פרוטוקולים/מעמד הילד/224




הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 108
מישיבת ועדת חוקה חוק ומשפט
יום שלישי, ל' באדר א' התש"ס (7 במרץ 2000), שעה 14:30

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין- היו"ר
יוסף לפיד
אברהם רביץ
גינדי ריגר

עו"ד יהושוע שופמן - משנה ליועמ"ש, משרד המשפטים

שלמה שהם

דורית ואג

איה לינצ'בסקי

דיון ביוזמת הוועדה לחקיקת חוק יסוד – חקיקת חוקי יסוד - הצבעות.


חקיקת חוקי יסוד – הצבעות

אני מתכבד לפתוח את הישיבה בנושא הצעת חוק יסוד החקיקה. אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה, ב- 3/1/2000 הייתה הצבעה בוועדת החוקה בעד הצעת חוק יסוד שתסדיר את חקיקת חוקי היסוד , ההצבעה מנתה 8 נגד ונמנע אחד. הוועדה החליטה שבשבוע הבא היא תחליט על נוסח של הצעת חוק שתסדיר את חקיקת חוקי היסוד, או בצורה מוגבלת או בצורה רחבה. על פי הצעת חוק שכמעט עברה בכנסת הקודמת.

לאחר מכן התקיימה עוד ישיבה וניסינו להגיע לאיזשהו קונצנזוס כדי שנחליט על זה באמת פה אחד. ניהלתי משא ומתן, פניתי לרב רביץ עוד בתחילת הפרשה, ניהלתי משא ומתן עם נחום לנגנטל, ועם נציגי ש"ס. עם נחום לנגנטל הגעתי גם לסיכום מסוים לאחר שקיבלתי את הצעותיו. עם נציגי ש"ס חשבתי שהגעתי לסיכום מסוים, אבל אז אמרו לי שהתקבלה הוראה מלמעלה להמתין לוועדה הקואליציונית. יש ועדה לפי ההסכם הקואליציוני.

זו ועדה ציבורית.

ועדה ציבורית לפי ההסכם הקואליציוני, זו הגדרה המדויקת. בינתיים הוועדה הזו, לא רק שלא סיימה, או לא התחילה בדיוניה, אלא לא קמה בכלל, ולפי דעתי היא גם לא תקום. יתר על כן, חוק שמסדיר את חקיקת חוקי יסוד הוא לא נושא שקשור בחוקה. אני רוצה לתת שתי דוגמאות מדוע חוק כזה הו חיוני לכנסת: היו תיקונים בחוק יסוד הכנסת וגם נתקבל חוק יסוד, לא במשאל עם, אני לא רוצה להכניס פוליטיקה, אלא בעניין איכות הסביבה, שהתקבל ברוב. אז אני חושב שמוכרחים להסדיר את זה. לכל היותר אפשר לדרוש ממני לעכב את הקריאה השניה והשלישית עד לאחר שהוועדה הציבורית על פי ההסכם הקואליציוני תצא לתפקידה. בינתיים אני לא יכול לעצור את חקיקת הוועדה, אני גם לא רוצה.

אני רוצה לומר דבר נוסף, אני מאמין שצריך לקבל החלטה רחבה ככל האפשר, והייתי מוכן גם לפשרות ברוח זו שהוצעה לחברי הוועדה, וגם כפי שהוצעו על ידי חבר הכנסת לנגנטל. אבל אני לא יכול להסכים לוטו. זה אף פעם ל היה קיים.

יש שתי הצעות חוק, שתיהן נמצאות אצלכם. אחת היא הצעת חוק יסוד שהוגשה על ידי משרד המשפטי, וכמעט אושרה בכנסת לפני הקודמת בוועדת החוקה. היא הוכנה לקריאה שניה ושלישית .

היא הוכנה להנחה על שולחן הכנסת.

זה כבר נוסח עם שינוים.

הנוסח שראית של הצעת פשרה עם לנגנטל, לא עומד להצבעה ברגע שהוא הסיר אותה, הוא לא מוכן לתמוך בהצעתו. זו הייתה הצעת חוק מצומצמת שלי, רק לחקיקת חוקי יסוד. שוכנעתי, ואני אומר בגילוי לב, זה עניין טכני משפטני, אבל דבריהם של הלשכה ליועצים של הממשלה, שהצעת החוק שלי פגומה, היא לא מכסה את כל דרכי החקיקה, ואילו הצעת החוק של הוועדה שבכנסת שלפני הקודמת, היא הצעת חוק המכסה גם חקיקה רגילה, שגם זה חשוב שיהיה. ואני שואל, היום זה מוסדר בתקנון הכנסת? נכון שופמן?

כן.

אני לא רוצה לחטוף הצבעה, אז אני מודיע שההצבעה תהיה ב- 15:30.

עוד שעה? מה נעשה כדי למשוך את זה?

חשבתי שיהיה דיון.

אני לא מתנגד אם הרב רביץ רוצה לומר דברים ואני אומר דברים, אבל למה אחר כך שוב נתפזר, בפעם הרביעית לעבור את כל זה?

הייתי משוכנע שעל נושא כזה תהיה ועדה מלאה.

אני מציע שאם רק לשנינו יש מה לומר, אז נאמר.

אז נעשה הפסקה עד 15:30.

אני לא אהיה. אני לא יכול, לא לקחתי את זה בחשבון. אני לא מבין למה? אם יש שני אנשים שמתעניינים, יש ישיבה.

לפי הנוהל מותר להודיע לחבר כנסת שהשתתף בדיון?

זאת אומרת שילך וישאיר את הצבעתו? לא.

למה אתה לא מביא את זה להצבעה?

מפני שחברי כנסת אחרים בקשו ממני שיתקיים דיון ותתקיים הצבעה רק ב- 15:30. חבר כנסת אופיר פינס אמר שהוא לא יכול, חבר הכנסת דן מרידור כנ"ל.

דן מרידור הודיע שהוא לא יגיע ואורי סביר יחליף את דליה רבין.

באופן מעשי אלה אנשים שתומכים בהצעה.

כן, כולם תומכים בהצעה. חבר הכנסת רביץ, מה דעתך:

לא. אגב, אני רוצה לומר, לדעתי, חוק יסוד חקיקה הוא חוק שאתה היית אמור לתמוך בו, אני הייתי צריך להתנגד.

אני לא כל כך מתנגד לו. אבל יש לי כמה הערות, אני אומר אותם. אני לא מבין, למה אנחנו, בחוק יסוד על חקיקה צריכים לשבת כאסיפה מכוננת, למה לא כוועדת חוקה. למה אנחנו צריכים להיקרא אסיפה מכוננת? כתוב שחוקי יסוד נחקקים על ידי הכנסת...

בסעיף 1 כתוב:" נתונות לה סמכויותיה של אסיפה המכוננת.

מכוח סמכותה המכוננת.

הסכמתי, אם תהיה פשרה, למחוק את זה.

זו הערה שאני מעיר.

אם יש הסדר שמצביעים כולם, אני מוכן פה לפשרות, אבל אם הולכים ברוב או מיעוט אז...הצעתי לך בפגישה הראשונה והשניה, שעל המילים "אסיפה מכונת" אני לא עומד עליהם. זה נוסח של דן מרידור.

בסעיף 4 (ב) נאמר שלבי קריאה ראשונה ושניה, החוק יתקבל ברוב רגיל, כתוב ברוב קולות של חברי הכנסת שהצביעו. על זה היו דעות שגם קריאה טרומית אמנם ברוב רגיל, אבל ראשונה ושניה דברנו שזה יהיה ברוב...

הצעתי הצעת פשרה שרק שניה ושלישית תהיה ברוב מיוחס.

כאן כתוב רק שלישית. ההערה שלי, היא שגם ראשונה, שניה ושלישית, כמו שיש לנו היום חוקי יסוד, למה להפחית ממה שכבר קיים היום? היום בחוקי יסוד צריך גם בראשונה רוב מיוחס.

על פי הצעת החוק אם היא תתקבל, מהיום הכל זה 61, בגלל זה. זאת אומרת, הורדה של מספר חברי הכנסת שרשאים לקבוע ישיבה בפגרה צריכה לעבור ב- 61 זה מכביד מאד.

זה מכביד, אבל בחוקי יסוד עסקנן.

אבל פה אנחנו מחמירים מאד את הדרישות.

על השלישית אתה מחמיר, אתה אומר 70, אבל ראשונה ושניה אתה אומר ברוב רגיל.

היום צריך 61 רק לסעיפים משוריינים. החוק הזה אומר לגבי כל חוק יסוד, אפילו חוק יסוד השולי ביותר.

אתה יכול לעשות הבחנה, זה משהו אחר. אני מסכים אתך שיש חוקי יסוד שקוראים להם חוקי יסוד ואין להם שום משמעות יסודית.

אתה מציע שנוסיף קריאה ראשונה שניה ושלישית.

כן. למה לשנות מצב שקיים? בכל זאת אלה חוקי יסוד.

בסדר.

יש הערה שהערתי בדיון קודם, בסעיף 5 אנחנו אומרים :"חוק יסוד לא יבוטל ולא ישונה אלא בחוק יסוד". אני מסכים שהוא לא יבוטל אלא בחוק יסוד, אבל כשאנחנו באים לעשות תיקון כלשהו, לשנות אותו בגלל פגם שפגשנו פה, אפילו הדבר המבוזה הזה של חוק הבשר, שהיינו צריכים לשנות שם משהו, אסור שעל זה אני צריך לחוקק חוק יסוד. אני מסכים שצריך רוב, רוב מיוחס כי זה חוק יסוד, אבל לא שכדי לשנות אני צריך חוק יסוד חדש.

אבל זה המצב היום.

אני מדבר בכבודו של חוק יסוד. אני לא מדבר נגדו.

הרב רביץ מסכים שצריך 61, שלא יהיה חוק ___.

כן. שהוא לא יהיה נקרא חוק יסוד.

אם מדובר בתיקון. זה נשמע לי הגיוני.

נשמע את כל הערות ונתייחס אליהם לפי הסדר.

אותה הערה יש לגבי סעיף 9 כתוב: "חוק לא יבטל, לא יסתור ולא ישנה חוק יסוד". אם הוא יתקבל ברוב של חברי כנסת? לגבי השינוי, כתוב לא יסתור ולא ישנה. אמרנו כבר שהשינוי יוכל להיעשות על ידי רוב חברי הכנסת. כמו בסעיף 5.

אתה אומר שאפשר חוק יסוד לשנות על ידי רוב חברי הכנסת.

לא רוב החברים המצביעים, רוב חברי הכנסת.

אבל עדין בחוק רגיל.

או בחוק רגיל או בתיקון, כמו שאמרנו בסעיף 5. הבעיה הכי גדולה שיש היא למה שחברי הכנסת לא יכבדו את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ויעבירו את השריון של החוק הזה, אני מדבר על סעיף 7, של הוראות מעבר. אני אומר, זה יכול לעשות טוב. אגב חוק המעבר, זה נראה כמו גנבים בלילה. נלחמנו על זה בכנסות, ורוצים לעשות את חוק יסוד כבוד האדם לחוק משוריין, יעלה ויבוא חוק יסוד כבוד האדם, יעבור את ה"ויה דולרוזה" של כל חוקי היסוד, ושייהפך לחוק משוריין.

בתיקון של חוק יסוד או בחוק רגיל?

לא אכפת לי.

כי הסעיף שביטל את השריון בכבוד האדם וחירותו זה...

זה היה בחשכת הפריימריז, לאור היום.

היה עוד נסיון, שהיה גם בלילה, של בגין ומרידור.

שעבר טרומית ולא התקדם.

לכן אני אומר שזה באמת לא ראוי. נגיד שהייתי חסיד של חוקי יסוד, גם אז הייתי אומר את אותו דבר. אם אנחנו רציניים ורוצים לעשות חוק יסוד ברוב מכובד, אז צריך לעשות את זה. בפרט שכאשר חוק יסוד, ואני אומר דבר אקטואלי קצת, אומר לי בית המשפט העליון, בהסתמכו על חוק יסוד כבוד האדם, שאם אני נותן פאץ' בטוסיק לילד הקטן שלי, אז אני עבריין. בג"צ אישר את זה בהסתמכו על חוק כבוד האדם וחירותו, לאן הגענו?

הוא אישר את זה ברוב דעות.

או שאין להם ילדים, או שאני לא יודע מה.

יש סעיף אחד שמאפשר לך לתת פאץ' קטן. אפשר לבטל החלטה של בית משפט העליון בחקיקה של הכנסת, אין שום בעיה.

אבל אחר כך צריך לעשות חוק יסוד אחר. מי מאתנו ילך לבטל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

לא צריך לבטל, זה בחוק יסוד אי אפשר לעשות את זה.

אז תאפשרו לי את האפשרות לבטל. אל תכניסו את סעיף 27.

אתה הרי לא רוצה לבטל אותו, אז מה אתה דואג?

חבר כנסת לפיד לא יאהב את מה שאני אומר, אבל גם בג"צ צריכים להיות מאוימים על ידי הרשות המחוקקת. אם הם יעשו שובבות יותר מידי עם חוקי היסוד, אז אנחנו פה.

הבג"צ הזה לא ביטל חוק של הכנסת.

אבל הוא הסתמך באופן בלתי סביר לחלוטין.

קראתי את פסק הדין, הם היו מגיעים לאותה מסקנה גם בלי כבוד האדם וחירותו.

זה חטא גדול שבית משפט עליון מסתמך על חוק.

אין לו על מה להסתמך, רק על חוק הוא חייב להסתמך על חוק, אני אומר זו הסתמכות לא ראויה.

אבל הבעיה של הנוקשות ושל עליונות החוק לא הייתה שם.

כן אני יודע.

נציג משרד המשפטים מבקש רק על הנושא הרביעי, למה הכנסתם את העניין הזה שחוקי היסוד הקודמים יהיו במעמד משוריין.

חוק יסוד חופש העיסוק הוא כבר במעמד כזה.

הוא משוריין מימלא, וגם חוק שרי הממשלה.

בסעיף 1.

נראה לי שגם אם ימחק סעיף 27 (א), המצב לא יהיה שונה מפני שממילא כתוב שחוק לא יסתור חוק יסוד. יש כבר חוקי יסוד, חוק כבוד האדם וחירותו הוא חוק יסוד בין אם נכתוב את זה או לא. אם חוק יסוד הזה יתקבל, יהיה כתוב...

אז למה הכנסתם את זה? כדי להרגיז אותי?

שיהיה מה להוסיף.

אז תוציאו את זה.

בקריאה שניה ושלישית נעשה דיון, ונקבל את זה במאה חברי כנסת. יש עוד סיבה לזה שמר שופמן לא אמר, אתה לא יכול לעשות את כל חוקי היסוד שהם לא כבוד האדם וחירותו. כל חוקי היסוד, אנחנו רוצים שיהיה קשה לשנות אותם.

אז למה לא תעשה את זה גם בחוק כבוד האדם וחירותו, נביא את זה לדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט.

זה ירגיז אותך עוד יותר.

למה? אם אתה מביא לדיון זה מרגיז אותי?

אני לא רוצה להטעות, אם הסעיף הזה ימחק, ויישאר רק הסעיף שחוק יסוד לא יבוצע ולא ישונה ללא חוק יסוד, אז המסקנה היא אותה מסקנה. אי אפשר יהיה לבטל לא את החוק כולו ולא סעיף מסוים.

עם כל הכבוד, שמעתי ממשפטנים דגולים, שאדוני בודאי מאד מעריך אותם, שלא ראוי לעשות את זה כך.

חבל על הויכוח בסעיף הזה.

ואם נמחק את סעיף 27 (א), אז מ"לא תעשה מלחמת עולם" זה ישתנה לתמיכה? אני עומד במצב שבאים חברי כנסת מציעים, ואני אומר קיבלתי אבל כעת אני לא מסכים.

אם אני אומר לך שלא תהיה מלחמת עולם, גם זה כלול בתוך זה, לפעמים יש לי איזשהי השפעה על הקולגות שלי.

אז תוכל להצביע כעת.

אני רוצה להבין על מה מצביעים. על הנוסח הזה? הנוסח הזה כולל פרק שלם על התקנות של חירום.

את זה צריך להוציא. אבל נוסח הזה כולל את העניין של לנגנטל, ולנגנטל חזר בו מכל הסכמתו. אני רוצה לקרוא: פרק א' : הרשות המחוקקת והסמכות המכוננת
סעיף 1, כמו שהוא, למעט, "ונתונות לה סמכויותיה של האסיפה המכוננת", את זה אנחנו מוחקים.

אז רק, "הרשות המחוקקת היא הכנסת".

כן.

אני לא נבחרתי לאסיפה מכוננת, הייתי ילד אז.

אני מציע למחוק את סעיף 1, יש את זה בחוק המעבר שהרשות המחוקקת היא הכנסת.

זאת אומרת שאין פרק א'.

בסעיף 2 אני מבקש למחוק את המילים "מכוח סמכותה המכוננת". בסעיף 4 (ב), למחוק "ובקריאה שניה".

"חוק יסוד יתקבל בקריאה ראשונה במליאת הכנסת..."

ובסעיף (ג) להוסיף "בקריאה שניה ושלישית".

עשית איזשהי פשרה, אני רוצה בראשונה גם 61.

לא צריך להקשות.

כתוב, "ברוב קולות של חברי הכנסת".

זה צירוף רגיל.

בראשונה, ובשניה ושלישית מה?

אנחנו הופכים את חקיקת חוקי יסוד לדבר קשה מאד גם לדברים רגילים ושוליים. אני מוכח לאפשר לחברי הכנסת בראשונה, או לממשלה, להעביר לפחות הצעה. זה לא המצב הקיים, המצב הקיים הוא ששניים נגד אחד מעבירים הצעת חוק יסוד.

נו, ואתה משאיר את זה.

לא. בשניה ושלישית, לא.

אני חושב שזה מקל רק פרוצדורלית. המילה "שניה" הועברה מסעיף (ב) לסעיף (ג).

זאת אומרת שבקריאה ראשונה, ברוב, ובקריאה שניה ושלישית 70?

אתה יכול לוותר על זה.

אני יכול לוותר על זה.

אז תוותר.

אני יכול לעשות אתך הסכם. כשנגיע לקריאה שניה ושלישית, נקבל את הצעת חבר הכנסת לפיד על קריאה רביעית. אז תהיה מוכן להוריד את הראשונה של רוב מיוחס בכל מקרה.

רביעית זה אומר אשרור אחרי איזשהי תקופה? אני מוכן לקבל, אבל הוא עשה זמן קצר מידי.

אבל עוד לא דנו בזה.

חצי שנה?

אני מוכן להתדיין אתך על תקופת הזמן, הפרנציפ הוא החשוב.

אז אני מודיע בשם הוועדה, אם לא תתקבל ההצעה הזו של יוסף לפיד לקריאה רביעית, אז אני אחזור ואציע שזה יהיה הרוב המיוחס גם בקריאה ראשונה.

בסדר.

בסעיף 3 (א), אני מציע למחוק את המילים "על ידי עשרה חברי כנסת"

זה נכון, אתה צודק. מחקנו את זה בנוסח שלי, אצלך בטעות זה לא נמחק.

יש עשרה חברי כנסת.

אנחנו מוחקים את זה.

חברי כנסת בכלל לא יוכלו להגיש הצעת חוק?

יכולים אבל בקריאה טרומית, ולא בראשונה. המסלול הרגיל.

המסלול הישיר זה רק ממשלה והוועדה הזו.

בסדר.

אני בודקת שוב, סעיף 4 , קריאה ראשונה 61, שניה ושלישית רוב רגיל?

חוק יסוד יתקבל בקריאה שניה ושלישית ברוב קולות של חברי הכנסת שהצביעו. זה נשאר.

זה מצב פחות טוב מעכשיו.

זה יהיה בעוד 5 שנים.

עוד 5 שנים זה יהיה 70. אם אתה מכניס את ראשונה, אחר כך גם ראשונה יכנס, זה יותר מידי.

סעיף 5 : "חוק יסוד לא יבוטל", למחוק את המילים "ולא ישונה".

אני עשיתי כך, סעיף 5 (א) "חוק יסוד לא יבוטל אלא בחוק יסוד.
(ב) חוק יסוד לא ישונה אלא ברוב..."

נניח שיש חוק יסוד על הממשלה. כדי להחליף אותו ולעשות חוק יסוד אחר, אתה צריך חוק יסוד, אבל נניח שאתה מציע לא להחליף אותו אלא רק לבטל את רוב הסעיפים שלו ולהחליף אותו במשהו אחר.

אז למה אתה אומר "ישונה" תעזוב את זה בכלל.

אתה מתקן חוק בחוק, אתה מתקן תקנה בתקנה.

אני מוכן, אבל אני לא מוכן שזה יקרא חוק יסוד. אני מוכן שזה יהיה אותו חוק, שיתקבל החוק.

בעקבות חוק הבשר, היה פקק מסוים...

חוק הבשר אינו חוק יסוד.

יש פה בעיה קונקרטית, הבעיה היא שחוק יסוד הוא על יד מה שאנחנו יוצרים, חלק מפרוצדורה מאד מסובכת של החוקה. יש הבדל מאד מהותי, אם אתה יכול לשנות משהו על ידי רוב מיוחס בכנסת, או על ידי חוק יסוד ולהעביר את זה בכל ארבעת הקריאות. אתה לא תיגע בזה כמעט, כי להעביר את התיקון...

אתה סותר את עצמך, זה לבל אחד, אתה לא יכול לומר שאתה רוצה ארבע קריאות משום שאתה רוצה שחוק יסוד יהיה ברמה מסוימת, ואחר כך פתאום בחוק רגיל, בדרך רגילה, ברוב רגיל, אני מחר אשנה את כל חוק היסוד, אז מה עשיתי? או שאתה רוצה לשמור עליו או שאתה רוצה לתת אפשרות לוותר על זה.

הרב רביץ, הנושא הזה מבחינה מהותית לא משנה כי בכל מקרה צריך 61 ו- 70.

אותו רוב שהתקבל, רק אותו רוב יכול לשנות.

זה לא. זה נוסף לזה, כל חוק יסוד אי אפשר יהיה לשנות אותו ב- 61 ל- 5 שנים, וב- 70 אחרי 5 שנים. השאלה היא מכל זה לחוק המתקן חוק יסוד או לא חוק יסוד. אני מציע שכאן תבוא בדברים עם שני היועצים המשפטיים ומה שתחליטו יהיה מקובל עלי.

במשפט אחד, מקובל היום שאתה משנה דבר בדבר שבאותו מעמד שלו, משנה תקנה בתקנה, חוק בחוק, ואתה משנה חוק יסוד בחוק יסוד.

אם אתה רוצה לשנות מילה אתה צריך חוק יסוד לזה?

אני אומר לך שיש דברים בחוק יסוד שבכלל לא צריכים להיות שם, וצריך לשנות אותם.

אם אתה רוצה לשנות את המילה "לא" זה לא משמעותי.

או את המילה "חירותו" בכבוד האדם. מה השאלה?

בעולם קוראים לזה חוק יסוד?

בוודאי, זה תיקון החוקה.

ואתה קורא לזה חוק יסוד?

ה- Amendment האמריקאי יותר מפורסם מהחוקה עצמה כי שם נמצאים רוב הדברים.

זו קוסמטיקה, לכן אני לא הולך להילחם על זה.

אז זה נשאר.

אפשר לדון בזה אחר כך, גם אני לא אהבתי את תיקון חוק היסוד בעניין___, קודם כל התנגדתי לתיקון, אבל התנגדתי גם לטרמינולוגיה שלו, שאתה מכניס את חוק היסוד.

בסעיף 9 יש לך את זה.

אנחנו מגיעים לפרק ב סעיף 6.

סעיף (ב) אישרנו. פרק ג' חוקים, אני יכול לעבור.

עד 27 הכל נשאר?

בחוקים , בפרק ג', יש שינוי ממצב קיים?

זה צילום המצב הקיים.

פרק ד': תקנות, אין הערות. פרק ה' : הוראות משותפות, אין תקנות. פרק ו' צריך למחוק את כל הפרק.

כל הפרק של חקיקת חירום נמחק.

פרק ז': הוראות מעבר, מציע הרב רביץ למחוק את 27, אני מוכן לזה בתנאי שנוכל לחדש את הדיון בזה אחרי קריאה ראשונה.

אין לי בעיה אתך. זה יהיה דינו כמו שא חוקי יסוד. אני אבוא ואומר לך שזה יחכה לוועדה הציבורית. אתה תאמר, אני מצפצף על הוועדה הציבורית, אבל אלה כללי המשחק הרגילים שלנו.

חבר הכנסת רביץ, אתה משפיע כאן יותר מאשר בוועדה הציבורית. מדוע כמהה נפשך לוועדה של אנשים שידיעתם במשפט חוקתי היא אפסית? רק משום שהם נציגי מפלגות? בלי האופוזיציה, בלי הליכוד בלי שינוי בלי יהדות התורה. 27 (א), אמרתי שנחדש את הדיון אחרי זה. זה נמחק.

מה תהיה המשמעות החוקתית, השאלה אם אני לא אצטרך ____?

שופמן אמר שלא.

אני לא יודע, זה עלה רק יום ראשון הזה.

אני נותן נו 24 שעות לחשוב על זה ואם תהיה לכם דעה אחרת, נכנס את הוועדה.

אז נמחק סעיף 27 (א)?

כן. וכל פרק על תקנות לשעת חירום מוסדר היום בחוק יסוד הממשלה. 28 נמחק, 29 נמחק, ו- 30 נמחק סעיף קטן (ב)

וסעיפים 47-50 ו- 64 בחוק יסוד הממשלה בטלים?

סעיף 30 נמחק גם. אני מציע שהיועצים המשפטיים יבדקו את כל הנוסחים, ויבדקו אם נשמט משהו. אם נצביע, תמנע?

אני לא אעשה מלחמה על זה, אז איך המשמעות המעשית? או שלא אבוא או שאמנע.

אני מתכוון עכשיו.

אני אמנע.



הצבעה להעברת הצעת החוק לקריאה ראשונה
בעד: 3
נגד: אין
נמנע: אחד.
החוק הועבר לקריאה ראשונה.

תודה רבה. אני מבקש להכין את החוק לקריאה ראשונה בהקדם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00