פרוטוקולים/ועדת חוקה/1822



5
ועדת החוקה, חוק ומשפט
2.2.2000

פרוטוקולים/ועדת חוקה/1822
ירושלים, י"ג בתשרי, תשס"א
12 באוקטובר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 76
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, כ"ו בשבט בתש"ס (2.2.2000), שעה 9:45

חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין - היו"ר
נחום לנגנטל
אברהם רביץ
ראובן ריבלין
יובל שטייניץ

שלמה גוברמן - המשנה ליועץ המשפטי, משרד המשפטים
עמי ברקוביץ - משרד המשפטים
מיכל לייסר-אלבשן - משרד המשפטים
יעל אחילאה - משרד המשפטים
עדי חורי - משרד האוצר
גיא קריגר - משרד האוצר
חיים קלוגמן - מנכ"ל לשכת עורכי הדין

שלמה שהם
הראל ארנון - מתמחה בלשכה המשפטית

דורית ואג

תמר שפנייר

הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 26), התש"ס1999-.


הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 26), התש"ס1999-

אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא שלנו הוא הצעת חוק ממשלתית - חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 26), התש"ס1999-. מי מציג את החוק?

אדוני היושב ראש, בהעדרך בשבוע שעבר קיימנו ישיבה קצרה בראשות אופיר פינס, ולבקשת לשכת עורכי הדין החלטנו לפצל סעיף או שניים מהחוק הזה ועוד לא להביא אותו לקריאה שנייה ושלישית.

מדובר בסעיף 5 ובסעיף 6(2). שניהם עוסקים באותה מטריה של מתן אפשרות של כהונה בקדנציה שלישית לחברי בית דין כמו שזה לגבי המוסדות האחרים של הלשכה. זה יישור קו.

האם טכנית אפשר להפריד את סעיף 6?

כלומר, לפצל ולהעביר באישור? אין בעיה. היתה רוח אופטימית שהעניין ילך מהר אצל היושב ראש ואז אין טעם בפיצול.

ובכן, בואו נאשר את כל שאר הסעיפים. סעיף 1: "בחוק לשכת עורכי הדין ... במקום 'שבאותו מחוז' יבוא 'הרשומים באותו מחוז'." יש הערות לעניין הזה?

יש פה שורה של סעיפים שכולם מתקשרים לאותו נושא.

אני לא רוצה דיון כללי, עברנו כבר את הקריאה הראשונה. מי בעד סעיף 1?

בעד סעיף 1 - 3
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיף 1 נתקבל.

הסעיף התקבל. סעיף 2: "בסעיף 9א(ד) לחוק העיקרי, במקום 'שבאותו מחוז' יבוא 'הרשום באותו מחוז'." זה בעצם אותו הדבר. מי בעד סעיף 2?

בעד סעיף 2 - 3
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיף 2 נתקבל.

סעיף 2 התקבל פה אחד. סעיף 3 מתאר את מחוזות לשכת עורכי הדין. אני מבין שזה בהסכמת לשכת עורכי הדין. מי בעד סעיף 3?

אדוני, פה אני רוצה להסתייג. היתה בקשה שהובאה לידי ביטוי גם בדיונים שהיו במליאה. היתה בקשה - זה נראה קצת מוזר שאני צריך לומר את זה - של חברי הכנסת הערביים שיהיה מחוז אחד משלהם: מחוז נצרת. הם אמרו שמבחינתם יש להם הרגשה שברגע שיוצרים סוג כזה של מחוזות, יש רצון מסוים לא לתת להם אפשרות למחוז שלהם. מאחר ואני רואה את זה כבקשה סבירה ולגיטימית, יש אנשים שזאת תחושתם, אני בעד להיענות לבקשתם.

תודה.

חבר הכנסת לנגנטל בהחלט נגע בנקודה שנמצאת על סדר היום לא מהיום. הבעיה היא מה קורה עם מחוז נצרת, האם הוא בשל, האם הוא רוצה - -

מה עמדתך?

עמדת לשכת עורכי הדין היא שבהחלט, במידה והחברים בשטח מעוניינים בכך, יוקם שם מחוז. אבל ראוי לציין שעד היום לא הצליח כל מי שמטפל בנושא לקבל הסכמתם של - - -

ברגע שיהיה מחוז, יצליחו.

יש פה מראית עין מבחינת הדמוקרטיה.

הבעיה היא לא פשוטה. להקים מחוז זה להקים בתי דין משמעתיים, לתחזק אותו מבחינה כלכלית. לא כל עורכי הדין משם עובדים מנצרת, רובם עובדים בחיפה. יש להם בעיה. אני פשוט רוצה להעלות את זה על השולחן.

תודה רבה. חבר הכנסת לנגנטל, אתה מעוניין שזו תהיה הסתייגות?

כן.

גם אני רוצה להצטרף להסתייגות הזאת.

צריך לפנות ללשכה בנושא הזה.

אבל אני כעת בשלב הצבעות, אני לא בשלב של דיונים. מכיוון שחבר הכנסת לנגנטל מעוניין בהסתייגות, הוא לא מעוניין שאנחנו נקבל אותה כאן, נקבל את הצעת - -

שזו תהיה גרסת הוועדה.

הוא לא רוצה שזו תהיה גרסת הוועדה. חבר הכנסת לנגנטל, אני מוכן לקבל את זה כאן בוועדה ולומר בהקדמה שלי במליאה שהשינוי בא על דעתך.

אם זו גרסת הוועדה, חבר הכנסת לנגנטל לא יוכל לדבר על זה.

אין בעיה, אני מוכן להגיש הסתייגות אחרת.

אנחנו נאשר את התוספת של נחום לנגנטל. במקום ארבעה מחוזות יהיו חמישה.

אני רוצה להעיר עוד הערה. יש בעיה. אם אנחנו מקבלים את זה מיידית, המשמעות היא למעשה בחירות חדשות בחיפה.

אפשר שזה יחול החל מהבחירות הבאות.

אין בעיה. התחולה תהיה מהפעם הבאה.

שלמה שהם, צריך לרשום לי בנאום להזכיר שזאת יוזמה של חבר הכנסת לנגנטל.

אז אנחנו מוסיפים מחוז נצרת מהבחירות הבאות.

בהמשך סעיף 3 מדובר על הוספת סעיף 12א. פה אין בעיה, מדובר על חובת ההשתייכות. מי בעד סעיף 3?



בעד סעיף 3 - 3
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיף 3 נתקבל.

סעיף 3 כולו אושר לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו עוברים לסעיף 4.

זו פשוט חזרה על הסעיף הקיים.

זה סעיף טכני.

השאלה היא לגבי סמכויות ועד מחוזי וועד מרכזי.

זה אותו הדבר. זו העברה מסעיף 12(ב) הקיים.

מי בעד סעיף 4?


בעד סעיף 4 - 3
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיף 4 נתקבל.

סעיף 4 אושר לקריאה שנייה ושלישית.

סעיף 5 כבר אושר.

גם סעיף 6(2) אושר. סעיף 6(1) לא אושר.

נטפל בסעיף הפרובלמטי. "בסעיף 15 לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (א) - (א) לפני 'חברי בית דין משמעתי' יבוא 'בכל מחוז יהיה בית דין משמעתי;'."

פה צריך לציין שזה מהקדנציה הבאה.

זה ברור, זה לא רטרואקטיבית.

לגבי בית דין משמעתי הבקשה שלהם היתה להשאיר אותם אנשים לתקופה נוספת.

זה לגבי הבחירות הבאות. "(ב) במקום 'שבאותו מחוז' יבוא 'הרשומים באותו מחוז'; (ג) במקום 'שבמחוז' יבוא 'הרשומים באותו מחוז';". מי בעד סעיף 6(1)?


בעד סעיף 6 - 3
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיף 6 נתקבל.

סעיף 6 כולו אושר לקריאה שנייה ושלישית.

סעיף 7: "בסעיף 25ב לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: '(א1) על אף הוראת סעיף קטן (א), לא תהיה הוועדה להכרה רשאית להכיר במכללה למשפטים החל ביום פרסומו של חוק זה". זה נושא שצריך לדבר עליו, זה סעיף פרובלמטי.

זה סעיף לא פשוט.

הסעיף אומר לבטל לגמרי את הערוץ של הכרה במכללות נוספות.

כמי שהיה יושב ראש הוועדה - לא בכובע שלי - בלשכת עורכי הדין, אני רק רוצה להזכיר -

כמה מכללות בכלל נותרו?

אני רוצה להגיד דבר עובדתי. הוועדה שהוקמה מתי שהוקמה, הוקמה בזמנים שבהם היתה מצוקה - -

ביוזמה שלי.

ביוזמה שלך ושל חבר הכנסת דאז דוד ליבאי. דא עקא שאחר כך גם חבר הכנסת דוד ליבאי שינה תוארו והפך להיות שר המשפטים ואתה היית שר החינוך, ואנחנו זימנו אתכם ב96- לוועדת ההכרה. שניכם הייתם בדעה שהרעיון מיצה את עצמו משום שהתברר שהמכללות שהוכרו כולן רצו מהר להפוך למכללות אקדמיות.

אז זה הצדיק את עצמו.

לא רצו להביא לידי כך שעורך דין במדינת ישראל יהיה מהמדינות המועטות שבהן יכול להיות עורך דין שאין לו השכלה אקדמית.

אני לא יודע מה זה היום השכלה אקדמית.

אושר על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

אבל אני לא יודע מה זה השכלה אקדמית בישראל.

היית יושב ראש הוועדה.

הוא היה שר החינוך.

באמת נתתי הכרה למוסדות רבים מאוד מכיוון שלא קיבלתי את עמדת האוניברסיטאות שרק באוניברסיטאות יש אקדמיה. בזמני נפתחו כ36- מוסדות שהם לא אוניברסיטאות.

אדוני היושב ראש, שר החינוך, יושב ראש המועצה להשכלה גבוהה, בכל זאת יש הבדל בין מוסד אקדמי שיכול לתת תואר ראשון, שיכול לתת תואר שני.

אין לי בעיה עם הסעיף אבל אני מוכרח לשמוע נציגים. אני לא יכול לדון בזה כשאין פה נציגי המוסדות ואין פה נציגי התאחדות הסטודנטים הארצית.

זה סעיף מהותי. אי אפשר אגב תיקונים טכניים להעביר סעיף כזה.

זה לא יחול על המוסדות הקיימים מפני שמדובר בהכרה של מכללות חדשות.

אבל אני לא יכול לדון בזה כשאין לי כאן נציגים. הרי זה דבר מהותי, זה לא דבר טכני וזה לא נוגע למוסדות לשכת עורכי הדין. זה עתיד ההשכלה המשפטית בישראל. דרך אגב, אני באמת חושב שהעניין מיצה את עצמו. כמה סטודנטים למשפטים יש לנו היום?

היום יש לנו כ3,600- מקומות לימוד של שנה א'. קודם היו 470.

הרי יום אחרי שאישרו את המכללות, כל האוניברסיטאות הכפילו את מספר הסטודנטים.

עוד נתון חשוב: יש היום מגמה ברורה של ירידה בביקושים. מצד שני, יש כמות מאוד גדולה של מקומות ואקדמיזציה.

רק הערה אחת מבחינת הנוכחות. יכול בהחלט להיות שהכיוון הוא נכון והתוצאה נכונה, אבל מטבע הדברים האנשים שיימצאו פה - אם זה נציגי האוניברסיטאות או המכללות שכבר אושרו - הם כרגע לא נוגעים בדבר. הנוגעים בדבר הם אותם אנשים שאולי כן ירצו להקים מכללות והסטודנטים שילמדו אצלם.

מי זה מי שירצה להקים מכללה? את מי נזמין?

התאחדות הסטודנטים הארצית, למשל.

הואיל ועסקתי בוועדת החינוך בכל הנושא של מכללות חוץ, אני מוכרח לומר לכם שהתהליך הוא כזה: קודם רוצים ליברליזם מוחלט. זאת אומרת, כל מי שרוצה לפתוח מכללה רוצה שיכירו בו. ברגע שהוא בפנים, הוא כבר רוצה להגביל.

זה בדיוק כמו אוטובוס.

אני רוצה לדעת מה כוונתו של סעיף 25ב? מיהו המוסד שייתן הכרה? המועצה להשכלה גבוהה בלבד? בזמנו אנחנו עשינו פה "דטור". אני במקרה הצבעתי בעד אבל אני לא בטוח שצדקתי, כמו בחוק הבחירה הישירה. היו הרבה יוזמות טובות של יושב ראש הוועדה ואחד מהמשפטנים והפרלמנטרים והשרים הטובים שהיו, הלכנו בעקבותיו ולא פעם אחר כך הירהרתי כפי שהוא בוודאי הירהר. אני באמת לא מבין את סעיף 25. אם אנו מבטלים אותו, זה הולך לות"ת? אני לא בטוח שזה לא טוב. אני חושב שאולי זה אפילו מצוין. באמת צריך לתת לאותם אנשים שיבואו ויגידו פה את דעתם.

אני לא יודע אם יש אנשים שיכולים לבוא לפה, שהם ירצו פעם להקים מכללה. מי שאתה יכול להזמין לכאן אלו רק אנשים שהם כבר בפנים.

המינימום שאני רוצה זה עמדה של ועדת החינוך של הכנסת, של זבולון אורלב.

ועדת החינוך של הכנסת בהרכבה היום לא מתמצאת כל כך בנושא.

אבל זבולון אורלב, יו"ר הוועדה, מתמצא. הוא היה מנכ"ל משרד החינוך.

הוא היה מנכ"ל משרד החינוך אבל לא באותה תקופה שהעברנו את ההכרה במכללות. אולי כדאי להביא לפה, בנוסף לזבולון אורלב, גם את ראש הות"ת, את פרופ' לבציון.

האם הות"ת יכול לנחש מי ירצה לפתוח מכללה?

יש להם ניסיון כמה זמן זה לוקח.

יש בעיה גדולה מאוד. התור במועצה להשכלה גבוהה הוא כזה שמוסד לימודי, לא רק חדש אלא גם ותיק, מחכה הרבה זמן.

הם קיבלו בינתיים רישיון זמני. הרי היום יש בצנרת - -

אנחנו משאירים את הסמכויות של הוועדה.

אנחנו נדון בשאר הסעיפים ונחזור לסעיף 7. אם זבולון אורלב פנוי כעת, נזמין אותו.

לא, יש עכשיו ישיבה של ועדת חינוך.

צריך לשאול את לשכת עורכי הדין ומשרד המשפטים כמה חשוב להם הסעיף הזה. האם הם רוצים שתחכה עם כל החוק, אם נאשר אותו, עד שנדון גם בסעיף הזה?

יש להם זמן עד אפריל.

נגמור היום את החוק ונראה מה קורה.

אפשר גם לפצל את הסעיף הזה.

נעשה פיצול וגמרנו.

אדוני היושב ראש, האם מוסד שלא קיבל הכרה של הות"ת יכול לקבל הכרה של ועדת ההכרה?

בוודאי. עד עכשיו הוועדה יכלה לתת הכרה.

הרי המכללות נפתחו בלי אישור של הות"ת.

לאחר מכן הם פנו לות"ת.

מיד עם קבלת ההכרה של הוועדה, המכללה פנתה - -

ההכרה של הוועדה מאפשרת לפתוח - -

קודם הם קיבלו אישור מכוח חוק הלשכה. האישור של הוועדה שפועלת לפי חוק לשכת עורכי הדין, מאפשר לקיים לימודי משפטים לקראת התמחות, בלי קשר לתואר.

באנגליה עד היום יש עורכי דין בלי תואר אקדמי. האמת היא שאני לא יודע מה זה לימודים אקדמיים. ההתמחות הגיעה למצב כזה שאני לא יודע אקדמיה. אני ידעתי מה זו אוניברסיטה עד מלחמת העולם השנייה. הרעיון היה שאדם מקבל חינוך אוניברסלי, שאם הוא עורך דין או רופא הוא יודע גם פילוסופיה, גם תורת מוסר, גם ספרות.

הכפירה שלך לא מקובלת על מרבית חבריך באקדמיה.

אני יודע, אני מתווכח איתם מעל דפי העיתונות כל הזמן. אם מישהו יסביר לי מה זה היום סוציולוגיה, אני אתן לו פרס גדול מאוד. מה זה מדע מדינה? זו התמחות שאני לא יודע במה מתמחים. האם כאן אני אצטרך לשלוח אדם שרוצה לפתוח מכללה למשפטים, שיעמוד בתור חמש שנים? צריך לחשוב על זה. אני לא אומר לא. גם אני חושב שהחוק מיצה את עצמו.

גם לא הוגשה כל בקשה חדשה.

אם אומרים שלא הוגשה בקשה, מה מפריע שהסעיף הזה יישאר?

כל מכללה שנמצאת בפנים, חושבת שהחוק מיצה את עצמו.

הצעת החוק הזאת עשתה downgrading למקצוע של עריכת דין.

זה לא נכון שהיא עשתה downgrading. בבחינות הסטאז' של לשכת עורכי הדין המקום השני הוא של המכללה למינהל.

בואו נמשיך הלאה. סעיף 8. תסבירו אותו, בבקשה.

אסביר את סעיף 8. מבחינת הגדרה של מחלת נפש אמרנו שמי שלא מסוגל לדאוג לענייניו, לא יוכל להיות עורך דין. אומר החוק: יכול להיות שהוא כן יכול לדאוג לענייניו אבל מחלת הנפש פוגעת ביכולתו לשמש עורך דין.

היה לנו מקרה כזה בנהריה.

אבל יש פה בעיה, הפסיכיאטר המחוזי קובע את זה. אתה יודע מה שווה הקביעה של הפסיכיאטר המחוזי.

אני גם לא יודע, בין השאר, מה זו מחלת נפש. מי בעד סעיף 8?

בעד סעיף 8 - 3
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיף 8 נתקבל.

סעיף 8 אושר לקריאה שנייה ושלישית.

סעיף 9: "בסעיף 50 לחוק העיקרי, המילים 'או הושעתה' והמילים 'או השעייתה' - יימחקו". תסבירו מה הכוונה.

סעיף 9 משולב יחד עם סעיף 10, לגבי מעמדו של חבר שהושעה. היום סעיף 50 מתייחס אך ורק למעמדו עד לתקופה שהושעה. אנחנו רוצים להבהיר את מעמדו גם במהלך התקופה של ההשעיה ולהבהיר שגם בתקופה הזאת הוא כפוף למרות הלשכה.

כי יצא כאילו חבר שהושעה יכול לעשות הכל.

זה סעיף חשוב. מי בעד סעיפים 9 ו10-?

בעד סעיפים 9 ו10- - 3
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיפים 9 ו10- נתקבלו.

סעיפים 9 ו10- אושרו לקריאה שנייה ושלישית.

סעיף 11: בסעיף 52ב לחוק העיקרי, אחרי 'והוראת חוק זה' יבוא 'למעט הוראת סעיף 60'."

סעיף 60 זה הסעיף שקובע את האיסור לעסוק במקצועות מסוימים. המשמעות היא שהיום גם חבר שחברותו מוגבלת והוא לא עורך דין פעיל, אסור לו לעסוק באותם מקצועות. אנחנו רוצים להקל, למעט את הוראת סעיף 60, כדי שהוא יוכל לעסוק במקצועות הללו.

מי בעד סעיף 11?

בעד סעיף 11 - 3
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיף 11 נתקבל.

סעיף 11 אושר לקריאה שנייה ושלישית.

סעיף 12. עמי ברקוביץ, תסביר בבקשה.

בסעיף 12 אנחנו מתאימים לשינוי הטכני שעשינו בנושא של שיוך החברים. עד היום השיוך לגבי שיפוט משמעתי נקבע לפי מקום העבודה הראשי. אנחנו רוצים שזה יהיה לפי מחוז הרישום.

אני מבין שזה נובע מסעיפים 1 ו2- לחוק המתקן. מי בעד סעיף 12?

בעד סעיף 12 - 3
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיף 12 נתקבל.

סעיף 12 אושר לקריאה שנייה ושלישית.

סעיף 13. תסביר בבקשה.

סעיף 13 בא בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון, שקבע שכיום אין סמכות לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין לזכות נאשם שזוכה בדינו ולחייב את הלשכה בהוצאות, למרות שאפשר לחייב אותו בהוצאות כלפי הלשכה אם הורשע. כאן אנו מתקנים זאת כך שאפשר לחייב את הלשכה בהוצאות במקרה כזה, וגם את אוצר המדינה בנסיבות שהמדינה מגישה את הקובלנה.

זה סעיף שהוא מצווה.

סעיף 14 כרוך יחד עם סעיף 13 מפני שהוא מוסיף את דרך הביצוע של החיוב.

בעד סעיפים 13 ו14- - 3
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיפים 13 ו14- נתקבלו.

סעיפים 13 ו14- אושרו לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו עוברים לסעיף 15.

גם זה בעקבות מקרים שהיו. בית הדין המשמעתי הארצי הישעה מישהו בהשעיה זמנית, כלומר הוא קבע לו עונש השעיה של שנה. בינתיים האיש היה בהשעיה זמנית עד לזמן הערעור על ההחלטה. מסתבר שעד הערעור עברה שנה וחצי, כך שהוא עבר את תקופת ההשעיה. יצא שההשעיה הזמנית עברה את תקופת ההשעיה שנפסקה. לכן מוצע שזה לא יפגע באיש מעבר לזה.

זה ברור לגמרי. דרך אגב, אני מאוד משבח את דברי ההסבר לחוק, הם מאוד-מאוד ברורים.

מי בעד סעיף 15?

בעד סעיף 15 - 3
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיף 15 נתקבל.

סעיף 15 אושר לקריאה שנייה ושלישית.

סעיף 16: "בחוק העיקרי, פרק שביעי ב': קרן גמלאות - בטל". למה אתם מבטלים את זה?

החוק קובע חובת חברות של עורכי הדין העצמאיים בקרן הגמלאות של לשכת עורכי הדין.

זה באמת פוגע בחופש הבחירה.

זה כבר מזמן לא בתוקף.

אין חובה להיות בקרן הגמלאות?

היום יש חובה חוקית לעורכי דין עצמאיים - יש כל מיני חריגים, עובדי מדינה ועובדים של מוסדות אחרים - להיות חברים בקרן הספציפית שהוקמה על-ידי לשכת עורכי הדין.

אני רוצה לעדכן אותך. ב92- החובה הזאת בוטלה בעקבות החלטת ממשלה שסגרה את הקופות האלה. יוצא שגם אתה לא חבר, גם קיימת חובה חוקית שאתה לא מקיים אותה, גם מבקר המדינה אמר שראוי שהכנסת תבטל את זה.

מה קורה למי שחבר בקרן?

לא קורה לו שום דבר. הוא נשאר.

אני לא יכול להצביע על זה לבד. צריכים להצביע על סעיפים 16 ו19- ביחד. מי בעד קבלת סעיפים 16 ו19-?

בעד סעיפים 16 ו19- - 3
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיפים 16 ו19- נתקבלו.

סעיפים 16 ו19- אושרו לקריאה שנייה ושלישית.

סעיף 17: "בסעיף 91 לחוק העיקרי, במקום 'על-ידי עורך הדין' יבוא 'על-ידי עורך דין'."

אני חושב שזה נכון, שהחתימה על אישור ייפוי הכוח לא חייבת להיות על-ידי עורך הדין שעשה אותו.

כלומר, משמיטים את ה"א הידיעה.

כן, כי מה שהיה זה לא הגיוני.

כן, אם עורך דין הוא מיופה כוח, אז אישור מיופה כוח יכול להיות על-ידי עורך דין אחר.

זה באמת תיקון יפה, אבל הקורא שלא יודע את המציאות לא יכול להבין על מה מדובר.

מי בעד סעיף 17?

בעד סעיף 17 - 3
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיף 17 נתקבל.

סעיף 17 עובר לקריאה שנייה ושלישית.

סעיף 18. אני מבין שגם פה יש אותו תיקון טכני של השיוך.

אם יוחלט על מחוז חדש, צריך לתקן גם בסעיף 18.

לעניין מחוז חדש אני רוצה להציע להוסיף הוראה בסעיף 12(ב) שכבר אושר, שיאמר שכל החלטה על פיצול של מחוז קיים תיעשה רק לקראת בחירות ולא באמצע קדנציה.

אני לא צריך את זה, כי זה לא רטרואקטיבית. החוק הזה יחול רק לגבי בחירות חדשות.

אני מדבר מכאן ואילך.

למשל, אם הגולן יישאר בידינו ונקים שם מחוז חדש.

אני לא רוצה להיכנס לזה.

צריך הוראת שעה.

זו לא הוראת שעה, אלא הוראה ספציפית.

הוראת מעבר.

שזה יהיה רק לגבי הבחירות הבאות.

הכלל שלי הוא שצריך לתקן רק מה שראוי תיקון.

אדוני היושב ראש, משרד המשפטים צריך להחליט אם הוא רוצה לעכב את כל החוק בגלל סעיף 7.

זה בדיוק מה שאני מעלה כעת. אישרנו את סעיף 19.

סעיף 7. לשכת עורכי הדין, האם אתם מוכנים לפיצול?

השאלה אם רוצים לפצל או רוצים למחוק אותו.

הרי זה לא דחוף למחר. אני מציע שנקיים ישיבה אחת נוספת.

אדוני היושב ראש, מי יכול להיות היום גוף שיבוא הנה בנושא הזה?

חבר הכנסת זבולון אורלב.

איך אפשר לדעת מי ירצה להקים מכללה? אתה מדבר על מי שעוד לא עלה על האוטובוס. אדוני היושב ראש, את מי אתה רוצה להזמין?

את איגוד האמהות הפולניות...

אם נפרסם מחר בעיתון שהוועדה מתחבטת בעניין הזה, יבואו הרבה אנשים.

אתה הצעת את זבולון אורלב. אני השתתפתי בכל הדיונים בנושא שלוחות החוץ של האוניברסיטאות, שההכרה כאן אינה כהכרה שניתנת שם ואחר כך יש בעיה. היתה לנו בעיה עם מנצ'סטר.

מנצ'סטר הופכת להיות אוניברסיטה ישראלית. גם טורו קולג' הופך להיות אוניברסיטה ישראלית.

אתה יודע שהיום נמצאים בצנרת, ויש היתר לאוניברסיטאות לפעול רק בגלל שהן פעלו לפני שאנחנו הגבלנו, יש בערך 90 מוסדות שנמצאים אפילו בחדרים.

אם נדון בזה, אני רוצה להסביר לכם שהשלוחות היו צעד אנטי מונופוליסטי, אולי אחד החשובים ביותר בארץ.

בלי ספק. צריך להזמין את זבולון אורלב בוודאי ואת פרופ' לבציון.

צריך לפתוח את זה, כדי שהציבור ידע שיש לנו לבטים בנושא הזה. נפרסם, אולי מישהו יבוא.

שוחחנו פה עם אנשי משרד המשפטים; מכיוון שבלאו הכי הרי לא פנו בארבע השנים האחרונות, אולי משרד המשפטים ישקול לעזוב כרגע את סעיף 7. אם ירצו, יגישו את זה מחדש.

מה הקושי בכך שנפצל והסעיף הזה יישאר מונח?

אין קושי.

אם אתם מבקשים פיצול, נעשה את זה.

זו עוד פרוצדורה במליאה. פיצול הוא דרך המליאה. המשמעות של הפיצול היא קריאה ראשונה חדשה.

להכריע בעניין הזה ייקח ישיבה אחת.

רבותיי, הפיצול מוצדק כאן גם עניינית מפני שזה נוגע לעניין שונה לגמרי.

אנחנו יכולים להתייעץ במשרד?

תלכו, תטלפנו ותחזרו.

נחליט על פיצול. אם הם ירצו לחזור בהם, יחזרו בהם. יתנו לנו תשובה.

נקיים ישיבה עוד רבע שעה.

אפשר להחליט על פיצול ואם הם יתחרטו, אנחנו לא נניח את הפיצול. אני יכולה לעכב, כי ממילא ההצבעה הפורמלית על הפיצול במליאה תהיה רק ביום שני לכל המוקדם.

אדוני היושב ראש, אני מציע שנאשר את כל החוק, נאשר גם את סעיף 7 כפוף לכך שיכול לבוא מישהו ולערער בפנינו או להאיר את עינינו.

אין פרוצדורה כזאת. אני לא מבינה מה מפריע לכם, האם זו האות המתה היחידה בספר החוקים?

אדוני היועץ המשפטי, אנחנו עשינו את זה לא פעם. לכאורה אפשר לפצל אם לשכת עורכי הדין מסכימה ואם משרד המשפטים מבקש ולנו נראה שסעיף 25 בדין יחוקק כפי שהוא מחוקק, משום שאמר כבר היושב ראש בכובע כזה או אחר שלו, שהתפקיד של ועדת ההכרה מסתיים, הוא לא קיים יותר. אבל יכול להיות שיש מישהו שאנחנו לא יודעים עליו שהוא חושב שעדיין צריך את סעיף 7. לכן אני לא בטוח שצריך לפצל.

נשמע דעות אחרות. מה אתה אומר, חבר הכנסת רביץ?

לפי דעתי אנחנו לא צריכים לדון בסעיף הזה, הוא סעיף מהותי, ואי אפשר בדרך אגב לבטל את האפשרות של יזמים שאנחנו לא יודעים מי הם היום. צריכים לקרוא לדיון ציבורי.

חבר הכנסת לנגנטל.

כל מי שתזמין עכשיו אלו אנשים שהם על האוטובוס. אתה צריך לחפש אנשים שרוצים לעלות על האוטובוס, כי כל מי שבאוטובוס אומר: 'נהג, סגור וסע. אנחנו כבר בפנים'. אני לא יודע מי הם האנשים שרוצים לעלות על האוטובוס. אתה עכשיו צריך ליזום פנייה לציבור מי היזם שרוצה ללכת עכשיו לוועדת ההכרה.

לא פנייה. הודעה על הדיון.

זה פורסם בעיתונים. זה הדבר היחיד שקיבל פרסום בעיתונים.

אני לא יכול לעשות את זה בלי חוות דעת של יושב ראש ועדת החינוך.

רבותיי, החלטתי. נקיים ישיבה ב10:40-, רק לצורך הסעיף הזה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להבין משהו. בסעיף 17, הנושא של ייפוי הכוח, אם אני זוכר נכון זה צריך להיות בפניו. במציאות הנוכחית קורה הרבה פעמים שאדם נמצא בחוץ לארץ והוגשה נגדו תביעה, או שהוא נמצא במאסר, והוא שולח את ייפוי הכוח בפקס. אני חושב שאם אנחנו כבר עושים תיקון בחוק הזה ואומרים שזה לא צריך להיות אותו עורך דין, המילה "בפניו" היא דרישה שלדעתי היא מיותרת. זה יוצר סירבול מאוד מוזר.

קודם כל, עד שניפגש ב10:40-, מאחר שהם יתייעצו הם יתייעצו גם לגבי הסעיף הזה. בכל מקרה נאשר לך הסתייגות.

הישיבה הופסקה בשעה 10:25.

הישיבה נתחדשה בשעה 10:50.

אני מחדש את הישיבה.

מה לגבי הצעתי לגבי ייפוי הכוח?

תהיה לך בעיה עם זיופי ייפויי כוח מחוץ לארץ.

לדעתי "בפניו" זה מיותר.

עכשיו כבר אין לך בעיה, כי זה יכול להיות בפני עורך דין אחר בצרפת, שהוא יחתום.

אבל אם הוא רוצה להציג בפקס? אני מבקש הסתייגות על זה.

חבר הכנסת לנגנטל, אני מציע שתגיש שתי הסתייגויות - אחת האומרת "שלא בפניו", ואלטרנטיבית שזה יכול להיות גם בפני עורך דין זר.

אני מסכים למה שאומר היושב ראש.

אנחנו מסכמים. לאחר שמשרד המשפטים הביע את עמדתו, לגבי סעיף 7 להצעת החוק, המתקן את סעיף 25ב לחוק לשכת עורכי הדין, אנחנו מבקשים פיצול ונביא את זה למליאה. את כל השאר אנחנו מביאים מיד לקריאה שנייה ושלישית.

כמו כן אנחנו מאשרים לחבר הכנסת נחום לנגנטל שלוש הסתייגויות. אחת לשם החוק כדי שתוכל לדבר; ושתי הסתייגויות לסעיף 17, הסעיף שמדבר על ייפוי הכוח.

שלמה שהם, תרשום לי את זה בבקשה. תודה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.