פרוטוקולים/ועדת חוקה/244



פרוטוקולים/ועדת חוקה/244
ירושלים, ח' ב אדר ב, תש"ס
15 במרץ, 2000


הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 102

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום ראשון, כח' באדר א' תש"ס, 5.3.2000, שעה 10:00

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין – היו"ר

יהושע שופמן – משנה ליועמ"ש, משרד המשפטים
יוספה טפירו - רשמת מאגרי מידע, משרד המשפטים
שמואל סף - לשכת עורכי הדין
בעז פרסלר - מתמחה בוועדת החוקה חוק ומשפט

שלמה שהם

דורית ואג

טלי רם

הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 5) (אגרת רישום מאגרי מידע), התש"ס-2000,
אישור לקריאה שנייה ושלישית – הצבעה.



הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 5) (אגרת רישום מאגרי מידע), התש"ס-‏2000
אישור לקריאה שנייה ושלישית – הצבעה

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון שלנו הוא הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 5) (אגרת רישום מאגרי מידע).

מר שופמן, בבקשה.

החוק תוקן לפני מספר שנים ונקבעה אגרה לרישום ולעיון, אבל האקט של הרישום הוא אקט חד-פעמי. המטרה של האגרה הזאת היתה לשמש לצורך פיקוח על מאגרי מידע, ואם זו תהיה אגרה חד-פעמית, אז ראשית כל המאגרים שכבר קיימים יהיו בעצם פטורים, ושנית – הם יוצאים ידי חובה פעם אחת ואינם משלמים את האגרה עבור הפיקוח השוטף בעצם.

אנחנו ביקשנו לקבוע סעיף הסמכה לאגרה תקופתית שתיקבע לפי פרמטרים שייקבעו בתקנות, כמובן שיובאו לאישור הוועדה.

יש לכם איזו ידיעה מה יהיה גובה האגרה?

אין לנו, אבל אנחנו בפירוש ניקח בחשבון את השוני שקיים, ויש לשר שיקול דעת לקבוע אגרה אחידה. אנחנו נפעיל שיקול דעת שייקח בחשבון את כל הפרמטרים.

אנחנו קובעים אגרה ואנחנו לא יודעים מה הגובה שלה?

ודאי. זה תמיד כך בחוקים.

זו הסמכה להתקין תקנות.

אבל גובה האגרה יגיע הנה?

בוודאי.

עורך-דין סף, יש לך מה להעיר על כך?

האמת היא שלא הגעתי בנושא החוק הזה, למרות שעברתי על הצעת החוק. השאלה היא האם מדובר תמיד רק על אגרה חד-פעמית, או אגרה מתחדשת.

תקופתית, זה מה שכתוב.

השאלה האם לא צריך להרחיב את הכלים לקבוע את גובה האגרה. לא שאני בא בשם משרד המשפטים, אבל מי שינהל את זה עשוי לקבוע לבנק או אינני יודע- למי שמנהל מאגר מידע, אגרות של עשרות אלפים, ולמישהו אחר אגרה של 100 שקל, זאת אומרת אין כאן כלים, החוק הוא יותר מדי פלואידי.

לא. כמו בעצם כל האגרות בחוקים – יש סעיף הסמכה בחוק – האגרה נקבעת על ידי השר, באישור שר האוצר, באמצעות ועדת האגרות הבינמשרדית ובאישור ועדה של הכנסת, במקרה זה ועדת החוקה.

אני הייתי יותר שמח אם היה כתוב כאן, כמו בחלק מן החוקים, ששיקולי קביעת האגרה יהיו שיקולים כאלה וכאלה, מעבר לזה, ואז בתקנות שייצאו זה ייקבע.

כמו איזה חוק?

אין דבר כזה. את זה ועדת החוקה שוקלת, כמו שעשינו כעת עם האגרות של הסיוע המשפטי.

זה זהה לכולם, ההפרש הוא 20-30 שקל. כאן יכולים להיות הפרשים גדולים, ואני הייתי אומר שלהסמכה תהיה איזושהי רמיזה למה המחוקק מתכוון, אחרת הכל פתוח.

אבל אם זה בא הנה לאישור?

למה יכולים להיות הפרשים גדולים?

גודל המאגר, הנתונים שיש בו, מה משמעות הפיקוח. יש מאגר עם מעט נתונים, הפיקוח יותר פשוט. יש מאגר מסובך מאד עם כמות אדירה, הוא מתחדש כל הזמן.

אבל זה לא כתוב בחוק.

לכן אני אומר שכאן צריך להיות איזשהו כלי שונה.

יהיו תקנות ואנחנו גם נדון בהן, גם בהרכב יותר גדול של הוועדה.

ממילא אלה אגרות לעשירים.

זו אגרה של בעל המאגר.

תודה רבה. מר שופמן, אתה רוצה להשיב על כך?

אני חושב שהשבתי. הטכניקה של קביעת אגרות היא טכניקה שתמיד מחייבת אישור של ועדה של הכנסת. הוועדה דנה בכך ובוועדה הבינמשרדית לאגרות עושים תחשיבים ממשיים לגבי עלויות של השירות שניתן תמורת האגרה, אבל כאן כמו למשל באגרות של בעלי מקצוע, לא קובעים פרמטרים בחוק, יש גם שם לפעמים הבדלים לפי ותק וכדומה.

הדברים נקבעים בתקנות ובאים לאישור הוועדה. שום דבר לא נעשה בשרירות ולא נעשה במחטף, הכל חוזר לכאן.

החוק הזה היה מיותר אם היינו מביאים את הצעת החוק הפרטית שלי – עניין תיקון לחוק יסוד: משק המדינה.

לא, כי אין לנו הסמכה כאן. זו אגרה שמשולמת לאוצר המדינה, ולכן לפי חוק יסוד: משק המדינה ממילא יש צורך, אבל לא היתה הסמכה.

אני מבין.

החוק הזה עובר לקריאה שניה ושלישית.

אני רק מציע – סעיף 3 נקבע בצורה מעורפלת כי לא ידענו מתי זה יגיע לדיון.

ערב תחילתו של חוק זה – זה בסדר גמור.

זה בסדר, אבל אני מציע לקבוע תחילה נניח מה-1 ביולי, כדי שאפשר יהיה לקבוע תקנות ולהודיע לאנשים.

מתוך הנחה שנצליח להעביר את זה לפני הפגרה.

אין כאן הסתייגויות. השבוע זה יכול לעבור. אם שלמה שהם מניח את זה מחר, ביום שלישי זה עובר.

יש לי שאלה לגבי "יותלה רישומו" – מה המשמעות של זה? הוא מנהל מאגר בצורה לא חוקית או כן חוקית?

כן. אבל לכן נתנו GRACE של שישה חודשים מהמועד שנקבע.

שהוא גדול מדי, לדעתי. הייתי מקטינה לשלושה חודשים.

זאת אומרת, תוך שישה חודשים זה עדיין חוקי. מעבר לשישה חודשים, הוא נכנס לגדר של אי חוקיות, ואז הוא יכול לקבל גם מאסר.

בתקופה שבה הכנסת הכניסה עונשי מאסר. היום לא מכניסים עונשי מאסר.

זה GRACE די גדול.

אי אפשר לקבוע ב-1 ביולי, אלא אם כן אתם רוצים שזה יחול בשבת.

אז יום לפני כן.

30 ביוני זה יום שישי, או שאתה רוצה לקבוע את ה-2 ביולי, יום ראשון.

מדובר על תקופה. למה אני אומר את זה? כי אז אנחנו נטיל עליו אגרה של חצי שנה.

תגיד מה אתה רוצה.

1 ביולי – זה לא חוק שמישהו צריך לפעול על פיו. זה מגדיר תקופה.

ביום כ"ח בסיוון.

שיהיה ב-2 ביולי.

כ"ט בסיון התש"ס, 2 ביולי 2000.

בכפוף לתיקון זה, עוברת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, ואני מבקש שזה יבוא בהקדם. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:20.