פרוטוקולים/ועדת חוקה/1830
5
ועדת החוקה, חוק ומשפט
8.3.2000
פרוטוקולים/ועדת חוקה/1830
ירושלים, י"ג בתשרי, תשס"א
12 באוקטובר, 2000
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 109
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, א' באדר ב' בתש"ס (8.3.2000), שעה 09:15
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 08/03/2000
חוק הסדרת פרסומת של בעלי מקצוע (תיקוני חקיקה), התש"ס-2000
פרוטוקול
חברי הוועדה: קולט אביטל
יעל דיין
נסים זאב
דוד טל
אמנון כהן
יוסף לפיד
נחום לנגנטל
יצחק סבן
אופיר פינס-פז
אברהם רביץ
ראובן ריבלין
גנדי ריגר
שלמה גוברמן - משנה ליועץ המשפטי, משרד המשפטים
עמי ברקוביץ - משרד המשפטים
תרצה רמון - מנהלת מחלקת מקצועות, משרד הבריאות
שרונה צירין - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות
רבקה בן-יששכר - לשכת עורכי הדין
יראון פסטינגר - לשכת עורכי הדין
מאיר דינאי - יועץ משפטי, הסתדרות רופאי השיניים
1. הצעת חוק הדיינים (תיקון הצהרת אמונים), התשנ"ט1999-, מאת חבר הכנסת יוסף לפיד
וקבוצת חברי כנסת.
2. הצעת חוק הסדרת פרסומת של בעלי מקצוע (תיקוני חקיקה), התשנ"ח1998-.
הצעת חוק הדיינים (תיקון הצהרת אמונים), התשנ"ט1999-,
(מאת חבר הכנסת יוסף לפיד וקבוצת חברי כנסת)
אני פותח את הישיבה. התכנסנו כאן רק לצורך הצבעה על הצעת החוק של חברי הכנסת לפיד, בריילובסקי, זנדברג, נאות, פורז ופריצקי - הצעת חוק הדיינים (תיקון הצהרת אמונים), התשנ"ט1999-. אם זה לא עובר, זה צריך להגיע למליאה על סמך החלטה שלנו שאנחנו לא ממליצים על קריאה ראשונה.
מי בעד הצעת החוק?
הצבעה
בעד הצעת החוק - 6
נגד - 3
הצעת חוק הדיינים (תיקון הצהרת אמונים), התשנ"ט1999-, נתקבלה.
הצעת החוק נתקבלה. תודה רבה.
הישיבה הופסקה בשעה 9:20.
הישיבה נתחדשה בשעה 9:30.
הצעת חוק הסדרת הפרסומת של בעלי מקצוע (תיקוני חקיקה), התשנ"ח1998-
אני מחדש את הישיבה. הנושא הוא הצבעה ואישור לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק הסדרת הפרסומת של בעלי מקצועי (תיקוני חקיקה). אני רוצה להזכיר לחברים שנשארו שתי בעיות מהישיבה הקודמת. האחת, שלשכת עורכי הדין ביקשה פסק זמן כדי לגבש עמדה סופית בנושא הזה. הדבר השני, התנגדות עזה בכתב ובעל פה של רופאי השיניים - אל"ף, ליכולת הפרסום; בי"ת, לנוסח של הצעת החוק. הנימוק שלהם היה - קודם כל, רפואת השיניים לא כלולה במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ולכן כל רפואת השיניים היא רפואה פרטית. שנית, בתחום רפואת השיניים יש עמותות על בסיס עסקי-מסחרי - תאגידים - שתהיה להם עדיפות על פני רופא בודד. אני מבקש שהדיון יצטמצם רק לעמדת לשכת עורכי הדין ועמדת רופאי השיניים. מכל השאר לא שמענו התנגדויות.
עורך דין מאיר דינאי, בשם הסתדרות רופאי השיניים, בבקשה.
ראשית, הייחודיות של ההתנגדות שלנו, זה לא סתם כדי להתנגד. זה המקצוע היחיד בין כל הפרופסיות החופשיות שקיימת מולו תופעה של תאגידים אין-ספור. זה לא קיים אצל עורכי דין, זה לא קיים אצל רופאים. לא מדובר רק בקופות חולים, זה 600 תאגידים. אלו חברות מסחריות, לא עמותות. אני גורס גירסה מרחיקת לכת מבחינה משפטית יסודית, שחוק יסוד: חופש העיסוק - שבגללו אנחנו דנים בכל הצעת החוק הזו - במקרה הזה פועל הפוך. מפני שכל 8,000 רופאי השיניים, ביניהם הרבה עולים חדשים, הרבה צעירים, הרבה חיילים משוחררים, לא יעמוד להם כוחם הכספי להתמודד עם הכוח הכספי של 600 הפירמות המסחריות שיפרסמו, יפרסמו, יפרסמו, וכל הרופאים הטובים יישארו בצד, בלתי ידועים. העניין הזה גם עלול לפגוע בבריאות הציבור מפני שאין מי שיבדוק את הרקלמות, את תוכנן, מה עומד מאחוריהן. זה יוצר תחרות בלתי הוגנת. דרך אגב, בהצעת החוק בקטע של פרמטרים לחקיקת משנה, אם יגיעו לזה, צריך להוסיף: מניעת תחרות בלתי הוגנת. אם נגיע לשלב שבכל זאת יעברו את המחסום וכן ילכו לכיוון של חקיקה, צריך לאפשר סמכויות לחקיקת משנה למניעת תחרות בלתי הוגנת.
אני חייב להזכיר, כפי שאמרתי קודם, שזה לא רק נוגד את חוק יסוד: חופש העיסוק וזה פוגע בעיסוק של אלפי חברים, אלא זה גם לא מתיישב עם הדיסציפלינה האתית. הרי זה מקצוע חופשי שכולו אתיקה. גם עורכי דין - -
ובכן, זה יוצר אפליה בין רופאי שיניים בודדים לבין התאגידים. עניין נוסף, זה יוצר מצב שייפרצו גדרות ואותם חישוקים שינסו להכניס בכללים, יבואו מאוחר מדי. עד שיהיו כללים מתאימים, הם יבואו באיחור אם החוק יחול מיד. לכן תחולת החוק חייבת להיות מותנית בכך שהוא ייכנס לתוקפו כאשר יסתיימו הליכי חקיקת המשנה, כי בחקיקת המשנה יש הרבה מה לחזק, הרבה מה לשפר, הרבה מה למנוע. לא מספיק לקבוע שהחוק ייכנס לתוקפו בעוד שישה חודשים או ארבעה חודשים, אלא שהוא יחול אם וכאשר יהיו כללי משנה. אחרת, ברגע שתיפרץ הדלת, כללים שיבואו לאחר מכן לא יוכלו לסגור אותה.
אל תחזור על טיעונים שהשמעת. את זה השמעת בישיבה הקודמת - שאי אפשר להחיל את החוק לפני שיש אכיפה של הכללים.
הרי הייתם כאן בישיבה קודמת ואתם ביקשתם שנדחה את ההצבעה עד לאחר שתגבשו עמדה סופית.
אנחנו מתנגדים לתיקון המוצע. אני אציג את ההתנגדות באופן כללי וחברתי ריקי בן-יששכר תציג ניסוח אלטרנטיבי שהמועצה הארצית של לשכת עורכי הדין קיבלה אתמול ברוב קולות על מנת להציג בפני חברי הכנסת. החוק הזה עלה בקדנציה הקודמת והיה דיון ממושך בוועדת החוקה, ואנחנו הצלחנו לשכנע את חברי הכנסת בייחודיות של העובדה שמקצוע עריכת הדין שונה מכל המקצועות האחרים שמופיעים בהצעת החוק הזאת. חברי הכנסת שהיו אז בוועדה - דדי צוקר, יונה יהב, חנן פורת - השתכנעו שזה המצב לגבי עריכת הדין. אנחנו מקצוע ספציפי עם חוק ספציפית, עם אתיקה, מקרבנו מתמנים השופטים. פרסומת לעורכי דין זה דבר שיביא בהכרח לזילות המקצוע בנוסח שאנחנו מכירים בחלק ממדינות ארצות הברית. אנחנו מאוד לא היינו מעוניינים שתהיה פה לאס וגאס עם שלטים על מוניות, עם מחזיקי מפתחות, עם מציתים וקופסאות גפרורים. מקרבנו, כפי שאמרתי, מתמנים השופטים; האתיקה והמכובדות והטעם הטוב של המקצוע הוא היסוד לאיסור המוחלט על פרסומת בסעיף 55 לחוק הקיים כרגע. אנחנו מאוד לא היינו מעוניינים באמריקניזציה בתחום הזה. המקצוע שלנו עבר תהפוכות גדולות בשנים האחרונות, זה לא סוד שהתווספו מספר רב של עורכי דין, יש טענות קשות מצד מערכת המשפט, מצד השופטים, על ההכשרה של עורכי הדין הללו, על תקופת ההתמחות המקוצרת שלהם ועל כך שלעורכי הדין הללו יש בעיות של הופעה ושל אתיקה, כך שהמצב הוא לא כמו שהיה פעם.
אם אנחנו נפרוץ כאן את הסכר ונאפשר תופעות כפי שאנחנו מכירים באמריקה, נגיע למצב כמו שם שהפרופסיה השנואה ביותר על הציבור האמריקאי היא עריכת דין. אני מצטער שאני חוזר על דברים שאמרתי כאן לפני שנתיים, יכול להיות שחלק מחברי הכנסת היו גם אז. אנחנו מבקשים שתחסכו מאיתנו את הצרה הזו מפני שבאמריקה, במידה רבה, עורכי הדין שנואים דווקא בגלל הפרסומות הללו ברדיו ובטלוויזיה, בגלל הזילות המוחלטת של העיסוק של מה שנקרא ה"ambulance chasing", שהכל מותר. אם אנחנו נפרוץ את הגדר הזאת - הלשכה היא ארגון מתנדבים, זה אמנם ארגון סטטוטורי אבל העיסוק בו הוא בהתנדבות - אי אפשר יהיה להגיש תיקי אתיקה נגד כל עורך דין על אתר אינטרנט או על שלט על מונית. זה באופן עקרוני.
באופן ספציפי, כפי שאמרתי אני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם שופט יתמנה, ובזמן הדיון בוועדת המינויים יהיה דיון גם בפרסומות שהוא השמיע עשר שנים קודם או חמש שנים קודם בטלוויזיה או ברדיו, אם הוא אמר כך או אמר אחרת, אם הוא היטעה את הציבור או לא היטעה את הציבור. יש מקום לליברליזציה בכללים הקיימים לפי סעיף 55, אנחנו התחלנו לעשות את זה בקדנציה הקודמת של לשכת עורכי הדין, אנחנו ממשיכים כרגע, וצריך לעשות הבדל בין פרסומת לבין מתן אינפורמציה לציבור במסגרת אוגדנים או במסגרת שירות מקצועי, שבהם עורכי דין יוכלו לתת אינפורמציה על עצמם ועל משרדיהם. לשם כך יש לנו נוסח אלטרנטיבי ומיד חברתי תציג אותו. אנחנו מאוד היינו מבקשים לא לפרוץ את הגדר הזו ולהבדיל בינינו לבין המקצועות האחרים, מבלי לפגוע כמובן באף אחד. אני לא רוצה להתייחס לבעיות שיש במקצועות אחרים. במקצוע שלנו המשמעות של המכובדות נכתבה בחוק. החוק הזה לא בוטל ולא הוצרו צעדיו על אף חוק חופש העיסוק, והמחוקק מצא ומוצא לנכון להסדיר בחוק סטטוטורי, בגלל חשיבותו של המקצוע הזה, את כל הנושאים הנוגעים למקצוע. צריך בכל הכבוד להתיר ללשכה לשמור על עצמאותה, להתיר לה לקבוע את הכללים פחות או יותר במסגרת כללי המשחק הקיימים.
סליחה, הכלל כאן הוא, שמכל ארגון מיוצג רק אדם אחד מדבר. אני עושה יוצא מן הכלל בגלל שהוא אמר שיש לך נוסח אלטרנטיבי.
בוודאי שלא, אני לא חולקת, אני מייצגת כאן עמדה של ציבור מסוים, אני לא יכולה להביע שום עמדה אחרת אפילו אם היתה קיימת.
שתי הערות לפני שאני מציגה את הנוסח. האחת, לשכת עורכי הדין ערה לצורך לבחון את נושא הפרסום והפרסומת והיא לא קפאה על שמריה. הא ראיה שתוקנו כללים בקדנציה הקודמת ועכשיו יושבת ועדה מטעם לשכת עורכי הדין שבוחנת את הנושא, עושה מחקר השוואתי. אחת הבעיות שנובעות ממה שאמר עו"ד פסטינגר, זה לעניין סעיף 55(ג) שבסעיף 2 לחוק המתקן. שמעתי כאן הערה למה זה קשור. יש בעיה אמיתית עם סעיף 55(ג).
אין לי בעיה עם שר המשפטים, יש לי בעיה עם הנוסח. נראה שיש כאן תקלה. הנוסח מתנגש למעשה עם המצב החקיקתי הקיים. סעיף 109 לחוק לשכת עורכי הדין מסדיר את כל נושא החקיקה. הכלל הוא שמועצת לשכת עורכי הדין קובעת את הכללים באישור שר המשפטים. יש חשיבות לכך שמי שיקבע מהו כבוד המקצוע, אלו כללים, באיזה אופן לפרסם, תהיה לשכת עורכי הדין. חשוב שהנושא הזה יישאר בתחום הסמכות של לשכת עורכי הדין. אין שום היגיון, לפחות לא שמענו על סיבה סבירה, לשנות את המצב הזה. זה דבר מאוד משמעותי. תראו את השינוי בנוסח שאני אציג עכשיו.
סעיף 55 הקיים קובע שעורך דין לא יעשה פרסומת לעצמו כעוסק במקצוע עריכת הדין. המקרים והצורות שבהם רשאי או חייב עורך דין לציין את שמו או מקצועו יפורסמו בכללים. ההצעה החלופית להצעה הקיימת היא: "(א) עורך דין לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו אלא בהתאם לכללים שיותקנו על-ידי המועצה הארצית באישור שר המשפטים; (ב) המועצה הארצית תקבע בכללים סוגים, צורות ודרכים של פרסומת המותרים לעורכי דין וכן מקרים וצורות שבהם רשאי או חייב עורך דין לציין את שמו ומקצועו ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו, או משום פגיעה בכבוד המקצוע". הסברתי את הרקע לניסוח הזה ממש לפני דקה.
תודה רבה. אנשי משרד המשפטים, תתייחסו רק לשני הנושאים האלה - רופאי שיניים ועורכי דין.
אבל כבודו ביקש להזכיר את זה. ראשית, הסמכות של השר להוציא כללים - אם נגיע לסעיף כללים - תהיה בתיאום אם הארגון היציג.
המגמה שבאה לידי ביטוי בהצעת החוק, כפי שכבר אמרנו גם בישיבות הקודמות, נובעת מהתאמה המתחייבת לפי דעתנו בהקשר של חוקי היסוד - חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. היא באה בעקבות אמירות ברורות של בית המשפט העליון במספר פסקי דין, שבהקשר הנוכחי ספק רב אם האיסור הגורף על פרסומת יוכל לעמוד.
גם במדינות אחרות בעולם הנושא של פרסומת לעורכי דין הוא בהחלט דבר מקובל. אני מדבר על ארצות הברית, על אנגליה.
בהחלט. אני רוצה להזכיר גם דברים שאמרה ד"ר גוטמן שהיתה בישיבה הקודמת וחוקרת את הנושא מטעם האקדמיה, מעבר להיבטים החוקתיים-משפטיים. היא דיברה על החשיבות שבחשיפה של אותו מידע שבפרסומת לציבור הצרכנים, במיוחד לשכבות חלשות שבאמצעות הפרסומות הללו נחשפות לזכויות שלהן.
האם המדינה לא חושבת שיש תכלית ראויה כאשר מגבילים פרסום? למשל, האם נפרסם אנשים שרוצים להיות שופטים?
מפרסמים מועמדים לשפיטה בבית המשפט העליון כדי שיבוא הציבור ויביע את דעתו בצורה חשאית. אבל אולי נעשה להם גם פרסומת.
תתייחס לעניין של רופאי השיניים. אני רק רוצה להזכיר שהמדינה בהחלט סבורה שיש מקום להטיל סייגים ומגבלות ולכן הצעת החוק אכן מציעה סייגים ומגבלות שקבועים בה, היא גם מסמיכה את השרים הממונים להסדיר בתקנות כללים שיקבעו את הקונקרטיזציה של אותן תקנות.
גם בנושא של רופאי השיניים, אנחנו חושבים שאותה מדיניות שהיא יפה לכלל המקצועות שמדובר בהצעה, צריכה לחול גם לגבי רופאי השיניים. אנחנו לא חושבים שיש פה מקום לדין שונה. אנחנו בהחלט מוכנים לבצע התאמות, כמו לדחות את תחילת החוק בתקופה לא קצרה של שנה למשל, על מנת לאפשר במהלך פרק הזמן הזה להציע את התקנות כדי שלא יהיה מצב שהחוק ייכנס לתוקפו ללא תקנות.
אני יודע, לכן אנחנו מציעים לדחות את תחילתו בשנה כדי לאפשר באותה תקופה את התקנת התקנות, כדי שתהיה קונקרטיזציה והכוונה של התקנות, ואין לנו התנגדות כמובן שזה יהיה באישור ועדה של הכנסת כדי להבטיח - -
איתם נראה לי שצריכה להיות התייעצות, אני לא חושב שצריך לתת זכות וטו לארגונים וולונטריים או לארגונים יציגים.
הוועדה הזאת בכל מקרה מחליטה.
אני רוצה להציע משהו, ותתייחסו לזה. ראשית, אני רואה כאן סקר שנערך מטעם גיא סלע, עוזר מחקר לוועדה, שלגבי רופאי השיניים יש הסדרים מיוחדים. אפשר לגבי רופאי השיניים לעשות שני דברים. אפשר לפצל את החוק. מה שבטוח, נעביר לגבי כל בעלי המקצועות האחרים ואת נושא רופאי השיניים נשאיר לאחר שנראה מה קורה במקצועות האחרים. דבר שני, הוא כותב כאן שהמצב בחו"ל הוא, על פי רוב, שהמחוקק הראשי או הפסיקה התירו את הפרסום לרופאי שיניים והפקידו את שיקול הדעת להיקף המגבלה על היתר כולל זה, בידי גופים מקצועיים המורכבים ברובם מאנשי מקצוע העוסקים בתחום. נכון ששם אין אישור ועדה של הקונגרס, נכון שאצלנו אנחנו יותר מחמירים, אבל אני רוצה שתתייחסו להצעה שלי לגבי עורכי הדין. אני אומר כבר מה אני אציע, אני רואה שיש חילוקי דעות בוועדה. אנחנו בהרכב קטן, אז רציתי להציע, בגלל שזה עניין שחשוב מאוד לציבור, שנביא לקריאה ראשונה שתי גרסאות.
השאלה אם לאפשר פרסומת של מקצוע עריכת הדין, כאשר 99 אחוז משופטי ישראל נבחרים בסופו של דבר מבין עורכי הדין?
אני חושב שיש גבול גם לפרסום. לשכת עורכי הדין מציעה שהיא תקבע כללים מיוחדים לכך. כל פעם שאני בארצות הברית, אני מזדעזע. והיום אצלנו המקצוע הוא לא אקדמאי. זאת אומרת, יכול להיות פרסומאי נפלא שיביא עורך דין איום ונורא למצב שבו הוא ייצג חלק מהציבור.
הנימוק הזה נכון לגבי כל פרסום. יכול מישהו לעשות המון פרסומת למשחת שיניים גרועה ומישהו יעשה מעט פרסומת למשפחת שיניים טובה.
יש דבר שהוא הדיר ויש דבר שהוא בלתי הדיר. למשל, אם אתה בוחר פוליטיקאי שמבטיח גדולות ונצורות ואחרי כן הוא לא טוב, אז הוא עף בקדנציה הבאה. אם אתה לוקח משחת שיניים והיא איומה ונוראה, אתה מסלק אותה מביתך. אבל אם מישהו משכנע אותך לתת לו את הקייס שלך, זה יכול להיות בלתי הפיך.
אין לי ספק. הרי בסופו של דבר הבית מחליט, נביא בפניו את שתי הגרסאות. אני לא יכול למנוע את זה.
למעשה, אם נדבר על ההצעה של לשכת עורכי הדין ביחס להצעת החוק, השאלה איננה אם להתיר או לאסור אלא השאלה היא מי יקבע את הכללים. השאלה איננה אם יהיה פרסום או לא יהיה פרסום, כל הכיוון כולו הוכרע למעשה; יש כיוון של בית המשפט העליון בעניין של חופש העיסוק. זאת אומרת, הכיוון הולך להיות פתיחה מסוימת. לדעתי לא ראוי שמקצועות מסוימים יפרסמו ומקצועות אחרים לא, שלרופאים נתיר כך ולעורכי דין אחרת. זה דבר חמור מאוד. יכול להיות שהעמדה צריכה להיות: נעזוב את הכל, בית המשפט העליון יפתח את הפתח כפי שהוא מבין, המחוקק לא יתערב בזה בכלל, נשאיר את המצב הקיים. יכול להיות, אבל זו שאלה ערכית שצריך לדון בה. לדעתי התיקון בחוק צריך להיות שגם הכללים האלה יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט. אני סבור שמבחינה קונצפטואלית לפחות, עדיף שהכנסת והרשות המבצעת יחליטו על הכללים מאשר הגוף עצמו. אני חושב שלגוף עצמו יש שיקולים אחרים.
בצרפת יש שיוויון בחוק - אסור לישון מתחת לגשרים, והחוק חל גם על עשירים וגם על עניים... אותו דבר גם כאן. יש עורכי דין שאנשים מכובדים לוקחים אותם כמייצגים שלהם וכל יום התמונה שלהם מופיעה בעיתון ויש עורכי דין אחרים שאינם מפורסמים. בעיניי חשוב ליצור פתח גם לעורכי דין מתחילים לומר: אני פה. לא בצורה בוטה, לא בצורה מזלזלת, לא בצורה פוגעת, אבל עדיין הדבר הזה הוא חשוב.
כל הדיונים מהסוג הזה שאנחנו מקיימים, הם היום בצל העובדה שהאינטרנט פועל לפי כללים שונים לגמרי. היום לאינטרנט אין הגבלה בכלל. אתה יכול פה להחליט אלף החלטות ומחר מישהו יעשה אתר אינטרנט על רפואת השיניים שלו עם צילומים איך השיניים ייראו אחרי טיפול אצלו, ואז לכל ההחלטות האלה אין ערך.
אדם שיפרסם את עצמו באינטרנט יעמוד לדין משמעתי. השאלה מה יהיה כשאני אפרסם אותו, הוא יאמר שזה לא אחריותו.
רבותיי, נשמע עכשיו את נציגת משרד הבריאות, אחרי כן את משרד המשפטים ואחרי זה נצביע על ההצעה שלנו.
המצב היום הוא בלתי נסבל, מכיוון שהצעת החוק עברה קריאה ראשונה והרבה תאגידים ברפואת שיניים מפרסמים. מכבי מפרסמת את מרפאות השיניים שלה. אבל יש הבדל בין פרסומת לבין מסירת מידע לציבור. אנחנו חושבים שבגלל חוק זכויות החולה יש צורך במסירת מידע לציבור, ולכן החוק הקיים הוא לא כל כך נורא אלא אם כן ישימו לו עוד סייגים נוספים שאנחנו רוצים להביא לידיעתכם. למשל, אין כאן שיבוח עצמי, אין כאן זלזול ביכולתו של אחר ואין כאן עניין של עבודה עם מתווכים. היום ברפואת שיניים יש חברות קיקיוניות שקמות, מנסים לשדל אנשים לתת להם שירותי טיפול שיניים.
אני לא מתחיל דיון. את לא היית כאן בישיבה הקודמת, כעת זו רק הצבעה על ההצעות שלי. את תומכת בהצעת החוק כמו שהיא או לא?
אדוני היושב ראש, ההצעה להוסיף את האישור של ועדת החוקה מקובלת עליי מאוד. האישור הזה לגבי כל המקצועות שבאים להסדיר צריך לענות על כל החששות של כל המקצועות, ולכן אני לא חושב שמן הראוי שהוועדה תעשה הבדלה בין המקצועות השונים. אני חושב שצריך להיות הגיוניים. ההצעה של משרד המשפטים היתה נייטרלית, היא באה לקבוע את הנורמה הכללית הגדולה, נורמה עקרונית, שפרסומת מותרת אבל בסייגים שהם סייגים של היגיון, של איסור הטעיה.
לא. יש עיקרון ויש ביצוע. בעיקרון אני לא מסכים. אני חושב שיש חובה ציבורית להגביל פרסום, בפרט בנושאים כאלה. למשל, מנתח מוח. אני לא אלך לנתח את המוח שלי אצל מישהו בגלל שהיתה לו פרסומת יותר טובה בטלוויזיה.
לפי החוק הקיים לעורכי הדין יש חוק ספציפי סטטוטורי שמסדיר את ענייניהם, להבדיל מכל מקצוע אחר. יש איסורים על עורכי הדין לשידול, לפתיחת משרד עם בעל מקצוע אחר, לתיווך. יש עליהם איסורים כבדים. הרי צריך לראות את המקצוע הזה במכלול, ולכן צריך להפריד אותו משאר המקצועות. המחוקק הפריד אותו.
יש פה גם עניין של גילדות ששומרות על עצמן מבחינה גילדאית, והשאלה היא אם אנחנו תומכים בגילדאיות.
לכן הממשלה מציעה להגביל את הכוח של האיגודים החופשיים האלה.
רבותיי, ההצעה שלי היא פשוטה, אני מציע שנקבל בקונצנזוס את הדבר הבא: כל החוק כמות שהוא בתוספת של אישור ועדת החוקה לכל הכללים.
אני מבקש שיצביעו גם על ההסתייגות שלי - לבטל את האיסורים על פרסום. כשאני רוצה לקחת רופא, אני לוקח המלצות. חלק מההמלצות יהיו דרך התקשורת.
אבל פה נוצר מצב שהואיל ועורכי הדין הם סטטוטוריים, אתה תפתח את השוק לכל המקצועות ועורכי הדין ימשיכו לנהל את הגילדה שלהם.
חבר הכנסת פינס מרחיק לכת מעבר להצעה הממשלתית.
רבותיי, לגבי כל המקצועות חוץ מרופאי השיניים ועורכי הדין יש הסכמה של האיגודים המקצועיים, אז אין לנו בעיה. אנחנו רק מוסיפים את אישור ועדת החוקה לכל הכללים. לגבי רופאי שיניים, אני רוצה להציע או שנעשה פיצול או שנעשה מועד תחולה יותר מאוחר.
לטעמנו, משרד הבריאות, לגבי רופאי שיניים יש מה להוסיף. אבל הצעת החוק היא שיפור לעומת המצב הקיים, ולכן אנחנו מעוניינים שזה יעבור.
לרופאי השיניים, כפי שהקראתי לכם מהמחקר של עוזר המחקר של הוועדה, יש סידור מיוחד גם בארצות הברית. יש כאן טענה שהמקרה של רופאי השיניים הוא מקרה ספציפי, הם תלויים אך ורק בפרקטיקה פרטית והם חוששים שהפרסומת תעזור לעמותות, לתאגידים הגדולים. אני בא לקראתם בכך שיהיה מועד תחולה יותר מאוחר, אתם מתנגדים לזה?
העניין הוא שאם נתיר פרסום לרפואה ולא נתיר לרפואת שיניים, התאגידים הגדולים ימשיכו לפרסם את הרפואה ובתוכה יכניסו את רפואת השיניים. זאת אומרת, לא נעשה שום דבר ברגע שנאסור את הפרסום על רפואת שיניים. יש לנו בעיות של אכיפה.
מבחינת פרסום זה יכול לעזור. בבואך לעורך הדין, כשאתה מחכה בתור תקבל טיפול שיניים. אצלי, למשל, זה יהיה שיקול לאיזה עורך דין ללכת...
הם מסכימים שבתוך הביטאון של לשכת עורכי הדין כולם יכולים, כידע לציבור, לכתוב: אני עורך דין כך וכך.
אז הציבור ילמד לקרוא את זה. אתה תתחיל להביא אדם שהוא אולי לא מומחה בכלום, הוא פתאום ילך - -
חבר הכנסת אומר פינס שאנחנו חברה שבה אנחנו חותרים לכלכלה חופשית ואז אנחנו באים ואומרים שמקצועות מסוימים צריכים להיות מוגנים מפני תחרות.
לפי החוק הן יכולות לפרסם רק כששר הבריאות יפרסם כללים באישור ועדת החוקה, שמגבילים את הפרסום.
חבר הכנסת פינס רוצה להוריד את סעיף קטן (ב), הוא רוצה שלא יהיו סייגים. ובכן, יש שלוש הצעות לגבי פקודת המיילדות. אחת, הצעת החוק. שנייה, נגד הצעת החוק. שלישית, הצעה של חבר הכנסת אופיר פינס למחוק את סעיף קטן (ב).
מי בעד הצעת החוק הממשלתית בעניין הזה?
הצבעה
בעד סעיף 1 - רוב
נגד - מיעוט
סעיף 1 נתקבל.
מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת אופיר פינס?
הצבעה
בעד ההסתייגות - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות של חבר הכנסת אופיר פינס-פז לסעיף 1 לא נתקבלה.
מה פתאום? זה לא מה שאני אומר. הרי כתובים פה כל הסייגים. בסעיפים (א) עד (ו) כתובים כל הדברים שאסור לה לעשות בפרסומת.
לגבי חוק לשכת עורכי הדין ישנה הצעה של הממשלה, ש"עורך דין לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו שיש בה כדי להטעות או שיש בה משום פגיעה בכבוד המקצוע או שהיא בניגוד לתקנות שתוקנו לפי סעיף קטן (ג)". סעיף קטן (ב) מאפשר לשר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה, להגביל את הפרסומות של עורכי הדין. למשל, לא על מוניות ולא בקולנוע. הצעת לשכת עורכי הדין היא שההגבלה תיעשה על-ידי לשכת עורכי הדין.
ההצעה של לשכת עורכי הדין היא שהמועצה הארצית של לשכת עורכי הדין היא שתביא את הכללים. ההצעה שלי היא להביא את שתי הגרסאות בפני המליאה. יש נוהג כזה.
על פי הצעת החוק הממשלתית, מעתה ואילך עורכי דין ונוטריונים יוכלו לפרסם לפי תקנות וכללים שייקבעו. עד היום הם לא יכלו?
רבותיי, מי בעד ההצעה שלי להביא את שתי הגרסאות למליאה?
הצבעה
בעד ההצעה - כולם
נגד - אין
ההצעה להביא שתי גרסאות לסעיף 2 נתקבלה.
מה שאמרנו לגבי עורכי דין, אנחנו מבקשים שזה יתייחס גם לנוטריונים. אי אפשר למעשה לנתק את זה.
מי בעד להחיל גם כאן את ההסדר של שתי גרסאות?
הצבעה
בעד ההצעה - רוב
נגד - מיעוט
ההצעה להביא שתי גרסאות לסעיף 3 נתקבלה.
ההצעה נתקבלה. גם כאן נביא שתי גרסאות למליאה.
סעיף 4 - פקודת הרופאים (נוסח חדש), שוב הכללים באישור ועדת החוקה. "שר הבריאות קובע את הכללים בהתייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל באישור הוועדה".
לא, זו ועדת החוקה בגלל הגבלת הפרסום, בגלל הגבלת החופש.
הצבעה
בעד סעיף 4 - רוב
נגד - מיעוט
סעיף 4 נתקבל.
אז תגיש הסתייגות.
לחוק הפסיכולוגים - סעיף 5 - אין התנגדות של האיגוד המקצועי. מי בעד סעיף 5 ומי נגד?
הצבעה
בעד סעיף 5 - רוב
נגד - מיעוט
סעיף 5 נתקבל.
לגבי רופאי השיניים, אנחנו נדחה את הסעיף לאחרי כן ונעשה דיון קצר.
סעיף 7 - חוק הרופאים הווטרינריים. כאן לא היתה התנגדות. יש הצעת תיקון.
הם מבקשים שבסעיף 23(ב) זה יהיה עם הסתדרות הרופאים הווטרינריים בישראל במקום עם המועצה המדעית.
בסדר. סעיף 7 - מי בעד הצעת החוק הממשלתית, הכל באישור ועדת החוקה?
הצבעה
בעד סעיף 7 - רוב
נגד - מיעוט
סעיף 7 נתקבל.
הם ביקשו גם כן, במקום הוועדה המייעצת שזה יהיה מועצת האופטומטריסטים בישראל. אני לא רוצה לתת מעמד לארגון ספציפי אבל שיהיה הארגון שמייצג את המספר הגדול ביותר של אופטומטריסטים.
זה בהסכמה איתם. מי בעד סעיף 8?
הצבעה
בעד סעיף 8 - רוב
נגד - מיעוט
סעיף 8 נתקבל.
אני לא מציע לוותר על תקנות כי בסופו של דבר יכולים להיות מצבים חדשים. לתת אינפורמציה לציבור זו לא הטעיית הציבור. במהלך היישום בוודאי נתחיל לגלות דברים שיכולים להיות - בלשון המעטה לא נעימים ובלשון הגזמה מסמרי שיער. לכן כדאי שנהיה עם יד על הדופק. יש לנו אחריות ציבורית גדולה מאוד. הרי אף אחד לא התכוון שתהיה פה הפקרות.
הכי פשוט זה הצבעה. אני מציע שסעיף 9 יהיה: "תחילתו של חוק זה בתום שישה חודשים מאישורו".
שרונה צירין, את כנראה לא יודעת אבל יכול להיות שעוד שלושה שבועות יש הסכם עם סוריה, זה קצת יותר מהתקנות האלה. מי שלא יכול לגמור תקנות בשישה חודשים, לא צריך לתת לו שנה. תעבדו יותר קשה ויהיו לכם תקנות בשישה חודשים.
ארבעה חודשים, שישה חודשים ושמונה חודשים. אני תומך בשישה חודשים. מי בעד תחולה בתום שישה חודשים?
הצבעה
בעד ההצעה - רוב
נגד - 1
ההצעה של תחולה בתום שישה חודשים נתקבלה.
ההצעה נתקבלה. ובכן סעיף 9 יהיה: "תחילתו של חוק זה בתום שישה חודשים מיום פרסומו".
כעת נחזור לרופאי השיניים. נשמע את נציגי משרד הבריאות.
לגבי רופאי השיניים, אני מבקשת שלא לדחות את התחילה מעבר למקצועות האחרים. היום אמנם בחוק יש איסור גורף, אבל יש בעיה של מדיניות ציבורית להעמיד לדין כאשר הצעת חוק ממשלתית המתירה את הרסן עברה בקריאה ראשונה ועומדת בפני קריאה שנייה ושלישית. לכן אנחנו לא מעוניינים בדחייה. אני סבורה שאת החוק אפשר להחיל. גם אם, חס וחלילה, אין תקנות, עדיין האיסור הראשי קיים.
חבר הכנסת פינס הביא הסתייגות ואני רוצה להציע משהו. בהצעת החוק שמונחת בפניכם - ראשית, כתוב ש"השר רשאי לקבוע סוגים, צורות ודרכים של פרסומת" וצריך להוסיף אחרי כן "ותכנים" כי זה מתייחס להמשך "שיש בהם כדי" וכו'. דבר נוסף, לעניות דעתנו, בסעיף 38(ב) צריך להוסיף סעיף (3) קטן: "שיש בהם משום תחרות בלתי הוגנת" בכללים, שאפשר יהיה למנוע תחרות בלתי הוגנת.
רקלמות פרועות, תקציבים גדולים של פירמות מסחריות.
מילה אחרונה. דיברו פה הרבה על מועד התחולה. זה קריטי, לעניות דעתנו, מפני שברגע שהחוק ייכנס לתוקפו וכללים עדיין אין - וכולנו יודעים את המציאות, זה לא ארבעה חודשים ולא שישה, זה ייקח הרבה זמן עם הוועדה הנכבדה הזו - -
עו"ד דינאי, הנקודה שלך ברורה. הטענה של משרד הבריאות היא פשוטה - אם נדחה את זה לתקופה ארוכה מדי, בתקופה הזו אי אפשר יהיה בכלל לאכוף את החוק מכיוון שיגידו: הכנסת או-טו-טו מאפשרת פרסום ואתה תעמיד לדין כעת עמותה שמפרסמת בניגוד לחוק? לטובתכם צריכה להיות תקופה קצרה עד התחולה.
אין דבר כזה בעולם. השר רשאי. אם השר לא יסכים לעשות כללים, מה תעשה? לא יהיה אף פעם חוק?
מאיר דינאי, אני בעמדתך העקרונית. אבל אם חוק אינו יכול להיות קיים בלי כללים, אז חבל שהוא חוק בכלל. החוק קובע את הנורמות, הכללים קובעים את הביצוע. אי אפשר דבר כזה.
אני מבקש לענות לטענה של מניעת תחרות בלתי הוגנת. יש חקיקה של הכנסת לגבי מניעת תחרות בלתי הוגנת. מה שנכון לגבי חנות מכולת, נכון גם לגבי כל תחרות בלתי הוגנת. אני לא חושב שיש הצדקה לייחד דווקא לתחרות הבלתי הוגנת בין רופאי השיניים סעיף מיוחד. ועדת החוקה תבדוק את הכללים, היא תוכל לראות על מה מדובר; הסתדרות רופאי השיניים תבוא הנה ותביע את דעתה לגבי התוכן של הכללים, ואז זה יהיה לגופו של עניין. אני מציע שהתקופה של שישה חודשים לתחילת התוקף, שחלה לגבי כל המקצועות, תחול גם לגבי רופאי שיניים.
הנקודה ברורה. אני אצמצם את חילוקי הדעות. עמדת משרד הבריאות ומשרד המשפטים - עמדת הממשלה - היא שאין שום צורך להאריך את התקופה לגבי רופאי שיניים, ושזה יישאר שישה חודשים. אם לא יהיו תקנות, בלאו הכי זה לא ייכנס לתוקפו. אני מקבל על עצמי מבחינת ועדת החוקה - -
העמדה העקרונית שלכם היא שאתם לא רוצים לפתוח לפרסום. אני מוכן לעמוד על עמדתכם כי האיגוד שלכם לא רוצה את הפרסום. נצביע ואני אגיש הסתייגות.
אני מציע תקופה של שנה לסעיף 7. אז יש כאן שלוש הצעות. הצעת הממשלה, הצעה לדחות את הממשלה, והצעה שלי - תקופת תחולה של שנה.
הסיבה להבדל היא שפה יש בעיה יותר מסובכת מפני שזה המקצוע היחיד שבו יש שילוב של שני דברים: פרקטיקה פרטית ועמותות במספר גדול מאוד שיש להם כוח כלכלי עדיף.
מי בעד הצעת הממשלה - שישה חודשים?
הצבעה
בעד הצעת הממשלה - 2
נגד - רוב
הצעת הממשלה לתחולת סעיף 6 בתום שישה חודשים לא נתקבלה.
הצעת הממשלה לא נתקבלה. מי בעד ההצעה של תחולה בתום שנה?
הצבעה
בעד ההצעה - 4
נגד - מיעוט
ההצעה של תחולת סעיף 6 בתום שנה נתקבלה.
ההצעה להחיל את סעיף רופאי השיניים בתום שנה נתקבלה.
מי נגד החלת היתר הפרסום בכלל על רופאי שיניים?
הצבעה
אני יכול. אם לא מתקבלת ההחלטה להתנגד בכלל, אני בעד תחולה בעוד שנה. אני נגד החלת החוק על רופאי שיניים. אם לא יתקבל הנגד, אני בעד שהתחולה תהיה בתום שנה.
מי נגד הצעת החוק הממשלתית בעניין רופאי שיניים?
הצבעה
בעד סעיף 6 - 3
נגד - 3
סעיף 3 לא נתקבל.
אני לא מאמין ברוויזיה. ההחלטה שהתקבלה עכשיו היא שמוחקים את הסעיף של רופאי השיניים.
חברי הכנסת, מכיוון שאני לא יודע מה אתם בדיוק רוצים בהסתייגויות, אני מבקש שתגישו את זה בכתב.
כרגע המצב המשפטי הוא שהסעיף של רופאי השיניים לא נמצא בחוק ויש הסתייגות ממשלה להכניס את זה לחוק. הסתייגות הממשלה היא כמו שהממשלה רוצה - תחולה בתום חצי שנה.
אני רוצה לבקש דבר אחד - אם היושב ראש מסכים, לגבי הדרישה להכניס את הסעיף כפי הצעת הממשלה לחוק עצמו, למרות שהוא לא נכנס בוועדה, אני מבקש שאו גנדי ריגר או אני נענה על העניין הזה.
בואו נרשום החלטת ועדה. חבר הכנסת רובי ריבלין ינמק את ההצעה האלטרנטיבית לסעיף לשכת עורכי הדין; חבר הכנסת ריבלין או חבר הכנסת ריגר ינמקו את הסעיף שעוסק ברופאי השיניים.
תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:45.