פרוטוקולים/ועדת חוקה/440

5
ועדת החוקה חוק ומשפט
16.5.2000

פרוטוקולים/ועדת חוקה/440
ירושלים, י"ב באייר, תש"ס
17 במאי, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 119
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שלישי, י"א באייר התש"ס (16 במאי 2000), שעה 10:15

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין – היו"ר
אברהם רביץ

עו"ד אלן זיסבלט - משרד המשפטים
עו"ד א' מונטג - יועמ"ש בנק ישראל
הרמן ליטמן - בנק ישראל
מוטי פיין - " "
עו"ד עמי סלע - בנק הפועלים, איגוד הבנקים
עו"ד אלון אדלר - בנק לאומי, " "
גיא שטיינברג - חטיבת השיווק, בזק

שלמה שהם

דורית ואג

אביגיל זכאי

תקנות כרטיסי חיוב (תיקון), התש"ס-2000 – אישור התקנות.



תקנות כרטיסי חיוב (תיקון), התש"ס-2000

הישיבה פתוחה. הנושא שבפנינו אישור תקנות כרטיסי חיוב (תיקון), התש"ס-2000. הישיבה הקודמת הסתיימה בכך שביקשתי מבנק ישראל נתונים השוואתיים לגבי האיחוד האירופי. אני שואל אם יש אפילו דירקטיבה בבריסל בנושא של כרטיסי החיוב האלה כדי שנדע אם יש צורך בחובת דיווח נוספת או אם יש הגבלות סכום במדינות אחרות על-מנת להימנע מביורוקרטיה מיותרת. לפי הצעתו של חבר-הכנסת רביץ צריך היה לצמצם כאן. אתה זוכר את הענין הזה?

כן אבל אני לא יודע מה נשאר פתוח. הענין של הדיווח גמור.

נשאר פתוח הענין של הארנק האלקטרוני.

היתה שאלה איך למסור את הדיווח.

זה נמצא בפרוטוקול אבל לא בתקנות.

נגמור את ענין הדיווח ונראה מה הלאה.

חלק מהנושאים שנמסר לנו עליהם בשבוע שעבר לא הושלמו בניסוח שמונח בפני הוועדה. קודם, הנושא של כרטיס אשראי רגיל לגבי עיסקאות בחוץ-לארץ. בדיון בפעם האחרונה בוועדה הוסכם על דיווח לפי בקשה של הלקוח, זה מה שמופיע כאן בסעיף קטן (ב). בסעיף קטן (ג) נאמר: "הפירוט יימסר ללקוח באמצעי מקובל בהסכמתו של הלקוח". על-פי הפרוטוקול נראה לנו שהמלה "בהסכמתו" אינה מדויקת וצריך להיות על-פי בחירתו של הלקוח.

דבר נוסף שמבחינתנו חסר – גם הרב רביץ הזכיר זאת ונדמה לי שזה הוזכר גם בסיכום – שתוטל על חברות כרטיסי האשראי החובה להודיע ללקוח שיש להן אפשרות להיענות לדרישה הזאת והן יודיעו זאת בדיווח החודשי שבין ובין כך הן מוסרות.

אני יכול לצטט מה נאמר: הוא יכול לבדוק ולדרוש שיוצעו לו חלופות.

זה יהיה חלק מההודעה.

למי יש הסתייגות לגבי ההערה של חבר-הכנסת רביץ שהלקוח צריך לקבל הודעה על האופציות העומדות לרשותו? בבקשה, עורך דין סלע.

אני כאן מטעם איגוד הבנקים וגם מטעם חברות כרטיסי אשראי "ישראכרט" ופועלים אמריקן-אכספרס.

לא אהבנו את הענין הזה, אנחנו לא חושבים שיש מקום לתקנה כזאת אבל אנחנו נודיע ללקוחות, לא עלה על דעתנו לא לשלוח את ההודעות. אם זו תהיה הגזרה, לאור זה שכתוב שהתחולה היא מה-1 ביוני אי-אפשר להיערך להודעת הודעות לציבור לקוחות תוך שבועיים ימים משום שסטייטמנט מוכן לדפוס זמן רב לפני כן. לנו היה נוח לעשות זאת מה-1 באוגוסט.

נסכם שרק התקנה הזאת תחולתה מה-1 באוגוסט.

זה לא כצעקתה. למעלה מ-20 שנה אנשים מקבלים סטייטמנט פעם בחודש.

כתוב שתחולתן של כל התקנות מ-1 ביוני. ממילא זה לא יפורסם עד אז.

נעשה את כל התקנות מ-1 באוגוסט.

מר שהם, תקרא בבקשה את הסעיף.

בתקנה 1 אחרי (ג) יבוא (ד) בו ייאמר: המנפיק יודיע ללקוח על זכויותיו לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג).

זה צריך לבוא בכל הודעה חודשית.

זו בעיה. מרוב האינפורמציה שניתנת ללקוח ההודעה החודשית תצטרך לגדול או לבוא על חשבון פירוט חשוב יותר שאנחנו מפרטים.

לא אכנס לזה.

איך הלקוח ידע שהוא יכול לבקש?

אנחנו נודיע לכל הלקוחות הקיימים וכל לקוח שנכנס יצטרך לבחור אם הוא רוצה את זה פעמיים בחודש.

אתה מסכים שהודעה כזאת תהיה לפחות פעם בחצי שנה?

כן.

יהיה לך יותר זול להדפיס את זה על ההודעה החודשית מאשר לעשות הודעה מיוחדת.

נכתוב שזה יהיה פעם אחת בשישה חודשים אבל אני חושב שזה יהיה יותר זול בהודעה החודשית.

מה לגבי סעיף קטן (ג) "בהסכמתו של הלקוח"?

הניסוח כאן החטיא את מה שהוסכם עליו על-ידי כל הצדדים. ההצעה צריכה לבוא מאתנו, אנחנו צריכים להציע ללקוח את החלופות והוא צריך לבחור ביניהן. לפי הנוסח כאן אני יכול לעשות מה שאני רוצה אבל הוא צריך לבחור. המדווח מציע את האמצעים המקובלים והלקוח בוחר.

אני מחייב אותך להציע אמצעים מקובלים כי מחר אתה יכול לומר שזה יהיה בדרך זו או אחרת. זה צריך להיות אמצעי מקובל על-פי בחירתו של הלקוח.

אפשר לכתוב: הפירוט יימסר ללקוח באמצעי מקובל שיוצע לו על-ידי המנפיק, על-פי בחירתו של הלקוח.

הוא יכול להציע אמצעי מקובל אחת לשנתיים.

הכוונה היא לאמצעי כמו דואר או מסוף המחשב.

מר מונטג, תקרא בבקשה שוב את הצעתך לסעיף קטן (ג) בתקנה 1.

הפירוט יימסר ללקוח באמצעי מקובל שיוצע לו על-ידי המנפיק, על-פי בחירתו של הלקוח.

נצביע בסוף על הכול.

נותר לנו הנושא של הארנק האלקטרוני. קראתי מאמר שהוא לא ממריא, גם באירופה.

זה יכול להשתנות, בכל זאת מנסים. למשל בכל כרטיס סטודנט של האוניברסיטה העברית יש גם כרטיס תשלום.

למשל בניו-זילנד זה מאוד מפותח.

אתם רוצים לתת לזה עכשיו לבוש חקיקתי?

זה לא נפוץ אבל זה קיים.

בדף שלכם יש כותרת "תיקון תקנה 8" אבל התיקון עצמו נשמט. בשעתו הוא היה מונח בפני ועדת המשנה של חבר-הכנסת הרב רביץ.

אתה צודק.

גם הוספת תקנה 8א וגם תיקון תקנה 8 אושרו בלי בעיה עם תיקון שהוסכם עליו ולכן זה לא נדון בפעם הקודמת במליאת הוועדה.

תיקון תקנה 8 אומר כך: 2. בתקנה 8 לתקנות העיקריות אחרי פיסקה 6 יבוא: 2(7) היה כרטיס החיוב כרטיס תשלום – גם את מקום ואופן טעינת הכרטיס.

באותה ועדת משנה הסכימו כולם שבמקום "מקום" ו"אופן", שזה ספציפי, יהיה כתוב: סוג ואיפיון מקום טעינת הכרטיס.

בענין הזה ביקשתי לדעת מה קורה באירופה. האם ביררתם?

לא ביקשת לברר לענין זה, ביקשת לברר לענין ההחלטה שאם יהיה כרטיס שטוענים בו יותר מ-400 שקל יידרש גם פירוט של העיסקאות ללקוח מדי חודש. לא מצאנו דרישה לפירוט על זה באירופה והבנו שהענין ירד.

צריך לכתוב: איפיון מקומות הטעינה ואופן טעינת הכרטיס.

לא כל מקום באופן פרטני.

הייתי רוצה לעודד את זה, כמה שפחות מזומנים בשוק זה יותר טוב.

החברות לא מתנגדות להצעה.

לא, הן ביקשו לשנות את זה.

אנחנו לא הבענו עמדה בענין הזה.

מי שביקשה את זה בזמנו היתה עורכת דין אורה דביר.

אנחנו מכירים את הנושא.

אם זה בהסכמה כללית אני מקבל. במה שמקילים על החברות המנפיקות את הכרטיס האלקטרוני זה יותר טוב.

בסיפא של הסעיף יהיה כתוב: היה כרטיס החיוב כרטיס תשלום – גם את איפיון מקומות הטעינה ואופן טעינת הכרטיס.

דבר נוסף הוא הוספת תקנה 8א. בוועדת המשנה היתה הסכמה לזה עם אותו התיקון שהיה בסעיף 8.

בסעיף 8א, במקום מה שכתוב יהיה כתוב: איפיון מקומות הטעינה ואופן טעינת הכרטיס.

לפי הנוסח פה אפשר להבין שהכרטיס הוא פלסטי בלבד. אני רוצה לציין שהכרטיס גם יכול להיות כרטיס וירטואלי.

ההגדרה מצויה בחוק כרטיסי חיוב וכתוב בו שכרטיס הוא כל אמצעי.

אני מעמיד את התקנות להצבעה. מי בעד?

הצבעה
התקנות אושרו

אנחנו מאשרים את התקנות בכפוף לשלושת התיקונים שהוקראו לפרוטוקול.



הישיבה ננעלה בשעה 10:35