פרוטוקולים/ועדת חוקה/1144

5
ועדת החוקה חוק ומשפט – 8.12.1999

פרוטוקולים/ועדת חוקה/1144
ירושלים, כ"ז באב, תש"ס
28 באוגוסט, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 48
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
שהתקיימה ביום ד', כ"ט בכסלו התש"ס, 8 בדצמבר 1999, בשעה 09:00

חברי הוועדה: היו"ר אמנון רובינשטיין

עו"ד טניה שפניץ, משנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד
המשפטים
עו"ד אלן זיסבלט, ממונה בכיר על חקיקה וייעוץ, משרד המשפטים
עו"ד שמעון שליט, יועץ לרשם הפטנטים, משרד המשפטים
עו"ד תמיר אפורי, משרד המשפטים
עו"ד יערה שושני, לשכת רשם הפטנטים, משרד המשפטים
עו"ד אורן רכסן, מוטורולה סמיקונדקטור ישראל בע"מ
עו"ד אהוד האוזמן, משרד ריינפלד כהן ושות'
ליאור שמעון, המכון הישראלי לדמוקרטיה

שלמה שהם

דורית ואג

חבר המתרגמים בע"מ














ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק להגנת מעגלים משולבים, התש"ס1999-
אישור לקריאה שנייה ושלישית – הצבעה



הצעת חוק להגנת מעגלים משולבים, התש"ס1999-
אישור לקריאה שנייה ושלישית – הצבעה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק
ומשפט. אני מתנצל על האיחור.
הנושא שלנו הבוקר הוא הצעת חוג להגנת מעגלים משולבים, התש"ס1999-. מי מציג את החוק?

אני לא מציגה, אני רק רוצה לומר שזה חלק
ממחויבות. תמיר אפורי יציג אותו.

החוק הוא חלק מתהליך ההתאמה של הפסיקה
הישראלית להוראות הטריפס. הסכם הטריפס כמו שנעשה בתחומים אחרים, גם בעניין הזה בעצם מה שעשו זה שלקחו אמנה קיימת ואימצו אותה לתוך הטריפס - כאשר במקרה הזה זו אמנת וושינגטון להגנת מעגלים משולבים – ושינו בה הוראות מסוימות בקשר לתקופה, בקשר להיקף ההגנה, סוג ההגנה וכולי.

מה היה צורך בהגנה מיוחדת? הטופוגרפיה של
מעגל מודפס זה לא פטנט. אני לא מבין מה היה צורך בזה.

למעשה ההגנה על מעגלים משולבים היא יציר
כלאיים נניח בין אזור הפטנטים לבין זכויות היוצרים. להגנה הזאת יש חלק מהתכונות של כל אחד מהסעיפים, אבל היא לא בדיוק מתאימה לכל אחד מהסוגים האלה. לכן היה צורך בהגנה מיוחדת.

מקריאת החומר, את זה אני לא הבנתי. אולי
כדאי לשים את זה בדברי ההסבר בכנסת בקריאה הראשונה. אני לא הבנתי למה הטופוגרפיה הזאת לא מוגנת.

למעשה הגנה על מעגל משולב, יש בה מצד אחד
תכונות שמזכירות במשהו את ההגנה על פטנטים או על מדגמים וזו תכונה של חדשנות. זו חדשנות מוגבלת בהיקף שלה במובן הזה שלא נדרשת התאגדות כמו שנדרשת בבניית פטנטים, ומצד שני זו לא יכולה להיות הגנה על כל דבר טריביאלי שכבר קיים בענף ומקובל בשימוש. החוק הזה מציע הגנה שאינה דורשת רישום ובכך זה מאפיין שונה ממאפייני ההגנה על פטנטים.

תסבירו לי בקיצור מה ההבדל בין מעגל משולב
למעגל מודפס.

מעגל משולב זהו פריט תלת-ממדי להבדיל ממעגל
מודפס שהוא דו-ממדי. מעגל מודפס זה משהו שהוא נניח ציור של מעגל חשמלי.

זה המוצר וזה התוצר.

זה המוצר עצמו. הרכיבים עצמם משולבים
בחומר.

1. ה ג ד ר ו ת.
בחוק זה –
"מעגל משולב" – מוצר, בצורתו הסופית או בצורת הביניים שלו, שמתקיימים בו שני אלה:

(1) רכיביו, אשר לחות אחד מהם הוא אלמנט פעיל, והקישורים ביניהם, כולם
או חלקם, משולבים בתוך או על גבי שכבה או שכבות של חומר.

(2) המוצר מיועד לבצע פעולה אלקטרונית.

"טופוגרפיה" – מערך צורתו התלת ממדית של מעגל משולב, או מערך צורה תלת ממדית שהוכן לשם ייצור מעגל משולב, בכל דרך שבה הוא מבוטא או מקובע.

"מועד היצירה" של הטופוגרפיה – המועד שבו קיבלה הטופוגרפיה ביטוי בכתב או קובעה בתבנית מוחשית.

"חוג הפטנטים" – חוק הפטנטים, התשכ"ז1967-.

יש הערות לגבי ההגדרות של מעגל משולב?

הערה אחת. לפי האקדמיה צריך לקרוא לזה מעגל
כליל, אבל אני סברתי שאנחנו צריכים לדבר בשפת בני אדם.

לטופוגרפיה, מועד היצירה, יש הערות? אין.

יש לי הערה לגבי הטופוגרפיה. ההערה שלי
מתמקדת במערך צורתו. טופוגרפיה זה מידע על הצורה התלת-ממדית. המוצר המוגמר כמו שאתם רואים פה, ואני אעביר אחר-כך, זה משהו תלת-ממדי. איך שהמידע נאגר, זה למעשה מאגר נתונים שאומר שתדפיסי שכבה כזאת ככה, תדפיסי שכבה כזאת ככה. לכן את "מערך צורתו" אני הייתי משנה למידע המתאר את צורתו.

מערך אומר שיש לו נתונים.

באותה החלטה של האקדמיה בתחילת שנות
ה80-, הביטוי Lay Aout קבעה האקדמיה שהוא יהיה מערך.

2. תחום תחולתו של החוק.
(א) הוראות חוק זה יחולו על טופוגרפיה
מקורית, אשר מתקיים בה אחד מאלה:

(1) יוצרה, במועד יצירתה, היה אזרח ישראלי או תושב ישראל.

(2) יוצרה הוא אדם או תאגיד שהיה לו בישראל, במועד יצירתה,
מפעל פעיל ליצירת טופוגרפיות או לייצור מעגלים משולבים.

(ב) שר המשפטים רשאי להורות בצו כי הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, יחולו
על טופוגרפיה מקורית שאין מתקיימות בה הוראות סעיף קטן (א), אם
הדבר נקבע באמנה בינלאומיות ישראל צד לה.

כלומר, אין לי שיקול דעת אלא אם האמנה מרשה לו.

זאת השיטה.

איך יכולה להיות הרחבה מעבר למה שכתוב בשלב
א'?

הכוונה היא שסעיף 2א), זיקות שנדרשות.

מתי אפשר להשתמש בסעיף קטן (ב)?

המקרה המובהק הוא שהיוצר במועד היצירה היה
אזרח של מדינה חברה.

אבל זה מופק בארץ.
סעיף 1 ו2- אושרו לקריאה שנייה ושלישית.

3. דרישת המקוריות.
טופוגרפיה היא מקורית בהתקיים בה אחד מאלה:
(1) היא פרי פיתוח עצמאי של יוצרה, ובמועד יצירתה לא הייתה מקובלת
בשימוש בקרב העוסקים ביצירת טופוגרפיות או בייצור מעגלים
משולבים.

(2) היא כוללת שילוב של רכיבים וקישורים מקובלים בשימוש, ובלבד
שהשילוב במכלול עונה על דרישת המקוריות שבפסקה (1).

סעיף 3 אושר לקריאה שנייה ושלישית.

4. הבעל הראשון של הטופוגרפיה.
(א) יוצר הטופוגרפיה הוא הבעל הראשון של הטופוגרפיה.

(ב) נוצרה הטופוגרפיה על ידי עובד עקב שירותו ובתקופת שירותו אצל
המעביד, ייחשב המעביד כיוצר הטופוגרפיה, אלא אם כן נקבע אחרת
בחוזה ביניהם.

סעיף 4 אושר לקריאה שנייה ושלישית.

5. העברה ורשיון – דרישה בכתב.
חוזה להעברת זכויות בטופוגרפיה או להענקת רשיון לניצול הזכויות
בטופוגרפיה ייעשה בכתב.

זה בהתאם להוראות האמנה?

דרישת הכתב היא אופציונאלית. היא לא
הכרחית, אבל אנחנו סברנו שגם יתר הדינים של הקניין הרוחני, יש מקום לעסקאות.

כי בית-המשפט מצמצם היום את הדרישות של.

בתחום של הקניין הרוחני, יש דרישת כתב בכל
התחומים כדי שיהיה איזשהו ביסוס בעולם המציאות.

אבל האמנה לא מדברת על זה. זאת מדיניות שלנו.
בסדר.
סעיף 5 אושר לקריאה שנייה ושלישית.

6. מהות הזכות הבלעדית.
לבעל הטופוגרפיה הזכות הבלעדית לעשות או להרשות לאחר לעשות

(1) העתקת הטופוגרפיה או חלק ממנה, לרבות בדרך של גילום
הטופוגרפיה במעגל משולב.

(2) יבוא, מכירה או הפצה אחרת למטרות מסחר, של –

(א) הטופוגרפיה.

(ב) מעגל משולב שבו מגולמת הטופוגרפיה.

(ג) חפץ המכיל מעגל משולב כאמור בפסקת משנה (ב) וזאת רק כל עוד
מכיל החפץ העתקה של הטופוגרפיה שנעשתה תוך הפרת פסקה (1).

גילום הטופוגרפיה במעגל משולב, זה בעצם שכפול.

כן.

בסדר.
סעיף 6 מאושר לקריאה שנייה ושלישית.

7. טופוגרפיה מקורית אחרת.
לבעל הטופוגרפיה לא תהיה זכות ביחס לכל אחד מאלה:
(א) טופוגרפיה מקורית אחרת שנוצרה על סמך ניתוח והערכה של
הטופוגרפיה.

(ב) טופוגרפיה מקורית זהה שנוצרה באופן עצמאי.

סעיף 7 מאושר לקריאה שנייה ושלישית.

8. מיצוי זכויות.
הוראות סעיף 6(2)(ב) ו-(ג) לא יחולו לגבי מעגל משולב אשר נמכר או הופץ
על ידי בעל הטופוגרפיה או בהרשאתו בישראל או מחוץ לישראל.

סעיף 8 מאושר לקריאה שנייה ושלישית.

9. תקופת ההגנה.
(א) תחילתה של הזכות הבלעדית בטופוגרפיה על פי חוק זה, במועד יצירת
הטופוגרפיה.

(ב) הזכות הבלעדית בטופוגרפיה תפקע במועד המוקדם מבין אלה:

(1) בתום עשר שנים מהמועד שבו נמכרו או הופצו כדין לראשונה,
באופן מסחרי, בישראל או מחוץ לישראל, הטופוגרפיה או מעגל
משולב שבו מגולמת הטופוגרפיה.

(2) בתום חמש עשרה שנים ממועד יצירת הטופוגרפיה.

למה זה תחילת הזכות הבלעדית בטופוגרפיה? צריך להיות תחילת הזכות הבלעדית במעגל המשולב.

השפה שהחוק נוקט בה היא זכויות בטופוגרפיה
ולא זכויות במעגל. הקניין הרוחני הוא התכנון של המוצר. יש פה תמיד הבחנה בקניין רוחני. יש זכויות גם ביחס למוצר, אבל זה מעגל חיצוני יותר.

בסדר.
סעיף 9 מאושר לקריאה שנייה ושלישית.

היצירתיות כאן היא מוגבלת, אבל יכול להיות
שאחרי שזה יעבור ונרגע מהשיגעון שלנו, אז יהיה פיתוח לחוק הזה אבל זה יהיה בדרך נורמלית.

כרגע החוק הזה כולו תואם את האמנה.

לחלוטין.

חוץ מסעיף 5 שכבר אמרנו שלא.

נכון.

השאלה אם חוץ מזה אין שום דבר אחר שחורג
מהאמנה.

האמנה גם מאפשרת אופציות, כך שאתה צריך
לבחור.

חוץ מסעיף 5 יש אופציות אחרות?

כן, למשל עניין של רישום.

עוד לא הגענו לזה.
10. הפרת הזכות הבלעדית – עוולה.
(א) הפרת הזכות הבלעדית היא ביצוע אחת הפעולות המנויות בסעיף 6 לחוק,
בלא הרשאת בעל הטופוגרפיה.

(ב) הפרת הזכות הבלעדית היא עוולה בנזיקין ופקודת הנזיקין (נוסח חדש)
תחול עליה כפוף להוראות חוק זה.


סעיף 10 מאושר לקריאה שנייה ושלישית.

11. פעולות מותרות.
על אף הוראות סעיף 10, מותר לבצע את הפעולות המנויות בסעיף זה בלא

(1) כל פעולה ביחס לחלקים בלתי מקוריים של הטופוגרפיה.

(2) העתקה למטרות פרטיות.

(3) העתקה לצורך הערכה, ניתוח, מחקר או הוראה.

(4) יצירת טופוגרפיה מקורית אחרת על סמך ניתוח והערכה של
הטופוגרפיה.

האמנה מאפשרת במפורש העתקה למטרות
פרטיות. הכוונה היא למטרות מחקר של אדם.

הסעיף 11(3) הוא בעצם הסעיף המעניין.

אבל עם העתקה למטרות פרטיות, אין לך בעיה.

בעצם רצוי שתהיה יכולת וזו הסיבה שהתעשייה
דרשה שזה יהיה. זה חוק ייחודי בארצות-הברית. שתהיה יכולת הערכה וניתוח כי זה תהליך טבעי של פיתוח פה.

זה נמצא באמנה?

כן, בהחלט.

זו דרישה אמריקאית, אבל יש לנו אותה גם בחוק
אחר. זה נראה לי מאוד מאוד רחב. הערכה, ניתוח או הוראה זה כל מתחרה עסקי.

כדי לפתח חברה מכובדת כמו מוטורולה, הדרך
היא שמותר להסתכל על מוצר מתחרה, לראות איך הם עשו את זה ובלבד שאתה תפתח משהו שאחר-כך יהיה מקורי.

בסעיף 11(3) צריך להיות העתקה אך ורק לצורך
הערכה. אחרת כל מפעל תעשייתי יכול לומר שהוא חוקר כאן ורוצה לפתח פיתוח אבל לא הצליח, אבל בינתיים הוא משתמש בטופוגרפיה של מישהו אחר. אני מציע שנוסיף את המלים האלה.

כל סעיף 11 הוא על אף הוראות. רק מה שמותר
כאן, מותר.

פה העתקה אך ורק לצורך זה. אם זה מקובל
עליכם.

נדמה לי שהתוספת איננה הכרחית. נדמה לי שכל
סייג בזכויות קניין רוחני, הכוונה היא לפעולות שהן אך ורק הפעולות המצוינות בסעיף.

אם אני הולך למוטורולה ואני אומר שאני מעתיק
את המעגל המודפס שלהם, אבל אגב כך אני עושה גם שימוש תעשייתי.

זה מותר להם. ברגע שהם יעשו את השימוש
המסחרי, זו באמת בעיה.

אם אתה מנתח את זה ומוסיף פסיק.

זה מותר. זה ה'רוורס אינג'ינירינג'.

נכון. מותר לך ללמוד. זה לגיטימי.

היום הולכים לפתיחות גדולה מאוד בדברים
האלה.

אני חושבת שאם אתה תוסיף כאן, אז יש לך את
הפרטיות.

בסדר. נקבל את זה.
סעיף 11 מאושר לקריאה שנייה ושלישית.

12. אי ידיעה על הפרה.
(א) רכש או הזמין אדם מעגל משולב או חפץ המכיל מעגל משולב, כאשר
לא ידע ולא היה עליו לדעת, בעת הקנייה או ההזמנה, כי המעגל
המשולב מהווה העתקה מפרה של טופוגרפיה המוגנת על פי חוק זה,
רשאי הוא לבצע בו את הפעולות המנויות בסעיפים 6(2)(ב) ו-(ג, ולא
יהיה אחראי בשל הפרת זכות בלעדית.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חייב מי שביצע את הפעולות האמורות
לשלם לבעל הטופוגרפיה תמלוגים סבירים בעבורן, וזאת החל ביום
שקיבל הודעה כי המעגל המשולב מהווה העתקה מפרה.

למעשה הזכות נחלקת לשני חלקים עיקריים. האחד זה זכות העתקה והשני זה הזכות של
המסחר והעותקים. אנחנו כמובן לא נאמר שאדם שקנה מעגל משולב תהיה לו זכות
להעתיק אותו. פה תום הלב או אי-תום הלב לא יסייעו לו. זה לכל היותר יסייע לו
לעשות פעולות מסחריות במה שהוא כבר קנה או הזמין. לכן הפעולות של סעיפים
6(2)(ב) ו-(ג) הן הפעולות.

יש כאן שאלה לא פשוטה. בחוק המכר, בסעיף 64,
יש לנו איזשהו אינטרס לשמור על חיי מסחר תקינים. אם אדם העביר, הוא יודע שהוא מפר והוא הצליח למכור את זה בתום לב לאנשים אחרים ואין לך שליטה עליו. הוא יוכל להמשיך ולמכור את זה.

לקונה הבא. מה שקובע זה מעין רשיון.

יש שוני בין מכוניות בחוק המכר או צ'קים
סחירים וכל הדברים האחרים. השוני הוא שוני גדול. במכונית יש את המכונית והיא עוברת ונשארת אצל הקונה ובזה נגמר העניין. זאת לא איזושהי פעולה הולכת ונמשכת כל הזמן.

היחס בין תקנת השוק של חוק המכר לבין
הוראות קניין רוחני הוא לא דבר כל כך פשוט ואני לא חושב שהוא נבחן בארץ עדיין. מכל מקום, גם ביחס לחוקים אחרים. בכל מקרה, כאן קבעו הסדר מיוחד שנותן פיצוי לבעל הזכות ומאפשר לגבי אותו מלאי של חפצים שנרכשו.

זה בדיוק מה שאמרתי. סעיף 6(2)(ב) ו-(ג) אומר
לך יבוא, מכירה או הפצה אחרת. זאת אומרת, למעשה אתה יכול לעשות כל מה שאתה רוצה.

ביחס למלאי שנרכש או הוזמן. אומר הסעיף כך:
"רכש או הזמין אדם מעגל משולב או חפץ המכיל מעגל משולב, כאשר – ויש כל מיני תנאים – רשאי הוא לבצע בו". זאת אומרת, הוא לא רשאי לבצע באופן כללי באיזה מעגלים שיבואו בעתיד אלא במעגל המסוים שהוא רכש והוא הזמין.

אם הוא רכש מיליון עותקים, הוא יוכל להמשיך.

מוכרחים לדבר בשפה מקובלת. מעגל משולב או
חפץ. חפץ - זה צריך להיות מוצר כאן. זה לא חפץ אלא מוצר. מכונית זה חפץ? שעון זה חפץ? טלפון זה חפץ? זה צריך להיות מוצר. אני משאיר את זה לכם, תבדקו את זה.

אנחנו נבדוק.

אני רוצה להתאים את שפת החוקים שלנו לשפה
המקובלת בתעשייה.

לגבי סעיף 12(ב), אולי היה מוטב להותיר בידי
בית-המשפט שיקול לגבי איזה סעד הוא ייתן. זה בדומה למה שנקבע בחוק עוולות מסחריות.

זה מה שאמר היועץ המשפטי שלנו. זה גם כן
מוכתב על-ידי האמנה.

הסעיף הזה מוכתב על-ידי הסכם טריפס.

לא בצורה הזאת.

בצורה הזאת. זה כמעט תרגום מילולי. הסכם
טריפס קובע לך צעדים שאתה חייב לנקוט ואתה בתור מדינה שחברה בטריפס רשאי לנקוט צעדים.

אבל אדם קנה בתום לב, אז הוא צריך לשלם
בשביל זה.

נתנו לבית-המשפט, בעצם העברנו את הדבר פחות
או יותר, לעשות את האיזונים. ראינו את הפרובלמטיקה הגדולה שמישהו לוקח קוד מסחרי, מכניס אותו למישהו אחר וכן מפסיק אותו או לא מפסיק אותו. כאן זה דבר כל כך נפוץ וזה לא דבר שגונבים למישהו קוד מסחרי. צ'יפ שנמצא ואתה מדבר על לתת אפשרות לעצור את העולם בכלל כל צ'יפ. אם זה סוד מסחרי, ממילא הוא יכול ללכת לפי סודות מסחריים.

אגב, יש לנו בעיה מיוחדת בעניין של העתקת
מעגלים?

החוק הזה הפך לחוק ליגלי כמעט בכל העולם.
משנת 1984 יש רק מקרה אחד בכל העולם. כל העסק הזה נולד מזה שבזמנו התאילנדים היו מעתיקים במרפסות מעגלים שונים, אבל היום צריך 600 מיליון דולר כדי להקים אתר שמאפשר את זה. כל העסק הזה הפך היום ללגיטימי. לכן החוק הזה שהגיע אלינו היום, הוא בעצם נולד לפני 15 שנים.

אני לא בטוח שצריך אותו. אבל האמריקאים
דורשים אותו.

הם דורשים בעיקר נגד היפנים, שם התחיל הכל.

יום טייוואן היא מרכז. הם לא ידועים בשמירה
דווקנית על הקניין הרוחני.

יש לי שתי הערות לסעיף 12. אם אדם רוכש בתום
לב, אנחנו מחייבים אותו לשלם גם על מה שהוא רכש בתום לב.

קניתי מכונית טיוטה, מה פתאום אני צריך לשלם
לבעל הטופוגרפיה של מכשיר הרדיו?

התשובה לדוגמה היא שאדם שקנה מכונית
שבתוכה יש מעגל משולב, הוא לא יצטרך לשלם שום דבר כי הוא לא יבקש לעשות בה פעילות מסחרית שהיא חלק מסעיף 6(2). התשלום יהיה רק עבור פעולות שהן חלק מהזכות הבלעדית. נהיגה במכונית היא לא חלק מהזכות הבלעדית.

כל סעיף צריך לעמוד בפני עצמו ולהיות מובן.
תכניסו את האלמנט הזה, תנסחו מחדש את סעיף (ב) שזה יהיה ברור שזה רק לגבי פעולות האמורות בסעיף 6.

אז גם לא חייב. צריך יהיה לומר שניתן לחייבו. אז
יש שיקול דעת לבית-המשפט.

מי שביצע את הפעולות האמורות בסעיף 6(2)(ב)
ו-(ג).

זה צריך לכלול גם את (א) כי מה זה טופוגרפיה?
טופוגרפיה יכולה להיות לך מאגר מידע, מה ששווה כאן את רוב הכסף ואם אתה עושה סעיף כזה, אתה צריך לכלול גם את סעיף (א). נניח שאני מוכר למישהו מאגר מידע עם הטופוגרפיה של צ'יפ והטופוגרפיה הזאת שווה עשרות מיליוני דולרים ומחר הוא ייגש למפעל בטייוואן והוא ייצר לו צ'יפים. הוא יכול למכור את הטופוגרפיה. אתה מרשה לבן-אדם להעביר את הטופוגרפיה והיא עצמה שווה המון כסף.

התשובה תהיה שמלכתחילה זאת לא פעולה
שהסעיף מתיר. הסעיף מתיר רק פעולות לפי סעיף 6(2)(ב) ו-(ג). בסעיף 6(א) לא יכול להיות מצב שמישהו ימכור והקונה יהיה מוגן והוא יוכל לעשות פעולות. מצב כזה לא יכול להיות בכלל. לא צריך לדבר על פיצוי במצב הזה כי הוא לא יכול להיות.

אני מציע לחזור לסעיף 6(2)(ב) ו-(ג). מעיר שלמה
שהם, שכדאי במקום "לחייבו" לומר "שניתן לחייבו". שזה לא יהיה מנדטורי. שיהיה שיקול דעת.

הסכם הטריפס, עד כמה שאני מבין אותו, הוא
מחייב את סעיף (ב) כלשונו. זאת אומרת, הוא יהיה תשלום חובה. לעומת זאת, אני לא חושב שהסכם הטריפס בא להתערב בחוקה האזרחית הכללית של מדינת ישראל כמו למשל כללים של תקנת השוק לפי סעיף 34 לחוק המכר. לכן בדברי ההסבר לחוק, דברי ההסבר לסעיף 12, רשום שעם זאת הסעיף אינו בא לקבוע מהסכמים מיוחדים אחרים הקבועים בחקיקה הישראלית.

דברי ההסבר לא תואמים את מה שכתוב בסעיף
12.

לדעתי אלה שני הסדרים שחיים זה לצד זה.

עורך-דין או תעשיין לוקח את החוק הזה והוא
רוצה לדעת את כל מה שנוגע למעגלים משולבים. אם אתה רוצה לשמור על דברי ההסבר, צריך להוסיף סעיף קטן (ג) שיאמר שלמרות האמור רשאי.

את זה לא רצינו.

תבדקו את זה.

אם אפשר לשחרר, נשחרר.

יש כאן פער.

וזה משנה. בן-אדם תם לב, יש בעיה קשה מאוד
שתחייב אותו על החלק שהוא קנה. אדם קנה, קנה בתום לב, הוא בטוח שאתה מוכר לו את הדברים האלה ואחר-כך הוא צריך לשלם לצד שלישי שהוא לא ידע עליו. אם אתה מדבר על הגנת חיי מסחר, כאן אתה עושה בדיוק ההפך ממה שעשית קודם.

אני קונה שעון והתברר לי שהיצרן העתיק את
המעגל בלי רשות מחברת סייקו, אני צריך לשלם בשביל זה פעמיים?

בסוף יבוא מישהו שלישי ויאמר זאת.

לצרכן הסופי אין בעיה.

לדעתי אם יבוא אדם שיעמוד בתנאי סעיף 34, זאת אומרת, רכש ממש את הבעלות בתנאי תקנת השוק, לפי מה שכתוב בחוק המכר ויעמוד בכל הקטיגוריות הקבועות שם, לדעתי הבעלות שלו תהיה נקייה. לעומת זאת כאן הדרישות קלות יותר. אומרים רכש, הוא הזמין, יכול להיות שהוא לא קנה כלום אלא הוא רק הזמין.

זה לא ברור. למה לא להבהיר את זה?

משום שאנחנו נראה חוק עלום כזה שלא גורע
מסעיף 34. בכל החקיקה הראשית זה לא כתוב.

אני לא אומר לבטל את זה. תשאירי שיקול דעת.
אני חושב שזה עולה בקנה אחד עם החוק. יבוא בית-משפט ויאמר שהיה כאן אלמנט של התרשלות, לא בדקת באמת וכולי.

אני לא בטוח שזה יעמוד בטריפס.

סעיף 12 מאושר לקריאה ראשונה ושנייה.
אנחנו נשאיר את זה לשיקול דעתם כדי שהם יבדקו בדיקה נוספת.

אנחנו נראה אם אפשר לשאוב ממקום אחר
החלשה של החיוב.

בחוק השני שאני מקווה להביא בשבוע הבא, שם
לא הכנסנו את סעיף 34.

הוא לא מופיע בכל החוקים האחרים.

אני שומע שבחוק הזה בכלל לא משתמשים,
בניגוד לחוק הגדול של הטריפס שהוא חוק שמהווה נושא להתדיינות. יתכן והתהליך התעשייתי של הדפסת המעגלים, של יצור הצ'יפ, יביא לשיחזור של מה שהיה בשנת ה80-.

בינתיים אני ראיתי סקירה בעיתון צרפתי על שוק הגניבות וישראל בכלל לא הופיעה שם.

גם ב"טיים" היה מאמר ואנחנו לא זכינו
להתייחסות.

אותו עיתון צרפתי נתן פירוט של 24 מדינות ונתן
את כל הפרטים איפה מייצרים, איך מייצרים ולמה מייצרים.

13. הגבלת הזכות הבלעדית.
(א) רשם הפטנטים, כמשמעותו בחוק הפטנטים, רשאי ליתן רשיון כפיה
לניצול טופוגרפיה. לעניין זה יראו טופוגרפיה כאמצאה מוגנת בפטנט,
מועד יצירת הטופוגרפיה ייחשב כיום שבו ניתן עליה הפטנט, והוראות
חוק הפטנטים, למעט סעיף 121, יחולו בשינויים המחויבים.

(ב) שר במשמעותו בפרק ד' לחוק הפטנטים רשאי להתיר ניצול הזכויות
בטופוגרפיה לטובת המדינה, ולעניין זה יחולו הוראות חוק הפטנטים
בשינויים המחויבים.

הסכם הטריפס קובע שהסוג הזה של רשיון כפיה
לא יחול לעניין מעגלים משולבים.

זה קיים בחוק הפטנטים. זה מקובל במדינות
אחרות?

זה מותר לפי הטריפס. החוק מאפשר,
בסיטואציות שקשורות לביטחון המדינה.

אם הייתי נציג התעשייה, הייתי מתנגד לזה.
יש הערות לגבי סעיפים 14, 15 ו16-?

יש לי הערה לגבי סעיף סעדים שהצעתי לחברי
המלומדים ולא נכנס, במיוחד לאור סעיף 11(3). יש אתו בעיית הוכחה כי מחר כל אחד שמפר ונתפס עם צ'יפים, יגיד שהוא עשה את זה לצורכי מחקר.

העליתי את הנושא ואתה לא הערת כלום.

ניתנו סעדים כמו למשל צו שהוא וריאציה
שמאפשרת תפיסה של ראיות. אני חושב שבמקרה הזה פה זה קריטי שלבעל הטופוגרפיה יהיו זכויות כאלה כי אם לא יינתנו סעדים, או זה לא יעוגן בחוק, קיים חשש גדול שעד שזה יגיע למשפט, לא תכול להוכיח שום דבר, לא תוכל להוכיח שהוא לא עשה את זה למטרות מחקר. אני הייתי שוקל גם להוסיף לפחות לגבי 11(3) סעיף שמדבר על נטל הראיה בדומה למה שיש בחוק הפטנטים.

שאלה טכנית קודם כל. האם לא ניתן בסיטואציות האלה – ואני לא יודע – להשיג את
הראיות להוכחת העניין הזה גם בלי תפיסה, צילום, העתקה וכולי.

אתה יודע שמישהו מסוים מייצר אצלו צ'יפים
במחסן. היום החוק אומר שאם הוא עושה את זה, או אם הוא יגיד שזה לצורכי מחקר, מצבו טוב.

סעיף 13, 14, 15 ו16- אושרו לקריאה שנייה
ושלישית.
יש לך הצעה גם בדבר סעדים וגם בדבר נטל הראיה. נתחיל מנטל הראיה.

שיהיה סעיף שדומה לחוק הפטנטים, שמי שמייצר
מוצר שהוא דומה עד כדי זהות או דומה למוצר המקורי, עליו נטל הראיה להוכיח.

אבל זה לא 11(3) אלא זה הכל.

כן, זה הכל.

בחוק הזה הלכנו בעצם בצורה הדווקנית ביותר
ונצמדנו להסכם הטריפס לאמנה שהטריפס מכיל. בעצם לא הוספנו עוד כללים דיוניים או הוכחתיים.

זה חוק ישראלי, הוא צריך לתאום את המערכת
הכללית. זה מאוד ומה לפטנטים. אני חושב שגם בלי זה אפשר היה להשתמש בחוק הפטנטים. למה שלא לעשות בשני הנושאים, לקבוע סעדים דומים לחוק הפטנטים וגם נטל ראיה על משהו שהוא לכאורה דומה וגם סעדים שלחיפוש ותפיסה?

אלה שני עניינים שונים. בקשר לסעדים, חוק
עוולות מסחריות הוא אולי יהיה מודל לסעדים בכל החקיקה בקניין הרוחני, אבל זה דבר שעדיין נבחן ועוד לא הסתיימה הבחינה שלו בכל מה שקשור לכונס נכסים.

אנחנו חושבים שזה מוצדק. אני גם לא בטוחה
שאי-אפשר לקבל את זה היום כפ שקיבלו מאז ומתמיד. אנחנו עשינו דגם בעוולות מסחריות ואנחנו הולכים לשתול אותו גם בחוקים האחרים ואז הוא יהיה גם כאן. אנחנו רוצים לעשות זאת באופן כולל. לא הכל דומה. אנחנו עוד פעם בוחנים את הצעדים האלה.

מה בעניין נטל הראיה.

בעניין נטל הראיה, לדעתי הכללים הרגילים שחלים בבתי-המשפט הם מספיקים.

כאן יש בעיה ספציפית של 11(3).

לעניות דעתי כל אחת מהטענות שבסעיף 11, נטל
הראיה יהיה על הטוען ומי שטוען שהוא מעתיק למטרה פרטית למשל, הוא יצטרך להוכיח שזאת אכן מטרה פרטית. או מי שטוען שהוא מעתיק לצורך הערכה, ניתוח, מחקר או הוראה, יצטרך להוכיח את זה. אין בזה משהו שהוא מיוחד דווקא לכאן. בדרך כלל כל טענה של פטור מזכות וחובה, החובה היא על הטוען כמו בשימוש הוגן.

עדיין בחוק הפטנטים שמו חזקה מפורשת.

היו לנו המון ויכוחים על הסעיף הזה.

אולי דווקא בגלל ששני החוקים האלה הם דומים,
בחוק הפטנטים ישנה הוראה, אז בית-המשפט יפרש באופן יותר שלילי את החוסר.

בחוק הפטנטים יש הוראות שונות בכל
מיני עניינים. גם בחוק זכויות יוצרים יש הוראות שונות. בהחלט יתכן שהדברים יגיעו לבית-המשפט ובית-המשפט יצטרך לקבוע למעשה את הכללים הדיוניים ממקרה למקרה ולאו דווקא לחוק הפטנטים.

אולי נאמר כאן שהכוונה היא שנטל הראיה היא
על מי שטוען שזה לצורכי מחקר ומדע.

צריך רק לזכור שסעיף ההשוואה לחוק הפטנטים,
זה הסעיף היסודי ביותר שסביבו קם כל החוק הזה. במקור הוא בא מחברות מוטורולה ואינטל שהן דווקא רצו את היכולת הזאת, שלא יפריעו להן, שלא יציקו להן, כי בזכויות היוצרים אי-אפשר לעשות את זה בצורה פשוטה, זה חוק שהיה על חוק זכויות יוצרים והם לא השתמשו בו כי שם הנושא של 'רוורס אינג'ינירינג' לא מוזכר בצורה ברורה. לכן הם באו עם הדרישה, כדי שלהם תהיה יכולת. השאלה אם לא תהיה כאן חרב פיפיות במובן שיתחילו להציק להן.

אין חילוקי דעות שמי שמשתמש, הוא שצריך
לטעון. אגב, אני חושב שזה הדין הכללי.

בצ'יפ לא מתייחסים בעניין מעגלים משולבים.
בפטנטים זה מתייחס בעיקר בנושא מסוים.

הסעיף בחוק הפטנטים הוא בקשר להמצאה
שהיא תהליך. זאת באמת סיטואציה מיוחדת ושם נקבע היפוך נטל ראיה. זה סעיף 50 לחוק הפטנטים. מה שאני קורא זה הנוסח לפני התיקון, כי עכשיו יש תיקון. זה הסעיף כפי שהוא קיים היום: "הייתה הצעת תהליך, יחול הפטנט גם על המוצר הישיר של התהליך. הטוען שמוצר פלוני שבמהלך הרגיל של העניינים הוא מוצר ישיר של תהליך נושא הפטנט, לא יוצר באמצעות אותו תהליך, עליו הראיה".

אנחנו נאשר את זה כפי שזה.

אתה שאלת מה השינויים שיש בחוק הזה.
הנקודה המרכזית שאני חושב שהוחלט שיש אופציה שהיא משליכה. זה יכול להשליך על מי שרשום, גם לעניין הזה שדיברנו עכשיו וגם למשל העניין של זכויות המדינה וניצול, זה סעיף שבמתכונת של חוק הפטנטים זה עובד ומר שליט שמרכז את הנושא הזה יודע זאת ויכול להסביר זאת טוב ממני.

זאת אומרת, אתה בעד רישום.

אם יהיה לזה סיכוי לבוא לידי ביטוי בחוק הזה,
אז לתעשיות הישראליות בהן עוסקים רק בתכנון של טופוגרפיה ולא בייצור, יכול להיות יתרון בכך שיהיה רישום. תהיה להם עילה או יכולת להוכיח.

זה בעצם כמו פטנט.

אנחנו חשבנו שאנחנו נכניס את עניין הרישום
ואפילו יש לנו טיוטה עם הרישום.

אנחנו מגישים את זה לקריאה שנייה ושלישית,
ואם תרצו, תביאו לנו תיקון.

יש כאן שתי בקשות להסתייגויות. אחת של תמר
גוז'נסקי שהוזמנה לישיבה להציג אותה, אבל היא לא באה. השנייה של אופיר פינס שחלף פה לפני פתיחת הישיבה והשאיר פתק.

לגבי סעיף 2, יש את סעיף 2(א) וסעיף 2(ב), יש
סיטואציה שלדעתי לא מכוסה. אם יש חברה בינלאומית שלמעשה יש לה מרכז פיתוח בארץ או מרכז פיתוח אפילו בחו"ל והיא מייצרת את הצ'יפים שלה בחו"ל והם נמכרים בארץ, סעיף 2 לא יחול על הטופוגרפיה הזאת. למשל, מפעל שיש לו צ'יפים שמתוכננים בארצות-הברית והם מגיעים ארצה.

התשובה תינתן לפי סעיף 2(ב) על-ידי הצו. הצו
יהיה מאוד דומה לסעיף (א) אלא שבמקום המילה ישראל יהיה משהו אחר.

זה לא נכון משום שאתה יוצר כאן קשר מבחינת
החוק והתקנות שלו או הצו שלו. אם אתה יודע היום שאתה הולך להכניס את זה פנימה, תכניס את זה בחוק. אחר-כך יגידו לך שזה אולטרה וירס. זה לא פשוט, למרות שאתה נותן סמכות בסעיף2(ב) לחקיקת משנה, אבל זה לא תקין ככה.

אני מציע שתשקלו את זה. הסיטואציה של מרכזי פיתוח כל כך נפוצה.

השיטה המקובלת בקניין הרוחני בארץ עד היום
היא שאת ההחלה לפי אמנות על אנשים מחוץ לישראל עשו באמצעות צווים ויש לזה מספר סיבות וזה לא במקרה. זה גם בקשר לחלוקת הסמכויות כך זה הומלץ על-ידי פרופסור וייסמן במאמר.

בעיקר הגמישויות עם המדינות החברות והדברים
שמשתנים מפעם לפעם.

יש להניח שדרך המלך תהיה מפעלים. זה יהיה
דבר שבשגרה שמפעלים ייצרו.

אני מבקש שבמסגרת התיקון שאתם אולי רוצים
להכניס, תשקלו גם את העניין הזה. זה מצב רגיל של החברות הרב-לאומיות וזה לא איזה דבר יוצא דופן שמכילים בצו על חברה זרה. המצב הרגיל הוא שפיתוח וייצור היום בידי חברות רב-לאומיות ולא בישראל. פעילות בישראל המון חברות שאין להן לא מרכז פיתוח ולא מרכז ייצור בארץ. לגדולות יש כאן מרכז פיתוח, אבל יש בהחלט יבוא של מוצרים מוגמרים. למשל, לאריקסון לדעתי אין מרכז פיתוח. אין ספק שיש מצבים כאלה. אני חושב שצריך להכניס סעיף לגבי חברה רב-לאומית שיש לה סניף בארץ.

המצב הזה יכוסה על-ידי צו.

יש עוד סיטואציה. אולי להרחיב את סעיף 2(א)(1)
ולומר אזרח ישראלי, תושב ישראלי או תאגיד הרשום בישראל.

כאן אנחנו נצמדנו לנוסח של האמנה והאמנה
ממש מילה במילה אומרת את הדברים.

ההערה של שלמה היא נכונה. אם יש סיטואציה
אוניברסלית, כדאי שהיא תובא.

ההבדל הגדול בין פטנטים לבין החוק הזה,
שבפטנטים ההגנה בארץ היא רק לפי הרישום בארץ. אדם לא יכול לבוא מארץ אחרת שיש לו שם פטנטים ולתבוע פה. הוא חייב להיות רשום כבעל פטנטים פה. במידה שיהיה רישום, בוודאי שיהיה צורך לאפשר גם לגורמים זרים לרשום בישראל.

זה סוג מסחר שונה קצת, מסחר שבו הידע גם
עובר באמצעים אלקטרוניים. יש לנו בכל-זאת עניין שחברות רב-לאומיות לא יהיו בסכנה של תביעה. מתוך זיכרון אני יכול להזכיר שלוש חברות שלדעתי אין להן לא פיתוח ולא ייצור בישראל והן רק מוכרות, אבל אנחנו מעוניינים שהחברות האלה יהיו כאן כי הן גם מגבירות את התחרות. הרי אחת הבעיות הגדולות במשק הזה היא היעדר תחרות.

גם בתחומים אחרים, ברגע שיהיה לנו צו שנותן
את הזכויות לכל המדינות, אז כל החברות האלה יהיו מוגנות.

אני מבקש שתביאו את הצו הזה ב22-.

בוודאי.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:00