פרוטוקולים/ועדת חוקה/1825



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
22.12.99

פרוטוקולים/ועדת חוקה/1825
ירושלים, י"ג בתשרי, תשס"א
12 באוקטובר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 55

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום רביעי, יג' בטבת תש"ס, 22.12.99, שעה 10:30

חברי הוועדה: יוסי כץ - מ"מ היו"ר

טנה שפניץ - משנה ליועץ המשפטי, משרד המשפטים
אלן זיסבלט - ממונה בכיר על חקיקה וייעוץ, משרד המשפטים
תמיר אפורי - משרד המשפטים
הווארד פולינור - יועץ לרשם הפטנטים, משרד המשפטים
קרן אבוטבול - משרד המשפטים
אבי פלדמן - משרד התעשיה והמסחר
אהוד האוזמן - מומחה
הראל ארנון - מתמחה ליועץ המשפטי

שלמה שהם

דורית ואג

טלי רם

צו הגנה על מעגלים משולבים (הסכם הטריפס), התש"ס- 1999 - אישור הצו.


צו הגנה על מעגלים משולבים (הסכם הטריפס), התש"ס - 1999 - אישור הצו

בוקר טוב לכולם. נתבקשתי על-ידי יושב-ראש הוועדה להחליף אותו. הנושא הוא אישור צו הגנה על מעגלים משולבים (הסכם הטריפס), התש"ס - 1999.

אם אתם יכולים להסביר לי בכמה מלים במה מדובר.

מעגל משולב הוא מה שנקרא באנגלית INTEGRATED CIRCUIT, שבשפת בני-אדם זה הרכיבים במחשב שקוראים להם שבב.

החוק המסמיך, החוק הראשי, עבר אתמול בקריאה שניה ושלישית, והוא מסדיר את הזכויות המהותיות של מי שתיכנן את המעגל המשולב, או בשפת החוק יוצר הטופוגרפיה. הטופוגרפיה היא התכנית התלת-מימדית של המוצר הזה שנקרא מעגל משולב.

אני מניח שזה מבוסס על אמנה בינלאומית.

זה מבוסס על הוראות הסכם טריפס, כשהסכם טריפס מאמץ לתוכו הוראות של אמנה קודמת שנקראת אמנת וושינגטון משנת 1989. הסכם הטריפס הוסיף כמה הוראות משלו.

מי חתום על זה?

זה בעצם חלק מהסכם ארגון הסחר העולמי, ומי שחבר בארגון הסחר העולמי, מחוייב גם בטריפס, שזה בערך 140-130 מדינות. יש כאלה שהן בתהליך הצטרפות.

הגענו אפילו ל- 160 בזמן האחרון.

היה לא מזמן כנס שבו נדמה לי סין התקבלה כחברה.

למעשה, הרוב המכריע של המדינות המתועשות, בכלל מדינות בעולם, חברות בארגון הזה, וההסכם מחייב להחיל את הזכויות שהחוק המקומי הישראלי נותן, גם על אנשים שתיכננו טופוגרפיות בארצות אחרות, שגם הם ייהנו מהזכויות בישראל. זו בעצם אחת המטרות העיקריות של ההסכם הבינלאומי.

אתה מוכן לחזור?

בבקשה. ההסכם הבינלאומי דורש שתי דרישות. דרישה ראשונה זה שאנחנו נקבע כאן הוראות שנותנות הגנה על מי שתיכנן מעגלים משולבים. הדרישה השנייה היא שאת ההגנה הזאת, שהסטנדרטים המינימליים שלה נקבעו בהסכם, ניתן גם לאנשים שהם אזרחים ותושבים של מדינות אחרות, של המדינות החברות באותו ארגון - ארגון הסחר העולמי - ואז נוצרת מערכת עולמית של הדדיות - כולם מגינים על כולם. כל מדינה מגינה גם על האזרחים של המדינות האחרות, וכך הקניין הרוחני של כל האזרחים של המדינות מוגן בכל אחת מהמדינות.

אתה יכול לתת דוגמה פרקטית להגנה הזאת?

ודאי. אני מניח שאתה מתכוון לעניין הבינלאומי ולא לזכויות המהותיות, כי זה היה כבר בחוק ואולי לא כדאי להרחיב על כך עכשיו.

כאשר אדם או חברה יושבת באיזושהי מדינה באירופה, מתכננת מעגל משולב, מייצרת את המעגל המשולב ומפיצה אותו לשוק, המעגל המשולב הזה מגיע לישראל ומישהו בישראל מחליט - מישהו שמחליט להפר את החוק...

מעתיק אותו.

רוצה להעתיק אותו ולייצר מין מעגל מפר כזה, אותו יצרן או מתכנן מחוץ-לארץ יוכל לבוא לישראל ולתבוע את הזכויות שלו נגד מי שעשה זאת בישראל. כדי שהוא יוכל לעשות את זה, צריכים להרחיב את תחולת החוק הישראלי גם על אנשים מחוץ לישראל.

בקניין רוחני, לפחות בזכויות יוצרים ומבצעים, הדבר הזה נעשה על-ידי חקיקת משנה, בדרך של צו, וכך מצאנו לנכון לעשות גם כאן.

החוק הראשי מסמיך את שר המשפטים להורות בצו כי טופוגרפיות...

מה קורה בפרקטיקה, כשאני חברה ישראלית שמעוניינת במעגל משולב מסוים שהמציאו אותו, ייצרו אותו בהולנד, ואני מעוניין בו? מה אני צריך לעשות בעצם? האם דרך המלך היא להתקשר לחברה היצרנית או הממציאה ולבוא איתה בהסכם, לשלם לה כסף עבור היידע?

אם אני מבין נכון את השאלה, הכוונה לחברה ישראלית שמעוניינת לייצר מעגל משולב.

כן.

אם חברה ישראלית רוצה לייצר מעגל משולב שהתכנון שלו נעשה על-ידי מישהו בארץ שהיא אחת מארצות ארגון הסחר העולמי, לפי הצו הזה, החברה הישראלית תהיה חייבת לקבל את רשותו של המתכנן כדי לייצר.

והוא יתן ודאי, תמורת סכום שיוסכם ביניהם.

בוודאי, מה שיסכימו. ללא הסכמה, זו תהיה הפרה של זכות הקבועה בחוק.

ואז הוא יוכל להגיש תביעה ישירה במדינת ישראל, תהיה לו זכות תביעה - הוא נהנה מההגנה של החוק שחוקקנו אתמול, והכל בסדר.

זאת בדיוק מטרת הצו.

הצו מרחיב את זה על מדינות חו"ל.

החוק חל רק על ישראל, והצו מרחיב.

אני אקרא את הצו. מה זאת אומרת "שאין מתקיימות בה הוראות סעיף 2(א)"?

לגוף הצו והמבנה שלו - אני מבקש להפנות את תשומת הלב לכך שבנוסח של הצו שהעברנו לוועדה כללנו את סעיף 3 שעוסק באיזשהו סייג להגנה, ואת הסעיף הזה אנחנו ניאלץ להשמיט, ומיד אסביר למה.

נלך על-פי הסדר. ההגדרות של "ארגון הסחר העולמי" ו"מדינה חברה" אלה הן ההגדרות שכבר השתמשנו בהן בחקיקה הראשית של טריפס - מה שנקרא החוק לתיקון דיני הקניין הרוחני, התאמה להוראות הסכם טריפס. אני חושב שאין צורך להרחיב בקשר להגדרות.

"טופוגרפיית חוץ" היא טופוגרפיה שאין מתקיימות בה הוראות סעיף 2(א)". סעיף 2(א) הוא סעיף שקובע שטופוגרפיה שמקיימת זיקות לישראל, נמדדת לפי החוק הישראלי, זאת אומרת טופוגרפיה שהיוצר שלה הוא ישראלי, או שיש לו מפעל בישראל - היא נמדדת לפי החוק הישראלי.

הצו בא להגן על מי שאין מתקיימות בו זיקות לישראל.

ברור. כלומר לא ישראלי.

בסעיף 2(2) - "יוצרה הוא אדם או תאגיד שהיה לו במדינה .... מפעל פעיל ליצירת טופוגרפיות" - זאת אומרת זה לא חל על מי שאין לו מפעל. מה זה מפעל? גם שני בני-אדם זה מפעל?

מובן שבמשך הזמן בתי-המשפט יצטרכו לפרש, כמו בכל דבר חקיקה.

אין בחוק הגדרה של מפעל?

לא. האמנה הבינלאומית מדברת על EFFECTIVE ESTABLISHMENTS REAL AND. גם באנגלית זה זקוק לפרשנות, וכמובן שבבוא העת אם יהיו מחלוקות...

משהו צריך להשאיר לעורכי הדין. אם נגדיר את הכל, מאין תבוא פרנסתם של עורכי הדין?

לי קוראים אהוד האוזמן. הדרישה הזאת, בדרך כלל, דווקא בהקשר הזה של מעגלים משולבים, בניגוד לתעשיות אחרות, כאן לא מספיק משהו במרפסת - כמו שאנחנו רואים במפעל של אינטל כאן - בשביל לייצר צריך תשתית מאד מאד נכבדה ורצינית.

"3. סייג לתקופת ההגנה - "

את הסעיף הזה אנחנו נאלצים להשמיט.

יש כאן עיקרון של הדדיות.

אנחנו, למרבה הצער, צריכים להשמיט את הסעיף הזה, מהטעם הבא: בצווים של זכויות יוצרים, בדיני זכויות יוצרים, באמנות הבינלאומיות קיימת אפשרות לקבוע איזשהו כלל של הדדיות - זאת לא הדדיות מלאה, זאת הדדיות מאד מינימלית, רק לתקופת ההגנה - זה בזכויות יוצרים.

לעניין טופוגרפיות של מעגלים משולבים, אין באמנה הבינלאומית כל אפשרות לדרוש הדדיות, והסעד היחיד שיהיה למדינת ישראל במקרה שמדינה אחרת לא תגן על אזרחים ישראלים, יהיה אולי פנייה לגורמים בארגון הבינלאומי, במסגרת יישוב סכסוכים בין מדינות, אבל לא בחקיקה הפנימית כרגע.

רק לציין שהכנסנו את זה כי אנחנו עמדנו תחת לחץ זמן מאד רציני, וראינו שלכאורה במדינות כמו ארצות-הברית, אנגליה, יש להן איזשהן מגבלות מה הם נותנים למדינות חוץ, אבל בטלפונים ופקסים שעשינו בינתיים מאז שהעברנו את הצו עד היום, בעצם מתברר שזה לא כך. בפועל, הם נותנים. ולכן, אין לנו שום אפשרות, למרות שאולי חשבנו שאפשר, להגביל את הזכויות של בעלי זכויות שונות מחוץ-לארץ כאן, ולכן אנחנו נאלצים למחוק את זה.

מה מקובל בתחום הזה? כמה זמן?

פרק הזמן שהחוק הישראלי מעניק הוא עשר שנים ממועד הניצול המסחרי הראשון, או 15 שנה לכל היותר, אם לא היה ניצול מסחרי.

לא ידעתי שכל כך ארוך.

זו דרישה שקובע הסכם הטריפס.

הצו הזה הוא לא מוגבל במועד.

יש איזשהן הערות ליועץ המשפטי?

לא.

אין.

אני מבין שאתם מבקשים שאנחנו נאשר את הצו.

למעט סעיף 3, מחיקת סעיף 3.

הסייג של הסעיף - למחוק אותו. מבחינת מספור...

לא הבנתי, למה אנחנו קופצים לסעיף 7?

זו תקלה, זו טעות הגהה. נמחוק את סעיף 3, וסעיף התחילה יהיה מס' 3.

אם זה מה שאתם רוצים....

לא רוצים, אין ברירה.

זה עונה על הדרישות של האמנה הבינלאומית?

בדיוק.

אנחנו עושים את זה בגלל שזאת דרישה.

זה פוגע בישראל, את זה צריך לומר. זה עלול לפגוע בישראל.

זה עלול לפגוע, אבל יש לנו סנקציות במישור הבינלאומי, בכל זאת, זאת אומרת נוכל באמת להגיש תלונה נגד הולנד למשל.

לא הייתי אומר שזה פוגע בישראל. זאת מערכת יחסים בינלאומית.

זה גם עוזר לך במישור הבינלאומי ביכולת לקבל את ההגנה בחוץ-לארץ.

מי בעד אישור הצו האמור, בכפוף למחיקת סעיף 3, ירים את ידו?

הצבעה

בעד אישור הצו - 1
נגד - אין
נמנעים - אין
צו הגנה על מעגלים משולבים (הסכם הטריפס), התש"ס - 1999 אושר.

הצו אושר.


תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 10:45.