פרוטוקולים/ועדת חוקה/507

5
ועדת החוקה חוק ומשפט
23.5.2000

פרוטוקולים/ועדת חוקה/507
ירושלים, כ"ד באייר, תש"ס
29 במאי, 2000

כנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 124
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, י"ח באייר התש"ס (23 במאי 2000), שעה 10:00

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין – היו"ר
עזמי בשארה
יעל דיין
אחמד טיבי
נחום לנגנטל
אופיר פינס-פז
דליה רבין-פילוסוף
ראובן ריבלין

עו"ד ענת אסיף - משרד המשפטים
ד"ר דייוויד וינר - סגן הסניגור הציבורי
נצ"מ רחל גוטליב - המשרד לבטחון פנים
תג"ד חיים שמואלביץ - היועץ המשפטי, שב"ס
עו"ד מיכל אהרוני - האגודה לזכויות האזרח
עו"ד שמואל סף - לשכת עורכי הדין
אברהם הופמן - מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר

שלמה שהם

דורית ואג

אביגיל זכאי

דיון בהצעות להחיל רציפות על הצעות חוק מהכנסת ה-14 – הצעת חוק
לשחרור מוקדם של אסירים (תיקוני חקיקה), התשנ"ח-1998, של
חה"כ ראובן ריבלין – הצבעה.



דיון בהצעות להחיל רציפות על הצעות חוק מהכנסת ה-14 –
הצעת חוק לשחרור מוקדם של אסירים (תיקוני חקיקה), התשנ"ח-1998

אני פותח את הישיבה הראשונה היום. הנושא העומד בפנינו הוא הצעה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לשחרור מוקדם של אסירים (תיקוני חקיקה), התשנ"ח-1998, של חבר-הכנסת רובי ריבלין. בבקשה, תספר גם את ההיסטוריה.

אספר את ההיסטוריה לחברי הכנסת, הם ראו את הדברים גם במכתב עם הסבר מפורט על השתלשלות החוק ופרטיו.

כיום קיימת ועדת שחרורים שפועלת על-פי חוק סדר הדין הפלילי כמו גם לפי חוק העונשין לפקודת בתי-הסוהר, סעיף 28. ועדה זו הנציחה מצב שבו יש שליש קדוש. אדם שנשפט ובית-המשפט קצב את עונשו, או שעונשו נקצב בדרך אחרת, מקבל שליש או לא מקבל שליש כאשר הוא מרצה את עונשו. נוצר מצב שבו השליש הפך להיות כמעט מובן מאליו. היום הבג"צ קבע אמות מידה אחרות בנושאים שהיו קונטרוברסליים אבל במשך השנים בהן מפעילים את ועדת השחרורים היא זו שקובעת האם האסיר זכאי לשליש או שאיננו זכאי לשליש בדרך כלל בגלל התנהגות טובה או רצון של בתי-הסוהר לראות אדם שנקצב עונשו כאדם שצריך לרצות שני שליש מעונשו.

דבר זה נוגד את השכל הישר משני טעמים. הטעם הראשון – שהוא הטעם שלשמו חוקק החוק למרות הלשונות שניסו לומר שחוק שחרור מוקדם הוא חוק חנינה בדרך זו או אחרת – הוא שההיגיון מאחורי הצעת החוק בזמנו היה הנושא של שיקום האסיר. הדבר נתמך גם על-ידי הרשות לשיקום האסיר, כמו גם לשכת עורכי הדין, כמו גם גופים ציבוריים אחרים. למרות התנגדות הממשלה בזמנו העברנו את זה בקולותיהם של 28 חברי כנסת באין מתנגדים. לאחר מכן העברנו את הצעת החוק בקריאה ראשונה ואז פרץ הוויכוח האם החוק הזה מיועד לאנשים מסוימים, האם החוק הזה בא על-מנת לתת פתרון במשפטים של אנשים שהורשעו ונגזר עונשם. בכל הדרכים האפשריות ניסינו להסביר שאין מדובר באנשים פוליטיים כי החוק יכול להיות מסויג ולקבוע שהחוק לא יחול בכלל על עבירות מסוימות או על עונשים מסוימים.

ההיגיון של החוק רואה את האסיר במרכז הענין ואת היכולת לשקמו, ואת שיקול הדעת האם לתת לו שחרור מוקדם. החוק גם בא לקבוע שהשליש לא קדוש, אין אדם צריך לקבל שליש באופן אוטומטי, אדם גם יכול לקבל פחות משליש וועדת השחרורים יכולה לקבל שיקול דעת הרבה יותר רחב. האם שיקול הדעת הוא לגבי צמצום השליש? חשבנו ששיקול הדעת יכול להיות יותר רחב גם לגבי הרחבת השליש וקבענו שוועדת השחרורים יכולה לקבל סמכות לפיה היא תוכל לשחרר אדם על תנאי בשחרור מוקדם כפי שוועדת השחרורים שיחררה עד היום. שנית, אם גמר לרצות 50% מהעונש ועד 100% מהעונש, לאמור, היא יכולה לתת לו 49%, 48%, 12%, או 10%, או 8% כאשר במרכז יעמוד הנושא של היכולת לשקם אסיר.

אמרנו מראש שיכול להיות שיש עבירות שהוועדה לא תהיה מוסמכת לקבוע לגביהן למשל עבירות אלימות, או עבירות אינוס, או רצח, אפילו עבירות צווארון לבן. כדי להסיר ספק שאין בחוק זה כדי לתת מענה או פתרון לרצונות פוליטיים של אנשים או סעד לאיש זה או אחר אני אומר שנקבע שחוק זה לא יחול על אנשים שהורשעו בעבירות על אמות מידה ציבוריות.

זה לא נמצא בהצעת החוק הזאת.

אני מוכן לכלול את זה בחוק. החוק הזה עבר קריאה טרומית וקריאה ראשונה. יש ויכוחים בין המשטרה לבין הפרקליטות, בין הרשות לשיקום האסיר לבין מוסדות אחרים. יש שרואים כך ויש שרואים כך. גם מאנשי הפרקליטות ומחלקת החקיקה של מדינת ישראל שמענו דעות כאלה ואחרות.

כפי שאמרתי החוק הזה עבר בקריאה ראשונה ועבר בתוך הוועדה הליך של קריאה שניה. אנחנו מוכנים להגביל את החוק הזה אז לפחות נקבל את דין הרציפות על-מנת להביא אותו לכאן. יש מספר לא מועט של חברי כנסת שהשתתפו בוויכוחים הקשים בכנסת הקודמת, זה חצה את הלוח. היו כאלה שתמכו בהצעה ודווקא חבר-הכנסת חגי מירום התייחס לזה לאחר מכן כאילו מדובר פה במתן סעד לחברים מהגילדה הציבורית כדי שיהיה להם עוד אזור בו הם יוכלו להתחמק מהעונש שיוטל עליהם.

לכן אני מבקש מהוועדה ומיושב-ראש הוועדה להצביע על כך שנמליץ על רציפות חוק זה.

עורכת דין ענת אסיף ממשרד המשפטים.

הממשלה מתנגדת להחלת הרציפות על הצעת החוק כמו שהתנגדה לה מיום שנולדה. למרות הצגת ההצעה כשהדגש שלה הוא על השיקום ועל הנושא של הקריטריונים, הפן הזה של ההצעה הוא נכון. כמו שאתם יודעים אנחנו עובדים על הצעה ממשלתית, שלוקחת קצת זמן אבל אנחנו חושבים שהיא תונח על שולחן הכנסת במושב החורף. ההצעה הממשלתית מעגנת בחוק את הקריטריונים לשיקולים של ועדת השחרורים וגם קובעת בחוק מתי יהיו דיונים חוזרים בוועדה כך שהשליש לא קדוש.

היא גם תרחיב את סמכויות הוועדה?

היא לא תרחיב את סמכויות הוועדה אבל היא קובעת לה את הקריטריונים מה לשקול כשבאים לשחרר את האסיר. היא גם אומרת שאם מחליטים לא לשחרר את האסיר בשליש, מאותו רגע ואילך או שעד חצי שנה האסיר עוד פעם יכול לבקש להשתחרר, או שהרשות לשיקום האסיר תבקש שחרור על סמך תכנית שיקום שהיא מכינה.

פרט להצעת החוק הממשלתית מה הפגם בהצעה שלפנינו?

חבר-הכנסת ריבלין התחיל מהדגש על השיקום והקריטריונים אבל כעורכת דין חדשה במשרד המשפטים כשקראתי את ההצעה בתור הדיוט מה שבלט בה הוא הקיצור משליש לחצי. לדעתנו זה מסר רע מאוד במצב בו הפשיעה במדינה עולה, האלימות גואה ויש מאבק לנסיונות של אכיפה. פה אומרים שאחרי החצי הוא יכול לבקש להשתחרר.

גם אם נוציא מזה את העבירות של רצח, אלימות ואונס?

זה מסר קשה. המשרד לבטחון פנים והשב"ס יציגו פה נתונים של רצידיביזם. לא מזמן חוקקו פה עונשי מינימום ועכשיו מאפשרים מצד שני שיחרור אחרי מחצית העונש. כל בית-משפט יגיד מראש שאולי ישחררו אותו אחרי החצי ואז אולי הוא יתן עונש חמור מדי. מצד אחר, הציבור יראה שבית-המשפט קובע עונש מסוים ואחרי החצי אנשים משתחררים ונקבר האמון של הציבור במערכת המשפט. אם מבודדים את ענין החצי מה שנשאר הם הקריטיונים והשיקום שמוסדרים בצורה יותר מובנית בהצעת הממשלתית.

אני מבקשת להתנגד להחלת הרציפות ולדחות את הדיון הזה למושב החורף כשתובא ההצעה הממשלתית.

אני אתמוך בהחלת הרציפות, לא צריך לעכב את הצעת החוק אחרי שהמליאה אישרה אותה בקריאה ראשונה. בהמשך הדיון לקריאה שניה ושלישית אני מבקשת להחיל עליה הגבלות. אני לא בטוחה שלא צריך לתת פה הרחבה, כלומר, להגמיש את העקרון של השליש בלי לקבוע מחצית. בוודאי שזה לא יהיה בדברים שיש עליהם עונשי מינימום. אנחנו מנסים להביא חקיקה לשקול שיקול נוסף בעבירות אלימות ואינוס ואני מקווה שהמציע יסכים לנושאים האלה.

נשמע את המשטרה.

יש להצעה שני שיקולים מרכזיים: צמצום הצפיפות בבתי הסוהר, ושיקום האסיר. הנושא של שיקום האסיר הוא מטרה ראויה וצריך לקדם אותו. ההצעה של מתן שיקול דעת לאחר מחצית הזמן בלי הקמה של מנגנון פיקוח איננה טובה. אנחנו נמצאים בשלבים ראשונים של תכנון פיקוח אלקטרוני בתור דרך לפיקוח ביניים בתקופה שבין השליש לחצי ואנחנו חושבים להקים מנגנון פיקוח כזה בכפוף לתכנית לשיקום האסיר. זה הועלה גם על-ידי הרשות לשיקום האסיר. ההצעה כפי שהיא ובלי הקמת מנגנון כזה מחטיאה את המטרה.

חבר-הכנסת ריבלין מסכים לזה.

במצב הפשיעה היום ומול נתוני הרצידיביזם – שיציג אותם תג"ד חיים שמואלביץ – ההצעה לא ממלאת אחר המטרה. ועדת השחרורים צריכה לפעול יחד עם הקמת מנגנון וצוות אנשים אלטרנטיבי שיקדם את המטרה לפיה אחרי שהאסיר ריצה את עונשו, פלוס הפיקוח, הוא יחזור לקהילה כאדם יותר טוב ולא ישוב לבית-הכלא. אני מציעה שיוחל דין הרציפות.

את לא מתנגדת להחלת דין הרציפות?

אישית אני מתנגדת אבל כפי שאמרתי יש ללוות את זה במנגנון פיקוח.

אני מודיע שאנחנו לא נמשיך בתהליך החקיקה אלא נמתין עד שהממשלה תגיש את הצעת החוק שלה.

הבעיה עם החוק הזה היא שהוא גורף מדי.

חבר-הכנסת ריבלין הסכים להגביל אותו.

אני מציע שהצעת החוק תוחל רק לגבי מי שנכנס לבית הסוהר בפעם הראשונה, כי אולי זה אדם שמעד, ולא לגבי מי שישב בבית-הסוהר 10 פעמים.

הסכמתי לתנאי הזה שלך בפעם הקודמת.

רובי קיבל את כל ההצעות.

דבר שני. בדיון שקיימנו בכנסת הצעתי שאחרי שאדם מרצה חצי מעונשו, בתקופה שבין החצי לשני שליש הוא לא הולך הביתה אלא לרשות לשיקום האסיר לאחת התכניות של ההוסטל או לקיבוץ ואז יש היגיון להצעה. יכול להיות שאחרי כמה שנים נוכל להרחיב את הצעת החוק לא רק לגבי אנשים שנמצאים בבית-הסוהר פעם ראשונה.

יש לי בעיה עם התנהגות טובה, גם בית-המשפט אמר שיש שיקולים אחרים, גם בהצעה של רובי יש שיקולים חדשים האם האיש מצליח להיחלץ מהמצב ואז צריך להרחיב את היריעה.

בכפוף להסכמתו של היוזם להמתין להצעת החוק הממשלתית, אתה בעד החלת הרציפות?

כן.

מר שמואלביץ, אתה יכול לתת לנו נתונים רק על עבריינים בפעם הראשונה?

3,030 אסירים מתוך 8,050 אסירים שפוטים למאסר ראשון בכלא על כל העבירות כאשר האחרים שפוטים למאסר שני, שלישי וכן הלאה. כ-1,000 שפוטים למאסר שישי ומעלה.

יש לך פילוח של 3,000 האסירים?

223 – עבירות על בטחון המדינה, 398 – עבירות על הסדר הציבורי, 460 – עבירות רכוש, 31 עבירות כלכליות, 143 – עבירות כלפי המוסר, 436 – עבירות מין, 679 – עבירות כלפי חיי אדם, 37 – עבירות מרמה, 234 – עבירות סמים.

ביחד יש הכי הרבה עבירות מוסר וסמים.

אני מבקש להעביר את הנתונים בכתב לוועדה.

אני כבר מעביר פה צילום של הנתונים. אני מציין שהנתונים הם לגבי כל השפוטים. יש לי נתונים לגבי השיפוט הפלילי בלי הבטחוני וזה משנה את התמונה כי רוב הבטחוניים שפוטים למאסר ראשון.

לא מדובר על אסירים בטחוניים.

מתוך 7,222 אסירים 2,500 מרצים את עונשם בפעם הראשונה.

להבהרה, כאשר ועדה לא נותנת לאסיר שחרור מוקדם של שליש, בתיאוריה הוא יכול לקבל 25% או 10%.

למען ההיסטוריה אלה הצעות משנת 1989 של חבר-הכנסת ריבלין וגם של פרופ' ליבאי לייחד את זה רק למי שנשלח למאסר פעם ראשונה בלבד. היתה הצעה של שר המשטרה בר-לב המנוח, שכיועצו ניסחתי את ההצעה.

היועץ המשפטי של הוועדה קבע שאין בכך משום נושא חדש.

מה עמדת לשכת עורכי הדין?

אנחנו תומכים בהצעת החוק. דובר על עבירות מין ואמרו שיכול להיות שהדרך למנוע עבירות מין חשובה יותר מאשר העבירה שהוא כבר ביצע ולכן הרצידיביזם יחזור על עצמו. הממשלה צריכה לקחת את זה בחשבון.

בבקשה, נציגת האגודה לזכויות האזרח.

זה הולך לכיוון שיכול לגרום נזק כשרוצים לשקול להוציא עבירות מחוץ לקיצור חצי התקופה. יכולים להיות הרבה אנשים השפוטים על עבירות מסוכנות אבל עדיין הם לא מסוכנים לציבור. לדוגמה, המקרה של כרמלה בוחבוט, ויכולים לשקול קיצור של חצי תקופה. חבל להוציא אוטומטית עבירות מסוימות מהתקופה הזאת.

בבקשה, מר וינר.

ככלל אנחנו תומכים בהחלת הרציפות, אנחנו חושבים שזה רעיון מבורך להעניק שיקול דעת. עכשיו מבנים את שיקול הדעת במסגרת הצעת חוק ממשלתית, יושב שופט, יהיו נציגים רציניים בוועדה שתחליט כי יש מקרים שבהם קביעת מיטת סדום היא לא נכונה.

מר הופמן, בבקשה.

אני בעד החוק. אנחנו נמצאים היום כבר אחרי קצת ניסיון ובמסגרת ועדת בלטמן הפעלנו את הנושא הזה לא בצורה חריפה. אם אני לוקח את הנתונים של הרצידיביזם, בשנת 1995 המועדות היתה 71.1%, בשנת 1999 המועדות היתה 65%, אלה נתוני שב"ס. זה בא על רקע העובדה שרק 19% מאלה שהיו בהוסטלים של הרשות לשיקום האסיר חזרו אחרי חמש שנים אל הכלא, זה מחקר של פרופ' מנחם אמיר שכל אחד יכול לקרוא אותו. כאשר שני סטודנטים גרים במשותף עם אסיר זה הרבה יותר יעיל משני סוהרים, 80% לא חזרו לכלא. זאת אומרת, כל נתון שאביא לכם על אנשים שהיו בשיקום ידבר בעד עצמו כי הם בפיקוח הרבה יותר חזק, הרבה יותר קל לפקח במסגרת תכנית מובנית, מדויקת ומשפחתית.

אנחנו גם מחזירים אנשים לכלא. אחת הסיבות שבגללה הפרקליטות נותנת היום אמון מוחלט בתכניות השיקום שלנו היא בגלל שכאשר מישהו מפספס בפיקוח אנחנו מחזירים אותו לכלא. ב-1998, מתוך 360 איש בפיקוח בקהילה החזרתי לכלא 44 אנשים. יש פיקוח וחברי הכנסת צריכים לדעת זאת. אני חושב שמה שיותר חשוב מההתנהגות שלו בכלא היא תכנית השיקום שלו. אם הוא סתם הולך הביתה וחוזר אל בית שיש בו שישה אחים נרקומנים זה מטופש לתת לו לחזור לשם, אבל אדם שיש לו תכנית שיקום מוגדרת ונושא המסוכנות נבחן, צריך לאפשר לו זאת.

אמרתי שלדעתי עדיף שהרשות לשיקום האסיר תוכל להגיע לכל אלה שמשתחררים עם שליש לפני שמפילים עליהם את החצי.

כל ההצעות יובאו לקראת הקריאה השניה והשלישית מה גם שאת רוב ההצעות, אם כי לא את כולן, המציע קיבל. אנחנו נמתין להצעת החוק הממשלתית עד ה-1 בפברואר 2001 כי הענין הזה נמשך יותר מדי, כ-11 שנים. אנחנו מצביעים כעת על החלת דין הרציפות.

דיברתי הרבה בישיבות הקודמות ואומר רק שני משפטים. מכל שיקולי הענישה השיקול היחיד שעומד הוא חובת החברה להגן על עצמה ובחובה זו השיקול של השיקום הוא מהותי ביותר. יש פסוק אחד: "ייתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם". נשאלת השאלה: למה כתוב "חטאים" ולא חוטאים – צריך להיות חוטאים. אלא אומרים: חטא הוא שם מקצוע כמו שרשע הוא שם מקצוע. אבל ההסבר היותר טוב הוא: ייתמו זה לא ייגמרו אלא יש סיטואציות אצל בני אדם שהגיעו לדברים קשים מאוד אבל הזדונות יכולים להפוך למצוות, זאת אומרת, החטאים ייהפכו לתמימים. בעיני, גם אם אדם פגע בחברה צריך לתת לו סיכוי ואם הוא באמת לא מסוכן וועדה רצינית בודקת את הענין צריך לתת שיקול דעת מובנה בתוך המערכת כדי שכאשר הוא יחזור לחברה הוא יתפקד כאזרח נורמלי, לא יהווה נטל על המערכת ויתן לעצמו סיכוי להשתקם.

לאור ההערה של ענת אסיף, אם התנאי לקידומה של הצעת החוק של חבר-הכנסת ריבלין הוא הגברת הפעולות לשיקום האסיר, נחוץ בחדר הזה נציג של האוצר.

בסדר.

אנחנו מצביעים. מי בעד החלת הרציפות על הצעת החוק?

הצבעה
החלת דין הרציפות על הצעת החוק אושרה

אושרה החלת הרציפות על הצעת החוק לשחרור מוקדם של אסירים (תיקוני חקיקה), התשנ"ח-1998.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30