, אנחנו חושבים שאולי יש מקומות שצריך להחמיר בהם.

אין חולק על העקרון, יש בעיה אחת והיא ירושה מן העבר. יש בתי-חולים ממשלתיים, דבר שלא קיים בשום מקום בעולם, יש מורים שחלקם כאלה וחלקם כאלה באותו חדר מורים.

אנחנו חושבים שלא צריך להוציא שני סקטורים במדינה מאלה שחל עליהם החוק. עדיין אנחנו רואים פוטנציאל לעיסקאות גם בתחומים האלה כי הדברים האלה קרו. מישהו תיאר לעצמו שפקחים על סימון מחירים ימונו במינויים פוליטיים? הפוטנציאל קיים והביטול של הסעיף יכול להוות איתות או גושפנקא ציבורית שהדברים האלה כשרים. לכן אנחנו לא תומכים בסיוג של החוק לגבי מורים ואחיות.

כל מה שאמרת נכון מאוד לגבי בחירת שרים ואני תומך בזה. מה הקשר לבחירת חברי הכנסת?

יש גם ענין של "שלח לחמך על פני המים", היחסים בין חברי המפלגה לבין נבחרי הציבור הם הרבה פעמים יחסים ארוכי טווח.

הדברים שלך נכונים ונכוחים לגבי בחירת השרים שיכולים לנהוג ב"שלח לחמך" ולמנות פקחים וגם שוערים.

גם לחבר כנסת יש פוטנציאל להיות שר וליחסים ארוכי טווח של טובות הנאה.

מה עמדת משרד החינוך?

עמדת המשרד תואמת את מה שהציג נציב שירות המדינה, פרופ' גלנור ואת עמדת משרד המשפטים. אנחנו מתנגדים.

נשמע את חברי הכנסת. חבר-הכנסת יוסי כץ, בבקשה.

הנציב צודק בכך שהוא אומר שהמטרה של החוק היא לא רק לחסום בעלי דרגות גבוהות. בשנים האחרונות כשמדובר במשרות בתפקידים בכירים יש ועדות וגופים שעושים את החסימה המירבית האפשרית ודווקא לגבי בעלי דרגות נמוכות יש לנו ענין רציני שהם לא יוכלו להשתתף בגוף בוחר. כל כך למה? מפני שראינו שכאשר היה גוף בוחר במפלגת שלטון הרי החזקים מבין חברי המרכז קיבלו אולי מכרזים של עבודות אחזקה וניקיון, אנשים שקיבלו אולי תפקיד של פקחים ודברים מסוג זה. זה דבר פסול מכל וכל שמהווה תמריץ למינהל לא תקין ולדברים לא רצויים. ברור שההצעה כפי שהיא לא יכולה לעמוד.

לגבי המורים והאחיות אני לא מקבל את עמדת הנציב, יש בזה חוסר היגיון. אני לא אומר שהפתרון מיועד להם כי חקיקה פרטנית היא דבר לא טוב. הבעיה של המורים היא שיש בזה אני לא רוצה להגיד צביעות אבל בפריימריס עסקני הסתדרות המורים הם פעילים מרכזיים בערב ולמחרת בבוקר הם עומדים לפני הכיתה, עסקנים מכל המפלגות. אני לא רואה בפעילות פוליטית כשלעצמה דבר פסול ובכל הכבוד אני לא יכול לקבל שבגלל המקצוע הנאצל שלהם המורים צריכים להיפגע כתוצאה מכך שהחוק מנוסח כפי שהוא מנוסח. אני רואה בחיוב את העובדה שמורים מעורבים במערכת הפוליטית ואני לוקח את גרמניה כדוגמה יותר טובה כי יש שם חוקה ומערכת ששומרת על הדמוקרטיה ועל הלקחים של מה שקרה, הם נחשבים בעיני לא פחות מודרניים מאשר מדינות אחרות.

לגבי אחיות זה בכלל מגוחך. האח שעובד בבית-החולים "בני ציון" בחיפה, שכידוע לכם שייך לעיריית חיפה, כשר במאה אחוז לפעילות פוליטית; לעומת זאת, האח שעובד בבית-החולים רמב"ם פסול לפעילות פוליטית. יש פה אנומליה מסוימת. לא הזכרנו את המועצות הדתיות. כשהייתי יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה באו אלי אנשי המפד"ל ושאלו אותי: איך יכול להיות שחברים שעובדים במועצות הדתיות אין להם שום מגבלות והם עומדים להכריע את הכף?

המסקנה שלי היא שזו תהיה טעות לתקן ולעשות עוד טלאי, אנחנו מומחים לתיקוני חקיקה שהם טלאי על גבי טלאי. העובדה שהמציעים הצביעו על כך שיש אנומליה במצב הקיים מצריכה בחינה יסודית של כל השתתפות של אנשים שעובדים בגופים ציבוריים. פה בחרו בחברות ממשלתיות, יפה אבל זה לא מספיק. יכול להיות שצריך לעשות בחינה מדוקדקת של כל הענין ולעבור עם הצעה אחת מקיפה ויסודית. אנחנו לא עומדים כרגע לפני בחירות גורליות אז ניתן לזה חצי שנה. לכן אני מקבל את ההצעה של הנציב לשבת על המדוכה שישה או תשעה חודשים ולבוא עם הצעה מתוקנת.

בבקשה, חבר-הכנסת אליעזר כהן.

אני מסכים עם כל מלה של חבר-הכנסת כץ. המציעים מביאים הצעה נבונה, יש ציבורים שאין שום טעם וצורך לפגוע בהם ואני חושב שזה גם על דעת המציעים. מכיוון שכולם מסכימים השאלה היא איך עושים את זה. צריך לעשות רפורמה ומי שיושב על הכנת הרפורמה שיגישה ליושב-ראש הוועדה.

כחבר הוועדה אני תומך בהצעה באופן כללי. גם אז, כשהגשתי את הצעת החוק, אוריאל לין שהיה יושב-ראש ועדת החוקה לא היה מוכן לשמוע על שום יוצא מן הכלל. אמרתי לו: מה ענין המורים לכאן, הרי יש כאן אנומליה של החברה הישראלית כשגם בתי-חולים ממשלתיים וגם בתי-ספר הם בבעלות המדינה. אני לא מכיר שום מדינה שם זה קיים, אולי בצרפת אבל שם יש יותר כללים לעובדי מדינה שרוצים להיות פעילים. אי-אפשר למצוא דוגמה מכיוון ששיטת הפריימריז היא אמריקאית ולא אירופית, באנגליה אין פריימריז. ישראל היא מין מעשה מרכבה של דברים שאין להם דומה במקום אחר.

לדעתי החוק הוא גם מצומצם וגם רחב מדי. מכיוון שאני מצטרף להצעה להכין דבר יותר רחב אני רוצה להציע שנציב שירות המדינה יבוא אתכם בדברים, חברי-הכנסת ענת מאור וזבולון אורלב, כדי שתהיה גם הסכמה רחבה ותכינו הצעה ביחד.

בדיוק לפני חודשיים סיכמנו את זה וחיכינו להצעה היום.

אני אתן עוד שבועיים.

ב-17 בינואר דובר על שבועיים-שלושה.

אני אציע לחברתי לקבל את ההצעה, אין בעיה, נחכה עוד שבועיים.

אנחנו נקבל את החוק הזה לפני פגרת הקיץ.

אני רוצה לומר את דעתי. צריך לעשות הבחנה בין שר לבין חברי הכנסת. דבר שני, צריך להטיל מגבלות על גופים שמעבר לעובדי מדינה בעיקר על פעילות פוליטית. דבר שלישי, את כל ההבחנה של ישיבה בנשיאות ותהלוכות צריך למחוק, צריך להגדיר זאת בצורה המתאימה לימינו. החוק לא ברור. כתוב: יושב בנשיאות, האם הוא צריך לשבת על השולחן? הכול פיקציות. אם מדברים על מורים אי-אפשר לעשות הבחנה בין מורים למורים, יש כאן פרדוכס גדול, המורים שיכולים להשפיע הכי הרבה הם מורי החטיבה העליונה. הרי חלק מתלמידי י"ב הולכים לבחור והמורה שלהם יכול להופיע כחבר המפלגה בלי שום מגבלה, ואילו הגננת לא יכולה, גם הסייעת לא.

הסייעת יכולה כי בדרך כלל היא עובדת הרשות המקומית.

אני מציע שארבעתכם תשבו יחד עם יוזמי החוק אבל אני רוצה לקצוב לזה זמן, שלושה שבועות.

אני רוצה לומר כמה דברים. במדינה נוצרה אווירה שבה פוליטיקה זה דבר מלוכלך. יושב כאן חבר הכנסת שהוא פגוע כי רק בגלל שהוא חבר הכנסת הוא לא יכול להיות שגריר. אני מדבר עכשיו כמחנך. מה המסר שאני רוצה להעביר לאזרחים? כלומר, פוליטיקה זה עיסוק מלוכלך, זה אסור, אתה אדם נגוע, אם אתה בפוליטיקה חלים עליך כל מיני מגבלות שהמסר שלהם: תתרחק? הטובים מתרחקים מהענין, רק הנכים ואלה שאין להם ברירה נכנסים לפוליטיקה. המסר הבסיסי הזה חייב להשתנות כדי לחזק את השלטון הדמוקרטי במדינת ישראל. צריכה להיות מחשבה עמוקה איך לגרום לזה שכוחות איכותיים בעם הזה יהיו מעורבים ופעילים בהליכים הדמוקרטיים, שבגופים הדמוקרטיים ישבו אנשים ברי אוריין, ברי דעת, בעלי שכל, בעלי ידע, אנשי תרבות. אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מחזקים את הדמוקרטיה הישראלית.

כשאני רואה את מרכז המפלגה שאני חבר בה, המפד"ל – בינתיים המאוחדת – וכשיש במרכז הזה כ-150 או 200 מורים, זה אבסורד ממדרגה ראשונה. לא יכול להיות שכל החלכאים וכל הנדכאים, מי שלא מסוגל להתקבל לשירות המדינה, או לא מסוגל להיות מורה הוא זה שיוכל להיות חבר מרכז. זה אבסורד, זה מסר לא נכון.

הביטוי שנקטה חברתי ענת מאור "האיזון" הוא מלת המפתח, אין פה צדק מוחלט בצד זה או בצד האחר, אין פה הגנה עיוורת על אי-פוליטיזציה של השירות הציבורי. מול הערך הזה יש ערכים אחרים שהם לא פחות חשובים וצריך למצוא את המסלול הנכון.

דבר שני. צריך לעשות הבחנה בסיסית בין בחירות לחבר כנסת לבין בחירות לשר. הייתי מנכ"ל ואני פוליטיקאי ואולי אני יכול להסתכל מנקודת מבט שאין לאחרים. לחבר כנסת אין שום השפעה בשאלה של מינויים, אין, להיפך, לפעמים התערבות שלו גורעת, לא רק בעניינים מפלגתיים. אני מודה שכיושב-ראש ועדת החינוך ניסיתי להתערב בכמה מינויים במשרד החינוך – שכלל לא קשורים למפד"ל – מי יהיה מנהל בית-ספר לעובדי הוראה בכירים. יש לי אמירה, אני מכיר את האנשים ואני מנסה להשפיע.

אפשר לעמוד על זה לדין פלילי. למה? מכיוון שבארץ הכול זה עבירה פלילית. זו המציאות בישראל.

אני מודיע לכם שאין לחבר הכנסת שום השפעה. יתר על כן, אם חושבים שיש השפעה למה להיות נאיבים? חבר-הכנסת לא יכול להיטיב עם חבר המרכז אבל הוא ייטיב עם אחיו, הוא לא יכול לתת לו את המכרז אז הוא יתן את המכרז לאבא שלו, אם הוא לא ימנה אותו למפקח במשרד התעשיה והמסחר הוא ימנה את האח שלו למפקח. צריכים להיות פה יותר נבונים וחכמים. אי-אפשר להביא את הדברים לידי אבסורד. הגננת עובדת המדינה בגן לחינוך מיוחד יכולה להיות פעילה פוליטית וחברת מרכז ולעלות על הבמה ולדבר כל מה שהיא רוצה אבל אסור לה להצביע בחשאי בקלפי, זה מה שאוסרים עליה. כלומר, לראש מינהל החינוך בעיריית תל-אביב ששולט ב-20,000 עובדי הוראה והוא קובע את גורלם מותר, אבל לגננת של 8 ילדים בחינוך המיוחד אסור.

לכן במאזן האינטרסים הזה צריך להוציא את המורים ואת האחיות ולאותת לפוליטיקה הישראלית שלהיות מורה בפוליטיקה זה חשוב ושהפוליטיקה רוצה כוחות איכותיים. אתם מדברים על פוליטיזציה של השירות הציבורי. אני לא רוצה לומר דברים לגמרי פוליטיים, עכשיו הקימו ועדה מקצועית במשרד החינוך לטפל בענין של ש"ס. מישהו מבין מה הם עושים? אתם חושבים שהם לא מושפעים מהשרים שלהם? אני לא רוצה להאריך בזה.

דבר אחרון. החוק מבחין בין חבר מרכז לבין פריימריז ולהבחנה הזאת אין שום בסיס במציאות. לפעמים פעיל בבאר-שבע יש לו משקל הרבה יותר גדול מאשר לחבר מרכז. כלומר, בבחירות לשר מותר להפעיל עובד מדינה פעיל. סמנכ"ל במשרד החינוך יכול להיות פעיל של השר שלו בבאר-שבע ולרכז את כל הדרום אפילו בשכר מסוים ומותר לו לעשות הכול גם להצביע, לקחת חופשה ולהסיע אנשים לקלפי, לנאום ולעשות כל דבר, אבל למורה אסור להצביע. זה אבסורד. ההבחנה לא צריכה להיות אם זה פריימריז או חברי מרכז, ההבחנה צריכה להיות לגבי השאלה מה הפעילות האסורה ומי הם בעלי הדרגות שצריך להוציא אותם מהענין מבחינת האיזון של אי-פוליטיזציה של שירות המדינה.

אני בהחלט מסכים להבחנה בין חברי כנסת לבין שרים ולמען איזון האינטרסים צריך לצמצם את זה לפי ההצעה למורים ולאחיות שבאמת לא שייכים לענין הזה. וכבר הסבירו את האנומליה כאשר באותו חדר מורים הבכירים מותר להם ולזוטרים אסור. מורה עובד מדינה בחטיבת הביניים מותר לו לעבוד גם בחטיבה העליונה, הוא יושב בחדר המורים. למנהל שלו מותר להצביע ואילו למורה שלו, שעובד במשרה חלקית של 8 שעות – כי רוב המשרה שלו היא ב"אורט" – אסור להצביע.

יש גבול לקבעון המחשבתי ולדוגמתיות להיות נעולים במשהו. אני מקבל את ההצעה של היושב ראש.

נשאר לי מעט להוסיף כי קודמיי כיוונו לדעתי. אם מקצינים כל דבר אין בעיה לתקוף אותו. דבר ראשון, הוסכם על הנושא של ארבע הדרגות. דבר שני, הוסכם שבשום אופן אנחנו לא רוצים לחזור לשיטה הישנה. אני רוצה להזכיר מה היה ועל מה אני עומדת. הבנתי שהיתה הסכמה כללית על מה שהתגבש לגבי המורות והמורים והאחיות והיתה לנו בעיה איך לעגן זאת מבחינת השוויון בפני החוק כלפי מקצועות כמו עובדים סוציאליים ומשפטנים ועל זה יהיה סיעור מוחות.

לשאלה מי הוא עובד מדינה בהקשר של המורות והמורים. פרופ' גלנור, אני מורה כל השנים. אני לא בחרתי להיות עובדת מדינה, בחרתי להיות מורה ולעשות שליחות חינוכית אדירה, אגב במקרים שלא בחרתי הקיבוץ חייב אותי. עשיתי שליחות וכך עושים שליחות 100,000 אנשים.

הבעיה איננה שם, את מחפשת את התיקון במקום הלא נכון. ההגדרה של עובד מדינה היא הבעיה.

אני שמה לפניכם את הבעיה המוסרית, המקצועית והפוליטית ואת התרגום אתם תעשו. אני אומרת שאם היד שלכם לא רועדת כש-100,000 אנשים במדינה נגזר עליהם להימנע לאורך רוב חייהם להיות מעורבים בבחירת נציגיהם הפוליטית יש לי עימות דמוקרטי אדיר אתך.

אני לא רועד מזה.

מי שהדמוקרטיה שלו יכולה להכיל שרוב עולם החינוך ועולם הרפואה בישראל נגזר עליהם להיות מנועים מלבחור את נציגיהם יש לי מחלוקת דמוקרטית אדירה אתו, בתוכם 90% נשים. מאחר שחברי הכנסת מבינים שיש פה עוול דמוקרטי מוסרי בלתי רגיל, אני מוכנה להצטרף להצעה שלך.

זה יהיה מכסימום שלושה שבועות.

אני מוכנה להקציב לזה יותר זמן אבל אני מתנגדת שהדיון יתחיל מחדש ושהולכים על כל הקופה TO BE OR NOT TO BE , אלא אם נקודת המוצא של עבודתכם היא הנחת העבודה של חברי הכנסת ואז אני מוכנה להמתין עוד שבועיים אבל כשאדע שעל זה הולכים לעבוד, אם נתחיל אותה ישיבה מהתחלה בעוד חודש או חודשיים אני מתנגדת ומבקשת שנצביע.

אני מתחייב בפנייך שאז נצביע.

פרופ' גלנור, בבקשה.

אני לא בא להיות חלק מהתהליך. היתה איזו שהיא הסכמה קודם וצר לי להפר את ההרמוניה כי אני מדבר גם נגד ההסכמה הקודמת. יש הרבה דרכים לפתור את האנומליה אבל זה לא המקום הנכון, אדוני היושב-ראש. החוק הזה מצלם מצב של אי-סדר, אנומליה, בהגדרה של עובד מדינה לכן כל הדוגמאות שהובאו הם לחלוטין לא ממין הענין. לתקן רק בקטע שבו יש פרדוכסים כאשר חלק מן המורים הם עובדי מדינה, חלק הם לא עובדי מדינה, ומנהל "אורט" יכול לעשות דברים או לא הכול נכון אך לא שייך לענין. ברגע שאמרנו "עובד מדינה" אמרנו אמירה שאסור לגעת בה. לכן אני מציע לך לא לחפש פשרות ולא לעשות הבחנות, אדוני היושב-ראש, בין שר לבין חבר כנסת מכיוון שהקו החוצה הוא בין עובד מדינה לבין מי שאינו עובד מדינה. כל עוד מורה הוגדר כעובד מדינה אסור לפגוע בשום פנים ואופן בעקרון שעובדי מדינה לא יצרו זיקה בינם לבין אנשים נבחרים. לכן הקורבן הקטן הזה.

כל תיקון יהיה בבחינת טלאי נוסף על מצב שבלאו הכי לא בריא לכן תחזקי את המצב הלא בריא אם תתקני אותו רק לגבי זכויות מסוימות שהן קטנות, בקטע קטן ונוגעות למספר קטן של אנשים לגבי בעלי זכות בחירה של דרגות בינוניות ונמוכות. ידי לא רועדת מכיוון שאני רואה את התמונה בכללותה.

בבקשה, מר הולנדר.

כפי שנאמר פה יש הרבה אנומליות, הצבעתי על חלק מהן, חברי הכנסת הצביעו על נוספות ויש עוד כהנה וכהנה, אין על זה ויכוח. אני בעד שנלך לתיקון מקיף ורציני של כל הבעיות שנוגעות לאחת הסוגיות הרגישות של האיזון הנכון בין חובותיו וזכויותיו של עובד מדינה כעובד מדינה מצד אחד וכאזרח מצד אחר. אני מסכים לגמרי שפעילות פוליטית היא אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה. צריך למצוא את האיזון הנכון כדי למנוע בעיות. כדי לעשות את זה צריך לשבת ברצינות. עם כל הכבוד, אי-אפשר לעשות את זה תוך שבועיים שלושה.

אני מוכרח לעשות את זה לפני הפגרה.

אגב, גם התיקון הזה נעשה על יסוד המלצות של ועדה שהיו חברים בה בזמנו פרופ' יחזקאל דרור, קוברסקי המנוח, דן מרידור ופרופ' שבח וייס.

אני מוכרח לומר שלקחתי את זה מתוך ועדת המומחים הזאת, אני הרי יזמתי את החוק ואז ביקשתי להוציא את המורים. אוריאל לין אמר: קודם כל נפעיל את זה ואחר-כך נבדוק את זה.

אם רוצים עבודה צריך להשקיע בזה מחשבה וצריך להקים צוות. זה צריך להיות צוות שיהיה מורכב גם מחברי כנסת, גם מאנשי הנציבות, גם ממשרד המשפטים וגם מנציגי ציבור.

אתם רשאים להגיש הצעה אבל אני לא יכול להקים צוות משותף לחברי הכנסת ולעובדי מדינה, אני לא יכול לעשות זאת.

הכנסת ריבונית וסוברנית והיא יכולה להעביר כל תיקון וכמובן שנכבד את זה.

האם אפשר לעשות את זה בזמן קצר?

אני לא מדבר על סחבת של שנים אבל זה לא יכול להיות תוך שבועיים-שלושה, זה צריך לקחת חודשיים-שלושה כי זה נושא רציני, אני עצמי יש בתוכי תהיות, לבטים ומחשבות, זו לא שליפה מהמותן.

בתחילת אוגוסט אנחנו יוצאים לפגרה, אם אנחנו לא מעבירים את זה קריאה ראשונה עד סוף יולי זאת אומרת שתהיה סחבת של שנה. זה קשה מאוד להעביר הצעת חוק בכנסת ואנחנו עמוסים מאוד, אם לא נעביר את זה לפני שאנחנו יוצאים לפגרה זה ייקבר.

עד סוף יולי אפשר לעשות זאת.

אני מוכנה להמתין עד השבוע האחרון של יולי.

אני לא יודע אם יש לזה רוב אבל אם יש רוב צריך להצביע כעת. אני מציע שלא תעשה תיקון אוניברסלי אלא לענין הזה של עובדי מדינה.

לא, זה גם הסיכום שלי עם היועץ המשפטי לממשלה. עם כל הכבוד לאנשי הנציבות זה נושא בעל חשיבות לאומית, זה דבר שמשרד המשפטים חייב להיות שותף בו, חשוב גם לשמוע דעות אחרות.

נושאים חשובים והרי עולם לא מרוויחים מזה שדוחים אותם, הדחייה אף פעם לא עוזרת. סיכמנו שנמתין לקבל הצעה עד סוף יולי. אם לא נקבל הצעה נצביע על ההצעה של חברי הכנסת.

לענין ההבחנה בין הבחירות לחברי כנסת לבין הבחירות לשרים. חברי כנסת הרבה פעמים נבחרים לשרים גם כאשר מצביעים בבחירות לחברי כנסת.

זה לא כך, מפלגה מצביעה על חברי הכנסת, אחרי שהמפלגה זוכה בבחירות או שותפה בקואליציה יש לה שרים.

למשל במפד"ל זה היה אחרת.

בעצם אתה צודק, במפד"ל זה היה דירוג.

חברת-הכנסת מאור, לא נמנעת מהמורים זכות הבחירה כי תמיד מצביעים לכנסת. כשבדקנו את המספרים כדי לראות במה מדובר הגענו בתחילה לכמה מאות עובדים שגם חברים וגם הצביעו. בסופו של דבר הגענו למספר של 200 עובדים, מהם העמדנו לדין 150 עובדים. כלומר, הכמות היא מעטה ולא מדובר על מאות אלפים.

הבעיה של חברת-הכנסת מאור היא אלה שלא הצביעו, ולא אלה שהצביעו. חלק גדול מהמורים לא ידע אם מותר לו להצביע או לא. אנחנו במרצ תלינו ברגע האחרון שלט בו נאמר: למורים אסור להצביע. אלה שראו את זה לא הצביעו, אלה שלא ראו את זה הצביעו.

יש פה באמת אנומליה. אתה יכול להיות חבר מרכז אבל לא להצביע? זה כבר אבסורד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:50