פרוטוקולים/ועדת חוקה/1209

5
ועדת החוקה, חוק ומשפט
24.1.2000


פרוטוקולים/ועדת חוקה/1209
ירושלים, ל' באב, תש"ס
31 באוגוסט, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 71
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, י"ז בשבט התש"ס (24 בינואר 2000), שעה 11:15

חברי הוועדה: אופיר פינס-פז - מ"מ היושב-ראש
עזמי בשארה

עו"ד יהושע שופמן - משרד המשפטים, משנה ליועמ"ש
עו"ד עמי ברקוביץ - משרד המשפטים
חיים קלוגמן - מנכ"ל לשכת עורכי הדין

שלמה שהם

דורית ואג

אסתר מימון

הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 26), התש"ס-1999

הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 26), התש"ס-1999

אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 26). אנחנו נקיים ישיבה קצרה בנושא. אני מבין שללשכת עורכי הדין יש בקשה מיוחדת בהקשר של הצעת החוק.

יש פה סדרה של שבעה נושאים, ואחד מהנושאים האלה הוא נושא ממש אקוטי, בעיקר לגבי מחוז תל-אביב, וזה העניין של חברי בתי-הדין המשמעתיים. מדובר בשני סעיפים, סעיף 5 וסעיף 6(2). מדובר באורך כהונתם של חברי בית-הדין.

בהוראה, נדמה לי, משנת תשמ"ה, נקבע שהם יכהנו רק שתי קדנציות. היתה איזו קונספציה ליושב-ראש הוועדה דאז, והוא הכניס את זה. זה לא היה ביוזמת משרד המשפטים.

בשנת תשנ"ה ישבה ועדה שמינה שר המשפטים, והיה לי הכבוד להיות חבר בה, ובין היתר היא המליצה שלחברים שמתמנים מטעם הוועד המרכזי או המועצה, שזה ממש פרופר עסקונה, יכהנו שלוש קדנציות בלבד. אמרו ששלוש קדנציות זו התקופה הראויה.

דא עקא, שנשכחה ההוראה הקודמת שהגבילה דווקא את בתי-הדין לשתי קדנציות. כלומר, נעשתה כאילו הוראה כללית שחלה על כולם, כשהכוונה היתה בעיקר, כפי שאמרתי, דווקא לתפקידים שבהם העסקנות היא העיקר, ונשכחה ההוראה שהתייחסה לבתי-הדין.

למשל, בבית-הדין בתל-אביב, אחרי תקופה די ממושכת של פיגורים אדירים בבית-הדין המשמעתי, הצליחו בקדנציה הזאת להגיע למצב שהיום אין פיגורים בבית-הדין המשמעתי. הייתי אומר: הלוואי על בתי-המשפט הרגילים שיגיעו למצב הזה.

הניסיון שצברו האנשים בשתי קדנציות הוא ניסיון אדיר, והם פשוט הוכיחו את עצמם בשטח. מסתבר שקבוצה גדולה מאוד של חברי בית-הדין, בעיקר אלה שיכלו לכהן כאבות בתי-דין, צריכים לפרוש אחרי שתי קדנציות.

מה אורך קדנציה.

ארבע שנים.

שמונה שנים זה יפה.

זה נכון, אבל בבתי-המשפט בדרך כלל לא מגבילים את השיפוט לשמונה שנים. יושב פה גם מי שנמנה על השופטים, והוא יודע שזה עד גיל 70. אנחנו לא באים לבקש דבר כזה, אבל בשיפוט, בדרך כלל לניסיון יש ערך אדיר. לבוא ולקטוע את זה אחרי שתי קדנציות – אנחנו לא מדברים על איש ספציפי, זו הוראה כללית – זה פשוט נראה בזבוז של ניסיון, בזבוז של אנשים שהוכיחו את עצמם. אנחנו באים ואומרים: נאריך בקדנציה אחת, בתקופה הזאת הם יהיו אבות בתי-דין, הם יכשירו עורכי דין שלא עסקו אף פעם בשיפוט בנושא הזה. הם יהיו יושבי-הראש, הרי יושבים בהרכבים של שלושה, והשניים האחרים ישבו אתם וילמדו את העניין. משרד המשפטים תומך בדבר, אין התנגדות מצדו.

לא היתה ביקורת על תפקוד בתי-הדין האלה ועבירות של עורכי דין, זה אולי אפילו היה נושא בבחירות האחרונות ללשכת עורכי הדין?

הנושא הזה לא היה נושא בבחירות. כמי שכבר היה בלשכה, אני יכול לומר את זה.

היתה ביקורת על זה שהשיפוט מאוד לקולא.

דוח מבקר המדינה, בקטע המשמעתי, ויסכימו לזה ודאי חברי ממשרד המשפטים, היה נסבל. לא היתה ביקורת שהייתי מציין אותה כביקורת שמחייבת הדלקה נורה אדומה.

חוץ מהבעיה של משך התהליכים.

אבל זה הרבה פחות מתהליכים בבתי-המשפט האחרים.

מה אתה מבקש?

במקום שתי קדנציות, שיהיו שלוש קדנציות.

מה אתה מבקש כרגע? אנחנו יכולים לעשות את זה במסגרת החוק הכולל.

מאחר שבינתיים הוועד המרכזי של הלשכה קבע את מועד קביעת החברים ל-4 במאי, אז זה פחות אקוטי ממה שהיה נראה קודם, אבל, בכל זאת, אנחנו הרי לא יודעים כמה זמן ייקח התיקון בחוק הזה. הייתי מציע קודם כול שהוועדה תאשר את העניין הזה, נחזיק אותו כמאושר על-ידי הוועדה. אנחנו צריכים, חודש לפני, להכריז על ההליכים ולהוציא את הרשימה.

אני לא בטוח שיש פה פרוצדורה.

יש פרוצדורה של הפרדה. אבל אני אשאיר את זה לשלמה שהם.

זה כרוך בהחלטה והצבעה במליאת הכנסת.

מה שניתן לעשות, אם אין התנגדות לסעיף הזה, לאשר את הסעיף. אני מקווה שניתן יהיה לקבוע עוד ישיבה בקרוב של הוועדה.

ביום רביעי הבא, בלי להתחייב.

אם אין התנגדות לחלקים אחרים ואפשר יהיה לרוץ ולאשר את החוק אין בעיה, ולא – הסעיף הזה יהיה מאושר, ואז אפשר יהיה להציע לוועדה להציע למליאת הכנסת פיצול.

לגוף העניין, למה שאמר עורך-דין קלוגמן שלמה שהם ועזמי בשארה, אתם מסכימים?

מסכימים.

אני מציע שנאשר את העניין הזה.

בסעיף 6(1) יש הצעה לגבי כל מחוז. אם אני אפצל, אני לא אפצל - - -

הסעיף הזה משתלב בהרבה תיקונים אחרים.

לפני הישיבה הבאה אני רוצה שנציגי משרד המשפטים ולשכת עורכי הדין יחשבו על הנושא הבא: המחוזות של לשכת עורכי הדין נקבעים לפי בתי-משפט מחוזיים- מחוז ירושלים, מחוז הדרום, מחוז חיפה, מחוז תל-אביב – למה אין מחוז נצרת? יש בית-משפט מחוזי בנצרת. זה המקום היחיד. יש שם אלפי עורכי דין.

אנחנו מסכימים.

באופן עקרוני שמענו את הדברים במליאה, ושר המשפטים אמר שהוא יפנה ללשכת עורכי הדין.

בעיקרון אין שום התנגדות, ההפך. הרי יש שתי אפשרויות להכריז על מחוז חדש: האפשרות האחת היא שמועצה מיוזמתה קובעת את המחוז, והאפשרות השנייה, הרבה יותר דמוקרטית והרבה יותר נכונה, היא, כשחברי המחוז, 250 איש, נדמה לי, מבקשים את זה. עד היום הם לא הגישו בקשה פורמלית. זה לא פשוט. אנחנו עומדים בקשר עם האנשים, ואתה ודאי יודע שיש לנו קשר טוב עם עורכי הדין בנצרת - אגב, פתחנו פעם ראשונה את הישיבה עם נשיא בית-המשפט העליון והשופטים דווקא בנצרת, וזה היה מאוד מוצלח – הבעיה היא, שכשאתה מחוז, אתה צריך גם להחזיק את עצמך, לכלכל את עצמך, אתה יכול לקבל קצת תמיכה מהוועד המרכזי, וזה לא פשוט. בעיקרון, אנחנו לא פוסלים את העניין, אנחנו נקבל כל יוזמה.

אם הם לא רוצים?

צריך לשאול אותם אם הם מעוניינים שזה ייכנס לחוק.

לפי החוק הקיים צריך 150 חברים, ואז מקימים מחוז.

למה שאר המחוזות בחוק?

כי זה שיקף מצב קיים.

יש יושב-ראש סניף בנצרת?

יש. הוא נקרא "יושב-ראש ועד מקומי".

אתה מוכן לדבר אתו עד הישיבה בשבוע הבא?

ברשות היושב-ראש, צריך להבין דבר אחד, אנחנו לא נקים את זה מהיום למחר מהסיבה הפשוטה: הם היום יצביעו בחיפה, והם תרמו הרבה מאוד לבחירת היושב-ראש בחיפה, זאת אומרת, את זכותם הדמוקרטית לבחור הם כבר ביצעו. אם מחר, תיאורטית, נותנים להם שוב לבחור, הם יבחרו שני יושבי-ראש. כלומר, יצטרכו לעשות, כדי לתקן את זה, בחירות חדשות בחיפה, והיושב-ראש שנבחר יצטרך לעמוד שוב לבחירה.

הרעיון הוא להכין את הכול ולבנות את הכול, במידה שרוצים, לקראת הבחירות הבאות בעוד שלוש שנים.

אפשר לעשות הסדרי מעבר.

אפשר גם לעשות הסדרי מעבר. על כל פנים, צריך לשים לב שיש גם לוגיסטיקה עם חיפה. יש פה בעיה משפטית.

הכוונות שלנו הן לא כוונות רק לצורך הבחירות.

אבל יש בעיה שמשרד המשפטים צריך לפתור אותה גם על-ידי פתרון בעיית חיפה.

אני מציע לאשר בינתיים את סעיף 5 ואת סעיף 6(2), וביתר סעיפי החוק, לרבות סעיף 6(1), שחבר הכנסת בשארה דיבר עליו, נדון במסגרת הכוללת של החוק.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30